הכנסת העשרים
מושב שני
פרוטוקול מס' 95
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שלישי, כ"ט בסיון התשע"ו (05 ביולי 2016), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 05/07/2016
סקירת שר הבריאות על פעילות המשרד בתחום בריאות נשים וייצוג נשים במשרד
פרוטוקול
סקירת שר הבריאות על פעילות המשרד בתחום בריאות נשים וייצוג נשים במשרד
שר הבריאות יעקב ליצמן
ד"ר שגית ארבל-אלון - מנהלת תכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד הבריאות
ד"ר איריס לייטרסדורף - מנהלת המחלקה לבקרה על קופות החולים, משרד הבריאות
זוהר סער-לביא - מרכזת הערכה והכשרות, תחום אלימות במשפחה, משרד הבריאות
פרופ' אליעזר רחמילביץ - מדיניות רפואית, ההסתדרות הרפואית בישראל
חן שמילו - עורכת דין, ראש תחום מדיניות ציבורית בהסתדרות הרפואית בישראל
שוש גן נוי - נציגת החברה למניעה וגמילה מעישון, ההסתדרות הרפואית בישראל
ד"ר דנה צפת - מנהלת המרכז לבריאות לב האישה בית החולים הדסה
ד"ר אסנת קידר - מנהלת תחום קידום בריאות המרכז לבריאות לב האישה, בית החולים הדסה
מריון ג'וסטר - סגנית נשיאה לבריאות, הדסה ישראל
מירי זיו - מנכ"לית האגודה למלחמה בסרטן
פתאן ג'טאס - מנהל פעילות האגודה בחברה הערבית, האגודה למלחמה בסרטן
ליאת קליין - עורכת דין, יועצת משפטית, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית
קרן גרינבלט - עורכת דין, חברת מועצה, המועצה הלאומית לבריאות האישה
מאירה בסוק - עורכת דין, יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת
אירית פנט - יו"ר ועד מנהל, אחת מתשע
סיגל רצין - מנכ"לית העמותה אחת מתשע
מידד גיסין - נשיא ארגון בעלי סטומה באגודה למלחמה בסרטן
מרים גרייבר - יו"ר עמותת יש - העמותה הפרלמנטארית לניצולי שואה
רחי היין - מייסדת ומנהלת מרכז פנים - עמותה לליווי נשים וזוגות בטיפולי פוריות
אביבית מולונש-קבדה - סמנכ"לית ביצוע עמותת טבקה - צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה
גיל גן-מור - האגודה לזכויות האזרח
שרון צ'רקסקי - מנכ"לית האגודה הישראלית לתכנון משפחה
עליה קדם - אגוד הסורופטומיסט הבינלאומי, המשמר החברתי
טובה אנגלרד - המשמר המגדרי, עמותת פנים חדשות
הילי וואלך - יו"ר עמותת מפרקים צעירים, עמותה לחולי דלקות מפרקים
ורד בכר - פעילה, ארגון מעורבות
מלכה רחל בנעט - תקציבאית, קרימלובסקי כהן, ארגון מעורבות
לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.
ר.כ., חבר המתרגמים
סקירת שר הבריאות על פעילות המשרד בתחום בריאות נשים וייצוג נשים במשרד
בוקר טוב לכולם. אני פותחת את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי. היום ה-5 ביולי 2016. אני חושבת שזה יום מיוחד. בנוסף לכך ש - - -
- - יעקב ליצמן כיבד אותנו בנוכחותו בדיון הזה. את האמת, כשחשבנו איזה נושא להביא לדיון בוועדה לכבוד היום המיוחד שהכריזה הכנסת, ביוזמתה של חברת הכנסת שולי מועלם, על בריאות האישה, היו כמה התלבטויות כי היו כמה סוגיות שעלו והיו כמה הצעות שקיבלנו לוועדה וקיבלתי גם מחברת הכנסת וגם מחברות כנסת וגם מארגוני נשים וארגוני בריאות, וההתלבטות הייתה רבה.
אבל החלטנו לקיים שני דיונים והיום אנחנו מקיימים שני דיונים. תיכף אני אסביר איזה דיונים, אבל לפני שאני נכנסת לנושא, הייתי רוצה שתרשו לי קודם כל לברך מעל במה זו את אחינו בני העדה המוסלמית ובני העדה הדרוזית, בחג אל פיטר, שחל מחר בבוקר.
כולנו תקווה שהימים של כולנו יהיו ימים של חגים אמיתיים וכולנו נחיה בשלום. גם בהזדמנות זו אני אצטרך להודיע מפה על ביטול הישיבה שהייתה אמורה להתקיים מחר בנוכחותה של השרה איילת שקד, שרת המשפטים בנושא חזקת הגיל הרך. אנחנו דוחות את הדיון גם לרגל החג, בגלל שהגיעו אלינו כל מיני פניות שמבקשות לכבד את החג ואני חושבת שזה ראוי וזה נכון; וגם לאור העובדה שהשרה החליטה להקים ועדה שתדון במשרד בנושא הזה ואנחנו נחכה לדיונים של הוועדה.
עכשיו לנושא שלנו. התלבטנו והחלטנו בסוף שאנחנו ניתן קודם כל לשמוע מכבוד השר ומשרדו על העשייה בתחום בריאות האישה. הוועדה הזו כבר קיימה כמה ישיבות. כשחזרתי על הפרוטוקולים וניסיתי לקבץ גם את הנושאים שעלו, הרגשתי שבאמת נתנו את כובד הראש ואת כובד המחשבה לנושא בריאות האישה.
אנחנו 52% מכלל אזרחי המדינה ונכון, תוחלת החיים שלנו היא יותר ארוכה, אנחנו חיות יותר שנים והייתי רוצה לראות שאנחנו ממשיכות לחיות בהרבה בריאות וביכולת באמת לתפקד כמה שיותר טוב כנשים, עד סוף ימינו. חלה התקדמות בנושא הזה, למרות שיש עדיין נושאים שצריך לגעת בהם ותיכף נשמע.
אבל אני חייבת גם להגיד שהיום התפרסם דו"ח ה-OECD על מצב הבריאות במדינה. ולמרות כל המאמצים שאני יודעת, לפחות בנושא ה-MRI שהובלת, כבוד השר במשרד והכפלת את המכונים או המכונות של ה-MRI והנגישות לבדיקה הזו, אבל בכל זאת אנחנו עדיין לא במצב טוב ואני בטוחה שהיום נשמע מכבוד השר מה יש בתכניות שלו כדי לקדם אותנו למקום הראוי.
לא. כי זה פשוט פעם של - - - 2013 - - - אם תקראו היום, תראו שזה לא נכון. מה שכתוב שם פשוט לא נכון.
כבוד השר, אני נותנת לך לפתוח ולהגיד לנו מה הוא הנכון. אם הדו"ח הזה לא נכון, אז נשמח לדעת באמת מה הוא המצב האמיתי. יכול להיות שהמידע אצלם הוא באיחור.
בוקר טוב, תודה רבה. מצאתי לנכון להשתתף בישיבה, אני חושב שבריאות היא חשובה, לא משנה למי.
לפי הגמרא, זו הארוחה הכי חשובה לבן אדם, הבוקר. בדרך כלל אני מקפיד על זה, אבל גם מקפיד ב- - - ויש כמה דברים שצריך להקפיד עם ארוחת הבוקר.
אז דבר ראשון אני רוצה לומר שהנשים מקפחות את הגברים, הן חיות יותר. זו עובדה. עובדה שההבדל בין - - -
אולי זה פיצוי, אבל אני שמח בהחלט מאד, בעניין הגברים הם צריכים לחיות כמו הנשים לפחות, לעלות. שנתיים הבדל בגיל, אם אני לא טועה.
שלוש? בכדי להיות רציני, אני רוצה להגיד ולהתייחס. נכנסתי לתפקידי לפני שנה. היו במדינה 24 MRI. היום יש לנו 46. 45, יש 3 בחודשיים הקרובים שבתי החולים צריכים לקבל. אז אין מצב שיהיה בית חולים שלא יהיה לו MRI, אני לא מסכים לזה. אני לא מסכים שאנשים יחכו יותר משבועיים גג ל-MRI. זמן ההמתנה הנכון צריך להיות שבוע. אם מישהו מחכה יותר - אנחנו בדיון בשידור חי - שיפנו אלי למשרד, אני מבטיח לכם שפחות משבועיים יהיה להם MRI. אין סיבה. אני יודע שפה ושם עושים בעיות, אני לא רוצה להיכנס, זה לא הנושא כרגע לפורום הזה. בכל אופן, זה לגבי התשובה לדו"ח של ה-OECD.
בדרך כלל כל הבעיות עם כל הדו"חות האלה, שהם לא מעודכנים. נכון כשהם מדברים. אם אני צריך עכשיו להגיב על כל מיני דברים לשנת 2013, ונניח גם לשנת 2014, זה מה שאנחנו באידיש אומרים אלטעזאכן. זה שטויות. זה לא רלבנטי להיום. יש לנו הרבה יותר עדכונים לכל מיני דברים, בכל מיני נושאים. לכן אני לא בטוח וקשה לי להתייחס לכל מה שכתוב בדו"חות ה-OECD.
דבר אחד אני יכול להתייחס, כי זה לא השתנה. אנחנו בין הכי גבוהים בתוחלת חיים בעולם, לטובה. אז יש טענות על חדרי מיון, בצדק, מטפלים, משקיעים המון כסף, אבל עובדה שחיים יותר. אנחנו צריכים לשפר את החיים של המבוגרים, נשתדל. זה מה שנקרא בנושא הסיעוד, מה שאני הולך לעשות באופן ממשלתי, אז בהחלט שאנחנו נעשה את זה. שוב פעם, אני לא בטוח שזה הפורום כאן לעשות את זה, אבל ברפרוף אני עובר על הדברים.
יש דברים שצריך לעשות ועושים, יש דברים שצריך לשנות ומשנים, ויש דברים שלצערי הולכים לאט לאט, על אף שבחדרי המיון אנחנו משקיעים 250 מיליון שקלים בשיפוצים ובנייה של חדרי מיון חדשים. אבל זה לא בכסף מה שהייתי רוצה. זה הרבה כסף, עושים את זה. למשל תסתכלו כרגע מה שקורה באיכילוב, תסתכלו בתל השומר, תסתכלו בעוד בתי חולים. משקיעים שם המון כסף, המצב באמת כן משתפר, אבל אחרי שיסיימו את הבנייה ואחרי שאנחנו משנים כל מיני דרכים ותקנים בתוך חדרי המיון, ברור שמצב ההמתנה יהיה הרבה הרבה פחות.
אחד הדברים שאני יכול לגלות לכם שאני עושה, שאני הולך לחייב את כל בתי החולים, כשבחלק מהם כבר יש, לעשות צג אלקטרוני בכניסה למיון, ושם כל אחד יראה מתי הוא נכנס, באיזו שעה, שם, מתי הוא יוצא. זה יהיה בכל בתי החולים. אני רוצה לחבר את זה אלי ללשכה, את כל בתי החולים ובכל הזמנים. זאת אומרת שאני יכול להיכנס דרך המחשב שלי לכל בית חולים, לחדר המיון ולראות מה קורה און-ליין.
עדיף אבל לדעת את האמת ולא להיות מרוצה ואז לפעול לשינוי ולא לחיות ב- - -
יכול להיות. קודם כל אני יודע פחות או יותר. יכול להיות שאני לא אהיה כל כך פופולארי, אבל הבריאות תהיה יותר טובה.
תאמין לי, צריך לדעת את האמת ואני יודע את האמת הקשה, כי אני עושה ביקורי פתע. זה לוקח לי הרבה זמן, הרבה כוחות. בעיקר בלילות, אני קצת קם מוקדם, אבל אני חושב שבעיקרון צריך לעשות את זה. יש הרבה נושאים שקשורים נטו לבריאות האנשים והמשרד עושה הרבה דברים ועוד מעט נשמע מד"ר שגית ארבל, שהיא תגיד את הכל. היא גם הכינה מצגת והיא תגיד לנו את כל מה שיש למשרד לעשות.
בעיקרון, קודם כל יש שוויון כאן, אז צריך לשים את הדברים. בתפקידים בעבודה שיהיה אצל כולם, יהיה אצלנו גם כן. רופאות, אם אני לא טועה, אני חושב שיש יותר משוויון כבר, לא? מי שבדק את הנתון האחרון בבתי ספר לרפואה.
הייתי בטקס בצפת. נדמה לי שלפחות חצי היו, אם לא יותר. אם אני לא טועה, אני לא בטוח.
תלוי מה שהם רוצים. מה שלא עובד, הוא לא מקבל. גם אני. אני לא. גם אני אם אני לא עובד, אני מקבל שכר.
לא, היא מדברת שיש בעיה עם כוננויות. היא אמרה שלא עושים כונניות. בסדר. אם לא עובדות, אז לא - - -
נכון. אני פתחתי ולא במקרה לא התייחסתי – ויש לי המון מה להגיד – גם על הנושא של ייצוג נשים, גם על השכר של נשים וגם על התכניות שקיימות מבחינת בריאות הנשים, אבל אני מעדיפה במקרה הספציפי, בגלל שביקשנו מהמשרד שיבוא ויפרוש בפנינו מה התכניות הקיימות, שנתייחס אחרי שנשמע. אולי נקבל תשובות במצגת שתהיה מהמשרד, ואולי נצטרך לשאול עוד שאלות. אבל בינתיים אני רוצה לתת ליוזמת של היום, חברת הכנסת שולי מועלם.
לא, זה לא. זה יום בריאות האישה. בבקשה, חברת הכנסת שולי מועלם, תסבירי מה היוזמה שלך.
פעם שאלו אותי על יום האם, מה תגובתי. אמרתי שבתורה כתוב כבד את אביך ואתה אומר בכל יום, לאו דווקא ביום האם.
תודה רבה גברתי יושבת הראש, גם על העבודה הרציפה בנושאים שקשורים לבריאות נשים. אנחנו לא נדבר על עשייה, על נשים בכלל, אלא באמת נמקד את היום הזה, שמצוין בכנסת ומצוין בעולם כולו, לא היום, כיום בריאות האישה הבינלאומי.
מבחינתנו, המטרה באמת היא להאיר בזרקור נוסף. מתקיימים בוועדה הזאת ובוועדות נוספות, לאורך כל הדרך, דיונים על נושאים שהם בממשק שבין בריאות לנשים. את היום הזה אנחנו עושים ביחד עם משרד הבריאות וביחד עם ההסתדרות הרפואית, והיום הזה ייגמר בטקס ובאירוע מאד מאד מרגש מבחינתי, שבו הכנסת והמשרד יוקירו תודה לארגונים שפועלים יום וליל לקידום של בריאות נשים, ובעזרת השם נוקיר תודה גם לדפנה מאיר, חברתנו שנרצחה לפני כחצי שנה ונתן בעלה יקבל את תעודת ההוקרה בשבילה. זה בסוף היום.
אני מאד שמחה על ההבנה שיש גם רפואה מגדרית, מעבר לעולם של ייצוג נשים במערכת הבריאות. לצערי אני לא יכולה לשמוח על ראייה מגדרית, למשל של סל התרופות, ועל זה עוד נרחיב בהמשך הדיון; או על הבנה שיש - - -
שיש עולם שלם שסל התרופות לא מתייחס אליו, לא בתרופות ולא בטכנולוגיות, שנוגע רק לדברים שקשורים לנשים בתוך מערכת הבריאות.
לא, אני אסתייג מזה. יש ועדה ציבורית ואני אהיה הראשון שמעולם, מעולם לא מתערב בדיוני הוועדה. מעולם לא אגיד על איזה תרופה.
אדוני, אחרי שנתיים שהיה שוויון בוועדת הסל – נשים וגברים – השנה אין, וכשפניתי לאדוני הוא אמר זאת לא אשמתי, קופות החולים שולחות גברים.
אנחנו מאמינים שיש מקום לראייה מגדרית בתוך מערכת הבריאות, כיוון שיש גם מחלות שאנחנו מכירים. בסדר, הדבר הכי טריוויאלי זה כמובן היריון ולידה, אבל אני לא רוצה להישאר במקום הטריוויאלי. אני רוצה רגע להרחיב את הפריזמה ולדבר על דברים נוספים שנכון לראות אותם בראייה - - -
שולי, רק כדאי שתדעי, אפילו במקום הטריוויאלי, אני עשיתי ניתוח ועזרו לי במרכז המחקר והמידע של הכנסת, ו-2.4% מכלל התקציבים של התרופות ושל סל התרופות והטכנולוגיות, מוקצה רק לעניין של היריון ולידה.
ברור לנו לגמרי וזה עלה פה גם בדיון הקודם שנעשה. יש אנשים בתוך המשרד שזה העיסוק שלהם. לעניות דעתי, אמרתי את זה גם אז בתום הדיון עם פרופסור קונסטנטיני, חייבים לשים שם יותר תקצוב כדי לקדם את הנושא של רפואה בראייה מגדרית, שהיא נכונה ותועיל לנשים ולגברים כאחד. בעניין הזה אני חושבת שיש הסכמה סביב השולחן הזה ובמקומות נוספים, שככל שיקדמו בריאות, הדבר הזה ישפיע לטוב על כולם – על גברים ועל נשים כאחד.
אני כן רוצה להגיד מילה על משהו שהעלית לגבי הסטודנטיות לרפואה, שברוך השם באמת הן נמצאות בבתי הספר לרפואה. אני רואה פער גדול ואני מניחה שגם על זה אנחנו נדבר, על הפער באחוזים בין המספר של סטודנטיות שמסיימות בית ספר לרפואה, לבין המספר של נשים בתפקידים בכירים במערכת הבריאות. אי אפשר להתעלם מהפער, הוא זועק לשמיים.
נכון שהדבר הראשון שאני אגיד, יש גם חלק של הנשים בזה, אבל החלק העיקרי הוא לדבר רגע על איך נוצר הפער הבלתי נתפס על הדעת הזה, שבו יותר מ-50% ממסיימי בית ספר לרפואה הם נשים, וכשהם מגיעים לתפקידים הבכירים, האחוזים מתדלדלים מאד מאד.
אני חייבת כן להגיד שאני רואה שינוי משמעותי, כמי שמכירה היטב את מערכת הבריאות, שינוי משמעותי בדבר הזה גם כן. הוא כמובן עוד לא נמצא במקום שבו אנחנו יכולות להגיד שהגענו אל המנוחה ואל הנחלה, אם בכלל פעם נגיע. אולי לא נכון בכלל להגיד שנגיע למנוחה ונחלה בנושאים של קידום בריאות בכלל וקידום בריאות של נשים בפרט.
אז אני שוב מודה לשר. אני רוצה להגיד פה מילה ברמה האישית. בידוע הוא שלשכתו של השר ובכלל משרד הבריאות, פתוח בפני ובפני חברות כנסת בכלל. אני רואה בזה הישג גדול, של עבודה משותפת של חברות וחברי כנסת עם השר, בהובלה של דברים קטנים ומאד מאד מאד גדולים, לטובת הציבור הישראלי – נשים, גברים, ילדים, קשישים. בסוף מערכת הבריאות במדינת ישראל היא מערכת מצוינת בזכות האנשים והנשים שנמצאים בתוכה, והתפקיד שלנו להביא אותה למקומות טובים יותר ולהאיר את המקומות שבהם אנחנו מפספסים ואיך אנחנו צריכים להתקדם גם בהם.
אז תודה רבה אדוני השר, לך ולאנשי המשרד – נשים וגברים כאחד, תודה גברתי יושבת ראש הוועדה על היום החשוב הזה.
אוקיי, אני אתן לך זכות דיבור מיד אחריה, כדי שתוכלי להגיב. זכות הדיבור לד"ר שגית ארבל-אלון, מנהלת תכנון אסטרטגי וכלכלי.
נמצאת איתי ד"ר איריס לייטרסדורף שהיא ראש המחלקה לבקרת קופות החולים ואני מודה לה על העזרה.
אני רוצה להמשיך את הקו שאמרת, חברת הכנסת מועלם, ולהגיד שצריך קודם כל לזכור שהרבה מאד נעשה ואני אשמח אם השיח הזה שייווצר פה, יהיה שיח שנוכל לקחת ממנו מסרים וללכת איתו הלאה. כי יש היום באמת המון המון רצון לעשות דברים בנושא ואני יכולה להגיד באופן מלא שהמטרה של המשרד היא שכל אישה בארץ תוכל לקיים את הבריאות שלה ולשמור עליה, על פי עמדותיה, בדרך שלה וכמובן על פי הסטנדרטים המקובלים ואנחנו מקבלים לכך גיבוי מלא מצד השר.
המשרד כבר הרבה מאד שנים, לא מעכשיו, רואה חשיבות רבה בקידום של בריאות נשים. הוזכרה פה קודם המועצה הלאומית לבריאות האישה, בראשותה של פר5ופסור קונסטנטיני. המועצה הלאומית לרפואת נשים, נאונטולוגיה וגנטיקה בראשותו של פרופסור שליו, ובעצם יש הרבה מאד קידום בתוך התחום הזה.
אמר כבוד השר שבאמת תוחלת החיים של נשים בארץ היא גבוהה מהגברים והיא גבוהה גם בממוצע ל-OECD. אני כן קצת אהיה ספוילרית ואני אגיד שהגברים במדינת ישראל, למרות שהם חיים פחות מאיתנו, ממוקמים מקום שמיני בעולם, מבחינת תוחלת החיים והנשים ממוקמות רק במקום ה-20, ואני הייתי אומרת בנימה המבודחת, שאנחנו דואגות לכם יפה.
יש לא מעט אספקטים - - -
זהו, ואני אמרתי שאנחנו מקבלות את השניים האלה תוספת כפיצוי על הטיפול שאנחנו נותנות.
בכל אופן יש היבטים ייחודיים לנושא של בריאות האישה, אבל כל הזמן אנחנו נכניס פה את העניין של החשיבה המגדרית ואני מודה ומתוודה שאני אהיה מאושרת שהדור הבא של הנשים לא יצטרכו לא יום בריאות אישה ולא יום האישה, והדברים יהיו כה מובנים וכה ברורים, שלא נזדקק להם.
מדינת ישראל, נשות מדינת ישראל בעלות שיעור הפריון הגבוה ביותר במדינות ה-OECD ואנחנו רואים את הפער. גם יחסית למדינות ה-OECD יש לנו יותר שיעור של מקרים של סרטן, גם בקרב נשים וגם בקרב גברים. גם לגבי נושא של סרטן שד - ראיתי פה את מירי זיו - בהחלט יש לנו שיעור שהוא גבוה מהממוצע.
כן, מיד. וגם אנחנו רואים שיש תמותה מסרטן שד, שהיא מעט יותר גבוהה מהממוצע. גם באחוזי ביצוע הממוגרפיה, יחסית למדינות ה-OECD, אנחנו עומדים בכבוד במקומנו.
רצית עישון, אז בבקשה, כבוד השר. יחסית למדינות ה-OECD מעשנים אצלנו פחות. בסדר?
אז אני דווקא רציתי ללכת בכיוון החיובי, כמו שביקשתי שיהיה פה הדיון ולומר שבישראל אנחנו צורכים יותר - גם נשים וגם גברים ירקות בצורה ובדבר שבהחלט בא על חשבון אותו אוכל מיותר.
יש כמובן במערכת הבריאות אתרי שירות בריאותי, שירותים ייעודיים לנשים, החל מהמחלקות והמכונים, הדברים שכמו שאמרתם הם הטריוויאליים. כמובן מכוני שד וממוגרפיה, תחנות לאם ולילד, אבל בזמן האחרון, בתקופה האחרונה, קמים והולכים גם מרכזי לב האישה, שאם אנחנו יודעים שיש חוסר מודעות, חוסר הבנה לכך שמחלת לב מסתמנת שונה בין גברים- - -
עד כמה שידוע לי יש כרגע ארבעה, אבל אני מוכנה לבדוק ולתת לך תשובה מדויקת. עד כמה שידוע לי, זה מה שבדקתי.
לא. אני מבינה שכן, אז אני לא רוצה. בכל אופן, סרטן שד בהחלט הוא הבעיה השכיחה ביותר. לציין כאן שגם מעטים הגברים, אבל יש גברים שסובלים מסרטן שד. השיעור עולה עם הגיל, הן בקרב נשים יהודיות והן בקרב נשים ערביות. אני מבינה שהייתה ועדה מקצועית ברשותך, לפני שבועיים. קיבלתם את כל הנתונים בצורה מסודרת. אני לא רוצה להלאות את הקהל בעוד ועוד נתונים, ואני מניחה, לפחות עד כמה שהבנתי, שנחה דעתכם מהנתונים שהמשרד מספק בנושא הזה.
בינתיים, עד שנקבל את התוצאות של עוד מחקר שמתקיים עכשיו, אבל באמת במה שהגענו אליו זה היה ככה.
בכל אופן, יש איזו מגמת התמתנות או התיישרות של העלייה בשיעורים. אנחנו מתעסקים במניעה ובגילוי המוקדם של מחלות ממאירות, וזה לא רק בחוזר מנכ"ל.
יש דבר שלא נגעו בינתיים, שזה הנושא של מאיזה גיל בדיקות הממוגרפיה. אני לא רוצה להיכנס לזה עכשיו. יש ויכוחים גדולים גם בין מדינות, גם במשרד הבריאות.
אגב, בכלל, אם כבר מדברים, אז כל הנושא של מודעות, לעשות בדיקות בכל המגזרים - - -
אוקיי. אני אומר שצריך לציין שבכל המגזרים, גם אצל החרדים, גם ערבים, וגם סתם בכלל באוכלוסייה, צריך להעלות יותר את המודעות של הבדיקות. כשבודקים קודם, אז מונעים צרות וצריך להעלות את זה. אני חושב לעצמי כל מיני הצעות, גם פה ושם לעשות דברים, אבל שוב, זה עדיין לא הפורום לפרסם.
אני רק אוסיף שהנושא הזה עלה בשתי ישיבות קודמות של הוועדה בראשותי ואני פניתי לכבוד השר ודיברנו על הנושא, ולכן יזמנו את הדיון שהתקיים לפני שבועיים.
נכון, אני בדיוק אגיד את זה. הדיון שהתקיים, לא הגענו בסופו לשום שינוי, כי ממש לא קיבלנו מידע שמחייב שינוי, אבל מה שידוע לכולם, שאם אישה רוצה בכל זאת לקיים את הבדיקה לפני גיל 50, חייבים לתת לה ואפשר לה ולהנגיש לה את הבדיקה.
אני לא בטוח שצריך טופס 17 לזה, אבל אם מישהו נקלע לבעיה, ואני לא רואה סיבה שמישהו יכול למנוע ממישהו שרוצה לעבור ממוגרפיה, לא לתת לו. אין מצב כזה. אז אם למישהו יש בעיה, שיפנה.
גם בתוך הנושא הזה יש כמובן התייחסות לאוכלוסיות בסיכום גבוה יותר ומעקב על ידי MRI. הנושא של איתור - - -
MRI – זה עוד דיון. סליחה שאני מפריע, MRI לבדיקות שד, אם זה נכון או לא נכון לעשות.
MRI הוא לא לסריקה. הוא כלי שהביא למרבה הצער להרבה מסטקטומיות מיותרות, לפי כירורגית שד המובילה בארצות הברית.
אני רק אבקש, אם אפשר, לפני שנכנסים לדיון, אנחנו חייבים את זה לפרוטוקול. הוא לא אוכל לעקוב אחרי השמות אם לא תודיעו בהתחלה ועדיף לא להתפרץ לתוך הדיון, כדי שננהל את זה בצורה נכונה. בבקשה.
כאמור, גם איתור נשים בסיכון גבוה, נשאיות של מוטציות גנטיות מכל מיני סוגים. הוזכר פה הנושא של סל הבריאות. הנושא של הרכב ועדת הסל הועלה בשבוע האחרון בישיבה אצל המנכ"ל. מטפלים בזה, זה תחת העיניים הפקוחות - - -
מה זה מטפלים? אבל זו אחריותו להורות לקופות. אם יצאה הוראה, הרי הקופות מינו גברים - - -
אם תתנו לי לסיים זה יהיה מאד יפה. נאמר שזו המטרה שצריכה להיבדק והוא ביקש שיביאו לו את הדברים בצורה מסודרת. לא יצאה בת קול עם זה. אני הבנתי שזאת ההנחיה שהוא נתן, מול עיני מה שנקרא. שמעתי אותה ניתנת.
ד"ר ארבל, אני שואלת את זה, כי זאת הייתה התשובה לפני שנה. כשפנינו אליו והארגונים פנו במכתב, התשובה הייתה – אני לא מתערב בהחלטה של הקופות. אם ההנחיה כרגע של השר היא אחרת, אנחנו רוצות לשמוע את זה.
אני אומרת, אני שמעתי את ההנחיה. אני לא יכולה להגיד לך שראיתי את השמות ולא ראיתי את הסוף, אבל ההנחיה ביום ראשון האחרון הייתה זאת.
חבל שאת מנהלת את הדיון הזה איתי, בלעדיו. אז חכי רגע ונחזור לזה אחר כך, בסדר? אני יכולה לייצג את מה ששמעתי במו אוזני.
מעבר לנושא של סרטן שד, כמובן העמקת התכניות גם בקרב אוכלוסיות שהן היום יותר מתקשות מבחינה בריאותית, באגף שלי יושב תחום צמצום פערים ואי שוויון והם עובדים גם על הנושא הזה. הקרדיטציה של מכוני השד, המשך עדכון הסל וכמובן המוטו הגדול הוא טיפול מותאם אישית.
נכנס בשנים האחרונות החיסון נגד וירוס הפפילומה האנושי. עכשיו הוא גם לבנים, אבל הוא נכנס בתחילת דרכו אך ורק לבנות. בנושא היריון ולידה, יש פרישה טובה של מעקבי היריון, יוצאות הנקה. דבר חשוב שקרה בתקופה האחרונה זה הנושא של תשאול אוניברסאלי לכלל הנשים שמטופלות בטיפת חלב לאיתור נשים נפגעות אלימות ותשאול לאיתור נשים עם דיכאון לאחר לידה. פרויקט חשוב, שהמטרה שלו היא - - -
בנושא של איתור נשים נפגעות אלימות, אני חייבת להזכיר שהתקיימה אצלי פה בוועדה ישיבה בנושא של איתור נשים שסובלות מאלימות גם דרך קופות חולים וגם טיפול חלב, ולצערי הרב נוכחתי לדעת שאין שום מנגנון ברור בהעברת והצלבת המידע הזה. קופות החולים לא מחויבות לדווח בשום מקום, גם על הטרדות מיניות וגם על תקיפות מיניות בתוך המערכת עצמה.
קודם כל בהחלט אני מחייב, אני חושב שזה נכון לחייב כל קופת חולים כלפי כל אזרחיה, אם היא יודעת שיש איזו שהיא תקיפה, היא צריכה לדווח למשטרה.
יושבת פה הגברת זוהר סער לביא, שהיא ראש המחלקה. אולי היא תתייחס לזה אחר כך ולא כרגע. תנו רק להתקדם.
בכל אופן אני אדלג. כמובן הנושא של מניעת מחלות ומניעת מומים מולדים בתעלה עצבית על ידי קידום הנושא של חומצה פולית, ביצוע סקרים למחלות תורשתיות טרם הריון, שיפור בדברים שניתנים בתוך מעקב ההריון. אני פשוט מדלגת, כי את מבקשת שאני אגיע לסוף. גילוי של תסמונת דאון ובעיות נוספות, שאנחנו מנסים לנסות ולגלות אותן עוד בזמן ההיריון.
גם. נושאים שעלו לדיון במועצה הלאומית לבריאות האישה בשנתיים האחרונות, זה גם הנושא כאמור של הכרת תסמיני אירוע לבבי והגעה בזמן לטיפול, ואני אתייחס לזה קצת יותר מאוחר במדדי האיכות, שמודדים בבתי החולים; וגם הנושא הזה, לא רק שייפתחו מכוני לב אישה, אלא גם יהיה פרסום בעניין וקמפיין להעלאת המודעות.
עוד סוגיות שעלו, נושא בדיקות הפפ, פגיעה מינית שהזכרת, בטיפול רפואי ודברים שאנחנו בהחלט מנסים ובודקים איך אפשר לקדם אותם. ביצוע בדיקת לב במאמץ - - -
אני אדלג על הנושא של ביצוע בדיקת לב במאמץ עם חולצה. יש נשים שזו המבוכה שלהן, לדאוג להן כדי שהן תוכלנה לעשות את זה בצורה נינוחה. טיפול שמרני בפיזיותרפיה בבריאות האישה, על מנת להוריד שימוש בתרופות במקומות שאין לנו חובה; וכניסה של טכנולוגיות לסל, שקשורות בנשים, כולל טיפול באוסטיאופורוזיס, טיפולי פוריות בתחום סרטן השד ובנושא - - -
זה מעניין. אני מאד מצטערת, אני חייבת להגיד פה משהו. בניתוח שנעשה על סל התרופות והטכנולוגיות בחמש או שמונה השנים האחרונות, מתברר שרק 3.6%מכלל הסל במשך שמונה שנים ניתן לתרופות וטכנולוגיות בתחום בריאות האישה. אז זה טוב לראות כל כך הרבה נושאים, אבל אם האחוז הוא 3.6%, מה זה מכסה?
לא, לא, אני אסביר. תנו לי להסביר. רבותי, אתם שוב נכנסים לדבר שלדעתי אסור לכם להתערב, ואני אסביר גם כן. יש ועדת סל תרופות. ועדת הסל - - -
רבותי, תנו לי. ועדת הסל מטפלת בכל התרופות החדשות שיוצאות, שלדעתם צריך להכניס לסל הבריאות. לא תפקידם לבדוק את מחלת הסרטן, חלילה וחס, חלילה וחס את מחלת הסוכרת או משהו אחר. הם לא בודקים. 5% סוכרת, 15% סרטן, 20% לב, קרדיולוגיה, ALS. הם לא נכנסים לכל הדברים. הם נכנסים למה שלדעתם צריך להכניס לתוך מה שחסר. זה תפקידם. הם לא בודקים שום דבר מגזרי. לא שייך לזה. אסור להם לעשות את זה ואם יעשו את זה אני אפטר את כולם. זה לא תפקידם.
תפקידם נטו לטפל במה שטוב לכל הציבור. כשנותנים תרופות לקרדיולוגיה – אז צריך לבדוק כמה זה נשים, כמה גברים? זה מה שהם בודקים? זה תפקידם? תפקידם לקחת את כל מה שיש. הסל מתחיל באוקטובר. עד אוקטובר - ואני אענה אגב תוך כדי שאני מדבר גם על כל השאלות שקיבלתי על גברים-נשים בוועדת הסל.
עד אוקטובר עובדת ד"ר אוסנת לוקסמברג עם צוות גדול מאד רק להכין את כל התרופות, מה שיש להכין לוועדת הסל. שם כמעט אין גבר. כולם נשים כמעט. אז אל תגידו לי שמגדירים. עוד מעט אני אדבר גם על עבודת הסל.
רגע, אני עוד לא גמרתי. ולכן אסור לכם להתערב ולהגיד איזה תרופות להכניס לסל. יש כל מיני מחלות, השם ישמור. יש דברים חדשים וזה יקר. אתם יודעים שהמלחמה שאני מנהל כרגע על תרופות מצילות החיים ואני מקווה שתהיה לי בשורה טובה. הסל זה 300 מיליון שקלים ו-2.2 נשאר בחוץ. הם צריכים לבחור מה שטוב למערכת הבריאות, לכולם. זה לא מגזר ולא משהו אחר, ויש מחלות שהן רק של ילדים. זה לא שם. הם בודקים את הכל. זה א'.
עכשיו בקשר לסל. את ועדת הסל אני ממנה ברובה, אבל לא את כולה. יש נציגות קבועה שם של קופות החולים, שאני לא ממנה. הם ממנים. יש ארבע קופות חולים, כל אחת שולחת נציג. אני לא ממנה. מה לעשות שהם שלחו גברים לפני שנה וגם לפני שנתיים? במשרד הבריאות, כשאני ממנה וכל המינויים שאני עשיתי היו חצי-חצי. תבדקו. שלחתי לכם בדואר. זה מה שיש. אני לא הולך לשנות את החוק ואת כל הדברים האלה ואיך לעשות את זה, זה מה שיהיה ולדעתי לא צריך לשנות את זה. הם ירצו לשלוח נשים, שישלחו. אני אאשר. הם לא ירצו לשלוח, אני אאשר מה שהם שולחים. תפקידי למנות. אני בחרתי את הרופאים הכי גדולים, הכי בכירים, הכי בכירות, תבדקו מה שבחרתי, תבדקו את כל מי שמיניתי. אפשר לבדוק את זה. הכל אגב מפורסם. גם הדיונים פתוחים היום לעיתונאים. לכן אני חושב שאין טעם לשנות את נושא ההרכב.
אני חייבת להגיב. אני לא אתערב בעבודה של ועדה ואני לא אקבע ואני גם לא מבינה בתרופות, אבל אני יכולה להסתכל על מדיניות.
אבל אני מסתכלת איך המדיניות משתקפת או איך הגישה משתקפת. כאשר אני מסתכלת על סל התרופות, אם מוציאים ממנו את התרופות שבעניין הסרטן ובודקים, ויוצא לפי מחקר שנעשה, שרק 3.6% מהסל, במשך 8 שנים - - -
לא. אני לא אתן. יש להם שיקולים. אני אתן לכם דוגמא. הייתה שנה אחת שהחליטו משום מה, אני לא יודע מה, לתת למחלות יתומות. גם את זה היה. אז מה, לא צריך לתת? אני לא התערבתי, אישרתי.
לא, אדוני, אתה רוח המפקד. אתה כרגע, השר, בזמן הזה עושה עבודה מצוינת. מה שאנחנו מבקשות, אחרי שנתיים שבהן ראינו את ההשלכות, הרי מה זה חשיבה מגדרית, מה זה הבנה מגדרית? למה אנחנו באות ואומרות שצריך שיהיה מנעד של דעות והשפעה מגדרית, כי אתה רואה את ההשלכות, אתה רואה את התוצאה. שנתיים הייתה ועדה שהייתה 50% - 50% וראינו את ההשפעה על סל התרופות.
אומרים לי ככה, עם כל הכבוד – שאני צריך למנות מישהו שמבין בסרטן, רופא, רופאה לא משנה, שמבינים בסרטן, כי יש שם הרבה מחלות, כי סרטן זה המחלה לצערנו מספר אחת - - -
כי הרופאים והרופאות של סרטן דואגים גם לסרטן שהערת. הם מטפלים גם בדברים האלה.
אני דווקא חושבת שאין לרדת לרזולוציה של מחלות. אני חושבת שצריך להישאר בעניין העקרוני, שיש פה ועדת סל שההשפעה שלה היא מהותית על החיים של כל האזרחים במדינת ישראל, ויש השלכה לנציגות של נשים בוועדה.
אני מבקשת, חברת הכנסת עליזה לביא. אני רוצה לנווט את הדיון למקום שאפשר לצאת ממנו במשהו. יש שני נושאים שמועלים פה. מצד אחד העניין של הייצוג ואני הבנתי שהשר אמר שמבחינת המשרד, מה שהוא ממנה הוא ממנה 50% - 50%, שזה מבורך ואני מאד מקווה שהמאבק שלנו, שקופות החולים גם כן יתחילו להבין שייצוג נשים הוא דבר חשוב.
בסדר. הדבר השני שאני חושבת שהוא מהותי ביותר, זה התוצאה הסופית. אם 52% מהציבור, שהוא נשים, יש לו בכל זאת בעיות בריאותיות שונות ולא רק קשורות בפריון ובהריון, ובכל זאת 3.6% מהסל כולו, ואני עכשיו מדברת על הסל, לא מדברת על ייצוג.
נכון, זה כלול שם, אבל גם כן אם אני לא טועה, וזה מה שהסבירו לי בדיון קודם, שאפילו עניין התרופות שקשורות במחלות לב, משפיעות על נשים וגברים בצורה שונה.
ו- - - סרטן 50% נשים ו - - - זאת אומרת הם מקבלים גם שם את התרופות. בכל מחלה יש 50% - - -
אנחנו תיכף ניתן. אני רוצה לסיים את הנושא. אבל אי אפשר לחשוב ש-3.6% זה משהו שאפשר לעבור עליו בשקט.
אני הייתי בודקת את אחוז התרופות שנכנסו מכלל התרופות שהוצעו לסל, האם הייתה אפליה מכלל התרופות – האחוז שנלקח עבור כלל הציבור – והאם הייתה אפליה כלפי נשים באחוז שנלקח מתוך התרופות הספציפיות לנשים. אני לא ראיתי פילוח כזה, אני מציעה שנבקש כזה פילוח.
ואז יהיה מקום לטענה, כי כרגע הטענה – ואני מסתכלת רגע מבחינת לימודי בריאות הציבור שלי – אני לא בטוחה שאני יכולה להסתכל על הנתון הזה ולהגיד שיש בו מימד של אפליה, ומי שמכירה אותי מחוץ לחדר הזה יודעת שאני מאד רגישה לעניין המגדרי.
אגב, אני רוצה להעיר עוד דבר. אני השר הראשון שמיניתי ערבי בוועדת הסל, פרופסור עאפו.
מאד חשוב לי להדגיש, לפני שאנחנו נכנסים לנושא של ייצוג נשים, אני כן רוצה להגיד שבשנים האחרונות נעשתה עבודה דרמטית במשרד בנושא של איתור אלימות במשפחה ובנושא של תקיפה מינית. שוב, נבקש אולי אחר כך מזוהר להתייחס לזה בצורה יותר טובה ואחר כך גם יש דיון - - -
יש שירותים חדשים שנפתחו לנשים נפגעות אלימות וכמובן לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. למרות הנושא החם, חשבנו שחשוב להגיד שבנושא של מניעה של הפרדת יולדות, המשרד נדרש לזה ורוצה למנוע את התופעה ועושה הכל למניעת התופעה ואנחנו לא מעוניינים בשום הפרדה, לא על רקע לאום, דת, גזע, או כל דבר אחר.
הוקמו בשנים האחרונות מרפאות ניידות למזעור נזקי הזנות. לגבי ההיבטים המגדריים של מדדי האיכות במשרד הבריאות, ידוע לכם, יש את הנושא של מדדי איכות. שולי, תקשיבי לנו - חשוב לציין שכלל מדדי האיכות נבחנים ומפולחים גם באופן מגדרי. זה דבר שמאד חשוב לך.
בכל המדדים, למעט מדד אחד שנבדקו ופורסמו השנה, נמצא כי עמידה במדדים עבור נשים וגברים היא כמעט זהה ולפעמים אפילו טיפה יותר טובה לגבי נשים. במדד אחד בלבד, ובזה אנחנו חוזרים לנושא הלב, הנושא של ביצוע צנתור לבבי תוך 90 דקות כאשר מופיעים עם סימפטומים, במדד הזה כאן עדיין מפספסים נשים ואנחנו במגמת שיפור. זה נושא במוקד תשומת הלב.
הטמעת חשיבה מגדרית היא גם בנושא של ייצוג נשים. כמו שאתם יודעים, הר"י הקימו צוות משימה לקידום מעמד הנשים ברפואה בישראל והוציאו דין וחשבון. אני הייתי בוועדת העבודה והרווחה מטעם המשרד ולוויתי את פרופסור רבקה כרמי יחד עם נציגי הר"י להצגת הממצאים, ובאמת אתם צודקים, יש הרבה יותר סטודנטיות לרפואה, אבל כשעושים את הקפיצה הבאה של שיעור הרופאות והמתמחות, אנחנו יורדים מתחת ל-50% ופה אנחנו צריכים להיערך ואנחנו נערכים לזה.
ולא בדקנו את זה בעוד כמה שנים, כשהם יהיו גדולים. הדור היום זה מה שהיה לפני שנים, ואז היו הרבה יותר גברים.
לא, לא, הפוך. הם עכשיו סיימו, אז זאת אומרת עד שיהיו בכירים ייקח זמן. הדור שבכירים היום זה דור ש - - -
לכן זה הבדל. אני אומר לכם, זו בכלל בעיה עם כל הנתונים. כל הנתונים – OECD בכל מה שאתם רוצים. אנחנו מקבלים ועד שמגיעים הנתונים סוף סוף והם עולים, זה כבר לפני שנתיים-שלוש ואין התייחסות. זאת אומרת מה שאני עושה עכשיו במשך השנה, הפירות יהיו בעוד שנתיים. נו.
בואו נסכם ככה, כחברת אופוזיציה אני אומרת שאני מאחלת לכולם להיות במקום בקואליציה באופוזיציה, אבל שאתה תישאר שר.
זו החובה שלי, לא? מהדו"ח עולה, כמו שנאמר פה, חסר בייצוג נשים בתפקידי ניהול ותיכף אני אציג את המצב במשרד עצמו, שהוא שונה מכלל מערכת הבריאות, אבל בהחלט יש מקום וחלק מההיערכות לנושא הזה, אפילו התכנית שבה אני נמצאת, תכנית ענבר לעתודה הניהולית במערכת הבריאות, נבחרו במחזור הראשון שבע נשים לעומת חמישה גברים. זאת אומרת יש תשומת לב לנושא הזה, רוצים לקדם את זה, אבל זה לא דבר שיקרה ביום ודברים לוקחים – איך אומר כבוד השר – מה שאנחנו זורעים היום ייקצר בנושא הזה בעוד 20 שנה. זה לא דבר שהוא שונה.
הועלה פה כבר קודם - - -
תיכף אני אכניס אותם, מיד. זה בתוך המשרד. לגבי הנושא של השלכה ארוכת טווח של הפמיניזציה של המקצוע, העליתם את הדברים כבר בתחילת הדיון ואני לא חושבת שיש מה להגיד, אבל בסך הכל צריך לשמור ופה דווקא הפנייה למחוקקים - לדאוג לעניין הזה, שככל שיש יותר נשים במקצוע, לדאוג שלא תהיה ירידה, גם לא בהסכמי השכר ושלא תהיה שחיקה של השכר לאורך השנים.
בנושא של נשים רופאות ואקדמיה יש התקדמות יותר איטית של נשים ולא - - -
המחוקק עשה את כל החוקים שאמורים לשמור על שוויון בעניין השכר, ללא הבדל של - - -
אני הצגתי את זה עם הסמל של הר"י וציינתי שזה של הר"י, אני חושבת 5 פעמים בתוך הדיבור הזה, וכל הקרדיט ניתן פה בצורה מסודרת.
רק מתוך הדו"ח של הר"י סוכם שתוקם ועדה לקידום הנושא בתוך משרד הבריאות והבאתי בתוך משרד הבריאות, אתם יכולים לראות את המספרים. קצת קשה - - -
אז אני אגיד שבקרב ההנהלה של משרד הבריאות יש 50% ואפילו טיפה יותר של נשים בדרגי הביניים ובדרגים הגבוהים. בהנהלה הבכירה יש 50% ורק בשלושת האנשים הכי גבוהים בטופ, אין לנו היום ייצוג נשי – אתם רואים. אני רק רוצה להגיד שראש שירותי אשפוז במשרד הבריאות, החדשה שמונתה, שזה אחד הדרגים הכי בכירים במשרד – ד"ר אורלי וינשטיין – מונתה אישה וגם סגניתה, אז אנחנו יכולים להגיד שיש בהחלט תשומת לב לנושא הזה בתוך המשרד. תודה.
תודה גברתי. אני רוצה לתת לפרופסור אליעזר רחמילביץ, מדיניות רפואית, ההסתדרות הרפואית בישראל. בבקשה אדוני, אני מבקשת שלוש דקות.
בקיצור. אני קודם כל רוצה לברך את שולי שיצאה ולברך את השר על היוזמה הזאת. הר"י תומכת באלף אחוז בכל הנושא של רפואה מגדרית לנשים. תומכת וגם ראיתם, שמעתם עכשיו משגית, זה דו"ח שאפילו נכתב על ידי הר"י בשיתוף עם משרד הבריאות, זאת אומרת שפה אנחנו רק מודים ומברכים.
לפני שאני אמשיך, משפט אחד. אתם יושבים פה ואני הייתי פה במספר דיונים. למשל כל מה שדיברתם פה על סל התרופות, תסלחו לי, זה ויכוח מיותר לגמרי. הרב ליצמן צודק לא במאה אחוז, גברתי, באלף אחוז. ועדת הסל צריכה לטפל בתרופות ובעניין המקצועי בלבד. יהודי, ערבי, נוצרי, מוסלמי, גבר, אישה, ילד או תינוק. נקודה. אני מכיר טוב את ועדת הסל. אמנם לא הייתי חבר בה, אבל התלמידים שלי שם ואני יודע בדיוק מה שנעשה שם.
ואני אומר לכם, אתם צריכים לקום, ללכת לכחלון ולילדים שלו ולהגיד לו ש-300 מיליון שקלים לשנה לסל הבריאות זה בושה וחרפה, זהו זה. זה הסיפור על סל הבריאות.
בסדר, את זה עושים. בסדר, אבל אני למדתי משהו אחר, אדוני. כאשר מברכים על רפואה מגדרית, אז חלק מהרפואה המגדרית היא לראות, כאשר מדרגים סדרי עדיפויות בתקציב שהוא לא מספיק, איפה נמצאת התרופה לנשים - - -
אני מאד מצטערת, כאשר אומרים לי שהתקציב הוא לא מספיק, אז אני מבינה ישר שלא הכל נכנס בגלל שהתקציב הוא לא מספיק. וכאשר לא הכל נכנס, עושים סדרי עדיפויות. וכאשר עושים סדרי עדיפויות, מקבלים החלטות לפי מה שרואים לנכון, גם מקצועית, אבל גם לפי מה שקיים בראש ומה הכי חשוב. ואין מה להגיד, אל תגידו לי זה לא חשוב מה שאנחנו אומרות. כל הנושאים שהתחלנו לדבר עליהם, אמרו לנו בהתחלה שהם לא חשובים, עד שעשינו מה שנכתב פה – הטמעה מגדרית. אוקיי?
אני תומך בכל - סליחה, אני רוצה שתביני - ההסתדרות הרפואית תומכת בכל מה שאמרתם, בכל מה שאתם עושים, באלף אחוז.
אני רק חוזר ואומר, ההחלטות של סל הבריאות הן מקצועיות והדרך היחידה לשנות את המצב זה להגדיל את התקציב. ואת, בתור יושבת ראש הוועדה וחברי הכנסת שנשארו עוד לשבת פה, זה מה שאתם צריכים לעשות. זו הבעיה.
עכשיו לגבי הנושא. אז שמעתם, הר"י תומכת - - -
לא הייתי מציע לך להשתמש בזה, כי אני רוצה להגיד מה אומרים לי. מה אומרים לי במשרד האוצר? אומרים לי זה לא מציל חיים, זה משפר חיים. זה לא משפר חיים, זה מאריך חיים. אז אני שאלתי אותם – פרופסור רחמילביץ – יש החייאה? כשאתה עושה החייאה על בן אדם, אתה יודע אם הוא חי דקה, 90 דקות, 90 שנה?
ראית כמה החייאות שנעשו שהן-. רבותי, יש דבר אחד שאתם צריכים לדעת. אני רופא 50 שנה ותבינו את זה - מדינת ישראל לא מקציבה למערכת הבריאות את מה שהיא צריכה, ורוב הדיונים שאני משתתף - - -
אני רוצה להגיד רק עוד שלוש מילים. הדו"ח הזה של שגית, שאני מכיר טוב ומוקיר ואתה יכול להיות מבורך שיש לך אישה כזאת בצוות שלך. עבדנו ביחד בהדסה הרבה. אני אומר שהדו"ח הזה הוא דו"ח של פרופסור רבקה כרמי – אישה – נשיאת אוניברסיטת בן גוריון – יש לנו רופאות בארץ במקצוע שלי, דרך אגב, שתי רופאות מעולות שנפטרו, קיבלו פרס ישראל: פרופסור ברכה רמון, ז"ל, פרופסור רינה זייצוב, ז"ל. הרופאות זוכות לכבוד רב. כמו שאמרתי - - -
סליחה, זה רק ילך ויעלה. הר"י תומכת בזה במאה אחוז, תומכת ביוזמה שלכם, תומכת במה שאתם מנסים לעשות, תומכת בדו"ח הזה והלוואי. וגם חשוב מאד מה שאמרה שגית, להכניס יותר רופאות לוועדות איתור למשרות בכירות. גם פה יש מקום לשיפור. הסתדרות הרופאים תומכת בצעדים האלה במאה אחוז ורק שתמשיכו בדרך הזו. תודה.
תודה. אני נותנת תיכף לחברת הכנסת רויטל סויד, אבל באיזה שהוא שלב אני ארצה לקבל גם תשובות בעניין הנגשת שירותי הבריאות לנשים ערביות-בדואיות בדרום, כאשר הן נמצאות בכפרים הלא מוכרים וכאשר הן נמצאות במקומות מרוחקים. אין תחבורה ציבורית, אין שירותי בריאות. אני ארצה לשמוע. גם זה חלק מהרפואה המגדרית. בבקשה, חברת הכנסת סויד.
סליחה. אוקיי, את מוכנה להקשיב לי רגע? את רשומה אצלי ואני תיכף נותנת לך זכות דיבור ואת תעלי את כל הנושא. אני יודע ואת רשומה אצלי. בבקשה.
טוב, קודם כל השר ליצמן, זה לא סוד שעבודתך מאד מוערכת על ידי כולם ואתה נגיש לכולנו ובאמת עם הרבה מאד נכונות לעזור.
אנחנו יושבים פה בדיון והדיון מתייחס בכמה היבטים גם לגבי סל התרופות וגם לגבי תפקידים, בוא נאמר ככה, במערכת הבריאות, בהקשר של זווית הראייה המגדרית ואני אומר את זה בשפה יותר פשוטה – שלנו הנשים. עכשיו, אם הכל היה בסדר והכל היה שוויוני והכל היה תקין, לא היינו נזקקים לדיון הזה. לא היינו נזקקים להציף את הנושא, לא היינו נזקקים לקיים את הדיון.
ברור לי שנקודת המוצא, גם שלך כשר וגם של מי שאתה מנחה אותו, היא ליצור שוויוניות, היא לתת את הדעת לעניין המגדרי ואני עכשיו מדברת על הכל כמכלול אחד, אבל זה לגבי שני ההיבטים של שני הנושאים שאנחנו דנים בהם היום. ואין לי ספק שאם אתה היית צריך לקבל את ההחלטה אישית, אז היית נוקט אחרת, אבל בפועל אנחנו לא רואים את זה.
אנחנו פנינו אליך בשנה שעברה, בפנייה גם לגבי הייצוג בוועדה, גם לגבי סל התרופות. אנחנו מעלים את הנושאים האלה שוב היום. אנחנו מדברים על קידום נשים ולצערי הרב זה לא רק בנושאים שאנחנו לשמם התכנסנו פה היום, אלא זה חולש על הרבה מאד תחומים ואפילו נסתכל על הפוליטיקה הישראלית ועל כנסת ישראל, וזה מדבר בעד עצמו.
ולכן, עם כל הנכונות ועם כל האמירות, ואנחנו מציפות את הנושא, בסופו של דבר צריכה להתקבל החלטה. בוא ניקח למשל את נושא הג'אנק פוד - ואני לא עושה את ההשוואה - אבל אתה כשר קיבלת החלטה שזה נושא שאתה מתמקד בו, מטמיע אותו, מעלה מודעות, נלחם בו ובצדק. והבקשה שלנו ממך היום, כשאנחנו יושבות פה ושומעות באמת את כל הנתונים, היא שתקבל החלטה אצלך – ואתה יודע – ואני לא סתם חוזרת ומחמיאה לך וזה לא מהשפה לחוץ. אנחנו גם עובדים ביחד ואתה גם יודע את זה, כי כשאתה תקבל את ההחלטה ותציב אותה כרף ותאמר ככה אני מצפה שיהיה במשרד הבריאות, גם בסל התרופות, גם בייצוג הנשים ובהכל – אז רוח המפקד תחלחל למטה, גם אם זה בתחומים אחרים.
עכשיו לגבי סל התרופות, אותם 300 מיליון שקלים שזה באוצר. תפנה לשר האוצר.
לכלל החולים ובטח ובטח כשאנחנו מדברים, אין מה לעשות, גם הרפואה המגדרית, אין מה לעשות, גם על תרופות מגדריות. אנחנו שם, אנחנו חייבות להיות שם ואני יודעת שלך יש את הכוח ואת היכולת. וזו הפנייה שלנו אליך פה היום וזו מטרת הדיון.
שלום, תודה. אני אהיה קצרה. אני רוצה להגיד שלושה דברים קצרים על הנושאים שעלו כאן, מנקודת המבט של המועצה הלאומית.
קודם כל אני רוצה לברך על ההתחלה של הטמעת הרפואה המגדרית, גם העובדה שזה כבר נהיה מושג ששגור בפי כל האנשים שיושבים סביב השולחן וגם במצגת המצוינת שהוצגה על ידי משרד הבריאות. אז אני רוצה לברך גם על החלטת פורום הדיקנים של הפקולטות לרפואה, שקיבלו החלטה ממש לא מזמן להטמיע את נושא הרפואה המגדרית בלימודי הרפואה, כל אחד כמובן על פי הבנתו. זאת החלטה חשובה ואנחנו כנראה נראה את התחום הזה הולך וגדל ותופס תאוצה גם בהכשרת הרופאים וגם בהכשרת המקצועות הנלווים.
על הנושא של פגיעה מינית אני לא ארחיב, כי באמת בדיון הבא נתעמק בזה יותר, אבל אני גם רוצה לברך על התקדמות משרד הבריאות בנושא הזה, בגיבוש נוהל חדש שמטפל במקרים כאלה ואנחנו גם נעלה בדיון הבא את נושא הסקר.
הדבר האחרון שאני בכל את רוצה להתייחס אליו, זה הנושא של ייצוג, ובעצם לומר שהייצוג ההולם בוועדה כמו סל התרופות או בתפקידים בכירים, זה לא מחווה סמלית וזה בטח לא התערבות בעבודתה המקצועית של הוועדה, זאת לא הכוונה וזה לא הניסיון של אף אחד. אבל רק בשנים האחרונות בכלל מתחילה להיות הכרה בפערי הידע העצומים שיש לגבי בריאותן של נשים, לגבי אנטומיה של נשים, לגבי הפתולוגיה של נשים ובאי שימוש בנשים בניסויים רפואיים ובניסוי תרופות, שמוביל לפערי הידע האלה ובעצם פערי הידע האלה מהווים אפליה אינהרנטית באופן שבו מערכות בריאות בכל העולם מטפלות בציבור.
זאת אפליה וזה עוול שצריך לתקן אותם. לא צריך לשבת ולחכות את ה-20 שנה עד שנתחיל לראות את התוצאות של פעולות טבעיות שקורות באוכלוסייה. זה עוול שצריך לתקן אותו וזה אומר שאנחנו נזקקים להתערבויות מסוגים שונים כדי לתקן את העוול. אז שימת דגש על ייצוג הולם של נשים, ולא רק נשים אלא נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה, בעמדות בכירות, בעמדות של מקבלי החלטות, מכניסה מערכת שיקול דעת שונה, מאשר שקיימת בוועדה שמורכבת אך ורק מגברים או מרוב גברים.
כל אישה נוספת שמגיעה ממגזר שונה באוכלוסייה, מביאה איתה ניסיון חיים שונה ומערכת שיקול דעת שונה, שמשפיעה בסופו של דבר על ההחלטות שמתקבלות כאשר באים להפעיל שיקול דעת ולקבוע סדרי עדיפויות. ולכן הנושא של ייצוג הולם, לא רק בוועדת הסל, אלא גם בתפקידים בכירים בבתי החולים, בהנהלת בתי החולים, בהנהלת מחלקות ואפילו – ואני מסיימת בזה – בקרב יושבי ראש המועצות הלאומיות, אדוני השר, יש רק יושבת ראש אחת כרגע, מתוך 21 המועצות הלאומיות. אלה הם מקומות שבהם נוכחותן של נשים יכולה להשפיע.
לא, תגידי מי ממנה אותן, את יושבי הראש. יש הר"י, שהם יגידו. זה הרי ברור לכם שזה לא אני.
אוקיי, תודה קרן. אני הבנתי מכבוד השר שהוא תיכף יצטרך לצאת. כבוד השר יצטרך לצאת בעוד חמש דקות, אז אני רוצה שכבודו יתייחס לשני נושאים לפני שהוא יוצא ואנחנו נמשיך עם אנשי המקצוע.
היא קשורה לאחיות בריאות הציבור. אדוני השר מטפל בזה כמה שנים. רציתי לשאול אם בסוף יש איזו שהיא התקדמות.
אוקיי. כבוד השר, שאלת תוך כדי הדיון על כל הנושא של עישון ואני הבנתי שזה מאד קרוב לליבך. לפני שבועיים התקיימה פה ישיבה והבנו שלמחלקה לקידום בריאות הציבור יש תקציב של מיליון שקלים, שהיא מטפלת בכמה תכניות ארציות, אחת מהן זה העלאת המודעות נגד העישון. האם כבוד השר חושב שזה מספיק? מה ייעשה בעניין? אני חושבת שצריך להעלות את התקציב ובאמת לתת לזה תכנית אמיתית.
היה לי דיון קורע לב לפני שבוע בנושא הפרעות אכילה. ישבו מולי נשים ואני לא יכולתי - ואני לא אמורה לתת שום תשובה - אבל לא יכולתי מלהתאפק לשמוע את הסיפורים שלהן, והמחסור ברצף הטיפול ועצם העובדה שיש מחלקת אשפוז יומית רשומה במשרד וגילו פה, אצלי בישיבה נציגי המשרד, שהיא סגורה בגלל שאין פסיכיאטרים. מה עושים עם זה, כבוד השר.
שני דברים. נתחיל מהראשון. על הראשון אני לא יודע מה לענות, על העישון. לא בדקתי. אני אומר לכם את האמת. אני לא אמרח אתכם עם כל מיני נתונים סתם. אני לא יודע מה התקציב. אני לא יודע בדיוק מה אני צריך שם. אני אשמח לבדוק את זה במשרד. אם אתם רוצים תשובה ממני, אני אשמח לתת לכם תשובה פורמאלית. אני צריך לבדוק את זה. אני לא שולף סתם תשובות.
גם הנושא השני בהחלט חשוב, אנורקסיה וכל הסיפור הזה. אנחנו מרחיבים את זה ועושים כל תכניות גם מול בתי חולים חדשים. אגב, גם במגזר החרדי יש בעיה עם זה, צריך לטפל בזה, עושים את זה גם כן ואני מקווה שנוכל לבשר לכם. זה שאין פסיכיאטר שם – חמור מאד. אני אבדוק.
לא, לא, אני אומרת שאני בטוחה שכבוד השר יבדוק את זה ואנחנו נחכה לתשובה מהירה.
באמת כמו שאמרתי, צר לי שכבוד השר לא נמצא כאן. ראיתי שירותים וטיפולים שאתם כן נתתם. לא ראיתי שום התייחסות לגבי ההנגשה השפתית והגברת מודעות. דיברתם על אם הנשים באות לבקש. אנחנו יודעות שאוכלוסיות מסוימות, נקרא להן מוחלשות - - -
אוקיי, אז תתני לה לסיים ואז נקבל את התשובות. ואני עדיין מחכה לעוד שתי תשובות. בבקשה.
אז אמרתי, הדבר שאמרתי זה הנגשה שפתית. הדבר השני זה ייצוג הולם. אנחנו מדברים גם על החלטת ממשלה, הנושא של מגשרי בריאות. הדבר השלישי זה הנושא של הדפו פרוברה. עדיין הנשים שלנו הן הרוב המוחלט שלוקח את הדפו. אחת הרופאות אמרה שזה הדבר הכי מצוין, ואם זה מצוין, אני בטוחה שהאחרות ישמחו גם לקחת.
אז אני אשמח להגיד לך, הנושא של טיפול בהחלטה על הנושא של החלטת הממשלה וכל הדברים שקשורים בנושא הזה, יושב באגף שלי.
שנייה, אני רק אגיד לך שישבנו. ב-3 ביולי יש את הדו"ח של הוועדה שישבנו בנושא הזה. יש החלטה על הצבת מגשרים, יש החלטה - - -
סליחה, רק שנייה אביבית, תני לי לסיים. ב-3 ביולי זה לפני יומיים, קיבלנו טכנית גם דברים שרוצים - - -
אני לא יודעת, רק להגיד, כדי לתת מגשרים, גם הם צריכים לעבור הכשרה. קבענו יעדים להכשרה. קבענו איך זה יתבצע. הדברים נכתבו ב - - -
אני זוכרת שהיא הייתה לפני כמה חודשים, לא? מתי הייתה החלטת הממשלה, תגידי לי.
בסדר, הפעולות נעשות. רק אני אגיד לך, בשביל לעשות כל דבר בשירות המדינה דורש מכרזים, תהליכים, זה לא דברים שקורים מעצמם.
לא, לא, לא. יש הבדל בין להגיד לי לאחר החלטת הממשלה, שנאמר בה תוך 60 – התחלנו לפעול, לבין להגיד לי – לפני - - -
שנייה, אני אסיים. לבין להגיד לי לפני יומיים ישבנו והחלטנו שאנחנו מתחילים ליישם. זה משהו אחר לגמרי.
מיד עם החלטת הממשלה התחילה פעולה מאד אינטנסיבית, שכוללת את המשנה למנכ"ל, שהוא יושב בראש ועדה שקשורה בעניין הזה ויש מספר של אנשים שיושבים ועובדים בסוגיה הזאת. היו מספר פגישות, כי ליישם את החלטת הממשלה, היה מאד חשוב לערוך פגישות עם נציגי הקבוצה ולקבל את התובנות הנכונות כדי ליישם אותה בדרך הכי נכונה.
היו פגישות, שאחת כבר נעשתה לפני חודש וחצי ואחת נעשתה לפני חודשיים. זה לא דברים שקרו - - -
כשאומרים לו"ז, לא מתכוונים לאקטיבי ולא אקטיבי. לו"ז זה אומר – בעוד חצי שנה יהיו לנו כבר מינויים של מגשרים - - -
אז אני יכולה להגיד לגבי המגשרים, ב-15 ביולי, שזה עוד מספר ימים, יש לנו. אנחנו צריכים לקבל את האישור לתקנים האלה מהאוצר. זאת אומרת זה לא שאנחנו קובעים תקנים ולא יכולים. הרי צריך לזה תג מחיר. יש החלטת ממשלה - - -
סליחה, אני מתנצלת. זה היה המילה בצורה הכי פשטנית. אני ממש מתנצלת. לא היה לזה שום - - -
בכל מקרה, ב-1 בספטמבר יתחיל לפעול גם בקול הבריאות נתב באמהרית, בתוך המנגנון של המשרד, כדי שיהיה שיפור גם בהנגשה של העניין הזה. הדברים בפעולה והם מתרחשים. תאריך הפעולה הוא - - -
אני רק אומרת שאם גברתי קראה את החלטת הממשלה, אז החלטת הממשלה ניתנה אחרי שישבו מספר פעמים, שיש שם מספר מוגדר של כמה אנשים מתחייבים ולא שאחרי החלטת ממשלה נחכה שלושה חודשים ואז יתחילו להגדיר את מספר האנשים. אני מרגישה שזה - - -
הגדירו כבר את האנשים, בסדר, אבל יש תהליך שקורה. אני באמת יכולה להגיד שמי שיושבים על זה אצלנו, שזה לא הדבר היחידי שהם עושים. משקיעים בזה באמת באמת לא רק את מרצם, אלא גם את נפשם.
סליחה, אני אעצור פה. ברור לי שהנושא הזה לא הלך בקצב של החלטת הממשלה. ברור לי שאתם עושים עכשיו עבודה, אבל אני ארצה לקבל לו"ז ברור ממשרד הבריאות – מתי תתבצע במלואה החלטת הממשלה. ואת זה אני אדרוש שתגישו לנו תוך השבועיים הבאים.
לא קיבלתי תשובה בעניין הנגשת שירותי הבריאות במיוחד לנשים ערביות בדואיות בדרום. אנחנו לקראת סיכום הישיבה.
אני מנהלת המחלקה לבקרה על קופות החולים. בבקרות שלנו אנחנו הולכים בכל רחבי הארץ ואנחנו מגיעים וזה אחד הדברים שאנחנו עומדים על זה גם עם הקופות, להנגיש את השירות הן בצפון והן בדרום, בפריפריה. אנחנו בעצמנו הולכים ורואים כיצד ניתנים השירותים.
כן. יש לנו את ארבע הקופות, יש ייצוג גבוה יותר של שתי קופות, אבל אנחנו בשנים האחרונות עמדנו על הייצוג הזה של שתי הקופות האחרות – מה קורה איתן – מדוע אין מספיק ייצוג, והשנה אנחנו יכולים להגיד וענינו על זה גם למבקר המדינה – יש ייצוג גבוה יותר של שתי הקופות האחרות. זאת אומרת היום ארבע הקופות נמצאות בהיקפים אלה ואחרים.
לא, אני שואלת על הלא מוכרים. אני לא רוצה לדבר על מרפאות שנמצאות ברהט, בחורה ופה ושם. אני מדברת על הנשים שנמצאות בכפרים הלא מוכרים, אין להם תחבורה ציבורית, שהן צריכות רופא או צריכות טיפול – מה הן עושות? למי הן ניגשות?
היום המגמה היא גם בקופות וזה משהו שאנחנו דחפנו ועודדנו אותן לזה, לגישה שהיא יוזמת. אנחנו ראינו קופות שבהן הרופאים יוצאים כבר מהמרפאות ומגיעים אפילו לאוהלים עם גנראטור ועם לפטופ ושם רואים את החולים. זאת אומרת אנחנו רואים אותם גם שם. הם מנגישים את השירות, אנחנו יודעים שהם צריכים לגשת, צריכים ליזום. יש את שיתוף הפעולה גם עם אחת מתשע, שאולי אם ירצו לספר על הניידות גם במגזר הערבי וגם החרדי - - -
הם מגיעים? באיזה תכיפות? איך? מה? כי זה לא מה שאני מקבלת מהשטח. זה לא מה שאני שומעת מהשטח, שהרופאים כמעט לא מגיעים ואם מגיעים זה לא באופן סדיר ולא יודעים מתי הם מגיעים. אז מה השיטה?
אנחנו גם הולכים לשם וגם מבקשים את המידע ובודקים את זמינות השירותים לרפואה הראשונית ולרפואה המקצועית.
הבדיקות שלנו מראות שהזמינות לרפואה ראשונית, שזה כולל רפואת ילדים, משפחה ונשים, היא זמינות מאד גבוהה. התורים ניתנים לעיתים באותו יום או במספר ימים. זאת אומרת אפשר להגיע לתורים כאלה. עם הרפואה השיניונית, אנחנו יודעים שיש בעיה. ישנם מקצועות שהם במצוקה בכל הארץ וישנם מקצועות שהם פחות ואנחנו עדיין שואלים אותם.
היום הקופות עובדות למשל על פיילוט שהם בודקים אותו. זה מבנה של ניהול מרחבי. זה ניהול למשל בצפון, בכללית - המרחב של חיפה כולל גם את האזורים בקהילה של חיפה וגם את בית חולים הכרמל, ואז הם מנווטים את החולים על פי זמינות התורים, איפה שיותר קרוב הם נותנים להם את התורים. זאת אומרת כדי לקצר תורים אם מנסים להשתמש בכל המשאבים שיש.
אני לא מדברת על קיצור תורים אפילו. אני מדברת על השירות הבסיסי. על ביקור רופא. אני לא מדברת על תורים. אני מדברת על זכות של בני אדם, ששירותי הבריאות יהיו נגישים והם לא צריכים לעשות שמיניות באוויר כדי להגיע למרפאה הכי קרובה, שהיא לפעמים מעל ל-8 קילומטרים הליכה ברגל, כי אין תחבורה ציבורית. על זה אני מדברת.
אז לכן אנחנו עומדים על זה עם הקופות ואם יש מקרים בעייתיים, הדלת שלנו תמיד פתוחה. אנחנו הולכים גם לבקרות במקומות כאלה. אני אשמח שיעבירו לנו את המידע הזה. אנחנו נהיה שם ונבדוק את זה ונעמוד על זה, למצוא את הפתרונות.
יש לי להגיד על זה רק עוד מילה. יש כרגע כסף שמוקצה לנושא הזה כדי לנסות ולפתור אותו. אני מוכנה לשלוח לך בהמשך, כי אני לא רוצה להגיד פרטים שאינם מדויקים, מה בדיוק התכנית, כדי שתהיה מודעת לה.
זה מה שרציתי להגיד. במקרה שיודעים על מאות אלפי אנשים שאנחנו צריכים להגיש להם שירותי בריאות, לא מחכים - - -
סליחה. לא מחכים שיגיעו תלונות על זה שקופות החולים אולי לא הגיעו אלא בונים תכנית של המשרד באופן מסודר, איך לגשת לשם ואיך להיות שם ואיך להנגיש את השירות. זה מה שאני רוצה לשמוע. לא שאם יש איזו שהיא קובלנה, אנחנו נטפל בה, אלא אני רוצה לשמוע מה התכנית שקיימת במשרד. ואת זה לא שמעתי ואני אשמח לשמוע, לקבל לידיים שלי גם מה התקציב שעומד לרשות, מה זה אמור לכסות מבחינת שירותים בריאותיים ואיך הולכים לבצע את זה.
כן, בעניין הזריקה, דווקא רציתי לקיים דיון מיוחד בנושא, אבל אם יש תשובה, נשמע.
בעקבות הפגישה מונה צוות קטן שאמור לתת את ההמלצות. זאת אומרת לשבת ולדון בדיוק על כל ה - - -
בעקבות הישיבה שהייתה עם נציגי הארגונים, מונה צוות קטן שאמור לדון ולתת את ההמלצות שלו תוך שלושה חודשים וזה ממש עכשיו. אני יודעת שזה לא - - -
לא, לא, אני מאמינה לך והייתי בפגישה. אני רק אומרת, הדברים ששמענו ממך, ותקני אותי אם אני טועה, לגבי כל הנושא של חוזר מנכ"ל - - -
מהקבוצה שישבנו בפגישה, כל הדברים של חוזר מנכ"ל, של לעשות בדיקת עצמות לדפו ולא לתת לאף אחד לפני שיודעים איזה אלטרנטיבה קיימת לאישה. זאת אומרת היה חוזר מנכ"ל, התקדמנו בקואליציית הארגונים, ולצערי, וכן יש דברים שאמרתם שאתם יכולים לקחת על עצמכם, אבל את העיקר – כמו בדיקת העצמות כמתחייב, כמו הנושא של תרגום מיידי כרגע לאותן נשים שזכותן להחליט, אמרתם אין לכם שום יכולת לאכוף את חוזר מנכ"ל. אז אם זה לא אצלך אז זה אצל מישהו - - -
אני לא אמרתי שזה לא אצלי, אני רק אומרת שמונה צוות קטן שאמור לדון, שהוא מורכב מרופאים, אנשי בריאות הציבור ועבודה סוציאלית, שאמור לתת את דעתו על כל הדברים שעלו בוועדה, בפגישה אתכם, שזה גם החלקים של הנגשה וגם החלקים של - - -
אני יודעת. מבקר המדינה בדק את הנושא והגיע למסקנות בלי לשאול אף אישה שקיבלה את הזריקה.
שנייה, תאמיני לי שאני יודעת. אני רציתי לשאול את השאלה הבאה: בתוך שלושת החודשים שהוועדה תשב ותשים את המסקנות שלה, שאולי יאומצו ואולי יהיו במגירה ואם יאומצו צריך לפנות לאוצר לבקש את המימון וכו' וכו', את הסיפור שאנחנו מכירים. בתוך הזמן הזה - - -
וחלק גדול, אפילו ממה שבא בחוזר מנכ"ל, האם אפשר להבטיח שחוזר המנכ"ל, שהוא חוזר המנכ"ל, כבר יצא מאצלכם - זה כבר נמצא שם – איך מבצעים אותו?
אני אתן, שנייה. שנייה. בנושא הזה אני ארצה לקיים פגישת עבודה יותר קטנה, שניכנס לעומק ונבחן את הנושא ונראה מה אפשר לעשות איתו.
אם זה חוזר מנכ"ל, אם זה לא חוזר מנכל, איך מבצעים אותו. אז אחד מהדברים שאנחנו מסכמים בישיבה הזו זה שאנחנו נעשה פגישת עבודה.
אני אתן שני משפטים לכל אחת, כי אני חייבת לסכם, יש לנו דיון. בבקשה, גברתי. תתחילי בשם ותפקיד.
אני מודה לך. השם שלי הוא מרים גרייבר ואני יושבת ראש של עמותת יש, שזה ילדים שהיו בשואה ואני חושבת שאת יושבת ראש של נשים. אני הייתי הרבה שנים ואני חושבת שאנחנו צריכים להכניס עוד נושא, והנושא הוא סיעוד, מפני שאנחנו הנשים – ואני אחת הזקנות כאן – אנחנו חיות יותר ואנחנו צריכות את הנושא של הסיעוד, מאד חשוב להכניס אותו לנושא שלך.
אוקיי. כל הנושא של סיעוד קיים עכשיו על סדר היום ומדברים על זה ויש ניסיון של השר לקדם. אני לא בטוחה שאני מסכימה לכל הדברים שקורים בנושא הזה, אבל אפשר לחשוב על דיון.
שרון צ'רקסקי, מנכ"לית עמותת דלת פתוחה. השקפים כאן עברו מהר אז אני לא ראיתי התייחסות לנושא של בריאות מינית. זה נושא שאנחנו עוסקות בו ביום יום שלנו. בעצם מדובר על שני ממדים, אחד זה הנגשה של שירותי בריאות מינית, שזה בדיקות הריון, הכללה של כל אמצעי המניעה בתוך סל הבריאות, כולל אמצעי מניעה לשעת חירום וכלל כל הסוגים, לא רק גלולות - בדיקות למחלות מין וכן הלאה.
הנושא השני הוא חינוך לבריאות מינית מגיל אפס, מותאם גילאית, תרבותית.
להגיד לכם את האמת, אנחנו גם היינו צריכים לקחת בחשבון שאנחנו רצה שהשר יתייחס למכלול הנושאים ולא להיות מרוכזות רק בנושא אחד, על כל החשיבות של הנושא. אבל אנחנו דנו בזה מכל מיני היבטים, אפשר להקדיש לזה דיון.
ורק בעוד חצי משפט. לא התייחסנו לנושא של דו"ח מבקר המדינה בנושא של ועדות הפסקת היריון. זה נושא כבד, צריך - - -
סליחה, אני יודעת שביקשתם את הדיון, אבל הדיון הזה הוגדר. אתן חושבת שאפשר לקיים דיונים של עשרות שעות בשעה אחת? ברור שאי אפשר.
אז את מציינת. אני בדרך כלל לא זורקת לפח שום בקשה לדיונים ואתן כבר יודעות את זה.
אנחנו נגיע לזה ואנחנו נדון בזה, למרות שאני לא ועדת בריאות, אבל בכל זאת. אני אבקש דבר אחד, אני מאד מבקשת, אם זו בקשה לעוד דיון ואם זה להעלות עוד נושא, תעלו את זה בכתב, תשלחו לוועדה, נתייחס לזה בשיא הרצינות, אבל אני חייבת לסכם את הדיון הזה. כנראה לא, אבל בבקשה.
אני אעשה את זה בקצרה. מירי זיו, מנכ"לית האגודה למלחמה בסרטן. שתי בשורות טובות ואחת בעייתית, שפתאן אולי יעלה. אחד, צריך כן לציין גם דברים טובים. ישראל הובילה כבר בשנת 2009 לפי WHO בהיענות לממוגרפיה תוך כדי סגירת פערים.
אני רק מציינת. בכל זאת, צריך להגיד. אנחנו הרבה מעל הממוצע ואנחנו מובילים בנושא הזה. הניידות שלנו מגיעות גם - - -
רגע, תני לי רק לסיים. הניידות שלנו מגיעות בין הערביות ויודעות, אין היום הבדל, אבל יש לנו גם ניידת – בקשר למה ששאלת על הנגשה – לא רק בנושא ממוגרפיה – יש לנו בדרום ניידת פליאטיבית לחולי סרטן, שכבר לא רק שאין תחבורה, הם גם פיזית למרבה הצער בסוף הדרך; ויש לנו ניידת פליאטיבית יחד עם שירותי בריאות כללי,ת שמגיעה אליהם הביתה, גם ליישובים שאת התייחסת אליהם, עם ג'יפ 4x4 שמגיע לאותם אנשים כדי להקל על הכאב שלהם וכדומה.
בסדר. את תבקשי. כי זה נושא שחשוב לגבי נשים במגזר הערבי. כן צריך לציין שבנושא מלנומה היינו מספר שלוש בעולם. מספר שלוש ב-20 המדינות המובילות. את הגברים הצלחנו להוריד למספר 13 והנשים ירדו למספר 20. שמחנו לרדת - - -
תודה. אני מצטערת. הדיון היום הוא לא דיון על הסרטן למרות שאני יודעת ואתם יודעים טוב מאד שהקדשתי לזה דיון מיוחד, יותר מדיון. אני צריכה לפתוח עוד דיון עכשיו, שהוא מאד חשוב, גם כן בנושא בריאות נשים. אני לא אוכל למרוח את הישיבה עד אין סוף. אז תסלחו לי - - -
אז נו, אז אני מבקשת. אי אפשר להעלות את הכל עכשיו. אני מאד שמחה לשמוע שיש ניידת לחולי סרטן סופניים, אבל לא על זה דיברתי. זה טוב, אבל אני רוצה שלא נגיע - - -
אני רוצה שלא יגיעו אנשים למצבים סופניים עד שיקבלו את הטיפול. אני רוצה טיפול לפני זה, מה לעשות?
רציתי להתייחס למצגת של ד"ר ארבל, שהיא הציגה שהפער היחיד שמצאו משרד הבריאות זה בענייני הטיפול בנשים כשהן מגיעות לחדר המיון עם אירוע לב חריף. אז אני רציתי להעלות את זה שאנחנו חייבים, כחלק ממה שאת הצגת היום, לתקצב משאבים כדי להעלות את המודעות לא רק בקרב נשים, אלאט גם בצוותי הרפואה, כדי לטפל כמו שצריך בנשים.
תודה רבה. אני רוצה להתחיל בזה: כמובן שאני מודה לכבוד השר על זה שהוא נכח איתנו והוא קבע מהתחלה שהוא יהיה נוכח איתנו לשעה והוא נשאר שעה ועשרים דקות. אנחנו מודות על זה.
אנחנו מודות לצוות שהכין את המצגת, למרות שאני חושבת שהיה צריך להיכנס יותר לעומק. ריבוי החומר לא אפשר לנו להתייחס לכל. אנחנו נתייחס אולי כאשר נקבע את הדיונים המאד ספציפיים סביב נושאים מוגדרים שעלו. ממילא הוועדה כבר דנה, אולי כבר בלמעלה מעשר ישירות בשנה אחת בנושאים שקשורים לבריאות נשים ואנחנו נמשיך לעקוב אחר הנושא הזה, אם זה בנושא של ייצוג נשים בצוותים הרפואיים ובמוקדי קבלת ההחלטות במערכת הבריאות, ואם זה בנושא של הנגשת השירות לכלל הנשים ואם זה ברמת השירותים שמונגשים.
אין מה להגיד, נכון שמשתמשים במושג רפואה מגדרית יותר. להגיד לכם את האמת, אני לא מרגישה עדיין שהגענו לאן שאנחנו רוצים להגיע בהבנת מה זה רפואה מגדרית ובתכנון מערכת הבריאות, שתיקח בחשבון את הרפואה המגדרית כמו שהיא. אנחנו היינו רוצות לראות.
עצם העובדה שלא לוקחים את הצרכים המיוחדים של נשים ואני עדיין מתעקשת וזה לא התערבות כאילו שאני אחליט איזו תרופה כן תיכנס לסל או לא. קטונתי מלעשות את זה. אבל אם אני מסתכלת על סל התרופות והטכנולוגיות במדינת ישראל ורואה שרק 3.6% מזה מוגדר לנשים, מתוכו 2.4% - כאשר אומרים לי שעניין הפריון ועניין הילודה הוא חשוב ואני רואה ש-2.4% מהתרופות קשורות לזה, אז תסלחו לי – יש פער גדול בין ההצהרה לבין העשייה ואנחנו נדאג שהפער הזה ייסגר. תפקידנו לכוון אל הפער הזה וכן אנחנו רוצות יותר תקציבים לסל התרופות במדינה.
ולצערי הרב, כשרוצים להוציא תקציבים, האוצר יודע להוציא אותם והם מכוונים לסדר עדיפות שונה לגמרי מבריאות גם של נשים וגם של האזרחים באופן כללי. הגיע הזמן שאנחנו נדרוש שלא רק כן תהיה לנו בריאות, אלא גם איכות חיים טובה שבאה איתה.
אנחנו נרצה לפנות לאוצר, שחשבו שאין להם נגיעה לדיון הזה. כשפנינו לאוצר שיגיע, הם לא הבינו מה הקשר שלהם לדיון הזה. אז הנה, אנחנו שומעים מה הקשר.
לגבי כל המידע שביקשנו והתכניות שביקשנו מהמשרד – אנחנו נוציא מכתב מסודר לבקש אותם בכתב שיגיעו לוועדה. אנחנו גם נקיים את פגישת העבודה בעניין באופן יותר מצומצם.
אנחנו גם נעקוב אם באמת ב-1 בספטמבר ייצא הנתב באמהרית בעניין הבריאות, מהמשרד. אני מאד מקווה שלא יהיה שום דיליי בנושא הזה. למה אתן מחייכות?
זה לא אני קבעתי. אני שמעתי דיווח פה, הלכתי לפי הדיווח כמו ילדה טובה. אתם נתתם את התאריך הזה. אני אבדוק את התאריך הזה. זאת חובתי ככלב השמירה.
הדיון הבא הוא בעניין טיפול בנפגעות מין ואני חושבת שממילא תצטרכו להישאר ונשמע גם את התשובה על זה.
תודה לכולם.
הישיבה ננעלה בשעה 11:45.