הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 61

מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצ"ח התכנון והבניה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים

יום שלישי, ו' בתמוז התשע"ו (12 ביולי 2016), שעה 13:15

1. בחינת ההשלכות על הדיור הציבורי

2. דיון המשך לקראת השלמת הצעת החוק: הקראה, דיון והצבעות.

הצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ה-2015

חברי הוועדה: אלי כהן – היו"ר

חיים ילין – מ"מ היו"ר

אורלי לוי אבקסיס

יעקב אשר

יגאל גואטה

תמר זנדברג

דב חנין

יוסי יונה

יוליה מלינובסקי

עודד פורר

עינת גנון - מנהלת אגף התחדשות עירונית, משרד הבינוי והשיכון

חנה גבאי - עו"ד, סגנית בכירה ליועץ המשפטי, משרד הבינוי והשיכון

חגי טולדנו - עוזר מנכ"ל משרד השיכון והבינוי

יהודה זמרת - עו"ד, היועץ המשפטי, משרד הפנים

דרור לוינגר - משרד הפנים

ישי צבי פרלמן - עו"ד, עוזר ראשי משפטי, רשות המסים, משרד האוצר

דגנית חגי סעדון - עו"ד, עוזרת ראשית משפטית, רשות המסים, משרד האוצר

מעין נשר - אגף תקציבים, משרד האוצר

איריס דה פריז

עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד להגנת הסביבה

אסתי ורהפטיג בס - עו"ד, משרד המשפטים

עפרה כרמון אבן - מנהלת תחום היבטים חברתיים בתכנון ובנייה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עירית בשן - מפקחת ארצית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עמיר שקד - עו"ד, סגן היועץ המשפטי, רשות מקרקעי ישראל

מירה סלומון - עו"ד, מנהלת מחלקת חקיקה, מרכז השלטון המקומי

יוסי אוחנה - עו"ד, יועץ תכנון ובנייה, מרכז השלטון המקומי

דב צור - ראש עיריית ראשון לציון

הגר שרן - עמידר

ערן כהן - עמידר

חוסיין הייב - ראש מועצת טובא זנגריה

ליליאן סירקיס - עיריית ירושלים

תמר אוחנה - עובדת קהילתית להתחדשות עירונית, עיריית ירושלים

שרית דנה - עו"ד, יועצת משפטית לתכנון ובנייה, פורום ה-15

שרון קרני כהן - עו"ד, עמותת במקום

דני גיגי - יושב ראש פורום הדיור הציבורי

דוד קשני - יו"ר פורום הדיור הציבורי

רן נלמד - סמנכ"ל עמותת ידיד

ראובן צדוק - מנכ"ל האגודה לתרבות הדיור

עדינה עבאדי - האגודה לזכויות האזרח

נאוה קיינר פרסוב - אדריכלית ומתכננת ערים

יצחק שפריר - כלכלן, ועד מפוני א.ת. ארז

רם חלפון - פעיל חברתי

שלמה מנור - פעיל חברתי

אמג'ה ג'לב - אזרחית

נעמי מורביה - יו"ר מטה מאבק הנכים

אבנר עורקבי - יו"ר ארגון אהב"ה, ארגון הנכים בישראל המיוחד

יוסי בוכריס - מנכ"ל

הילה שואף קולביץ - מנהלת המכון לרפורמות מבניות

בקי קשת - עו"ד, שומרי משפט, בנים למען זכויות אדם

עטרת חן הורוביץ - שומרי משפט, רבנים למען זכויות אדם

קובי וייס - שומרי משפט, רבנים למען זכויות אדם

דניאלה חרמון - קבוצת דורשי צדק למען דיור ציבורי, דימונה

שלמה מנור - פעיל חברתי

מיכאל בן הרוש - יזם בנייה

מכלוף בן עמי - יזם בנייה

פרידה קאופמן - התחדשות אורבנית בע"מ

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

תומר רוזנר

גלעד קרן

אריאלה מלכה

אהובה שרון, חבר המתרגמים

בחינת ההשלכות על הדיור הציבורי

דיון המשך לקראת השלמת הצעת החוק: הקראה, דיון והצבעות.

הצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ה-2015

צהרים טובים. היום אנחנו נמשיך בהקראות. יחד עם זאת, מכיוון שאנחנו נמצאים היום בנושא של יום הדיור בכלל ובדגש על יום הדיור הציבורי בפרט, אנחנו כמובן נקדיש לפחות חצי שעה לנושאים האלה.

אם מי מבין הפעילים הנוכחים מבקש להתייחס, יש לכם שלוש דקות להירשם אצל הגברת אריאלה מלכה, מנהלת הוועדה.

בפתח הדברים של הדיור הציבורי לציין מספר דברים. אני באופן אישי שמח שיצא לי להעביר את החוק שאני באופן אישי העברתי בקריאה שנייה ושלישית, היה חוק שהתייחס לדיירי הדיור הציבורי כאשר המשמעות שלו הייתה הגדלת ההנחה לדיירי הדיור הציבורי מ-700 אלף שקלים ל-915 אלף שקלים. זאת לאחר שמשנת 2008 הסכום לא תוקן. החוק הזה בעיני, מעבר לחוקים כלכליים אחרים שאני מעורב בהם, הוא חוק של צדק חלוקתי, נותן את הזכות לאותם אנשים שגרים בדיור הציבורי 25 ו-30 שנים והאפשרות לבוא ולרכוש את הדירות ולהיות בעלי הדירות. אגב, הוכח בכל מקום שאותה בעלות על דירות מהווה אפשרות לניידות חברתית ומצמצמת פערים. אם שיעור ההוצאה על דיור עומד בקרב משק בית ממוצע על עשרים אחוזים, בקרב העשירונים הנמוכים היא עומדת על מעל לארבעים אחוזים. לכן המעבר לבעלות הוא מעבר נכון.

כאן חשוב לי לציין שמי שהיה שותף שלי להצעה היה חבר הכנסת יואב בן צור וכמובן ההצעה הזאת ממשיכה את החקיקה של חבר הכנסת רן כהן, השר לשעבר רן כהן, אותה הוא התחיל. זאת הזדמנות לציין את שמו. מדובר כאן לצורך העניין בצדק חלוקתי ממדרגה ראשונה. צר לי שבעבר התמורה שהתקבלה מרכישת הדירות שנמכרו, לא שימשה לטובת רכישת הדירות ואנחנו מדברים על סכום של מעל שלושה מיליארד שקלים שלמעשה אם הם היו היום בקופה, הם היו משמשים לרכישת דירות ולא היו ממתינים. היום יש כ-2,500 משפחות שממתינות, וכולנו יודעים מה הקריטריונים לקבלת דיור ציבורי, אלה קריטריונים קשים וחמורים. אם חד הורית עם שני ילדים לא זכאית אלא צריכים להיות לה שלושה ילדים. כלומר, אנחנו רואים עד כמה הקריטריונים קשים.

יש עוד 2,500-3,000 שהם על הקשקש.

נכון. במסגרת החוק אנחנו עיגנו ומעכשיו הדבר הזה יהיה עבירה. כל הכספים מיועדים אך ורק לחידוש מלאי הדירות.

בנוסף לכך, אני אפעל במסגרת הצעות כאלה ואחרות לטיפול בנושא של הטרוגניות כך שלא יהיו שכונות שיהיו מיועדים אך ורק לדיור הציבורי.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות, על אף שלא נמצאים כאן, ולומר מילה טובה שאני חושב שצריך להגיד אותה גם לשר הבינוי יואב גלנט וגם לסגנו ג'קי לוי. אין לי ספק שבמהלך השנה וחודשיים האחרונים, מאז הם נכנסו לתפקידם, רואים שינוי דרמטי בטיפול בדיור הציבורי. כמובן שעדיין יש פערים, כמובן שיש מחסור, כמובן ש-2,400 משפחות שממתינות זה עולם ומלואו אבל אני חושב שהם הכניסו רוח חדשה מהותית תוך השקעה תקציבים. צריך לומר שאנחנו מדברים על השקעה של 1.3 מיליארד שקלים אבל זה לא מספיק. דירות שנרכשו במהלך חצי השנה האחרונה, הן יותר מכמות הדירות שנרכשו בשש השנים האחרונות לרבות שיפוצים. צריך להגביר את הקצב בנושא הזה.

אני רוצה לסיום דבריי להתייחס גם להצעת החוק הזאת. גם במסגרת הצעת החוק של הקמת הרשות הלאומית להתחדשות עירונית פעלנו כאן יחד עם חברי הכנסת שנמצאים – חבר הכנסת יונה, חבר הכנסת גואטה, חברת הכנסת זנדברג וחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס שלא נמצאת כאן – וגם עם פורום הדיור הציבורי ויתר הפעילים כדי לקדם שינויים מהותיים במסגרת הצעת החוק.

אני חייב לספר לכם שזה התחיל מביקור שאני ערכתי בשכונת גילה בירושלים, שם יש מקבץ של הדיור הציבורי. באו דיירים וביקשו שלא נקדם את ההתחדשות העירונית. שאלתי מה ההיגיון, למה לא לקדם את אותה התחדשות. אמרו לי, לא, שיעשו את אותם בניינים חדשים, יעבירו אותנו לסלאמס הבא ואנחנו לא נישאר. היה מסמך ממאי 2014 של משרד הבינוי שאומר ברוח כזאת או אחרת שיצטרכו לשלם שכר דירה יותר גבוה, שיהיו תשלומי ועד בית ולמעשה לא אומרים לך לעבור, אבל אם אתה יודע לקרוא בין השורות, אתה מבין שלא תוכל לצורך העניין לעמוד בכל התשלומים האלה.

במסגרת עבודה משותפת של הוועדה, של נציגי הציבור וכמובן של משרד הבינוי והשיכון, יצא חוזר מנכ"ל ברור שמופיע כבר באתר הוועדה וכולל מספר עקרונות ומדבר על כך שלא תהיה הגליה. כלומר, אותם דיירים יהיו שם. הוא מדבר על כך ששכר הדירה לא יעלה במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית. כלומר, שילמת 500 שקלים, עברת עכשיו לדירת ארבעה חדרים במקום שלושת החדרים שהיו לך, המדינה לא תגבה ממך סכום גבוה יותר. בנוסף לכך תהיה השתתפות בוועד הבית לפי קריטריונים כאלה ואחרים.

התחדשות עירונית נותנת הרבה בשורות אבל היא נותנת גם בשורה לדיירי הדיור הציבורי. לא רק זאת, מעבר לכך שזה בחוזר וכולנו יודעים שיכולה הממשלה להתחלף, אנשים יכולים להתחלף, לאחר התדיינות גם עם נציגי הממשלה, הנושא הזה נכנס לחוק והוא יהיה חלק מהחוק והוא כבר מופיע בנוסח החוק ואני מתייחס לאותם קריטריונים עליהם דיברתי.

לכן חברים, אנחנו בהחלט רואים את נושא הדיור הציבורי כנושא חשוב וכנושא מרכזי.

לפני שנעבור לדיון העיקרי שלנו – הישיבה תתקיים עד 2:45 – אנחנו ניתן התייחסויות קצרות לחברי הכנסת ואני ממש מבקש התייחסות של לא יותר משתי דקות. לאחר מכן אנחנו ניתן התייחסות עד לעשרה נציגי ציבור וגם כאן כל אחד לא יותר משתי דקות על מנת שנשמע כמה שיותר אנשים.

נתחיל עם חבר הכנסת יוסי יונה.

תודה אדוני היושב ראש. מילה אחת או שתיים לגבי הנושא של הדיור הציבורי. אתה תיארת את זה בשפה מדויקת אך קצת יבשושית. מה שקרה בדיור הציבורי במהלך השנים זאת בעצם הפקרות שלטונית ואני חושב שבמקרים כאלה אם מישהו היה מקים ועדה ממלכתית לחקירה של הפיאסקו הענק הזה, היו צריכים להיות ממצאים באמצעותם מעיפים אנשים מתפקידים רמי דרג. פשוט עשקו את הכסף הזה של 2.7 מיליארד שקלים, כפי שאתה יודע אדוני היושב ראש, והפנו את זה למטרות אחרות ולא בנו דיור ציבורי.

אמרת אדוני היושב ראש דברי טעם לגבי התנאים המאוד מאוד קשוחים לקבלת הזכאות וזה נבע בעיקר מהמציאות של היצע וביקוש. משעה שיש ירידה משמעותית במספר הדירות, הדרך שלך להקצות אותן היא על ידי הקשחת התנאים. לכן אנשים נדרשים לעמוד בתנאים שכפסע בינם לבין המוות כדי שהם יקבלו דירה בדיור הציבורי וזה דבר איום ונורא.

אני מקווה שלגבי הסוגיה הזאת, משעה שייבנו יותר דירות לדיור הציבורי, הרי שצריך באופן מקביל גם לעבוד על העניין של הקריטריונים. זאת אומרת, להגמיש את הקריטריונים ולא ליצור מצב כזה שאישה, כדי לקבל דיור ציבורי, אם חד הורית, לעודד אותה להביא עוד ילד לעולם כדי שהיה תהיה זכאית לדירה, דבר שהוא אחד האבסורדים הגדולים ביותר שניתן לחשוב עליהם בהקשר הזה.

הערה שנייה, לעניין של התחדשות עירונית. אני רוצה לומר באופן חד משמעי שאתה מנהל את הדיונים כאן בצורה מאוד ליברלית, מאוד מכילה ומאוד יפה, אבל אנחנו חברי וחברות הוועדה מציגים הסתייגויות ואנחנו מקבלים את הניסוחים המחודשים של החוק ואנחנו רואים שההסתייגויות שלנו נעלמו והתאיידו כלא היו. מה שאני רוצה לומר בהקשר הזה אדוני היושב ראש, התחדשות עירונית היא בעצם פרויקט שרוצה ליצור איזשהו איזון בין רווחתו של הציבור לבין עידוד יזמים להיכנס פנימה לפרויקטים הללו.

התפקיד שלנו כנציגי ציבור, לפחות אני רואה אותו כתפקיד שלי כאן בהקשר הזה, הוא לדאוג לכך שלא ייפגעו האינטרסים של האזרחים שנמצאים במתחמים הללו שמוגדרים כמתחמים של התחדשות עירונית. אני חייב לומר שאני יושב בוועדה הזאת עם דאגה ולב מאוד מאוד כבד. בכל התחומים שהזכרנו, אדוני היושב ראש, בין אם הנושא הזה שיהיה מופקד עליו איש או אישה מטעם הרווחה שילוו את הפרויקט, בין אם אנחנו נוכל להכניס קריטריונים שהפרויקטים בהתחדשות עירונית יהיו באזורי מצוקה, בין אם החשש המאוד גדול לתהליכים של ג'נטריפיקציה כפי שהתרענו וראינו שזה קורה הלכה למעשה במקרים כאלה ואחרים.

לכן אני מפציר בך, אני גם תובע, שכאשר נגיע לניסוחו המלא של החוק הזה של התחדשות עירונית, אנחנו נכניס עד כמה שניתן את הדאגה הכנה שלנו לכך שהתושבים לא ייפגעו, אלה שנמצאים במתחמים הללו.

אני שוב רוצה לחזור ולסכם ולומר שאני יושב כאן בדאגה מאוד מאוד חמורה מפני כך שבסופו של דבר יחוקק חוק שיעשה יותר חסד עם היזמים מאשר עם התושבים. תודה אדוני היושב ראש.

תודה רבה לחבר הכנסת יונה. חבר הכנסת גואטה, בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. אני אשתדל לדבר בקצרה. בדרך כלל אני לא מי יודע מה אוהב להשתמש בשפה הלועזית ובטח לא לתרגם מעברית ללועזית אלא בדיוק הפוך. אני כן מבקש שהפעם נשתמש דווקא במילה הלועזית על מנת לזעזע את אמות הספים של היושבים בבית הזה וגם את שלי. בוא נקרא לילד בשמו. אלה הומלסים. יש לנו במדינת ישראל מיליוני הומלסים. אומרים מחוסר דיור, זה נשמע עדין, מילה מכובסת, זה התרגום אבל אלה הומלסים. יש לנו כאן קרוב לשני מיליון הומלסים שאין להם בית וזה הדבר הבסיסי. משקיעים כאן בביטחון ואם ייפול לך טיל על הבית, אבל אין לו בית. אני לא מדבר על אלה שמצבם משופר והם כבר לוקחים את כל המשכורת שלהם ומשלמים משכנתא ואז הם הופכים לעניים והגמרא אומרת שאני חשוב כמת. אין להם כסף לחיות. אם נסתכל על ההכנסה החציונית ולא על הבלוף הזה של הממוצע, שזה 6,000 שקלים והוא צריך לשלם משכנתא, הוא צריך שלושים שנים לעבוד. אם הוא ייקח את כל המשכורת שלו וישלם אתה את המשכנתא. לכן אני באמת חושב שאנחנו צריכים להבין שמדובר כאן בהומלסים. יש לנו כאן מיליוני הומלסים ועולם כמנהגו נוהג. לכן רציתי קצת לזעזע את אמות הספים של הבית הזה וגם שלי עצמי. תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת יעקב אשר ואחריו חברת הכנסת תמר זנדברג.

אדוני היושב ראש, אני חושב שטוב ששמים את הנושא הזה והיטיב לבטא את זה ידידי הרב גואטה. מדובר כאן באנשים שמבחינתם זה להיות או לחדול בעניין הזה וברור שזה משפיע הרבה מאוד השפעות שבסופו של דבר המדינה משלמת הרבה יותר כסף בגין ההשפעות החברתיות שקורות לאדם שהוא מחוסר בית, איך זה משפיע על הילדים שלו, איך זה משפיע על החינוך שלהם, אחר כך זה מגיע לרווחה ולמקומות אחרים ואלה דברים שעולים הרבה מאוד כסף למדינה. בוודאי שגם אם זה לא היה עולה כסף, אסור לנו כחברה מתוקנת להשלים עם זה.

אני חושב שאחד הדברים שצריך לשים עליהם את המסגרת, כל התכניות הגדולות שרצות עכשיו – אדוני היושב ראש, אתה מגיע מהתחום הציבורי אבל עם מבט עסקי לעניין הזה – למדינת ישראל יש את המשאב, יש לי משאבי קרקע. נחשפנו למשל באחד הדיונים הקודמים לכך שיש דירות של חברות משכנות כאלה ואחרות כגון עמידר וכולי שנמצאות בתוך פרויקטים ואלה פרויקטים שנמצאים היום בוועדות התכנון או ב-ותמ"ל או במקומות אחרים, אולי לא ב-ותמ"ל כי זה חלק מקרקעות פרטיות, מה שגם הולך סוף סוף להשתנות, אבל יש כמה וכמה פרויקטים שהם תחת הכותרת של התחדשות עירונית או פינוי בינוי, שיש שם דירות ששייכות לאותם ארגונים משכנים. אני חושב שזה מנוף כדי לייצר עוד דירות.

אתה יודע שלהביא כסף מהאוצר זה דבר קשה, אבל להביא כסף שעוד לא הגיע, המדינה יכולה בתכניות גדולות להצליח ולרכוש ולגרום לכך שיהיו לה דירות שהיא תוכל למנף אותן לדיור הציבורי. לדעתי שם צריך לשים את הנקודה. אנחנו יודעים שכאשר אנחנו בתכניות – מי שניהל רשות או היה בתחומי תכנון ובנייה יודע – כאשר אתה מגיע ובונה חדשה ומתחיל לתכנן אותה, אתה בודק מה אתה יכול להוציא לציבור מהעניין הזה, בשטחי ציבור, והרבה מאוד תלוי כמה המדינה תהיה מיינדד לעניין הזה בו יכול להיות שהיא תרוויח פחות כסף בהסכמים כאלה ואחרים או בשיווקים כאלה ואחרים, אבל היא תייצר מלאי דירות ומלאי הדירות הזה ייתן מה שנקרא איזושהי הרגעה לכמה שנים טובות בחלק הזה של אותם מחוסרי דיור.

כמובן אנחנו גם טועים קצת בקו האדום העובר בין מחוסר דיור שצריך דיור ציבורי לבין אחד שהוא מחוסר דיור כי הוא לא מסוגל לקנות בסכומים הקיימים היום במשק. אם באמת תהיה הוזלה מצד אחד של דיור, בעקבות היצע יותר גדול עם כל התכניות האלה שאתה מקדם אותן, שמקדם אותן האוצר ומשרד השיכון וכולי, זה יצמצם את החלק של הקו האדום. אבל תמיד יישארו מתחת לקו האדום אותם אלה שגם אם מחיר הדיור יהיה ממש נמוך, הם לא יודעים לעמוד בו. לכן הדיור הציבורי תמיד יישאר הכרחי וחשוב לשמור עליו. צריך לייצר בנק של דירות נוספות, ואפשר לייצר אותו בתכניות. מי כמוך יודע שתכנית היא משאב שאתה יכול לייצר ממנו ודאי יחידות דיור קטנות ולא מפוארות, או בסופו של דבר גם אם המדינה תשדרג ואם בפרויקטים מסוימים יהיו לה זכויות לדירות והיא תקנה עם הכסף דירות במקום אחר עבור הדיור הציבורי, פשוט להגדיל את המחסנית הזאת כי זה פצע שלא עוזב אותנו וצריך לשים עליו הרבה יותר מפלסטר אחד אלא לשים תחבושת הרבה יותר רצינית.

תודה רבה. אני בהחלט מתחבר לדברים שאמרת, במיוחד בין היתר לסוגיה של הילדים והמשפחה והקשר לרווחה. בהחלט יש כאן השפעה רוחבית שכולנו צריכים לראות. כפי שאמר חבר הכנסת גואטה, אלה הומלסים, אין מילה אחרת וכל משפחה וכל אדם זה עולם ומלואו.

חברת הכנסת תמר זנדברג ולאחר מכן חבר הכנסת פורר. עד שתי דקות כי חשוב לנו לשמוע את הפעילים.

תודה אדוני יושב ראש. קודם כל, ברכות לכנסת על יום הדיור שמצוין היום ולך גם על הדיון הזה וגם בכלל על הדיונים בחוק הזה.

אני מצטרפת לדברים שאמרת בפתיח לגבי הדיור הציבורי. במידה רבה מאוד הכנסת מציינת את יום הדיור והכוונה היא לרבדים של כל מיני פתרונות דיור שביחד יוצרים דיור בתור זכות, בתור זכות אדם ולא בתור איזה מוצר בשוק שקונים אותו ומחליפים אותו אלא בתור משהו שהוא מאוד מאוד מהותי בזהות האישית והאנושית שלנו, בהגנה על הזכויות שלנו וכולי בהקשר הזה, אין ספק שהרובד הראשון מבחינת החוליה החלשה שלפיה נמדד חוזקה של כל השרשרת, זה הדיור הציבורי כי בלי שנבטיח דיור ציבורי למי שלא יכול להרשות לעצמו דיור אחר, בלי אחריות מדינה לדיור ולפתרון דיור, אנחנו לא נמלא את החובה שלנו.

בהקשר הזה בוועדה כאן נשמעו כמה פעמים אמירות כאילו חוק הדיור הציבורי שיזם חבר הכנסת לשעבר רן כהן, שהיה לי הכבוד לעבוד אתו בעבר, חיסל את הדיור הציבורי. אני רוצה להצטרף לאמירה הברורה שלך בדיון הקודם ולהגיד שחוק הדיור הציבורי הבטיח צדק חלוקתי היסטורי ונדיר ובפעם הראשונה גרם לכך שאנחנו כמדינת ישראל הבנו שלא רק עושר ודירות ונדל"ן זה דבר שעובר בירושה, אלא גם עוני הוא דבר שעובר בירושה. חוק הדיור הציבורי שבר שרשרת של הורשה של עוני ונתן לאנשים לקנות דירה שאחרת לא היו יכולים לקנות אותה, והתחשב בזכויות שהם צברו מתוקף המגורים שם ומתוקף תשלום אותו שכר דירה למשרד השיכון שהוא בעצם שווה ערך למשכנתא ששילמו אחרים שקנו דירות בשוק החופשי, ובעצם בפעם הראשונה להיות בעלים של דירה שאותה הם גם יכולים להוריש לילדים. זה עצר שרשרת של הורשה של עוני שהייתה מאוד מאוד חשובה.

האמירה שכביכול החוק הזה הרס את הדיור הציבורי, היא דווקא אמירה צינית ואפילו הייתי אומרת נבזית מפני שהיא נשמעת בעיקר מצד אלה שלא דאגו לחידוש המלאי מהצד השני ובגלל שהצדק נעשה עם הדיירים, עכשיו הם אשמים בכך שהמלאי לא חודש לזכאים נוספים על ידי המדינה. זאת אמירה שאנחנו צריכים לדחות אותה מכל וכל ולכן אני חושבת שהמהלך – ואתם יודעים שאני לא מזדהה עם הממשלה הזאת בשום דבר בכנסת הזאת – של חידוש מלאי הדיור הציבורי, זה המהלך החשוב ביותר בתחום הדיור הציבורי היום והמשמעותי ביותר. אם הוא באמת ייעשה וייעשה בצורה משמעותית, יהיה בו באמת בבחינת צדק היסטורי.

משפט סיכום.

בהקשר הזה, לגבי החוק שעומד בפנינו. אני מברכת אותך על המהלך שהובלת בשמירה על זכויות ומניעת הגליה, כפי שקראת לזה, והדרה של דיירי הדיור הציבורי מתוך הפרויקטים של התחדשות העירונית שייכנסו מתוקף החוק. אני רוצה לציין שוב, וציינתי את זה כמה פעמים במהלך הדיונים, את העובדה שבצד הצורך שלנו לדאוג לתמהיל דירות כולל דיור ציבורי בפרויקטים החדשים, ואין סיבה, אנחנו לא צריכים ליצור משכנות עוני בפרויקט פינוי בינוי, צריך להיכלל דיור ציבורי בתוך הפרויקט ודיירי הדיור הציבורי הם חלק ממנו. אבל בנוסף לדיירי הדיור הציבורי, יש עוד דיירים עניים ומשפחות עניות שלא גרות בדיור הציבורי, שגרות בשכר דירה שעומד במקסימום שהן יכולות להרשות לעצמן מבחינת הוצאות משק הבית על דיור, על ארנונה, על תחזוקה, על ועד בית ועל כל הדברים האלה. אותן משפחות עכשיו הופכות להיות, דאגנו לדיור הציבורי ואם לא נדאג להן, נגלה אותן כדי שהן יהיו דיירי דיור ציבורי במקום אחר וייכנסו לתור של זכאות אבל בשכונות אחרות. בעצם נזרוק אותן לתחתית התור. אני מדברת על דיירי הדיור הציבורי הקיימים.

יש משפחות – והפערים החברתיים גדלים – שגרות או בשכירות או בבעלות על דירות שכרגע הן יכולות להרשות לעצמן את הדירות האלה. אלה דירות זולות, דירות קטנות יחסית, דירות אולי ברמה פחותה ואולי לא מספקת ואנחנו רוצים לשדרג אותן, אבל כל קפיצה במחיר שתהיה קפיצה משמעותית, והיא יכולה להיות של כמה מאות שקלים לחודש, היא יכולה להוציא את אותן דירות מהישג ידן של המשפחות שהיום יכולות להרשות לעצמן את הדיור הזה.

לכן אנחנו הצענו כמה פתרונות לתחום הזה. אני מזכירה שוב את אותו דוח של משרד הרווחה שהראה לנו את ההחתמה הפוגענית ואת כל אותן בעיות של ניצול בפרויקטים של התחדשות עירונית. אנחנו חייבים בחוק ההתחדשות העירונית לשפר את ההגנות על הדיירים עם דגש על האוכלוסיות הרגישות כמו דיירים קשישים, משפחות עניות, עולים, יוצאי אתיופיה וכולי. אפשר לעשות את זה, אנחנו הצענו דרכים לעשות את זה, בין היתר באמצעות סקר צרכים חברתי, בין היתר באמצעות תוספת של קרקע משלימה שתהיה מוקדשת לא רק לשיפור הכדאיות הכלכלית של הפרויקט אלא גם לצרכים חברתיים ולצרכי המשפחות, ואני מפצירה בך אדוני היושב ראש שוב לקבל חלק מההגנות האלה כדי שנוכל באמת להבטיח קודם כל שהדיירים והתושבים תחילה. תודה.

תודה רבה לחברת הכנסת זנדברג. אני כמובן מסכים לכל מילה שאמרת ביחס לחוק שהוביל רן כהן. אגב, למי שלא קרא, בין יתר הפעילים שנמצאים, אני מאוד ממליץ לקרוא את הספר שלו "המלחמה על הבית". אגב, שם למדתי שהיית עוזרת פרלמנטרית. הספר הוא ספר מומלץ. הוא כותב בספר שלו שאותו אדם שחשב שעד אותו יום הוא יוכל להוריש לילדים שלו רק את האופניים, והנה סוף סוף הוא יכול לתת להם בית קטן וזה בהחלט דבר חשוב, עניין של צדק חלוקתי.

חבר הכנסת פורר ואחריו חברת הכנסת לוי.

תודה אדוני. אני רוצה להתייחס גם בהקשר של החקיקה שאתה מקדם כאן בוועדה ולמערכת היחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי. האחריות על דיור ציבורי, לספק דיור ציבורי, מוטלת על השלטון המרכזי ולצערי לאורך השנים, גם כאשר הקצו כסף – וכאן יש לי טענות למשרד האוצר, לא ספציפית תחת השר הזה אלא באופן כללי למדיניות שהמשרד הזה מוביל לאורך השנים – תמיד הם ניסו לשרשר את אותו תקציב, איכשהו נרחיק את האחריות מאתנו. אני יכול לתת לך את הדוגמה שעדיין רצה, של החלטת ממשלה ל-4,000 יחידות דיור לזכאי משרד הקליטה. החלטת הממשלה הזאת דיברה על בנייה בקרקע חומה. יש לזה תקציב, התקציב נמצא, אבל מה אומר משרד האוצר? הוא אומר שאנחנו כמדינה לא נבנה, לא נעשה את זה בבנייה מרוכזת אלא הוא ייתן לרשויות המקומית שהן יגישו מכרז מי מוכן לתת את הקרקע החומה שלו ומי מוכן לגשת. מכל הבוכלטריה הזאת, יש לך רשויות מקומיות חזקות שיש בהן הרבה מאוד זכאים שממתינים בתור והן מחליטות לא לבנות אפילו שהן יכולות לקבל לכך תקציב. בתוך כל הבוכלטריה הזאת, יש תחושה שהאוצר הרבה פעמים מנסה להרחיק את האחריות. גם אני כאשר ניסיתי להגיד לאוצר שיצאו עם זה כפרויקט מרכזי, גם ברמה הכלכלית הם יכולים לעשות את זה וגם להביא תוך שנתיים 4,000 יחידות דיור לזכאים במשרד העלייה והקליטה, אמרו שיעשו את זה הרשויות המקומיות מה שמוביל את הקצב במקום לשנתיים במקרה הטוב לשמונה שנים וגם כאן לא כל הרשויות המקומיות מצטרפות.

אני חושב שדווקא כאן איזשהו שינוי מדיניות, זה מה שנדרש. השלטון המרכזי צריך להבין שזאת האחריות שלו, שזאת לא האחריות של הרשויות המקומיות לדאוג לדיור ציבורי ואי אפשר לשרשר את האחריות הזאת רחוק יותר כדי לנסות ולשמור או להגן על המסגרת התקציבית.

תודה רבה. נעבור להתייחסות שני חברי הכנסת האחרונים. כפי שציינתי בתחילת דבריי, מכיוון שחברת הכנסת לוי אבקסיס נעדרה בתחילת הישיבה, אחזור על הדברים. היה לה חלק מהותי בהכנסת השינויים שנכנסו לתחולת החוק בנושא של הדיור הציבורי. הנושאים האלה הם בהחלט חשובים. אם חשבנו שזה יהיה רק חוזר מנכ"ל, זה נכנס גם לנוסח החוק, לפורט המלא שלו, ואגב, זה כבר מופיע ומי שרוצה יכול גם לקבל עותק ממנהלת הוועדה. זה נמצא גם באתר הוועדה.

רשות הדיבור לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס ואחריה לחברת הכנסת מלינובסקי. לאחר מכן ידברו נציגי הציבור.

תודה רבה לך אדוני היושב ראש. היום זה יום שאנחנו מציינים אותו כיום מיוחד בכנסת בו אנחנו דנים על יום הדיור. אני חייבת לומר לך אדוני היושב ראש שבוועדה הזו הצלחנו להשיג הישגים לא מעט גם בזכותך. זה לא היה קל, זה לא היה פשוט. גם כאשר משרד השיכון היה אתנו, גם כאשר חוזר המנכ"ל שלו נתן הוראות ברורות, הבנו שאם אנחנו לא נמסמר את זה בתוך החוק, יבוא שר אחר והוא עלול לשנות. אתם יודעים שחוזר מנכ"ל משנים בחוזר מנכ"ל חדש. זה נורא פשוט. מתחת לרדאר ואף אחד לא יודע. לשנות חוק, זה די קשה. אתה גם לא יכול לעשות את זה במחשכים. אתה צריך גם לתת תשובות ואתה גם צריך לעבור לביקורת.

לכן היכולת שלנו להכניס את זה לגוף החוק, אני חושבת שהיא גרמה לכך שהבאנו לצדק, לצדק אמיתי. אבל את הצדק הזה צריך להרחיב. דיברה כאן תמר זנדברג על רן כהן ועל האמירה המזעזעת שאמרה שבעצם אנחנו נותנים לאותם דיירים שבאו ממקומות מרוחקים והמדינה שיכנה אותם בדיור הציבורי והם משלמים כל חודש כפי שהיד יכולה אבל בגלל היותם במצב מצוקה, המדינה מסבסדת ולכן הם מקבלים שכר דירה מסובסד.

הכסף נגנב. כמעט שלושה מיליארד שקלים שהיו צבועים. הייתה החלטת ממשלה ואני בכנסת ה-18 ביקשתי ועדת חקירה פרלמנטרית. אף אחד לא רצה לתת כי כולם רוצים להסתיר. ברגע שלא נדע מי אותו אדם ששינה החלטת ממשלה וחוק וכנראה שלא היה בסמכות ולכן לא נשא באחריות, הדברים האלה יחזרו על עצמם.

אדוני היושב ראש, יש לך כוח גדול גם להוסיף שינויים נוספים. אני מקווה שמאוד שבזמן הקרוב אני אקרא לך אדוני שר הכלכלה. ככלכלן אתה תעשה עבודה מצוינת במשרד הכלכלה ולא צריך לעשות זעזועים במשרדים אחרים. מישהו כבר מכיר משרד, יודע, יש לו תכניות, עבד, אנחנו לפני תקציב דו שנתי ולפני תקציב דו שנתי לא עושים זעזועים באחד המשרדים החשובים ביותר, בטח לא בעיצומה של בעיה או משבר בשוק הדיור. זה גורם לאיזשהו קיפאון של כמה חודשים ועוד מאה ימי חסד וזה דבר שאסור שיקרה. מה גם שמשרד הכלכלה משווע לאדם כמוך, אלי, שיכול לעשות שם תיקונים.

ההקלטה עובדת?

אני רוצה אותך במקום הנכון ובזמן הנכון.

זה המשך לישיבה הקודמת שהייתה כאן עם גלנט.

אתה יודע, היו לנו הרבה שיחות, אלי, והרציונל של הדברים הובא גם בפניך. אני חושבת שלא כדאי להכשיל לא משרד ובטח לא מישהו שיכול להיות פוטנציאלית שר מאוד טוב כאשר משרד אחד הוא גם כך משותק כיום ואין בו שר וחלק מהתקציבים נלקחו ממנו ועוד רוצים לפרק אותו. בכל מקרה, אני בטוחה שתעשה שם עבודה מצוינת. הידע והניסיון שלך בעבר ישמשו אותך במשרד הכלכלה. עכשיו רק צריך לשכנע את מי שקובע. אני מקווה מאוד שהקומנסנס יגבר כאן על הכול.

אני רוצה לצטט עוד משפט אחד מתוך אותו ספר של רן כהן. רן מתאר שם שכאשר הוא בא ומביא את התכנית לרכישה של דיור ציבורי על ידי הזכאים, הוא מדבר עם פקידי האוצר ופקידי האוצר מתחילים לזוז בצורה לא נכונה ולא נעימה, כאילו משהו מציק להם. הוא מדבר על שפת הגוף שאי אפשר שלא לקלוט אותה. החיכוך בגרון, כאילו על מה בכלל אתה מדבר. כאשר אני באתי ודיברתי עם פקידי האוצר בקדנציה הקודמת על הנושא של הדיור הציבורי וניסינו להוביל שם כמה מהלכים – תמר יודעת וגם חברים נוספים – הם לא רק הסתפקו הפעם בשפת גוף אלא אחת מנערות האוצר אמרה לי: מה המדינה חייבת לאנשים האלה. זה שהיה לידה התחיל לתת לה מכות ברגל כדי שהיא לא תמשיך בדברים.

אני רוצה להגיד לכם שהיום גלנט סיפר שחיילים שיצאו למשימות ובחלק מהמקרים לכמה ימים, וכשאחרים חוזרים הביתה אחרי הצלחת המשימה, הוא רואה כמה שנשארים באותו מוצב. הוא שואל למה הם לא הולכים הביתה, והם אומרים לו שאין להם לאן. אין לנו לאן כי המשפחה נזקקת וההורים שלהם לא קיבלו דירה של דיור ציבורי כי חסר במלאי. האנשים האלו, זה הפרצוף ואלה הלוחמים של המדינה. המדינה מצפה מהם ללחום עבורה אבל היא לא נלחמת עליהם. הגיע הזמן שאנחנו כציבור לא רק נדאג לאותם אנשים שנמצאים עכשיו בעמדת נזקקות אלא נדאג לילדים שלהם שלא יהיו בעמדת נזקקות, כי ברגע שיש לך קורת גג, זה משנה מציאות, זה מפנה לך כספים לדברים אחרים. אותו ילד יהיה שקט גם בלימודים, אותו ילד יוכל להזמין חברים הביתה, אותו ילד יוכל לערך אולי מסיבת יום הולדת ואולי הוא יוכל להכין שיעורים בחדר הפרטי שלו. לאוהל אף אחד לא יזמין את החברים מהכיתה ולצערי הרב אנחנו מגדילים את הפערים בחברה וברגע שאנחנו לא יוצרים מלאי נוסף, אנחנו כאילו מוותרים עליהם ועל הילדים שלהם.

אבל אתם יודעים מה? עזבו, אני לא מבקשת את פקידי האוצר שיהיו רחמנים, אני לא מבקשת מהם שיהיו עם חמלה, אפילו לא שידברו בשם הצדק אבל בואו נדבר כלכלית. אותו ילד שלא נתת לו את ארגז הכלים בגיל הזה, אתה תוציא עליו כל כך הרבה כספים במהלך החיים שלו ושל הילדים שלו והכול כמו בסדרה הנדסית. ההשפעה שלו היא הרסנית, פרט לטרגדיה האישית שלו, והשיקום במניעה עולה לאין שיעור כמו בכל תחום בחיים וקל וחומר בתחום הזה. נספק את הדירות, הילדים האלה יוכלו להתפתח בלי פחדים, בלי לחצים ועם השקט הנפשי של ההורים שלהם ושלהם ואז נראה שהם גם יוצאים מתוך המעגל הזה. ברגע שפינית את ההכנסה, פינית כסף להשקעה, כסף שגם מגלגל בסופו של דבר את גלגלי המשק אבל יביא לכך שגלגלי הצדק יעבדו טוב יותר ולא נראה טרגדיות שנדע שידנו הייתה במעל.

אני מבקשת ממך אדוני היושב ראש, אם אנחנו יכולים להתחשב ולראות מה עוד ניתן לעשות, אני אשמח מאוד.

הערה אחרונה. תמר, דיברת על אלו שלא זכאים לדיור הציבורי ונמצאים באותם המתחמים, על אותם אלו שאולי בעבר היו זכאים של הדיור הציבורי וקנו את הדירות ולא יוכלו לעמוד בהוצאות. אני הגשתי, במסגרת היום המיוחד, הצעת חוק לוועדת שרים לענייני חקיקה. הצעת החוק אמרה דבר מאוד פשוט: בכל פרויקט פינוי בינוי יחויבו להתקין אנרגיות מתחדשות, קרי, לוחות סולריים מעל הגגות. אותם לוחות סולריים יביאו לכך שתהיה התחדשות, גם חשמל ירוק וטוב ואנחנו בארץ משופעת שמש. בואו תראו בגרמניה, כמעט כל הגגות מרושתים. הכסף שאנחנו נביא מייצור החשמל, ישמש את כל ההוצאות של אותו בניין שיהפוך להיות בניין יקר ואז יוכלו לגור בו גם אותם אנשים שהפחד הוא שהם יוגלו החוצה כי הם לא יוכלו להשתתף בתשלום החודשי של אחזקת המבנים האלו.

אני מבקשת ממך אדוני היושב ראש, בוא נעשה את זה שוב ואולי נעשה את זה ביחד ונצליח להעביר את זה, אבל זה פתרון שלא עולה למדינה כסף ובסופו של דבר מביא לצדק ארוך טווח שגם נראה לעין.

תודה רבה. חברת הכנסת מלינובסקי.

כבוד היושב ראש, חברי הכנסת, אורחים נכבדים. חברת הכנסת אורלי לוי, אני רוצה לברך אותך על כך שהיית בין היוזמים של היום המיוחד הזה. זה חשוב והדבר הזה בנפשנו. בעצם בן אדם שאין לו בית, ולא חשוב איזה בית, הוא חצי בן אדם. הוא לא חי את החיים הנורמליים כמו שצריך להיות.

אני רוצה לקחת את הדיון הזה לנושא התחדשות עירונית כי אני מאמינה שלנושא התחדשות עירונית, אם הוא נעשה בצורה נכונה וחכמה ובדגש על התחדשות עירונית בדיור ציבורי, המתחמים של עמידר ועמיגור יכולים להיות מנוע צמיחה חברתי וכלכלי. זה טוב למדינה וזה טוב לציבור. יש היום למדינת ישראל מלאי דירות אבל מצב הדירות האלה לא מי יודע מה טוב. חייבים להניע ולתת מסלול ירוק להתחדשות עירונית של דיור ציבורי. אלה חיים אחרים, אלה דירות חדשות, אלה דירות משופצות, אלה דירות עם ממ"דים שזה לא פחות חשוב במדינה שלנו, מה גם שאנחנו בסכנה של רעידות אדמה. לדעתי זה מה שיכול להניע את הדברים.

יש לי כמה הערות לגבי התפקוד של משרד הבינוי והשיכון. לצורך הדוגמה, השנה נרכשו 750 דירות למאגר הדיור הציבורי ונמכרו 4,100 דירות. זאת אומרת, ברור שהמלאי אזל. אין מספיק מלאי כי לא בונים מספיק ולא קונים מספיק ויחד עם זאת נמכרות דירות לאנשים שזכאים לקנות אותן. היום אנחנו במינוס. אם נרכשו 750 דירות ונמכרו 4,100 דירות, סביר להניח שאנחנו במינוס. מתמטיקה פשוטה.

לא צריך מתמטיקה. אריתמטיקה פשוטה.

בדיוק. במצב כזה המדינה צריכה לשקול את המדיניות שלה כי אנחנו במצב חירום. אני מאוד מעריכה את החוק של רן כהן אבל הדיור הציבורי הוא זכות. לדעתי המדינה מקנה זכות למי שזכאי לכך ויש אנשים אחרים בתור שלא היה להם מזל אבל הם עדיין מחכים וברגע שדיור ציבורי נמכר ולא נבנה או נקנה באותם ממדים, אלו שבאים בתור, בחיים אין להם סיכוי לקבל דירה.

המדינה לא מימשה את החלק השני של החוק שהוא חידוש המלאי.

בדיוק. הם לא מחדשים מספיק את המלאי.

דבר שני שאני רוצה לומר ולבקש שחברי הוועדה ישימו לב אליו. לצערי הרב לא קיבלתי תשובות משר השיכון והבינוי ויש לי הערכה מלאה לשר אבל כאן אני חולקת עליך כי יכול להיות שמישהו אחר יהיה לא פחות טוב.

אנחנו נדבר על רציפות. עוד יחשבו שיש לי משהו. אני לא מדבר על האיש אלא על העבודה. רציפות שלטונית. אתם מדברים על זה בלי הפסקה.

אני רוצה לומר את הדבר האחרון. היום מדינת ישראל רוכשת דיור ציבורי על ידי חברה פרטית בשם מטרופולין. החברה הזאת זכתה במכרז, מעין חברת תיווך. כל אחד מאתנו שקנה או שכר דירה, הלך לחברת תיווך, שילם דמי תיווך וקיבל את המפתח, אם הדירה מתאימה לו. המדינה עשתה מהלך דומה. היא עשתה מכרז וחברה פרטית זכתה בו. על כל דירה שהיא קונה עבור המדינה, היא מקבלת עמלות. אם היום נרכשו דירות במיליארד שקלים, גובה העמלה הוא עשרה אחוזים. גם אריתמטיקה מאוד פשוטה. בעבר זה נעשה על ידי חברת עמידר. אני יודעת שיש מחלוקת מאוד קשה לגבי התפקוד של חברת עמידר, אבל לתשומת לבכם, חברת עמידר היא חברה ממשלתית ואם אנשים שם לא יודעים לתפקד, צריך לפטר אותם או לשכנע אותם או להכריח אותם לתפקד כמו שצריך אבל לא לבזבז כסף ציבורי על חברות פרטיות שיעשו את אותה עבודה כפי שחברה ממשלתית אמורה לעשות.

אני מבקשת לשים לב לדבר הזה ואני מעלה את הנושא על סדר היום. כמובן ששר הבינוי יקבל ממנו על כך שאילתה דחופה.

לעניין הוועדה שלנו, התחדשות עירונית בדיור ציבורי, זה מפתח שיכול להניע את התהליך ולהביא לפריצת דרך בכמות הדירות. חברת עמידר ועמיגור ומשרד השיכון חייבים לעבור להילוך יותר גבוה כדי להגיע לפתרונות. תודה.

תודה רבה. אנחנו עכשיו נעבור להתייחסות קצרות עד שתי דקות של האורחים. נוכל לשמוע לפחות עשרה נציגי ציבור. דני גיגי, יושב ראש פורום הדיור הציבורי שסייע לנו. אחריו ידבר חבר הכנסת חיים ילין. בבקשה, דני.

קודם כל, אני כן רוצה לשבח אותך על מה שאתה עושה בהקשר של הדיור הציבורי, כמו גם את אורלי לוי, את יוסי יונה, תמר זנדברג וחברי כנסת אחרים. אני רואה שיש כאן יותר ויותר אנשים שמתעסקים בדיור ציבורי, מבינים דיור ציבורי וזה חשוב, זה טוב ואני מברך על כך.

אני רוצה להתחיל במקום הפסימי דווקא של היום הזה. שמענו עדויות עכשיו בוועדה לזכויות האישה על נשים שהוטרדו מינית על ידי רכזי עמידר. הוקרנו סרטים שמתארים תופעות הזויות. זה נראה כאילו זה במדינות עולם שלישי. נשים שסיפרו שבגיל 19 הן נזרקו לרחוב על ידי חברת עמידר ונאלצו לישון על ספסלים. דברים שלא אמורים לקרות כאן ולא אמורים לקרות לנו.

שר השיכון דיבר לפני מספר חודשים – ואני חושב שאנשים לא לקחו אותו מספיק ברצינות – ואמר משהו מאוד גדול מעל דוכן הכנסת. הוא אמר שבמדינת ישראל חיים מיליון אנשים ללא קורת גג. זאת לא אמירה שאני אמרתי לא אמירה שאני המצאתי אותה אלא את זה אומר שר שיכון במדינת ישראל. הוא אמר את זה והוא התייחס לזה. כאן, אלי, אני מתקן אותך, אין לנו במדינת ישראל רק 2,700 ממתינים לדיור ציבורי אלא יש לנו כבר שלושים אלף ממתינים לדיור ציבורי ויש לנו עוד 140 אלף שמקבלים סיוע בשכר דירה ולא נכנסים לזכאות. כשאני מדבר על שלושים אלף, אני מדבר על עוד 27 אלף במרכז הקליטה, עולים שגם להם יש תעודת זכאות, מחזיקים בתעודת זכאות ולא זכאים לדיור ציבורי ולא מקבלים דיור ציבורי.

לגבי 140 אלף אנשים שמקבלים סיוע בשכר דירה, אליהם שר השיכון התייחס, הם מקבלים בין 800 ל-1,200 שקלים, מה שלא מספיק להם לכלום וגם הם נאלצים לעבור מדירה לדירה, להיזרק מבית לבית. אם מדברים על משבר הדיור, זה משבר הדיור, חברים. זה המשבר. המשבר הוא לא המשבר של אלה שיש להם לקנות דירה במיליון ו-400 אלף שקלים במקום במיליון ומאתיים אלף שקלים. זה המשבר. זה המשבר של מיליון אנשים. זה הצד הפסימי של העניין.

הצד האופטימי הוא באמת להגיד לכם שאני חושב שמתחיל כאן איזשהו סוג של שינוי. יום הדיור הזה, שוב מגיעים לכאן מאות דיירים. יש חברי כנסת שאני מרגיש שהם מחויבים לזה והם נמצאים כאן והם הולכים ומתעצמים יותר ויותר, חלקם אפילו דיירים של הדיור הציבורי וחלקם בעצמם גדלו בדיור ציבורי. אלי בעצמו גדל בדיור ציבורי וגם אחרים. אני חושב שהסוגיה הולכת ומקבלת הדים. כאן אני אופטימי. אני אופטימי בזה שאני חושב שככל שנגדל, כך יש סיכוי שגם יהיה כאן פתרון והפתרון צריך לבוא על ידי כך שהמדינה תקבע מנגנון קבוע להגדלת המלאי. חמישה אחוזים דיור ציבורי מכל בנייה חדשה, שבעה אחוזים דיור ציבורי, תקציב קבוע שנכנס. כרגע אין שום מנגנון כזה.

אני מכבד את שר האוצר ואני מכבד את אלי שיושב כאן ואת שר השיכון, אבל היום אין לנו שום מנגנון להגדלת מלאי הדיור הציבורי בישראל. אין שום מנגנון. לכן יש מצב שבו נמכרות 4,100 דירות ונקנות 700 דירות, כי אין שום מנגנון כדי לתקן את המצב.

למתי נכון המידע הזה?

זה המידע. המידע נכון להיום.

זה הגיוני. אם אתה מוכר דירות בשמונים אחוזים הנחה, על כל ארבע דירות - - -

אנחנו לא צריכים פירוש. אני אומר לך חבר הכנסת יונה שהדבר הזה נובע מכך שעד לפני שנה פשוט לא רכשו דירות.

הוא אומר משהו אחר. הוא אומר שאם אתה מוכר דירה בשמונים אחוזים מהערך שלה, בעשרים אחוזים מהערך שלה, מה שזה מניב, רק באמצעות ארבע דירות אתה קונה דירה אחת.

אבל זה עדיף מכלום. נמכרו שישים אלף דירות.

היום היו צריכות להיות עוד 3,300 דירות במאגר.

זה אומר שכדי שיהיה רכש משמעותי של דירות, המדינה צריכה לדחוף את ידה לכיסה ולהוציא משם את הכסף.

אכן כן.

או להוציא או למנוע הכנסה למדינה.

תודה. חבר הכנסת חיים ילין ואחריו הגברת דניאלה חרמון.

כבוד היושב ראש, תודה. אני ממש מתנצל אבל אני בין חוקה לבין הוועדה. למרות שהוא מהקואליציה ואני לא שייך למפלגה שלו, השר ישראל כץ מצליח כשר התחבורה. אתם יודעים למה הוא מצליח? הוא נמצא כבר קדנציה שלישית באותו משרד. הרצף התפקודי הזה שכל פוליטיקאי חושב שהוא צריך לשמור על הכיסא ועל העכוז שלו בתוך הכיסא וכל הזמן לשדרג את עצמו, מביא אותנו למצב שאנחנו כולנו משלמים את המחיר. מאוד קשה לי עם זה כי שר השיכון, הוא גם חבר שלי באופן אישי, אני מאוד אוהב אותו וסוף סוף באמת אני אומר הוא הביא רוח אחרת. הוא הגמיש את התקנות, הוא פתח ועשה ודיבר על הדיור הציבורי למרות שיש כאן כמה חברי כנסת שכל הזמן דחפו את העגלה הזאת, אבל הוא התחבר אליה. עכשיו מה? גם אתה. מנוע שהולך לעשות שינוי בכל שוק ההון ובכל שוק הדיור וגם אתה תעוף מכאן.

דרך אגב, אורלי, אני רוצה להסביר לך משהו שאני מאוד מאמין בו וזאת חכמת ההמונים. כאשר חכמת ההמונים בטוויטר כותבת, כנראה חכמת ההמונים יודעת.

כבוד היושב ראש, אני חושב שהרציפות של השלטון היא חלק מהאנשים המקצועיים שנמצאים שם. שר הוא לא רק עניין פוליטי ואת זה לא מבינים. שר, כשהוא גם בעל מקצוע, הוא גם יכול לבקר את המנכ"ל שלו ואת הפקידות שלו מתוך אמירה שאני הייתי שם ואני גם יודע וגדלתי שם ולכן אל תמרחו אותי. אני אומר לכם שלפעמים עדיף לא להשתדרג אלא להישאר במקום.

אני רוצה להבהיר. אין שום החלטה של השר כחלון בעניין מי ימונה ואיפה ימונה. נזכרתי שהיית ראש מועצה. יש שם חשיבות לרצף שלטוני ושמירה על התפקיד ולא לעזוב קדנציה באמצע.

ברור, אבל עשיתי שמונה שנים.

מוטי ששון בחולון מכהן קדנציה חמישית.

אני אומר לך שני דברים. זה יפה מה שאתה אומר. אני מציע לך שאחרי שמונה שנים שתהיה בוועדה, תשודרג לאן שאתה רוצה. אין לי שום בעיה עם זה. אתה תהיה מספיק בקי.

לאור הדברים, אני קורא לך לחזור למועצה וטובה שעה אחת קודם.

אם הייתי יודע שדרך ראשות המועצה אני יכול להילחם על הסכם עם העזתים ועם התורכים, הייתי עושה את זה. אני חושב שהמקום היחידי שאני יכול לעזור לתושבים היום, במצב המלחמתי בו נמצאים, זה רק דרך הכנסת. כשאתה תגיע למסקנה שאתה יכול מקום אחר לעזור יותר לאזרחי מדינת ישראל, תעשה את הצעד הזה.

אני אשקול עצה שאמר לי חבר של גלנט: לשמור על הרצף.

אני אומר לך את זה עכשיו. דע לך שאני עומד על העקרונות שלי כל החיים שלי ולכן אני נמצא היכן שאני נמצא ולא מעבר לזה ואני לא מצפה.

עוד דבר. אני רוצה להמליץ להפסיק עם הצעות אי האמון. למה? כי חשוב שהקדנציה תהיה ארבע שנים.

הייתי בטוח שהוא הולך להציע שיהיה רצף ושהממשלה תמשיך עוד ארבע שנים.

בדיוק. לדעתי הולכת לצאת מכאן בשורה, כאילו הם לא הולכים לתת הצבעות אי אמון ואנחנו נמשיך ברצף.

אני חייב להגיד לך, ושזה יירשם בפרוטוקול, שבשלטון המקומי ובכל שלטון, אני מודיע לך, חשובה מאוד הרציפות וההתמקצעות. אבל כאשר יש ראש ממשלה שהוא מנהל את הסכסוך והוא לא מביא את המקום הזה לשום תקווה של עם ישראל, צריך להדיח אותו. נקודה. זה המשחק הדמוקרטי. הרמת עכשיו להנחתה.

בסן סירו במילנו יש את הדיור הציבורי, אחד הגדולים באיטליה. זה כאילו עכשיו אתה לוקח את כל רמת אביב ועושה אותה דיור ציבורי. זה אזור הנדל"ן היקר ביותר באיטליה מעבר לרומא. זה אמיתי, לך תראה את זה. נכון, לא בונים שם דירות של מאה מטרים, דיור ציבורי הוא דירות יותר קטנות, משפחות צעירות שיכולות להיכנס לשם. מעין לא נמצאת כאן אבל אני מציע, ואני אומר את זה בגלוי – ואלי, אמרתי לך שאתה תיקח את החוק, שכל אחד מהקואליציה ייקח את החוק כי כשיראו שחיים ילין מופיע בכותרת, ועדת שרים תפיל אותו למרות שיש בו הרבה הגיון.

אני חושב שהדיור הציבורי צריך להפוך להיות דיור חברתי. כל עוד הריבית היא אפס ואנשים שיש להם כסף משקיעים בדירה שנייה ושלישית, מחירי הדיור לא ירדו. מה שצריך לעשות זה דבר מאוד פשוט וזה לשכנע את אותם אנשים להביא את הכסף לקרנות שבונות רק דיור ציבורי. הכסף הזה יהיה בתשואה מובטחת של ארבעה אחוזים ואני מודיע לך חגיגית שברגע שהקרן והריבית - - -

ברית דיור ציבורי.

ברית דיור ציבורי.

אז נחזור למתחמים ולסלאמסים שאנחנו לא רוצים לחזור אליהם.

לא. זה תכנון עירוני. במצב כזה יהיה בדיוק מה שיש בסן סירו במילנו ואנחנו יכולים לקחת את המודלים האלה. דווקא מדינות שהן קפיטליסטיות, יש להן הנאורות הזאת להבנה שמשפחות צעירות שעדיין אין להן את המשכורת הגבוהה יוכלו להיכנס לדיור כזה.

אני מציע ללכת על המודל הזה. מעין, נציגת האוצר, למדה את הנושא הזה והוא קיים. במלים פשוטות, דירות בליסינג כאשר ערך הגרט הוא הקנייה של הדירה.

זה בתכניות של משרד השיכון.

הנה, בדיוק הגיעה מעין.

תודה רבה. אנחנו נעבור להתייחסויות קצרות. גברת דניאלה חרמון. לאחר מכן רן מלמד ולאחר מכן אבנר עורקבי. כל אחד שתי דקות.

תודה רבה. אני פעילה חברתית. אני לא פוליטיקאית. אני חיה את השטח ואת הרחוב. כשאתם מדברים על דיור ציבורי, אתם צריכים לרדת לשטח ולראות על מה מדובר. אני באה מדימונה ובדימונה היה ריבוי דירות ואורלי יודעת על מה מדובר, ועשו הגמשת קריטריונים שם. יוסי ואירנה, תעמדו בבקשה. יוסי ואירנה, בזכות ההגמשה, הם זוג עם שני ילדים שגרים אצל הורים בני שמונים והיום הם קיבלו בשורה שהם מקבלים קורת גג. אתם יודעים מה זה עושה להם? אתם יודעים מה זה עושה להם? אתם יודעים מה זה להיות בלי קורת גג? אתם עכשיו מדברים על דיור ציבורי אבל אתם לא מבינים באמת את המשמעות של להיות מחוסרי דיור. אתם לא מבינים. אנחנו חיים בשנת 2016, בואו ותוכיחו לנו, יש תנופת בנייה בדימונה – הנה, קחו כדוגמה את דימונה – שם בונים 5,200 יחידות דיור אבל אפילו לא דירה אחת לדיור ציבורי. מישהו יכול להסביר לי למה? אתם מדברים על דיור ציבורי. כל הכבוד, כולם מבינים דיור ציבורי, אבל תכל"ס, הלכה למעשה, שום דירה אחת לא נקנית לדיור הציבורי עבור זוגות צעירים.

הבן שלי עזב לפני חודש את הארץ כי אני לא יכולה לקנות לו בית. אין לי הון עצמי. אני לא יכולה להחזיר את הבן שלי לדימונה ולבוא ולומר לו, בוא, תחזור בחזרה, תגור בדימונה, תהיה לך קורת גג. הוא אומר לי, אימא, לך יש בקושי בית ואיך את יכולה לתת לי בית? הבן שלי עזב את הארץ לפני חודש. הוא עשה צבא. הוא היה ביחידה קרבית שלוש שנים וכשהוא חזר, הוא עבד ארבע שנים בדימונה במשכורות מעופשות ומגעילות שבסופו של דבר הוא אמר לי שהוא מרים ידיים. אין לו 120 אלף שקלים כדי לקנות עכשיו במחיר למשתכן או בדירות החדשות.

הוא מאוד אופטימי אם הוא חושב שהוא יזכה בפעם הראשונה.

גם במחיר למשתכן יש מספר דירות שמוצעות ומתוכן רק עשרה יזכו או עשרים, אבל מה עם השאר? מה עם הילדים שלנו? אני מגדלת עכשיו עוד דור לעוני וזה דור שלישי. אתם רוצים להוכיח שאתם עושים משהו בדיור הציבורי? בואו וקנו עכשיו דירות. נבנות עכשיו דירות. יש פרויקטים חדשים בדימונה ובכל מיני מקומות בארץ. קנו חמישה, עשרה אחוזים, תוכיחו לנו שאכפת לכם מדיור ציבורי.

חמישה אחוזים בפרויקטים האלו, הייתה דרישה של חברות בקואליציה. אלי, בואו תדרשו את זה לתקציב הקרוב. אתם הכנסתם את זה להסכם הקואליציוני. תדרשו ותקיימו את זה.

אתם מדברים על התחדשות עירונית. בדימונה הוקצו שלושים מיליון שקלים לשיפוץ מבנים ישנים מעופשים. תגידו לי, לא חבל על הכסף הזה? הרי הדירות האלה הן מעופשות והן בנות חמישים ושישים שנים. אתם שמים טלאים על גבי טלאים. הצנרת רקובה, הכול רקוב שם. אלה דירות ששופצו לפני חצי שנה על ידי עמידר וצריך עוד פעם לשפץ אותן. למה? למה כל הכסף הזה? זה כסף שלנו. זה דיור ציבורי שלנו. תחזירו לנו את הדיור הציבורי ותפסיקו לדבר גבוהה גבוהה ולא לעשות כלום. אני מדברת באמת מדם לבי. אני רוצה שהבן שלי יחזור לדימונה, אני רוצה שלנוער הבא ולדור הבא תהיה קורת גג ואתם גזלתם את קורת הגג הזאת מאתנו. כשאני אומרת אתם, אני לא מדברת על הממשלה הנוכחית, אבל כן, 25 שנים, לפני 25 שנים התחתנתי ודוד לוי היה שר השיכון. לא הייתי צריכה לעשות כלום. הגשתי בקשה ואחרי חודש קיבלתי דיור ציבורי. לא הייתי צריכה קריטריונים, לא הייתי צריכה שום דבר. למה היום אני צריכה להיות אם חד הורית עם מעל לשלושה ילדים, לקבל הבטחת הכנסה במשך 12 חודשים, 3,170 שקלים? זה הזוי.

אנחנו כבר לא מדברים על אימהות חד הוריות שמקבלות מזונות והן בכלל לא זכאיות לדיור ציבורי כי הן מקבלות מזונות המסכנות.

דניאלה, עוד משפט כי אני רוצה לתת גם לאחרים.

משפט אחרון. כרגע יש תנופת בנייה במדינת ישראל. תקצו עשרה אחוזים לטובת הדיור הציבורי. תוכיחו שבאמת אכפת לכם מדיור ציבורי. קנו דירות חדשות בתוך הבנייה החדשה שמתקיימת כרגע. תודה רבה.

תודה. אגב, את הזכרת את השר לשעבר דוד לוי. גם הוא מופיע בספר של רן כהן ואני גם שוחחתי אתו. בזמנו, עת עלה הנושא הזה של הדיור הציבורי, הוא אמר בצורה מפורשת שהוא לא יחשוש להפיל את הממשלה בהיותו חבר קואליציה על מנת לקדם את הנושא הזה ואני באמת שמח שלפחות הרוח של הממשלה האחרונה היא כן לעשות אבל כפי שאת אומרת, יש עוד הרבה מה לעשות. חברת הכנסת לוי, אני ונציגי עמידר הגענו לסיור בדימונה וראינו שם את הקשיים הרבים של האנשים.

אני חייבת לומר משפט אחרון. באמת עשיתם עבודה מדהימה כי מה שקרה בשנה האחרונה לא היה במשך 25 שנים. נתתם לנו תקווה. אל תכבו את האור הזה. תמשיכו להדליק אותו. אל תכבו אותו כי באמת אתם עושים עבודה יפה. אלי, אתם עושים עבודה מדהימה ותמשיכו בעבודה הזאת. אל תתנו לאנשים אחרים להרוס את מה שאתם עושים היום.

תודה. רן נלמד.

תודה. צהרים טובים. אני רוצה לדברר על התחדשות עירונית, ברשות היושב ראש, והקשר שלה לדיור ציבורי. אני מאמין גדול בהתחדשות עירונית. אני חושב שאם יש הזדמנות פז לטפל בבעיה של דיור ציבורי, בבעיה של דיור לא הולם ולא ראוי למשפחות מעוטות הכנסה, זאת התחדשות עירונית. אנחנו צריכים להקפיד לא לפספס. יש עקרונות שאתה דחפת מהיום הראשון שמדברים על כך שאנשים יחזרו לגור בבית שהוא לפחות באותו גודל כמו הבית שהם עזבו, שתוקם קרן ושיעשו דברים והם נמצאים בחוק.

גם אם הוא נכנס לבית יותר גדול, הוא לא ישלם יותר.

כן. לא ישלם יותר. המדינה תשלם את ההפרש.

זה כתוב בחוק.

כן. זה כתוב בחוק. אני חושב שזה דבר נפלא וכל מי שיושב כאן מבין זכאי ודיירי הדיור הציבורי, לדעתי צריך לחטוף את זה בשתי ידיים.

אני עדיין חושב שיש שתי סוגיות שלא באו לידי מענה וצריך לתת עליהן את הדעת. האחת, אם יש בבניין שעובר התחדשות עירונית עשרים דירות של דיור ציבורי, לפי המצב הקיים המדינה תקבל עשרים דירות של דיור שהיא תוכל להשתמש לדיור הציבורי. אבל אני חושב שצריך להגדיל את זה לשלושים דירות. אני חושב שאם יש לדוגמה עשרים דירות של דיור ציבורי בבניין שעובר התחדשות עירונית, כשמחזירים או כשמסיימים את הבנייה, צריך לתת לפחות שלושים דירות בחזרה ובשלושים האלה אפשר לעשות שני דברים: האחד, לשכן עוד זכאים שממתינים בתור מהאזור, אבל הדבר השני, אולי לקחת חלק מהכסף ולעשות התחדשות עירונית באזורים בהם אין כדאיות כלכלית כי המדינה התחייבה לעשות התחדשות עירונית גם באזורי פריפריה שאין בהם כדאיות.

הנקודה השנייה, ואני יודע שהיא נקודה מאוד מאוד בעייתית ואין לה עדיין פתרון, אבל אדוני היושב ראש, חייבים לטפל בה והיא מה קורה עם הזכויות של תושבים שמתגוררים בשכירות ארוכת שנים במתחמים שהולכים להיות בדיור ציבורי. בדרך כלל, ברוב המקרים, מדובר בעולים קשישים, בעולים ותיקים שגרים הרבה מאוד שנים במתחמים שבעצם ברגע שמתחיל פרויקט של התחדשות עירונית, הם נשארים בלי זכויות. אף אחד לא נותן להם מקום אחר לגור בו, אף אחד לא מבטיח להם שהם יוכלו לחזור לדירה בה הם גרו לפעמים 10, 15 ו-20 שנים, וגם אם כן אומרים שיחזירו אותם, הרי אנחנו יודעים ששכר הדירה שלהם יעלה כי הנכס הוא חדש והוא הושבח. לכך לדעתי עדיין אין פתרון ואני חושב שצריך למצוא לו פתרון.

תודה רבה. אבנר, בבקשה.

יושב ראש ארגון אהב"ה, ארגון הנכים בישראל המיוחד. אני מדבר על מתחם של התחדשות עירונית שעבר לפני כמה שנים, כ-12 שנים, הכנה לפינוי בינוי ולא הצליח. התחדשות עירונית יש כרגע אצלנו במתחם שלנו באזור רמת עמידר ברמת גן. היום רוצים לעשות לקחת את המתחם הזה להפקעות. במקום הזה, ברמת עמידר, יש משפחות נכים שרתוקים לכיסא גלגלים שמסרבות להתפנות מהמקום. אז מה, גם תעשה עליהן את האכיפה הזאת ותוציא אותן מהמתחם? אני רואה לפי החוק שיש התייעצות עם הציבור, כלומר, עם ציבור הדיירים. אנחנו לא ראינו אצלנו התייעצות עם ציבור הדיירים. אין הסכמה של ציבור הדיירים. יש פורום של רמת עמידר שמתנגד לכל התכניות האלה אבל הולכים להעביר את התכניות מעל הראש של התושבים.

אני רואה בחוק הזה עוד דבר והוא שרוב מיוחס מבין בעלי הדירות יתקשר בעסקת פינוי בינוי. איזה רוב מיוחס? אנחנו לא יודעים מי זה הרוב המיוחס הזה וכמה אחוזים. בעבר אלה היו שמונים אחוזים. כמה אחוזים כאן?

הוועדה המייעצת, בעמוד 13 לחוק, הורכבה מהרבה נציגי ממשלה אבל אין אף נציג ציבור או נציג התושבים שיכול להשפיע על מנת להסיר את כל הדברים הרעים שנעשים בתכניות.

בקיצור נמרץ, מה שעושים אצלנו ברמת עמידר, הולכים להחליט לנו מעל הראש, להוציא את האנשים מהדיור, להפקיע מהם את הדירות, להפקיע מנכים רתוקים לכיסאות גלגלים את הדירות שלהם ולזרוק אותם לא יודע לאן.

תודה רבה. חגית ואחריה רמה.

בשעה 2:30 מתחילה השדולה.

אני רוצה להעלות שתי סוגיות לגבי הקריטריונים של החד הוריות. בגלל שהן מקבלות מזונות, וזה נקרא השתכרות מבחינת משרד השיכון, לא עושים את החישוב הזה שביטוח לאומי עשה הפרדה של קצבאות. זה אומר שחד הורית יכולה לקבל רק קצבה אחת, או מזונות או שהיא עובדת או נכות וזהו. אי אפשר לקבל גם הבטחת הכנסה וגם מזונות. חד הורית שיש לה שלושה ילדים, מן הסתם היא מקבלת מזונות של 3,500 שקלים ומעלה ואז אוטומטית היא לא זכאית להשלמת הכנסה. כאן היא נופלת בקריטריונים של משרד השיכון והיא לא זכאית לבית, גם אם יהיו לה עשרה ילדים או 12 ילדים. אין השלמה – את לא זכאית. זאת בעיה ראשונה שחייבים לפתור אותה.

בעיה שנייה היא לגבי זוגות כמוני. אני הייתי צריכה שנתיים שלמות לחיות על 2,700 שקלים כדי להיות זכאית לקורת גג. הייתי צריכה לחיות על תרומות, לבכות בפייסבוק שאין לי אוכל בבית, רק בשביל להיות זכאית לקבל קורת גג. למה? למה הזוגות צריכים לעבור את זה? הבנו את העניין הזה שאין דירות, בסדר, אין דירות, אבל יש סיוע שהוא מוגדל והוא יכול להציל הרבה משפחות מהרחוב. לפחות בזה קצת יעזרו לחד הוריות. בואו נדבר על החד הוריות שמקבלות 1,100 שקלים סיוע או במקרה הכי גרוע יכולות גם לגבי 890 שקלים כי יש להן ילד אחד. איזה דירה הן ישכרו עם הסכומים האלה? אני חושבת שהקריטריונים האלה של הביטוח הלאומי, לפני שש שנים הביטוח הלאומי שינה את הקריטריונים שלו, משרד השיכון היה צריך גם הוא לשנות את הקריטריונים שלו. אי אפשר להמשיך עם הקריטריונים האלה כשהם בכלל לא מדברים עם ביטוח לאומי. אני קיבלתי סירוב לפני שנתיים כי אני לא מקבלת הבטחת הכנסה במשך שנתיים ואני בכלל מקבלת מזונות. איפה כאן ההיגיון? על מה? אף אחד לא קשור אחד לשני. אני חושבת שאתם, בגלל שכל כך אכפת לכם מהנושא של דיור ציבורי, בבקשה, תדרשו למען החד הוריות האלה שגם כך סובלות וחיות מכלום. הן צריכות לחיות עם 3,200 שקלים ובסכום הזה לממן את הבית שלהן, את האוכל שלהן, את ההוצאות שלהן ואז אומרים להן שיש להן גם 1,170 שקלים סיוע בזמן שהן שוכרות דירה ב-2,500 שקלים וזאת דירה שלושה חדרים בקומה אחרונה ללא מעלית.

אפשר לתת לה תשובה כי יש מענה. את יכולה לקבל דיור ציבורי.

אני מגיעה מבלוק 8 דרך בית לחם בירושלים. בעשרת הימים האחרונים קיבלנו הודעה שהבית הולך לפינוי בינוי. דיירת עמידר שגרה 37 שנים בדיור הציבורי, עומדת בכל הקריטריונים ואני מרגישה שהייתי כלב שמירה. אני פגועה, אני מלאת חרדות. לא סתם אין כאן דיירים מהבניין שלנו חוץ מנעמי וזה משום שכולם בחרדה. קיבלנו שני מכתבים בעשרת הימים האחרונים שעמידר דורשת מאתנו להתפנות ולחתום אתם חוזה חדש לפיו אין לנו כל זכויות, שרוצים להעביר אותנו מהדירה.

יצא מכתב תיקון.

יצא מכתב תיקון. אלי, אתה איש יקר ואני מאמינה בך ואתה יודע שאני מאמינה בך ובדרך שלך. במכתב החדש כתבו לי שאם אני רוצה להתפנות לדיור מוגן, לבית זקנים ב-120 אלף שקלים, שזה מאוד מעליב ופוגע. זה מאוד מאוד פוגע ומעליב. אני חיה בפחדים. כל הבניין שלנו לא יודע מה לעשות ואנחנו עומדים חסרי אונים מול עמידר.

אני הגעתי לכאן ממש בזעקה ולא בצעקה. בזעקה אלי, שתעשו משהו. יש לנו שני מכתבים ביד. גם הראשון וגם המתוקן, המכתב המתוקן לא נותן לי תשובות.

אנחנו אמרנו כאן והבטחנו שאנחנו נסייע. אני אומר שוב שהמסמך המתוקן שיצא סותר את המכתב הקודם. לא הבנתי איפה הוא לא נתן מענה.

הוא לא נתן לי מענה בזה שכדאי לכם לרכוש את הדירות. מהפחד שלי שיעבירו אותי או שיגלו אותי - - -

לא יגלו. לא יגלו אף אחד.

אומרים שמוכנים לתת לנו לקנות.

אני מעיריית ירושלים. גם המכתב המתוקן בעצם בא ומציע לדיירים לצאת מהדירות שלהם, שיבואו ויקבלו דירה חדשה כדי שלא יעברו איזשהו תהליך של עזיבה ושל מעבר.

אנחנו ביקשנו שהדבר הזה לא יהיה. יש חוזר מפורש. לגבי המסמך הראשון, את צודקת, הוא היה בניגוד לסיכומים והייתה כאן התנצלות של משרד הבינוי על המסמך הראשון. נתנו להם עשרה ימים ותוך חמישה ימים הם הוציאו תיקון.

המכתב החדש הוא על אותו בסיס, שצריך לצאת מהדירה.

אמרנו שלא ניתן לכך את ההסכמה. אגב, אני ראיתי את המסמך החדש והוא עונה על הצרכים. נשמע את חגי ממשרד השיכון.

אלי, האם אפשר להעביר את המסמך החדש לחברי הוועדה?

חגי ידבר דקה ויגיב. לאחר מכן חבר הכנסת חנין.

לא ראיתי את המסמך עצמו שיצא. אפשר להפיץ אותו לכולם. בכל מקרה, מה שמובהר שם ומה שהיה אמור להיות מובהר שם זה שכל האפשרויות מונחות לפתחם: לרכוש את הדירה, לעבור לדיור מוגן, לבחור דירת דיור ציבורי אחרת בעיר. כל האפשרויות מונחות לפתחם.

חוץ מהאפשרות אותה רצינו, לחזור בחזרה לאותה דירה. מי ישלם להם את שכר הדירה בתקופת הביניים?

המדינה.

זה פינוי בינוי. אמורים להרוס את המתחם הציבורי ואז לפנות את כל הדיירים כולל דיירי עמידר. זה לא מצוין במסמך. כשפונים לעמידר, זה כלום.

חגי, אני מבקש שתהיה בקשר עם הגברת מלשכת הרווחה בעיריית ירושלים.

עכשיו מתחיל יום הדיור הציבורי, אחרון הדוברים בנושא הזה יהיה חבר הכנסת דב חנין. לאחר מכן אנחנו עוברים להקראות. בשעה 2:30 מתחיל פורום הדיור הציבורי.

תודה לך אדוני היושב ראש. רבותיי, הדיון בוועדה הזאת הוא אחד הדיונים החשובים שמתקיימים ביום הדיור הציבורי והסיבה לכך היא שבוועדה הזאת נדונה תכנית, מהלך ממשלתי עצום ממדים לשינוי בערים ובישובים אצלנו. מה שנקרא התחדשות עירונית, זה מהלך ענקי. למהלך הזה יש הרבה מאוד יתרונות. יש לו הרבה יתרונות אבל יש בו גם סכנה מאוד גדולה. אנחנו כולנו בעד רכבת אבל אנחנו נגד זה שהרכבת תדרוס אנשים. ואנחנו נגד זה שהדיור הציבורי ייפגע בצורה אנושה על ידי המהלך הזה.

יש כאן כמה בעיות. יש בעיה אחת של דיירי הדיור הציבורי הקיימים. גברתי הציגה זאת והתמונה שאת תיארת, ממש מסמנת לנו בדיוק איך נראית הבעיה הזאת. בדיוק. אנחנו היינו צריכים את התיאור שלך כדי לראות איך זה נראה מזווית הראייה של הדייר או הדיירת. מקבל מכתב בוקר בהיר, לא ברור מה, לא ברור מי, מתחיל לחיות בפחדים, לא יודע מה, לא יודע איך. כל המצב הזה הוא מצב בלתי אפשרי וצריך למנוע אותו.

יש שאלה יותר גדולה. אנחנו בדיונים קודמים שקיימנו בוועדות אחרות של הכנסת מדברים היום על מיליון בני אדם בישראל שלא יכולים להתחרות בשוק השכירות ובשוק הקנייה. הם לא יכולים. שוק השכירות מטורף, שוק הקנייה בלתי אפשרי ויש מיליון בני אדם שצריכים דיור ציבורי בישראל. הפתרונות שיש לנו נורא מעטים. חסרות דירות בצורה דרמטית. אני עוד לא מדבר על זה שאני הייתי רוצה שישראל תהיה כמו הולנד, שם 32 אחוזים מהאנשים חיים בדיור ציבורי. באוסטריה חיים 23 אחוזים בדיור ציבורי. אני רוצה להגיד לכם שהולנד ואוסטריה הן מדינות עם שיעורי עוני יותר קטנים מאלה שיש לנו. זאת אומרת, אם שם יש דיור ציבורי בהיקפים כל כך גדולים, מה צריך אצלנו.

איך זה מתחבר לדיון הזה. אדוני היושב ראש, זה האתגר הגדול שלך, אנחנו חייבים לשלב בצורה אינטגרלית בתוך ההתחדשות העירונית את הדיור הציבורי, קודם כל הדיור הציבורי הקיים ודיירי הדיור הציבורי הקיימים, אבל הרבה יותר מזה. גברתי דיברה על עשרה אחוזים, ואני אומר שאנחנו צריכים הרבה יותר מעשרה אחוזים לדיור ציבורי כדי שנגיע לשלושים אחוזים כמו בהולנד מסך כל הדירות שהן דירות של דיור ציבורי. צריך חלק מאוד משמעותי מההתחדשות העירונית ללכת להתחדשות חברתית, לדירות של דיור ציבורי וחברתי. תודה רבה.

תודה רבה. מר ראובן אברג'יל.

אני רגיל אחת לשנה או אחת לכמה זמן שיש לנו איזה טקס כזה, יום מרוכז בנושא מסוים ואחר כך אנחנו עוד פעם חוזרים למחילות שלנו ושם אנחנו דוגרים על הפצעים שלנו.

אני רוצה לברך אותך כשר השיכון הבא.

עוד מוקדם.

שר הכלכלה.

מדינת ישראל קיבלה החלטה אסטרטגית לחסל את הדיור הציבורי מלפני עשרות שנים. אני חושב שמדינת ישראל היום, ממשלת ישראל, צריכה לקבל החלטה אסטרטגית להחזיר את הדיור הציבורי למקומו הטבעי והנכון. אני מכבד את כל ההתלהבות הזו שיש כאן מסביב לשולחן, אבל רמה סיפרה עכשיו על הנושא של פינוי בינוי. גם אני דייר עמידר, גם אני גרתי במתחם לא רחוק ממנה וכבר שנים רבות שם מנסים לפנות את האנשים. אני חושב שמשרד השיכון היום צריך לעמוד לצד האנשים האלה שבמשך שנים רבות חיים בסלאמס הזה, בתת דיור. העבירו אותי משם בגלל שתנאי הדיור שלי היו גרועים. העבירו אותי לדירה בארמון הנציב, אני דייר עמידר, ובמשך חמש שנים אחרי שעברתי מהדירה הזנוחה, כפעיל ציבור, כאיש ציבור, כמחנך, חמש שנים גרתי בדירה שכל חודש הביוב התפרץ פנימה. הייתי ישן בלילה, אחרי שבאתי עייף מהעבודה, בבוקר קם לדירת חרצף. החרה צף. ממש כך. אני קם בדחילו ורחימו, עוזב את החדר.

אני רוצה להגיד לכם שלפני חודש דיברתי ברשת ג' וסיפרתי את הסיפור, וראו זה פלא. כל עמידר התייצבה אצלי בבית ושיפצו את הבית לתפארת מדינת ישראל.

הכול אפשרי, אבל צריך לצעוק חזק.

תודה רבה. שלמה מנור, אחרון הדוברים.

אני פעיל חברתי בבקעת אונו. אני מגדיר את עצמי כצייד דירות של עמידר שנעלמות מהשוק. דיברו כאן על חוסר של כסף ותקציבים. אני שואל את עצמי איפה יהדות העולם. למה שמדינת ישראל לא תקבע ותעשה פרויקט יחד עם יהדות ארצות הברית לגיוס כספים? מדובר ב-3,000 דירות שזה בערך שלושה מיליארד שקלים. מדינת ישראל תנפיק אגרות חוב לטובת המשקיעים האמריקאים, יהדות ארצות הברית, והריבית תבוא מתוך תשלומי השכירות כאשר מדינת ישראל תהיה ערבה לאגרות חוב אלה ובאמת הכול ישולם כמו שצריך. אנחנו נותנים ליהדות ארצות הברית הנחה ויש לנו אנשים מצוינים שיכולים לעשות את זה כמו השגריר בארצות הברית שהוא איש מפלגתך. אני הייתי מציע לאדם כמו ירון זליכה, שאני מאוד מחשיב את דעתו, להיות שותף בכל הסיפור.

דבר שני. הבת שלי גרה בהולנד, ברוטרדם. מספר חודשי ההמתנה הוא חמישה-שישה חודשים לדיור ציבורי. היא גרה ברוטרדם, לא רחוק מהעיר עצמה.

לגבי נושא של פינוי בינוי. יש בלגן לא נורמלי. אני עוקב אחרי דירות ועקבתי אחרי הדירות בפרויקט של מצלאווי בקרית אונו וגיליתי שדירות עברו מבניין לבניין בלי שבכלל מישהו ידע שהן נמצאות שם. יש חוסר מעקב על כל הנושא של הדיור הציבורי בתוך פינוי בינוי.

תודה רבה. תודה לכולם.

אנחנו נתחיל בהקראות.

אדוני, אנחנו בעמוד 22 למעלה. נעבור עכשיו על שני נושאים. בנוסף לכך יש כמה תיקונים טכניים. הנושא הראשון עליו נדבר הוא היטל השבחה. בנושא של היטל השבחה מוצע הסדר שבעצם מממש החלטת ממשלה עתיקה שעדיין לא מומשה והיא מאפשרת מדרגה נוספת של פטור חלקי. היום המצב הוא שאפשר לתת פטור מלא מהיטל השבחה. זאת אומרת, זה משחק סכום, או אפס היטל השבחה או היטל השבחה מלא. מוצע לאפשר מדרגה נוספת של פטור חלקי של מחצית מהיטל ההשבחה וכך בפרויקטים שיש בהם אפשרות לתת רק פטור חלקי, זה ייתן תמריץ לרשות המקומית להסכים לפרויקט באופן שהיא תקבל מחצית מהיטל ההשבחה.

הנושא השני הוא הקרן להתחדשות עירונית שהוקמה במסגרת חוק רשות מקרקעי ישראל. מוצע כאן להעביר חלק מתקבולי הרשות לאותה קרן להתחדשות עירונית, להגדיר ולשפר את הגדרת המטרות שלה ואת סדרי עבודתה בעקבות השינויים במבנה הרשות להתחדשות עירונית.

לאחר מכן יש מספר תיקונים טכניים שנובעים מהתיקונים הקודמים שנעשו.

כמו שאתם רואים, יש שני נוספים לפסקה (6), לעניין היטל ההשבחה עם שינויים מסוימים בין הנוסח שמציעה הוועדה לבין הנוסח שמציעה הממשלה.

אני אקריא את הנוסח שאנחנו מציעים כוועדה. מכיוון שיש נוסח של הממשלה יותר מעודכן מזה שמופיע בפניכם, אני מציע שנציג הממשלה יציג את הנוסח עת יעירו את הערותיהם.

(6) בתוספת השלישית, בסעיף 19(ב)(2), בסופו יבוא "ואולם השרים האמורים רשאים, בהסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר, להכריז בצו כאמור כי בשל השבחה במקרקעין עקב אישור תכנית לפינוי בינוי במתחם פינוי בינוי כהגדרתה בסעיף 16 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית או תכנית במתחם להתחדשות עירונית, כהגדתו בסעיף 16א לחוק האמור, או הקלה מתכניות כאמור, תחול חובת תשלום היטל השבחה ששיעורו רבע ההשבחה".

23. תיקון חוק רשות מקרקעי ישראל

בחוק רשות מקרקעי ישראל –

בסעיף 1 -

""חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית" – חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ה-2015".

""הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית – בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית".

בסעיף 2ד -

בסעיף קטן (א), במקום "במשרד הבינוי והשיכון" יבוא "ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית".

(א1) בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "סיוע במימון תחזוקה ארוכת טווח של רכוש משותף במתחמי התחדשות עירונית ו עידוד הכללתו של דיור בהישג יד במתחמי התחדשות עירונית".

(א2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב1) כספי הקרן יבואו מהפרשה בשיעור של שני אחוזים, בכל שנה, מכלל הכנסות הרשות באותה שנה, ומכספים שהועברו לה לפי סעיף 2ג".

בסעיף קטן (ג), במקום "שתאשר הממשלה או ועדת שרים מטעמה" יבוא "שיאשר השר".

סעיף קטן (ד) – בטל.

24. תיקון חוק פינוי ובינוי (פיצויים)

בחוק פינוי ובינוי (פיצויים) –

בסעיף 1 -

במקום ההגדרה "הוועדה להתחדשות עירונית" יבוא:

""הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית" – כהגדרתה בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית".

אחרי ההגדרה "חוק התכנון והבנייה" יבוא:

""חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית" – חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ה-2015".

בהגדרה "מתחם פינוי ובינוי", במקום האמור בה במקום "לפי סעיף 33א לחוק התכנון והבנייה" יבוא "שטח שהוכרז כמתחם פינוי בינוי לפי סעיפים 16 או 16א לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית".

בסעיף 2א -

בסעיף קטן (א), במקום "ליושב ראש הוועדה להתחדשות עירונית" יבוא "למנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית".

בסעיף קטן (ב), במקום "יושב ראש הוועדה להתחדשות עירונית" יבוא "מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית".

25. תיקון חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה)

בחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), בסעיף 6א –

בסעיף קטן (א), במקום "ליושב ראש הוועדה להתחדשות עירונית כהגדרתה בחוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס"ו-2006" יבוא "למנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כהגדרתו בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ה-2015 (בסעיף זה – מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית)".

בסעיף קטן (ב), במקום "ליושב ראש הוועדה" יבוא "למנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית".

שני התיקונים האחרונים בשני החוקים האחרונים, אלה תיקונים טכניים שמעבירים את הסמכויות מיושב ראש ועדה שקיימת במשרד הבינוי והשיכון שהוא בעצם מנתב את התיקים לשמאים. הסמכות לניתוב התיקים תעבור למנהל הרשות להתחדשות עירונית. זה תיקון יחסית טכנית.

התיקון כפי שאמרתי, בנושא של היטל השבחה, הוא לאפשר מדרגה נוספת של היטל ההשבחה והתיקון שבחוק רשות מקרקעי ישראל, כפי שאמרנו, אחד, מרחיב את המטרות של הקרן להתחדשות עירונית, קובע ששני אחוזים מהרחבות רשות מקרקעי ישראל יעברו אליה כמקור הכנסה ובעצם משנה את המבנה באופן שהסמכויות שהיו נתונות לוועדת השרים לפי החוק הקיים, תעבורנה לשר הבינוי והשיכון בהקשר של האחריות לקרן הזאת.

אמרנו בחוק שאנחנו מעבירים משני אחוזים לארבעה אחוזים. נכון?

כרגע ההצעה היא שני אחוזים. אתם יכולים להציע אחרת.

לא היה כלום ועברנו לשני אחוזים.

יש דברים שאני זוכר. היה כתוב משניים לארבעה אחוזים.

לא. החוק התחיל בלי כלום. אפס.

הצעת הוועדה היא שני אחוזים. אתה יכול להציע הצעה אחרת.

הקמנו קרן. אמרנו הבסיס.

בחוק רשות מקרקעי ישראל תוקן סעיף לפני כשנתיים שמקים את הקרן להתחדשות עירונית. הכנסות הקרן לפי החוק הקיים הן ממחיר שיווקים שלא עמדו ביעדים. אם הממשלה קבעה יעדי שיווק שלא עמדו בהם, רק אז נכנסים כספים לקרן. מכיוון שהממשלה לא קבעה יעדים ולא היו יעדים שלא קבעו בהם, אין בקרן הזאת כיום סכום כלשהו.

יש מינוס. יש חובות.

יושב ראש הוועדה הציע לקבוע מקור ברור להכנסות הקרן שיהיה שני אחוזים מהכנסות.

זה בנוסף או במקום?

בנוסף.

זאת אומרת, אם אי פעם יהיו יעדים, יתכן - - -

רגע. יהיה לך זכות דיבור.

אני לא יודע על איזה סכומים מדובר. אני לא יודע, אחרי שנעשה את ההתחדשות – וראינו או תם בחיפה, הלוואי על כל אחד שיקבל דירה כזאת, מה המשמעות של קפיצת המדרגה מבחינת הבית שהיה להם, מבחינת אחזקה, לבית הזה. אנחנו לא יודעים את הכמויות. יכול להיות ששני אחוזים מספיקים והם מעל ומעבר ויכול להיות שלא. דיברנו על מימון של עובדת סוציאלית קהילתית, על פרויקטור, על משכורות שצריכות לצאת מאותו מקום כי אם זה לא יצא משם, זה לא יצא משום מקום.

לכן אני מציע שלא נקבע עכשיו את האחוזים אלא שמישהו יביא נתונים.

אני חושב שעוד יהיו דיונים מול משרד האוצר ויכול להיות שהם יבואו בהצעה אחרת לסכום אחר.

אנחנו נעשה סבב ונשמע הערות לסעיפים שהוקראו עד עתה.

עמותת במקום. אנחנו מציעים איזושהי פרוגרסיביות בהצעה ולא הקצאה גורפת של שני אחוזים כי ההכנסות משתנות.

זאת הצעה לקרן.

מרשות מקרקעי ישראל, זה מעולה. מהם צריך לקחת.

איך את יודעת שזה מעולה? לפי מה את יודעת ששני אחוזים זה מעולה?

רשות מקרקעי ישראל יש אחת. אני לא יודעת.

אל זה הדיון.

בסדר. חוסר הבנה. רציתי להציע פרוגרסיביות.

את לא יודעת מה יהיו ההוצאות ולכן את לא יכולה לתכנן מה יהיו ההכנסות.

לא ברור כאן שמדובר ברשות מקרקעי ישראל. אם אפשר לשנות את זה שמדובר בהכנסות הרשות לרשות מקרקעי ישראל, כדי שזה יהיה ברור.

יש הגדרה. תודה. עורך דין זמרת.

אחרי שגורמי הממשלה, אלה שאמורים להיות הממשלה, יאמרו את התיקון שלהם, נתייחס. הממשלה קיבלה החלטה להעביר את הסמכות מהממשלה וועדת שרים למליאת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. לגבי השימוש בקרן, סעיף (ב), מתוך הבנה שמעבירים מהממשלה למליאה שמיוצגת בה כל הממשלה ובעצם אין טעם לחזור ולדון. עכשיו אני רואה שהממשלה, בלי שאני מכיר החלטת ממשלה כזאת, החליטה להעביר את הסמכות הזאת לשר בודד. זה מה שעשיתם.

יש לנו התייחסות גם לכך.

אני לא מכיר החלטת ממשלה כזאת אבל התקבלה כרגע החלטה על ידי מישהו להעביר את הסמכות מגוף קולגיאלי מסוים שמכיל בתוכו את כל הגורמים, היה אמור לגוף קולגיאלי אחר שמכיל את כל הגורמים וכל הנציגים, אבל זה עבר לשר בודד.

אתמול מישהו מונה ליושב ראש רפא"ל. תסיק את המסקנות.

גברת עינת גנון.

הנוסח שהממשלה מציעה לעניין היטל ההשבחה הוא כדלקמן: שר הפנים ושר הבינוי והשיכון, בהסכמת הרשות המקומית, רשאים לקבוע לגבי תכנית הכוללת מתחם פינוי בינוי כהגדרתו לפי סעיף 16 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כי היטל ההשבחה יעמוד על 25 אחוזים.

שר הפנים ושר הבינוי והשיכון, בהסכמת הרשות המקומית רשאים לקבוע פטור מלא מהיטל השבחה לגבי תכנית כאמור בסעיף קטן (א).

בתכנית הכוללת מתחם פינוי בינוי לפי סעיף 16א לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, רשאים השרים בהסכמת הרשות המקומית לקבוע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ובלבד שנקבע לגבי התכנית כי תחת שיעור היטל ההשבחה הקבוע בחוק היא אינה עומדת בתנאי כדאיות כלכלית.

הסכמת הרשות המקומית בנוגע לקביעת שיעור היטל השבחה כאמור בסעיפים (א) עד (ג) לעיל, תינתן קודם למועד קבלת ההחלטה בתכנית בוועדה המקומית ולא תהא ניתנת לשינוי אלא ככל שחלו שינויים מהותיים עד לאישור התכנית שיש בהם להביא לשינוי בהערכת כדאיותה הכלכלית.

זה לעניין הנושא של היטל השבחה.

מעבר להבדלי הניסוח שהם הבדלים שאני מניח שניתן לגשר עליהם. כפי שאמרתי בתחילה, היום החוק מאפשר לשר הפנים ולשר הבינוי והשיכון, בהסכמת הרשות המקומית, לתת פטור מלא. או פטור מלא או לא פטור בכלל. שני הנוסחים שמונחים לפניכם מציעים שאפשר יהיה לתת פטור חלקי. במקום שהיטל ההשבחה יהיה מחצית ההשבחה כפי שהוא היום, יהיה היטל של רבע השבחה, כלומר, 25 אחוזים. זאת ההצעה.

יש עוד היבטים בהצעה.

לא. אני לא רוצה פרשנויות.

כפי שאנחנו יודעים יש לנו שני מסלולים, מסלול רשויות מקומיות ומסלול מיסוי. במסלול רשויות מקומיות אין הבדל בין הצעות הממשלה להצעות הוועדה. לגבי המסלול השני שהוא מכונה מסלול מיסוי שהוא בעצם מסלול שהיזמים הפרטיים מקדמים אותו והממשלה, באמצעות כיום הוועדה להתחדשות עירונית ובעתיד באמצעות הרשות להתחדשות עירונית, נותנת את ברכתה לאותם פרויקטים. משעה שכך, אנחנו מציעים שיחול אותו מנגנון. השרים יוכלו בהסכמת הרשות המקומית לתת פטור חלקי, פטור מלא או לא לתת פטור בכלל מהיטל ההשבחה.

הממשלה מציעה לכבול את שיקול דעתם של השרים במידה מסוימת ולאפשר את הדבר הזה רק במצבים בהם הוכח שאין כדאיות כלכלית לפרויקט. אנחנו חשבנו שלא צריך לעשות את הכבילה הזאת במסגרת החוק, השרים יוכלו להפעיל את שיקול דעתם, אנחנו סומכים על השרים שיוכלו להפעיל את שיקול דעתם וגם לשקול את השיקול הכלכלי. בשני המקרים כמובן נדרשת הסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר וזה ברור.

סעיף קטן (ד) שהוקרא על ידי נציגת הממשלה, הוא לא מופיע בנוסח שלנו ואפשר לקבל אותו. הוא בעצם קובע שמשעה שרשות מקומית נתנה את הסכמתה לפטור המלא או החלקי מהיטל ההשבחה, היא לא יכולה לחזור בה כדי לתת ודאות גם לדיירים וגם ליזמים לגבי משטר המס שיחול על הפרויקט שלהם.

אלה ההבדלים.

הממשלה מתנגדת לסעיף 2(ד) בחוק רשות מקרקעי ישראל. הוועדה הציעה להוסיף לתכליות הקרן להתחדשות עירונית גם סיוע במימון תחזוקה ארוכת טווח והכללת דיור בהישג יד. אנחנו סבורים שהמטרה העיקרית של הקרן היא לעודד התחדשות עירונית בפריפריה. אם נוסיף עוד ועוד משימות לאותם כספים שלהבנתי לא יהיו רבים, בסופו של יום אנחנו לא נוכל לממש את התכלית שבעיני היא הראויה ביותר וזה סיוע ליישובי הפריפריה.

אני רוצה להבהיר לנושא הפריפריה עליו את מדברת. אם יצטרכו לתת סיוע לדיירים שלא יוכלו לעמוד בהוצאות התחזוקה החדשות, אנחנו בעצם לא אומרים איפה. אם היא תרצה במסגרת אותו סיוע שהיא נותנת לפריפריה, שמן הסתם יתכן ששם יהיה דווקא קושי יותר גדול לדיירים לשלם את הוצאות התחזוקה החדשות, אנחנו מאפשרים לה במסגרת המטרות האלה לסייע גם לאותם דיירים, אם הם יצטרכו, בין אם זה בפריפריה ובין אם זה במקום אחר, לסייע להם בנושא התחזוקה.

במאמר מוסגר. הצבענו על כך שנושא התחזוקה הוא אחת הבעיות העיקריות של הפרויקטים האלה שלא ניתן לה מענה במסגרת ההצעה הנוכחית כי המענה מורכב ודורש עבודה נוספת. אחד המענים הזמניים לנושא הזה הוא באמת לקרן הזאת את האפשרות לסייע בנושא הזה.

מיד מעין תתייחס לשני האחוזים. אני רוצה להוסיף לסעיף קטן (ג) לאותו סעיף של הקרן:

"במקום האמור בסעיף קטן (ד) יבוא: השר יקבע בהתייעצות עם הוועדה המייעצת תקנות בעניין סדרי הפעלת הקרן, תפקידי הקרן לשם מימוש מטרותיה ודרכי הוצאת כספי הקרן".

הסעיף האחרון שאנחנו רוצים. הממשלה מבקשת לבטל רק את סעיף קטן (ו) באותו סעיף של הקרן.

יש חובת דיווח בחוק הזה. מדובר על דיווח על כספי הקרן והחוק הזה מכונן את חובת הדיווח של הרשות להתחדשות עירונית ולכן לא צריך את זה כאן.

לא צריך את סעיף קטן (ד).

אין בעיה. אפשר להכניס את חובות הדיווח הפרטניות לגבי הקרן שם. אין שום בעיה.

אנחנו מצטרפים לדברי משרד השיכון לנושא המטרות הנוספות שהוספתם לכספי הקרן. כרגע המטרות שכתובות בחקיקה מדברות על התכלית של קידום הפרויקטים של הסיוע לשדרוג המרחב הציבורי, שיפוצים וחידוש מבנים, וגם כתבנו בחוק שהרשות תגבש פתרונות לנושא התחזוקה. לבוא עכשיו ולהגיד שכספי הקרן ישמשו לנושא תחזוקה, אנחנו נכנסים כאן להוצאות השוטפות של הפרטים בסיוע מקרן שמגיעה ממכירות הקרקע. זה נשמע לנו הולך צעד אחד קדימה ולא מה שהדבר הזה נועד לו מלכתחילה ואנחנו לא חושבים שיש לזה מקום. באמת כמו שאמרה עינת, זה יפגע במטרות העיקריות של השימוש בכספים האלה.

תומר, אמרת קודם שאין יעדים. הממשלה הגדירה יעדים השנה.

רק היא לא מקיימת את חובת הדיווח לכנסת.

2,300 יחידות. היא פרסמה את זה בהחלטת ממשלה.

היא חייבת לדווח לכנסת.

זה מפורסם.

אז מה? החוק קובע הוראה מפורשת.

מעין, יש לך עוד התייחסות קצרה?

כן. הנושא של סעיף הכספים. אמרתי את זה בעבר ואני אגיד את זה שוב. אנחנו חושבים שהקצאת הכספים להתחדשות עירונית צריכה להיות מה שנקרא מעל השולחן בהחלטה של הממשלה, בסדרי העדיפויות שלה, כשהיא קובעת את תקציב המדינה ואז היא באה לאשר אותו כאן בכנסת. הדרך הזאת של הקצאה של כספים של רשות מקרקעי ישראל דרך קרן שמעבירה לרשות, זאת הקצאה שכובלת את ידיה של הממשלה ובעצם אם הממשלה אומרת שזה מה שחשוב כרגע, להקצות יותר או פחוות להתחדשות עירונית, היא צריכה לקבל את ההחלטה הזאת מעל השולחן ולהקצות את זה בסדרי עדיפויות שלה בתקציב. לכן אנחנו חושבים שהסעיף הזה לא נכון שייקבע כאן בחוק.

תודה. רן מלמד. אחריו חבר הכנסת ילין ואחריו חבר הכנסת אשר.

אני יכול לקבל את מה שמשרד האוצר ומשרד השיכון אמרו לגבי הנושא של הקרן, אבל אז אני שואל את עצמי או מחזיר את עצמי לסעיפים שעוסקים בשיפוי של דיירי הדיור הציבורי שימשיכו להתגורר במתחמים ושם בפירוש כתוב "תוספת הוצאות הניהול והתחזוקה של הרכוש המשותף בגין דירות חדשות לא תושת על בעלי הדירות והדיירים האחרים בבית המשותף. שר הבינוי והשיכון ושר האוצר יקבעו את דרכי המימון של תוספת ההוצאות כאמור".

לי נראה שהדבר הכי פשוט הוא להעביר את זה דרך הקרן, כי אם אנחנו נחכה עד שייקבעו דרכי מימון אחרות, אנחנו יכולים להגיע ל מצב שבינתיים דיירים עוד ייכנסו לחובות ויופנו להליכים משפטיים, והכול בגלל שלא דאגו לתהליך הזה לפני כן. אני חושב שצריך לקשור בין שני הדברים ושלפחות המימון התחזוקתי הזה של דיירי הדיור הציבורי, אם לא התכוונו למשהו אחר, חייב כן להישאר בתוך הקרן.

מעין, אני הפתעתי ובאמת אני אומר את זה. הופתעתי לגבי הקרן כי אנחנו כאן דנים כל הזמן על הנושא הזה ודנו בו מתחילת הדרך.

מתחילת הדרך הבהרנו שאנחנו מתנגדים.

בסדר. סוף סוף אנחנו יכולים להתעמת. עד עכשיו הסכמנו כמעט על הכול.

אנחנו דיברנו על שלושה גורמים שהם בבסיס התקציב של הקרן: הראשון, כל הנושא של אחזקה של הדירות. השני, דיברנו על כך שאם אנחנו רוצים שהתהליך יהיה מהיר ויהיה ליווי לאותם אנשים שלא מבינים או שחותמים או שעושים כל מיני דברים מתוך לחץ – והיה דיון שלם על זה, על העובד הסוציאלי הקהילתי. הנושא השלישי הוא הפרויקטור עצמו. הפרויקטור עצמו שבדרך כלל צריך לייצג את האזרחים, את בעלי הדירות שעכשיו מפנים אותם ואמרנו מי יטפל בנכה וכולי. אמרנו שיש מקור ואל תיקחו את המקור הזה כי אם אתם לוקחים את המקור הזה, לדעתי כל החוק הזה ייפול והוא ייפול על דברים קטנים ועל אגורות.

לכן אני חושב שטוב שיש קרן וטוב שרמ"י שם שני אחוזים. שלושה או ארבעה, כאן צריכה להיעשות עבודה.

הנושא של היטל השבחה.

חבר הכנסת ילין יחליף אותי בעשר הדקות הקרובות.

(היו"ר חיים ילין)

בסדר. דרך אגב, אני עושה עכשיו הצבעות ואתה נשאר כאן עוד שמונה שנים.

היטל השבחה. לדעתי לא כולם מודעים למשמעות של היטל השבחה לגבי הרשות. היטל השבחה לגבי הרשות, אלה אותם כספים שהרשות מקבלת אחוזים קטנים מתוך כל העסקה שבדרך כלל הרשות משלימה או שמה את המצ'ינג לבניית גנים, בתי ספר ומעונות יום.

מעין, תקשיבי טוב כי אני עכשיו גם היושב ראש וגם מדבר, אני מה שנקרא בועט את הקרן והולך לנגוח. אם זה כך, ראש הרשות שיוותר על הכסף הזה, הוא צריך להבטיח לעצמו שבתוך התקצוב הכול כלול, כמעט כמו בתורכיה. זה אומר שעושים פינוי בינוי, שקל אחד לא יוצא מהמועצה או מהעירייה, שהגנים אותו דבר, שהשצ"פים נעשים מתוך אותו תקציב. מאיפה יבוא הכסף? זה הייעוד של קרן השבחה. יש כאן חקיקה לגבי קרן השבחה שאפשר באישור שר להשתמש עד עשרה אחוזים לפרויקטים חינוכיים אבל כולו הולך על תכנון ובינוי. זאת החקיקה שיש במדינת ישראל. אתם רוצים עכשיו לבוא להגיד שאין היטל השבחה? בבקשה, אז תשימו מקור אחר.

רק בהסכמת הרשות.

אני אומר עכשיו משהו שהוא לא סימפטי. אני לא סומך על כל ראשי הערים וראשי המועצות ותסתכלו טוב טוב מי נמצא היום בחקירה בנושאים האלה. לכן אני אומר שאם יש וטו לראש הרשות, יש וטו אבל אני לא חושב שזה צריך להיות כך.

זה לטובת הרשויות.

אפשר להסביר?

אני מבין מצוין מה זה היטל השבחה. ההסכמה של ראש הרשות, קחו כדוגמה - סתם אני נותן כדוגמה – את אשכול. כשהחליפו אותי, נכנס חדש לעסקה, מה הוא מבין בכלל מהחיים שלו? הוא עוד לא יודע כלום. תאמיני לי שהוא עוד לא יודע ואני יודע מה יקרה שם. למקומות האלה אני חותר. אני חושב שאסור לוותר על היטל ההשבחה. אני חושב שזה חלק מהעסקה. אני חושב שראש הרשות יודע לעשות הכי טוב ואני מבקש בחקיקה שאם יש ויתור על היטל השבחה, אז משרד השיכון ומשרד האוצר – שתיכן יושבות כאן – צריכים לתקצב את הפרויקט גם החינוכי של גני ילדים ושצ"פים ומעונות יום מתוך אותו תקציב של פיני בינוי. אם לא, אסור לוותר על היטל השבחה.

היום לפי החוק לא חייבים היטל השבחה.

(היו"ר אלי כהן)

נכון. צודק חבר הכנסת אשר.

כך או כך צריך מקור לדבר הזה כי אחרת נמצא את עצמנו במצב שהילדים צריכים לנסוע קילומטרים לבית ספר או לגני ילדים וזה לא מה שעשינו. עד עכשיו הכול היה בסדר, אבל הוספנו עוד אלף משפחות לשם.

אני רוצה להעיר לסעיף אחר. לא הייתי מתחילת הדיונים בחוק, אבל לגבי הנושא הזה של הוועדה המייעצת. הבנתי שבהתחלה החוק התחיל עם מועצת הרשות ונציגי הממשלה והפך לוועדה מייעצת.

נכון.

מה שחסר לי כאן, ואני לא מדבר בשם משרד או בשליחות משרד אלא מתוך הניסיון שלי, זה נציג של משרד החינוך וזאת טעות גדולה. אני חושב שבתוך ועדה מייעצת כזאת שמדברים על התחדשות עירונית, הימצאותו של מישהו של משרד החינוך דרושה כי הרי יש הרבה השלכות. הרבה פעמים אתה מקבל החלטה על פינוי והיטל השבחה, הכול בסדר, אבל אף אחד לא מסתכל וחושב מה קורה מבחינת זה שהשכונה הזאת תהיה מוקמת ובנויה מבחינת נושא של שטחי ציבור, במיוחד חינוך. אם זה מעון או דברים קטנים, אלה דברים שאפשר למצוא להם פתרונות בשימושים חורגים, ואפילו גם גני ילדים, אבל בתי ספר זה דבר אחר. אם זה לא יהיה בהכנה ובהתייעצות מוקדמת עם משרד כזה, אני חושב שאם נסתכל על משרד התחבורה, כל אחד מבין שמדובר בגישה, דרכי גישה, תכנית תחבורתית וכולי, איכות הסביבה אני גם מבין, אבל חינוך זה MUST ואני לא אומר את זה בשליחות של אף משרד. אין לי שום אינטרס במשרד החינוך אלא אני מדבר כראש רשות לשעבר.

בינתיים עוד אין לך.

בינתיים עוד אין לי אבל נראה מה יהיו החילופים עכשיו ואולי עוד ייפול לנו משהו. אדוני, אני ממליץ מאוד לצורך העניין שחבר ועדה מייעצת יהיה גם נציג משרד החינוך.

נשקול את זה בחיוב וברצינות. נבקש מהיועץ המשפטי לבדוק מול הממשלה.

הערות נוספות לסעיפים שהוקראו.

הערה אחת קטנה לנוסח שעינת הקריאה. אני לא מניחה שהייתה כוונה אבל יש הבדל אחד בין הנוסח שהוועדה הקריאה לבין הנוסח שעינת הקריאה והוא להגדרת התכנית. בנוסח שמוצע על ידי הוועדה נאמר תכנית לפינוי בינוי, קרי, תכנית שהיא פינוי בינוי. בנוסח שהקריאה עינת שהוא גם הנוסח שמופיע כאן, נאמר התכנית הכוללת מתחם לפינוי בינוי. עלול להשתמע מכך שאם התכנית כוללת מתחם פינוי בינוי אבל גם שטח אחר, גם עליו אפשר להחיל הנחה בהיטל השבחה. זאת לא הייתה הכוונה. אני לא חושבת שזאת כוונת הממשלה ואנחנו מבקשים כך לנסח את זה.

ההערה במקומה.

לא התקבלה החלטה מה אנחנו עושים עם הסיפור של התכנית של הקרן.

החלטת הממשלה התקבלה כבר?

הממשלה מתכנסת.

ברשותכם, אני מפסיק את כל הסוגיה הזאת בתוך הממשלה. תשבו ואם לא, אנחנו חברי הכנסת נחליט.

אני חוזר להערה הקודמת כי לא ראיתי מה הייתה ההחלטה. הסעיף היום אומר שקרן התחדשות עירונית תפעל למימוש מטרותיה בהתאם לתכנית רב שנתית שתאשר הממשלה וועדת שרים מטעמה. הייתה הצעה שזה יעבור לוועדה בין משרדית אבל כרגע זה בעצם עבר מהממשלה ועכשיו התכנית הזאת לא נוגעת למשרד א' או ב'. התחדשות עירונית היא הרבה יותר רחבה. מדברים כאן על השקעות, חינוך, רווחה, כל המכלול הרחב של התחדשות עירונית ולא בכדי הייתה ועדה קולגיאלית. לשים את זה כרגע על שר אחד, זה לא מה שהממשלה החליטה עליו וזה מעלה שאלה שפחות ראויה לדיון.

תודה. אנחנו ממשיכים.

לגבי היטל השבחה. יש כאן מה שנקרא – לא ראיתי את הנוסח כולו אבל אני מדבר על העיקרון שלו – קביעת שיקול הדעת של הרשות המקומית. הרשות המקומית מקבלת החלטה. לצערנו פרויקטים כאלה הם לא פרויקטים של שש שנים. כבר דיברנו על שש שנים ועוד שש שנים. כאשר הרשות המקומית נותנת את הפטור מהיטל השבחה כי במתחם מסוים באזור בתל אביב היו ערכי קרקע מסוימים בשנת 1999 ובשנת 2000 ואמרו להם שמונה שנים וערכי הנדל"ן שם טסו כמו שאף אחד לא התחיל, והרי ההיתכנות הכלכלית, זאת המטרה שאנחנו רוצים כדי להצמיח את הפרויקט. אתה מגיע למצב מסוים והרשות המקומית אומרת שכיום אין הצדקה לתת פטור אבל יש הצדקה לתת פטור חלקי.

אבל אתה חייב ודאות. מה יעשה ראש רשות? הוא יאמר לו שיתחיל.

אני נמצא במצב שבו רשות מקומית נכבלת. הרי היינו בהסכמי הגז, בסיפור הידוע של כבילת שיקול הדעת לא לשנות רגולציה. אם היה מדובר כאן על שש שנים והייתי יודע שיש לי תקופה, נתת החלטה, תקיים אותה שש שנים ואז אני יודע, הרווחת, הפסדת, קבל את ההחלטה. התכניות משתנות ואנחנו גם מתחילים עם תכנית שהתחילה בהיקף כזה ובא היזם ואמר שהוא צריך הרבה יותר, הוא לוקח יותר, והשינויים חלים בכל המקומות האלה.

לכבול את שיקול דעתה של הרשות כאשר טרם התחילה התכנית היא כבר מתחייבת בלי מגבלה ל-12 שנים, ל-15 שנים, כשהיא לא יכולה לסטות מההחלטה שלה, זאת כבילת שיקול דעת לא ראויה בעינינו.

יש לכך מענה בסעיף 2.

לא. אתם אומרים אלא אם חלו שינויים מהותיים. את הדבר המשפטי הזה, חלו שינויים מהותיים, לא חלו שינויים מהותיים, כי הרי רשות, אם לא חלו, היא לא תשנה. יש לה השקפת עולם משלה ומדיניות ואני אומר לכבול את שיקול דעתה, לא קיים היום. זה נלקח בחשבון. הרשויות לא משנות כל כך מהר את עמדתן אבל לבוא ולכבול בשיקול הדעת ולא לאפשר את זה או לאפשר את זה בדברים כאלה, זה להכניס תסבוכת משפטית שאני חושב שהיא לא נכונה לגופה.

דווקא בעניין זה יש החלטת ממשלה ברורה.

ברשותכם, ההתנצחות בין משרדי הממשלה, תמצאו את הזמן לכך. תיפגשו ותוכלו לדון ביניכם. אנחנו ממשיכים.

אנחנו עוברים לחלק האחרון של הצעת החוק בו אנחנו מטפלים בנושא של הקלות במיסוי מקרקעין. הקלות כאלה קיימת כבר היום בהוראות שנקבעו בחוק מיסוי מקרקעין ובחוקי הוראת שעה כאלה ואחרים. בשיתוף פעולה עם רשות המסים מוצעת כאן חבילה של הקלות נוספות שיאפשרו עידוד נוסף של הממשלה ודחיפה של הפרויקטים האלה.

קודם כל, מאריכים את הוראות השעה שעומדות לפקוע בסוף השנה הנוכחית, מאריכים אותן בתקופה נוספת, נדמה לי של חמש שנים. בתקופה שמופיעה בהצעת החוק שנדמה לי שהיא חמש שנים אבל אני לא חותם על כך.

החידוש השני המשמעותי הוא בכך שהפטור ממס שבח מקרקעין לפרויקטים של תמ"א 38 יוענק לא רק לזכויות שניתנות לפי התכנית עצמה אלא גם לזכויות שנגזרות מתכניות נוספות שחלות במתחם בכפוף לאותן מגבלות מקסימום שקבועות כבר כיום במסגרת החוק. גם בנושא של פינוי בינוי, השינויים שאתם תראו, חלקם את שינויים טכניים בעקבות מעבר דירה של הוועדה המייעצת מחוק התכנון והבנייה ומחוק מיסוי מקרקעין לחוק הרשות, וגם הארכת תקופת התחולה.

אם יהיו לכם שאלות, אני מציע שיוכלו לתת הסברים אנשי רשות המסים. אנחנו חשבנו בשלב מסוים שצריך לתקן גם את חוק מס ערך מוסף אבל אני מציע שנציגי רשות המיסוי יסבירו כי לדעתם אין צורך בתיקון הנוסף אבל חשוב שזה יוסבר לפרוטוקול.

אנחנו בעמוד 24.

26. תיקון חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)

בחוק מיסוי מקרקעין –

בסעיף, 49יט(א) 0

בהגדרה "יחידת מגורים", במקום "לפי סעיף 33א לחוק התכנון והבנייה" יבוא "לפי סעיף 16 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית התשע"ה-2015 (בפרק זה – חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית)".

בהגדרה "יחידה אחרת", במקום "לפי סעיף 33א לחוק התכנון והבנייה" יבוא "לפי סעיף 16 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית".

בהגדרה "מתחם פינוי ובינוי", במקום "לפי הוראות סעיף 33א לחוק התכנון והבנייה" יבוא "לפי הוראות סעיף 16 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית".

בהגדרה "מתחם פינוי ובינוי במסלול מיסוי", במקום "לפי הוראות סעיף 49כח" יבוא "לפי הוראות סעיף 16א לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית".

"הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית" ו"מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית" – כהגדרתם בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית".

סעיף 49כח – בטל.

סעיף 49ל -

בסעיף קטן (א), בהגדרה "מתחם להתחדשות עירונית", אחרי "לחוק התכנון והבנייה" יבוא "כנוסחו ערב ביטולו בסעיף 22 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, השתע"ה-2015".

בסעיף 49לג(א), המלים "עד גובה שוויין של זכויות הבנייה כאמור" – יימחקו.

בסעיף 49לג1(א), המלים "עד גובה שוויין של זכויות בנייה כאמור" – יימחקו.

בסעיף 49לו2, בכל מקום במקום "ב2' בטבת התשע"ז (31 בדצמבר 2016)" יבוא "כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021".

27א. תיקון חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 62 – הוראת שעה)

בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקן מס' 62 – הוראת שעה), התשס"ח-2008, במקום סעיף 3 יבוא:

"3. הוראת שעה

סעיף 31ב לחוק מס ערך מוסף, כנוסחו בחוק זה, יחול על מתן שירותי בנייה לפי תכנית החיזוק שנעשתה בתקופה שמיום ט' באייר התשס"ה (18 במאי 2005) ועד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021)".

27ב. שמירת דינים

אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר.

28. תחילה, תחולה והוראות מעבר

תחילתם של סעיפים 16א, 22 ו-24 עד 27, למעט סעיף 26(ג) ו-(ד), חמישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה (בסעיף זה – המועד הקובע).

(א1) סעיפים 49לג ו-49לג1(א) לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחם בסעיף 26 לחוק זה יחולו על מכירת זכות נמכרת כמשמעותה בסעיפים האמורים, שיום המכירה שנקבע לגביה על פי חוק מיסוי מקרקעין חל מיום הפרסום של חוק זה ואילך.

צווי הכרזה או הכרזות הממשלה או ועדת שרים שהסמיכה לכך שניתנו, הוארכו או חודשו לפי סעיף 33א לחוק התכנון והבנייה כנוסחו ערב ביטולו בסעיף 22 לחוק זה והכרזות הממשלה שניתנו לפי סעיף 49כח(ג) לחוק מיסוי מקרקעין כנוסחו ערב תיקונו בסעיף 26 לחוק זה, שהיו בתוקף ערב המועד הקובע, יראו אותן כאילו ניתנו בידי השר, ויחולו לגביהן הוראות סעיף 16 או סעיף 16א לחוק הרשות הממשלתית לפי העניין ובלבד שתקופת תוקפה הכוללת של הכרזה שניתנה לפי סעיף 33א לחוק התכנון והבנייה ערב ביטולו כאמור לא תעלה על התקופות הקבועות בסעיף האמור.

הליכים לעניין מתן צו הכרזה, הארכתו או חידושו לפי סעיף 33א לחוק התכנון והבנייה, כנוסחו ערב ביטולו בסעיף 22 לחוק זה, שטרם הסתיימו, וכן בקשות להכרזה על מתחם פינוי ובינוי במסלול מיסוי לפי סעיף 49כח לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחו ערב תיקונו בסעיף 26 לחוק זה, אשר הטיפול בהן ט רם הסתיים לפני המועד הקובע, יראו אותן כהליכים או בקשות שהתקיימו לפי סעיף 16 או 16א לחוק זה, לפי העניין והטיפול בהם יימשך לפי הוראות הסעיפים האמורים.

תקנות שהותקנו לפי סעיף 49כח לחוק מיסוי מקרקעין כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, יראו אותן כאילו הותקנו לפי סעיף 16א, והסמכויות שהיו נתונות לוועדה בתקנות אלה, יהיו נתונות לוועדה המייעצת. הסמכויות שהיו נתונות לממשלה בתקנות אלה יהיו נתונות לשר.

החלטות מקדמיות שניתנו על ידי הוועדה להתחדשות עירונית, יראו אותן כהחלטות שניתנו בידי מנהל הרשות.

עד כאן.

תודה רבה. אנחנו סיימנו. נעבור לסבב התייחסויות אחרון. אני רק רוצה לומר, ותומר, תקן אותי, אנחנו נפרסם נוסח מעודכן יותר והוא יעלה לאתר הוועדה. הנוסח יהיה לפחות 48 שעות באתר על מנת שנו כל לשמוע, לראות ולקבל מכם הערות. כמובן שיהיו דיונים גם עם הממשלה לצורך העניין, עם שתי הממשלות, גם עם ממשלת הפנים וגם עם ממשלת השיכון. בישיבה שלאחר מכן, אנחנו נדבר על ההסתייגויות ונעשה הצבעות.

אם אני מבינה נכון, אולי אני טועה אבל בסעיף 26(ד) עד (ו) מוצע שההקלות יחולו גם מכוח התמ"א. למיטב הבנתי היום אין איזושהי הנחיה שיהיו פטורים כאלה לזכויות בנייה קיימות. אני לא חושבת שיש הצדקה לפטור כי זה אומר שהרשות מצד אחד יש עליה יותר נטל של תושבים ומצד שני יש לה הכנסה.

לא. זה מיסוי מקרקעין.

אנחנו מבקשים איזשהו תיקון שאנחנו מתנצלים שלא היה קודם. הייתה הבנה פנימית ולכן לא כללנו אותו קודם. תיקון עקיף לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים. הנוסח, אותו העברנו לייעוץ המשפטי, הוא כלהלן:

"בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, בפרט 10 לתוספת הראשונה, בסופו יבוא:

החלטה של רשות לפי חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית למעט החלטה של הממשלה"".

זה לא כזה טריוויאלי. אנחנו צריכים לחשוב על זה.

אנחנו חשבנו על זה. כדי שלא יוגש בג"ץ על כל החלטה אלא שזה ילך לבתי משפט לעניינים מינהליים.

אני רוצה לתת כדוגמה. זה אמנם לא קשור ישירולת לחוק הזה אבל לא מזמן מינינו שמאי פינוי בינוי בהתאם לחוק פינוי בינוי (פיצויים) והוגשה עתירה כנגד המינוי לבג"ץ. אנחנו לא חושבים שעתירות מסוג כזה על החלטות מינהלתיות, צריכות להגיע לבג"ץ.

לפחות לגבי הכרזות. על פני הדברים, יש החלטות שאולי ראוי ומוצדק שיהיו בבית המשפט המחוזי, אבל הכרזות על מתחמים שהם בבחינת תקנות בנות פועל תחיקתי, שאלה שצריך לחשוב עליה. זה לא פשוט.

אדון שפריר, שב כאן. אני חייב להגיד לך שאנחנו בדיון אחרון לפני הצבעות ואתה אכן משקיע, שולח הערות, הן מגיעות לוועדה. אני מברך על הירתמותך לנושא.

שתי הערות. קודם כל, מבחינת הצבע בנוסח, אדום וירוק לא הולך טוב.

משרדי הממשלה מדפיסים על נייר ממוחזר.

הערה שנייה. אני מבקש ממנהלת הוועדה שכאשר הטיוטה תתפרסם, שיודיעו לנו באי-מייל כמו שמודיעים לנו על זימון הוועדה.

בהחלט.

אני רוצה בכל זאת לחזור לסעיף לגבי כספי הקרן. הסתכלתי על ההגדרות וזה לא ברור כאשר כתוב הרשות. שם הרשות בלבד, זאת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית.

זה בחוק אחר.

זה חוק אחר.

זה תיקון עקיף. תסתכלי בחוק רשות מקרקעי ישראל, יסבירו לך המשפטנים.

אני מבינה אבל כבר ראינו שאפילו כאן היה איזשהו בלבול. זה סעיף מאוד מאוד חשוב שיש עליו מחלוקת עם הממשלה וחשוב שיהיה התקציב הזה וחשוב שיהיה ברור. אני לא רואה שום נזק בכך שזה יופיע כרשות עם מקרקעי ישראל כדי שלא יהיה בלבול בקרב אנשים שפחות מכירים את הנושאים של החוקים. זה סעיף שיש עליו מחלוקת ובקלות אפשר להתבלבל.

תודה רבה. יש עוד הערות? אין. תודה רבה. אנחנו סיימנו.

אני אשלים את מה שאמר יושב ראש הוועדה. אנחנו בתקופה הקרובה, בשבוע הקרוב אני מקווה, נפרסם את הנוסח באתר הוועדה. נוסח סופי בו יבואו לידי ביטוי הצעות הוועדה כפי שיובאו להצבעות. חברי הכנסת והם בלבד יוכלו להגיש הסתייגויות להצעת החוק במסגרת הזמן שיקציב להם יושב ראש הוועדה, כפי שהוא אמר 48 שעות ואני מציע שזה יהיה מעט יותר אבל יושב ראש הוועדה יחליט.

אין בעיה.

לאחר מכן יתקיים דיון בהסתייגויות ויתקיימו ההצבעות. כלומר, השלב הסופי של הדיון בהצעת החוק ייפתח בכך שאנחנו נפרסם נוסח ולאחר מכן יוכלו חברי הכנסת להגיש את הסתייגויותיהם בכתב ואותן הסתייגויות שיוגשו, הן אלה שיובאו לדיון ולהצבעה בדיון המסכם.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:25.