הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 220

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, כ"א בסיון התשע"ו (27 ביוני 2016), שעה 13:30

טיפול בתלמידים ליקויי שמיעה ושיקומם – דיון מעקב

חברי הוועדה: מירב בן ארי – מ"מ היו"ר

יעקב אשר

אילן גילאון

נחמן שי

סתיו שפיר

מפקחת ארצית לליקוי ראייה ושמיעה, משרד החינוך - שולמית כהן

קלינאית תקשורת ארצית, משרד הבריאות - אורלי הרצברג

מ"מ מנהל אגף השיקום, משרד הרווחה והשירותים החברתיים - אורנה יוגב

משרד הרווחה - רויטל אילתי ויסמן

קלינאית תקשורת, האגודה לקלינאי תקשורת - דבורה בראנד

מנכ"ל "שמעיה" - שמעון לוי

מנכ"ל, "שמע" - מילי וסרשטרום

חבר ועד מנהל, "שמע" - מיכאל רוט

אמא, "שמע" - יערה ישורון

יו"ר פורום ועדי הורים יישוביים - זאב גולדבלט

הנציגות בוועדת החינוך בכנסת - ד״ר שלי אלקיים

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

יהודית גידלי

אתי בן-שמחון

טיפול בתלמידים ליקויי שמיעה ושיקומם – דיון מעקב

שלום לכולם, אני מבקשת לפתוח את הישיבה. אני אחליף את חבר הכנסת יעקב מרגי.

מתכבדת לפתוח את ועדת החינוך התרבות והספורט. היום ה-27 ליוני 2016, כ"ה בסיוון התשע"ו. הנושא: "טיפול בתלמידים ליקויי שמיעה ושיקומם" - דיון מעקב.

אני מודה שאני ביקשתי מיו"ר הוועדה ללא הרף לקיים את הדיון, בעיקר בנושא של "שמע", ובכלל בנושא הזה של תקציב המשרד.

היינו בחודשים האחרונים בדיונים מול משרד הרווחה בנושא של "שמע", לצערי, הנושא לא התקדם, היו כל מיני טענות לשני הצדדים.

אני רוצה לפתוח את הדיון שוב, ולראות ממשרד הרווחה האם חל שינוי מאז הוועדה. הוועדה האחרונה הייתה פה ב-7 לדצמבר 2015 – המון זמן, מה גם שלא נראה ששום דבר השתנה, אלא אם כן תתקנו אותי אם אני טועה אם משהו השתנה, או מה שהולך להיות בתקציב של תקציב 2017.

הנושא של ילדים חרשים, בעיקר הפעילות מה שנקרא after school – הפעילות אחר-הצהריים היא פעילות שאנחנו לא שמנו עליה דגש ונתנו את זה לעמותות. העניין הוא שאם נותנים לעמותות כמו כל דבר שבערך מופרט במערכת החינוך והרווחה, המינימום היה זה לתקצב אותן בהתאם. כאן היה שגם העבירו את זה לעמותות, וגם לא נתנו כסף. זו בעיה, מה גם ששמענו בדיון הקודם ששני מיליון שקלים לשנה שזה התקציב בתקנה ל-600 תלמידים, עשינו חישוב ויצא בערך שקל לכל תלמיד, אז אם זה מה שהמדינה מוכנה לתת זה כמובן דורש מאתנו התייחסות. כמובן, אנחנו רוצים לדעת איך אנחנו מתקדמים תקציבית, ואיך אנחנו עוזרים לעמותות האלה לא להיסגר, אלא לעמוד על הרגליים ובצורה מכובדת.

אני אציין עוד משהו. כשהייתי חברת מועצת העיר תל-אביב יפו, ביקרתי ב"שמע", אני מודה גם שהפכתי לתומכת נלהבת. אני חושבת שזו עמותה מקסימה. אני חושבת שמה שעושים שם זה מדהים מכלום, מלאכת קודש ברמה של לבוא ולתת לחבר'ה הצעירים האלה איזושהי מסגרת, תנועות נוער קצת קשה להם בארגון, אז יש להם מסגרת עם חבר'ה מקבוצות השווים שלהם. הסתובבתי וראיתי את התלמידים, וראיתי את הילדים, וראיתי את הצוות ומאוד התרשמתי, ולכן הבטחתי להיות מחויבת, ובאמת, גם לכאן לכנסת הייתי קשר מעולה עם אריק, גם נאחל לו בהצלחה. כמובן נאחל הצלחה למילי עם כניסתה לתפקיד.

באמת, אם לא הייתי רואה במראה עיניים, אולי הייתם מדברים כאן עם מישהי שפחות מכירה, אבל בהחלט גם אני וגם חבר הכנסת נחמן שי היינו באירוע של "שמע", אנחנו מלווים אותם, ואנחנו מאוד מגויסים אליהם.

אני רוצה להתחיל עם משרד הרווחה. בבקשה.

יש שאלה מרכזית, למה אריק התפטר?

מה הסיבה לפיטוריו יסבירו - - -

להתפטרותו.

כן, אצלנו אנחנו קוראים לזה "התפוטר" - משלב התפטר לצד התפוטר.

החוזה של אריק היה עד ה-30 ליוני והחלטנו לא להאריך אותו.

מי? ועד המנהל החליט לא להאריך?

כן. מינינו את מילי שטיינברג.

את מילי אני לא מכיר, בטוח שהיא מוכשרת שיגעון, אבל אני פשוט הכרתי את אריק והוא ניהל מאבק מאוד עקשני ורגשי הייתי אומר לטובת "שמע" ואני התגייסתי, אני מודה שהתגייסתי.

האמת, שהוא גם גייס פה ממש כל כך הרבה חברי כנסת.

"שמע" נשארה אותה "שמע" – הילדים הם אותם ילדים, ומלאכת הקודש היא אותה מלאכת הקודש.

לא אמרנו שנסיר את התנגדותנו.

משרד הרווחה והשירותים החברתיים, אורנה יוגב, ממלאת מקום מנהל אגף השיקום. בבקשה. היית בדיון הקודם שהיה כאן, ראית את המצב?

כן.

ספרי לנו מה קורה.

הייתי בדיון הקודם, ואכן התקציב שעומד לתמיכה בארגוני החרשים הוא התקציב שאת ציינת, זה התקציב שעומד לתמיכה לכלל ארגוני החרשים שהוא מורכב מתקציב משותף של משרד החינוך.

זה לכלל ארגוני החרשים. בסך הכול כמה ארגוני חרשים יש? - "שמע", "שמעיה" ו"מיח"א"?

לא. השנה הגישו 16 ארגונים בקשות לקבלת תמיכה. אבל מאוד חשוב לי לומר, כמו שבדיון הקודם נתנו בצורה מפורטת סכומים ועלויות, זה סכום תמיכה שזה שורה אחת, או סכום אחד בתקציב. אבל בנוסף לזה אנחנו כמשרד הרווחה, אחר כך משרד החינוך יוסיף, אבל אנחנו כמשרד הרווחה מתקצבים נושאים נוספים לטובת החרשים וליקויי השמיעה, גם ילדים, גם בוגרים, דרך מועדוניות, דרך מרכזי נוער, דרך מעונות יום שיקומיים, דרך מרכזים לחיים עצמאיים.

כל מה שניתן לילדים ליקויי שמיעה וילדים חרשים במסגרת משרד החינוך - - -

לא, לא, מה שציינתי עכשיו - - -

לא, אני רוצה לדעת אחרי שהוא יוצא מבית-ספר. אחרי שהוא יוצא מבית-הספר ייחודי לחרשים?

בוודאי. וזה בנוסף לשני המיליון שציינת אותם.

מה שהיא אומרת שיש פעילויות שכמובן המדינה צריכה להיות אחראית, המדינה לא אמורה להפיל הכול על העמותות, זה נכון. אבל השאלה היא אם יש לך 16 ארגונים?

אנחנו יוצאים למכרז למתן שירות מסוים. נאמר, אנחנו רוצים לתת וצריך לתת מועדונית שיקומית אחר-הצהריים בתום יום הלימודים לילדים שהם ילדים חרשים וכבדי שמיעה. אנחנו יוצאים למכרז כדי לבחור גוף מפעיל, או גופים מפעילים, ארגונים מפעילים, לפעמים זה באמצעות רשויות מקומיות, לפעמים זה באמצעות גופים מפעילים, והם נותנים את השירותים לאוכלוסייה בפריסה הנדרשת.

מי זה הם, גם עמותות?

בוודאי. מי שזוכה במכרז, מי שעומד בתנאי הסף.

אז את יודעת כמה כסף שמה מדינת ישראל לילדים חרשים בסך הכול?

דקה, אני אראה אם יש לי כאן את הסכום, ואם לא, אני תיכף אדאג לקבל אותו.

16 ארגונים.

לא, זה רק התמיכות.

לא, תביני מה זה מעיד על התסכול שלנו בבעיה.

תיכף אני אתן את הסכום. זה שירותים שאנחנו נותנים מעבר לבית ספר, והם שירותים שניתנים באמצעות מכרזים וכך הלאה. בנוסף לזה יש את התמיכות, שלתמיכות כל הארגונים יכולים לגשת, יש מבחן תמיכה הם צריכים לעמוד שוב בקריטריונים.

כולם יכולים לקבל מהשני מיליון אם הם עומדים במבחני התמיכה?

באופן תיאורטי כן אם הם עומדים במבחני התמיכה. חלקם, לצערנו, לא עומדים במבחני התמיכה ואז הם מקבלים תשובה שלילית, ואז הכסף שנשאר, זאת אומרת, הכסף הקיים מתחלק בין כל מי שעבר.

מה עם ההחלטה שהגענו פה לבדוק אפשרות להגדיל את השני מיליון שקל? זה כבר חמש שנים אתם עם אותו תקציב.

בסוף דצמבר כשהתקיים פה דיון במהלך 7 לדצמבר, לא הצלחנו לקדם או להוסיף סכום לתקציב. נכון לתקציב הקרוב שיהיה כבר תקציב דו-שנתי של 17', 18' - זה חלק מהבקשות שלנו לקבל בקשות תקציביות.

כמה ביקשתם?

אין לי עוד את הסופי אז אני עוד לא יכולה לומר, אבל זה משהו שבימים הקרובים ייחתך ויוגש בקשה לאוצר.

זאת אומרת שאת לא יודעת כמה ביקשת לתקציב של העמותות?

לא, כי עדיין לא קיבלתי אישור. מה שאני ביקשתי זה לא רלבנטי מה שבסופו של יום יוחלט לבקש.

לא, אבל זה כן רלבנטי כמה ביקשתם, בלי קשר זה גם רלבנטי שביקשתם להגדיל את זה.

ביקשנו להגדיל את זה, בעוד כמה ימים אני אדע לומר כמה הבקשה הסופית שלנו, כי זה עדיין נמצא בדיונים בתוך תקציב המשרד – אני עוד לא יודעת לומר לך בדיוק את הסכום הסופי של כמה המשרד מבקש.

בבקשה, משרד החינוך, שולמית כהן, מפקחת ארצית לליקויי ראייה ושמיעה.

אני לא מדברת על התקציבים שניתנים במהלך היום כשהתלמידים בבית-הספר, אלא רק על הפעילות של אחר-הצהרים.

אנחנו מדברים על אחרי בית-הספר.

קודם כל אני רוצה לדייק את הנתונים. סך הכול 355 התלמידים שמקבלים טיפול בשעות אחר- הצהריים, זה 355 תלמידים בפריסה ארצית חרשים.

355 תלמידים הם חרשים וליקויי שמיעה במדינת ישראל?

לא, יש הרבה יותר, יש כ-6,000 תלמידים. ה-355 זה אותם תלמידים שהחליטו לבוא לפעילות של אחר-הצהריים במרכזים, במרכזים של "שמע".

כמה יש ב"שמעיה", את יודעת לומר לנו?

"שמעיה" עובד באופן קצת שונה.

355 תלמידים נמצאים ב"שמע".

בשעות אחר-הצהריים.

נראה לי שאת צריכה לעדכן את מנכ"ל משרד הרווחה, כי בכתבה האחרונה ב"הארץ" הוא טען שיש 60 ילדים ב"שמע".

זה 60 ילדים אולי מקבלים הועדות.

נכון, במו עיניי ראיתי.

בכל מקרה, גם אני פה וגם חבר הכנסת שי - - -

בוא נגיד שהוא לא דיבר על 350 ילדים ב"שמע" זה בוודאות, גם אם אנחנו לא מסכימים על ה-60 ילדים.

חלק מהילדים האלה למרות שהם באים בשעות אחר-הצהריים לפעילות, הם לא נתמכים על-ידי "שמע", רק על-ידי משרד החינוך - חלק מאותם 355 תלמידים שמגיעים לפעילות של אחר-צהריים.

כמה זה?

אני צריכה לעשות חישוב, אני יכולה להגיד לך בהמשך.

בנוסף, מתוך השני מיליון משרד החינוך מעביר מעל למיליון ו-300 מהתקציב של השני מיליון של משרד החינוך.

אז משרד הרווחה נותנים 700 אלף שקלים?

בנוסף לזה, בפעילויות שיש ממש "שמע" מקיימת אותן בשעות אחר-הצהריים, אנחנו מזרימים להם שעות בשווי של 336 אלף שקלים.

בנוסף ל-1.3 שזה שעות תגבור.

בנוסף. זה שעות שאנחנו עוזרים להם להפעיל את המועדוניות אחר-הצהריים.

רק להם?

רק להם, אני לא מדברת על שום דבר אחר.

בנוסף לזה, אנחנו נותנים להם להפעיל את המועדונית.

אני ביקשתי שהדיון על "שמע".

אנחנו נותנים להם עוד 15 מורות חיילות שבשעות הבוקר הן נמצאות בכיתות של החינוך המיוחד לליקויי שמיעה, ומגיעות אחר-הצהריים לסייע ל"שמע" - זה בהסכמה שלנו כמובן, של המשרד, זה מורות חיילות של המשרד שהן מגיעות אחר-הצהריים לסייע להפעיל את המועדוניות.

בנוסף למורות החיילות, יש לנו בנות שרות לאומי – אני מדברת על אותם 355 תלמידים בפריסה ארצית. בנוסף לזה יש לנו עוד 11 בנות שרות לאומי שגם מגיעות בשעות אחר-הצהריים בימים שמתקיימת פעילות אחר-הצהריים כדי לסייע לעמותה להפעיל. זה מה שמשרד החינוך נותן כדי להפעיל, זה כמעט, אני לא רוצה להגיד, אבל אולי זה מעל ל-90% מהעלות של ההפעלה לפי עניות דעתי.

את יכולה לכמת את זה בסכומים?

כימתתי את הסכומים של השעות, זה יכולתי לכמת – יש לנו 48 שעות שזה 336 אלף שקלים, את המיליון ו-300 אלף שקלים זה הסכום. 11 ו-15 - עוד 26 מורות חיילות ובנות שירות לאומי זה משהו שאני לא יכולה לכמת, אבל בואו תחשבו שיש עוד 26 מדריכים שמגיעים אחר-הצהריים לסייע.

לכמה שעות?

הם באים לכל השעות שזה מופעל.

ברור, זה אלפי שקלים. אנחנו יודעים עכשיו החוק של השירות הלאומי כמה הוא עולה.

אני רק רוצה לומר שחלק מהאנשים האלה גם מגיעים יום אחד בשבוע לתל-אביב, למשל, שהם נמצאים שם מהבוקר, אפילו שהילדים לא נמצאים ב"שמע" כדי להכין כל מיני הכנות לפעילויות.

ב"שמע" - ראיתי אותם פיזית במקום.

אני רוצה לשאול אותך שאלה, מי מפקח? מי מכשיר אותם לעבוד עם ילדים את בנות השרות, את המורות חיילות?

בנות שירות לאומי זה מה שאנחנו עושים את זה בקיץ. אנחנו מכנסים אותן, הן עוברות הכשרה, כולל שפת סימנים. הן לומדות אפילו את שפת הסימנים, הן מוכשרות במהלך הקיץ. ברגע שאנחנו יודעים מי הבנות שמגיעות אלינו, מתקיימת השתלמות של מספר ימים לאותן בנות שירות לאומי ומורות חיילות, ביחד עם עמותת "שמע" אנחנו עושים את זה.

אני מאוד מודה לך על הסקירה.

אני חייבת להגיד לך משהו, משרד הרווחה. אנחנו עוסקים פה בנושא של "שמע" חברי כנסת מכל הסיעות. עשינו כאן דיון, היה דיון קשה מאוד, שאחר-כך גם יצא לתקשורת. אני כן ציפיתי לסקירה יותר מעמיקה, אז אם יש לך פרטים להשלים לנו מצוין. אבל לפי שגיליתי עכשיו עוד יותר חמור בעיניי, כי אני גיליתי שהמשרד – אלא אם כן, עכשיו תתנו לנו - 700 אלף שקלים - - -

לא, ממש לא.

בסדר, אין בעיה, בגלל זה חזרתי אליכם.

יש לנו ככה – למועדונים חברתיים, שוב, זה שירות פרופר לאחר-הצהריים, זה קצת יותר ממיליון שקל. למועדוניות שיקומיות יש עוד - - -

איזה גיל זה מועדוניות שיקומיות?

זה הכול גילאי בית-ספר.

מועדוניות שיקומיות עוד שני מיליון שקלים. במעונות יום שיקומיים שזה בשעות הבוקר לפעוטות מגיל חצי שנה עד 3, שזה עוד תחום שאנחנו פה נותנים שרות מאוד מעובה, והעלות שלו היא 18 מיליון שקלים רק לפעוטות חרשים בכל ארץ. יש 16 מעונות יום שיקומיים שמיועדים ייעודית לפעוטות ליקויי שמיעה וחרשים. בנוסף לזה, יש שירותי תמיכה בתקשורת שזה סכום מאוד גדול שניתן לכל מי שזכאי, שעומד בקריטריונים של ירידה מסוימת בשמיעה חלקית או מלאה, ומגיע לכדי 39 מיליון שקלים.

מה זה שירותי תמיכה ותקשורת? מה זה, ילד הולך לבית ספר ומה הוא מקבל?

זה גם תרגום, גם תמלול.

בתוך בית-הספר.

לא.

אני מפקחת תחום חרשים וכבדי שמיעה באגף השיקום משרד הרווחה.

שירותי תמיכה ותקשורת מיועדים לאנשים על-פי התקנה לאנשים שהתחרשו לפני גיל 3. אם אדם מצהיר ונותן הצהרה שהוא אכן התרחש לפני גיל 3 הוא זכאי לסל תקשורת.

אם הוא חרש מגיל 4?

בעיה קשה.

נכון להיום הוא לא זכאי. אחד הדברים ל-2017-2018 זה בין היתר גם הנושא הזה. כל הנושא של חרשים וליקויי שמיעה, זה נושא שמנכ"ל המשרד לקח, באמת שם לו את זה כאחד היעדים המרכזיים.

רגע, שנייה, אני רוצה להבין את הנקודה הזאת. אם ילד נהיה חרש בגיל 6 הוא לא מקבל? הוא לא זכאי לסל?

נכון להיום את הסל תקשורת הוא לא מקבל. את כל יתר השירותים שמניתי קודם הוא יקבל. הוא לא יקבל את הסכום החודשי של סל התקשורת. יש שני דברים – אחד, זה סל תקשורת, אחד זה דמי תקשורת. אחד – נועד לסיוע ברכישות אביזרים.

זה גם הלך לתקציב של 2017 לשנות את גיל 3?

נכון. גם את גיל 3 בהחלט זה משהו שאנחנו מייעדים בשבילו תקציב נוסף.

כל חרש זכאי ל-45 שעות תרגום או תמלול, זאת אומרת, הוא זכאי לגייס - - -

45 שעות ביום, בשנה?

בשנה. זה לא מספיק, אני חייבת להגיד.

בבקשה, חבר הכנסת אילן גילאון, התייחסותך.

אני מבין שהמנכ"ל התפטר או משהו?

פוטר.

למען הגילוי הנאות, אני בא מבית מדרש שמאמין ב"שונא עמותות יחיה", אבל אני מסייג את זה מיד כדי שלא תעלבו, כי אם 16 ארגונים מגישים בקשות, סימן שאנחנו כמערכת לא מטפלים בנושא כפי שצריך וכפי שהיה ראוי. הדינמיקה היא מאוד פשוטה פה – כל אימת שקורית רשלנות כזאת, אז קבוצת הורים הולכת ומתארגנת, זה בעצם ההיסטוריה של כל הארגונים. סך הכול הגענו ל-30 אלף עמותות במדינת ישראל, רובן חורשות טוב, חלקן לא חורשות כל טוב, לכן גם אנחנו נדרשים להגיע כדי לראות שזה דבר אמתי.

אני מאוד אמביוולנטי בנושא הזה, כי אני הייתי רוצה שמשרד החינוך שאני מכיר את העמותה הראשית במשרד הרווחה בעניין הזה יטפלו בכל הנושאים האלה וההורים לא הצטרכו להתארגן, אבל זה לא קורה כאן. אז את נמצאת במציאות כאילו דופק לך מישהו בדלת, את פותחת ורואה שזה ילד ואומר שהוא רעב, ואת הולכת ומכינה לו סנדוויץ' כמו שכל אחד מאתנו יעשה, ולא מתחילה להסביר שככה לא עורכים את הדברים. אז בסופו של דבר אתה מתחיל להבין שבמדינה זה מאוד קל הפטנט הזה – לעבוד באמצעות עמותות, זה עולה לה הרבה יותר זול וגם אין לה אחריות ישירה.

איך אנחנו יודעים לפלג את הדברים האלה? אצלנו עוסקים בכל כך הרבה פרטים, מי מקבל את אלה - איזה היגיון יש בזה שילדים עד גיל 3 מקבלים ואחר כך לא?

איזה היגיון יש בזה שבן-אדם עד גיל 67 הוא נכה, ובגיל 67 הוא הופך לאצן אולימפי באולימפיאדה? - פתאום הוא לא נכה. ההיגיון הזה הוא היגיון חלוקתי וכספי, זה ברור לגמרי. לכן אני הבנתי שיש כאן מחלוקת בין משרד הרווחה ל"שמע" לגבי גובה הסכום שהוא נשען על מספרים ודיווחים שהיו קודם, זה מה שהבנתי את הבעיה קודם לכן, ורציתי לדעת איפה הדברים האלה עומדים.

גברתי היושבת ראש, כשפנינו ביחד למשרד הרווחה, זה היה הנושא ששאלנו.

נכון. חבר הכנסת שי יוסיף, ואז אנחנו רוצים התייחסות של "שמע" לעניין הזה מול המשרד.

כפי שהזכירה חברתי, אנחנו התגייסנו לעזור ל"שמע", התרשמנו מהפעילות של העמותה, מההתנדבות והמסירות של קבוצה גדולה מאוד של אנשים שמבינים את המצוקה, וכמובן תמיד כשזה זה פוגע בילדים זה הכי פוגע. אמי זיכרונה לברכה סבלה מבעיות שמיעה, אבל זה קרה בגיל מאוד מבוגר, ובאופן טבעי אתה אומר זה מגיע. אבל כאן זה ילדים, וזה כל העתיד שלהם, וכשהם לוקים בליקוי כזה אז זה באמת לקות קשה מאוד.

אריק איננו פה, אני מאוד מצטער שהוא סוים, אני לא יודע למה, אני רק אומר כי הוא הוא נלחם קשות לטובתכם, וגם גרר את כולנו אחריו שזה זה לא דבר של מה בכך, כי המשרדים שלנו עמוסים בפניות של עמותות וקבוצות, והוא שכנע אותנו בחשיבות העניין.

אותי הוא סחב - - - ועשינו ריבה שם.

אתם לא תחזירו אותו עכשיו, רק תדעו שלפחות אותנו הוא כבש באנרגיות שלו. אני התרשמתי שהעמותה נמצאת בקשיים כספיים כבדים מאוד, ושהיא בסכנה בסגירת פעילות. אנחנו קיבלנו ממנו כל כמה זמן אס.או.אס. – חבר'ה, אם זה לא יגיע, לכן גם שלחנו מכתבים, והתגייסנו וביקשנו, כי אמרנו לא יכול להיות לזרוק את הילדים האלה, להשאיר אותם בלי טיפול זה שנים קריטיות - הם יכולים לרכוש כל מיני מיומנויות וכן הלאה, ואם הם לא יעשו את זה בגילאים האלה, לא יהיה להם את אף פעם.

לכן חשוב לי, אני שומע פה על סכומים כאלה ואחרים. מירב עם שלוש יחידות הצליחה לאסוף את כל המספרים...

אני הייתי אלוף מחוז הדרום בהדיפת כדור ברזל, וזה התואר הכי גבוה שהגעתי אליו.

אני רוצה לשמוע אתכם, להבין את המצוקה, שיהיה איזשהו קו מקשר בין המשרדים לבינכם, ובסוף אנחנו רוצים לשמוע של"שמע" יש מספיק משאבים כדי להמשיך את הפעילות, זה מה שאנחנו רוצים לשמוע. אם יש לנו את הבשורה הזאת, אנחנו הולכים בשקט לריב עם הממשלה על המרמרה. תנו לנו לריב על המרמרה, ותדאגו לילדים האלה שנמצאים בקושי מאוד גדול. תודה.

בבקשה, חבר הכנסת יעקב אשר.

אני לא הייתי בדיונים הקודמים, בקדנציה הקודמת אני לא זוכר שזה היה בסוף הקדנציה בנושא הזה, הייתי חבר ועדת חינוך, אני לא זוכר.

קודם כל מה שאמר אילן זה נכון. המדינה היום בנויה בצורה כזאת שבדברים האלה כנראה זה מגיע בגלל רצון טוב של ציבור מסוים או אנשים מסוימים, בדרך כלל כאלה שמכירים את זה מקרוב, ואז בעצם בשלב מסוים כזה או אחר, יש גם חיבור מול המדינה, במקרה הזה זה מול שתי משרדים, לדעתי, זה קצת בעייתי שזה נופל בין שתי משרדים. ראינו את זה תוך כדי זה - - - שתי מיליון, בסוף התברר שזה 700.

הייתי מבקש ממך, שהדיון ייתן לנו גם מבט, וזה בסדר מבחינתי, אבל שזה ייתן באמת מבט על מקומות אחרים שגם התארגנו ועשו את הדברים האלה - את "שמע" הכרתי. כשהייתי ראש עיר בבני ברק, הכרתי יותר את הפעילות שלהם שזה "שמעיה", שבלי הפעילות שלהם הרבה מאוד מהילדים האלה היו תלמידים רגילים כמעט פחות או יותר בבתי-הספר, אבל לא יותר מזה, שום תמיכה - לא רגשית ולא מעשית הייתה קורית להם.

לכן אני משבח את שתי הארגונים. אני מודה גם למשרד הרווחה על כך שהוא מכיר בנושא. רק אני מבקש במבט שלך שאת מנהלת את הדיון, שהמסקנות יהיו רחבות ככל האפשר, כי ילד הוא ילד, ולא משנה באיזה עמותה הוא מטופל באותו זמן. תודה.

אין ספק. גם הסכום של שתי מיליון הוא חל על כל הילדים החרשים, לא רק על "שמע".

נשמע את ההתייחסות של "שמע" לעניין הזה, כי אנחנו רוצים להבין מה המצב. אנחנו נזעקנו כמו שחבר הכנסת שי אמר, כדי לבוא ולומר שלא קיבלתם כלום, אז בואו ותגידו לנו מה קורה.

אני חבר הוועד המנהל של "שמע", חבר חדש יחסית בוועד המנהל של "שמע", ואבא לילד חירש.

אני חייב להתחיל ולומר, אנחנו לא באים פה באיזה משהו אישי, ודאי לא למשרד החינוך, לא למשרד הרווחה, לא זה העניין - אנחנו פונים למדינת ישראל. יש המון סכומים שהולכים, כי אני מכיר את זה בתור אבא לילד חירש שהוא כבר בן 24, כך שעברתי את כל התחנות, חלקן נפלאות, לא יודע כמה מקומות בעולם יש שככה מתייחסים לנכה החרש, וחלקן פחות כי זה נוצר ונופל בין הכיסאות. אנחנו ב"שמע" לא כרגע מתייחסים לפעילות הכלל – בעצם אנחנו מדברים על המועדונים החברתיים. אנחנו מדברים, אני אעשה את זה בשפת העם בכוונה, כי במקרה בתפקיד נוסף שלי אני יו"ר מתנ"ס. אני רואה ב"שמע" מתנ"ס - "שמע" זה מתנ"ס לילדים.

דרך אגב, כל מה שאני אומר זה אחד לאחד "שמעיה".

מתנ"ס מונגש.

הוא מתנ"ס מתאים לילדים חרשים. הבן שלי ניסיתי שהוא יילך למתנ"ס, הוא לא יכול להיות במתנ"ס. ב"שמע" כשהוא בא ל"שמע" נפתחו אוזניו. הוא בא למתנ"ס, הוא בא להיות עם ילדים כמוהו עם פעילות מתאימה, עם פעילות שוויונית – קבוצת השווים, וזה מתנ"ס.

מתנ"ס עוד צרכים מיוחדים גם, זה לא מתנ"ס רגיל. אני מדבר על החלק הזה, צריך לבודד אותו מכל הדברים האחרים, אני מדבר על החלק הזה. החלק הזה אם אנחנו לוקחים את כל העמותות, כי צריך להבין שלא כל העמותות מטפלים באותו סוג פעילות ואותו חתך. אנחנו מדברים פה על בין 12 ל-16 עמותות, חלקן זה הספורט, זה כל מיני תחומים. חלקן זה ילדים קטנים, חלקן זה מבוגרים.

במדינת ישראל על מספרים כאלה - שתי מיליון שקלים ביזיון אפילו להגיד את המספר הזה, חבר'ה, אני המום, אני באמת לא מבין את העניין הזה - מה זה שני מיליון שקלים שמתחלק? זה ממש לא יאומן.

שנה שעברה בדיון דיברנו על עודפי תקציב שייקחו מהם ויוסיפו. לחברי הכנסת ששאלו פה, וגם ליושבת ראש מירב, אני אגיד ש"שמע" בסכנת סגירה ממש. אם אתם רוצים לדעת את הסיבה האמתית שאריק לא ממשיך אתנו, סיבה אמתית היא כי אנחנו לא יכולים לשלם את שכרו, אנחנו לא יכולים, ולכן הופסק החוזה, אין ספק, יש כל מיני שיקולים אחרים, בגדול זו הסיבה.

אני בא ושוב אומר, אני לא בא ואומר רק "שמע", הסכום הזה הוא לא הגיוני, הוא פשוט לא פרופורציונלי לכלום, לשום דבר. התקציב שלי של מתנ"ס בודד איפה שאני יושב ראש, תקציב של מתנ"ס שמטפל בהרבה פחות ילדים רגילים, ושההורים שם הם בעלי יכולת, התקציב הוא פי שלוש מהתקציב ש"שמע" מקבל זה הכול.

הבנתי. תודה רבה.

אני יערה, אני אמא.

הילדה שלך ב"שמע"?

כן.

עקרונית השנה היא לא הייתה בגלל שהשנה הראשונה היא בחטיבה, היא בת 13, סיימה עכשיו כיתה ז'. היא הייתה בדיון בפעם הקודמת. היא באמת אובייקטיבית, היא ילדה מדהימה לחלוטין, תודה לאל. את הלקות שלה גילינו מאוד מאוחר כאשר היא הייתה בת שנה וחצי, אז היא קיבלה מכשירי שמיעה בפעם הראשונה. באוזן אחת יש לה מכשיר שמיעה, באוזן השנייה יש לה שתל, היא הושתלה בגיל 4.5, ומאז היא הייתה במסגרות, בכל המסגרות האלה, אנחנו עברנו את כולם. מיח"א, שזו מסגרת שהיא מדהימה לחלוטין, והיא עד כיתה א', ומסגרת ההמשך היא "שמע", ועדן עברה מיד לשם.

היינו שם תמיד. המסגרת של אחר-הצהריים, אין לתאר את ההשפעה על הילדה מבחינת השהות שלה בקבוצת השווים – גם על הביטחון העצמי שלה, גם על היכולת שלה לתקשר את זה החוצה, באמת, שנה שעברה ביוזמה עצמאית היא לימדה את הילדים שלה שיר "ירושלים של זהב" בשפת הסימנים, סתם היא החליטה, בחרה לעצמה, היא משתמשת בזה בתור איזושהי נקודת כוח.

אם לא הייתה לה את קבוצת השווים הזאת של "שמע", היא לא הייתה במקום הזה, נקודה. זה כל כך ברור ומובן מאליו, היא לא הייתה במקום הזה. זו ילדה היום אני לא רואה אותה, היא בת 13, לא רואה אותה בבית, כל הזמן היא עם חברים, היא כל הזמן בפעילות, במקרה הטוב, היא נותנת לי כיף בין המעברים בפעילויות שלה. היא חזקה מאוד חברתית, היא חזקה מאוד לימודית, היא לא הייתה יכולה לעשות את כל הדברים האלה בלי "שמע".

חשוב לומר. אנחנו עכשיו גרים במזכרת בתיה. לכל הפעילויות של "שמע" היא מגיעה במונית שלוקחת אותה מהבית ומחזירה אותה, כי ילדים בכיתה א', ב', ג', ד', ה', ו-ו', וגם עכשיו כשהיא בכיתה ז', היא לא יכולה לנסוע לבד ממזכרת בתיה ל"שמע" – עקרונית, הילדים לא יכולים לעשות את כל זה, בטח לא כשהם ילדים קטנים. הכי חשוב אין מסגרת אחרת, אין לי מקום אחר לשלוח אותה, היא הולכת ל"שמע" תל-אביב כי זאת המסגרת, אין לי יכולת אחרת.

אתם משלמים למונית?

אנחנו משלמים הרבה מאוד ל"שמע", זאת אומרת, הרבה מאוד בשבילנו. עבור מה שהיא מקבלת זה כלום, אבל בשבילנו זה הרבה מאוד כסף. אני לא יודעת להגיד הכסף שלנו לאיפה הוא הולך, אבל בסופו של דבר אני יודעת שהרבה מאוד מהכסף הולך להסעות, ובאמת אין דבר כזה.

כמה כסף את משלמת חודשית?

אני לא זוכרת את הסכום בדיוק, שילמנו שנתית סביב 2,600 שנתי - - -

לא, מה זה? זו עלות שהיא לא מכסה אד-הוק.

מבחינתנו זה הרבה כסף, זה 300 שקל לחודש, חצי שבוע היא הולכת, מבחינת חוג זה אחלה. זה פעם בשבוע שהיא הולכת ואין לתאר. באמת, הילדה בכיתה ז' לא הולכת לשום קייטנה, ועכשיו היא יושבת לנו על העורק המרכזי – אמא שלחי אותי אני רוצה ללכת לקייצת של "שמע" איך אני עושה את זה?

הייתה מסיבה ב"שמע", היא ביקשה ללכת. היא עשתה שמיניות, היא ישנה אצל חברה כדי שהיא תוכל להגיע. ילדה בכיתה ז', ילדה מדהימה ומוכשרת. היא תוכל להגיע לחמש יחידות במתמטיקה, ולכל מקום שבו היא תחפוץ, אם היא תבחר להיות אומנית, הכי מקובל עליי גם, אין לי שום העדפה בהיבט הזה. אבל היא תוכל להגיע לכל מקום רק בגלל שהיא יודעת שהיא יכולה, ואת זה היא קיבלה מ"שמע", כמובן נתנו לה כל מה שאפשר.

תודה. נקודה ברורה וחשובה.

מילי היא המנכ"לית החדשה שתחליף את אריק ב"שמע", היא הייתה הסגנית שלו.

אני אתייחס לכל הדברים שנאמרו כאן. אני חושב שבסוף כולנו רוצים את אותו הדבר. כולנו מבינים שהפעילות שנעשית ב"שמע" היא חשובה, היא משמעותית, היא מקדמת את הילדים, גם ילדים ברמת תפקוד טובה, כמו הילדים של מיקי ויערה. וגם מרבית מהחניכים שלנו הם גם ילדים ברמת תפקוד הרבה פחות טובה, וכולם מצליחים לשפר את איכות החיים שלהם ואת רווחתם הנפשית. שוב, אני לא אגיד את כל המלים המפוצצות האלה, החיים שלהם נראים אחרת בזכות זה שהם באים ל"שמע", זה חד-משמעי כולנו מסכימים - - -

אנחנו מכירים את "שמע", יש לך פה חבורת גרופיס של "שמע". תגידי לי כמה כסף בכלל קיבלתם? כי כאשר אריק היה פה, הוא הפך כאן את ועדת הכספים, גייס את כולם. אני רוצה לומר לך, זה שחברי הכנסת פה כל כך הרבה נמצאים כאן, זה רק מעיד לכם כמה זה חשוב, כי אנחנו תיכף יותר מכם וזה נדיר פה.

אבל תגידו לנו, קיבלתם כסף או לא קיבלתם וכמה כסף קיבלתם? - כי כל הסיפור היה פה על זה.

בשנת 2015 קיבלנו 401 אלף שקלים כחלק מהתמיכות.

זה הכול מחינוך ורווחה ביחד מהשני מיליון?

כן.

מהחלק של התמיכה.

ומכרז שאנחנו עובדים כבר כמה שנים טובות עם משרד הרווחה לבני הנוער קרוב ל-700 אלף שקל.

מכרז של מה, של איזו תכנית?

תכניות מעבר יוצרים עתיד.

400 אלף שקל קיבלתם ב-2015 תמיכות.

2016, כפי שאורנה אמרה זה עדיין לא אושר, אז מן הסתם עוד לא קיבלנו.

מתי זה יאושר 2016?

התמיכות, החלוקה של התמיכות אמורות להיות מאושרת בתוך שבועיים.

אגב, מתוך ה-16 כולם עומדים בקריטריונים?

הגישו 18, אני עוד לא יכולה להגיד כי חלק שלחנו הודעות פסילה והם מערערים, זה תהליך שאנחנו חייבים לעמוד בלו"ז.

מה שאת אומרת לכאן לוועדה בתוך שבועיים, כי אנחנו נבקש לקבל את ההתייחסות לתמיכות.

משפט אחרון. אני חושבת שכולנו מבינים, ושוב, אני לא התחלתי ולא אמרתי. למען הגילוי הנאות אני בוגרת "שמע".

אני היום כשאני הולכת לפגישות, אני באה ואומרת שאני היום מי שאני הרבה בזכות אמא שלי, קצת בזכותי, והרבה בזכות "שמע". זאת אומרת, אני חושבת שעצם זה שאני היום קיבלתי את התפקיד של המנכ"ל, זה תוצר של הבית הזה, זה לא רק אני, זה בדיוק מה שיערה אמרה – אני ב"שמע" קיבלתי את הכלים ואת ההבנה ואת היכולת גם בארבע השנים האחרונות כעובדת, וגם בעבר שאני יכולה. אני יכולה להגיע לאן שאני רוצה, אני לא שומעת טוב אז אני נעזרת בתמלול, ואני קוראת שפתיים ואני קוראת מראש וכו', אבל אני יכולה לא פחות מכולם, להיפך, יש לי רצון להגיע יותר רחוק מכולם.

זו הסיבה שהיום מאוד חשוב לי שתהיה הבנה. כולנו מבינים כמה המקום הזה חשוב. אנחנו עובדים עם אורנה ועם רויטל, שולה שנים. הן מכירות את "שמע" לא פחות טוב ממני, יותר טוב ממני. באמת, כולנו מבינים שהבית הזה והעשייה שנעשית שם בכל הארץ היא חשובה.

המדינה, משרד הרווחה, משרד הבריאות, לא יודעת מי – המדינה חייבת להבין שחייבים להיות יותר כספים שמוקצים לכל הסיפור הזה שנקרא "פעילות בלתי פורמלית". אני ארבע שנים מגיעה לכאן לוועדות בכנסת, אין הבנה מערכתית שבסוף התקציבים לא מגיעים אלינו, או בגלל קשיים ביורוקרטיים בדרך, אותם סכומים שאורנה ציינה, שלושת רבעי מהם אין לנו איך להגיע.

אתם בתת תקצוב, או שלא עמדו בהתחייבויות של משרד הרווחה?

הם לא קיבלו את 2016.

אנחנו עכשיו בסוף יוני, ועד עכשיו לא קיבלתם - - -

שוב, אבל צריך להבין שאותם 400 אלף שקלים זה לא מה - - -

על זה אנחנו גם נתייחס.

הם חייבים לכם כסף, פשוט אני לא מצליח להבין. לפי ההתחייבות שלהם הם חייבים לכם כסף? בוא תגיד לי אם הם התחייבו ולא שילמו זו הנקודה.

זה תקציב תמיכות שיחולק.

זה משהו שייפתר. המסר שלי הוא הרבה יותר גדול מזה. 400 אלף שקלים האלה בשנה, זה חודשיים פעילות של "שמע".

אנחנו יודעים. תאמיני לי שהשני מיליון האלה עוד לא הסכמנו על זה. תודה רבה.

רק דבר אחרון, צריך לצאת מפה מסר - - -

המסר ברור. השני מיליון השקל האלה, אנחנו מתחילת הישיבה דיברנו על התקציב העלוב והמגוחך הזה.

חברת הכנסת סתיו שפיר. בבקשה.

תודה. אני אוסיף על הדברים המאוד חשובים שנאמרו כאן. יצא לי גם לטפל, אני מניחה שכמו יתר חברי הכנסת שנמצאים פה בוועדה - - - והקיום של הדיון הזה, יצא לי לטפל בסוגיה של התקצוב של "שמע" ושל עמותות שמספקות שירותים בחינוך הלא פורמלי לאנשים עם מוגבלות כמה וכמה פעמים. במקרה של "שמע", הסיפור הזה של התקצוב שמגיע מאוחר מדיי היה אותו סיפור עם עניין הקייטנות שבגללו אני חושבת לא היו בסופו של דבר חלק מהקייטנות או היו, זה היה העניין אז, שגם הובטח תקציב, סוכם על תקציב. התקציב לא הגיע בזמן, ואז כשמדובר בקייטנות זה אומר שאין קייטנות, זה מה שהורים שאין להם כסף צריכים לעשות, וזה המון כסף לא יכולים לשלוח את הילד לקייטנה, ואז עשרות ילדים - - -

עכשיו יש קייטנה בקיץ הזה?

השנה יש קייטנות.

מתוקצב מראש.

זה דברים שבאמת בלתי נתפסים, ואז זה היה ממש חודשים של דיונים, ומשום מה התקציב לא עבד. פה יש לך דוגמה לעמותה שיש לה אנשים כל כך חזקים בפועל שגם מושכים, וצריכים להביא את חברי הכנסת. תחשבו כמה עמותות, ואני חושבת שהחוזק שלכם ב"שמע", זה שאולי גם תצליחו לעשות תיקון, בזכות החוזק הפנימי לעשות את העבודה הזאת כלפי עמותות אחרות שגם איתן יש בעיות תקציביות אדירות בעניין של איך מקבלים את התקציב. גם הסיפור של המצ'ינג שהוא הרבה פעמים לא עובד עם עמותות שאין להן מאיפה לגרד את הכספים כדי לעשות את המצ'ינג.

גם הסיפור של תקציבים שמובטחים בתחילת השנה, ועמותה אמורה לבנות את התקציב שלה על בסיס זה, לא יכולה לקבל אותו עד סוף השנה. הוא מגיע בסוף באיזה העברה תקציבית, במקום שזה יתוקצב כמו שצריך בבסיס, ואז היא לא יכולה לתקצב פעילות, או שהיא נכנסת לחובות, והחובות האלה גדלים – אי אפשר לעבוד ככה, פשוט אי אפשר. אף גוף לא יכול לנהל את התקציב שלו בצורה תקינה כשהמדינה ככה עובדת עם תקציבים – תראי במה מדובר באיזה סכומים עלובים לעבודה כל כך חשובה, למה אנחנו מחכים? שיגיעו תורמים גדולים ויצילו את הילדים שלנו שזה הבייסיק של הבייסיק שצריך לתת להם – זה בלתי נסבל.

אני חושבת שאם הוועדה יכולה לעשות פה משהו גדול כתיקון, זה לדרוש לשנות את המנגנון של התקצוב הזה. להתחיל לעמוד על כך שלא נפגשים רק חצי שנה אחרי שהכסף לא עבר, או שמונה חודשים אחרי שהוא לא עבר, אלא יום לפני שהוא צריך לעבור כדי לוודא שהוא עובר בדיוק בזמן, על השקל, כדי שעמותות לא יהיו במקום הזה. ולהתחיל גם לבדוק, לבחון מחדש את כל המנגנון של התקציב שלהן כדי לוודא שהן מקבלות כסף לפי הצרכים, ושהן לא נגררות אחר כך כל השנה.

אני לא יודעת כמה זמן אתם משקיעים ב"שמע" בעניין הזה של גיוס תרומות, של לרוץ בין המשרדים ולקבל, או בין חברי כנסת ולשכנע שאלה ילחצו, ואלה ישלחו מכתב, ואלה יעשו זה, כמה זמן לאנשים שעושים עבודת קודש מתבזבז על דברים שפשוט היו צריכים להיחסך מכם לחלוטין.

תודה רבה לחברת הכנסת סתיו שפיר.

אני מנכ"ל "שמעיה", אני אבא לילד ליקוי שמיעה, בגיל 27 הילד שלי היום, לכן אני עברתי את התהליך כמו שאמרת מהגיל הקטן, מאפס עד הסוף. אז היום הנתמכת שיש לנו מהרווחה, מזה בעצם - - את הצרכים שלנו בתור אבא שלא היה למגזר שלנו.

אני כן מתחבר מאוד לפעילות של אחר-הצהריים כפי שהם אומרים. אני רוצה לספר לכם סיפור אישי שהיה אצלנו בבית-הספר במרכז ללמידה. למשרד החינוך יש תכנית שנקרא "סינגור עצמי", אנחנו העברנו את זה לבנות ולבנים.

כמה חניכים יש ב"שמעיה"?

ב"שמעיה" יש 350 ילדים גילאי בית-ספר. בתיכון יש לנו 90 ילדים. בוגרים מגיל 21 ומעלה, אנחנו מטפלים מעל 450 אנשים.

כמה כסף קיבלתם ב-2015?

יש הבדל בין שתי העמותות האלה. העמותות האלה נותנות שירות בתוך בית-הספר, לא רק בשעות אחר-הצהריים. "שמעיה" וגם "שמע קולנו", יש שתי עמותות שנותנות את המענה החינוכי, לימודי, טיפולי בתוך מוסדות החינוך למוכשר - - -

גם בתוך.

אני מדברת בשונה מהם.

מ"שמע", "שמע" זה כמו מתנ"ס.

כמה כסף תוקצבת ב-2015? שתי המיליון האלה זה הכול עסקת חבילה שהם מחולקים.

מהתמיכות קיבלתי 250 אלף שקל.

ממה אתה חי?

זה התמיכות. אני מקבל ממשרד החינוך בנפרד, יש לי בערך שתי מיליון שקלים.

מאחר והם פועלים בבתי-ספר שהם מוכרים שאינם רשמיים, החיבור הוא אחר מאשר שאצלם אין בכלל.

ממשרד הרווחה בערך מיליון וחצי, אם אני לא טועה, זה כולל הועדות לכל הגילים.

יש נקודה אחרת. אנחנו לא נותנים רק שירותים לילדים, אנחנו נותנים גם כן לבוגרים, כי יש לנו תעסוקה נתמכת, הכוונה מגיל 21 ומעלה. יש לנו תכניות מעבר, ויש לנו מועדון חברתי שזה מגיל 21 ומעלה. אם אנחנו מסתכלים בציבור הכללי, אנחנו מחקים את "מיח"א" שזה עד גיל 6, אנחנו מחקים את "שמע" עד גיל תיכון.

הם נותנים בעצם שירות במגזר החרדי - - - הגילאים.

השרות הוא רק למגזר החרדי?

לא. בטבריה יש לנו גם דרוזים, לא רק.

בעיקר כן.

אם תרצי לבוא, אנחנו ניקח אותך.

תודה רבה.

רציתי לבקש סליחה, פשוט אני מנהל סיעה, את הסיעה הכי גדולה בבית... אני גם עם "שמע" וגם עם "שמעיה".

אני יודעת. אתה לוחם אתנו.

ולכן נעשה ונשמע, מה שנקרא.

בחצי השנה האחרונה אנחנו העברנו תכנית שמשרד החינוך עשה את זה, זה "סינגור עצמי" – אני מלמד את הילדות, הילדים איך מתמודדים עם בעיית החרשות שיש להם. בסוף השנה הייתה צריכה להגיע - - - שהיא לוקת שמיעה, ושהיא תבוא לספר על עצמה. לכל אחד יש את הבעיות שלו, והם נשאלו סידרה של שאלות.

למזלה של ילדה אחת, טיול השנתי של בית-הספר היה באותו יום שהיה צריך להיות מפגש עם הקלינאית החרשת יחד עם הבנות האחרות בקבוצה. היא הודיעה להורים שלה - אני על המפגש לא מוותרת, אני מוותרת על הטיול השנתי של בית הספר. ניסו לשכנע אותה, אז היא אמרה משפט מאוד קולע – "הטיול של בית הספר ייתן לי כיף ליום אחד, המפגש עם הקלינאית שהיא לקוית שמיעה שתלמד אותי איך להתמודד עם החיים, זה ייתן לי לכל החיים איך להתנהג". באמת, שאלו אותה כל מיני שאלות: איך היא התחתנה, איך היא שומרת על הילדים בלילה. היו להם הרבה שאלות, המפגש של ה"שווה בין שווים" זה נותן לילד להתחבר מאוד, נותן להם ביטחון מאוד עצמי, ואי אפשר להכניס אותם למועדוניות אחרות, או לפעילויות אחרות, חייבים להבדיל בין הפעילויות האחרות.

בבית-הספר השילוב הוא חזק מאוד במדינת ישראל וזה לטובה. הילדים משולבים בבתי-ספר גם בבני-ברק, קראתי את המאמר של הכנסת של הלא משולבים. אני רוצה לומר, גם בבני-ברק יש ילדים משולבים. אני כמוסד שיש לי את החרשים שאנחנו מנסים לסדר אותם במוסדות, אנחנו לא נתקלים בבעיה, אנחנו משלבים אותם, והילדים באים אחר-הצהריים. אז כשילד נמצא לפני הצהריים בבית-ספר רגיל, הוא מגיע לאחר-הצהריים לגיל שלו, לאנשים ברמה שלו, יש להם תמיכה מאוד חזקה, וצריך לעודד את התמיכות, את הנושא של אחר-הצהריים.

תודה.

בבקשה, זאב, יו"ר פורום ועדי ההורים היישוביים.

חברה נבחנת תמיד ביחסה לנזקק. משרד החינוך והרווחה והממשלה כולה בעצם מחויבים לכלל האזרחים, ובוודאי לילדים הזקוקים לסיוע ותמיכה, כמו למשל הילדים המאותגרים בשמיעה. המדינה לא מציגה חלופות ראויות לשרות שאותם מספקות העמותות שנוכחות כאן, וכמובן גם ל"שמע" או "שמעיה" וכן הלאה. המדינה חייבת, לא מותר לה, היא חייבת לתמוך בהן, ואנחנו לפחות, חברי פורום ועדי ההורים היישוביים שמאחדים ועדים יישוביים מ-150 רשויות מקומיות שונות בכל מדינת ישראל, לא נוכל לקבל מצב שילדים ותלמידים בישראל יוותרו ללא מענה ראוי.

לכן אנחנו כן קוראים לממשלת ישראל, אם זה באמצעות משרד החינוך, ואם זה באמצעות משרד הרווחה, להתגייס ולוודא את המשך קיומן של העמותות האלה ולאפשר את תפעולן, כי אין חלופה מוסדית אמתית לילדים.

תודה רבה.

יש עוד שני דברים – הקייטנות שהוזכרו כאן.

תגידי, איך זה שבשנה שעברה לא הייתה קייטנה והשנה הזאת כן הייתה קייטנה – חברת הכנסת שפיר דיברה על זה. מה קרה השנה שכן קרה? דווקא השנה יש בעיות.

בשנה שעברה היה תקציב בעייתי - - -

דווקא השנה יש בעיות.

כן חשוב לי לומר, שלמרות זאת היו קייטנות, היו הרבה קייטנות. מאות ילדים יצאו לקייטנות, אנחנו שילמנו והעברנו כספים לארגונים רבים שעשו קייטנות.

מה זאת אומרת ארגונים, באיזה תחומים?

היא אומרת שיש 18 - - -

נכים, ילדים עם נכויות, בהחלט. לא, זה לא אותם 18. קייטנות זה לא ה-18 ארגונים.

אז מי הפעיל את הקייטנות?

קייטנות – יוצא מכרז להפעלת הקייטנות. זוכים גופים שונים, ארגונים שונים, עמותות שונות להפעלת הקייטנות.

כמה קייטנות הופעלו לילדים עם חרשות?

בין היתר, גם בסופו של דבר עמותת "שמע" לא התארגנה מראש מה שהשנה היא כן עשתה, והשנה היא כן התארגנה מראש, וכן תעשה - - -

כמה קייטנות הופעלו בקיץ, סתם כמקרה מבחן לילדים עם חרשות.

רק לילדים עם חרשות, את יודעת להגיד לנו רויטל?

יש סך הכול מעט ארגונים שמטפלים בילדים עם חרשות.

לכן אני שואלת. מבוגרים לרוב לא הולכים לקייטנות.

היו שני ארגונים שיכלו להפעיל קייטנות, אחד זה "שמע" ואחד "שמעיה".

"שמעיה" קיבלו תקציב לקייטנות?

כן.

אז היה בעצם רק ב"שמעיה", וב"שמע" לא קיבלו תקציב?

קיבלו מעט מאוד.

תגידי לנו עכשיו, קיץ 2016.

קיץ 2016, כמה ילדים שיהיו בקייטנות יקבלו על זה תשלום - יש הסכם, יש מכרז, הכול מסודר.

רק כדי להבין, כאשר קורה דבר כזה, אז משרד הרווחה לא עושה איזושהי בחינה רוחבית ואומר – בסוף לא כל הילדים עם כל המוגבלות זה אותו דבר, ולא כל הילדים בכלל זה אותו דבר. אי אפשר, לא יכול שנשאיר אנשים מתחום מסוים של דרישה, פשוט נטולי כל - - - בקיץ. השאלה אם משרד הרווחה עושה את הבדיקה הרוחבית הזאת לראות כמה ארגונים מתחום כך וכך שמטפלים בזה ובזה קיבלו את התקציב, כמו לדוגמה בקיץ ההוא, אבל בכלל גם לגבי הקייצים הבאים.

בבקשה, תתייחסי למה שרצית לומר, חוץ מהקייטנה.

הקייטנות - השנה זה באמת מסודר, וכמה ילדים שיהיו, יהיו הועדות ויהיה תשלום ולא תהיה עם זה שום בעיה.

הדבר הנוסף, אנחנו יצאנו השנה במכרז להפעלת מרכזי נוער, בין היתר, זה נועד גם למרכזי נוער שאתה קראת לזה מתנ"ס, אבל אנחנו קוראים לזה מרכז נוער כי אנחנו לא יכולים לקרוא לזה מתנ"ס.

יצאתם ב"קול קורא"?

יצאנו במכרז. לצערי, "שמע" לא ניגשו. יש ארבעה ארגוני חרשים אחרים שניגשו, "שמע" לא ניגשו.

אשמח להתייחס.

אנחנו כן נשב בינינו, וכן נבחן איזה אפשרויות עומדות לרשותנו, כדי כן לראות איך בכל זאת למצוא דרך. במרכזי הנוער כל מרכז נוער מיועד ל-25 בני נוער, והוא מתוקצב במשהו כמו 170 אלף שקלים לשנה, זאת אומרת, יש לזה תקציב מיועד וזה רק ארבעה לחרשים.

זה פעם ראשונה שאתם עושים? נסחפת שם עם ה-170 אלף...

יש לי שאלה – ה-25 וה-170 אלף זה משהו חדש של מרכזי הנוער האלה?

כן, זה משהו חדש.

יש לנו 18 זכיינים שזכו במכרז, זאת אומרת, זה באמת יהיה פריסה ארצית של שירות חדש.

כמה מרכזים כאלה יקומו?

18.

לא, אמרת 18 זכיינים זכו.

זכיינים זה המנהלים של המרכזים.

אבל יכולה להיות עמותה שתפעיל שלושה מרכזים.

רציתי רק לגבי מרכזי הנוער. לפי תנאי בסיס, זה משהו שאנחנו מפעילים תכנית לאותם קבוצת גילאים, תכנית שמצליחה, עובדת מצוין שנים רבות עם משרד הרווחה, זו אחת הסיבות למה בחרנו לא להפנות לאותה קבוצת גיל תכנית אחרת שגם אין לנו ניסיון.

זה שתי תכניות שונות מילי. יכולתם לגשת גם למכרז של מרכזי נוער ולקבל תקצוב בהתאם וחבל, את יכולה להצטער שלא ניגשתם.

נכון, דיברנו על זה.

סיבה נוספת הייתה, שלא יכולנו ברמת המשאבים לעמוד בתנאי הסף של המכרז, לא ראינו איך אנחנו עומדים בזה, אומרת בשיא הכנות של פעמיים עד שלוש בשבוע וכאלה.

אפשר היה לשבת לדבר על זה.

נכון, דיברנו על זה. בדיעבד זו כנראה הייתה החלטה לא נכונה, אבל נכון לנתונים שהיו ידועים לנו אז, זאת ההחלטה שקיבלנו. נכונה או לא נכונה, זו התוצאה כרגע. נכון, כבר דיברנו על זה, אני מקבלת ומסכימה.

כן חשוב לי להגיד ושאלה שנשאלה באופן ישיר על-ידי נחמן שי - מה אורך החיים שלנו. נכון להיום אורך החיים שלנו הוא בין שנה לשנה וחצי. אנחנו לא ניתן שיסגרו את "שמע" זה חד-משמעית, אבל אנחנו כן צריכים את החמצן הזה.

בדיון הקודם דיבר מרגי על מימוש סעיפי תקציב שלא נוצלו. אנחנו נשמח יותר, זה לא קשור לתמיכות, זה לא קשור ליושבים כאן בחדר הזה. אנחנו יותר מנשמח אם תצא הנחיה כזו שוב לשרים, למנכ"לי המשרדים.

כבר הוצאנו אז את ההנחיות.

אנחנו חייבים את החמצן הזה מעבר לכל התהליכים הביורוקרטיים הסבוכים שאנחנו עוד צפויים להלך בהם בשיתוף פעולה, אנחנו חייבים חמצן ל-2016.

יש לי עוד שאלה למרכזי הנוער האלה – הזכיין שזכה, זכה לשנה או לכמה שנים?

זה לשנה עם אופציה להארכה.

מתי ייפתחו המרכזים האלה?

אנחנו עכשיו מתחילים לעבוד על זה.

תודה רבה.

היו כאן דיונים כבר גם על העמותות של ילדים חרשים, אבל זו פעם ראשונה שקצת אנחנו שומעים דברים יותר מדויקים, כי גם היה לי הרבה בעיות תקשורת בין "שמע" למשרדים, לכן אני מודה לכם לשני המשרדים שהגעתם והצגתם.

אני רוצה לאחל לך כמובן בהצלחה בתפקיד החדש שלך. אני ליוויתי את אריק, אמרתי את זה עוד מהתקופה שהייתי חברת מועצה בתל-אביב. אני חושבת שאמרו את זה כל חברי הכנסת, אל תפחדי לנשוך, כשיש עוול ונגרם עוול ל"שמע" - הוא היה כאן, הפך שולחנות מוועדות כספים, עד לחינוך, רווחה, לכולם, כולל התנגשות אישית. אני מפרגנת לו על זה, כי לצערי רוב הארגונים החברתיים משום מפחדים, אין מה לפחד. איך אמר לי פעם אדם – צריך לחשוש רק מאדם שאין לו מה להפסיד, בצדק, כשאין מה להפסיד, אז זה בסדר.

אני בקשר מצוין עם אריק, ורוב חברי הכנסת. אנחנו תומכים, וכמובן נמשיך לתמוך ב"שמע", ולעמוד לצדם, כמובן גם ב"שמעיה" וכל ארגון שעושה עבודת קודש למען ילדים חרשים וליקויי שמיעה. אבל זה בסדר לפעמים גם לבוא ולצעוק, ולצאת נגד המשרדים, בעיקר שאתם באמת פה מקבלים פרוטות.

ממשרד הרווחה אני רוצה לדעת תוך שבועיים גג, אמרה את זה גם חברת הכנסת סתיו שפיר – זה לא הגיוני, הם עובדים כאן מתחילת השנה.

אני מבקשת תוך שבועיים לוועדה הסבר על חלוקת הכסף, זאת אומרת, אנחנו רוצים לדעת. אנחנו רוצים לוודא שאנחנו מקבלים תגובה של המשרד על חלוקת תקציב הדוחות, אמרת שתוך שבועיים הם מקבלים.

תוך שבועיים יהיה לנו את ההחלטות לגבי חלוקת התקציב - - -

קדימה. הילדים פה לא שואלים - - -

אנחנו פה עומדים בלוחות זמנים מאוד מדויקים שמוכתבים לנו על-ידי משרד המשפטים, פה אין גרירת רגליים לחלוטין.

אני מבינה, בגלל זה לא ביקשתי מחר.

הם לא קיבלו את הכסף, אף אחד פה.

אף אחד מהארגונים לא קיבל עדיין תקציב תמיכה.

הממשלה הזאת כבר עברה את השנה.

צריך את 2016, שזה אפילו לא אחד חלקי שתים עשרה, זה 2016, זו ממשלה קיימת, לתת את הכסף לארגונים וגם להעביר אלינו את החלוקה.

שני דברים לגבי הכסף. השני מיליון שקל האלה זה בדיחה. זה נכון, צריך להיות מעודפי תקציב. אנחנו נקרא גם כוועדה שכל הכספים שיש להוציא, אבל בבסיס - - -

זה לא העיקר, מאוד חשוב שתבינו את זה.

אני יודעת שזה לא העיקר. אני יודעת מה זה תקציבי תמיכות, לפני שהייתי בכנסת, גם הייתי בוועדת תמיכות של עיריית תל-אביב. זה עדיין סכום קטן, אבל זה לא מספיק, זה כלום, זה טיפה בים. לכן אני אומרת שאתם צריכים להתעקש. והנה אני אומרת לך בתור מי שמכירה קצת את שר האוצר, היכרות שטחית כמו שאומרים, אבל אני רוצה את שני הדברים האלה, גם את הכסף, כמה ביקשתם וכמה קיבלתם, או כמה מתכוונים לאשר לכם, לדעתי צריך לפחות להכפיל את זה, אמרת שהגשתם יותר.

אני רוצה שתעני לי על שאלה שלא קיבלתי תשובה, כי משרד החינוך דווקא פירט לי פה, אבל כמה כסף מדינת ישראל שמה לילדים חרשים ממשרד הרווחה? כמה כסף באופן כללי, שאלתי את השאלה הזאת, את זוכרת? לא אמרתם לי כמה כסף, נתתם לי את הפרויקטים, אבל כמה כסף?

בסך הכול גם לבוגרים 62 מיליון שקל.

תגידי, כמה כסף משרד החינוך שם על ילדים חרשים בסך הכול, בלי שנת שרות?

מדובר בהרבה מיליונים - רק ההנגשה של כיתות אקוסטיות זה כ-20 מיליון שקל בשנה.

אני יכולה לתת לך נתונים, אם תרצי, להנגשה.

השנה נכנס ברצינות נושא ההנגשה. אני אשמח לקבל נתונים על העניין הזה.

אבל היו שני דברים שביקשת עליהם כסף – תקציב התמיכות של השתי מיליון שהיה נמוך מדי.

דיברנו על גיל שלוש.

גיל שלוש מעוות - גם פה אני רוצה לדעת. אנחנו רוצים שיתנו לנו תגובות - מולי, את יכולה לתת לי באופן אישי התייחסות גם לגיל שלוש וגם לשני מיליון, שאני באמת מנסה לעזור פה יחד עם כל חברי הכנסת.

דבר אחרון, אני שמחה שיש את הקייטנה הזאת, ושיש פעילות קיץ, זו פעילות מבורכת, אסור לנו להיות פה כמו בשנים הקודמות שקייטנות בוטלו. גם ככה מדברים פה על קייטנה שמקיפה בקושי שבועיים, שלוש, לא מגיעה לכל הקיץ, לפחות זה המינימום, אז לפחות זה גם קורה.

לסיכום, הנושא הזה גם של המרכזים האלה שעכשיו דיברתי עליהם זה ביחד עם משרד החינוך? לא, רק משרד הרווחה, אבל זה לא לילדים שהם ממשפחות רווחה, אלא ילדים שהם ליקויי שמיעה, זה גם היה לי חשוב לפרוטוקול שנבין על מה מדובר.

אני כמובן קוראת גם למשרד החינוך, משרד הרווחה להקצות תקציבים, חוץ מזה שאני קוראת להם, תעדכנו אותי באופן אישי. זו קריאה, זו קריאה של הוועדה.

כמובן אני מברכת את כל העמותות, גם את "שמע", את "שמעיה" וגם "מיח"א", וכל יתר העמותות שעובדות עם ליקויי שמיעה. אמר כאן חבר הכנסת גילאון, ובצדק, אם לא היה כזה ואקום, כנראה לא היו כל כך עמותות וזו הבעיה המרכזית שלנו כאן בכלל, אבל לפחות שאם כבר עובדות העמותות, והן עובדות טוב, המינימום זה שנוכל לתת להם סיוע כמו שצריך.

יש לכם תמיכה לכולם בנושא הזה של ילדים חרשים מכל חברי הכנסת.

תודה רבה לכולם.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:40.