הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 227

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, כ"ח בסיון התשע"ו (04 ביולי 2016), שעה 12:00

מערכת החינוך בג'סר א-זרקא - ביוזמת ח"כ איתן ברושי וח"כ אחמד טיבי

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מירב בן ארי

איתן ברושי

יוסף ג'בארין

מנואל טרכטנברג

באסל גטאס

דב חנין

אחמד טיבי

מיכל רוזין

עורסאן עיאדאת - מפקח מחוז חיפה, משרד החינוך

מוראד עמאש - ראש המועצה ג'סר א-זרקא

עלי עמאש - מנהל מחלקת חינוך, ג'סר א-זרקא

ראסם ג'ורבאן - מנהל מחלקת רווחה, עיריית ג'סר א-זרקא

ד"ר גאנם יעקובי - יועץ פדגוגי ארגוני, ג'סר א-זרקא

מוחמד לוטפי גורבאן - יו"ר ועד הורי ג'סר א-זרקא

סמי עלי - דובר הרשימה וחבר מועצת ג'סר אזרקא

זאב גולדבלט - יו"ר פורום ועדי ההורים היישוביים

לבבית מער גלזר - ממונה על מיזמים חינוכיים, רשת עתיד

תייסיר מחמיד - מנהל בקרה ופיקוח, רשת עתיד

נשאט דמלחי - קשרי ממשל, ארגוני סטודנטים

דניאל זליקוביץ' - מועצת התלמידים והנוער הארצית

איתי שובל - מועצת התלמידים והנוער הארצית

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

יהודית גידלי

י.ר. – חבר המתרגמים

מערכת החינוך בג'סר א-זרקא - ביוזמת ח"כ איתן ברושי וח"כ אחמד טיבי

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 4 ביולי 2016 כ"ח בסיון תשע"ו, בנושא מערכת החינוך בג'סר א-זרקא, ביוזמת חבר הכנסת איתן ברושי וחבר הכנסת אחמד טיבי.

חבר הכנסת איתן ברושי ולאחר מכן חבר הכנסת אחמד טיבי יסקרו את העניין. נמצאים אתנו גם חבר הכנסת ד"ר יוסף ג'בארין שמכבד אותנו בוועדה ונשמע את האורחים ואת משרד החינוך. בבקשה, חבר הכנסת ברושי.

אדוני היושב ראש, שותפי להצעה אחמד טיבי וחברי הכנסת. אני מתנצל מראש, כי מתקיים דיון במקביל ואני יודע שזה לא תמיד נוח. ביקרתי ביוזמתי בג'סר א-זרקא, מועצה מקומית על כביש החוף במרכז הארץ ונדהמתי לגלות את המצב של היישוב, המועצה המקומית בכלל והחינוך בפרט, לכן ביקשתי את הדיון הזה ואני מודה ליושב הראש שנענה. אני חושב שיותר מכולנו יפרטו נציגי היישוב את המציאות. ראיתי יישוב במצב סוציו-אקונומי 1, עם הזנחה של הרבה מאוד שנים בהרבה מאוד תחומים, במקום כל כך מרכזי.

מה, הוא לא דומה ליישוב השכן שלו?

יש כמה שכנים, אני צריך להיות זהיר.

לשכן מדרום.

אני מוכן גם להתפשר על השכן מצפון.

אני חושב, בלי לפגוע באף אחד, הוא גם לא דומה לרוב המגזר הלא יהודי. המציאות שלו היא לא מוצדקת. ודאי, כל אחד עושה כמיטב יכולתו, נדרשת תוכנית רחבה אבל באנו לדבר פה על החינוך. במצב הזה, שהסוציו אקונומי הוא 1 והזכאות של בגרות היא הכי נמוכה בארץ והמיצ"ב והבגרות והתנאים הם לא סבירים, אני חושב, אדוני היושב ראש, שצריך להכריז על טיפול נקודתי לנושא החינוך בג'סר א-זרקא, שייפתח עם פתיחת שנת הלימודים הקרובה ויתבסס על תקציב שמשרד החינוך ייעד לכך 2017, 2018, ואני מבדל את זה מכל היתר.

אני רוצה להגיד משפט עקרוני גם לכם, חבריי מג'סר א-זרקא ולחברים מהכנסת. אין שום סיכוי לקדם את היישוב מהמקום שהוא נמצא בלי לטפל קודם כל בחינוך. החינוך זו נקודת המוצא לשינוי מצב היישוב לשוויון הזדמנויות, להיחלצות מסוציו אקונומי 1, זה לא יכול לקרות גם אם נעשה עוד מדרכות וכבישים, למרות שזה חשוב. קודם כל, הפתרון הוא בחינוך ואי-אפשר לחלץ את היישוב מהמצב שבו הוא נמצא, אם החינוך הוא כמו שהוא היום. אין סיכוי, לכן אני אומר שהמחדל הגדול הוא החינוך. מי שחושב שאפשר להוציא את ג'סר א-זרקא למציאות שקרובה ליישובים בקרבתה של המועצה המקומית ג'סר א-זרקא, זה יכול לקרות דרך החינוך, בהרבה מאוד פעולות שלא אפרט.

לכן אני מבקש, אדוני היושב ראש, שזה לא יהיה סתם דיון של חילופי דברים ולא למטרות נימוס, אלא למטרת תוכנית עבודה ולקבוע שעם חידושו של מושב הכנסת הבאה, אחרי אוקטובר, לקבוע ישיבת מעקב שבה יציגו לך את התוכנית שתגובש בימים הקרובים לטיפול נקודתי ואיך זה בא לידי ביטוי בשנת הלימודים שתפתח ובתקציב 2017, 2018. אני מאחל לנו בהצלחה.

תודה. חבר הכנסת אחמד טיבי, שלא הרפה ממני.

תודה, אדוני היושב ראש. לא הרפיתי ממך כי אני מבקר הרבה ביישוב ג'סר א-זרקא ונפגש הרבה עם ראש המועצה חברי, שיושב כאן איתנו ומגיע הרבה לכנסת כדי להציף את הנקודות והקשיים של ג'סר א-זרקא, כמו גם עם ועד ההורים שמוחמד לוטפי נמצא פה.

לפני כמה ימים ביקרתי שם בפעם השלישית או הרביעית בתקופה האחרונה והנושא הכואב ביותר, ויתקן אותי השייח' אם אני טועה, הוא נושא מערכת החינוך, שיש לה השלכות רוחב על כל רובדי החיים בג'סר א-זרקא: אלימות, נוער בסיכון, נחשלות, יש את הרושם שזה כישלון רב מערכתי. כלומר, משרד החינוך לא משקיע את הנדרש ממנו. הזכאות בבחינות הבגרות, אדוני, בשנת 2011 – 2012 – 26.4% זכאות לתעודות בגרות.

זה כמעט לא מדיד בכלל.

אתה צודק בהחלט. 2012, 2013, 34% ו- 2013 – 2014 – 29% וב- 2014 – 2015 – 23.4%. היעלה על הדעת? יעלה. זה מה שיש.

אדוני היושב-ראש, למשל, הממוצע בערבית בבתי-ספר ערביים הוא 538 או 539, בג'סר א-זרקא הוא 401. מתמטיקה בכיתה ה' ממוצע 360 לעומת 487 בבתי-ספר ערביים בארץ, כאשר בכלל הארץ הממוצע הוא 529. הממוצע באנגלית הוא 428 מול 514 כשהממוצע הארצי הוא 535. המספרים מדברים בעד עצמם, אדוני היושב ראש ולכן אם מישהו שלא ביקר בארץ, למשל טס במטוס מעל האזור שלנו, רואה את ג'סר א-זרקא והיישוב השכן שבנה חומה בינו לבין ג'סר א-זרקא, ליישוב קוראים קיסריה. אם הוא טס מלמעלה ומסתכל, הוא חושב שזה שני עולמות שונים, נפרדים. עולם ראשו מול עולם שלישי, עם הזנחה מכוונת, כך שהאפליה היא בים, באוויר וביבשה, תרתי משמע.

לא צריך משקפת.

בהחלט, לא צריך משקפת. גם בעיות הדייגים, אנחנו מטפלים בהן, עמיתי אוסאמה סעדי היה שם, גם בנושא תחבורה ראש המועצה ואנוכי בקשר עם משרד התחבורה, הזזת כבישים וכדומה. אבל יש רושם שמישהו מתכוון, במדיניות, במודע, להשאיר את ג'סר א-זרקא למטה.

פגשתי תלמידים מג'סר א-זרקא שהם תלמידים מחוננים, הם צריכים כלים יותר טובים.

ודאי.

לכן ג'יסר זרקא, אדוני היושב ראש, חייבת טיפול נקודתי על-ידי משרד החינוך, אבל גם על-ידי הממשלה, בכל תחומי ההתעניינות של משרדי הממשלה.

תודה, אדוני. אתחיל מסוף של הדברים שלך. אני רואה מי הגיע מכאן ויש לי את כל הכבוד וההערכה. במצב של ג'סר א-זרקא, היה צריך להגיע לפה לפחות אם לא מנכ"לית משרד החינוך, לפחות מנהלת המחוז, לפחות. זה לא עוד יישוב, שאנחנו מתלוננים למה 80% ולא 95%. זה לא עוד יישוב, שיש לו בעיה ולא קיבל שיפוצי קיץ. יש פה בעיה שורשית שההערכה שלי היא שגם אם ויכול להיות שתציג לנו נתונים שבחינוך, כל מה שצריך – מושקע, אבל יש משקולות אחרות על היישוב, שלא מאפשרות להביא.

דווקא לא.

רגע, תן לי. אני אשמע אותך, תאמין לי אחמד. אני לא נועל דיונים, לא מבטל, גם כשאני כועס, כי אנשים הגיעו מרחוק. אם הייתי אחד כזה, הייתי אומר: "הדיון נעול, הדיון הבא יהיה פה בשבוע הבא עם מנכ"לית משרד החינוך ועם מנכ"ל משרד הפנים, כי זה לא טיפול של זרוע אחת". אבל הגענו ואנחנו נתמקד בחינוך, אבל לפי הנתונים שהצגתם, יש פה בעיה מן היסוד.

אני אופטימיסט מטבעי ואני אומר לכם, דווקא המדינה לגבי יישוב כזה, יכולה רק לקבל החלטה קטנה ויש לו סיכוי אפילו לעקוף יישובים אחרים, כי הכל למטה. צריך לעשות פה משהו יסודי, שורשי, כי זה לא יכול להיות, לא יכול להיות שיישוב מגיע לרמה כזו. אני מכיר גם את סוגיית התשתיות ומכיר את הסוגיות האחרות שנוגעות לפיתוח של היישוב והיו רק לאחרונה תוכניות והשקעתי וצפיתי בכל.

נקודת התקווה היא, שאם נשמע דברים שאכן מתכוונים משרדי הממשלה לעשות, אם אתם שואלים אותי, אנחנו צריכים להוביל. בעבר משרד הפנים ידע לעשות, הממשלה ידעה לעשות את זה, צריך לקחת את ג'סר א-זרקא ולטפל בה נקודתית. במשך שלוש או ארבע שנים של טיפול נקודתי, אפשר להרים אותה.

כבר היתה החלטה בממשלה על טיפול נקודתי על לוד, על טייבה, וג'סר א-זרקא ראויה להחלטה דומה.

אגב, אם יורשה לי, התוכנית של ג'סר א-זרקא מוכנה.

אני אתן לך לדבר. ראש המועצה, זה אתה?

כן.

בכבוד. אתה רואה, יש סדר ויגיע הכל.

יופי, בסדר גמור. אני אקדים ואומר תודה רבה לכבוד היושב ראש, לד"ר אחמד טיבי ולאיתן ברושי, שיזמו את הישיבה החשובה הזו.

אני רק אעזור לך, אנחנו פה שבעה חברי כנסת על ג'סר א-זרקא.

יפה.

זה יוצא דופן.

באמת חשוב מאוד ותודה רבה לכם שהגעתם, תודה. וגם נמצאים לידי גם כל אנשי הצוות של המועצה, מנהל מחלקת חינוך ורווחה והיועץ שלנו ויושב ראש ועדת החינוך, גם הוא חבר מועצה ויושב ראש הוועד, ועד ההורים.

ג'סר א-זרקא, כפי שתיארתם, הוכרה כמועצה מקומית בשנת 68 ומאז ועד היום, אנחנו מסתכלים ותמיד יושבים במועצה ובודקים את עצמנו – מה קרה, איזה שינוי קרה במועצה הזאת, היישוב הזה. אגב, היישוב נמצא במצור, סגור מהצד המזרחי בכביש 2, שיש תוכנית מתאר שהוכנה על-ידי משרד הפנים וזה השנה העשירית, ואין החלטה סופית להסיט את הכביש או להשקיע אותו בתוך האדמה ולתת ליישוב הזה להתפתח לכיוון מזרח.

היישוב מונה היום 14,000 תושבים ובכל הדיווחים של המוסד לביטוח לאומי, דו"חות אדווה, כל הנתונים מצביעים על מצב של כשל מערכתי גדול והזנחה של המדינה, הזנחה טוטאלית. לא מספיק שאנחנו נמצאים במצור ולא רק כביש 2 חוסם אותנו, אלא גם הטבע.

הים.

אחד מעיקרי החזון שלנו, הוא לפתח את ג'סר א-זרקא על-ידי ניצול מושכל של משאבי הטבע. אנחנו יושבים על חוף ים, שפת ים, 800 מטר, עם נחל התנינים, נחל שהוא עדיין נקי ועם אוצרות ארכיאולוגיה. כל זה לא נתן מענה ליישוב להתפתח. בכלל, ככל שהזמן עובר, היישוב נסוג אחורה.

כ- 65% מהתושבים הם מתחת לקו העוני, האבטלה לפי הדיווחים והסקרים שאנחנו עושים, מתוך 2,400 בתי אב ביישוב, יש 1,200 תיקים שנמצאים בטיפול הרווחה. גם המועצה לא מתנהלת בצורה טובה, בגלל שהיא לא גובה מספיק. למה אנחנו לא גובים? כי אין לנו איזור תעשייה ולא מסחר. בסך-הכל יש לנו כמה חנויות מכולת שמוכרים דברים קטנים, וזה לא מגיע ל- 4%.

לעניין הנתונים הקשים של החינוך – כל זה השפיע על החינוך בג'סר א-זרקא. משנת 70 ועד היום אנחנו בודקים את עצמנו, זה אותם אנשים, בערך 10 אנשים שמסיימים כל שנה עם תעודת בגרות ומתוכם שבעה או שמונה אנשים ששפר גורלם ומאפשר להם להגיע לחוץ לארץ ללמוד. חלקם הגדול לא חוזרים ליישוב, כי אין פוטנציאל, אין עתיד ביישוב הזה, הכל סגור, הכל נעול. יש תסכול רב בקרב האוכלוסייה.

היום יש לנו במערכת החינוך כ- 4,300 תלמידים מכיתות גן ועד תיכון. כל הילדים האלה, אגב, יש לי נשירה קשה של תלמידים, ההורים שלהם לא מאמינים במערכת החינוך של ג'סר א-זרקא והם יוצאים ללמוד בחו"ל. כל אדם שרוצה לפתח את התלמידים שלו להגיע אתם רחוק, הוא לא מאמין במערכת שלי, במערכת החינוך של ג'סר א-זרקא. הוא מוציא אותם החוצה לפורדיס, לכפר קרע, לכל אזור שיתאפשר.

אתה מצליח לשלם אגרות חוץ?

זה קשה לי, אז יש לי חובות גם לאגרות חוץ.

מתי ג'סר א-זרקא מגיעה לתקשורת העברית בדרך-כלל? כשמישהו חשוב במדינה מבקש ממישהו להזכיר את נושא המואזין, רק אז היא מגיעה לתקשורת.

הוא לא נהנה מהמואזין?

כנראה שלא. אני נהנה. תושבי ג'סר א-זרקא נהנים, אנחנו לא חושבים שזו בעיה. הבעיה שראש המועצה ואני הצגנו, הן הבעיות האמתיות – חינוך, נחשלות, תשתית לקויה, נוער בסיכון. אלו הן הבעיות.

לפי התוכנית הלאומית של נוער בסיכון, גם שם עשו מיפוי והמיפוי שלהם מצביע על כ- 70% מהתלמידים, נמצאים תחת סיכון גבוה וצריך לטפל בהם. גם המענה של התוכנית הלאומית, עם כל הכבוד. באים מציעים מענה, פחות מ- 40% מהתלמידים נהנים. אין ראייה מערכתית מקיפה שיכולה לקדם את היישוב קדימה.

אני אצמצם את דבריי. אני רוצה להגיד שאנחנו ישבנו עם מנהלת המחוז, עם צוות גדול ולצערנו הציפיות שלנו לא נענו לרמה טובה. אנחנו ציפינו ממנהלת המחוז לנקוט בכמה צעדים לטובת היישוב, אך לצערנו זה לא קרה.

מסמך שגיבשתם ביחד, עזוב את היישום, לגבי המסמך, תואם ציפיות?

לא.

לא הגעתם להסכמות? לא הגעתם?

היא הציעה כמה דברים שאנחנו לא מאמינים שאלו הדברים שנדרשים ביישוב, בכלל לא. זה רחוק מלרצות אותנו ומלהרים את המערכת קדימה.

המסמך שהיה על דעתה של מנהלת המחוז, מיושם?

ההחלטה היתה לפני כשבועיים-שלושה, נכון, אבו פאדי?

ב- 29 למאי.

בסוף חודש מאי ישבנו איתה ואנחנו מתכוננים לקראת השנה החדשה.

ברשותך, אדוני היושב ראש, אני רוצה לבקש כמה דברים ולחדד אותם.

בבקשה, בקצרה.

אני מבקש לקבל החלטה עקרונית על אחריות שווה. כל הזמן מנחיתים עלינו תוכניות מבחוץ והמועצה לא שותפה בכל ההליכים האלה. אנחנו רוצים להיות שותפים מלאים.

תן דוגמה, מה מנחיתים עליך?

יש תוכניות שכביכול בונים אותן כאן בירושלים, מחזירים אותן לחיפה ומנחיתים על ג'סר א-זרקא "יאללה, תקבלו את התוכנית הזו, מגיע לכם סוכרייה.

כמו נוער בסיכון.

בלי תיאום.

התוכנית הזו לא תואמת את הצרכים.

הדבר השני שאנחנו מבקשים, שיוקצה תקציב של מיליון וחצי שקל בשנה למשך ארבע שנים, לשנים הבאות לפיתוח ויישום תוכנית הוליסטית.

לפעמים מתחשק לי לעצור את הדיונים בוועדת הכספים, ועדת חוקה, ועדת כלכלה, להביא אותם לדיונים פה, שישבו כמשקיפים איזה חודש או חודשיים בוועדת החינוך, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. ככה יצאו עם קצת הבנה. אני דן בשלושה דיונים ביום פה, על מצוקות אמתיות ואחר-כך קורא בעיתון מה היה אצל השכן ואני אומר זה שני עולמות שונים. בבקשה.

זה רחוק.

תכלית התוכנית שאנחנו מבקשים, התערבות בהעלאת התפוקות וההישגים של מערכת החינוך בג'סר א-זרקא, בהיבטים ההישגיים האיכותיים הרגשיים והחברתיים. ההקצאה תועבר למועצה המקומית, זו הבקשה שלנו והכסף יהיה צבוע למטרה זו בלבד. תוכנית הבראת מערכת החינוך בג'בר אל זרקא תכלול את כל הרצף החינוכי, מגני ילדים ועד התיכון.

הדבר השלישי שאנחנו מבקשים גם בעניין תקציבי, שני מיליון וחצי לשנה לצורך הרחבה ולהעמקת התוכנית לטיפול בילדים ובני נוער בסיכון, שתקיף לפחות 40% מאוכלוסיית הילדים המאותרת והעונה על הקריטריונים. הרי יש מיפוי, קיים המיפוי, אבל המיליון ו- 300,000 לא מספיקים להוציא את הילדים האלה, הנוער, מכלל סיכון.

הדבר הרביעי זו בקשה שאנחנו תמיד ביקשנו מהמנכ"לית של משרד החינוך וממנהלת המחוז והמפקחים גם שותפים לבקשה הזו, להחריג את ג'סר א-זרקא לפחות למשך שבע שנים, בקשר לגיוס כוח-אדם, גננות, מורים, או מנהלים והדרכתם לניודם ואני רוצה לחדד מה המטרה.

לא הבנתי. מה זאת אומרת החרגה?

היום אנחנו מדברים על 16,000 מורים במגזר הערבי וכל מורה שמתקבל, מתקבל לפי שיטת הניקוד.

יש שיטת הניקוד שנקבעה.

ולצערנו, מביאים לנו גננות ומורים שכפו עליהם להיכנס לג'סר א-זרקא, אבל הם רוצים פרנסה ולא רוצים להישאר בג'אסר. פשוט מאוד.

אתה יודע למה נולדה שיטת הניקוד? מה אתה מעדיף, שיכפו עליך? שיכפו עליך מתוך היישוב?

לא. הבקשה שלי היא להביא מצוינים בלבד.

זו דרישה לגיטימית. זה מה שרצתה לשמוע חברת הכנסת רוזין, מה זה החרגה.

לתת עדיפות להעסקה.

אבל החרגה זו מילה כללית.

אני שמח שביררנו את הנקודה הזאת.

כן.

אנחנו רוצים להחריג את ג'סר א-זרקא במובן של להביא לג'סר א-זרקא רק מצוינים. להתקשר עם כמה מכללות מהמגזר הערבי או מאיזה מגזר אחר ולהביא רק את המצוינים ולשים שם תנאי, לא להכניס כל אחד, אלא מי שירצה להישאר שבע שנים במערכת, אז בבקשה, תיכנס לג'סר א-זרקא. פחות משבע שנים, אנחנו לא נרצה להכניס שום אדם אחר.

דרישה לגיטימית.

הבקשה החמישית שלי, ואני דיברתי על זה, רק המורים המצוינים ייכנסו לג'סר א-זרקא.

הבקשה השישית, הרחבת הפעילות של החינוך הבלתי פורמאלי וזה חשוב מאוד. אנחנו בחינוך הבלתי פורמאלי אפס, ממש לא מקיימים שום פעילויות חינוך, אלא בתקציב קטן של קרן קיסריה שנותנים לנו בשנה 1,400,000 שקל, אנחנו מנצלים את זה לכל מיני חוגים.

אני יכול לתת להם יותר מ- 1,400,000.

למה אתה לא נותן להם?

מה זה? תן לי תקנה ונעביר להם. הבעיה שאין טיפול נקודתי.

אנחנו נדבר על זה.

אני אסכם בקצרה. אנחנו מבקשים תקציב משמעותי וסיוע לוגיסטי לפתיחת מתנ"ס ג'סר א-זרקא. היה לנו מתנ"ס, בשנת 2008 הוא נסגר.

אין לכם מתנ"ס היום?

סגרו אותו.

אין לנו מתנ"ס. כמובן, בגלל המצב הכלכלי.

כמה תושבים יש בג'סר א-זרקא?

14,000 תושבים, יותר מ- 60% נמצאים מתחת לקו העוני והנושא מצריך תקציב מיוחד לחינוך הבלתי פורמאלי ולפתיחת המתנ"ס מחדש.

תודה.

תודה רבה לכם.

יוסוף ג'בארין, בבקשה.

המתנ"ס קיים, רק לא פעיל.

אני חושב ששמענו באמת צעקה, צעקה של ראש המועצה ויחד עם הפרטים ששמענו מיוזם הדיון, חבר הכנסת טיבי, אני חושב שבאמת אפשר להבין שיש כאן סוגיה מאוד ייחודית והאמת היא, אני גם שמח שאתה רואה מסביב את כל האנשים שבאמת מעוניינים לקדם את החינוך בעיר וזה לא קורה הרבה. זה לא קורה הרבה שאתה מוצא בתוך דיונים של ועדה, כל האנשים שמעורבים באים אליך ואומרים – אנחנו לא יכולים עוד לקבל את המצב הזה. וכשאנחנו חושבים על 14,000 תושבים, עם כמה אמרת מסיימים בגרות?

26%, אפילו לא מגיע לאחוז הזה.

26%, אבל זה זכאות לבגרות. כשאתה מחשיב אם הבגרות היא איכותית, אני חושב שאולי מגיעים ל- 15%.

הגרוע ביותר זה בחינות המיצ"ב, שהתוצאות לא מגיעות ל- 10%.

זה שיש להם זכאות, זה עוד אומר שהם יכולים להתקבל לאוניברסיטה והאמת היא, התמונה כל-כך נראית קיצונית, באמת, כשמסתכלים על היישוב מסביב.

באחוזים כאלה, אני בדרך-כלל לא מתלהם על מערכת החינוך. אפשר לזקוף את ה- 26% האלה על יכולות אישיות ויכולות כאלה ואחרות, לאו דווקא על המערכת. כי הכלל, הכלל מעיד על המערכת. היוצא מן הכלל לא מעיד על המערכת. אבל זו אמירה שלי. בבקשה תמשיך.

התמונה הזו כל-כך צועקת כאשר משווים אותה עם מה שקורה ממש ביישוב ליד, שהחליט משום מה גם להקים חומה ולהפריד בין שתי השכונות.

כבוד היושב ראש, ג'סר א-זרקא נהייתה בשנים האחרונות מעין דוגמה לאפליה, להזנחה, להדרה, לכל מה שאתה רוצה.

אני הייתי קורא לזה יותר קיצוני, זה אות קלון במצחה של החברה הישראלית במדינת ישראל.

ודאי. אני חושב שתמונת המצב הזו לא יכולה להימשך, אנחנו כאן לא יכולים לפתור את כל הסוגיות בכל התחומים, לא נדבר עכשיו על הצורך לשתף אזורי תעשייה וכדומה, אבל לפחות בכל מה שמתקשר לאנשי חינוך ואני אומר לך, אני מכיר, מרבית האנשים הם אנשים מצוינים, מאוד איכפת להם מהחברה, רוצים לקדם את היישוב, רוצים לקדם את האנשים ונשקול ביחד מה אפשר לעשות. אולי משרד החינוך צריך להקים ועדה, ועדה ציבורית, ועדה שתבדוק את הנושא.

צריך החלטות, אין זמן לוועדות.

לא, שתבחר ותחזור אליך עם מסקנות. יש תוכנית עבודה ראשונית שאפשר להתחיל אותה ואני מצטרף גם למחאה שלך, לא ייתכן לקיים דיון כזה עם תמונת מצב כה חמורה, בלי הנהגת המחוז ובלי הנהגת משרד החינוך.

תודה. חבר הכנסת מנואל טרכטנברג ולאחריו באסל גטאס.

תודה ליושב ראש. איכותה, טבעה של חברה ושל מדינה, נמדדים על-פי התייחסותה לחולייה הכי חלשה ואין ספק שג'סר א-זרקא, זה באמת, באמת, כל מי שמתהלך בארץ, זה פצע פעור. הרי זה כואב לראות את זה. בתפקידיי הקודמים ביקרתי שם, אני מתבייש. אמרת אות קלון? אני מתבייש להיות אזרח במדינה שכך מתנהגות הרשויות, הרי בסוף זה אנחנו, אל מול 14,000 תושבים, יישוב במדינת ישראל.

נשאלת השאלה, למה דווקא חינוך? הרי אפשר לטפל בתשתיות ויש אלף נושאים שם שהם מוזנחים והתשובה היא מאוד פשוטה: חינוך מייצר כל יום ביומו, את דור העתיד. ואי-אפשר לרגע להרפות, אי-אפשר. אתם מבינים? פארק תעשייתי יכול לחכות עוד שנה, ביוב צריך לטפל בזה ואתה יודע, הסתדרתם איכשהו, אני לא אומר, אני לא רוצה להפחית כהוא זה משום דבר, אבל אם לא תטפל מיידית, תתחיל לטפל, תתחיל לטפל במיידית בחינוך, אז שום דבר אחר לא יקרה.

רבותיי, יש מספיק יישובים במגזר הערבי, הבדואי, שהוכיחו שגם כשיש נחשלות כלכלית, יש אפשרות להגיע להישגים מאוד משמעותיים בחינוך.

מנואל, חז"ל אמרו: "היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה" ולא סתם הם אמרו את זה.

נכון מאוד.

הדבר היחיד שהם יכולים לעשות בלי כסף, זה להפעיל את המוח.

גם באום אל פחם, שביקרתי שם במרכז לגיל הרך וכו', יש אפשרות לעשות מעשים בחינוך שקשה הרבה יותר לעשות בהקשרים אחרים. מה צריך? אני שמח מאוד על הרשימה שאתה הבאת, כי היא תכליתית. הדבר הראשון, זה תוכנית רב-שנתית ממוקדת. זה לא יכול להיות מה שנקרא More of the same, יותר מאותו דבר. צריכה להיות תוכנית ייעודית לג'סר א-זרקא, ממוקדת, עם תקציב צבוע לזה, לחמש שנים, תוכנית רב שנתית, עם סכום תקציבי מוגדר שצריך להגדיר אותו היטב. עצה קטנה, לא לקפוץ מעל הפופיק עם התקציב, כי אז זה לא יהיה. צריך לבוא עם סכום, שהוא סביר בהחלט לצרכים האלה.

ואין מדידה.

אני רוצה לתקן אותך רק במשהו.

כן, בבקשה.

לא מהגנים, אלא מלידה. קורה עם הפעוטות, מגיל לידה ועד שלוש, זה לא פחות חשוב. כשאתה מקבל אותם בגן, הרבה מאוד פעמים זה מאוחר מדי. לכן, לא מגיל גן אלא מגיל לידה. מה שאני הייתי רוצה, אדוני היושב ראש, באמת שתצא החלטה מפה לקרוא למשרד החינוך. לא יותר תקציב, אלא תוכנית נקודתית עם תקציב ייעודי לדבר הזה.

אני לא לוקחת את זכות הדיבור, ויתרתי עליה מראש, רק רציתי לשאול האם יש יום לימודים ארוך בג'סר א-זרקא ויש מפעל הזנה?

כן, כן.

וזה מתחיל כבר מהגן?

זה מתחיל מהגן. יש לנו יום חינוך ארוך, כן.

תודה.

באסל גטאס.

אני רוצה להגיד על ג'סר א-זרקא, בהפוך על הפוך. המדינה היתה צריכה להשקיע דווקא בג'סר א-זרקא, שזה כאילו בחזית, כולם רואים את זה, עוברים בכביש 2, היו יכולים להפוך אותה למודל כביכול לטיפול טוב במגזר הערבי.

כביש לא רצו לתת לה.

מה?

כביש, להגיע לכביש 2.

באסל, אני אעזור לך. אמרת הפוך על הפוך?

כן.

הם פשוט לא רצו לגרום,

לשאר הערבים לקנא?

לא. כביכול, העוולות החברתיות שיש בקיסריה, שיהיו גם בג'סר א-זרקא. בהפוך על הפוך.

לא, באמת, אין ישראלי שלא מכיר את ג'סר א-זרקא.

זה נותן הרחבה למושג פריפריה.

מדברים על ג'סר אל זרקא, כי עוברים עשות אלפים, מאות אלפים כל יום על-ידה ורואים שיש פה שכונת עוני, יש פה עיר או יישוב שהוא בעצם דומה למחנה פליטים.

מי רואה?

אמת, באסל? הם עוברים אבל לא רואים.

לא רואים, ממש לא רואים.

למרות שהם עוברים לידו.

הפכו שקופים.

שקופים, בדיוק.

לא רואים.

אני מכיר את היישוב כמובן הרבה הרבה שנים. אני חושב שדווקא היישוב הזה היתה בו עוצמה ויש בו - - -

פוטנציאל אדיר.

פוטנציאל אדיר. הוא היישוב הערבי הפלסטיני היחידי שנשאר על חוף הים, היחידי. מנקורה עד עזה.

באמת?

כן, אין עוד יישוב ערבי. יש את פורדיס, אבל פורדיס הוא לא ממש נושק לים. אני חושב שיש להם רצועת חוף מהיפות.

דייגים, יש חוף.

אולי רצועת החוף היפה ביותר. אני אומר לך שהייתי מעורב לפני שנה בלעשות שם בית-ספר לחקלאות ימית, בג'סר א-זרקא ואפשר היה להקים שם בית-ספר ללימוד דיג וללימוד ימאות. יש פוטנציאל כלכלי אדיר שהיה יכול לצמוח ביישוב הזה, מעצם קרבתו לים ומעצם קרבתו למרכז, שהוא על-יד אזורים חזקים שהיו יכולים לתמוך בו. דווקא היישוב הזה, עם הפוטנציאל האדיר, הפך להיות הכי עני, הכי חלש, באוכלוסייה הערבית ובחברה הערבית. איך תסביר את זה?

אני חושב שאולי, אולי באמת גם בעזרת חברים מהקואליציה, כמו מירב בן ארי, שאפשר לעבוד בתוכנית טיפול נקודתית, אבל כללית.

אני הולכת לחפש את הריטלין ששלחת אותי בשבוע שעבר.

לא, מירב, את יודעת שאנחנו- - -

אז אני מבקש, מירב, זה אני מבקש ממך.

לחפש את הריטלין?

חבר'ה, כולנו צריכים ריטלין. זה לא עלבון, ריטלין.

תעזור לנו בג'סר א-זרקא.

היא הגישה קובלנה נגדי על העניין הזה ואני אומר לך פה קבל עם ועדה, שאני, זה נאמר בדיחות הדעת, מתוך חברות ומתוך ידידות,

אז תתנצל לפרוטוקול.

ואני מתנצל אם את נפגעת מזה. אני אכתוב את זה.

נא לראות את התלונה כאילו היא נמשכה.

באמת לבוא לג'סר א-זרקא, בעבר ניסו לעשות עם טייבה ועם ג'סר א-זרקא באמת תוכנית חומש על תוכנית חינוך, תשתיות, ניצול תיירות ימית וכו' וכו' ואז לקחת וכמובן את עניין התכנון והבנייה, שבלי זה לא עשינו כלום, ולהציל את היישוב הזה ולהפוך אותו למטרה ציונית מובהקת, להראות לעולם שהנה דווקא יש יישוב ערבי שהוא - - -

שהוא בתנופה.

תדעו לכם, אני אופטימי. בגלל שהוא נמצא למטה למטה, אפשר להשקיע, אפשר לעשות.

אפשר לראות אותו.

דב חנין, בבקשה אדוני, לפני שניגש לדיון התכליתי.

תודה, אדוני היושב ראש. אני לגמרי רוצה להצטרף לדברי חברי, חבר הכנסת גטאס, לגבי הפוטנציאל המדהים של ג'סר א-זרקא, באמת אני מגיע לשם מדי פעם לחוף הים, אדוני היושב ראש, זה באמת מקום נפלא. אבל צריך קצת השקעה וקצת ההשקעה הזו לגמרי לא קיימת. מטילים את האחריות על המועצה המקומית, אולי הכי ענייה בארץ ואומרים "יאללה תטפלו". ככה זה לא יזוז.

בענייני החינוך, אדוני היושב ראש, אני חושב שיש לנו נייר מאוד ממוקד שהמועצה המקומית גיבשה ואני רוצה, אדוני היושב ראש, להציע לך לאמץ אותו. גם הנושא של ועדת ההיגוי, גם הנושא של שני התקציבים הייעודיים – תקציב ייעודי אחד, התקציב של 1.5 מיליון שקל, ממוקד שנתי, לשיפור הישגים ותקציב שני, 2.5 מיליון שקל, לטיפול בנוער בסיכון.

גברתי, חברת הכנסת מירב בן ארי, אנחנו מדברים פה על שיעורי נוער בסיכון, אני אומר לחברת הכנסת בן ארי, כי היא עוסקת רבות בנושא הזה, שיעור אדיר. מתוך 5,500 נערים וילדים במערכת החינוך, 4,000 הם בני נוער בסיכון, זה נתון לדעתי מזעזע. ובאמת הוא מחייב תקציב ייעודי נקודתי.

שתי הנקודות הבאות שנוגעות לגיוס מורים. קודם כל, לשחרר אותם ממיטות סדום שהיום המערכת עובדת בנושא של גיוס מורים ולהפך, לתעדף אותם בנושא של מורים מצוינים מהציבור הערבי. אם שולחים לשם את המורים הכי טובים, מורים טובים זה המפתח הכי טוב, לפני כל דבר אחר. לשלוח לשם את המורים הכי טובים זה דבר שמשרד החינוך יודע לעשות אותו, אפשר לתת עדיפות, אפשר לתת אפילו איזה שהוא סוג של תוספת למורים שמגיעים ללמד שם.

לשחרר את השחוקים, המורים שכבר נתנו את מה שיכולים לתת.

נכון. נקודה אחרונה זה החינוך הלא פורמאלי. זה פשוט מאוד מאוד כואב, שבמקום כזה יש מתנ"ס, קיים המבנה, אבל אין כסף לתפעל אותו. זה לא הגיוני, בלתי אפשרי וצריך לשנות את זה. תודה.

רבותיי, לפני שניגש לשני הדוברים הבאים. מנהל מחלקת החינוך בג'סר א-זרקא, בבקשה.

קוראים לי עלי עמאש, מנהל המחלקה לחינוך, ואני מברך על הישיבה הזאת. רציתי להתייחס באופן ממוקד, היישוב ג'סר א-זרקא, צריך טיפול נקודתי ואני אתייחס לכמה נקודות.

המועצה המקומית שמה בעדיפות ראשונה את נושא החינוך כי אנחנו מאמינים שדרך החינוך, החברה יכולה להתקדם מבחינת אינטגרציה חברתית, כלכלית ובכל התחומים. רציתי להתייחס לנקודה שלא הועלתה כאן. ביישוב ג'סר א-זרקא יש כ- 450 מורים וזה אחד האסונות שנמצאים בתוך המורים, 450 מורים, מתוכם פחות מ- 50 מורים הם בני היישוב. 95% באים מחוץ ליישוב. רוב המורים האלה, הם מורים שחוקים, מסתכלים על היישוב כתחנת מעבר. זה אחד האסונות. אני העליתי את הנושא, יחד עם ראש המועצה, אצל מנהלת המחוז ואמרתי למנהלת המחוז – מערכת החינוך, רמת ההישגים הלימודיים יכולה לפגוע במחוז חיפה.

אל תדאג. היום משרד החינוך למד שיטה איך מקומות נחשלים ונכשלים, לא משפיעים על המדדים. פשוט לא מכניסים אותם למדידה. כך שהם לא מוטרדים מזה.

חברת הכנסת אמרה, אם יש יום חינוך ארוך ביישוב ג'סר א-זרקא, זה 20 שנה, 25 שנה יש לנו יום לימודים ארוך. הכנסנו את נושא ההזנה, יש לנו הרבה פרויקטים שנתמכים על-ידי קרן רוטשילד קיסריה ואנחנו מתגאים בהם ולצערי הרב, לא מצאנו אוזן קשבת אצל מנהלת המחוז.

אשאל אותך שאלה פרקטית.

כן, בבקשה.

אתה מנהל מחלקת החינוך בעיר?

כן.

לו אתה יושב עכשיו עם שר החינוך לפגישה, מה אתה היית אומר עכשיו, מה הוא צריך לעשות עכשיו במיידי, כדי לתת חמצן, לדחוף את מערכת החינוך של ג'סר א-זרקא קדימה?

קודם כל תקציב לבניית תוכנית אב, ממוקדת לחמש עד שבע שנים, תקציב לבניית תוכנית ועל-פי התוכנית הזאת צריך לצאת ולהמריא.

אבל מה התוכנית הזאת תכלול? תהיה אופרטיבי, תיגע בנקודות. יש לך תקציב, מה תעשה בו?

תקצוב דיפרנציאלי, בחירת מורים הכי טובים מהמכללות.

הלאה.

זה נדרש על-מנת לחולל שינוי, במיוחד בבתי-הספר היסודיים, כי הם מגיעים לחטיבת ביניים, 70% מהתלמידים מגיעים. העלאת הישגים לימודיים.

אתה בא ומצביע לי על הרעה החולה המרכזית, שזה איכות המורים.

כן. איכות המורים ולקיחת אחריות. משרד החינוך, לצערי הרב, לא רוצה לקחת אחריות.

תודה. נשאת דמלחי, בבקשה.

נשאת דמלחי, נציג התאחדות הסטודנטים לענייני חינוך ואני במקרה גם מכפר ג'סר א-זרקא, אז הדיון חשוב כפליים עבורי. אני אתחיל ואגיד שאני אתחיל להיות אופטימי בהתחלה, כך שמשנה לשנה אני רואה שיש יותר סטודנטים שהולכים לאקדמיה מהכפר ג'סר א-זרקא, זה טוב, אבל זה לא מספיק.

לא מספיק.

בכלל לא. מה שטוב, שרובם הולכים להוראה שהם באים בסוף ומלמדים בכפר, זה מאוד טוב, כי משם הכל מתחיל. בכיתה ט' הייתי צריך לבחור בין ללמוד תיכון בכפר או ללכת לפרדיס, תשעה קילומטר צפונה ופחדתי ללמוד בפורדיס ולצערי אני לא מתחרט על ההחלטה הזאת. סיימתי תיכון עם אחוז הצלחה בפורדיס 86%, לעומת בכפר שלי, זה לא הגיע אפילו ל- 20%, בשנת 2009. ואני מכיר את האנשים, אני מכיר את המחזור הזה, הם אנשים חכמים, זה לא הגיוני.

אני חוזר ואומר שהבעיה המרכזית זה איכות המורים מכיתה א' עד כיתה י"ב.

זה לא גם תשתיות וענייני רווחה? סליחה שאני מקלקלת, אבל הדברים קשורים. כשילד בא לבית ספר והכיתה מפורקת ואני ראיתי חלק מהדברים, הם נוראיים. אז זה חלק מתנאי הלימוד, גם למורה. גם עם המורה הכי מוצלח, אבל אם הילדים לומדים למעלה מ- 40 ילדים בכיתה והכיתה מפורקת ואין כיסא.

אין מתנ"ס והמצב בבית לא טוב.

בדיוק, אז איך אפשר?

כמובן מה שאת אומרת זה נכון.

לא הכל זה רק המורה. עם כל זה שצריך להשקיע בחינוך. סליחה.

כן, אז מה שאת אומרת זה נכון במאה אחוז, אבל אני יכול ללמוד עכשיו בגינה עם מורה טוב, אבל לא ללמוד בכיתה עם מזגנים עם מורה שאני יודע יותר ממנו ואני לא יודע כלום עדיין. אז זה ההיגיון. להתחיל עם מורים מאיכות טובה. עם מורים שבאים באמת ללמד, לדאוג לכפר הזה. לא סתם איזה תחנת מעבר או שזרקו אותם. אני הרגשתי פח בכפר, שזורקים לשם את כל המורים הלא איכותיים.

אני רוצה שתיבנה תוכנית רב שנתית שלא תתחלף כל שנתיים עם חילופי האנשים, שתהיה לשבע שנים, עם ביקורת ממשרד החינוך, עם אנשים עם ייצוג ציבורי בתוכנית הזאת שתדאג באמת שהכפר הזה יקבל את המורים הכי טובים ואת התוכנית הכי טובה ואת התקצוב לעניין הכי משמעותי בדבר הזה וזה איכות המורים.

תודה. עורסאן עיאדאת, בבקשה.

אני עורסאן עיאדאת ואני נציג מחוז חיפה.

מה תפקידך במחוז?

כיום אני המפקח הישיר של היישוב, במשך שנים רבות הייתי גם מרכז הפיקוח וחבר הנהלת המחוז. אני כיום נציג מנהלת המחוז בדיון הזה.

אני רוצה להגיד שאין ויכוח לגבי המצב הכלליב בג'סר א-זרקא ואני דווקא אתחיל מהסוף. הוזכרו פה כל מיני תוכניות שהושקעו במערכת החינוך בג'סר א-זרקא, אבל נדמה לי שחבר הכנסת אחמד טיבי הזכיר את זה, כשאמר ש- More of the same, זה לא יעזור הרבה וזה נכון, More of the same זה לא יעזור הרבה. גם אם משרד החינוך היום יבוא עם תוכניות של העיר תל-אביב וישקיע אותן בג'סר א-זרקא, מערכת החינוך לבד או משרד החינוך לבד, בשום פנים ואופן לא יוכלו לקדם את ג'סר א-זרקא, כיישוב. ואני מכיר את ג'סר א-זרקא לא מעט שנים. אני מכיר את ג'סר א-זרקא הרבה מאוד שנים, אני עובד במחוז חיפה לא מעט שנים.

אני רוצה רק להעלות פה נקודה שנראה לי שחלק מהאנשים שיושבים פה לא מכירים אותה. הוזכרה כאן לוד לגבי החלטת ממשלה וטייבה לגבי החלטת ממשלה. אני רוצה להגיד לכם שלפני שנתיים שר הפנים דאז הטיל על הממונה על המחוז במשרד הפנים לגבש תוכנית כוללת לג'סר א-זרקא, כדי להביא אותה להחלטת ממשלה על ג'סר א-זרקא.

בצוות הזה ישבו בהובלת הממונה על המחוז גם מנהלי המחוז של משרדי הממשלה השונים, גם מנהלת המחוז שלי ישבה בתוכנית, משרד השיכון, איכות הסביבה, בריאות, רווחה, ועוד ועוד ועוד, כולל מינהל מקרקעי ישראל, כולל הרשות לפיתוח חופים וכו' וכו'. אני יודע, כי ייצגתי את מנהלת המחוז לפחות פעמיים בדיונים האלה, אני יודע שהוכנה תוכנית טובה, לדעתי, כדי לקדם את ג'סר א-זרקא, כי ילדי ג'סר א-זרקא מגיעים היום כבר לגני הילדים בחסכים מאוד מאוד גדולים. כפי שאמרתי, גם אם נשקיע את כל התוכניות ומושקעות תוכניות, אני יכול להגיד לכם ש- more of the same, בשנות ה- 90 היתה תוכנית של משרד החינוך שנקראה 30 היישובים, ג'סר א-זרקא היתה חלק ממנה ותוכנית הוליסטית והושקעו בג'סר א-זרקא מיליונים. אחרי זה היתה תוכנית מפנה של משרד ראש הממשלה, הושקעו בג'סר א-זרקא.

מה אתה מציע, שלא יהיו תוכניות?

רק שנייה, תנו לי להוביל רק עוד משפט.

לא הבנו מה קרה עם התוכנית.

תמשיך. יוסף, אני אתן לך, תסתכל עלי. אם תסתכל עליהם, הם יענו לך. אתה פונה אליהם.

תנו לי רק להשלים את ההיגיון שאני מדבר עליו. ואחרי זה, וקרן קיסריה פועלת שם. זה לא הביא לשינוי גדול ולכן אני מאמין שלא צריך עוד אותו דבר.

ביושר, במסמך שהוגש לנו אתה כותב יודגש על אף השקעות וכו', לא הביא תוצאות.

בגלל זה אני בשנה האחרונה המפקח הישיר של ג'סר א-זרקא, לפחות בחינוך העל יסודי, אבל אני גם מתכלל את היישוב בכלל ולכן בחודש פברואר או מרץ, ביקשתי ממנהלת המחוז לקיים דיון ארוך ומעמיק על ג'סר א-זרקא. הדיון התקיים ב- 29 במאי השתתפו בו אנשי הרשות המקומית שחלקם נמצאים פה וזו היתה הפעם הראשונה שאני זוכר שהתקיים בחיפה דיון כל-כך עמוק וכל-כך רציני והתקבלו כמה החלטות אופרטיביות.

אחת ההחלטות היתה להקים צוות היגוי משותף, סעיף 1 שאתה כותב אותו פה, אדוני ראש המועצה, להקים צוות היגוי משותף כאשר בבסיס צוות ההיגוי התוכנית הלאומית לנוער בסיכון. כאשר אנחנו לוקחים מתקציבי התוכנית הזו, משדרגים אותם ופונים לאיגום תקציבי חדש, לגבי התוכניות המופעלות בג'סר א-זרקא. אני באופן אישי ואתם מסכימים אתי, חושבים שחלק מהתוכניות שמופעלות היום בג'סר א-זרקא, אינן תואמות לג'סר א-זרקא ולכן החלטנו להקים צוות משותף כדי להתאים את התוכניות למערכת החינוך בג'סר א-זרקא. למשל, תהיה עובדת סוציאלית בחינוך העל יסודי בג'סר א-זרקא. אני רק נותן דוגמה.

הוחלט שג'סר א-זרקא כמערכת חינוך תיכנס לתוכנית שנקראת תוכנית מרום, זה העצמת הצוותים המובילים בתוך בתי-הספר עצמם. אין עדיין, אני לא רוצה להתנגח פה, חס וחלילה, עם מישהו אחר. אבל אין עדיין מסמך משותף של הרשות המקומית ומשרד החינוך. המסמך הזה אמור להיבנות עכשיו, ב- 24 ליולי, אחרי החג שלנו, מתוכנן דיון פנימי שלנו בתוך המחוז, על מה הולך להיות, מה אנחנו חושבים שצריך להיות. בשלב יותר מאוחר אתם תוזמנו לדיון הזה. כך שבאופן פרקטי אופרטיבי, אנחנו לא שומרים על שקט ואנחנו לא שוקטים על השמרים.

רגע, פרקטיקה, אין לי הרבה ערכים מוספים, אחד מהם זה הפרקטיקה, אף אחד לא יכול לקחת לי אותם. כשאתה אומר ישיבה אצלכם פנימית ב- 24 ליולי, בשלב יותר מאוחר שזה באוגוסט, עם המועצה המקומית ואנחנו פותחים את שנת הלימודים ב- 1 לספטמבר, תסכים אתי שזה כמעט ויהיה נכון, אם בכלל, לתשע"ח.

לכן אני בא ואומר, אני מברך על הכוונות ועל התוכניות. אני חושב שהישיבה הפנימית שלכם צריכה להיות סמוכה לישיבה בתיאום. כי אתה רואה שמבחינה אחת, הם אומרים שנעשה, הוא אומר ביושר יש מסמך, היתה ישיבה. אבל זה לא תואם ציפיות, זה גם לא יהיה.

יש פתגם במרוקאית, ערבית מרוקאית, כשהולכים לערום ואומרים לו "אני רוצה לעזור לך, מה חסר לך?" הוא אומר "אם יש לך טבעת" לפעמים יש כוונות טובות ויש רצון. איך הוא אמר? הוא הקצין ואמר "התוכניות נכתבו בירושלים" - - -

האדם הרטוב כבר לא מפחד מהגשם.

הוא בא אומר, התוכניות נכתבות בירושלים. יכול להיות שהן תוכניות טובות, אבל זה לא מה שאני צריך.

לכן אני מדבר על צוות משותף, אנחנו שותפים וזה יהיה.

זה בעיקר עידוד - - -

פרשנו בפניכם את הצרכים של היישוב - - -

אני עכשיו בשלב הסקירה.

צריך להתאים תוכנית לצרכים.

אני הולך לאתגר אותך עם הקטע הזה.

יש תקציבים חדשים, אבל, או שזה רק איגום תקציבים?

יהיה תקציב. לא יהיה תקציב לכל דבר, לכל, אלא אם תהיה החלטת ממשלה. אני אומר את זה.

למשל, נוער בסיכון.

יהיה תקציב נוסף מעבר לתקציב שהוקצה עד עכשיו לג'סר א-זרקא, בוועדה המחוזית של תוכנית שמידט מה שנקרא, תוכנית של נוער בסיכון.

כן, הם היו כאן לפני שבועיים ואמרו כל מי שרוצה יקבל.

זה לא בעיה, יש ערימות של כסף. יש 250 מיליון שקל בתוכנית 360 לצעירים בסיכון. זה לא בעיה, זה בגלל הרשות. אז אתה מגדיל את זה?

לא רק זה. אני חושב ואתה חושב שלא כל התוכניות שהושקעו בג'סר א-זרקא הן בתיאום עם הרשות המקומית. לא יודע אם זה בתקופתך או לא, אבל הן לא מתאימות לג'סר א-זרקא. אני אומר שאני צריך לאכול לחם לפני שאני יכול לאכול עוגה.

זה בדיוק הפתגם שהוא נתן לך עכשיו במרוקאית.

אי-אפשר שתוכניות שלא מתאימות לג'סר א-זרקא, יכולות להיות מתאימות לאור עקיבא וקיסריה ליד, יהיו גם בג'סר א-זרקא ולכן אנחנו מבקשים לאכול לחם ואפילו לחם יבש, כדי להתקדם קצת. ואני אופטימי. אני אופטימי עכשיו כמו שמעולם לא הייתי, לגבי ג'סר א-זרקא, שאפשר לעשות משהו. תודה רבה.

תודה. בבקשה, זאב.

פורום ועדי ההורים היישוביים קורא למשרד החינוך להכריז על ג'סר א-זרקא כיישוב במצב חירום, חירום לאומי, לרכז שם את המשאבים הפיסיים, אבל עיקר לטייב את כוח האדם ואת מערכת החינוך, אם זה במנהלים, מורים ומפקחים. לא יעלה על הדעת שלפחות פעם בשבועיים אני מקבל טלפון מיושב-ראש ועד ההורים היישובי שיושב לצידי, על כל מיני סוגיות שמהן עולה לפחות לכאורה, שמנהלים ומורים בבתי-הספר בג'סר א-זרקא, פועלים בניגוד להנחיות חוזר מנכ"ל, תוך פגיעה ממשית, לפחות בחלק מהתלמידים.

מדובר כאן ב- 4,600 תלמידים. אי-אפשר להתעלם מהמספר הזה, זה כמעט שליש מהיישוב, זה ילדים. זה מספר עצום, במושגים כלל ארציים, אני מדבר ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שיהיה מין כתם כזה או מין פצע פעור, אצלנו בחברה הישראלית.

יושב-ראש הוועדה כבר מכיר אותנו, את פורום ועדי ההורים וגם ראש המועצה וגם מנהל אגף החינוך כבר מכיר גם אותי אישית, כמי שהדריך את ועדי ההורים המוסדיים ביישוב, ואנחנו מלווים את ועדי ההורים ביישוב כבר הרבה זמן. נכון? כבר כמעט שנה. שנה וחצי.

אני מצפה בפירוש שמשרד החינוך יפעל לשיפור דרמטי של מערכת החינוך ביישוב ויצמצם את הפערים הבלתי נסבלים. זה הופך לפער בלתי נסבל בעיקר על רקע השונות האדירה לעומת כל היישובים מסביב לו. החינוך זה בעצם הסולם לשינוי המצב הסוציו אקונומי והדרך להיכרות וצמצום הפערים.

הדבר האחרון שאני מבקש רק אם אפשר לתת שלוש-ארבע דקות למי שיושב לצידי, זה יו"ר ועד ההורים היישובי של ג'סר א-זרקא.

תודה. סמי עלי, אני אתן לו. תציג את עצמך.

אני יושב ראש הוועד העממי למען ג'סר א-זרקא וחבר מועצה מכהן. אומרים שמרוב מדרגות לא רואים את הדלת. מה שקורה עם ג'סר א-זרקא, זה מרוב תוכניות, לא רואים את התלמיד ואז לא מניבים תוצאות. כל הדברים והנתונים שהועלו כאן מעידים על מציאות עגומה ומצב חינוך מחפיר ביותר ואני עומד על כל מילה ותיאור, וזה קודם כל מצריך אותנו כאחראים, כנבחרי ציבור וגם חובתו של משרד החינוך, להקים כבר היום ולא מחר, ועדת בדיקה.

בנוסף לכל הדרישות שהועלו כאן, הרי ועדת בדיקה מצריכה, כדי לעמוד על כל הכשלים והפגמים שהצבעתם עליהם, שהם באו אחרי הערכה ומדידה של חוקרים שהעידו על כשלים וכשלונן של תוכניות. בכל שנה מביאים יועץ, מביאים מכון לחינוך או לאקדמיה, מייעצים, מכינים תוכניות, מגבשים תוכנית למינוף או שיפור מצב החינוך ואנחנו רק עושים מיפוי, תיאור למצב, אבל תוצאות – אין, לצערנו.

לכן לא צריך עוד בדיקה.

קודם כל בדיקה, למה? כי בדיקה תביא את כל האחראים לעמוד על המצב.

תן לי רגע. אני אעזור לך במשפט. אתה יודע מתי שואלים למה? כשזה מצב שעוד אדם צולע אבל עדיין יכול לשקם. פה אין, זה כשל טוטאלי והנתונים, לא שואלים למה. אנחנו עכשיו קודם כל צריכים להחיות את המצב. 23%, 24%, זה לא קיים. המערכת לא קיימת, ה- 24% באו למרות המערכת.

נכון. זה הצלחות.

אז אני עכשיו, כוועדת חינוך, אומר לך שאין לי את הפריבילגיה לשאול למה. אני רוצה עכשיו תוכנית חדשה. נתעלם מהישן ודורש שמשרד החינוך יתפור חליפה ייעודית לפי המידות של המצב ושל היישוב הזה. זאת הנקודה.

בהשתתפות המועצה.

כאן דרישתי. חרף המצב המחפיר שלנו, כי אנחנו חיים במצור, הן פוליטי והן פיסי והן תדמיתי ונפשי וחברתי, והמציאות מעידה על זה, לדעתי התוכנית ההוליסטית שכמעט כולם הזכירו וציינו אותה במונחים שונים והועלו כאן בתכנים שונים כל התוכנית הזו, הדרישה הכי חשובה לדעתי, שצריכה להיות, תוכנית כוללנית הוליסטית, היא חייבת להיות בהלימה, הלימה טוטאלית עם שאר התחומים. הרי מה שקורה – מביאים תוכנית, מקימים תוכנית עצמאית לחינוך ואז מתעלמים משאר התחומים, זה החברתי, הכלכלי, וגם הקהילתי ושאר הדברים. בלי תוכנית כוללנית והלימה, זה לא יציל את היישוב בכלל.

תודה. בבקשה, אדוני.

שמי גאנם יעקובי, ואני היועץ הפדגוגי ארגוני החדש של המועצה המקומית ג'סר א-זרקא. אני מבקש לציין שני דברים. הנתונים המחפירים שכולכם התייחסתם אליהם, אגב, אינם מתיישבים עם אף תיאוריה חינוכית או פסיכולוגית קיימת. הנתונים האלה של 70% כישלון במיומנויות יסוד, אין להם הסבר מדעי ועל כן צריך להתחיל לחפש את ההסברים במקומות אחרים. ילדי ג'סר א-זרקא, מבחינת אינטליגנציה מולדת, הם שווים לכל ילד אחר שנמצא בעולם ואם יש פער כזה גדול בהישגים שלהם, צריך לחפש את הסיבות במקומות אחרים. תרשו לי, ככה בשנייה, אני רוצה למקם את כולנו לשפה אחת משותפת.

אנחנו אתך.

על ילדים ובני נוער בסיכון, ואני לוקח את זה ממרכז המחקר של הכנסת, מזכיר לכם שזה ועדת שמידט 2006, כתבו "ילדים ובני נוער בסיכון הם ילדים ובני נוער החיים במצבים המסכנים אותם במשפחתם או בסביבתם וכתוצאה ממצבים אלה, נפגעת יכולתם לממש את זכויותיהם, על-פי האמנה הבינלאומית לזכויות הילד, בתחומים האלה: קיום פיסי, בריאות והתפתחות, השתייכות למשפחה, למידה ורכישת מיומנויות, רווחה ובריאות רגשית, השתייכות והשתתפות חברתית, הגנה מפני אחרים ומפני התנהגויות מסכנות שלהם עצמם".

המצבים שתוארו כאן הם בעצם תואמים אחד לאחד, את מצב הסכנה והסיכון של ילדי ג'סר א-זרקא. הגרוע והמסוכן ביותר מכך, שבכישלונה המתמשך של מערכת החינוך בג'סר א-זרקא, למשך שנים רבות, היא למעשה מערכת החינוך מתחילה להוות גורם הפוגע ביכולתם של הילדים, לא גורם שמוציא אותם ממצוקה, לא גורם שמוציא אותם מסכנה. זה התפקיד העיקרי של מערכת החינוך.

מי שמע על מדינות, מי שמע על פינלנד לפני 30 שנה? מערכת החינוך הרימה אותה. היום אנחנו הולכים ללמוד כל מיני דברים ממדינות אסיאתיות, מערכת החינוך הרימה אותן. צריך להבין את זה.

לכן, מערכת החינוך היום באמת חייבת לעבור איזה שהוא מהפך, איזו שהיא מהפכה. ואני מסכים אתך, חברי עוסאם לא More of the same. אין תוכניות מוכתבות. אתה אומר נביא תוכניות מתל-אביב. אף אחד לא מבקש להביא תוכנית משום דבר, גם לא מסינגפור.

לא אמרתי.

סליחה, שנייה.

עורסאן, זה לא דו-שיח.

אני אומר, לא צריך להביא שום תוכנית משום מקום, אלא אני מסכים שצריך לבנות תוכנית ייחודית, על-פי מידותיה וצרכיה של ג'סר א-זרקא.

תודה.

אני כן מבקש, עורסאן. התוכנית שתיבנה, היא לא תוכנית שתידון קודם כל במחוז ולא יודע איפה ואחר-כך תובא למועצה המקומית, אלא אם באמת רוצים לפעול בצורה נכונה מהנקודה הזאת והלאה, כל צעד וצעד הוא צעד משותף של המועצה המקומית ושל משרד החינוך. תודה רבה לכם.

נמצאים איתנו אורחים שלנו, אחד מכם, מאיפה אתם, שנציג אתכם?

אנחנו שנת שירות של החלוץ, אנחנו שלוש קומונות בכל הארץ, אחת בניר עוז, אחת בניצנים ואחת בדגניה א'. בעוד שבוע וחצי אנחנו מסיימים. אנחנו עוסקים בעבודה חקלאית, למידה חווייתית והתנדבות.

מאחל לכם הצלחה ושתיהנו במה שאתם עושים. תודה רבה לכם.

תודה רבה לכם.

ועד ההורים היישובי, ג'סר א-זרקא, נציג, בבקשה.

שלום לכולם. שמי ג'ורבאן מוחמד לוטפי, יושב-ראש ועד הורים יישובי. אני כבר שש שנים יושב-ראש ועד ההורים. אנחנו צועקים כל הזמן באותו סגנון על משרד החינוך בחיפה, לא מספיק מנהלים - - -

אני זוכר אותך, כמה פעמים היית בדיונים אצלי, מתחילת הקדנציה?

ארבע פעמים.

למה אף פעם לא פנית אלי?

עכשיו אתה פונה.

עכשיו אני פונה.

אני רוצה לעזור לו. מי שפנה אלי זה הוא, אחר-כך ראש המועצה. יש לו נציג בכנסת.

אני רוצה לומר לו ולומר לאזרחים, הדיון הזה הוא בשידור. לא צריך לחכות להצעות לסדר של חברי הכנסת, לבקשות דיון, זה טוב, זה כפי פרלמנטארי. הכנסת כולה זה כלי של האזרחים. עכשיו אני נואם לאומה, תן לי, בפאתוס, לא אופייני לי ואני אומר. תקשיבו – זה כלי לשירות האזרחים, זה לא רק כדי לעשות כמה הצגות במסכים, באולם ההוא הגדול ולהיכנס לתודעה הציבורית. פה ביום-יום, אנחנו בשליחות של האזרחים. יש פה, סליחה, מורסה. מערכת החינוך בג'סר א-זרקא, זה מוגלה. מוגלה של החברה הישראלית, זה היה צריך לזעוק לנו. כשאני אומר לך – למה לא פנית אלי, זה אומר שלא רק אתה, הרבה אנשים פונים אלי בדרך אגב בשיחות סלון או במפגש אקראי, מה – אפשר לפנות? כן, אפשר לפנות. אפשר לחוקק גם ביוזמה של אזרחים. אפשר להעלות נושאים לסדר היום ביוזמה של אזרחים.

אתה מגיע לפה בשביל כל מערכת החינוך?

כן.

הופעת פה בוועדה. כואב לך, תזעק. זה מה שאני אומר לאזרחים: כואב לכם, תזעקו. בבקשה.

לצערי אני צעקתי וישבתי עם שר החינוך, נפתלי בנט, והוא גם הבטיח הבטחות ועד היום לא קיים.

הוא הופיע בתוכנית שר בהפתעה. זה הוא זה שקם וזעק את זעקת ג'סר א-זרקא, השר בהפתעה.

בסוף כנראה פירגנת לו קצת בגלל זה.

נתת לו 2 ואחרי זה נתת לו 3. ואני נשאר על 3. לצערי, יש לנו משרד חינוך, סליחה שאני אומר מילה גסה על משרד החינוך.

אל תגיד מילה גסה.

לא, אני אומר.

לא לא, אל תאמר.

לא, אני אומר.

תגיד קשה, לא גסה.

קשה. זה לא משרד חינוך, זה משרד לכלוך, סליחה שאני אומר את זה.

או, זה היה גסה. לא שייך, לא שייך.

אנחנו צועקים ולא שומעים אותנו, לא המנכ"לית, לא רחל מתוקי, לא סאלח זאהר, לא אף אחד. שולחים להם מכתבים, אין מענה. המענה שלהם זה "המכתב שלך הגיע, הנושא בטיפול". הטיפול הזה, מתי יגיע? עוד 20 שנה. אנחנו יש לנו מנהלים שחוקים, מורים שהם לא יודעים את השפה, שפת האם.

תודה. אני חושב שעכשיו נגעו בדברים ואני אומר לך, בוא תקשיב. אני אומר לכם – אמר לי בכיר במשרד החינוך, שבא לישיבת עבודה כאן לפני דיון, הוא אמר לי – תקשיב, כשאתה פונה לאלו, ההמוגלובין יורד ל- 3. אין שום סיבה שאני, שקיימתי את הדיון, אתה יודע מה מספר הדיון? במהלך שנה, כמעט שנה וחצי, לשלושה ימי עבודה בשבוע ועם פגרות ארוכות, זה דיון מספר 227 ואנחנו יורדים לרזולוציות. הנה אני אומר לכם – זה שאני לא ידעתי על עוצמת הכישלון והמחדל של מערכת החינוך בג'סר א-זרקא, זה כשל. כשל של כל הנוגעים בדבר. ושוב, אני לא מנקה את עצמי, אני יו"ר ועדה, לכאורה אני מנהל דיונים שצפים. אבל זה אומר דרשני ואני חוזר על הדברים – רבותיי, ממוצע זכאות של 23.4%, זה לא בזכות המערכת, זה למרות המערכת. מה שבזכות המערכת זה ה- 76.6 שלא נמצאים בזכאות. זה בזכות המערכת. זו מסקנה ברורה וחד-משמעית. צריך להפוך את הנוסחה.

משפט אחרון אני אומר, לצערי, עשיתי סיור עם המפקח של בית הספר היסודי בבית הספר שלנו, לפני שלושה-ארבעה חודשים, על המורים, על המורים שהם לא מגיעים לבית הספר. בכל בית הספר היסודי יש לנו ארבעה בתי ספר יסודיים, בכל יום יש לנו חיסורים של בין עשרה ל- 12 מורים, בכל בית ספר אנחנו מגיעים ל- 70 – 80 מורים, שלא מגיעים שבוע ימים וזה גרוע מאוד. המפקח זאהר הבטיח שהוא ישפר את זה, אבל עד היום לא נעשה שום דבר. רק הבטחות אנחנו מקבלים.

רבותיי, אני רוצה לסכם.

הוועדה מודה לחברי הכנסת המציעים ולחברי הכנסת הרבים שהשתתפו בדיון מתחילתו.

הוועדה שמעה בצער על הנתונים בחינוך של היישוב ג'סר א-זרקא, זכאות לבגרות 23%, ממוצע נמוך לעומת בתי ספר מרקע דומה בכל המקצועות הנלמדים. שיעור הילדים בסיכון ביישוב ג'סר א-זרקא הוא מן הגבוהים בארץ. האקלים הבית ספרי והסביבה הפדגוגית נמוכים בכל הפרמטרים, פרט לפרמטר מעורבות באלימות שהוא הפרמטר הגבוה ביותר לעומת יישובים דומים ורקע דומה. הוועדה שמעה גם מה מצב התשתיות ביישוב בתחום החינוך והחינוך הבלתי פורמאלי.

הוועדה קוראת למשרד החינוך להכין תוכנית נקודתית לג'סר א-זרקא, תוכנית אשר תציב יעדים בחינוך.

הוועדה קוראת למשרד החינוך להעדיף את ג'סר א-זרקא בהזרמת כוחות הוראה חדשים ומוערכים שיזרימו דם חדש במערכת.

הוועדה קוראת באותה הזדמנות למשרד הרווחה להיכנס ליישוב ולטפל בסוגיית הנוער בסיכון ביישוב ולפחות לצמצום המספרים על-ידי עבודה נקודתית.

הוועדה מבקשת לקבל לידיה לקראת סוף חודש יולי את נייר העבודה של המחוז שמיועד לטיפול ביישוב ג'סר א-זרקא.

הוועדה תקיים דיון מעקב בנושא.

אני מבקש להוסיף, שהוועדה תשקול בחיוב לבקר ולעשות סיור בג'סר א-זרקא, בהזדמנות מתאימה.

הוועדה תקיים ישיבת מעקב על הטיפול ביישוב ג'סר א-זרקא, מיד בתחילת שנת הלימודים הקרובה. אם לא הייתי מחויב לפתיחת שנת הלימודים, ביישובים אחרים, אחד מהם זה יישוב ערבי והשני זה מוסד לילדים עם צרכים מיוחדים, הייתי מוסיף את היישוב ג'סר א-זרקא.

אז אחרי שבוע-שבועיים.

אז אנחנו מבקשים את המסמך לקראת סוף חודש יולי ותתקיים ישיבת מעקב במהלך חודש ספטמבר, אחרי פתיחת שנת הלימודים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:15.