הכנסת העשרים
מושב שני
פרוטוקול מס' 222
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ב בסיון התשע"ו (28 ביוני 2016), שעה 12:10
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 28/06/2016
הצעה לסדר-היום בנושא: "החרגת המגזר הדרוזי לעומת שאר מגזר המיעוטים לקייטנות חינם לכיתות ג-ד"
פרוטוקול
סדר היום
הצעה לסדר-היום בנושא: "החרגת המגזר הדרוזי לעומת שאר מגזר המיעוטים לקייטנות חינם לכיתות ג-ד", של חה"כ חמד עמאר
מוזמנים
¶
דוד מזרחי - מנהל אגף תקציבים, משרד החינוך
איה חיראדין - מנהלת אגף חינוך דרוזי וצ'רקסי, משרד החינוך
כמאל עטילה - דובר למגזר הלא יהודי, משרד החינוך
שאול קירשנבום - רפרנט חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר
נביה נאסראלדין - יועץ למגזר הדרוזי, מרכז השלטון המקומי
עסאף בדר - יו"ר ועד הורי חורפיש
לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.
הצעה לסדר-היום בנושא
¶
"החרגת המגזר הדרוזי לעומת שאר מגזר המיעוטים לקייטנות חינם לכיתות ג-ד", של חה"כ חמד עמאר
היו"ר יעקב מרגי
¶
שלום. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. הום ה-28 ביוני 2016, כ"ב בסיון התשע"ו. הנושא של סדר היום הצעה לסדר-היום בנושא: "החרגת המגזר הדרוזי לעומת שאר מגזר המיעוטים לקייטנות חינם לכיתות ג'-ד'" של חבר הכנסת חמד עמאר.
חבר הכנסת עמאר, תציג את הנושא.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
בוקר טוב. אדוני היושב ראש, אני רוצה להודות לך. ביקשתי ממך לקיים את הדיון כמה שיותר מהר לפני חופשת הקיץ ויציאת הילדים לחופש והוועדה נענתה ואתה נענית לנושא. אני באמת מודה לך ואומר שאתה רואה את החשיבות של הנושא שאנחנו מקדמים.
יזמתי את הדיון הזה אחרי שגם בשבוע שעבר קיימתי ישיבה עם מנכ"לית משרד החינוך ועם כל הנציגים שלה במשרד החינוך, אבל מהישיבה לא יצא שום דבר וגם לא הצליחו לשכנע אותי למה הילדים בעדה הדרוזית מוחרגים. אני אסביר עכשיו בדיוק על מה כל ההצעה לסדר.
יש תכנית 922, העצמת יישובי המיעוטים במדינת ישראל, תכנית חומש שמקצה המון תקציבים לנושא חינוך ולכל הנושאים האחרים. בתוך ההקצאה הזאת, הוציאו את המגזר הדרוזי. יש את הנושא של קייטנות לכיתות ג'-ד' דרך תכנית אתגרים אבל באו ואמרו שהמגזר הדרוזי, יש לו תכנית משלו ודרך התכנית שלו יכולים לסבסד מה שרוצים. בדקתי בתכנית שלהם ודיברתי עם ראשי הרשויות שכבר הכריזו שהם לא פותחים את שנת הלימודים בשנה הבאה בגלל מחסור בתקציבים ובישיבה התברר לי, גם עם המנכ"לית וגם ראשי הרשויות, שגם בתקציב 2015 חסרים 13 או 17 מיליון שקלים, סכום שאמור לעבור. 13 מיליון שקלים. גם 13 מיליון השקלים מ-2015 ל הועברו ונעלמו כאילו שאב אותם האוויר ואף אחד לא יודע היכן הכסף ואף אחד לא יודע למה הוא לא הועבר. הכסף לא הועבר.
כאן אני מדבר על משהו ספציפי. ילד בכיתה ג' הוא לא פחות מילד אחר במגזר המיעוטים כאשר אותו ילד במגזר המיעוטים מקבל את הקייטנות בכיתות ג'-ד' ואילו הילד בכיתה ג'-ד' במגזר הדרוזי לא יקבל.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
כיתה ג'. אנחנו מדברים על כיתות ג'. אצל הדרוזים, 2,600 ילדים בכיתות ג' לעומת מעל שלושים אלף ילדים בשאר מגזר המיעוטים. אנחנו מדברים על מספר קטן.
מעבר לכך, מתוך העבודה והבדיקה שעשיתי מרגע שנכנסתי לקואליציה, התברר לי שיש מנגנוני ההקצאה המקצועיים שבוא נגיד למתנ"סים יש תקציב כאשר המדינה מעבירה מאה מיליון שקלים לעומת סכום גבוה יותר שהיא מעבירה ומתוך מאה מיליון השקלים צריך להוסיף עוד עשרים מיליון במנגנוני ההקצאה למגזר המיעוטים. גם שם, בכל מנגנון ההקצאה, הוציאו את המגזר הדרוזי. ומה אומרים לך? יש לך תקציב, כאילו הילד שנמצא במתנ"ס במגזר הדרוזי הוא ילד שמגיע לו פחות.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
תקציב כללי של 922 הוא תקציב מאוד מאוד גדול. לחינוך בלתי פורמלי הוא 187 מיליון שקלים בארבע שנים.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
לא. הדרוזים לא נמצאים שם. לדרוזים אמרו שיש תכנית מיוחדת ובתכנית המיוחדת אני רוצה להבין למה אין קייטנות, אין מנגנוני הקצאה ולמה שמשרד החינוך ומשרד האוצר יחליטו לאיזה גוף הם רוצים להעביר במגזר הדרוזי בקשר לחינוך שאותו ילד שנמצא באיזושהי מסגרת, אמרו לי שיש איזשהו גוף שאנחנו מעבירים אליו את הכסף. גם שם ביררתי. אני אשמע אותם כאן ואני מקווה שאני אקבל תשובות טובות. בשנת 2015 חסרים 13 מיליון שקלים שלא קיבלו אותם ראשי הרשויות כפי שהובטח על ידי משרד ראש הממשלה ומשרד החינוך. ב-2016, עד היום לא הועבר תקציב לשום גוף במגזר הדרוזי בקשר לחינוך והם יוצאים לשביתה ב-1 לספטמבר.
דוד מזרחי
¶
אני מנהל אגף תקציבים במשרד החינוך. אם תרשה לי רגע ממבט כולל ואני מניח שהדברים יהיו ברורים יותר לאחר מכן.
דוד מזרחי
¶
ערב פרסומן של החלטות ממשלה, והכול שקוף ונמצא באתר האינטרנט של משרד החינוך, אם בודקים את ההקצאה התקציבית של הממשלה, של משרד החינוך למגזר הדרוזי, למגזר הערבי ולמגזר היהודי, מסתכלים ועושים הבחנה, רואים שהמגזר הדרוזי, לא רק שהוא איננו מקופח אלא בכל מדד טיפוח שקיים ובכל אשכול למ"ס, פרמטר רלוונטי שניתן להשוות אותו, רואים שהמגזר הדרוזי מקבל יותר מהמגזר היהודי והמשרד, גם ללא החלטת ממשלה ייעודית שמחייבת אותו להקצות תקציבים תוספתיים, עושה זאת ופועל לצמצם את הפערים. זה דבר אחד שצריך לשים אותו על השולחן.
במקביל, כאשר ניתחנו את התקציב של המגזר הערבי, זיהינו שבגלל כל מיני כשלים במנגנונים, המגזר הערבי, בפרט בנושא של פעילות בלתי פורמלית, מקבל פחות מחלקו באוכלוסייה. על כן, לכשגובשה התכנית שאושרה בהחלטת ממשלה, תכנית אתגרים לצמצום פערים במגזר הערבי, אחד הדברים ששמנו עליהם דגש היה תיקון מנגנונים ואני אומר מה הכוונה. לא שעוד פעם תהיה תכנית חומש ויהיה כסף שעליו יבנו תכנית עבודה ואחרי תקופה מסוימת החלטת הממשלה תתבטל והמנגנונים יישארו עם העיוותים האלה או האחרים. בעצם אחד האלמנטים שנכנסו בהחלטת הממשלה למגזר הערבי היה לתקן את המנגנונים בבסיסם. קרי, ניקח לדוגמה את הנושא של ארגוני הנוער ותנועות הנוער, אם מכל מיני סיבות כלשהן במגזר הערבי לא היה ניצול מספיק של התקציבים האלה, רצינו להבטיח שהמנגנון עצמו יבטיח ויעודד פעילות בלתי פורמלית במגזר הערבי. במגזר הדרוזי אין בעיה כזאת. מקבלים כבר עכשיו – ואפשר להראות את זה כמעט בכל סעיף תקציבי – יותר מחלקם באוכלוסייה.
דוד מזרחי
¶
יכול להיות שיש סעיפים מסוימים, סתם ניקח לדוגמה. משרד החינוך פועל במספר אפיקי פעולה בחינוך הבלתי פורמלי. יש מתנ"סים, יש פעילויות בלתי פורמליות עם הרשויות, יש מרכזי צעירים, יש כל מיני מודלים. אם אני מסתכל במכלול, רואים בצורה מאוד ברורה שהמגזר הדרוזי רחוק מלהיות מקופח.
פרטנית לגבי החלטת הממשלה הספציפית הזאת ולטענה לגבי כיתות ג'. חשוב להגיד שיש תקציב ויש תכנית עבודה למגזר הדרוזי. יש תקציב גמיש בהיקף של 27.5 מיליון שקלים ועליו יושבת כאן הגברת איה שממונה על המגזר הדרוזי והיא גיבשה תכנית עבודה בשיתוף פעולה הדוק עם המגזר והם הקצו בין היתר כמה תקציב יוקצה לפעילות בלתי פורמלית ברשויות הדרוזיות. המנגנון, ואיה תוכל להרחיב על כך, עובד בצורה כזאת שהתקציב מוקצה לרשויות עבור פעילות בלתי פורמלית והרשויות בוחרות ומתעדפות במה להשקיע ובמה לא.
במגזר הערבי, הואיל והחלטת הממשלה, זו שנה ראשונה ליישום שלה, והמנגנונים שם טרם עוצבו כפי שצריך להיות ורצינו להשתמש במשאבים ולא להגיע למצב שהתקציבים שהממשלה הנחתה אותנו להקצות למגזר לא מנוצלים, במגזר הערבי מצאנו לנכון להקצות באופן פרטני ולא בשיח עם הרשויות את הנושא הזה של כיתות ג'. אבל צריך להגיד שב-2016, אם אני מסתכל על כל הרצף, ואפשר להראות את זה תכנית אחר תכנית, אפיק תקצוב אחר אפיק תקצוב, המגזר הדרוזי רחוק מלהיות מקופח אלא להפך.
היו"ר יעקב מרגי
¶
גם חבר הכנסת עמאר וגם אני לא באים כרגע ומלינים על אפליית המגזר הדרוזי בכל דבר. ודאי שאם תחפש, תמצא. יש החלטת ממשלה עוד מהתקופה בה הייתי שר. אומר לך חבר הכנסת עמאר, ובצדק, שיש כאן החרגה של המגזר הדרוזי בקבלת ההחלטה. אתה נימקת למה. אני רוצה לשאול אותך שאלה. האם באותה החלטת ממשלה, באותו תקציב ייעודי שאתם מעבירים למגזר הדרוזי, גם אם היא תבנה תכנית עבודה, אתה אומר לי שיש לה תכנית עבודה, היא תכתוב תכנית עבודה, היא תכניס את כיתה ג' לקייטנות, אנחנו לא נכנסים לזה, זה עניין של תכנית עבודה. אבל מצד שני אתה אומר לי שזה על פי החלטת הרשויות. היא מתקצבת את הרשויות המקומיות. תאר לך שבמגזר הדרוזי יהיה מצב לפיו חורפיש תעשה, עוספייה לא תעשה, בית ג'אן ועוד כל מיני מקומות ינהגו אחרת. זה לא נראה סביר ולא נראה נורמלי. כמו שידעתם להוציא החלטה מתכללת של כל המגזר הערבי, אי אפשר להחריג. אי אפשר להוציא. רק אתמול הייתה כאן התפרצות וביקשו שלא יוציאו את הדרוזים מההגדרה של הערבים. מישהו אמר ערבים ודרוזים ובאסל גטאס כמעט שרף את המנורה מהצעקות. אנחנו לפעמים עושים דברים. ההחלטה היא לא סבירה ואני מבין את הזעקה שלו. אתה יודע מה? ואני מקבל אבל זה עדיין לא מצדיק את זה.
עכשיו באתי מכינוס שעסק בסוגיית צמצום אי השוויון בחברה הישראלית וצמצום אי השוויון בחינוך. אנחנו לא יכולים לעשות את זה. אם הקייטנה, לא היה לה ערך חינוכי משמעותי, לא היה צריך לברוא אותה מלכתחילה. זה לא מקום לאכסון ילדים בחופשה. צריך ליצוק שם תכנים. אגב, יש היום תפיסה שנגמרו הקייטנות של עבודות יצירה אלא הקייטנות היום הן עם ערכים, עם תוכן וערכים.
יכול להיות שבעניינים אחרים הייתי אומר לך שנכון, יש תקציב, אבל איך שזה בנוי, החלטת ממשלה, ואיך שזה עובד, אני לא יכול לתרץ את הקטע של הקייטנות.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
רציתי לשאול אותו. הוא אמר שיש תקציב. תגיד לי איזה תקציב יש לכיתות ג' לקייטנות.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
איה, יש לך תקציב שאת יכולה מתוך התקציב שמיועד לך להעביר? את יכולה לתת לכיתות ג' תקציב?
איה חיראדין
¶
מתוך התקציב של ה-27.5 מיליון שקלים, התוספתי שאני אחראית עליו, התקציב בלתי פורמלי, החלק הבלתי פורמלי, מועבר לרשויות והן מחליטות איך לחלק, מה לתעדף ומה לעשות אתו.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני אומר לכם שאני חושב שצריך להעביר את זה גם לשר. עם כל הרצון לתת אוטונומיה לראשי הרשויות, אתם משרד חינוך. אתה לא משרד הפנים. אנחנו מכירים את המצוקות. אתה יודע מה? אני לא בז לראשי הרשויות, אני מכיר את המצוקות שלהם. הם יעשו בזה דברים שלא בהכרח בסדר עדיפויות ראוי. אם כבר מדברים על תכנית, התקציב זה הוא מתמשך וקבוע?
היו"ר יעקב מרגי
¶
איה ודודי, אחד הדברים שאני אקרא לכם בסיכום, והנה, אני אומר את זה כבר עכשיו, זה שזה חייב להיות עם קווים מנחים של המשרד. עם כל הכבוד, אתם משרד החינוך. אתם לא משרד האוצר ולא משרד הפנים. אתם חייבים לכתוב התוויה. כמו שברפואה יש התוויה לתרופות, צריכה להיות התוויה בחינוך.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אין אחידות וכל ראש רשות יכול לעשות בכסף הזה מה שהוא רוצה, גם מה שכאילו קרוב לחינוך.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני דיברתי עם ראש הרשות שלי ירקא והוא אמר לי שכל התקציב הבלתי פורמלי שלו הוא 900 אלף שקלים. זה כל התקציב הבלתי פורמלי שלו כולל חינוך של המתנ"סים שהוא צריך להוסיף כסף, כולל הקייטנות אם הוא רוצה לתת אותן, והוא דיבר על תנועות נוער. למה חניך בתנועת נוער שנמצא בתנועת נוער ערבית יקבל יותר כסף מאשר יקבל חניך שנמצא בתנועת נוער דרוזית? למה?
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני שואל שאלה. איך אתם מתקצבים בתקציב הזה רשות מקומית שהיא מעורבת, גם דרוזית, גם מוסלמית, גם נוצרית? יש רשויות מעורבות. אני מכיר.
איה חיראדין
¶
הכסף בלתי פורמלי מחולק לרשויות לפי קריטריונים של מספר תושבים ומספר תלמידים. חטיבת ביניים, כיתה ז' עד י"ב, ומדד סוציו אקונומי.
איה חיראדין
¶
למגזר הדרוזי. אבל יש ישובים כמו אבו סנן, כמו מרר שהם ישובים מעורבים והם מקבלים פה נפש.
היו"ר יעקב מרגי
¶
דודי, אני אשאל אותך שאלה. מיד אני אעביר את רשות הדיבור לחברי הכנסת. אמרת 2,500 ילדים.
דוד מזרחי
¶
אם אני משווה את זה לסטנדרט של בתי הספר של החופש הגדול, העלות המלאה היא סדר גודל של כשני מיליון שקלים, אם אני לוקח את זה בדיוק באותו סטנדרט. סדר גודל.
היו"ר יעקב מרגי
¶
הצדקנות, אני לא מזלזל בשני מיליון שקלים, שיש תקציב לדרוזים ואז אני עושה את ההפרדה הזאת כך שהדרוזים לא ייכנסו למסלול זה של קייטנות לכיתה ג' ובמגזר הערבי כן, זה היה צריך לעורר אצלכם רגישות בקטע הזה. אתה יודע מה? הם לא שומעים אותי, מצדי קח את זה מה-27 מיליון שקלים אבל תוציאו הנחיה. לא היה שייך להוציא הנחיה שמחריגים את המגזר הדרוזי מהמגזר הערבי בקטע של קייטנות לכיתה ג'. היה שייך שתחליטו החלטה כוללת וניתן לבחון זאת. מצדי, הנה אני אומר לך, כיושב ראש ועדת חינוך, לא שאלתי אותם. לא שאתם לא מעניינים אותי, קחו את זה מה-27 מיליון שקלים אם זה מקור תקציבי אבל תעבירו החלטה. אי אפשר לחיות עם החלטה כזאת.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
יום טוב לכולם. תודה ליושב ראש הוועדה על ההיענות המהירה בעניין למרות שאני חולק על הגישה ולא אוהב לשחק במשחק הזה. ההרגשה שלי מובנת ולא אתן עכשיו הרצאה אידיאולוגית לגבי כל מה שמתרחש בכיוון הפוליטי וההפרדה הזאת שהיא הפרדה מלאכותית.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
במקרה הזה לרעה. בשנה שעברה התחלתי אני ביוזמה לדון בוועדת הפנים על הקייטנות בכלל בארץ וסוף סוף הצלחנו עם דוד אמסלם ועם חברי ועדת הפנים בשנה הזאת אכן לעשות משהו לגבי הקייטנות בכלל. במצב הזה שאנחנו מנסים לחסוך לאזרח הפשוט כל שקל והוא צריך במצב הסוציו אקונומי בו הוא נמצא לחסוך, יש כסף אבל משרד החינוך לא יודע לאן הולך הכסף והוא מחריג. זה לא מובן. כל הנימוקים שמשרד החינוך הביא לא מקובלים עלי. לא מקובל עלי להחריג, לא להחריג תלמיד כלשהו בישראל. במיוחד לא להחריג לרעה. לתת את התירוץ שיש 27.5 מיליון שקלים לארבע שנים, גם זה לא מספק אותנו.
איה חיראדין
¶
27.5 מיליון שקלים לשנה לארבע שנים ועוד 17.5 מיליון שקלים שהם בבסיס תקציב משרד החינוך לארבע שנים.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
אני לא אומר כמו שאמר ברנרד שאו, הרבה ייצור אבל חלוקה לא נכונה, לגבי הזקן והקרחת. למה להחריג את הדבר הזה? למה? מה הנימוקים להחריג? חבר הכנסת חמד עמאר, מה הנימוקים? אני לא מבין מה הנימוק להחריג. כשיש כסף, למה להחריג? תנו הוראה להעביר את הכסף.
כמאל עטילה
¶
סליחה שאני מתערב. זה לא להחריג. זה המגזר הערבי החליט לייעד את הכסף הזה מתכנית אתגרים לקייטנות. יש תקציב ייעודי למגזר הערבי והחליטו במסגרת החינוך הבלתי פורמלי.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
הדרוזים לא רצו קייטנות לכיתה ג'? הדרוזים לא רצו מנגנוני הקצאה? אני דיברתי עם ראש רשות, הם לא יודעים מה זה מנגנוני הקצאה והם לא יודעים שהם לא מקבלים קייטנות.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
אנחנו לא מדברים על זה. סליחה, חבר הכנסת חמד, אני מאוד מצטער. מה שנאמר כאן, אני לא חושב שהוא מקובל ואני לא חושב שהוא נכון. סליחה, עם כל הכבוד לכמאל. אני לא חושב שזה נכון. אני מעורב בכל העניין התקציבי, מה שמתרחש ובכל. לא יודע, הדברים האלה הזויים לחלוטין, שהסקטור הערבי מחליט. אלה דברים שלא מתקבלים על הדעת, עם כל הכבוד. אני מבקש למשוך את הדברים האלו שאמרת.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
אני פונה ומבקש – טוב שהנושא עלה – ממשרד החינוך אכן לצבוע את התקציב הזה למועצות. המועצות אכן רוצות שהילדים יהיו בקייטנות. אני יודע את זה. בשנה שעברה היה לנו אותו משבר ולא הצלחנו לטפל בעניין הזה. הצלחנו למשל בירקא ובינוח לעשות קייטנות. מצאנו את התקציב לכך. אבל לא כל שנה נעשה את זה. עדיין מוקדם ותודה לחבר הכנסת חמד שהעלה את הנושא ואני חשוב שתוך שבוע, אפילו פחות, צריך לתאם את העברת התקציב הצבוע לקייטנות כדי שהילדים ייהנו מהקייטנות כמו שצריך.
דוד מזרחי
¶
אני חייב להציף כאן איזושהי נקודה בשיח מול ראשי הרשויות ומול המגזר הערבי, המגזר הדרוזי. עוד בשיח שהיה עוד לפני מספר חודשים כאשר נפגשנו אצל נשיא המדינה והוצגה לראשונה התכנית של אתגרים למגזר הערבי ודנו בהיבטים של תקצוב בלתי פורמלי, הצעקה – ואני בכוונה אומר צעקה – שעלתה מצד הרשויות הערביות – אגב, שגובתה גם במכתבים לשר החינוך – הייתה, חברים, תנו לנו אוטונומיה. לא על כל הכסף, לא על כל התכנית אבל אנחנו רוצים שלפחות חלק מהתקציב, היות ואנחנו יודעים הכי טוב מה הצרכים ביישוב, תנו לנו על חלק מהתקציב אוטונומיה.
דוד מזרחי
¶
אתה עושה את זה באופן מדורג. אם כל התכנית היא 27.5 מיליון שקלים תוספתי ועוד 17.5 מיליון שקלים של משרד החינוך, מתוך זה סדר גודל של 6.5 מיליון שקלים תקציב גמיש. מה זה גמיש? עבור פעילויות שמוכרות על ידי המשרד לרשויות. אני חושב שזה סביר. יחד עם זאת, התקיים על זה גם דיון במשרד לפני מספר ימים ואנחנו נעשה בחינה מחודשת של הנושא הזה ונעמוד בקשר עם המגזר. נעשה בדיקה פנים משרדית לגבי הסוגיה ונעשה בחינה נוספת.
אני רק מבקש משהו. תראו, אני איש מקצוע, אני לא פוליטיקאי, בואו נעשה את זה דיון אמיתי כי מצד אחד אני משוכנע שיהיו כאן גורמים שירצו לעשות דיונים בוועדה מדוע משרד החינוך כופה ומחליט לעשות אך ורק סעיפףים א', ב', ג', ד' ולא סעיפים אחרים.
איה חיראדין
¶
לא. אני חייבת להבהיר משהו. אם אנחנו לוקחים בסדר גודל של שני מיליון שקלים מתוך השישה וחצי מיליון שקלים שמיועדים לבלתי פורמלי ואת השאר מחלקים לכל הנושאים האחרים בבלתי פורמלי, ל-16 ישובים, כל ישוב מקבל גרושים ואז אין פעילות של נוער ואז יש לנו גם השלכות מאוד מאוד שליליות על הנוער שלנו שגם כך חסר המון כדי לטפל בו.
היו"ר יעקב מרגי
¶
תקשיבי. כל הפרויקט הזה של הקייטנות, שני מיליון שקלים. אני לא מזלזל בשני מיליון שקלים. יכול להיות שזה יבוא על חשבון פעילות אחרת. אין ספק. עם כל הכבוד, במגזר הערבי זה לא בא על חשבון פעילות אחרת? הרי גם זה מתקציב תוספתי. נכון? עם כל הכבוד, תמצאו את המקור. לא יתכן להחריג את המגזר הדרוזי בסוגיה של הקייטנות לתלמידי כיתה ג'.
היו"ר יעקב מרגי
¶
לא יודע. קבלו החלטה. אין לי בעיה. דודי, אני אקרא לכם, תמצאו את הדרך. אני חושב שזה סתם יוצר התמרמרות. גם כך יש התמרמרות בתחומים נוספים ואחרים של המגזר. אנחנו דנים כאן חדשות לבקרים בהם. לא יתכן לעשות את זה. תמצאו את הדרך. אלה שני מיליון שקלים. תמצאו את המקור התקציבי. אני לא נכנס לכם, לא מנהל לכם אותו, אבל אני אקרא לכם כן לשבת שוב לדיון מחודש על הייעוד והמימוש של הכספים בתכנית הפיתוח להעצמת הדרוזים.
עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת)
¶
דרך אגב, אתם בעצמכם נכנסתם למלכודת הזאת. לא הייתם מחריגים, יש כסף, בבקשה, יחלקו אותו הרשויות כמו שעשינו בשנה שעברה.
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת)
¶
תודה רבה. זאת פעם ראשונה שאנחנו נדרוש שהחינוך הדרוזי ייכלל במה שמכונה המגזר הערבי, החינוך הערבי, כדי שייעשה אתם צדק. בדרך כלל ההפך היה. אנחנו יודעים שלמגזר הדרוזי, לחינוך, בדרך כלל יש החלטות ממשלה כדי להעדיף.
אני מצטרף לחברי עבאדללה. נכון, אני אומר כאן מגזר דרוזי-ערבי, אבל אידיאולוגית ופוליטית עמדתי העקרונית היא שכולנו ערבים ואין לי את החלוקה הזאת.
בקשר לעניין של הקייטנות והתקציב, תכנית אתגרים היא באמת תכנית מאוד חשובה ומאוד מעולה, במיוחד לחברה הערבית בכלל. אני חושב שזאת לא תהיה בעיה למשרד החינוך לעשות צדק גם עם הילדים וגם עם התלמידים הדרוזים משום שבסוף הם התלמידים הערבים. יש להם את הקייטנות בכיתות א', ב', ג' ו-ד' ואין כל סיבה שזה לא יהיה גם לתלמיד ולילד הדרוזי. אם נדרש משהו מאתנו כוועדת חינוך, אנחנו בשמחה נעשה את זה בשיתוף פעולה עם משרד החינוך.
עסאף בדר
¶
אני יושב ראש ועד הורים במגזר הדרוזי. אני גם חבר בוועד ההורים הארצי ויושב ראש ועד יישובי. קודם כל, אני רוצה לברך על ההיענות לקיום הדיון הזה שעוסק בקייטנות לכיתות ג' ו-ד'. אני רוצה לפתוח ולהתייחס למה שאמר חברנו דודי שאמר שהוא נותן העדפה תקציבית למגזר הדרוזי. בנושא הזה, זה לא הכי מדויק מאחר והתקציב מחולק בהתאם לדירוג, בהתאם למדד טיפוח, דירוג בינוני חלש, בינוני וחזק. התקציב מועבר לבתי הספר בהתאם לדירוג. אם אתה בחלש, הוא צדק, אנחנו מקבלים אחוז אחד יותר מהמגזר היהודי אבל אם אנחנו בדירוג בינוני וחזק, אנחנו מקבלים 28 אחוזים פחות. בדירוג חזק מקבלים 68 אחוזים פחות.
היו"ר יעקב מרגי
¶
בוא אני ארגיע אותך. תקשיב, אני מתכונן ביוזמת חברי הכנסת שלנו לקיים דיון מעמיק בסוגיית החינוך במגזר הדרוזי כולל אם צריך גם סיור אותו נקיים. לכן, זה לא הדיון. הדיון הזה מתמקד בקייטנות בכיתה ג'.
עסאף בדר
¶
כל הכפרים הדרוזים, אנחנו שייכים לנוסחה של יישובי קצה. אני לא רוצה להגיד פריפריה. אנחנו רחוקים ממרכזי בינוי, אנחנו רחוקים ממרכזי תרבות, וגם בתוך הישוב עצמו, בגלל שאנחנו שייכים למצב סוציו אקונומי מאוד נמוך, גם הרשות היא חלשה ולא יכולה להעמיד פעילות חברתית. כאן דיברו על התקציב הבלתי פורמלי שמועבר לרשות ומנהל אותו מנהל מחלקת נוער בכל רשות מקומית במגזר, שיש לו תקציב זעום שאני מלווה אותי ונלחם אתו על כל שקל לעשות כל מיני פעילויות, להעסיק את הילדים ולאסוף אותם מהרחובות. חינוך לא פורמלי אצלנו הוא מתחת לכל ביקורת.
דוד מזרחי
¶
השאלה מה כוללים בפנים. כל הפעילות הבלתי פורמלית, זה כמה מאות מיליוני שקלים. אני אומר כמה מאות מיליוני שקלים משום שהשאלה היא איזה סיווגים מכניסים פנימה. מסתכלים על התכנית התקציבית כמו שהיא מאושרת בספר התקציב, זה כ-600 מיליון שקלים אבל יש בפנים שורה של סעיפים שחלקם יש מחלוקת אם הם מוגדרים כחינוך פורמלי או לא. רק על זה אפשר לנהל כאן דיון.
עסאף בדר
¶
אני רוצה לחדד מה שאמרתי ולסכם את הדברים בשלוש נקודות. קודם כל, מבחינת המצב הסוציו אקונומי, המשפחות, אבות הבית הם במצב כלכלי חלש. הם לא יכולים לשלם את העלות של הקייטנה. שנית, הרשות תחת כותרת חלש, ואני לא מחפש אשמים, אולי בגלל התנהלות, אולי בגלל סדר עדיפויות, לא יודע, התקציב שמגיע לחינוך לא פורמלי הוא מאוד זעום ומצומצם. מצב התשתיות בחינוך, אני הפכתי את הכול לסעיף תקציבי והגעתי ל-229 מיליון ו-600 אלף שקלים לפי מחירון משרד החינוך. אני אומר לך את זה כאיש שטח, לא באוויר. לכן אנחנו חייבים בסוגיה הזאת, לפחות לכיתות ג', לעשות.
כדי לעשות פעילות תרבותית או חינוכית לתלמיד הזה, אני צריך להביא אוטובוס באלף שקלים ולהסיע אותו לנהריה. כל הכפרים כך. אין לנו מרכזי תרבות והעלויות הן יותר גבוהות מאשר אצל כל אחד אחר.
אני מבקש באמת בסוגיה הזאת לקחת את כל המכלול, לשקול את העניין בכובד ראש ולאשר את התקציב לא רק לגבי כיתה ג' אלא לגבי כיתות ג' ו-ד' וזה כהעדפה מתקנת וזה כסיוע וצעד ראשון לקראת מבט והסתכלות על הבעיה במגזר הדרוזי.
החבר'ה כאן הזכירו דרוזי וערבי. חבר'ה, אנחנו כולנו אזרחי מדינת ישראל. אם אנחנו דואגים שנייצר תלמיד טוב, אנחנו נייצר שירות לאומי טוב, חייל טוב, אנחנו נייצר גם אזרח טוב ובסוף נייצר חברה תקינה. אז אנא, בבקשה, זה אתם שדיברתם כל הזמן על פריפריה, על יישובי קצה, זה המצב, תעזרו לנו. תודה רבה לכולם.
נביה נאסראלדין
¶
שני משפטים. אני ממרכז השלטון המקומי. עצם העובדה שיש תכניות לטיפוח המגזר, המגזר הלא יהודי, זאת אומרת שהייתה אפליה מתמשכת לאורך כל השנים ומדינת ישראל וממשלת ישראל מכירה בכך.
נביה נאסראלדין
¶
חבר הכנסת חמד עמאר וגברת איה ציינו ש-13 מיליון שקלים לא הגיעו משנת 2015 עד עצם היום הזה ואנחנו ב-2016.
נביה נאסראלדין
¶
כן. מה עוד שהתקציב של הפעילות הבלתי פורמלית שהיא הבסיס לחינוך, שהיא הגשר בין החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי על מנת לחנך את ילדי ישראל לאהבת המולדת ושירות המולדת. הכסף הזה, אם אנחנו נחלק אותו לרשויות המקומיות שנמצאות במגזר הדרוזי, זה מעט כסף, זה כסף שלא עושה אפילו עשירית מהפעילות שצריך לעשות אותה. אני הייתי מורה, הייתי מחנך, הייתי גם מדריך של"ח, יושב ראש מועצה ויושב ראש הפורום והיום אני נמצא במרכז השלטון המקומי. אבל השאלה הנשאלת היא אם אנחנו מעבירים את הכספים לרשויות המקומיות, מטילים את האשמה על ראש הרשות. לא אדוני. לכל ראש רשות היום יש חשב מלווה ויש גם גזבר ואם בתוך ההנחיות של משרד החינוך, של הפעילות הבלתי פורמלית, לא מצוין מפורשות שצריך לקיים קייטנה של תלמידי כיתה ג', הוא לא יוכל לקיים את הקייטנה כי החשב המלווה מונע זאת ממנו וגם הגזבר וגם משרד הפנים.
לכן עצם ההחרגה של תלמידי כיתות ג'-ד' מהמגזר הדרוזי, זאת אפליה. זאת אפליה שמוביל אותה משרד החינוך, במקום שהוא יוביל לשוויון מלא עם כל ילדי מדינת ישראל בחינוך. למה? כי אנחנו צריכים לחנך לערכים.
לכן אני פונה כאן לוועדה ואני בטוח שכבודך, ואני גם מודה למר חמד עמאר ולאבו מערוף שהם מובילים את הפרויקטים האלה על מנת לדון עליהם בוועדות הנכבדות של הכנסת כדי לתקן את העוול שקיים היום ולתת לכל ילדי כיתות ג' במגזר הדרוזי להשתתף בקייטנות.
דוד מזרחי
¶
קודם כל, לגבי 2016. לצערי הרב, חברי הכנסת מכירים את זה, אין עדיין פניות של ועדת הכספים מתחילת השנה.
דוד מזרחי
¶
גם עודפים ולא רק עודפים. כל הפניות התקציביות לצערי הרב תקועות בגין מחלוקת שיש ליושב ראש הוועדה ואני לא נכנס לזה.
דוד מזרחי
¶
זה לגבי הנושא הזה. באשר לשנת 2015, אני שמח שהנושא עולה כאן כי מעת לעת הסוגיה עולה. רק כדי להסביר את זה. בהחלטת הממשלה לשנת 2015 הוגדר שיהיה תקציב של שלושים מיליון שקלים שייועד לטובת המגזר הדרוזי. 17 מיליון מתוך התקציב הזה הועברו על ידי משרד האוצר למשרד החינוך כתקציב גמיש שעליו בונים תכניות עבודה. 13 מיליון שקלים מתוך השלושים מיליון סומנו ונצבעו מראש בגין פרויקטים נוספים וחדשים שמשרד החינוך הפעיל ב-2015 מעבר לסטנדרט. יש שם שורה ארוכה של דברים. בראש ובראשונה תקצוב דיפרנציאלי בבתי הספר היסודיים וחטיבות ביניים, פעולות של אגף שח"ר בחטיבה העליונה, שורה ארוכה של דברים.
אני מבין שהייתה – וכן חשוב לי להגיד את זה בצורה מאוד ברורה – ציפייה שכל השלושים מיליון יהיו תקציב - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני אומר לך בכנות. אני שומע את זה עכשיו. למה אני צריך לממן מתקציב תוספתי, מהחלטת ממשלה, את פעילותו של אגף שח"ר במגזר הדרוזי? הם לא חלק מהאתגר החינוכי של מדינת ישראל? אגף שח"ר עובד. אני לא ראיתי שמתחילים לסמן ולפלח את אגף שח"ר ובוא נמצא לו מקורות מימון. החרדים - ייקחו מהחרדים, הדרוזים - ייקחו מהדרוזים, הערבים – ייקחו מהערבים.
דוד מזרחי
¶
אדוני היושב ראש, אני לא דובר אגף התקציבים אבל הרציונל מאחורי הנושא הזה היה, ויש לו רציונל, שם ללא - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני אומר לך למה אני אומר את זה. יכול להיות שמשרד החינוך בשיקולים הפנימיים שלו הייתה לו הזדמנות והוא לקח את השלושים מיליון שקלים האלה ומחלק אותם כדי לכסות דברים אחרים.
דוד מזרחי
¶
ממש לא. אנחנו קיבלנו 17 מיליון שקלים לצורך העניין גמיש ממשרד האוצר לטובת הנושא הזה. שאלת למה החרדי, הדרוזי וכולי – משרד החינוך - - -
דוד מזרחי
¶
לא. ה-13 מיליון היו רכיבים שמראש, כשבנינו את תקציב 2015, אנחנו ואגף התקציבים ייעדנו מראש לטובת המגזר הדרוזי.
דוד מזרחי
¶
כן. היא כולה תוספתית, מעבר לסטנדרט. זאת אומרת, אני לא יכול לצבוע שעות הוראה שאני אמור לתת גם ככה. אני לא יכול לצבוע תכניות שאני נותן באופן פלט, שזה הסטנדרט החינוכי שלי.
דוד מזרחי
¶
החלטת הממשלה לשנת 2015 הבהירה שככל – ואני מצטט מההחלטה – שתקציב מסוים, תכנית עבודה מסוימת כבר נכללה בבסיס 2015, מעבר לסטנדרט, בבסיס תקציב משרד החינו ך - - -
דוד מזרחי
¶
במפורש. למניעת כפל תקצוב, התקציב לא יעבור.
אני חייב להגיד משהו. אני יכול להבין את הצד של המגזר ומדוע זה גורם לתסכול. יחד עם זאת, זאת החלטת הממשלה. אנחנו כל שקל שיעבירו לטובת הנושא, נתקצב.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
ניצלו את ה-13 מיליון שקלים? כל ראשי הרשויות לא יודעים שקיבלו את הכסף והם אומרים שהם לא קיבלו את הכסף?
דוד מזרחי
¶
הם קיבלו. הם רצו את זה לתקציב שהוא גמיש, שהם יחליטו לצורך העניין להיכן ילך הכסף. אגב, שימו לב על מה דיברנו בתחילת הדיון שזה לא תקין שהם יחליטו.
היו"ר יעקב מרגי
¶
בוא תקשיב. אני רוצה לסכם. אני רוצה גם לשמוע ממך כיוון אופטימי בכיוון עליו דיברנו, לגבי הסוגיה הזאת, למצוא מקורות מימון. עדיין לא הסתיימה שנת הלימודים. שני מיליון שקלים, זה לא סיפור רציני. לאוצר יש מה לומר בסיפור הזה?
היו"ר יעקב מרגי
¶
הוא נותן אוטונומיה לדודי ולמשרד. העיקר אל תבקש ממנו תוספת.
אני מסכם את הדיון.
הוועדה מודה לכל המשתתפים, לחברי הכנסת היוזם חבר הכנסת חמד עמאר ולחבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף.
הוועדה קוראת למשרד החינוך להכליל את כיתות ג' במסלול לקייטנות הקיץ של המגזר הדרוזי כפי שיושם במגזר הערבי כולו.
הוועדה שמעה בדאגה שהחלטות ממשלה לגבי פיתוח והעצמת הדרוזים והצ'רקסים לשנים 2016-2020 מיושמת באופן עצמאי ורצוני של הרשויות המקומיות ללא התוויה חינוכית.
הוועדה קוראת לקבוע סל פעילות חינוכית בלתי פורמלית ליישום ומימוש החלטת ממשלה זו .
הועדה קוראת למשרד החינוך להכליל את כיתות ג' במסלול הקייטנות וכמובן אני מבקש לקבל תשובה על כך. צריך לקבל החלטה באופן מהיר כי אנחנו כבר ב-28 ביוני. קח את זה להנהלה שלך, דבר עם המנכ"לית, תגיד לה שזו דרישה שלנו כוועדה. שני מיליון שקלים היא יכולה למצוא, יכולה לעזור לך למצוא את המקור התקציבי. אני מבקש שלפני סוף שנת הלימודים הנוכחית לתת לנו תשובה לגבי ההחלטה.
תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:50.