הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 6

מישיבת ועדת המשנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

לטיפול בצעירים וצעירות חסרי בית

יום שלישי, כ"ב בסיון התשע"ו (28 ביוני 2016), שעה 12:00

ישיבת מעקב אחר ביצוע תכנית משרד האוצר ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים לטיפול בחסרי בית צעירים על ידי הרשויות המקומיות

חברי הוועדה: מירב בן ארי – היו"ר

דב חנין

ציפי נחשון גליק - מפקחת ארצית לטיפול באלימות במשפחה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עידית שקר - מפקחת ארצית על פרט, ליווי ומעקב בוגרים, חסות הנוער, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

מומי אלמוג - מנהל המחלקה לנוער, צעירים ושירותי תקון, עיריית חיפה

אילה קדמי חקלאי - מנהלת תחום מחוברי בית, קידום נוער, עיריית ירושלים

רעות גיא - ראש תחום קצה ונערות, על"ם - עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

הדס גול - מנהלת גלגל ושלטר, על"ם - עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

נעמי אדלר - חסרת בית לשעבר, על"ם - עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

נטלי אלקיים - חסרת בית, על"ם - עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה

מור ארם - מנהלת פורום ארגוני צעירות

אריאלה רבינוביץ - יו"ר עמותת אותות

תמר אלון - מנכ"לית עמותת אותות

אסף שמול - מנהל תחום, עמותת אותות

אלון ברמי - מנהל תחום פיתוח משאבים, עמותת אותות

רעות כהן - עו"ד, איתך - משפטניות למען הצדק החברתי

נטע דובדבני - מנהלת מקלט חרום, הבית של הלל, עמותת הלל

יגאל גולדשטיין - מנכ"ל עמותת החוט המשולש

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

ענת כהן

אהובה שרון, חבר המתרגמים

ישיבת מעקב אחר ביצוע תכנית משרד האוצר ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים לטיפול בחסרי בית צעירים על ידי הרשויות המקומיות

שלום לכולם. אני שמחה לפתוח את ישיבת ועדת המשנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ועדת המשנה לטיפול בצעירים וצעירות חסרי בית. היום ה-28 ביוני 2016, כ"ב בסיון התשע"ו.

לפני שאנחנו מתחילים. לפני כן היה איזשהו שיח מה יקרה עם הוועדה במושב הבא. ועדת המשנה תמשיך לפעול כל עוד אני בוועדת העבודה והרווחה ותמשיך לעסוק בנושא. הוועדה תקיים מעקבים וגם נצא לשטח. עם הוועדה או בלי הוועדה, אני בכל מקרה מסיירת. כאמור, הוועדה תמשיך לפעול ותעשה את תפקידה.

המטרה של המפגש היום היא לעשות איזשהו מעקב, גם על מה שקורה ברשויות אבל גם אחרי התכנית לסיוע בשכר דירה לצעירים וצעירים חסרי בית.

אני רוצה לקיים דיון פתוח. הפורום שנמצא כאן הוא פורום שאני מכירה היטב והוא פורום חשוב מאוד. אני רוצה לחלק את הדיון לשני חלקים. אין לנו הרבה זמן ולכן נצטרך להיות ממוקדים ולכן אני מבקשת לא לחזור על דברים שנאמרו.

אנחנו נתחיל קודם כל עם המעקב אחר הרשויות הגדולות שאלה הן ירושלים, תל אביב וחיפה. כמובן ציפי גם תעדכן אותנו לגבי המרחבים הפתוחים ודירות מעבר. נמצאים כאן הארגונים והרשויות. לאחר מכן אנחנו נדבר על התכנית לסיוע.

קבענו כבר ישיבה נוספת ב-27 ביולי בשעה 9:00 בבוקר וזאת תהיה הישיבה האחרונה לפני סיום המושב. מי שרוצה, מוזמן להשתתף בה. אנחנו רוצים לגבש חוק שמתעסק בחסרי בית. כרגע אנחנו יושבים בפורום מצומצם רק כדי לגבש איזושהי הצעת חוק בנושא של טיפול בחסרי בית ועל זה יהיה הדיון. שוב, זה פתוח ושום דבר לא מגובש. הכול בפתח של הפתח. רק כדי לבוא ולראות. יכול להיות שגם לא יהיה, אבל אני כן חושבת שאם נוכל לקדם את זה, מה טוב.

נתחיל עם מה שקורה בעיר הבירה ירושלים ונשמע את העירייה, את השטח ואת ציפי.

עיריית ירושלים, בבקשה.

למען האמת, אין לי הרבה דברים לחדש. את רוב הדברים את יודעת כי שמעת אותם במפגש שהתקיים באנה טיכו.

תציגי את עצמך.

אני מנהלת תחום מחוסרי בית ודרי רחוב, קידום נוער וצעירים בעיריית ירושלים.

חבר הכנסת חנין, תרגיש בנוח. אתה אורח הכבוד שלנו.

תודה.

אחד הדברים המאוד טובים ועקביים שמתרחשים ובאופן קבוע, אלה ישיבות קבועות עם העירייה ועם המגזר השלישי כאשר כל מיני נושאים מועלים לדיון ונגזרת מכך תכנית עבודה. הנושא של מיפוי מענים עירוניים בשלבי סיום והוא דינאמי כי כל הזמן פתרונות מסוימים מתגלים לנו, מוקמים, נסגרים וכולי.

יש דיונים לגבי השלטרים והוקצה כסף לתת מענה של הלנת חירום לצעירים אבל עדיין לא נמצא מקום.

השלטר של הבנים, יש לו מקום?

לשלטר של הבנים אין מקום. זאת אומרת, יש עכשיו איזשהו מקום בתלפיות עליו שמעתי.

הבנתי שזה לא ממש.

נכון, כי שכר הדירה הוא מאוד מאוד גבוה. שכר הדירה הוא משהו כמו 400 אלף שקלים.

מי מחפש עוד מבנים? מי האיש שמחפש או שהעמותה מחפשת?

גם העמותה אבל יש שיתוף פעולה עם מחלקת בינוי של העירייה שמחפשת מקום.

הדס, אתם מחפשים מבנה?

הבנים הם לא אצלנו.

נכון. זה רק של העירייה. נכון.

מחלקת מבנים של העירייה מאוד אקטיבית בעניין ומחפשת מבנה והעמותה מחפשת מבנה. משהו נמצא בתלפיות אבל שכר הדירה מאוד גבוה. תקציב הרווחה הוא משהו כמו 160 אלף שקלים לשנה והם שם יצטרכו לשלם חצי מיליון שקלים. זה משהו שאי אפשר לעמוד בו.

בישיבה האחרונה שלנו עלו רעיונות לפתוח שלטרים לאו דווקא באיזשהו מבנה תעשייתי אלא לנסות למצוא סוג של וילה באחת מהשכונות, לא המרכזיות אלא בפרברים, של ירושלים. יש על זה מחלוקות. זה בדיון אבל תיעשה בדיקה גם בעניין הזה. לשלטר של הבנים אין מקום.

לגבי הבנות, נמצאות כאן נציגות של על"ם והן יודעות שבעיקרון כנראה יש מבנה ומחכים לחתימת החוזה.

כן, אבל המבנה הזה תיכף בורח לנו מהידיים.

חסר כסף לשיפוצים.

מה שחסר כאן זה סכום של מאתיים אלף שקלים. בואו נסגור את זה אחת ולתמיד. מאתיים אלף שקלים. שמעתי את ראש העיר שאמר שהוא ימצא לזה פתרון ושמעתי גם את ציפי שאמרה שהיא לא יכולה לממן שיפוץ. יש כאן שלטר, יש מבנה – בניגוד למצב אצל הבנים – יש בנות שחיות ברחוב במשך רוב היום וכל זה בגלל מאתיים אלף שקלים. אני כבר פניתי לשני חבר'ה אצלי שיתרמו. גם אם אנחנו באים וגם אם אני מביאה פילנתרופיה שכל אחד מהם יתרום חמישים אלף שקלים, מה קורה? אי אפשר לעשות משהו? מה התקציב השנתי של הבנות? 1.2 מיליון? הרי נשאר המון כסף.

אבל אי אפשר לתת לשיפוצים ולא להצטיידות. אלה לא הסעיפים בשביל להחזיק את התכנית הזאת. אני מצטערת.

אנחנו הקצבנו את הכסף בתחילת 2016. חצי שנה כבר מאחורינו.

אני אומר לך שני דברים. המשרד מחזיק אלפי מסגרות. הוא לא משלם הצטיידות והתאמת מבנה. זה דבר אחד. אם הוא ייתן פה, הוא יצטרך לתת לאלפי תכניות והוא לא יצא מזה. אני הצלחתי לשכנע את מנהל אגף התקציבים אצלנו שהתכנית הזאת היא במאה אחוזים מימון משרד. אני חושבת שעיריית ירושלים יכולה להתגייס באופן חד פעמי ולתת 25 אחוזים, מה שהיא צריכה בדרך כלל לעשות בכל תכנית, ולאשר את ההצטיידות הזאת.

אני דיברתי עם ראש העיר. הוא טוען שהשיפוץ עולה 400 אלף שקלים והוא כבר נותן מאתיים אלף שקלים. זאת אומרת, הוא לא אמר שהוא לא נותן.

בוועדת מכרזים של עיריית ירושלים אושרו מאתיים אלף שקלים.

מאתיים אלף שקלים כבר אושרו.

נכון. בוועדת מכרזים.

אז השיפוץ וההצטיידות של המבנה הזה מגיע ל-400 אלף שקלים לפי הערכה של האדריכלית שעשתה את זה?

כן. בהתנדבות.

יש כבר את הכסף של ירושלים. אני לא יודעת, תגידי לי, את רוצה שאני אדבר עם מישהו? אנחנו מדברים על מאתיים אלף שקלים, על כסף שיש לנו למימון מלא. אני כבר פניתי לחברים שלי לגייס כסף אבל זה קצת נראה לי מוזר שאני, חברת כנסת, צריכה לפנות לחברים שלי העשירים שיבואו וייתנו כסף.

זה נראה לי מאוד מאוד בעייתי. גברתי, אם אפשר לומר כמה מלים ברמה היותר כללית. אני מיד צריך לרוץ לוועדת הכלכלה.

אני לא חבר בוועדה הזו אבל אני שמח תמיד לבוא לדיונים שלה.

אתה אורח הכבוד שלנו.

תודה. נעשית כאן עבודה מאוד חשובה ואני חושב שיש גם התקדמות. אני אומר את זה לא רק בהיבט של עיריות אלא גם בהיבט של משרד השיכון עם הנוהל שהם הוציאו וכדומה. כמו שגברתי תראה גם בדיון ההמשך, יש לנו גם נייר של עמותת איתך שעברתי עליו לקראת הדיון הזה – ואנחנו רואים את אותו הדבר גם בעיריית ירושלים – כדי שהדברים יצאו מן הכוח אל הפועל, צריך איזשהו סוג של סגירת מעגלים. סגירת המעגלים הזו, אגב, לא כוללת מהפכות גדולות. היא כוללת הרבה פרטים קטנים, ואגב, זה גם לא כסף גדול. אבל נדמה לי שמה שגברתי עושה בדיון הזה, זה בדיוק הדבר שצריך לנסות לעשות. לעבור חוליה חוליה ולראות איך אנחנו סוגרים את המעגלים ואיך עושים עוד חצי סיבוב של הבורג כדי שאותם מהלכים גדולים שכבר מתחילים לצאת לפועל, באמת יושלמו ויעשו את מה שהם צריכים לעשות.

אני מודה לך כי זה באמת מה שאנחנו עושים כאן בכל דיון.

ציפי, עכשיו ששמעת על המאתיים אלף שקלים של עיריית ירושלים. ידעת שהם שמים מאתיים אלף שקלים?

כן.

מה אפשר לעשות? למי צריך לפנות כדי לשחרר את הכסף ואפילו לתת משהו? אני לא מצליחה להבין למה אני צריכה ללכת לחפש פילנתרופים כשיש לי כסף, עשרים מיליון שקלים שאישרתי אותם.

אני מסבירה לך שזה לא מיועד להצטיידות.

עם מי צריך לדבר כדי שיוכנס שם סעיף שכתוב בו שיפוץ והצטיידות ספציפית למקרה כזה?

לחשב הכללי.

זה נחמיה קין?

אני לא יכולה לפנות אליו. יש ממונים מעלי.

אני רוצה לשחרר את הפקק. מה שאת אומרת לי כרגע זה או שפילנתרופיה מביאה מאתיים אלף שקלים - - -

או הרשות המקומית.

גם את, רעות, שמעת מראש העיר שאמר לך שהוא נותן את כל ה-400 אלף שקלים?

הוא אמר את זה בדיון. הוא אמר שאין בעיה תקציבית ושזה פתיר. הוא אמר שלא על זה יקום וייפול. הוא ביקש מאתנו לפנות ללשכת ראש העיר.

ואת פנית ללשכת ראש העיר.

פנינו במכתב. הגשנו את הצעת המחיר לשיפוץ המבנה וכרגע לא קיבלנו מענה שנמצא הכסף או משהו כזה.

אבל קיבלתם מענה שיש מאתיים אלף שקלים.

קיבלנו מענה הוא מעביר את זה לטיפול של אגף הרווחה בעיריית ירושלים ומאז לא קיבלנו דבר.

אגף הרווחה אמר לך שיש החלטה?

הוא לא אמר לא כן ולא לא.

הם אמרו שיש מאתיים אלף שקלים אבל צריך עוד מאתיים אלף שקלים.

הסאגה הזו חייבת להסתיים. זה ממש מטריד אותי.

על השלטר לבנות - דיברנו, לגבי הבנים - אתם מחפשים מבנה. מבחינת תקציב, יש לכם לשיפוץ והצטיידות?

תלוי במבנה. זה לא הגיע לשלב הזה.

אבל מישהו שם צריך להתחיל לחפש מבנה כמו שצריך. חייבים להתקדם עם זה. אנחנו כבר בחודש יוני. אנחנו שמנו יעד. זה נמצא בסדר עדיפויות?

זה נמצא בסדר עדיפויות. זה נמצא על שולחן העבודה. יש מפגשים וישיבות. זה לא משהו שנשכח. אכן יש צורך אמיתי.

אני יודעת.

בגלל הצורך האמיתי אנחנו לא יכולים ללכת לישון.

אני אמשיך לעקוב לגבי הבנים ולגבי הבנות, אני אטפל.

הייתי בדיורית של החרדיות של אותות בירושלים. ציפי, היית שם?

עוד לא.

תלכי. זה מקסים. מקום יפה. הבנות נכנסו לשם?

היא כבר מלאה.

אתמול ציפי הייתה אצלנו בתל אביב.

היא עושה סיורי שטח. ספרו לנו על הדיורית בירושלים.

הדיורים נפתחה בינואר.

היא במימון מלא של משרד הרווחה?

לא. בתל אביב זה במימון הקרן למפעלים מיוחדים שיוצאת אחרי חצי שנה ואז המשרד נכנס. בירושלים אותו הדבר. בירושלים אנחנו נעשה מיזם משותף עם העמותה.

המקום נפתח ויש בו 16 בנות.

ויש המתנה.

יש 16 צעירות בדיורית עם רשימת המתנה ארוכה.

מה עוד קורה בירושלים?

רק דברים טובים.

מה עוד קורה מבחינת חסרי הדיור? יש לך דירות מעבר?

יש לי דירות מעבר. דירות המעבר עובדות ופועלות. הצורך הוא באמת באיזושהי פונקציה אמיתית ובסיסית בהלנות חירום בשלטר לצעירים.

השלטר, זו הנקודה שלנו.

כן. זאת הנקודה העיקרית והמרכזית. זה חייב להיפתח. אתמול הייתה לנו עוד הפעם ישיבה גדולה ואחת השאלות שהועלתה שם הייתה שצריך כבר לפתוח. אכן יש התגייסות אבל מה לעשות, אנחנו יכולים רק להשקיע מאמצים.

אנחנו נסיים את הסאגה הזאת של מאתיים אלף שקלים.

זה מעבר לדיונים המקצועיים.

ציפי, מה עוד יש בירושלים? יש את הדיורית שראינו. יש דירות מעבר.

דירות המעבר הן שלנו, של קידום נוער.

רק שלכם?

כן. שלנו. יש כל מיני וריאציות של דירות מעבר. יש פתרונות לינה של המגזר השלישי.

דירות לבוגרי חסות הנוער.

שלוש דירות לצעירים.

לצעירים.

שתיים לצעירות ואחת לצעירים.

שגם זה יחד עם עמותת אותות?

כן.

החוט המשולש, יגאל. מה קורה אצלך? דיברת אתי על איזושהי בעיה.

אצלנו זה לצעירים בכל הארץ שנמצאים בהוסטלים שלנו. במרחב בעיר זה מגיל 14 עד 25. זה בעצם מרחב יום מ-10:00 בבוקר עד 10:00 בלילה.

אני מצטרף לנאמר כאן שהחוסר העיקרי הוא בדיור חירום. בשלב העתידי גם נדבר על דיור חירום לנוער עד גיל 18.

אבל יש לך גם את ההוסטל בו הייתי. מקסים.

יש לו הוסטל לבנים והוסטל לבנות.

שני ההוסטלים מלאים?

ויש לו מרחב שעובד במיזם.

הייתי במרחב. יש לך רשימות המתנה להוסטלים?

כן. כל הזמן אבל זה מכל הארץ ולא קשור לירושלים.

פיזית הם נמצאים בירושלים.

להוסטל יש לי תקופה של שנה וחצי או לצעירים או לצעירות, כולל צעירות בהריון. זה פרויקט ארצי ובאים מכל הארץ.

נכון. הייתי בהוסטל בו היו צעירות בהריון.

תגיד מילה על אנה, שם היינו בשבוע שעבר.

אנה, פרויקט חברתי, מסעדה חברתית שנפתחה לפני חודש וחצי יחד עם קרן דואליס.

מקסים.

יחד עם ביטוח לאומי.

ציפי, אני אקח אותך לאכול שם צהרים.

ציפי הייתה מוזמנת אבל לא יכלה להגיע.

זה מיזם דומה למה שקורה בתל אביב. אמורים להיות מועסקים שם בין שמונה ל-12 צעירים. דרך עוד לא יודעים מה המספר. אגב, אלה בני נוער בהגדרה. כרגע זה עד גיל 18 ואנחנו מנסים להרחיב את זה.

הם מהמרחב או מההוסטלים?

אפשר מכל מקום להפנות. זה פשוט עובר דרך העובדת הסוציאלית שאנחנו מעסיקים בפרויקט אבל אפשר להפנות מכל הפרויקטים. אנחנו בקשר עם כולם. באופן טבעי יגיעו חבר'ה מתוך המרחב. אנחנו מכניסים שניים בשבוע הבא ואלה חבר'ה שמגיעים דרך קידום נוער. זה עובד בשיתוף פעולה. יהיו שם בין שמונה לעשרה בשנה שיעברו הכשרה בתחום של המטבח. בינתיים האוכל טעים.

גם אני הייתי בפתיחה בשבוע שעבר והיה מקסים. אנחנו נשלח היום מייל לכל חברי הכנסת, למרות שלא שלחתי בשבוע שעבר כי רן מלמד מ-ידיד פשוט שלח לכולם. אני אשלח מייל לכל חברי הכנסת. זה נמצא ברחוב אנה טיכו.

לא. הבית נקרא בית אנה טיכו. מוזיאון אנה טיכו. הרחוב הוא רחוב הרב קוק.

ניתן להם את הפרטים. זה עסק חברתי מקסים. פגשנו שם גם את הצוות וגם כמובן את יגאל ודנה ואת אנשי קרן דואליס. מקום מקסים וגם יש לו מטרה טובה. רציתי לכתוב לחברי הכנסת כבר אז, אבל רן מלמד היה מאוד מעורב וזה בסדר.

עוד משהו קטן על ירושלים. אני מ-הלל, מהלנת חירום של הלל. אני רוצה לומר שאנחנו נמצאים בירושלים ונותנים מענה ארצי. מדברים על השלטרים ועל הלנות חירום שזה באמת מאוד חשוב אבל בשלב כלשהו נצטרך לחשוב גם על ההמשך. אצלי כל השנה כמעט מלא. בדיוק עכשיו סיימנו שנה ועברו משהו כמו שישים אנשים במהלך השנה.

תסבירי המשך.

דירות מעבר, דירות מדרגה ולא רק לאלה שיוצאים מבתים חרדים. השלטרים התמלאו.

יש דירות בירושלים שהן לא רק לאלה שיצאו בשאלה.

נכון אבל הן לא מספיקות. החבר'ה שנמצאים אצלי, הדיורית כבר מלאה, דירות המעבר מלאות, יש שם מקום אולי לשמונה אנשים. השלטרים התמלאו מהר ואני שואלת מה אחר כך.

בירושלים יש רק דיורית אחת לצעירות הדתיות. הן לא נראו לי כל כך חרדיות ולכן אני קוראת להן דתיות.

למרות שמתחילות להיכנס גם חרדיות.

זה מאוד מאוד חשוב שיהיה משהו שבנות דתיות יוכלו להיות בו. הן דיברו על השבת. אין לנו תכנית להקים דיורית רגילה בירושלים כמו שיש בתל אביב?

אולי בשנה הבאה. אם תהיה תוספת תקציב ויהיה צורך, אז כן.

יש צורך.

את לא צריכה להכניס מהלנת חירום לדיורית. את צריכה לדירת מעבר.

צריך איזשהו מענה.

אנחנו נשב ונכין רשימה ל-2017 ונעשה תכנית. אתמול כחלון הסתכל עלי בישיבת הסיעה ושאל אותי כמה כסף ואמרתי שלא התכוננתי לזה. בואי נתכונן לזה.

עוד עשרים מיליון.

שקודם כל יביא מאתיים אלף שקלים. אנחנו נשב על זה בשקט, את ואני, ונחשוב. צריכה להיות דיורית.

אם אפשר להוסיף. יש עוד בעיה אחת שפחות דנים בה כאן וזה מה שנקרא דיור חירום לנוער מתחת לגיל 18. אתנחתא מלאה בירושלים ויש גם חבר'ה שלא מתאימים לשם. זה נושא עליו דובר גם במשרד וציפי העלתה אותו.

ציפי, גם זה התחום שלך, החבר'ה שמתחת לגיל 18?

כן.

אנחנו מתעסקים בזה.

אבל אתן לא ביחד.

חסות הנוער במשרד הרווחה.

ישבתי גם עם טלי.

יש גם את המבשר הטוב שהייתי בו.

עוד מעט יהיה מבשרת טוב.

נכון, אבל אין משהו כמו אתנחתא.

משהו שהוא פחות מקביל אפילו מאתנחתא.

בתל אביב יש מקום אחר, יש את בית השנטי.

יש רק צעירים מדברים.

ההערה שלך היא לעניין. בתל אביב יש כמה.

מה שיגאל מתכוון זה שהגיע הזמן להקים מסגרות לנוער מתחת לגיל 18 שמקבלות בכל שעה ובכל מצב ללא תנאי וללא תכנית שבבוקר צריך לקום. יכול להיות שהנער ייכנס בשעה 3-4 לפנות בוקר כי זו השעה שהוא צריך את קורת הגג אבל הוא יצטרך לישון עד 12:00 בצהרים.

ב-מישהו, זה גם מתחת לגיל 18? מה יש ל-על"ם?

הלב.

אבל הלב זה רק לזנות.

המסגרת של הלב עובדת 24/7 ואליה מגיעים קטינים וקטינות.

איזו מסגרת יש לעל"ם מתחת לגיל 18?

של הלנה?

עם הלנה בתל אביב.

אין. רק הלב.

אבל הלב היא רק לאלה שעוסקים בזנות. למה לא עושים דבר כזה בירושלים?

יש פחות זנות בירושלים.

אין זנות קטינים בירושלים.

ביחס לתל אביב, זה לא מצדיק.

אפשר לעשות מקום קטן יותר.

זה אחד הרעיונות עליהם אנחנו מדברים.

גם זה מעניין אותי.

אנחנו משוועים לכך שיפתחו כאן תכניות לקטינות, לצעירות וצעירים בזנות.

אילה, יש זנות של קטינים בירושלים?

אני לא בקיאה בנושא של קטינים אבל אני מניחה שכן. מדי פעם שומעים פה ושם. כן. אני לא יודעת לדבר על קנה מידה.

אולי תשאלי אותן אם יש זנות בירושלים.

אני אתן להן. את יודעת שאין כאן ישיבת ועדה בלי שהן מדברות.

אני כן אומר שדווקא בהקמת שלטר לצעירות חסרות בית, זה יכול להיות ניסיון מעניין. זנות היא לגמרי אחת האסטרטגיות ההישרדותיות העיקריות של צעירות שהן חסרות בית. אני חושבת שזה יכול להיות ניסיון מעניין דווקא להקים מענה שלא מתייג את הפונות אליו בזנות אבל כן יש לו את המשאבים להתמודד גם עם הדבר הזה.

כמו אתנחתא אבל עוד אחד. לאתנחתא יש תנאי קבלה?

כן.

לאתנחתא אין תנאי קבלה על הסף. אני רוצה לתקן. לאתנחתא מתקבלים גם בשעות הלילה.

את זה אני יודעת. בכל שעות היום, זה ללא תנאי.

ללא תנאי. בהמשך בוודאי שצריכה להיות הסכמה של ההורים או איזשהו הליך פורמלי של הסכמה.

אבל ההורים שזרקו את הילד שלהם לרחוב לא יאשרו את זה.

זה מעניין אותי. יגאל העיר כאן הערה חשובה.

אין מקום להקים מסגרת כמו לב 24/7. זה נכון, אבל כן צריכים מסגרת שפתוחה 24 שעות ביממה ולא בהיקפי משרות כמו בתל אביב. כן צריכה להיות מסגרת שמקבלת אותם ללא מבחן וללא שאלה, ושלא צריך לקום ב-12:00 בבוקר לתכנית. תיכנסו מתי שאתם רוצים, איך שאתם רוצים וקחו מכאן מה שאתם רוצים ומה שאתם צריכים.

כך התחילו.

אבל הם כבר לא כך. צריך לחזור לזה.

באמת היום זה לא כך.

הייתה מחשבה שהמרחב שכבר עובד 12 שעות, להרחיב אותו לעוד 12 שעות ולתת מסגרת של חירום קטנה.

יש שם מקום להלין?

לא.

צריך לשפר עמדות. בנושא של הזנות, לעשות הכשרה מיוחדת לצוות כדי לטפל בתופעה שהיא לא כזו גדולה.

אבל אתה תצטרך לעבור מקום.

בכל מקרה אנחנו עוברים מקום.

אתם מחפשים מקום?

כן.

אם אתם כבר מחפשים, כמה זה יעלה להוסיף את המיטות? מישהו עשה תמחור?

זה יעלה.

את יכולה לעשות איזה תמחור כמה יעלה להרחיב את החוט להלנת חירום? גם כך הוא מקום שלא מתייג והם כולם יוצאים ונכנסים.

לפחות עוד מיליון שקלים.

בקצב הזה, עם העשרים מיליון שקלים אנחנו לא מבזבזים אותם.

מיליון ו-700 אלף שקלים. הוא משתתף בחמישים אחוזים.

זה מיזם משותף.

נכון.

גם ההוסטלים הם במיזם משותף.

אני יודעת.

אבל מסוף השנה זה לא יהיה מיזם משותף. צריך לתקצב בעוד מיליון ו-700 אלף שקלים.

בואי ניקח את הסיפור של החוט. אתה מחפש עכשיו מבנה?

כן.

חבל לבזבז זמן. אם אתה מחפש מקום, תחפש מקום שאפשר לעשות בו גם הלנה. בסדר?

או.קיי.

המקום יהיה לבנים ובנות ביחד?

כן. כמו שב-חוט רגיל. גם ב-חוט יש בנים ובנות ביחד. לא בשינה אבל במרחב הפתוח הם מסתובבים ואין בעיה.

את רוצה לדבר? אני רואה שהיית מאוד נסערת. תגידי איך קוראים לך.

קוראים לי נטי. אני חייבת להגיד שיש ים זנות בירושלים. אנחנו כל כך שקופים שלא רואים אותנו.

לא. בכלל לא. חס ושלום, שלא תביני כך. דיברנו על מתחת לגיל 18.

מתחת לגיל 18.

ים?

ים.

בת כמה את?

עשרים.

כמה זמן את בכיסא גלגלים?

זה לא קשור לזה.

זה נראה חדש.

זה עניין חדש. כן. יש לי קטע כזה כבר כמה שנים של התקפי חרדות כך שאני נכנסת ללחצים מאוד מאוד מהר. זה התפתח בתקופה האחרונה מאז אני ברחוב. יצא שאני מתעלפת הרבה ומי שמכיר, בירושלים יש את המשביר הישן עם ים מדרגות, התעלפתי שם והתגלגלתי ועכשיו אני על כיסא. זה יעבור.

אני באמת שומעת את מה שאתם אומרים ואני מצטערת, אני לא כל כך מאמינה לכם. שובר אותי לדעת שאני ברחוב וכמוני יש כל כך הרבה. אין לכם מושג כמה כמוני יש. יש כל כך הרבה חבר'ה שחיים בתנאים הזויים בטירוף. מזל שיש להם את גלגל לבוא להתקלח ומזל שלנו הבנות יש מקום לישון. מה עושה בחורה שנגיד הגיעה כאשר מ-10 בבוקר עד 10 בערב אנחנו ברחוב. זה טירוף מה שהולך שם. זה טירוף מה שהולך ברחוב. לא האמנתי שדברים כאלה יכולים לקרות. כל סמטה, לא משנה מאיזו שעה, אני יכולה למצוא את עצמי בלי שקל לאכול ומכאן להידרדר לזנות ולהידרדר לסמים כי זה כך. כמוני יש עוד מיליון. לכל פינה שאני הולכת, כל זולה שאני אכנס אליה, יש שם אנשים, יש שם חבר'ה בגיל שלי, יש שם חבר'ה קטנים, יש שם חבר'ה עם סיפורים מזעזעים. אני אומרת לעצמי שאני רוצה משפחה. אני באמת רוצה משפחה אבל איפה הילדים שלי יחיו?

אני היום בת עשרים אבל בעוד כמה שנים אני ארצה להתחתן, אני ארצה להקים משפחה ואני ארצה בית ואין לי מאיפה. אין לי מאיפה. הלוואי שההורים שלי היו מקבלים אותי אבל אין שום סיכוי כזה. קודם כל, ההורים שלי לא במצב שפוי לקבל אותי. אם ההורים שלי היו במצב שפוי, אולי לא הייתי במקום הזה. כל כך הרבה חבר'ה שהם לא יודעים איפה ההורים שלהם. ההורים שלהם לא מחפשים אותם. אף אחד לא מחפש אותם. אני יכולה להסתובב ברחובות כמו ילדה שיש לה הכול, אני יכולה ללכת בפסון כזה עם איפור ונעליים שמצאתי ברחוב אבל אנשים יחשבו שזה כלום, שאני בן אדם בדיוק כמו כולם ואחר הצהרים אני אחזור הביתה, אבל אחרי שרואים אותי יום אחרי יום על הספסל, מ-10 בבוקר עד 10 בלילה, זה מייאש. אני צריכה לעבור מקום כל פעם כי אני מתה מפחד שיפנו אותי מהזולה, אני מתה מפחד שיבואו חבר'ה אחרים שהזולה שייכת להם וזה יכול להיגמר ברצח. זה יכול להיגמר ברצח. יש ים בקשות ואנחנו כבר שנים במצב הזה.

לידי יושבת בחורה שיש לה ילדה. אם לא היו הגורמים, איפה היא הייתה היום עם הילדה? אתם יודעים כמה בחורות נאנסות ונכנסות להריון? הן עושות הפלה, בסדר, אבל אז? אז זה מסוכן יותר להביא ילדים ואז זה מפחיד אותן להביא ילדים. ואיפה האבא? אין אבא. הוא אנס אותה והוא ברח. הוא השאיר אותה שם פצועה ושבורה ומצולקת עם ילד.

זה פשוט גומר אותי. זה גומר אותי. אני לא יכולה לתאר לכם כמה ילדים במצוקה אני רואה. ילדים קטנים. למה אני צריכה ללכת ברחובות כשאין לי מה לאכול ולומר, סליחה אדוני, יש לך שקל? סליחה, אתה יכול לקנות לי משהו לאכול? אני מתביישת שאני יושבת במרכז העיר אבל אני לא יודעת כבר לאן ללכת.

כמה זמן את נמצאת ברחוב ולא בבית?

אף פעם לא הייתי בבית. אף פעם לא היה לי בית. ההורים שלי נרקומנים וכל החיים היו כאלה. אני לסבית. סליחה, אבל יצא כך. המשפחה שלי אף פעם לא קיבלה אותי. זאת משפחה פרימיטיבית מרוקאית כזאת, כבדה מעכו. לא גזענות, חס וחלילה, אני מרוקאית, אני אוהבת מרוקאים, אני מכבדת אבל המשפחה שלי נורא פרימיטיבית ואף פעם היא לא קיבלה אותי. בן דוד שלי היה מטריד אותי יום יום. יש להם סיפור חיים דומה. סבתא שלי החליטה שהיא מגדלת את כולנו ואני לא יודעת מאיפה הכוחות שהיו לה. אותו בן דוד לא הפסיק להטריד אותי כל החיים, באמת מגיל מאוד מאוד צעיר ובעצם עד היום. אני לא מסוגלת לחזור לשם. אימא שלי עדיין בסמים. את אבא שלי אני לא מכירה.

יצא שהייתי בפנימיות כל החיים וזהו. ברגע שאתה יוצא מהפנימייה, אתה לבד. אתה לבד. אין לך אף אחד. אני באמת שואלת, לאן אפשר לפנות?

את פירקת אותנו וכולנו כאן מיומנים. כולם כאן שנים בתחום. אני אומר לך משהו. קודם כל, כל מי שנמצא כאן, אין כאן חברי כנסת – ואני לא מזלזלת בהם - אבל כל מי שנמצא כאן, אלה אנשים שעובדים יום יום עבור ילדים וילדות כמוך. שלא תתבלבלי. נכון, אנחנו צריכים לעשות יותר טוב, אנחנו צריכים להשתפר, אנחנו צריכים לא ללכת לישון, אבל כל מי שאת רואה כאן, תסתכלי עליהם, הם מסתכלים לך בעיניים, אלה אנשים שיכלו לעבוד בכל מקום במדינה והחליטו לקום כל בוקר ולעשות דיני נפשות. תאמיני לי, זה לא פשוט. לא קל כאן. תקציבים צריך כל היום ללקט. אני חברת כנסת והולכת לבקש מחברים שלי העשירים לבוא ולעזור. שני אנשים באו ואמרו לי שיש על מה לדבר. אז תביני, אלה האנשים כאן.

אני מבינה את הצער שלך. מה שאת עברת, סיפור החיים שלך, ילדה בת עשרים, את ילדה, אנחנו לא נצליח להגיע לשם. אבל תהיי בטוחה שכל מי שנמצא כאן בחדר יעשה את המקסימום - לא סתם הדס יושבת ונותנת לך יד – כדי שאת תצליחי.

אני רוצה שתביני עוד משהו. אף פעם לא הייתה כאן ועדת משנה לצעירים חסרי בית. אף פעם זה לא עלה כאן. מישהו דיבר על זה באיזה יום מיוחד. יושבת כאן רעות, יושבת ציפי, יושבים החבר'ה מ-אותות, אנשים שכל חייהם מתעסקים בצעירים חסרי בית. אלה באמת אנשים שפעם ראשונה באים ואומרים שצריך לטפל בחבר'ה מעל גיל 18. תראי, גם יגאל אומר שגם מתחת לגיל 18 יש לנו בעיה. פעם מישהו דיבר על צעירים? כולם היו בטוחים שבגיל 18 במדינת ישראל מתחתנים והולכים הביתה. אני יודעת שקשה להיות אופטימית ואני לא מחליפה אותך לרגע בתחושות, אבל תהיי בטוחה שאנחנו נעשה כל מה שאפשר. תאמיני לי, הוועדה הזו כמעט נסגרה בסוף המושב. ישב כאן כחלון שר האוצר שלא יושב בוועדות משנה והוא אמר שלא נסגור את הוועדה ולא רק שלא נסגור אותה אלא בואו נחשוב איך אנחנו יכולים להביא עוד ועוד כסף ועוד דברים.

אני לא יכולה להבטיח לך כמה זמן אני אהיה בכנסת אבל כל עוד אני כאן, אנחנו לא ננוח.

אנחנו בדרך לשם?

אנחנו בדרך. הדרך ארוכה, היא מפותלת, לפעמים היא בלתי נסבלת, אבל אנחנו בדרך.

היא ארוכה ואנחנו עדיין ברחוב.

אני יודעת. לפני ששמעתי אותך, זה מה שאמרתי כאן. כשאני אומרת לאילה שזה בסדר עדיפויות והיא אומרת לי שהיא יודעת, אני מאמינה לה. כשאני שואלת את ציפי מאיפה נביא את המאתיים אלף שקלים והיא אומרת לי שננסה עם החשב הכללי, אני מאמינה לה. אני יודעת שבשבילך אלה ביטויים בעלמא אבל אנחנו מתקדמים. החורף הזה כבר לא תהיו ברחוב. אני מבטיחה לך. את זה גם ציפי אמרה כאן. דיברנו על כך שבספטמבר אנחנו כבר רוצים ואין יותר ללכת ב-10:00 כי גלגל נסגר.

זה בעוד ארבעה חודשים.

אל תדאגי. תודה שבאת ושיתפת וסיפרת לנו. היה מאוד מאוד קשה לשמוע אותך אבל מאוד מאוד חשוב.

אנחנו נדבר על תל אביב. אני לא יודעת כבר מה להגיד, אבל ציפי, תגידי את. ביום חמישי אנחנו בתל אביב. רעות, בכוונה הרחבתי קצת. תגידי, מה קורה ואיך אנחנו מצליחים לזוז שם?

תעזרו להם למצוא מבנים.

שלושה מבנים.

אומרים שלא קיבלו מכתב מציפי שמבטיח שהם יכולים לצאת לדרך. בדרך כלל העמותות מחפשות את המבנה אם יש כסף.

לא התחלנו לחפש מבנים כי אין לנו אישור.

וגם הם לא. מישהו צריך לבחור עמותה.

לא אני בוחרת את העמותה.

כשאני באה לרשות המקומית, לאורית מוסל, היא אומרת לי שאין לה התחייבות.

ההסכם נמצא אצלה והיא צריכה לחתום עליו.

מאז היא עוד לא חתמה על ההסכם?

מה זה מאז? מאז, נשמע כאילו לפני שנה. אני חושבת שזה הגיע אליהם לפני שבועיים. הם צריכים להעביר שם את כל החתימות.

כשהיא חותמת על ההסכם, היא מחליטה על איזו עמותה? היא מוציאה קול קורא?

ברגע שהיא חותמת על הסכם, היא אומרת שהיא מאשרת להפעיל את התכניות אצלה. היא צריכה לצאת לקול קורא.

ואז אחד מכם יקבל.

לדעתי היא רוצה שכל עמותה תפעיל בית אחד.

אנחנו לא יודעים מה היא בדיוק רוצה.

הייתה איזו פגישה עם תל אביב, לא?

הם עסוקים כרגע בעניין הזה. צריך להגיד שאנחנו קצת מתעלמים מהסיפור הזה אבל הסיפור של המבנים הוא לא רק שרעות תסתובב בתל אביב ותמצא מבנים אלא זה סיפור מורכב למצוא מבנים כאלה. אלה מבנים גדולים ומאוד יקרים. זה סיפור גדול מאוד למצוא את המבנים האלה. זה לא לאתר מבנה להוסטל ואז מתאימים אותו ומוצאים את הפתרונות. למצוא מבנה כזה, זה סיפור אחר.

אני יכולה להגיד שיש לנו את מישהו לרוץ אתו שזה האח התאום.

כן, שהוא עדיין הקומה השנייה שפנויה.

אנחנו משלמים שם הרבה כסף לשכירות, יחסית. משלמים 10,000 שקלים ל-130 מטרים מרובעים. יש שם עוד קומות פנויות וזאת יכולה להיות אופציה. זה דווקא יכול להיות מקצועית הגיוני שזה יהיה שם.

אני יודעת. כשהייתי חברת מועצה דיברנו על כך שזה יהיה בשתי קומות.

יהיה שלטר, יהיה מרכז.

זה הכי טוב. זה כמו אצל יגאל. עדיף להשתמש בדבר הקיים ולהרחיב אותו. על זה צריך לדבר עם אורית מוסל ולראות היכן אנחנו עומדים.

אבל אני לא הבנתי שאנחנו שם.

לא. גם אני לא הבנתי את זה אבל אני רוצה לראות אם זה בכלל מתקדם. ביום חמישי גם יואב בן ארצי יהיה אתנו. מישהו צריך להתחיל לקדם את השלטרים.

ברגע שעיריית תל אביב תוציא קול קורא.

לכן רציתי לוודא עם ציפי.

אני חושבת שאת כמי שמכירה את רשויות עיריית תל אביב, את יכולה באמת להיעזר. יש שם ממונה על כל הנכסים.

אלי לוי. אני יודעת.

אנחנו יודעים שיש נכסים של העירייה שעומדים.

אנחנו גם יודעים שיש לנו נכס.

שייתנו לנו להשתמש בזה בשנה-שנתיים הראשונות לפחות עד שנמצא מבנה בשכירות. זה חבל, כי התכניות מבחינתנו הן תכניות של הרשות המקומית. זה שהרשות המקומית בוחרת שמי שיפעיל לה את זה בפועל ביום יום זאת עמותה כזו או אחרת, זה חבל. אני חושבת שלעירייה יש מנגנון כל כך משומן שיכול באמת לעזור ולתת לנו להשתמש במבנים לשנה-שנתיים הראשונות כדי לקצר תהליכים.

בסדר. רק רציתי לוודא לפני שאני מגיעה ביום חמישי.

זה בדיוק דירת טרנסג'נדרים.

דירת טרנסג'נדרים, תאמין לי שאין שבוע, כולל אתמול, שאני לא מתקשרת. אל מנחם, אל עופר מביטוח לאומי. אנחנו לא ננוח. הנושא של הדירה של הטרנסים חייב להסתיים. כבר אמרתי להם שאני אביא את התקשורת שתראה את הבית. אם קורה מצב שמישהו אומר לי שרק באים ומחליפים שם חולצות, זה מה ששמעתי. אבל אני איימתי שאני אשלח כתב ועכשיו הם הבטיחו לי שעד סוף השבוע הם ייתנו תשובות. בסוף מי שמאיים כאן אלה לא חברי הכנסת אלא רק כתבים. אנחנו נביא לשם ונראה את האווירה ונראה שאין שם כלום.

הם צריכים מקום כזה. זה ברור.

הם צריכים את זה. הדירה של הטרנסים עדיין בסדר היום כאן ומטפלים בה ומתעסקים אתה. אנחנו לא נחים עד שלא נפנה את הדירה מהמחסן.

אפרופו טרנסים ולהט"ב, אני הייתי בחולון, אתם הייתם בחולון, את היית בחולון. מה קורה עם ההוסטל של הלהט"ב, הוסטל המשך לבית דרור? אתם מכירים את זה? תדעו שאנחנו הולכים להקים הוסטל המשך לבית דרור. החבר'ה שלהם מהקהילה שנמצאים ברחוב. זה יהיה בחולון כי בתל אביב אין מבנים.

מחר זה יהיה בוועדת המכרזים.

מחר בוועדת המכרזים. מרגש.

כן. מרגש. ברגע שהם יאשרו, יהיה הסכם.

ועדת המכרזים מאשרת ואז יש אישור לרשות.

מכינים הסכם והם חותמים עליו ואנחנו חותמים.

אתם צריכים לחפש?

התחלנו.

תחפשו מבנה.

זאת תכנית הפעלה.

זה המפרט עליו דיברנו אתה ואני?

כן.

אם כן, נתחיל לחפש מבנה. חבל על הזמן. זה משהו שאנחנו כבר תפרנו. אני הייתי אצל ראש העיר וקיבלתי הבטחה מפורשת שאנחנו יוצאים לדרך וגם מציפי. יצאתי משם והתקשרתי אליה, היא אמרה לי שוועדת המכרזים תתכנס.

כרגע יש וילה אחת בחולון.

בוא נשתלט עליה.

יש משהו חדש של המכורות.

נכון, סליחה. אם יש עוד משהו חשוב בתל אביב שנדע.

דירת מכורות. היום או מחר אנחנו אמורים לחתום חוזה.

שזה אומר?

דירה שבעבר הייתה של מישהו לרוץ אתו.

אלה מכורות נקיות?

מכורות נקיות.

באיזה גילאים?

18 פלוס.

זאת דירת מעבר ולכן ברור שאלה מכורות נקיות.

יפה.

ממש היום או מחר אנחנו חותמים.

זאת לא הייתה הדירה שלנו. הדירה שלנו הייתה 18 עד 26 והיה לזה רציונל מקצועי לעבוד עם צעירות.

תהיה דירה של גילאי 35.

כמה מיטות יהיו בדירת המכורות?

חמש.

היו שתי דירות.

לא. הייתה דירת בנים והייתה דירת בנות.

כן, הייתי בדירה הזאת.

נכון. אנחנו סגרנו את שתי הדירות. סיימנו את ההפעלה.

מה קורה עם הבנים? הייתי בשתי דירות.

מחכים לך.

זאת דירה של ציפי או רק מול הרשות?

זה מהתקציב הזה. זה מהתקציב שהועבר.

אתה רוצה שאני אשאל את יואב ביום חמישי היכן הבנים נעלמו? אני דווקא הייתי אצל הבנים.

עכשיו אפשר להפנות את הצעירות לדירה?

עוד לא.

רק עכשיו אנחנו סוגרים.

איפה הדירה?

בתל אביב, רחוב גוש עציון.

אמרתי שרעות תוכל להפנות בנות או בנים אבל עכשיו אלה בנות מכורות נקיות. השולחן העגול הזה הוא גם כדי שכל אחד כאן ידע מה קורה ויוכל לעשות את החיבור. ביום חמישי אני אברר אצל יואב בן ארצי מה קרה עם הדירה של הבנים של על"ם.

חיפה. מה קורה בחיפה?

קודם כל, התייחסות קטנה למה שנטי אומרת. אנחנו בסופו של דבר נשמח מאוד שכל הוועדה הזאת תיתן כתובת לצעירות כמוך לא להגיע למצב שאני שומע אותך אומרת שאין לך היכן לאכול, אין לך כסף, אין לך היכן להתרחץ. זה דבר מאוד עצוב כי בכל מקום שלא תהיי, את חייבת לדעת שיש לך כתובת. אנחנו צריכים להתאחד כולנו כדי לתת ללקוח כמו שלך פתרון והפתרון יכול להיות פרטני ולא קבוצתי. כאן מדברים רק על קבוצות ועל איך להקים הוסטלים ואולי אנחנו קצת מתרחקים מהפתרון הפרטני שלך שאת אומרת מה יקרה אתך עכשיו כשאת יוצאת מכאן. חלק מהתחושה של הוועדה צריכה להיות שבכל עיר תהיה כתובת ולא יכול להיות שצעיר או צעירה לא ידעו למי לפנות.

אני רק אומר שיש כתובת.

אני שומע אותה ויותר חשוב לי שהיא תגיד שיש כתובת. אם היא הולכת ברחוב ואומרת שהיא יושבת והיא רעבה ולא יודעת מה לעשות, זה כואב לשמוע את זה.

מומי ויגאל צודקים. נטי, את הרי ישנה בגלגל בלילה. אני יודעת שאת ברחוב בין 10:00 ל-10:00. אל תדאגי, אני יודעת. ראיתי ודיברתי אתכם. אבל יש לך גם את ה-חוט. אני פגשתי בשבוע שעבר שתי בנות. הייתי בכפר של הנגמלים, ריטורנו. הגעתי לשם ביום חמישי עם הוועדה למלחמה בנגע הסמים. פגשתי בחורה שהייתה ממש מוכרת לי ואז היא אמרה לי שהיא הייתה תמיד אוכלת צהרים ב-חוט. אמרתי לה, החוט המשולש. אם כן, קודם כל, הייתי ב-ריטורנו ופגשתי אותה והיא מקסימה והיא ממש ממש ממש נראית טוב ולא כמו שנראתה עת ראיתי אותה ברחוב. נדמה לי שקוראים לה דנה והיא בריטורנו והיא סיפרה לוועדה שהייתה מסתובבת ב-חוט. אני שמחתי כי אני ידעתי ישר על מה היא מדברת.

את מכירה את החוט המשולש?

כן.

את גם אוכלת שם?

משתדלת.

מתקלחת? יש שם מקלחות.

יש. אם אני באה בבוקר כי אני מפספסת את השלטר.

זה חשוב מאוד. גם מומי אמר את זה.

אני רוצה לומר שאני מסכים במאה אחוזים שנטי וכל הבנות שנמצאות בשלטר, מה שעומדים עכשיו לעשות זה לא שה-חוט המשולש הוא תחליף אלא חייבים לעשות את המסגרת של 24 שעות. אנחנו מדברים על כך שנים. זה לא תחליף אבל כרגע לשאלה ששאלו אני אומר שיש פתרון לבנות משעה 10:00 בבוקר עד 10:00 בלילה והן נמצאות שם ואנחנו עובדים צמוד עם על"ם.

אבל יגאל, ה-חוט פחות מתאים לבנות. כולן באות לשם בסוף כי אין להן לאן ללכת.

אנחנו מכירות. גם ראיתי אותך כשהיית בהריון. למה זה לא מתאים?

כי מדברים שם בילדים בני 14 עד 26 וילדים בני 14 שסתם היה להם איזה ריב עם ההורים או סתם אין להם מה לעשות עם עצמם ובאים לשם, זה לא מתאים.

כשנבנה את השלטר רק של הבנות 24 שעות, זה ייתן לך את הפתרון שלא יהיו שם חבר'ה בני 14. הבנתי אותך. רציתי לדעת למה זה לא מתאים.

מה שאמרת, זה נכן. השלטר יהיה הכתובת.

עוד דבר. כבר הקמנו מספר מסגרות ואני שומע כאן על המון מסגרות שהוקמו וזה ממש מקסים. לא יכול להיות שאנחנו כמסגרות על רצף ארצי, לא מקומי, לא נוכל לבוא ולאפשר לנערים ולנערות לבוא לקבל את הדברים המינימליים כי גם כך יש לנו כוח אדם. המקום נמצא, המקלחת נמצאת, האוכל נמצא, לבוא ולתת דברים אנושיים שיענו על צורך מידי. לא משהו לטווח ארוך שזה אומר להשאיר אותה לשנה או לשלושה חודשים עד שנסיים אתה, אבל אם אחת כמוה שנתקעת בשום מקום ויש לנו המון מסגרות של חסרי קורת גג, יכולה לדפוק בדלת של אחד השירותים שאנחנו פיתחנו ולקבל את המענה הראשון, את המקלחת, אז פתרנו המון בעיות.

האמת היא שאין לנו מספיק. אין. אין לנו. אני אומרת בכנות. אם היא בת 14, אתה יכול לדפוק בדלת של ה-אתנחתא או במקום אחר או בבית השנטי. התחילו להיות מעין תנאי קבלה, אבל עזוב את זה. אפילו ללכת אל הלב והוא יקבל אבל אין לנו מספיק.

את הבעיה המרכזית אמרה ציפי. כל המקומות שלנו לצערי הרב, גם עם העמותות, הכול הופך להיות קריטריונים. זאת אומרת, יש לי עשר מיטות, אני ממלא אותן, נגמר הסיפור, תודה רבה. ה-11 לא מקבל כל שירות כי העשר מקבלים את המיטה, את האוכל, את המדריך ואת הכול.

אם תהיה שיטה של הרבה שלטרים וידעו את הכתובות ונפרסם אותן ארצית, נוכל באמת לבוא ולומר שזה בלי קריטריונים, זה פתוח כל הזמן, אבל כאן לצערי הרב זה לא עובד כך אלא זה עובד תמיד עם השאלה כמה מיטות וכולי. היא אומרת לך חוזה פר מיטות פר כוח אדם וכך אנחנו פועלים.

בחיפה יש לנו דירת צעירים שהיא מלאה. זאת דירת מעבר. יש לנו עוד דירת מעבר לצעירות.

בשבוע הבא אנחנו בחיפה. אני אלך גם לחצר אנושית.

תבואי אלי ואני אראה לך את כל המקומות.

אני אבוא לדירה. אם אני מגיעה לחיפה, בוא נעשה סיור. אני הולכת גם לחצר וגם קבעתי עם תמר. זאת הדירה עליה דיברת שהיא דירה של חבר'ה צעירים מגיל 18.

כן. של ציפי. דירת מעבר לצעירים ויש לנו דירת מעבר לצעירות.

הכסף עדיין לא הועבר לחצר.

אל תדאגי.

זו פרוצדורה טכנית.

הכסף יעבור. הכסף הובטח. אני גם הולכת לשם בכל מקרה בשבוע הבא.

אני מעורב בזה אישית. אני הייתי בלשכה המשפטית של העירייה. עשו נספח כספי כי אי אפשר להעביר 300 אלף שקלים ככה וזה לא עובד בצורה כזאת. כמובן כנגד אסמכתאות שכל אחד נותן, גם על"ם צריך לתת אסמכתאות וגם אתם, ואז הכסף יעבור.

מה קורה אם צעיר חסר בית שלא רוצה עכשיו להיכנס לדירה? חוץ ממה ש-על"ם נותן שם כפתרון, יש לנו עוד משהו?

בהחלט. על"ם לא נותן את הפתרון ללילה. אני נותן את הפתרונות ללילה.

לא ללילה. אני הייתי במבנה שלהם שהיה נמצא מתחת לבית וראיתי את מכונת הכביסה ואפילו ראיתי את הבחור שבא לכבס ונכנס להתקלח.

אותו בחור שראית, היום הוא אצלי בוועדה. רק השבוע הוא עבר ארבע ועדות כאשר הוא לא בבית ברחוב חיים ולא ב-ערים כי הוא לא יכול לישון כי אין לו את הדירה שמופעלת שם כי לצערי הרב היא לא מופעלת. יש לנו דירה שנמצאת ברחוב שפירא 8, זו דירה חירומית שאנחנו בעצם נותנים קורת גג עד הבוקר, מה שנקרא עד עכשיו ועד אליך שנותן פתרון אד-הוק. זאת אומרת, בבוקר אנחנו בעצם באים אליו ומתחילים לנסות לפתור את הבעיה. כאשר יש נער שעוסק בזנות בתוך הדירה, יש לנו בעיה משפטית כי הדירה הזאת משמשת כעסק. אין דבר כזה שצעיר אצלנו כרגע ואין לו מענה. הכנסייה הקתולית נתנה לנו שתי דירות לנערים כאלה במגזר הערבי או במגזר היהודי. יש לנו בעל דירות שמשכיר באזור הדר ב-1,200 שקלים אותם אנחנו משלמים לו כחלק מסיוע החירום של צעירים שמותר לנו לתת להם ואז יש לנו מרווח של חודש עד שאנחנו פותרים לו את מיצוי שכירות דרך משרד השיכון. ללא ספק מה שאתם הובלתם כרגע עם הסיוע דרך משרד השיכון שנותן אלף שקלים, זה דבר שפתר לנו המון כי אנחנו נותנים את החודש הראשון כסיוע עם דירות של אותם קבלנים שיש להם דירות מרוהטות. אחרי כן יש את הפתרון של הסיוע של ציפי, דבר שנותן לנו המון המון מרחב נשימה. כמובן שיש לנו גם דירה שכבר מוכנה לדיורית אבל ציפי הביאה לתשומת לבי שכדאי לנסוע לתל אביב לראות את המבנה המשותף של בנים ובנות.

את הולכת להקים דיורית בחיפה לצעירות?

דיורית בחיפה והלנת חירום. הלנת חירום היא כבר מעבר לתקציב ולכן כרגע אני מחכה.

בואי נדבר על הדיורית הזאת, כמו של טלי?

כן.

ההסכם הזה הגיע לחיפה בשבוע שעבר. לחתום על חוזה.

עכשיו זה אצלך?

זה אצלי ואני אמרתי שנחתום אבל ציפי אמרה שלפני שאני חותם – זה גם לצעירים וגם לצעירות, כך שיש לי בעיה – שאראה בתל אביב. אמרתי שניסע לראות מה יש בתל אביב, ניסע לראות איך המודל עובד. ללא ספק יש בעיה אותה העלתה גם ירושלים. זאת אומרת, לבוא ולהשקיע 400 אלף שקלים מתקציב של 600 אלף שקלים, שזה כל הדיורית, ולהתאים אותו למה שכרגע רוצים – לכל חדר שירותים נפרדים ומקלחת – לדעתי זאת התאמת מבנה שמצריך שיפוצים ואני לא יודע אם הרשות מתוך 600 אלף שקלים תשקיע 400 אלף שקלים כאשר המימון כתוב מאה אחוזים. הרי צריך להביא את זה לוועדת מכרזים של העירייה ולהגיד למה אתה מקבל באמצע השנה תכנית שלא מומנה בתקציב.

מה שעשינו, ואני בשיח עם אותות, זה לחפש. עברת למקווה ישראל. יש שם משהו במקווה ישראל?

בשבוע הבא אנחנו נפגשים.

יש שם דיורית לחולון-בת ים. אני אומרת, מומי, שצריך לחפש מעונות.

חדרים נפרדים?

מעונות.

אני מציע שתבואו ותראו את הדיורית שלנו.

הוא הזמין אותי ואנחנו נגיע. בשמחה אני אבוא.

אני יכולה לשאול משהו? יש לנו 39 צעירות וצעירים חסרי בית, על הרצף של חסרי הבית, מאותרים בחיפה. השאלה לאן יהיה אפשר להפנות אותם?

אלי בבקשה. אלי. לי יש את הפתרונות. גם הנער עליו היא מדברת היה אצלי אתמול במשרד.

אבל אתה אומר שזה לא מתאים שהוא יישן שם .

נער שעוסק בדירה של רווחה בזנות, גם את לא נותנת לו דירה. אני היחידי שמחזיק אותו שלושה חודשים בלי שמישהו נותן לו פתרון.

אני נותנת מענה למאות בני נוער, לצעירות וצעירים בזנות. זה מאוד ברור לכולם שאת הזנות לא עושים במקום שבו ישנים. זה לא קורה לנו.

נכון, אבל לצערי זה לא קורה עם הילד הזה.

בשבוע הבא אני נוסעת לחיפה ואני גם אראה את הדירות ואת הדירה החירומית.

אני רוצה להבחין בין שני סוגי עבודה שאנחנו עושים בחיפה. יש לנו מרכז של ערים בלילה בחיפה שאנחנו מפעילים בשותפות עם עיריית חיפה ועם המשרד. זה מרחב פתוח ושם חסרה לנו הלנת חירום כי אין לנו היכן להלין כאלה שהם מחוסרות קורת גג ואין להן היכן לישון. יש לנו עבודת רחוב עם ארבעים צעירות וצעירים וזה במרחב הקטן הזה שראית. נעשית הרבה מאוד עבודת רחוב ואיתור בתוך המבנים הנטושים. שוב, גם שם אין לנו לאן להפנות אותם.

תרשמי בבקשה להפנות למומי. יש לי יחידה לתפארת. תפני אותם למומי. כל מי שאת מכירה, גם אני מכיר.

היה כאן עמית שאתה מכיר, עובד רחוב שלנו בחיפה, והוא אומר שהוא לא מצליח להפנות.

לכן יש ועדה. אם את נתקלת בבעיה, תפני. הייתה לי עכשיו את הבעיה לגבי זה שכתב וטיפלנו בו. אני אלך לשם פיזית ואם יש בעיות ספציפיות, את יכולה לשלוח לו מייל ולכתב אותי.

בדיוק.

תלך לדיורית. היא מאוד יפה.

אני הולך.

רכיב של הלנת חירום בחיפה. אני מדברת על ערים בלילה. על זה אנחנו מדברים?

לא. ממש לא. זאת תכנית אחרת לגמרי.

בנוסף ליוזמות המקומיות של מומי שהן לא מעכשיו ולא בשנה האחרונה אלא הן פועלות כל השנה, כשמתאמים את העבודה עם כל העמותות אפשר לעשות עבודה יותר טובה. זה גם מה שאני מציעה בחיפה כי באמת בחיפה יש הרבה מאוד תכניות ולא תמיד יש את התיאום ביניהן.

בנוסף לזה, מתוך התקציב הנוכחי, מה שאושר לחיפה בנוסף לדיורית זה תכנית הלב, מודל מורחב, שזה משהו בהיקף של מיליון שקלים. יש לנו ערים בלילה שעובד כרגע בהיקף של 280 אלף שקלים וזה יגדל.

גם אנחנו שמים שם.

אני לא יודעת אם אתם שמים 400 אלף.

את לא שמה, לצערי. התיאומים חשובים. חשוב לשבת כי העירייה משקיעה המון כסף ואותה צעירה עדיין ללא קורת גג.

חבל להתווכח.

בסך הכול זה 700 אלף. 280 אלף המשרד ועיריית חיפה נותנת גם היא.

התכנית תהיה בהיקף של מיליון שקלים והיא תאפשר הלנת חירום לאלה שבזנות. בנוסף לכך בגלל שעלה כאן מאוד חזק ולא היה מתוכנן בהתחלה מהתקציב הזה הלנת חירום דוגמת תל אביב ודוגמת ירושלים, לא היה מתוכנן בחיפה, אני ביקשתי, בגלל שכרגע אי אפשר להקים את זה כי התקציב עוד לא נוצל, ואנחנו עושים בדיקה. ברגע שכל התכניות יופעלו במאה אחוזים, יחסר לנו איזשהו סכום להלנת חירום. בכל זאת זה נמצא על שולחנו של המנכ"ל כן לאשר ולהביא את זה לוועדת המכרזים ואז להקים הלנת חירום גם בחיפה.

ברגע שזה יהיה, אפשר יהיה להקים את זה מחר בבוקר.

אז את הלנת החירום נעשה לבנים ואת הדיורית לבנות.

מצוין.

יפה. בסדר. ציפי, את רוצה להוסיף כמה דברים על המרחבים? על מי שלא בערים הגדולות?

יהיו שישה בערים הגדולות.

יש משהו שהתקדם?

בראשון כבר יש מקום והתחילו לעבוד.

מי עושה את המרחב הפתוח?

בראשון זאת הרשות המקומית.

הרשות עצמה מפעילה.

כן. בדימונה, אני לא יודעת במי הם בוחרים להפעיל. בבאר שבע, אני עדיין לא מעודכנת במי הם בוחרים שיפעיל להם. אני לא זוכרת את כל השמות של כל הרשויות. בכל מקרה, אלה יהיו שישה מרחבים גדולים בשש רשויות.

כל פעם אנחנו יושבים ואומרים שיש שישה מרחבים. אני רוצה לדעת מה הסטטוס.

אלה ועדות מכרזים.

אפשר לדעת סטטוס? האם צריך שאני אתערב? האם צריך שאת תתערבי? גם בחולון הלכנו ודיברנו והתחלנו לשחרר. לגבי ההוסטל של הטרנסים, אני הולכת לדבר. אם יש דברים, אני רוצה להתחיל לשחרר. אני לא יכולה עוד פעם לבוא לדיון ולהגיד שיש שישה מרחבים.

לפני שבוע ניתן לנו אישור במאה אחוזים מימון משרד וכרגע זה נמצא על שולחנה של ועדת המכרזים.

את לא מביאה את זה מחר לוועדה?

לא מחר.

כל השישה בסטטוס של ועדת מכרזים?

כל 15. שישה גדולים ותשעה קטנים.

כולם לפני ועדת המכרזים.

כן. בדיוק.

חייבים להתקדם עם זה.

רק להוסיף שאם בחיפה והצפון עסקינן, יש גם שלוש דירות של בוגרי חסות הנוער. אגב, היו שש דירות עד עכשיו ועכשיו הכפלנו ל-12 ובדיוק סגרנו מכרז. עמותת אותות עלתה. אנחנו בשיא ההתכווננות וכנראה תהיה גם דירה בחיפה. תהיה דירה שלנו בחיפה. יש דירה בעפולה של יוצאים של קהילות של ריטורנו ומלכישוע. תהיה עוד דירה סביר להניח של בנות.

של בוגרי חסות הנוער.

כן.

חשוב שאתה תדע על הדירה הזאת בחסות הנוער.

טוב שאני בא לכאן. לכן אני בא. אני לומד כאן דברים חדשים.

החבר'ה האלה של חסות הנוער, אלה חבר'ה שיצאו מתוך מה?

שיצאו מהמסגרות של חסות הנוער ונמצאים בליווי ומעקב של על"ם בחסות לעצמאות. אחד הפתרונות שהם חייבים לקבל, אלה פתרונות דיור וכמו שאני אומרת, יש 12 דירות. תהיינה 12 דירות בשלושת החודשים הקרובים כי המכרז נסגר. 12 דירות שכל אחת מאכלסת פחות או יתר ארבעה צעירים. אלה חמישים צעירים עם פתרון. זה יותר מיריית פתיחה. זה נכון שאלה בוגרי חסות הנוער.

ציפי, התכנית לסיוע לצעירים חסרי בית, תכנית לסיוע בשכר דירה.

עד עכשיו היו שישים פניות.

כן. יש תלונות מהקהל. תתחילי את ואז הם ידברו.

התלונות מהקהל. כשמגישים לי בקשות לדרי רחוב, אני לא מאשרת. זה לא ההסכם שאני חתמתי עליו עם משרד השיכון. כשמפנים אלי פניות של חיילים בשירות או בשירות לאומי, אני לא מאשרת. זה לא מיועד לזה. אם מגישים לי בקשות שאנשים מקבלים קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי, זה לא מיועד להם כי הם באופן אוטומטי זכאים.

אמרת שיש שישים בקשות.

היו שישים פניות, מתוכן אושרו 33 פניות.

הבעייתיות היא שירות לאומי וצבא, מקבלי קצבאות ודרי רחוב.

הייתה קבוצה שלמה שהופנתה אלי.

אני רוצה להדגיש עבור איזה צעירים וצעירות התכנית הזאת.

הם יודעים את זה.

לא, הם לא יודעים כי אם מפנים אלי צעיר עם חובות של שמונים מיליון שקלים והוא לא עובד, אז הם לא יודעים למי להפנות. מצטערת. אמרתי כאן כבר חמש פעמים בוועדה ובוועדות אחרות בכנסת שהנושא של הדיור הוא על הרצף - הלנת חירום, הוסטל שיקומי, דירת מעבר ושכר דירה. שכר דירה מיועד לצעיר שעבר תהליך או לצעירה שעברה תהליך, שיש להם כושר השתכרות וכושר ההשתכרות לא מאפשר להם לשכור דירה בנפרד ואלף השקלים יעזרו להם. לא יכול להיות שיפנו אלי צעיר או צעירה שלא עובדים, שיש להם חובות ועוד לא הגיעו להסדרי חובות. זה לא הגיוני. זה לא במסלול הזה.

אפשר להגיד לך משהו?

לא. זה לא במסלול הזה. מי שמקבלת קצבת נכות, מי שמקבל קצבת הבטחת הכנסה, זה לא במסלול הזה. הם אוטומטית זכאים לקבל.

זה לא נכון. מקבלי קצבת הבטחה שהן רווקות ללא ילדים, לא זכאיות לסיוע בשכר דירה. היחיד שמקבל, זאת קצבת נכות וגם כאן מדובר ב-700 שקלים שהם פחות מאלף השקלים. אם כן, קודם כל, זה אי דיוק בנוהל ובהנחיה שאת הוצאת.

אנחנו מברכות על הנוהל. אנחנו רואים שזה הדבר היחיד שהתחיל לעבוד וטוב שכך כי הצורך הוא רב. אבל יש כמה דברים ויש כמה התייחסויות שאנחנו רוצות לומר אבל אין זמן.

אין זמן. תתייחסי בקצרה.

בינתיים זה המענה היחיד שפועל ושווה לבדוק את הדברים שעולים מהשטח. קודם כל, בהיבט של נוהל משרד השיכון. אמרתי כבר לציפי שחסרה ועדת חריגים וחסרה ועדת ערר.

על ההחלטה שלי?

על החלטה שלך ושל משרד השיכון.

בסדר. אז תפני למשרד השיכון עם הערעור שלך.

אני מביאה את זה לכאן.

זה בסדר. אני אפנה למשרד השיכון.

אני מאוד רוצה שאנחנו כחלק ממי שיזם את הנושא הזה נהיה בפנים.

את לא יזמת את הנושא הזה, אני מאוד מצטערת. אנחנו במשא ומתן עם משרד השיכון כבר חמש שנים.

לא נריב על זה.

אתם הגעתם והפעלתם לחץ וזה בסדר. אני אומרת לך שמשרד השיכון נשאל, ואני יושבת בלילות לקרוא את הדוחות כדי לא לעכב, ואני אומרת לך בפירוש שאם אני חותמת, היד שלי לא תרעד כשאני חותמת. אני לא אחתום על צעירה שיש לה חובות בגובה של שמונים אלף וחמישים אלף שקלים כי זה יסבך אותה מפני שמחרתיים יבוא אליה מישהו ויפנה אותה מהדירה ואז היא לא יכולה לקבל שכר דירה לכל החיים שלה.

אני רוצה להגיד לך משהו. עם כל הכבוד לך, ובאמת יש לי הרבה כבוד לארגון שלכם, מי שהוביל את הנושא הזה, אלה ציפי ורות מנע. מה שאמרתי לרעות ולאלון, אם אתם זוכרים, בשיחת הטלפון לאחר מכן, אמרתי להם שאני שמחה שאני רק הבאתי את שניהם אבל בטח שלא אמרתי שאני יזמתי או עשיתי.

אמרתי שהיינו חלק.

לא אתם יזמתם.

אמרתי שהיינו חלק.

לא. לא אתם. היחידות שעשו את זה, היו ציפי ורות מנע שישבו, דנו ורצו קדימה.

יש בעיות עם התכנית לסיוע. קראתי על הבעיות שלכם אתמול בלילה. יש דברים שמקובל עלי ואני גם לא אומר לרות מנע שיעשו איזושהי ועדת ערר.

משרד השיכון משקיע 140 מיליון שקלים בעזרה בשכר דירה. מי שלא מתאים לי המסלול הזה, שילך למסלולים אחרים.

לכן אני אומרת שיש כאן דברים נכונים אבל יש כאן דברים שעם כל הכבוד מי שלא עובדת או מתפרנסת, היא לא זכאית לסיוע בשכר דירה.

לא לפי נוהל משרד השיכון.

מה זה לפי נוהל משרד השיכון?

אני אסביר. יש נוהל משרד השיכון שאתם ישבתם עליו והוצאתם אותו ויש את הנהלים שלך. בנוהל משרד השיכון כתוב בוודאות גם לצעירות מחוסרות הכנסה.

אבל כאן זה לא. עם כל הכבוד, זה לא אותו הדבר. גם במחיר למשתכן יש תנאים מסוימים.

תסבירי לי איך מחוסרות הכנסה שמקבלות אלף שקלים ישלימו עוד 500 שקלים לשכר דירה, כאשר בנוסף היא צריכה לשלם ארנונה, היא צריכה לשלם חשמל, היא צריכה לשלם מים. ממה היא תשלם את זה? מהזנות בה היא עובדת? באמת, עם כל הכבוד. קצת הגיון. ממה היא תאכל?

אני לא רוצה להיות בוטה, אבל אלף שקלים אומרים כמה לקוחות פחות.

עזבי. אני לא נכנסת לדיון הזה. זה בזבוז זמן כי מישהי שלא עובדת לא יכולה לשכור דירה. רעות, למה סירבו לכם? על מחוסרות תעסוקה?

היו הרבה סיבות. כל אחת והסיבות שלה.

כולן חסרות קורת גג עם חובות ולא עובדות.

למה נעמי לא קיבלה? את לא עובדת?

בגלל שיש לי משפחה.

למה לא קיבלת? כי את לא עובדת?

יש לי משפחה.

את מקבלת קצבה מביטוח לאומי.

לא מקבלת שום קצבה מביטוח לאומי.

את עובדת?

בעלי עובד. אני בחופשת לידה.

היא נשואה עם ילד. זה לא במסלול הזה.

אני לא מקבלת קצבת חופשת לידה. אני לא מקבלת כלום כי לפני כן לא עבדתי.

היא נשואה עם ילד. יש מסלול למשפחות.

שהוא דרך ביטוח לאומי?

כן.

את מכירה את המסלול?

לא. אני לא מכירה.

גם כשהייתי ברחוב לא אישרתם לי.

אבל יש דרך מול ביטוח לאומי.

לפי הקריטריונים האלה, בסוף לא נותנים לאף אחד את מה שהוא צריך. הגישו עוד שלושים חברים שלי ואף אחד לא קיבל.

33 קיבלו.

אנחנו זיהינו בתוך גלגל שלושים צעירים וצעירות שיכולים להסתייע בסיוע לשכר דירה. מתוכם אנחנו חשבנו שרלוונטי להגיש 11 למסלול הזה שחשבנו שהם מתאימים.

קראתם את הקריטריונים.

בסופו של דבר היחידה שקיבלה זאת ריקי שעמדה בקריטריונים וציפי אישרה אותה.

למה הם לא קיבלו?

כל הצעירים חסרי הבית שאני מכירה, יש להם חובות. אין אחד שאין לו חובות.

שלא עובדים ויש להם חובות.

כל הצעירים שאנחנו מכירים יש להם חובות. כל הצעירים מצליחים להחזיק עבודה באופן מאוד מאוד זמני. הם מתחילים משהו, מפסיקים, מתחילים שוב ושוב מפסיקים. המסלול הזה, כמו שציפי הסבירה לי, הוא לא מתאים להם. אנחנו לא מצליחים למצות להם זכויות וגם לא במסלול של דרי רחוב. הם לכאן לא מתאימים ולכאן לא מתאימים ונשארים שוב בלי מענה.

עמותת אותות הגישה בקשות?

אנחנו הגשנו וקיבלנו לגבי כל מה שהגשנו. אני חייבת לומר גם שזה היה מהר מאוד ויעיל מאוד.

זה גם די הגיוני כי אלה צעירים בתוך מסגרת. שם הוועדה הוא צעירים וצעירות חסרי בית. אם זה לא מתאים להם, בואו נמצא להם מסלול שמתאים להם.

יכול להיות שזה מה שצריך.

יכול להיות שזה לא מתאים להם.

אלה שלא בהלנת חירום יצטרכו לעבור דרך הלנת חירום ואז או ללכת להוסטל או ללכת לדירת מעבר.

כשאת נותנת דחייה למישהו ובצדק כי הוא לא עומד בקריטריונים, האם את אומרת לו – לצורך העניין נשואה עם ילד – לפנות לביטוח לאומי? הם יודעים לאן לפנות?

היא זכאית להגיש בשירות לפרט ולמשפחה. היא יכולה ללכת למחלקה לשירותים חברתיים.

אולי במכתב הדחייה אפשר להגיד להם לאן לפנות. אם היא נזקקת, המחלקות לשירותים חברתיים משלמים את החודשיים הראשונים.

יש בעיה. אי אפשר לתת סיוע בשכר דירה לצעירים ששקועים בחובות או שלא עובדים. אי אפשר טכנית.

אני רוצה להשלים משפט. אנחנו הכנו כאן מסמך ואני רוצה לתת לך אותו.

קראתי אותו.

רק שתדעי שיש כאן התייחסות רצינית.

אם ההתייחסות רצינית, היית צריכה לתת לי לקרוא אותו קודם.

אני הכנתי אותך.

למה לא שלחת להם את המסמך?

אני הכנתי אותך.

למה לא שלחת את זה כמו ששלחת אלי?

כך לא עובדים.

ציפי, את כועסת.

אני מאוד כועסת. אני יושבת ימים ולילות ולא יכול להיות שיגידו כאן על השולחן הזה בכנסת שרק הסיוע בשכר דירה עובד. אנחנו לא משחקים במשרד הרווחה. הלוואי והייתי עובדת בצורה מאווררת כמו שכל עובדי העמותות עובדים. לא מקובל עלי.

אל תתערבי, אני לא רוצה לשמוע אותך. אני אומרת לך ברצינות ובאמת, אני לא רוצה לשמוע אותך. לא. אני לא רוצה לשמוע אותך. שיהיה ברור. יש גבול גם לי. אם יש לך נייר כזה יפה, היא הכתובת ולא אני. ציפי, אנחנו לא פעם ראשונה בוועדות את ואני. לא הייתה ועדה בכנסת הזאת, כולל לריב עם חברות כנסת נוספות שלא הגנתי ובתוקף עליך.

אני לא רוצה שיגנו עלי.

את לא צריכה אבל לפעמים אין מישהו שיודע.

את חושבת להעביר 300 אלף שקלים לרשות מקומית זה מעכשיו לעכשיו? את לא יודעת באיזו מדינה את חיה. לבוא ולהעביר כאן ביקורת זה הכי קל.

אבל לברך על המוגמר - - -

אל תברכי על המוגמר. לא צריך שתברכי על המוגמר.

אני שלחתי לך בדיוק על מה אנחנו הולכות לדבר.

אני לא רוצה לשמוע. אני באמת לא רוצה לשמוע. אם היית עושה עבודה כמו שצריך, היית שולחת לה לפני כן.

שלחתי לה.

מסתבר שכנראה לא. את יודעת מה, אפילו אני שאני חברת כנסת, כשאני שולחת משהו, וכל אחד כאן מכיר אותי, אני מוודאת האם החומר נקרא, האם ראו אותו ואני לא באה ונופלת כאן בטח לא על עובדי ציבור שיש להם עבודה כל כך נאמנה בטח כלפי הוועדה הזאת. זה לא מתאים וזה לא לעניין והדבר האחרון שרציתי זה שיהיה כאן ויכוח כזה.

ציפי, לא רק לפרוטוקול אלא למען הסר ספק, את יודעת את מה שאני חושבת ומה שאנשים כאן פועלים בשטח חושבים. עבודתך והעבודה בשטח קיימת. נפתחו כאן דיוריות, נפתחו דירות מעבר ואנחנו בשיחות על שלטרים ברמה של לחפש מבנים. עם כל הכבוד, יש עוד דברים טובים חוץ מתכנית הסיוע. אם כן, אל תתני לנו ציונים.

גם תכנית הסיוע עובדת.

נכון.

אני רוצה להגיד עוד משהו. תכנית הסיוע לצעירים עובדת. יכול להיות שבמסגרת הזו חבר'ה עם חובות וחבר'ה נשואים או כאלה שעושים שירות לאומי או צבא, הם לא בתכנית לסיוע לצעירים. הם פשוט לא בתכנית הזאת. אני מבחינתי, אם אני שואלת ואני רוצה חבר'ה שעברו תהליך ויצאו מההוסטל והגיעו לדירת מעבר ועכשיו הם עדיין לבד כי אין להם לאן לחזור, אבל לאט לאט היא יוצאת מהזנות ויוצאת מהסמים ומצליחה לשלם חובות – וכבר פגשתי כאלה, וגם לריקי היו חובות שהיא שילמה אותם – להם נראית תכנית הסיוע לצעירים. אני מצטערת שלא הגשמתי את כל הפנטזיות אבל לפחות לאותם 33 שכבר אישרנו והיו בלי כלום, לפחות זאת התחלה.

אני רוצה לומר לך משהו כי אני יודעת שאתן פועלות מהלב. הייתה כאן שיחה מאוד קשה ואני יודעת שיש לכן כוונות טובות. ראשית, תשלחי אליה. שנית, תשלחי לרות מנע.

חשבתי שהיא תהיה כאן.

לא. ממש לא. את גם לא באה לכאן בלי לתת למשרדים. אני אומר לך עוד משהו. זאת לא חכמה לתת לי ולדב חנין, אם את באמת רוצה לעשות שינוי.

אני מסכימה אתך.

היית צריכה לשלוח לרות מנע, לציפי וגם לעמותות.

אני מסכימה אתך ואני מתנצלת כאן על שהמסמך לא הגיע. הדברים הועברו לציפי.

הדברים הועברו, עזבי. אני יודעת שיש לכם כוונות טובות.

זה מעבר לכוונות טובות.

כך לא עובדים.

אם את שולחת אתמול, את מצפה שאני אקרא את זה להיום?

לא שלחתי לך אתמול. שלחתי לך לפני כמה ימים.

אני חייבת לסיים את הדיון כי יש מישהו שמחכה לי כבר מ-1:15. אני מסכמת את הדיון.

אני מודה לכל מי שהגיע לכאן. כמו שאמרתי, ביום חמישי אני בתל אביב ואז גם אבדוק מה מצב השלטרים ומצב ההוסטל.

מומי, בשבוע הבא אני בחיפה ונבוא לראות את הדברים. אני מבינה שכבר קבעת עם גיא. בסדר.

תמר, את יודעת למה אני מחכה. לעדכונים.

עיריית ירושלים ורעות, אנחנו מדברים על המאתיים אלף שקלים עוד השבוע. נראה איך נתקדם גם בפילנתרופיה אבל גם אצלכם. לא נעים לומר אבל זו העיר היחידה שיש לה שר לענייני ירושלים ותקציב לענייני ירושלים ואולי גם זאת דרך.

אני מבקשת שתשלחי ותשלחי גם לרות מנע ממשרד השיכון. את יודעת מי זאת?

בטח שאני יודעת.

אז תשלחי לה ותקבלי את ההערות. אני מבטיחה לך שבישיבת הוועדה הבאה, אם תכיני אותנו לפני כן, אתן רבע שעה לראות אם היו התפתחויות.

אני מוצאת בזה קצת קושי שכל פעם מביאים צעירות. אני רואה בזה איזושהי התעללות משנית של הוועדה. אני חושבת שצריך מאוד להקפיד.

מדובר בבחורה בת עשרים שנרשמה לדיון על דעת עצמה. אין לי שום אחריות עליה לא חוקית, לא טיפולית ולא שום דבר. בחורה בת עשרים שרוצה לדבר בוועדה שהוקמה לכבודה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:25.