הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 272

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, כ"א בסיון התשע"ו (27 ביוני 2016), שעה 9:30

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 179), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: טלי פלוסקוב – מ"מ היו"ר

יגאל גואטה

גבריאלה פיסמן - ממונה, ייעוץ וחקיקה - פלילי, משרד המשפטים

איילת לוי - ע' יועמ"ש בט"פ, המשרד לביטחון פנים

נופית בן דוד - ע' יועמ"ש בט"פ, המשרד לביטחון פנים

קלוד גוגנהיים - ע' יועמ"ש משטרה, המשרד לביטחון פנים

ג'ורג' קיוורקיאן - ע' יועמ"ש משטרה, המשרד לביטחון פנים

שבתאי גרברציק - דובר למגזר דתי חרדי, המשרד לביטחון פנים

אמיר ליפשיץ - קצין מדור תכנון באג"ת, המשרד לביטחון פנים

שלמה מושליאן - קמ"ד תכנון תקציבי באג"ת, המשרד לביטחון פנים

עופר גולן - מנהל אגף אבטחה, המוסד לביטוח לאומי

אורי קנדל - עוזר מנכ"ל, המוסד לביטוח לאומי

שלומי מור - עו"ד, המוסד לביטוח לאומי

יעקב אדלר - מתמחה לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

נעה בן שבת

ענבר הרשקוביץ (מתמחה)

ענת כהן-שמואל

מוריה אביגד

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 179), התשע"ו-2016, מ/1050

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. בוקר טוב למנהלת הוועדה, לצוות הוועדה, לחבר הכנסת יגאל גואטה, לכל האורחים, ביטוח לאומי, משטרה ועוד. הנושא לדיון הוא הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 179), התשע"ו-2016. בבקשה, גברתי, תציגי לנו את הנושא.

ברשותך, גברתי, נבקש אולי מהביטוח הלאומי להציג את הצעת החוק.

נשמח מאוד כי באמת הצעת החוק באה מטעם הביטוח הלאומי. נראה איך אנחנו מסיימים היום, אני מתכננת להעביר את זה היום בקריאה שנייה ושלישית כדי שיעלה כבר לדיון במליאה. כן, אדוני, בבקשה.

בוקר טוב, תודה רבה. אנחנו מבקשים להציג בפני הוועדה תיקון לחוק הביטוח הלאומי, תיקון שמהותו לאפשר למוסד לביטוח לאומי ולמשטרת ישראל העסקת שוטרים בשכר לצורך שמירה על הסדר הציבורי בסניפי הביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי הוא ארגון מאוד מיוחד במדינה בהקשר הזה, הוא מטפל בהיקף של כ-5 מיליון פונים מדי בשנה, שזה סדר-גודל שאין לו אח ורע בשום גוף או ארגון אחר במדינה על פי הנתונים שלנו. בשל כמות האנשים ובשל המצב הסוציו-אקונומי והסיבה שבעטיה הם מגיעים אלינו, מטבע הדברים הרבה פעמים הדברים מגיעים לכדי עימותים כאלה ואחרים או הפרעות לסדר הציבורי. אנחנו מדברים על כ-600 הפרעות לסדר הציבורי מדי שנה וכ-80 אירועים שעולים כדי אלימות, לרבות, לצערנו, איומים בהתאבדות ובפעולות שבאמת יכולות - - -

ה-80 מקרים – זו אלימות פיזית?

כן.

80 זה לא מדויק. 600 אירועים – קרי 600 אירועים שבהם היתה מעורבות משטרה, מד"א, כב"א, אירועים חמורים.

איך זה מפוצל בין אלימות מילולית לאלימות פיזית, אם זה מפוצל בכלל?

ברגע שהזמינו שוטר זה כבר לא - - -

כנראה שכבר היתה אלימות.

במקרה אתמול נוכחתי באיזושהי תקרית שהזמינו שוטרים ולא היה כלום.

אנחנו לא סופרים בכלל אלימות מילולית.

מילולית לא סופרים?

זה לא נחשב אירוע.

אז אני אמקד ואומר ש-80 האירועים, כפי שנכתב בדברי ההסבר, אלה 80 אירועי תקיפה או איום על עובדי המוסד. זאת אומרת, אירועים ברמה אפילו חמורה יותר וזה מדי שנה.

אז מה זה אומר? אתה אמרת 600 הפרעות.

לסדר הציבורי, נכון. כשבן אדם עומד, צועק, לא מוכן להתפנות, הופך שולחן, זורק חפצים.

אז הוא לא כלול בתוך ה-80?

זה ב-600 וב-80 אנחנו ממש מדברים על איומים פיזיים או פגיעות פיזיות.

הבנתי.

לאור הנתונים הללו, מזה עשרות שנים – לכל הפחות ב-20 שנים האחרונות, אם לא יותר מכך – העסיק המוסד לביטוח לאומי שוטרים בשכר. זה בעצם מנגנון שמאפשר למשטרת ישראל להציב שוטר שלה בסניפים, אדם לבוש במדים הכחולים של משטרת ישראל, שעצם השהות שלו שם והמראה של שוטר, כבר מרגיע את הציבור. לאור הסכם בינינו לבין המשטרה, השירות הזה שניתן לנו נעשה בתשלום.

זאת אומרת, העובד הוא עובד משטרה והביטוח הלאומי משלם עבור השירות. אני זוכרת שגם בעירייה כשהייתי היה משהו כזה, היתה לנו אפשרות לקחת שוטרים בשכר.

נכון, זה נפוץ. זה היה נפוץ יותר בעבר ואכן הגישה בנושא הזה השתנתה ואנחנו ערים לכך, ואכן, חוק המשטרה תוקן ונקבע בו שלא ניתן יהיה להעסיק שוטרים בשכר, אולי תדייק יותר חברתי. נותר שם סעיף שעסק באפשרות בכל זאת להסתייע בשוטרים כשמדובר בפעולות של גבייה ואכיפה ואז הביטוח הלאומי עורר את השאלה ואמר: בסניפים שלנו יש איזשהן פעולות גבייה, האם זה יכול להיכנס בגדר אותו סעיף? משרד המשפטים בפרשנות חד משמעית אמר שלא, הסעיף הזה לא עוסק בפעולות גבייה סטנדרטיות שבן אדם נותן כרטיס אשראי בסניפים, מדובר בפעולות משמעותיות באזורים מסוכנים שבהם יש סכנה לרכוש או לאדם ולכן אי אפשר לעשות שימוש בחריג הזה. לכן, לכאורה, חוק המשטרה מנע את האפשרות להמשיך להעסיק שוטרים בסניפי הביטוח הלאומי, זה התיקון מ-2006.

עם זאת, מעת לעת היועץ המשפטי לממשלה נתן לביטוח הלאומי ולמשטרה ארכות כדי למצוא פתרון, על מנת בכל זאת למצוא איזשהו פתרון הולם לביטוח הלאומי ולצרכים המאוד ייחודיים שלו. לצערי, מכול מיני חלופות שנבחנו, כמו מאבטחים עם סמכויות משודרגות ועוד, לא נמצא פתרון שנותן מענה אמיתי לשהותו של שוטר במדים כחולים על כל המשמעויות של זה, ועל היכולת של השוטר להזמין מיד ניידת כשצריך, ועל ההיכרות של השוטר עם האוכלוסייה המיוחדת. לכן, בסופו של דבר היועץ המשפטי הקצה למוסד לביטוח לאומי תקופה נוספת, למעשה עד סוף החודש, עד ה-1 ביולי, על מנת למצוא פתרון בדמות תיקון חקיקה שיעגן את האפשרות הזאת. הגם שאני אומר, ותגיד זאת גם חברתי ממשרד המשפטים, שמשרד המשפטים לא אהב את הפתרון הזה מחשש למדרון חלקלק. אנחנו כשלעצמנו סברנו וגם אמרנו - - -

סליחה, מה אומר המדרון החלקלק?

אנחנו ניתן לגברת ממשרד המשפטים כמובן גם להתייחס. סיימת?

אנחנו סברנו ואמרנו לאורך כל הדרך שאנחנו ייחודיים בהקשר הזה ומה שיש כאן לפניכם הוא כאמור תיקון לחוק הביטוח הלאומי, לא לחוק המשטרה, שמאפשר אך ורק אם קצין משטרה מוסמך חושב שאכן יש מקום להצבת השוטרים הללו. זאת אומרת, זה עדיין נשאר שיקול דעתה המקצועי הבלעדי של המשטרה להציב שוטרים בשכר בסניפי הביטוח הלאומי כדי לענות על הצורך.

גורף בסניפי הביטוח הלאומי, או רק במקומות שמועדים לפורענות?

רק במקומות שבהם הקצין סבר לאור בקשה שלנו ולאור נתונים שאנחנו נציג לו שיש מקום להציב כאמור שוטר בשכר.

נכון להיום, כמה שוטרים כאלה פרוסים בארץ?

46 ב-45 אתרים.

אוקיי.

46 שוטרים?

ב-45 אתרים.

יש איזשהו אתר שיש אפילו שני שוטרים, כך אני מבינה.

במזרח ירושלים יש שני שוטרי יס"מ.

כמה אתרים יש בסך הכול?

אתרים בביטוח לאומי – 106, אתרים מקבלי קהל – בסביבות ה-80.

מחציתם בעייתיים.

חצי, בדיוק.

דרך אגב, אתם מתכננים שהשוטר הזה ישמש גם כמאבטח במקום או שאין לזה קשר?

לא. אני צריך לציין, מעבר לשוטרים הללו יש לנו אגף שלם שעוסק באבטחה.

זאת אומרת, הוא לא אמור להחליף את המאבטחים?

לא, ממש לא. יש לנו מאבטחים, יש לנו שמירה היקפית.

המאבטחים עם סמכויות משודרגות.

נכון, רק לפני שנה תיקנו את חוק סמכויות והוספנו גם - - -

אלא שכשבן אדם שבאמת נמצא במצוקה נתקל בבחור בן 22 שאומר לו: אדוני, אז הוא קצת פחות מקשיב לעומת שוטר שבא ואומר לו: אדוני, אני מבקש ממך להירגע.

אין ספק. טוב, אני מבקשת התייחסות של משרד המשפטים, בבקשה. מישהו מהמשטרה גם ירצה להתייחס? מי שרוצה, בבקשה להירשם שאני אדע מי מעוניין לדבר.

היום חוק המשטרה קובע את הכלל שבעקרון העסקתם של שוטרים לא נעשית בשכר, המשטרה אמורה לתת שירותים ללא תשלום לציבור מכוח מילוי תפקידה לשמירה על הסדר הציבורי ושלום הציבור וביטחונו. יש לדבר הזה שני חריגים שהחריגים האלה מעוגנים בחוק המשטרה: החריג הראשון עוסק בהעסקת שוטרים לצורך פעולה ספציפית, בקשה של אדם ספציפי כשיש איזה אירוע שאכן מצדיק מבחינת התקנה לשלום הציבור וביטחונו ומבחנים מסוימים שנקבעו בחוק ובחקיקה; החריג השני מדבר על פעילותן של רשויות ציבוריות, כשרשויות ציבוריות זקוקות לליווי משטרתי לשם ביצוע תפקידן על פי דין. התפקיד שהוגדר בחקיקה הוא באמת ביצוע פעולות אכיפה וגבייה, כשהכוונה היא לאותן סיטואציות שבהן רשויות כמו הוצאה לפועל או רשות המסים מבצעות איזושהי פעולה בקרב אוכלוסייה אזרחית שמועדת לפורענות מטעמים כאלה ואחרים.

בתפיסה שלנו העסקתם של שוטרים בתשלום בסניפי הביטוח הלאומי לא נכנסה למסגרת הזו של חוק המשטרה ולא מתאימה מבחינה פרשנית לתפיסה. החשש ממדרון חלקלק שהצביע עליו נציג הביטוח הלאומי, בעצם הוא חשש מהרחבה של המסגרת הזו של העסקתם של שוטרים בשכר ברשויות ציבוריות אחרות אולי, בכלל בגופים ציבוריים, ולכן בתפיסה שלנו חשוב מאוד לצמצם ככל הניתן את האפשרות לפרשנות רחבה של הסעיף הזה.

מאיזו סיבה?

כי אנחנו לא רוצים שהתוצאה בסופו של דבר תהא שהמשטרה נותנת את שירותיה לכל המרבה בתשלום.

אתה הופך את המשטרה לעסק.

לא, המשטרה צריכה לתת שירותים לציבור באופן כללי ומעבר לזה היא גם יכולה לתת שירותים בשכר, היא תרחיב את הפעילות שלה, מה המדרון החלקלק פה לא הבנתי.

אנחנו לא רוצים להגיע למצב שיש משטרות פרטיות או משטרות מטעם.

סליחה, למיטב ידיעתי, בן אדם עושה עכשיו איזשהו כנס ביד אליהו, מכריחים אותו להביא שוטרים בשכר.

הדבר הזה הוא אחד החריגים שדיברתי עליו. חשוב לנו להבהיר שגם במסגרת החריגים האלה שיקול הדעת הוא שיקול דעת משטרתי בלעדי לעניין קביעת סדרי הכוחות שיוצבו במקום, היחס בין שוטרים לבין מאבטחים, האם נכון מטעמים של שמירה על שלום הציבור וביטחונו ומטעמים נוספים, שהכול מעוגן בפקודות המשטרה, שיקול הדעת נשמר של המשטרה גם במקרה הזה, וככל שהמשטרה רואה בנסיבות כאלה ואחרות איזשהו צורך בייעוד שונה של השוטרים זה מה שיהיה וזה מה שייקבע בסופו של דבר. זה בתמצית.

תודה רבה. מישהו ממשטרת ישראל רוצה להתייחס? בבקשה, אדוני.

אנחנו באמת עם הסוגיה הזאת הרבה שנים. אני מצטרף לדברים שנאמרו פה על ידי משרד המשפטים. מדובר פה באיזשהו בהסדר ייחודי שגם מסיבות פרקטיות של כוח אדם לא ניתן יהיה להרחיב. אנחנו רואים בהסדר הזה גם למעשה עילה חדשה שהמחוקק יקבע, מכאן גם לצורך בתיקון הזה ונכון שמקומו בחוק ביטוח לאומי מעיד על הייחודיות של הדבר הזה.

מעבר לזה, שיקול הדעת להקצאה יהיה מן הסתם באמת של המשטרה כיאה לתיאום בין גופים ציבוריים וזה שונה מאשר התייחסות מול בקשות שבאות מגופים פרטיים, שההסדר להן הוא בסעיפים 102א עד ו' לפרק הנוגע לחוק המשטרה. הוא גם שונה מההסדר שקבוע בסעיף 102ז, שהוא, כפי שתואר כאן, הסדר לסיוע לפעולות אכיפה וגבייה שהן פעולות שלטוניות יותר "נושכות".

הבהרה שאני אעשה אותה לבקשת היועצת המשפטית בשיחה שקיימתי אתה – הסיפה של הסעיף נדרש כדי להסדיר את חוקיות העברת התשלומים בהתאם למה שקבוע בתקנות, כי בכל זאת יש פה מין מעשה כלאיים שהחלק הארי של התשלומים שנגבים מוקצים לטובת כיסוי הוצאות המשטרה ועלויות העסקה של השוטרים, ונדמה לי שלפי התקנות כ-15% ישמשו גם לצורך הקצאה של כלל השוטרים ולשם כך דרוש לדעתי אזכור והפניה לאותו סעיף 102ו לחוק המשטרה.

102ו נוגע לנושא התשלומים שמתקבלים מהעסקה בתשלום, שהוא קובע שהם מיועדים לשלוש מטרות: אחת, לתשלום שכר השוטרים – אני מדברים על השוטרים שמבצעים את הפעילות הזאת מעבר לפעילות הרגילה שלהם; הנושא השני הוא הוצאות המשטרה בהעסקה הזאת; והנושא השלישי הוא רווחת כלל השוטרים במסגרת התשלומים לכלל השוטרים.

אני רוצה אבל לבקש ברשותך לבקש לחדד עוד כמה דברים: האם המשטרה יכולה לכפות על המוסד לביטוח לאומי להעסיק שוטרים בדרך הזאת במקום לאפשר לו למטרות סיוע לשמירת הסדר הציבורי להזעיק שוטרים?

על פי היכרותי את ההתגלגלות של התיקון הנוכחי, אני מאוד סמוך ובטוח שמצב כזה לא יהיה כיוון שהבקשה באה בראש ובראשונה מהביטוח הלאומי ולעניין הזה אני בהחלט מדגיש שמבחינת המשטרה החלופה של המאבטחים תלויה ועומדת, היא קיימת, היא אפשרית ובהחלט יכול להיות מצב ששיקול דעת כזה או אחר, או נסיבות כאלה או אחרות, יולידו איזשהם מרכיבים אחרים או איזשהו תמהיל אחר והדבר הזה ייבחן לגופו של עניין ולגופה של שעה.

חבר הכנסת גואטה.

סלחו לי שאני שואל את השאלה, אולי קצת מחוסר יידע: כשאנחנו מגיעים לעשות חוק על 80 מקרי אלימות שנקראים קשים, על 100 ומשהו אתרים שיש לכם, זה אומר מקרה אחד לשנה באתר במקרה הגרוע – זה כזה נורא? אני מבין שבסופו שעד עכשיו השוטר הגיע לשם בכל מקרה, בכל מקרה הוא מגיע, מזעיקים אותו, עכשיו הוא יהיה בשכר.

לא, הוא כבר נמצא שם.

השוטר 20 שנה כבר שם.

כי לכאורה זה לא נראה כזה חמור 80 מקרים קשים בשנה. בכל סניף, לפי דעתי, של מס הכנסה, של מע"מ ושל לשכת העבודה יש 80 מקרים בשנה בכל הארץ.

לכן זה לא חוק המשטרה, זה חוק של הביטוח הלאומי. זאת אומרת, אנחנו מתייחסים אך ורק לביטוח הלאומי, שום דבר אחר אנחנו לא משנים.

הבנתי, אבל אני חושב שמה שאמרה הגברת מקודם "מדרון חלקלק" – יכול להיות באמת שמחר יבואו גם מס הכנסה וירצו וגם לשכת העבודה ושירות התעסוקה. אם זה המודל, של 80 מקרים בשנה ב-100 אתרים, אז זה דבר שהוא קורה יום יום.

אני חייב להסביר כאן. תשמעו, משטרת ישראל – וביטוח לאומי לא פחות – בתחום הביטחון מתעסקת במניעה, מרכז העשייה הוא במניעה ולא בטיפול. כשאנחנו צריכים לטפל במשהו – הפסדנו, כאנשי ביטחון הפסדנו, זה אומר שהאירוע כבר התחיל ואנחנו צריכים לטפל בתוך האירוע. הנוכחות של השוטרים היא בתחום המניעתי. זה מה שאמר חברי כאן עו"ד מור, שכשאזרח מגיע ופוגש מאבטח שאומר לו: אדוני, תעשה כך, פנה ימינה, לך שמאלה, כן תעשה, אל תעשה, מכיוון שכל האזרחים במדינת ישראל היו בוגרי צבא, בוגרי מטכ"ל, טייסים, הם לא סופרים את המאבטח, אפילו לא לרגע, זאת אומרת, מדפדפים, סליחה על הביטוי. אבל, כששוטר אומר: עשה, או אל תעשה, יש כאן אמירה ש-99% מהאנשים הנורמטיביים מתייחסים אליה. אז אנחנו בתחום המניעה, בתחום המניעה השוטר הוא לא יסולא בפז בכלל. הנוכחות שלו היא זו שגורמת שלא יהיו 6,000 אירועים. כשאומרים 80 אירועים, 600 אירועים בשנה - - -

סליחה, שוב פעם חוסר ידיעה – אתה אומר שהשוטרים האלה כבר קיימים?

20 שנה.

כן.

ומה משתנה כרגע?

החוק.

עד עכשיו הם היו שם לא לפי החוק? עד עכשיו הם היו שם לא חוקיים?

היה תיקון חקיקה ונקבע שהם - - -

הבסיס החוקי.

על בסיס אישור של היועץ המשפטי לממשלה.

כל האנשים שהם עצרו עד עכשיו יבואו יתלוננו על זה, תביעה ייצוגית.

לא, יש אישור של היועץ המשפטי לממשלה, אנחנו עובדים על פי חוק והכל בסדר.

אבל הם היו שם בלי חוק.

היה חוק והשתנה? אני שואלת כי שוב פעם אני חוזרת ואומרת, כשהייתי ראשת עיריית ערד יכולתי להשכיר שירותי משטרה בתשלום. אני הייתי בטוחה שאני פועלת על פי החוק, לכן אני שואלת.

אכן פעלת לפי החוק.

אוקיי, אז מתי זה השתנה?

מכוח אותו סעיף שהזכרנו שמדבר על צרכי אכיפה וגבייה, גם רשויות מקומיות כלולות בסעיף הזה ולכן ההעסקה נעשתה על פי דין, אין חשש במובן הזה. לגבי הפעילות של השוטרים בשכר בסניפי הביטוח הלאומי, היתה מחלוקת פרשנית שיושבה אצלנו ונדונה אצלנו.

הבנתי, ספציפית לכך.

אני רוצה להמשיך בעניין המילה "מדרון חלקלק" – קצת קשה לי שהחברים שלי מהמשטרה לא קפצו כאן, בעצם בא הייעוץ המשפטי ואומר: אני לא סומך על המשטרה כי החוק קובע באופן נחרץ שמי שנותן את השוטר הזה, מי שמחליט שצריך שוטר, הוא קצין המשטרה. זאת אומרת, בא גורם שהוא לא המשטרה ואומר: אני לא סומך על המשטרה כי מחר הם יתנו לעופר - - -

לא, לא, זה לא נאמר ככה. הבנו מה נאמר, זה לא נאמר.

אז זה לא מדרון חלקלק.

הם אומרים הפוך, שתבוא דרישה מצד המוסדות. בקיצור, מה שאתם אומרים כרגע, אם אני מבין נכון, הוא: מה שהיה הוא שיהיה, רק עכשיו זה בחוק ושום דבר לא השתנה.

בדיוק.

עד עכשיו עבדתם לא חוקי, אם זה היה אזרח במדינת ישראל היו מושיבים אותו שבע שנות מאסר.

לא, אם באמת התפתח אירוע אז בטוח שהשוטר גם פעל באופן חוקי.

אם הוא שם בכלל לא באופן חוקי, איך הוא פעל בפועל?

היועצת המשפטית, הבנתי שיש לך עוד שאלות?

כן, רק אם אפשר להשלים את התיאור. כיוון שמבקר המדינה המליץ על הפעלת שוטרים מיוחדים תוכלו להסביר מדוע ההסדר של שוטרים מיוחדים לא אומץ? ואני מבינה שגם בבתי חולים יש שוטר שמוצב, מה ההבדל בין בית החולים לביטוח הלאומי?

אני חושב שהמשטרה צריכה לענות על זה.

אני חושב שהתשובה היא ברורה: ככל שהשוטר מכיר את הרקע של האנשים והוא בא מתוך הקהילה והוא מכיר את המצוקות של האנשים – הרי זה בדרך כלל אנשים שיש להם מצוקות, הוא בא ב-28 לחודש לקחת את הביטוח הלאומי ויש לו מצוקות כלכליות.

גם בואו לא נשכח שלא תמיד הפונה מרוצה ממה שהוא מקבל בביטוח הלאומי ולא תמיד הוא גם מגיע ברגע שהוא רגוע ושפוי.

באותה מידה הוא מכיר אותו מהשכונה, אז זה ודאי מוריד לפחות 50% מהתגובה.

נכון. לשאלה הראשונה, בבקשה, הביטוח הלאומי.

הנושא של השת"מים הוא אחד הנושאים שנבחן במהלך השנים האחרונות.

הנושא של מה?

שת"מים – שוטרים מיוחדים.

שוטרים לתפקידים מיוחדים.

הנה, למדנו משהו.

בסופו של יום, זה נמצא על-ידי שני הצדדים וגם בעיקר על ידי המשטרה כפתרון שלא מספק בנסיבות העניין, אולי הם ירצו להרחיב.

בבקשה.

הנושא של השת"ם – שוטרים לתפקידים מיוחדים – נבחן ונעשה ניסיון לגייס כ-43 שוטרים בעבודה משותפת עם הביטוח הלאומי כדי לאייש את הסניפים הבעייתיים. השוטרים האלה שביטוח לאומי ביקש הם שוטרים בחלקיות משרה כזו או אחרת. יש הליך מאוד סדור וברור לגייס שוטרים, גם שוטרים לתפקידים מיוחדים – הוא צריך לעמוד בכל תנאי הגיוס של המשטרה, דהיינו, אם זה כולל 12 שנות לימוד, קב"א ברמה מסוימת, שירות צבאי וכו'. לגייס אנשים כאלה, הסתבר שזה תהליך מאוד מאוד קשה כי ניסינו ולא הצלחנו לאתר אותם, לגייס אותם.

וגם השכר לא יודע מה.

בדיוק, זה חלק מהעניין, השכר שהוא מקבל על חצי משרה זה 3,000, 4,000 שקל.

לכן קשה לגייס.

בחור בן 23-24 יסכים לעבוד ב-3,000-4,000 שקל לחודש, גם זה לא סגור, לא בטוח, עם חלקיות תנאים וכו'? זה לא עמד במבחן המציאות.

ולמה הפתרון נדחה מצד הביטוח הלאומי?

לא נדחה, אנחנו הצבנו 15 מיליון שקל. אגב, הפרויקט הזה של שוטרים בשכר עולה 5 מיליון שקלים בשנה.

יש מצב שיתנו לכל אחד מ-80 המקרים האלה 100,000 שקל ונגמור את הבעיה הזאת?

אני אציע את הרעיון.

ברצינות, 5 מיליון שקלים – תן להם את זה, למסכנים האלה.

ה-80 מקרים האלה יהפכו ל-80,000.

תן להם את זה.

אבל אני מבינה שאתם דואגים להכשרה מקצועית ואתם רק משלמים שכר.

אנחנו מימנו, העברנו כבר העברה תקציבית של 15 מיליון שקל למשטרה, פשוט לא הצליחו, לא, אף אחד לא הצליח.

לא הצלחנו לממש.

חבר'ה, די ברור לי מי הגבר שב-3,000 שקל ילך לעבוד, נו.

בלתי אפשרי. עכשיו לגבי הנושא של בתי חולים, שם בוצע פיילוט - - -

אני מבקש למחות, גם אישה לא תעבוד ב-3,000 שקל.

זה נכון, אני מסכימה אתך, אדוני, רק שבדרך כלל בתפקידים האלה נמצאים גברים אבל אתה צודק, אני לגמרי מסכימה אתך.

לגבי בתי חולים – יש כרגע פיילוט בשישה בתי חולים במסגרת של מניעת אלימות כלפי הסגל הרפואי. מן הסתם הם עושים גם עבודות שיטור נוספות, כמו אכיפת תנועה וכדו'. בשלב זה הפיילוט הזה אמור להסתיים בסוף שנה, תוצאות לגבי הפיילוט הזה אנחנו נקבל - - -

שוטרים רגילים.

שוטרים מן המניין.

כן, ברור.

פתחו תחנת משטרה בבית החולים.

הפיילוט הזה ייבחן בסוף השנה בהתאם לתוצאות שאמורות להתקבל כל רגע. תודה.

תודה רבה לכולם, אני מבקשת מהיועצת המשפטית להתחיל לקרוא את החוק ואנחנו ננסה להתקדם.

"הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 179), התשע"ו-2016

הוספת סעיף 386א 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, אחרי סעיף 386 יבוא:

הקצאת שוטרים בתשלום 386א. בלי לגרוע מהאמור בסעיף 102ז לחוק המשטרה, התשס"ו-2006 (בסעיף זה - חוק המשטרה), קצין מוסמך, כהגדרתו בסעיף 102א לחוק האמור, רשאי להקצות שוטרים בתשלום גם לשם שמירה על הסדר הציבורי ועל שלום הציבור בסניפים של המוסד, ולעניין זה יחולו הוראות סעיף 102ו לחוק המשטרה".

כל אלה דברים שדיברנו, הכול ברור כאן באמת, לא יותר מדי מסובך.

אפשר רק לפני ההצבעה לבקש ממנהלת הוועדה והיועצת המשפטית לקבוע פה דיון – כי אני לא בטוח שאנחנו נהיה פה אבל אתן ודאי תהיו פה – בעוד שנה, ב-1 ביולי 2017, ולבדוק באמת מה התועלת של הדבר הזה?

כן, איך זה עובד. קודם כל, כפי שהבנתי זה כבר 20 שנה קיים אז זו תהיה השנה ה-21, אבל אחרי שאנחנו באמת עושים תיקון - - -

לראות ולבחון את הדברים. הרבה דברים, לצערנו הרב, נעשים ולא באמת בודקים מהי התועלת שלהם, בכל זאת 5 מיליון שקלים מכספי הציבור.

אז אנחנו נבקש מהוועדה לרשום את זה.

חבר הכנסת גואטה, אני מוכן לקחת אותך לביקור אישי באחד הסניפים ולהציג לך את זה באופן אישי.

אני אשמח מאוד, אני מוכן גם לעבוד שבוע בהתנדבות כשוטר שם.

קיבלנו.

לך על זה.

אני מבינה אבל שהיה איזשהו איום שההסדר הזה יופסק, נכון? זה היה גם כן ברקע, היה איום שההסדר הזה יופסק.

אז לכן החקיקה שלנו בעצם מתקנת את המצב, לא תהיה הפסקה.

נכון, האישור האחרון שניתן על-ידי היועץ המשפטי לממשל אמור להסתיים בסוף החודש, מכאן הדחיפות בחקיקה הזאת. אני מקווה שמחר זה כבר יעלה לקריאה שנייה ושלישית.

אפשר לרשום שזה נכנס לתוקף מיד?

אני מציעה, כיוון שזו העסקה, העסקה היא מתחדשת ויש לנו את הזמן ה-31 ביוני.

עוד שלושה ימים.

זאת אומרת שאם מחר זה יעלה לקריאה שנייה שלישית ואני מקווה שעד סוף - - -

ואם לא, תמשיכו להעסיק אותם שלא בחוק, מה הסיפור?

כרגע היועץ המשפטי לממשלה נתן ארכה.

אני צוחק.

אפשר לציין שתחילתו של החוק הזה ב-31 ביוני 2016.

בדיוק, כדי שלא תהיה להם בעיה. אז אני מעלה את זה להצבעה. אני מעלה הצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 179), בקריאה השנייה – מי בעד? נגד? נמנעים?

הצבעה

בעד – פה אחד

התיקון לחוק הביטוח הלאומי נתקבל.

פה אחד, הצעת החוק אושרה. תודה רבה לכולם, בהצלחה ושיהיו לכם פחות סיבות שבן אדם יתעצבן. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:05.