הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 116

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שני, כ"א בסיון התשע"ו (27 ביוני 2016), שעה 10:00

רב הקהילה האתיופית פוטר ברקע תמיכתו במאבק בגזענות, של חה"כ עמר בר-לב

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

מרדכי יוגב

קסניה סבטלובה

עמר בר-לב

יהודה גליק

אלעזר שטרן

רויטל סויד

השר לשירותי דת דוד אזולאי

הרב יוסף הדנה - הרב הראשי ליהודי אתיופיה, המשרד לשירותי דת

משה בא-גד - עורך דין, יועץ השר לענייני דתות, משרד הדתות

אשר סיום - שליח נייד לאתיופיה, הסוכנות היהודית

ישראל הנאו - עוזר הרב הראשי, הרבנות הראשית לישראל

פנטהון אספה-דויט - מנכ"ל עמותת טבקה - מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

הרב אליעזר מנגשה - רב קהילת האתיופים בבאר שבע

דניאלה ספיר - יו"ר האגודה למען עידוד יצירה, תרגום

אסתר ביסוור - עורכת דין, יועצת משפטית, מכון "עתים"

אריאל מואב - מכון "עתים"

יצחק הילדסהיימר - עיתונאי ופעיל למען יהדות אתיופיה

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

דנה גורדון שושני

ר.כ. חבר המתרגמים

רב הקהילה האתיופית פוטר ברקע תמיכתו במאבק בגזענות, של חבר הכנסת עמר בר-לב

בוקר טוב לכולם. אני מודה לכבוד השר שהגיע אלינו. אני פותח את הדיון. היום אנחנו מקיימים דיון מהיר בנושא רב הקהילה האתיופית, שפוטר על רקע תמיכתו במאבק בגזענות. זה הנוסח שחברינו, חבר הכנסת עמר בר-לב הגיש בקשה לדיון מהיר, והכנסת שלחה את ההצעה אלינו לדון בנושא ולהגיש מסקנות לשולחן הכנסת, ולכן אנחנו מקיימים את הדיון.

אני רוצה לקרוא את המכתב שנשלח אלינו ממזכירת הכנסת: בהתאם לסעיף 60 ג) 1 לתקנון הכנסת, החליטו יושב ראש הכנסת והסגנים להעביר לדיון מהיר בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, את הצעתו של חבר הכנסת עמר בר-לב בנושא רב הקהילה האתיופית שפוטר על רקע תמיכתו במאבק בגזענות.

זה הנושא. אנחנו צריכים להגיש את המסקנות בהתאם לנושא הדיון. אנחנו לא יכולים לגלוש לנושאים אחרים ואני אומר את זה מראש. הנושא הוא המשך העסקתו של הרב יוסף הדנה, כרב הראשי של יהודי אתיופיה ולכן אנחנו מתמקדים בנושא הזה. אני מדגיש את זה, כי פנו אלי אנשים שונים שהם רוצים להעלות נושאים אחרים סביב שירותי דת, סביב מועצות דתיות והדברים האלה, ולכן הנושא זה כמו שאמרתי, כמו שנשלח אלינו מהכנסת ובזה אנחנו מתחילים.

אני רוצה קודם כל לתת את רשות הדיבור ליוזם הדיון המהיר, חבר הכנסת עמר בר-לב, בקשה.

תודה רבה אדוני יושב הראש, תודה רבה אדוני השר שהגעת. הרב הדנה, תודה שגם אתה הגעת. הנושא שעומד לפנינו היום, אפשר להסתכל עליו בצורה מצומצמת ואפשר להסתכל עליו בצורה יותר רחבה. אני חושב שראוי להסתכל עליו בצורה יותר רחבה. אני מניח שגם נשמע בהמשך האם העניין הוסדר או לא. אני מאד מקווה שכן, אבל גם נשמע מכבוד הרב.

אני חושב שהרב, שאני מבין שהוא, אם לא הרב המוביל בין יוצאי העדה האתיופית, בוודאי אחד מהמובילים, אבל יש לי הבנה שהוא גם המוביל. אני חושב שהוא מייצג את העדה, בוודאי בפתח תקווה, כשבפתח תקווה לצערנו נתקלנו בשנים האחרונות, בוודאי בחמש השנים האחרונות, באפליה קשה כנגד יוצאי יהדות אתיופיה. אם זה היה לפני 4 או 5 שנים בניסיון להדרת ילדים מבתי ספר מסוימים בפתח תקווה, ועד כל נושא הנישואין והניסיון, לצערי שהצליח, להערים קשיים על יוצאי יהדות אתיופיה, גם אם הם עלו לארץ וגם כאלה אפילו שנולדו בארץ והם ישראלים לכל דבר ועדיין הקשיים והאפליה קיימת לגביהם.

לכן ברגע ששמעתי את הניסיון לסיים את תפקידו של כבוד הרב, הזדעקתי כמו רבים, אני מניח כמו כל מי שיושב כאן, וביקשתי את הדיון המהיר הזה. אני שמח, אני מקווה לוודא שאני יכול באמת לשמוח שעצם הבקשה לדיון מהיר גרמה לכך שהנושא יטופל במהירות וכבוד הרב ימשיך בתפקידו.

יצא לנו להחליף כמה מילים לפני הפגישה, ואחד הנושאים שמאד מטרידים את כבוד הרב, עד כמה שהבנתי, ואני מניח שהוא ירחיב על זה, זה המשך המורשת האתיופית, שהוא מייצג והחשש שלו שאם הוא יסיים את תפקידו עכשיו, לא יהיה לו למי להעביר את אותה מורשת מתוך יוצאי העדה. ואני חושב שבעניין הזה גם משרד הדתות – ואני שמח ששר הדתות כאן – יעשו את המרב שאותה מורשת תימשך ולא תתחיל ותסתיים ברב אחד שעושה מאבקים ראויים ונכונים למען העדה, ושיהיו רבנים נוספים יוצאי העדה שימשיכו את המורשת, ירחיבו אותה, יתנו לה ביטוי ויאבקו בכל מקום שצריך כנגד, שוב לצערי, הגזענות, שקיימת ברבדים גדולים של החברה הישראלית. תודה רבה.

תודה רבה. הצטרפו אלינו חברת הכנסת קסניה סבטלובה, חבר הכנסת יהודה גליק וחבר הכנסת מוטי יוגב.

אני רוצה להבהיר פה בעניין תוארו או מעמדו של הרב יוסף. יש לי שני מכתבים שנכתבו גם מהראשון לציון, הרב יצחק יוסף, הרב הראשי, וגם הרב דוד לאו, הרב הראשי לישראל – שני הרבנים הראשיים. אני רוצה להבהיר, הם פנו למשרד הדתות להמשיך את כהונתו בתפקיד רבה הראשי של יהודי אתיופיה. שניהם נקטו באותו מונח: "רבה הראשי של יהודי אתיופיה". גם אנחנו, הקהילה, רואים אותו כרב הראשי שלנו, ולכן התואר זה ברור, שהוא הרב הראשי של יהודי אתיופיה.

השר צריך לצאת, אז אני - - -

השר לשירותי דת דוד אזולאי?

זה בסדר, אני עוד יכול להיות פה.

אוקיי, אז חבר הכנסת מוטי יוגב.

אני רוצה לומר ברשות שר הדתות ויושב ראש הוועדה והרב הראשי של יהודי אתיופיה, הרב הדנה וגם בברכה רבה לחברי עמר בר-לב שיזם את הדבר, שאני מצטרף. אני פשוט בריצה בדרך לאגף התקציבים בענייני מרכיבי ביטחון ודברים אחרים.

אני מצטרף אליכם ושמח בוועדה הזאת, שתהווה עוד אבן, אבן מאסו הבונים, שתהיה לראש פינה. וגם בזכות - - -. אינני יודע מי עשה את הטעות הזאת או את השגיאה הזאת. יהודי אתיופיה זקוקים להנהגתו של הרב הדנה. הרב שלוש, זכר צדיק לברכה, שנפטר זה מכבר, ידע את הדבר וידע לחבר ולקרב, שלא לדבר על הרב עובדיה יוסף, שהוא ראש וראשון ליהדותם של יהודי אתיופיה ולדחיפה הגדולה.

אני חושב שפה, לגופו של עניין, וטוב עשתה הוועדה שהיא עוד אבן יסוד בבניין, להאריך את ימיו, אך אומרים, בטוב ושנותיו בנעימים ושימשיך לשבת על כסאו וכולל בחריגה נדרשת מבחינת הגיל ושיביא לכמה שיותר רבנים וקייסים אחריו, משום שהדבר הוא באמת חיוני, כפי שביטא פה גם חברי ואנחנו מקווים ומצפים שאכן כך ייעשה במשרד הדתות. הוא חיוני לעדה הגדולה הזאת ולהמשך דרכה והתערותה בעם ישראל. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת יהודה גליק, בבקשה.

אדוני יושב הראש, כבוד השר, חברי הכנסת, כבוד הרב. אני מלווה את עליית יהדות אתיופיה מאז שנות ה-80, מאז מבצע משה, מאז מבצע שלמה, דרך משרד הקליטה.

בתוך קהילת יהודי אתיופיה יש כאלה שיותר מתחברים לשימור המסורת האתיופית. יש כאלה שיותר מתחברים לרבנות הישראלית המצויה. גדלותו של הרב הדנה, שידע לקחת מזה ולא להניח מזה. ונדמה לי שזאת הסיבה שהוא נבחר פה אחד לאורך כל השנים להיות הרב הראשי ליוצאי אתיופיה. כי הוא הבין את החשיבות של החיבור לרבנות המסורתית, היהודית, שהשתרשה במשך הדורות כאשר היהדות האתיופית הייתה כאילו מנותקת. מצד שני הוא משמר את המסורת העתיקה שיהדות אתיופיה שימרה כל השנים.

ולכן נדמה לי שגם - - - היה צריך לחרוג ודווקא - - - הנכבד הזה והתפקיד החשוב הזה כל כך, של החיבור הנכון הזה של החדש והישן, או יותר נכון לא החדש והישן אלא השילוב הנכון הזה של - - -

אני קורא לכבוד השר, אני יודע שבמשרד הדתות, ובאמת כמו שאמר יושב הראש נגוסה, הרב עובדיה יוסף היה הפותחים את הדלת לכבוד יהדות אתיופיה, לא להטיל כל ספק ביהדותם ובאמת עשה ופעל בכל שנותיו למען יהדות אתיופיה. משרד הדתות עצמו עשה לא מעט למען יהדות אתיופיה.

חשוב עד חשוב ביותר שדווקא משרד הדתות יוביל את השילוב הנכון של יהדות אתיופיה, לא מתוך התנשאות עליהם, לא מתוך תחושה שאנחנו יודעים, נראה לכם, נחנך אתכם ונגיד לכם מה טוב לכם, אלא להיפך, במתן ידיים, בשילוב ידיים, להצמיח - - - תפעל וכדי ש - - - שילוב נכון של יהדות אתיופיה בתוך החברה הישראלית.

ולכן אני באמת מצטרף גם למברכים את עמר על היזמה, גם את המברכים אותך על כינוס הוועדה מהר, וגם אני מקדם בברכה, אני מבין שתהיה החלטה ויימצא הפתרון. אני מברך גם על כך. נדמה לי שחשוב וזאת הייתה ההזדמנות אולי - - - על חשיבותו ובאמת אולי להוקיר לרב הדנה את כל מה שהוא עשה כל השנים מאז תחילת גל העלייה מאתיופיה. תודה רבה.

תודה רבה. את רוצה עכשיו? בסדר.

כן, אני צפויה ללכת עכשיו לוועדת חוץ וביטחון, אבל היה לי מאד חשוב לבוא לכאן, כבוד יושב הראש, וכמובן לברך על כינוס הוועדה הזאת. לך, חברי עמר בר-לב, כמובן תודה לך על הדיון החשוב והיזמה הזאת. לחברנו יהודה גליק שמצטרף ומתמיד ונמצא פה איתנו.

רק מילה אחת על גזענות. במדינת ישראל, מדינת ישראל, אין מקום לגזענות. אי אפשר להמשיך ולהפריד בין יהודי ליהודי, בין דם לדם, בין צבע עור לצבע עור, ואנחנו שוב פעם ושוב פעם נתקלים באותם המכשולים ושוב פעם כולנו מתפלאים ואחרי זה אומרים טוב, בסדר, זה נפתר וטוב שזה נפתר, אז אולי נעבור לסדר היום ולא נמשיך לדון בזה. אנחנו כן צריכים להמשיך לדון בזה, כי אנחנו לא יכולים להתעלם מהרוח הזאת שנושבת פה במחוזותינו ומרעילה כל חלקה טובה ומרעילה את היחסים בין העדות ומרעילה את האווירה הכללית.

בבוקר אני נתקלתי שוב, לצערי הרב, באולפנים של ערוץ 10, קרוב משפחה של אחת המשפחות סירב לשבת אם משפחתו של אברה מנגיסטו, כדי להפריד בין עניין לעניין, בין אדם לאדם. אנחנו לא מסכימים לגישה הזאת. אנחנו לא מסכימים להדרה הזאת ולהפרדה הזאת, הפרדה שמתחילה בגני הילדים וממשיכה בבתי הכנסת וממשיכה במשרד הדתות ואחרי זה עוברת אפילו בדברים כאלה, כמו כאב של משפחות הנעדרים. כל משפחה כואבת את הנעדר שלה, כל משפחה כואבת את הכאב שלה ואי אפשר להמשיך ולהשוות פה את הדמים ואת המחירים ואת ההשקעה ומי הטיל מה ומי עשה מה.

אנחנו צריכים לומר לא נחרץ לתופעה הזאת, ואני מודה לכם, לכולכם, שהתכנסנו פה ואני חושבת שזו אמירה חשובה לכלל הציבור במדינת ישראל. יש כאלה שלא יסכימו איתנו, בל במשך הזמן אני בטוחה שהם כן יסכימו, כי זאת האמת. אין מקום לגזענות במדינת ישראל. תודה.

תודה רבה. כמו שאמרתי קודם, השר צריך לצאת לעוד פגישה. אני רוצה להגיד לכם שברגע שהנושא התפוצץ, באותו יום דיבר איתי השר ובאמת הבטיח לפתור את הבעיה, לבדוק את הנושא כדי לפתור את הבעיה. אני מכיר את פעילותו למען יהודי אתיופיה. כבוד השר נסע לאתיופיה בשליחותו של הרב עובדיה יוסף, כדי לזרז את העלייה ולכן הוא ידיד טוב של הקהילה ואני מאמין שהוא יביא לנו את הפתרון.

תודה רבה כבוד השר. רשות הדיבור אליך, בבקשה.

השר לשירותי דת דוד אזולאי?

אדוני יושב הראש, חברי חברי הכנסת. אני רוצה קודם כל להודות על עצם קיום הדיון הזה, דיון חשוב, מפני שלצערי הרב גם הכותרת של הדיון – ואני אומר את זה לחבר הכנסת עמר בר-לב – אני בטוח שתקלה יצאה מתחת ידיך, לא לכך התכוונת, שהכותרת של הדיון הזה – רב הקהילה האתיופית פוטר על רקע תמיכתו במאבק הגזענות.

אז חברים, גם אני פעם הייתי חבר כנסת זמן קצר, אני יודע על מה אני מדבר. אני חושב שפה תקלה יצאה מתחת ידך ולא היה שום דבר שקשור לגזענות או חיסול חשבונות, חס ושלום.

או שכן או שלא, העיקר שזה תוקן.

השר לשירותי דת דוד אזולאי?

בוא, גם כשזה תוקן זה לא בזכות הדיון הזה, ואני, אם תרשה לי, לא הפרעתי לך, תן לי להתייחס לדברים, עמר, ותאמין לי, אתה תשמע ואם טעיתי, תגיד לי טעית.

היות ויושב הראש הזכיר, אז אני מרשה לעצמי להגיד את הדברים. אני ליוויתי את יהודי אתיופיה ובמלוא הענווה אני אומר על זה – ויעידו על כך גם חבר הכנסת, היושב ראש, אברהם נגוסה וגם הרב הדנה, שאני השקעתי המון המון מאמצים בתקופת היותי סגן שר הפנים, על מנת שמרן הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק וקדוש לברכה, יכיר ביהדותם – נסעתי. הרב עמר אז היה אב בית דין בפתח תקווה. נסענו והכנו עבודה, כשאני הייתי אחראי על הקטע המנהלתי והרב עמר על הקטע ההלכתי, ובסופו של דבר באנו עם חוברת למרן והוא נתן את ברכתו ומאז יהודי אתיופיה קיבלו הכרה מלאה במדינת ישראל.

אז כך שעם כל הכבוד לכולם, אף אחד לא יבוא ויגיד לי מה אני חושב ומה אני רוצה ליהודי אתיופיה. בדברים האלה יצאנו ביחד - חבר הכנסת אברהם נגוסה יודע את זה - יצאתי באהבה, בשמחה. בהיותי יושב ראש ועדת הפנים קיימתי דיונים רבים בנושא הזה וכל מה שנדרשתי, על מנת לקדם את עלייתם של יהודי אתיופיה.

לענייננו. שום קשר לא היה בין הסיפור של פתח תקווה – ואני לא אכנס כרגע לסיפור של פתח תקווה, זה נושא בפני עצמו – שום קשר בין העניין של פתח תקווה לבין עניין פרישתו של הרב הדנה, שאני באופן אישי מכיר ומוקיר, מכבד ומעריך ואני יודע את פועלו. כשאנחנו מדברים על קאדר עתידי ליהודי אתיופיה, אני מציע לכם, אני ביקרתי בכמה ריכוזים, בפרדס חנה, בקריית מלאכי ובעוד מקומות, ואני אומר לכם ברוך השם, לשמחתי הרבה גודל פה דור צעיר, דור המשך ליהודי אתיופיה, שאפשר להתגאות בהם והם יכולים למלא את התפקידים הכי טובים במדינת ישראל. ואני אומר את זה מתוך ידיעה, כי אני ביקרתי במקומות האלה, הכרתי את האנשים האלה, אני יודע על מה אני מדבר.

מיד עם כניסתי לתפקיד, עוד לא ידעתי איך אוכלים במשרד הזה, עוד לא ידעתי איך להתנהל במשרד הזה. הפעולה הראשונה שעשיתי במשרד זו הייתה פנייתו של הרב הדנה להאריך את תקופת כהונתו. מיד עם כניסתי. חודש לכניסתי לתפקיד נתבקשתי. בהתייעצות עם הרבנים הראשיים קיבלתי החלטה והארכתי לו את תקופת הכהונה ובזה זה נגמר.

לאחר מכן מה שקרה זה שנגמרה הארכה ואף אחד לא אמר לי, אף אחד לא הביא לידיעתי, שהרב הדנה אמור לסיים את תפקידו. אני מודה שהדבר נודע לי דרך התקשורת. קמה סערה, מהומה על לא מאומה. שום דבר.

מיד הזמנתי אלי את הרב הדנה ושאלתי אותו שאלה פשוטה. יושב איתנו פה הרב הדנה, שאלתי אותו שאלה פשוטה אחת: הגשת בקשה להמשך כהונתך, להאריך לך או לדחות לך את מועד הפרישה. תשובתו הייתה – לא. הוא פנה לכל מיני גורמים במשרד. אלי לא הגיעה שום פנייה. ברגע שאין לי פנייה כזאת, אני גם לא יכול להתייחס אליה. אין לי כזה ממורי שאני יכול לזכור מתי כל עובד במשרד פורש. ברגע שאני מקבל פנייה, אני גם מתייחס אליה.

אני אגיד לך כבוד השר, הוא אמר לי שהוא פנה למנכ"ל ואמר - - -

בסדר, אם אפשר אולי שזה ייפתר, אז בואו לא נלך אחורה. פני קדימה.

השר לשירותי דת דוד אזולאי?

ברגע שישבתי עם הרב הדנה, הדבר הראשון שביקשתי ממנו, לא איימתי עליו, לא הזהרתי אותו, לא אמרתי לו שום דבר, אמרתי לו אדוני תגיש היום בקשה שאתה מבקש להאריך את כהונתך. למחרת בבוקר היא קיבל ממני תשובה. הארכנו לו את זה. ורבותי, שאף אחד לא יזקוף את זה לזכותו, לא בזכות הדיון הזה, לא בזכות התקשורת, פשוט הייתה פה תקלה, נקודה.

אז ככה כל אחד שרוצה לעשות כותרות, מוטב - - -

אמרת ששמעת את זה בתקשורת. מותר להגיד גם מילה טובה לתקשורת, לא קורה כלום.

השר לשירותי דת דוד אזולאי?

איך אמר לי פעם אחד האנשים החשובים, הוא אמר לי אני לא זוכר שראיתי פעם עיתון עם חצי דף ריק, כי לא היה מה לכתוב שם. אין דבר כזה. תמיד ימצאו מה לכתוב. אז כתבו. אז כתבו כל מיני דברים ולצערי הרב דברים לא מדויקים. מונחת פה כתבה לפני, עם כל הכבוד לכותב ולאחרים, הדברים לא מדויקים.

אז רבותי, מבחינתי הסיפור הזה תם ונשלם. הרב הדנה קיבל הארכה לחצי שנה, ופה אני רוצה להבהיר נקודה חשובה שכולם ידעו.

אבל למה לחצי שנה רק?

השר לשירותי דת דוד אזולאי?

דקה, רבותי. איך אומרים? כשמכבים שריפה, לא מתחילים לשאול איפה יש ריהוט יותר חשוב, פחות חשוב. קודם כל מכבים את השריפה, אחר כך נכנסים לבדוק מה אפשר להציל מהשריפה הזאת. בסדר? ופה היינו בשריפה והייתי צריך להציל את מה שיכולתי להציל ואת זה עשיתי. אז קודם כל חצי שנה. חצי שנה יש לי זמן.

אני רוצה שתדע, ורבותי, יושבים כאן חברי כנסת וכולנו מחוקקים פה. יש חוק. החוק מחייב פרישה בגיל 67 והרב הדנה הוא עובד בכיר במשרד הדתות, במעמד של הרב הראשי ליהודי אתיופיה. והמעמד הזה ניתן לו בזכות ולא בחסד והוא ימשיך ללוות אותו עד גיל 120. התואר הזה ימשיך ללוות אותו. אף אחד לא ייקח לו את זה, בדיוק כמו הרבנים הראשיים לישראל, בדיוק כמו רבני ערים, הוא ימשיך ללוות אותו.

הוא נמצא כרגע בתקופה של פרישה. הוא עובד המשרד. על פי החוק אני לא יכול להאריך לו כמה שאני רוצה. גם אני מוגבל. גם נציבות שירות המדינה מגבילה אותי בעניין הזה. לכן אמרתי, בוא קודם כל נאריך לו לחצי שנה. בתוך החצי שנה הזאת אחד הדברים שאנחנו פונים ואנחנו מבקשים, להכין קאדר לחברה האלה של יהודי אתיופיה. במשך החצי שנה הזאת יביאו אנשים, הרב הדנה יכשיר אותם. גם הרב הדנה רוצה לפרוש, גם הרב הדנה רוצה להכין דור עתיד. גם הוא מבין את זה ואת זה אנחנו צריכים לעשות ובזה אין מחלוקת בינינו.

כולם מבינים שצריך להכין דור עתיד ליהודי אתיופיה, ויש. יש חברה מצוינים. אני אומר לכם, תענוג לראות אותם. אני ישבתי איתם, דיברתי איתם, למדתי איתם. ראיתי עם מי יש לי עסק. אז אין שום סיבה שבעולם שאנחנו לא נעשה את זה. אבל משום כבודו של הרב הדנה, אני ביקשתי ממנו בוא נכין איזו שהיא תכנית עבודה. בתיאום, ביחד איתו לעשות את הדבר הזה, על מנת להכשיר דור עתיד שימשיך וינהיג ברוחניות את הקהילה הנפלאה הזאת.

אבל בדרך כלל אצל רבני ערים זה כן מוארך עד בלי - - -

השר לשירותי דת דוד אזולאי?

לא, לא, לא, סליחה, סליחה. רבותי, גם אצל הרבנים הראשיים, גם אצל רבני ערים, יש שלוש קבוצות. יש קבוצה ותיקה מאד שלה אי אפשר לעשות שום דבר, הם נבחרו עוד לפני התקנות והכללים החדשים, ואלה ממשיכים עד גיל 120. יש דור אחר של רבנים יותר צעירים, שאפשר להאריך להם מגיל 75 עד גיל 80 באישור הרבנות הראשית לישראל, ויש דור נוסף של רבנים, ששם אי אפשר להאריך בכלל. כלומר, יש שלוש קבוצות של רבנים.

אז רבותי, אי אפשר לבוא ולהגיד - - -

אז יש קבוצה שאפשר להאריך לה עד גיל 80.

השר לשירותי דת דוד אזולאי?

כן. אתה יודע איזו קבוצה זאת? זאת אותה קבוצה שנבחרה לפני החוקים החדשים. אי אפשר ל - - -

קריאה ראשונה - --

השר לשירותי דת דוד אזולאי?

עמר, אי אפשר להחיל חוק רטרואקטיבי על מישהו. אין דבר כזה.

לא, את זה אני מבין.

השר לשירותי דת דוד אזולאי?

אין דבר כזה.

אבל אמרת שיש שלוש קבוצות. אחת שאי אפשר, אחת שאפשר ואחת שלא מאריכים.

השר לשירותי דת דוד אזולאי?

נכון. אז אני לקחתי את אותה קבוצה ראשונה שאתה מדבר עליהם, שהם אי אפשר להפסיק להם את השירות אלא עד גיל 120, אז שם אין לי מה לעשות, זה נמצא.

ברור.

השר לשירותי דת דוד אזולאי?

יש קטגוריה אחרת של קבוצה נוספת והיא רבנים חדשים, שלהם יש הארכה, בתנאים מסוימים שמועצת הרבנות מתכנסת, מקבלת החלטה ומאריכים להם עד גיל 80, בסדר?

בסדר.

השר לשירותי דת דוד אזולאי?

ויש רבנים אחרים שעד גיל 65 או 67, אני לא יודע, לא משנה.

אז לכן אני אומר לגבי הקבוצה השנייה, אני מאד מקווה שמועצת הרבנות הראשית תיפגש ותדון גם בעניינו של - - -

השר לשירותי דת דוד אזולאי?

חבר הכנסת עמר בר-לב, תאמין לי שמה שאנחנו יכולים לעשות במסגרת החוק, ואתה לא מצפה ממני שאני אעשה דבר בניגוד לחוק.

רק במסגרת החוק.

השר לשירותי דת דוד אזולאי?

אנחנו נעשה אך ורק מה שהחוק מחייב אותנו, ואני אעשה לפנים משורת הדין, כי יש לי הכרה והערכה לרב הדנה, כי אני יודע על פעילותו, ובכלל לקהילה האתיופית, שאני חושב שהיא קהילה ראויה וחבל מאד שכל מה שאנחנו יודעים על האתיופים זה כל ההפגנות שלהם. צריך להיכנס קצת יותר לעובי הקורה ולראות את הקהילה הזאת על הפעילות היפה.

אני מציע לך, אדוני יושב הראש - יש פה חברים שאולי לא מכירים - אני מציע לך, אם מותר לי להציע לך, אני בכל זאת אגיד לך את זה: יש קהילות יפות שאתה בטח מכיר אותן יותר טוב ממני, תוציא את הוועדה לשם, שיראו מה האנשים האלה עושים, איזו פעילות מבורכת. ואני אומר לך, אני מזכיר את קריית מלאכי ועוד פעם קריית מלאכי כאחת הקהילות היפות. ותאמין לי שקהילות ותיקות במדינת ישראל, יש להן מה ללמוד מאותה קהילה אתיופית בקריית מלאכי. תיסעו לשם ותראו את הדברים.

לסיום דברי, רבותי, באמת, הנושא של יהדות אתיופיה מאד קרוב לליבי. אני מאד מעריך את הרב הדנה. חשוב לי מאד שהוא ימשיך בתפקיד כדי להכין דור עתיד ואת זה אנחנו הולכים לעשות עכשיו ביחד.

הרב הדנה קיבל כרגע הארכה לחצי שנה, ובתקופת החצי שנה הזאת אנחנו נעשה עבודה משותפת, על מנת בעזרת השם לראות איך מקדמים את כל מה שקשור לתת שירות רוחני לקהילה הזאת, כי זה תפקידנו.

הערכה והארכה. יישר כוח.

השר לשירותי דת דוד אזולאי?

אמרתי את שתיהן. הוא מכיר את שתי התשובות. אנחנו מאד מקווים, בעזרת השם שנמשיך ונפעל ונעשה ביחד למען יהודי אתיופיה. קהילה חשובה, שבסופו של דבר היא חלק מעם ישראל.

תודה. לפני כן, הוא רוצה לשאול שאלה את השר.

אני רוצה לשאול שאלה, אם השר ממהר, לפני שאתה עוזב, אדוני השר. קודם כל אני מברך את יושב הראש על כינוס הישיבה וגם את חבר הכנסת עמר בר-לב, על היוזמה.

תציג את עצמך לפרוטוקול.

לי קוראים פנטהון אספה-דויט, אני מנכ"ל עמותת טבקה – צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה ואני משמש גם כיושב ראש נציגי הארגונים של יוצאי אתיופיה.

לעניין עצמו, קודם כל אני רוצה להתייחס מבחינת הרבנות. במדינת ישראל לצערי, גם כמנכ"ל העמותה וגם כיושב ראש נציגי הארגונים, אנחנו חווים, חווינו וממשיכים לחוות את הגזענות בממסד הרבני כלפי יוצאי אתיופיה. הזכירו פה את העיר פתח תקווה – החל מבתי ספר, כמו שחבר הכנסת בר-לב ציין, עד לרישום נישואין.

פנטהון, זה לא הנושא. אני אמרתי מראש.

נכון, אבל אלה דברים ש - - -

לא. הנושא הוא - - -

תפנה ללשכת השר.

אני מבקש. על זה יש לנו דיון ב-18.

אוקיי, אז אני חוזר בי. לעצם העניין.

אני רוצה שתתייחס לנושא הדיון, לגבי המשך העסקתו של הרב יוסף הדנה. אני מבקש.

אז אני רוצה לפנות לאדוני השר. כן יש צורך לחרוג, אפילו אם זה מעבר למותר, לבקש החרגה של הארכה של הרב הנכבד, שהוא זה שייסד את הממסד הזה של רב בתוך הקהילה, שחיבר את הקהילה לרבנות הכללית כאן במדינת ישראל. הוא זה שגם מגשר. זה לא רק רב שלמד פה, גאון ככל שהוא יהיה.

צוין פה שצריך לגשר בין הדת, היהדות המערבית ליהדות יוצאי אתיופיה. מעטים יודעים לעשות את זה וביניהם זה כבוד הרב יוסף הדנה. ולכן אנחנו מבקשים להאריך לו לפחות בכמה שנים, על מנת לאפשר לו גם לגדל ולהכשיר את אותם אנשים מצוינים, שיהיו ראויים להחליף אותו בתפקיד הנחשק והחשוב הזה, לקהילת יוצאי אתיופיה.

זה תפקיד מאד חשוב מבחינת יוצאי אתיופיה, כדי לחבר את הקהילה לזרם הרגיל או הכללי של היהדות כאן בארץ. בנוסף לזה, בהגדרת תפקידו של הרב הראשי, אני מבקש ואומר שיש פה צורך שתהיה הלימה בין ההגדרה לתוכן, לסמכות, לאחריות ולתנאי ההעסקה שלו. אני לא חושב שזה כך, כפי שזה הרב הראשי. אני לא יודע האם לפי הסמכות, האחריות ותנאי ההעסקה שלו, הולמים את ההגדרה של הרב הראשי, וגם על זה צריך לתת את הדעת. תודה רבה.

תודה רבה לך. כבוד הרב יוסף הדנה, בבקשה.

כבוד יושב הראש, כבוד השר, חברי הכנסת. קודם כל אני מאד הולך בדרכי, באמת 40 שנה אני עובד, אף פעם לא היה ויכוח, לא רק בכלי התקשורת, כמו שקרה, אני אפילו לא אוהב, לא רוצה, אפילו עם הרבנים, בכל מקום, עם כל אדם, אני עושה את זה בדרכי נועם. ברוך השם פתרתי המון בעיות בכל הארץ והיום הגענו באמת למצב כל כך טוב. השילוב הזה בין המסורת מאתיופיה לעם ישראל, ברוך השם זה עובד יפה מאד.

אמנם יש הרבה מה לתקן, יש הרבה מה לעשות, אבל אני מסתכל מאיפה התחלתי, לאן הגעתי. ברוך השם מאז מרן, הרב הגאון, שר התורה, הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק וקדוש לברכה, הוא ממש מיד אחרי העלייה שלי קיבל אותי, שלח אותי ללמוד בישיבה והוא הסמיך אותי וליווה אותי כל הזמן ועזר לי. מאז כל הרבנים הראשיים לישראל, אני עובד איתם ממש באמון מלא. וגם מהרבנים הראשיים הנוכחיים, באמת, אני מקבל את כל הגיבוי ובלעדיהם, גם בלעדי הרבנים הראשיים הקודמים, אני לא יודע אם היינו מגיעים למה שהגענו. אז הם באמת נותנים לי את כל הגיבוי ואת כל האפשרויות.

לעניות דעתי זו משרה מאד חשובה, במיוחד במצב הזה, הרב הראשי ליהודי אתיופיה, לפחות אצלי זה מתבטא ויש לו השפעה. אני יכול לדבר עם רבני ישראל, אני יכול לדבר ובכל מקום יש הערכה ומקבלים ואני יכול לפתור הרבה בעיות. אז לכן לעניות דעתי, עד שיהיה מחליף, לא בגלל שאני רוצה ממש לשבת בכסא. תאמינו לי, זה לא זה. הדאגה שלי היא עניין הקהילה, שלא נהרוס את כל מה שבנינו. כל מה שבניתי במשך 40 שנה, שלא ילך עוד פעם בהפגנות והכל. עד עכשיו כמעט לא היו הפגנות. הכל עשיתי בדרכי נועם, ברוך השם. עשיתי את זה.

כבוד הרב, אתה יכול להגיד רק כמה מילים על ההכשרה של הקאדר, של הממשיכים, שאתה כן עוסק בהם.

אני עוסק ברוך השם גם בבוררי יהדות, בהכל.

בהכשרה של קאדר, של רבנים נוספים בתוך הקהילה.

נכון. ישנם רבנים חשובים, רבנים שאני הכשרתי אותם, הם עובדים בכל הארץ ויש כמה דברים שאני צריך להשלים. בעזרת השם אני מקווה, עכשיו, בתקופה הזאת שאני בתפקיד, אני מקווה להשלים את ההכשרה וישנם רבים חשובים גם ברישום הנישואין, גם בבירורי יהדות, שהם עוסקים בכל הארץ.

בהתחלה כולם היו מגיעים אלי לתל אביב, מכל הארץ. אני הייתי צריך לתת תשובה, מענה, ממש עד שתים עשרה בלילה הייתי יושב. אבל ברוך השם למדו, ממש הדרכתי אותם גם איך לעשות בירורי יהדות, הכל. יש לנו.

כמה יש עכשיו?

יש 21-22 רבנים שמכהנים בשכר ויש לנו 13 רבנים שהם מבררי יהדות.

הרב הדנה, עוד כמה שנים לדעתך אתה צריך עוד בתפקיד, כדי שיהיה קאדר מספיק, שמתוכו יצמח מנהיג לקהילה, רב ראשי לקהילה?

אבל לרבנים אחרים, שמוארך עד גיל 80, זאת השאלה ששואלים אותם? אומרים אם אתם ראשי הקהילה, אתם הראשים המובילים - - -

לא, אבל אם הוא יגיד שהוא צריך עד גיל 80, אז הוועדה יכולה לפנות ולבקש.

אבל זה לא רק עניין של צורך.

הצטרף אלינו חבר הכנסת אלעזר שטרן.

יהודה, מה שעמר שואל - - -

אתה רוצה לשאול?

אני רוצה לשאול את הרב שאלה. הרב, יש תלמידים ממוצא אתיופי, בחורים שלומדים בישיבות אחרות ויהיו רבנים בישיבות אחרות, מישיבות אחרות? יקבלו סמיכה במקומות אחרים?

יש, יש רבנים חשובים. יש בחורים חשובים שלומדים בכל מיני ישיבות. ישיבות חרדיות, ישיבות ציוניות ויש, ברוך השם. צריך רק להכין אותם לעבודה הזו במיוחד.

השר לשירותי דת דוד אזולאי?

חבר הכנסת אלעזר, יש מוסמכים לרבנות.

אני יודע. אני בכוונה שאלתי את השאלה הזאת, בגלל שלהיפך.

עכשיו יש 21 שעובדים בכל הארץ, מתוכם 13 קיבלו תפקיד נוסף לבירור יהדות.

לא, התשובה לשאלה שלי, חברי יהודה, היא גם זאת. זאת אומרת רבנים יוצאי העדה זה מה שמוכשרים בכל הישיבות. בגלל זה אני שאלתי את השאלה.

השאלה מה צריך לקרות כדי שבאמת הרב הדנה יוכל להיכנס לקטגוריה של עד גיל 80. האם יש משהו שניתן לעשות?

השר לשירותי דת דוד אזולאי?

אתה שואל אותי שאלה שלא נמצאת בתחום שלי בכלל.

אז בתחום של מי היא נמצאת? אז בוא תכוון אותנו.

השר לשירותי דת דוד אזולאי?

בנציבות שירות המדינה.

לא, אמרת שהמועצה תיפגש - - -

השר לשירותי דת דוד אזולאי?

גם מועצת הרבנות הראשית לא יכולה להחליט להאריך כהונתו של רב, שלא נמצא בקטגוריה - - -

אבל היא יכולה להחליט לפנות לנציבות - - -

השר לשירותי דת דוד אזולאי?

נמצא פה נציג הרבנות הראשית, אני מציע שתשאלו אותו.

אז אוקיי, אני אשמח, כי זאת השאלה המרכזית.

קודם כל אני רוצה שכבוד הרב יסיים. לאחר מכן נשמע את התגובה של נציג הרבנות הראשית. בבקשה, כבוד הרב.

שיענה גם השאלה שנשאלה, כמה שנים הוא צריך?

ישנם בהרבה ישיבות במרכז הארץ, בצפון, בירושלים, בדרום, יש ברוך השם בחורי ישיבות, תלמידי חכמים שממש לומדים תורה. אני דיברתי על אלה שעובדים בפועל, שמכירים את המלאכה, כאלה שעובדים איתי ביחד. אז בעזרת השם, בהם אני מקווה להשלים את ההכשרה, בגלל שהם עוסקים כבר, מכירים את העבודה, אז בעזרת השם הם יכולים לעשות עבודה.

אז אם אני אומר היום שכמעט בכל בית יש מישהו שהתחתן, שבדקנו, ראינו, הכל, וברוך השם, אז לכן העניין הזה של הרב הראשי, זה מאד חשוב וזה נותן מענה בכל הארץ. עומד ממש בהיכון כל הזמן. איפה שיש בעיה, שם נמצא.

אז באמת קודם כל תודה על היוזמה ועל התיקון. אני חושב שזה טוב. אגב, אני מאד מעריך ומכבד את כבוד השר. כשהתחילו בכלי התקשורת, נכון, הזמינו אותי, הוא אמר לי למה לא אמרת לי? אמרתי לשר, האמת, כשאני ביקשתי ונאמר לי חד משמעית שלא, אז אמרתי למה לעשות, אני לא אוהב דברים כאלה. אני אוהב לעבוד - - -

זה סוג הרבנים שאנחנו מחפשים. רבנים עם ענווה. זה בדיוק סוג הרבנים שמחפשים.

אני מודה, אני לא הלכתי לשר. והשר בכל דבר בענייני אתיופים – הרב הדנה תבוא. אם יש איזה אנשים, אם יש איזה דיון, באמת אנחנו עובדים יפה מאד. אני מאד מאד מרוצה מהשר. אני מקווה שנוכל לעזור לקהילה הזאת. רק מה שצריך לקהילה.

תודה רבה. נציג הרבנות הראשית, בבקשה לענות לשאלות שהועלו על ידי חברי הכנסת.

בשמחה רבה. שלום לכולם, שמי ישראל הנאו, ואני נציג הרב הראשי, הרב דוד לאו. קודם כל אני רוצה להקדים, שבעבודה עם הרב הדנה במהלך השנים, הרב הדנה הוא באמת הגורם המאחד של כל יהדות אתיופיה והעבודה איתו היא בשיתוף פעולה מלא, וכמו שהוא אמר, בשיתוף פעולה הוכשרו כמה עשרות רבנים שהם היום מבררי יהדות ורושמי נישואין יהודיים לעדה האתיופית וזה דבר שפתר המון המון בעיות. כמו שאמר הרב הדנה, זה קיצר המון תהליכים וזה - - -

והם מקובלים גם על הרבנות בפתח תקווה?

כן. דובר כאן ולא ניכנס לנושא של הרבנות בפתח תקווה, אבל כן, וודאי שכן. היה שם משהו נקודתי שפתרו אותו - - -

חבר הכנסת אלעזר שטרן, אנחנו - - -

השר לשירותי דת דוד אזולאי?

אני רואה שהנושא של פתח תקווה מדגדג לכם באצבעות. תקיימו דיון בוועדה, מה הבעיה?

יש לנו דיון ב-18 בחודש יולי דיון בנושא הזה גם בעניין תנאי העסקתם של הרבנים והקייסים וגם בקשר לפתח תקווה. היום הדיון ממוקד בנושא המשך העסקת הרב הדנה.

בסדר גמור.

לשאלתכם, מה ששאלתם לגבי הארכה של רב עד גיל 80, יש כאן איזה שהוא ערבוב בין שני דברים. יש אדם שמונה לרב, רב עיר בדרך כלל, בהליך בחירה חוקי של רב עיר. אדם כזה נמצא בתקנות רבני ערים, שכמו שכבוד השר אמר, ישנן שלוש דרגות: אלה שנבחרו לפני התקנות הם רבנים עד 120, יש כאלה שאחרי התקנות ואפשר להאריך להם עד גיל 80, ויש את הרבנים שנבחרו לאחר שהשתנה החוק, והם עד גיל פרישה – 70 – לפי מה שרשום בתקנות.

כל זה לא נוגע לאדם שהוא עובד מדינה בתפקיד, כמו כל עובד ציבור, כמו כל עובד מדינה שיש לו גיל פרישה, שזה 67 בדרך כלל. הרב הדנה, אמנם התואר שלו הוא רבה הראשי של יהודי אתיופיה, אבל בתפקידו הוא פקיד. זאת אומרת חס ושלום, הוא בתפקיד מקצועי ולא בתפקיד של רב עיר, שנבחר בהליך של בחירת רב עיר.

אבל אתם מוכנים לפנות לנציבות לבקש החרגה, בגלל האופי המיוחד של תפקידו של הרב הדנה, להכניס אותו לקבוצת רבני ערים? זאת השאלה.

אז אני אומר, כיום בחוק לא מופיע תואר של רב - - -

יש החרגה. יש מה שנקרא החרגה.

נכון, זה דבר - - -

אתם מוכנים לפנות? להחריג את הרב הדנה שיהיה כמו רב עיר באופציה של עד גיל 80. כבוד השר יתנגד לדבר כזה?

השר לשירותי דת דוד אזולאי?

אין לי שום בעיה.

יפה, זה מקובל גם על השר, מקובל גם על הרבנות. אז אנחנו, הוועדה, פונים ומבקשים מכם לעשות את זה.

בסדר גמור. כמובן - - - המקצועי ברבנות לפעול לכזה דבר, רק במקביל, כמו שאמר הרב הדנה וכמו שאמר כבוד השר, יש דור חדש של יוצאי ישיבות ויוצאי ישיבות גם חרדיות, גם תיכוניות, שכבר מכהנים בתפקידים רבניים. יש את הדור הבא - - -

אבל יש מתוכם אנשים שיכולים להיות הרב הראשי של כל יהדות אתיופיה?

ישנם אנשים, אני פגשתי באמת - - -

טוב, מאה אחוז, אז לכן שאלנו את הרב הדנה האם לדעתו יש אנשים שתוך כמה שנים יוכלו להנהיג את כל הקהילה.

בוודאי שיש דור כזה. למרות שבאופן כללי הרבנות, ברגע שהיא פוגשת אדם כמו הרב הדנה, שהוא מאיר פנים ונעשו איתו הרבה דברים, וודאי שהרבנות מחפשת כל דרך אפשרית ופונה, כמו שהרבנים הראשים פנו במכתב למנכ"ל המשרד, למצוא כל דרך חוקית להאריך את הכהונה של הרב הדנה, כי כשיש אדם כמו הרב הדנה, שעושה את עבודתו בצורה נפלאה ובאמת עשה מהפכה בכל הנושא של יהדות אתיופיה במערכת הרבנית, בוודאי שצריך למצוא כל דרך להאריך את הכהונה.

עשיתם את זה גם לפני שהפרשייה התפוצצה בתקשורת?

בוודאי. לפני שנה וחצי. יש מכתב של הרב הראשי. בפעם הקודמת - - -

כן, יש לי את ההעתק.

לפני שנה וחצי, כמו שכבוד השר אמר, מיד אחרי שהוא נכנס לתפקידו, הרבנים הראשיים פנו למנכ"ל המשרד דאז, מר אלחנן גלט, וגם כן ביקשו הארכה. זאת אומרת זה לא דבר שנוצר עכשיו, רק בגלל, כמו שאמרתם התקשורת או כל דבר אחר. זה דבר שנעשה כבר לפני כן. אנחנו נחפש כל דרך להאריך את זה.

בסדר גמור, תודה. תודה כבוד השר.

השר לשירותי דת דוד אזולאי?

אני מודה לכם. תודה רבה.

תודה. עורכת הדין אסתר ביסוור. זה שם אתיופי?

כן. בת של קייס, לא סתם.

ביסוור.

אני יועצת משפטית בעמותת "עתים" ואנחנו גם מבקשים לברך את הרב הדנה על כל פועלו ועשייתו למען יוצאי אתיופיה עד כה. המשפט שחזר פה עד עכשיו, זה בעצם להכשיר דור עתידי, דור חדש, שישמר בעצם את האינטרסים של יוצאי אתיופיה בתוך הרבנות, אבל קצת קשה לדבר על דור העתיד מבלי לדבר על הדור הקודם שלנו.

חשוב לזכור שהרב הדנה גם דיבר על זה, הוא עומד בראש מערך בירור היהדות והנישואין של יוצאי אתיופיה והקהילה הזאת, קהילת יוצאי אתיופיה, בתפוצות היא אחת הקהילות היהודיות היחידות ששמרו על ההיבדלות שלהם – קהילת בית הישראל. ואת כל זה היא עשתה בזכות הקייסים שלה, בזכות ההנהגה הרוחנית שלה, שהיא הייתה זאת שספרה את הדורות, ידעה מי יהודי ומי הוא לא יהודי, ולא רק זאת, היא גם זאת שהסיעה את בני הקהילה שלה באתיופיה.

עכשיו אני שואלת כיצד אפשר להכשיר דור חדש בלי להכיר בדור הקודם שלה. אם אנחנו מדברים עכשיו על הארכת כהונה של חצי שנה לרב הדנה, מה יקרה בעוד חצי שנה? אנחנו עדיין לא הספקנו להכשיר אנשים ואי אפשר להכשיר דור חדש בלי לתת גם את המעמד ואת ההכרה לקייסים שלנו, שבידיהם יש את כל הידע. הרב הדנה באמת משלב בין ההנהגה הקייסית לבין ההנהגה החדשה של אותם צעירים שמוכשרים בידי הרבנות, אבל מה עם הקייסים שעדיין חיים, עדיין יש בהם את כל הידע, הם עדיין יכולים להשיא את הצעירים שבעצם מבקשים את זה היום. זה גם חלק מההפגנות וזה חלק מהמחאה ואין אף אחד שמייצג אותם פה, הם גם לא נמצאים פה.

אז אני חושבת שזאת שאלה שבאמת צריכה להיות מופנית גם לשר לשירותי דת וגם לרבנות הראשית.

יש לי שאלה. לקייסים האלה, נגיד רב של קהילה, נגיד היישוב שאני גר בו, יש לו סכום של השתתפות בשכר שלו על ידי המועצה האזורית, הרבנות הראשית - - -

יש כאלה שמוכרים כרבני שכונה, אבל זו שאלה אחרת. הם עדיין לא יכולים להשיא את בני הקהילה שלהם בנישואים שיירשמו כתעודת נישואין ויתקבלו במדינת ישראל וגם - - -

למה?

כי זה המצב. אלא אם כן הם מוכשרים כרבנים. המעמד שלהם כקייסים לא מוכר היום במדינת ישראל, במועצת הרבנות הראשית, אלא אם כן הם עוברים הכשרה והם מקבלים הכשרה כרבנים. הם כקייסים נטו לא יכולים להשיא.

חבר הכנסת אלעזר שטרן, כמו שאמרתי קודם, ב-18 ביולי אנחנו נדבר גם על הסוגיה ועל התנאים של העסקת הקייסים בעניין הזה. נדבר גם על הזכויות של הקייסים.

גם על המעמד שלהם.

גם על המעמד. אנחנו נדבר הזה על ב-18 ביולי. היום בואו נתמקד בנושא שהתכנסנו לגביו, וזה המשך העסקתו של הרב יוסף הדנה. אני יודע שיש הרבה שאלות ולכן מראש אני הבהרתי את העניין הזה והדגשתי – בואו לא נגלוש לנושאים אחרים, כי יש הרבה שאלות. לזה קבענו ב-18 ביולי.

אבל יש איזה רעיון. אני מבין שאתה רוצה להגביל את הדיון לרב הדנה. מה שאני שואל, האם יש דרך שאנחנו, ובגלל שאני באמת לא מתרשם שהשר – הוא אמנם באמת האריך את זה בחצי שנה – שאנחנו יכולים לתת לרב הדנה, בגלל המיוחדות של העניין הזה, של הקהילה, החשיבות של תפקיד הרב, כמו שאנחנו מכירים עוד לפני שבאנו לכאן – האם יש דרך שאנחנו יכולים להגיד?

הרי אנחנו מכירים רבנים מעל גיל 80 בתוך המקומות האלה, מעבר למה שאמר פה השר. האם יש דרך, דווקא בגלל המעמד המיוחד, שאנחנו נפנה אולי יחד בתור ועדה, יושב ראש הוועדה, למשרד הדתות, או לנציבות שירות המדינה, אולי בעניין של תקן. אני דרך אגב חושב שהרבנות יכולה לפתור את זה.

הוועדה תדרוש. אני אומר לך שכבר רשמנו להחריג את הנושא של הרב יוסף הדנה ולהכניס אותו לקבוצה של הרבנים שמוכרים עד גיל 80. אז על זה אנחנו רוצים לפנות לנציב שירות המדינה, כדי להחריג את העניין. כי השר אמר שהוא לא בקבוצה הזו בגלל שיש חוק.

בסדר, זה תשובות של עורכי דין, לא של שרים.

נכון. אז לכן אני אומר - - -

אני מבין, אבל אני אומר עוד פעם שזו תשובה של עורכי דין, לא של שר.

כהוא עובד מדינה. הוא עובד מדינה בכיר, ולכן - - -

זה לא מספיק לנו, מה עובד מדינה בכיר?

בסדר, אז אנחנו צריכים לפנות בכיוון הזה.

גם השר הוא עובד מדינה ואין הגבלה על הגיל שלו.

נכון. הצטרפה אלינו חברת הכנסת רויטל סויד.

בוקר טוב.

אדוני יושב הראש, אני חושב שהנושא פה הוא לא רק כבוד הרב כאיש שמכהן עכשיו כרב ראשי. אני חושב שהמעמד הזה צריך להיות ממוסד. גם אם יוכשרו אנשים, שלא יהיו עוד פעם בעיות. כבוד הרב יכשיר את האנשים, ייקח כמה שנים טובות ולתת לו להמשיך ולו להחריג, אלא לתקן תקנה, כדי שזה ייכנס - - -

ברור, כולנו מסכימים כאן על זה.

זה ברור, על זה כולנו מסכימים. אני מבקש שתמשיכי, או שסיימת?

זו בעיקר הנקודה. אתה דיברת על הדיון שיתקיים ב-18 ביולי, ואני חושבת שזה באמת נושא ששלוב בתוכו, שאי אפשר להכשיר דור חדש מבלי להתבסס גם על הדור הקודם שלנו. תודה רבה.

אני רוצה להגיד משהו.

כן.

בגלל שיהיה על זה דיון, אז אני פה ואני כבר רוצה להגיד את זה. הרי אנחנו יודעים שיש הרבה רבנים, גם חרדים, שמחתנים אנשים ומסיעים אותם והם לא רבני ערים והם רושמים אותם והמדינה רושמת אותם ולא משנה מאיפה. אני חושב שגם את הסוגיה הזאת אתה – אתה אומר שהיא תעלה פה – זה לא יכול להיות שקייסים לא יכולים לחתן. בעיני זה סוג של עוול בהקשר הזה.

ובאמת, הרי אנחנו יודעים שלחתן זה אולי הדבר הכי פשוט שיש, ואם הרב הדנה סומך על מישהו כרשם, אם מישהו יכול לברר יהדות, על אחת כמה וכמה שהוא יכול לחתן וצריך למצוא גם את הפתרון הזה, שהרב הדנה ייתן סמכות - לא משנה אחרי זה מי יחתום על זה - לקייסים, לחתן. זה לא יכול להיות בהקשרים האלה.

אנחנו לא נפתור את הבעיה הזו, אני אומר לך. אנחנו נדון עליה ב-18 ואז את הרעיון שלך נגלגל.

בבקשה, כבוד הרב. תציג את עצמך לפרוטוקול.

אני רק הקהילה בבאר שבע, הרב אליעזר מנגשה. גם אני - - - של היהדות. העניין הוא לא רק שהרב הדנה ילך הביתה, לא זה. לא מתכוונים לזה. אם הרב הדנה הולך הביתה, זאת אומרת שכל המערך, שכמו שהוא אמר שהוא בנה אותו, הכל הולך, נופל. הייתי מעדיף שהרב הדנה ילך הביתה, אבל אם אנחנו נשים לב, כל התפקיד שאותו בנינו עד היום, הולך ליפול. לכן זו לא תורה מסיני. כדי להאריך, אפשר להאריך.

ראיתם, הרב אמר, הרב לאו, להאריך להם. הרי אסור להם להתמודד, אז יאריכו להם ויתמודדו ויהיה הרב הראשי. זה גם לא תורה מסיני. אפשר להאריך. וכמו שאמרתם שיש עד גיל 80, אפשר להאריך. זו לא תורה מסיני, זה רק רצון. הנה, אנחנו רואים וראיתם אתם, עשו לרב עמר בירושלים, הגיל שלהם גיל 70, איך הם התמודדו? בגלל שהאריכו להם. גם כאן אפשר להאריך, זה רק רצון. צריך רצון וחבל שהשר יצא מפה.

לכן אם יש רצון אפשר להאריך. זו לא תורה מסיני. לכן אני מבקש, כבוד יושב ראש ועדת הקליטה, חבר הכנסת אברהם נגוסה, לפנות לרבנות הראשית ולהכניס את הרב הדנה, כמו שאמרנו, לפחות עד גיל 80. אפשר להכניס אותו בצורה כזאת. צריך לבקש, וגם אתם, חברי הכנסת, אתם צריכים לבקש. אותנו לא ישמעו. לכן יש לכם תפקיד מאד חשוב להשפיע בדבר כזה, שתוציא מהוועדה קריאה לרבנות הראשית. זה מה שחשוב. אם אנחנו נדבר רק פה ולא תהיה שום פנייה, לא ייצא מפה שום דבר.

לכן חשוב שתהיה פה החלטה שתבוא לפני הרבנות הראשית, להאריך לו את הכהונה.

בסדר. בנושא הזה, נציג הרבנות הראשית אמר שאם נציבות המדינה תאשר, אז אין להם בעיה מבחינת הרבנות הראשית. לכן אנחנו צריכים לפנות עכשיו לנציבות שירות המדינה. זו הכתובת שאנחנו צריכים לפנות אליה.

יצחק הילדסהימר, בבקשה.

כמו שאתם רואים, אינני יהודי ממוצא אתיופי, אני גם לא רב וגם לא חבר כנסת, אבל בכל זאת, אני צאצא של הרב עזריאל הילדסהימר, שהיה סב סבי, שלפני 150, קצת יותר אפילו, פרסם פסק הלכה של שמה שקראו פעם הפלאשים – הם יהודים לפי ההלכה. ובתור שכזה, אני משתדל מאד להיות מעורב בבעיות של קהילת יהודי אתיופיה, לעזור להם, לסייע להם בכל מיני נושאים. גם הייתי באתיופיה ואני מאד קשור לרב הדנה, מכיר אותו כבר עשרות שנים.

אני רוצה לשאול האם התשובה של השר, שאני מצטער שהוא איננו, שהוא הלך, שיחליטו על הארכה של חצי שנה, היא לא איזו שהיא התחמקות. אני מצטער שאני אומר את זה כשהשר לא נמצא. מדוע לא להאריך, אם עד כמה שהבנתי מכל מיני גורמים, שאפשר בלי בעיות. אם אפשר להאריך לחצי שנה, אפשר גם להאריך בשנתיים וחצי לפחות עד גיל 70.

וכולנו יודעים שהרב הדנה - ואני לא אחזור ואומר את כל מה שנאמר פה כבר על פעולתו של הרב הדנה - אבל כולנו יודעים שהרב הדנה הוא בכושר מלא, מסוגל להמשיך בכהונתו בצורה הכי פעילה. ולכן אני שואל מדוע לא להאריך בשלב זה לפחות עד גיל 70. עד כמה שאני מבין מבחינה חוקית אפשר למוצא לזה פיתרון בלי בעיות, בלי להיות שייך לקבוצה שמאריכים אותה עד גיל 80.

השר אמר שאסור להסתמך על התקשורת שפרסמה כאילו הייתה כוונה שמשרד הדתות לא רצה להאריך את הכהונה, אבל לא צריך להסתמך על התקשורת. יש מכתב של הרב הראשי, הרב דוד לאו, שכתב – נדהמתי לשמוע שמשרד הדתות החליט להפסיק את כהונתו של הרב הדנה. אני בטוח שהרב לאו לא הסתמך על התקשורת. אם הוא כותב שנודע לו – במכתב שהוא שלח למנכ"ל משרד הדתות – אז זה כנראה נודע לו ממקום מוסמך, שזאת הייתה הכוונה המקורית.

ולכן אני חושב שלא צריך להשלים עם ההודעה שהודיע לנו פה השר, על הארכה של חצי שנה, אלא להאריך לפחות בשלב הזה לשנתיים וחצי, עד שכבוד הרב הדנה יגיע לגיל 70. תודה רבה.

תודה. אני חייב להגיד לך, השר אמר שכרגע יש בלגן, יש אש, אנחנו צריכים לכבות ולכן הוא האריך את זה לשישה חודשים, כדי שיהיה לו זמן לעבוד. למען הדיוק, אני חייב להגיד לך שזה מה שזכור לי שהוא אמר, ולכן אנחנו נמשיך לעקוב אחרי זה ואנחנו נראה מה הכוונה. אני חושב שנצליח לקדם את הנושא הזה.

חברת הכנסת רויטל סויד.

קודם כל שלום לכבוד הרב, לרבנים. אני הבנתי שלפני שהגענו – הגענו מוועדת חוקה – היה פה שר הדתות, שהחליט להאריך בחצי שנה את המינוי של הרב הדנה ואין לי אלא לברך על כך. אני מאד הצטערתי לקרוא את ההחלטה. מיד כמובן פנינו גם ליושב ראש ועדת חוקה וגם בכלל.

יש איזו שהיא תחושה מאד קשה, שהחלטה כזו שמתקבלת, היא החלטה שהיא מגיעה בהמשך להבעת עמדה של הרב הדנה לגבי אפליה וגזענות ברבנות בפתח תקווה, משהו שאנחנו כמובן העלינו וטענו והתמודדנו עם זה גם כאן. הרב הדנה יצא כמובן בקריאה כנגד זה, ויש איזו שהיא תחושה שזה היה סוג של סגירת חשבון, ובעובדה עכשיו שגם מוארכת בחצי שנה הכהונה, ואנחנו כמובן נמשיך לעקוב ולפעול ולקוות שכהונתנו של הרב הדנה תוכל להתארך לתקופה המקסימאלית, כמו שעושים עם רבנים אחרים, מה גם שאני מבינה שאין עוד רב נוסף שעומד בקריטריונים ובסטנדרטים שבהם עומד כבוד הרב.

זה ישמיט את הקרקע גם כנגד התחושות הקשות, שיש פה איזה שהוא סוג של סגירת חשבון, וגם יבוא ויגיד באמירה מאד מאד ברורה, שמי שעומד ומגן על צאן מרעיתו, לא יוצא כתוצאה מכך ניזוק.

ולכן אני רוצה לחזק את ידיו של הרב ואנחנו נמצאים פה ונמשיך להיאבק למען הכהונה, וזה לא רק למען הכהונה, זה למען מה שנכון וצודק.

תודה רבה.

למען הקהילה, נכון. זו ההגדרה הנכונה.

תודה רבה, תודה. אנחנו נסכם את הדיון ולאחר מכן אנחנו נעשה הצבעה.

אני מציין שחבר הכנסת עמר בר-לב מחליף את חבר הכנסת יצחק הרצוג וחברת הכנסת רויטל סויד מחליפה את קסניה סבטלובה ואז אנחנו נצביע על המסקנה. מקובל?

אוקיי.

מסקנות הוועדה: קודם כל אני מודה לכולם שהגעתם לפה והשתתפתם בדיון, דיון חשוב. אני חושב שגם אם כולנו לא מרוצים מהזמן, מהתקופה ששר הדתות האריך נכון להיום, אני חושב שהצלחנו לפחות שהשר האריך בחצי שנה את כהונת הרב הדנה. אני מברך את השר ואני מברך גם את יוזם הדיון, חבר הכנסת עמר בר-לב שיזם את הנושא הזה והנה הגענו לתוצאה, ולכן יישר כוח.

הוועדה למדה מפי השר לענייני דתות, כי הוארכה למשך חצי שנה כהונתו של הרב יוסף הדנה, כרב הראשי של קהילת יהודי אתיופיה בישראל.

הוועדה קוראת לנציבות שירות המדינה להחריג את הרב יוסף הדנה כעובד המשרד לשירותי דת, ולאפשר לו לכהן בתפקיד רבני, מעבר לגיל פרישה, עד גיל 80, כדי לאפשר לו להכשיר דור עתידי של רבנים מקהילת יוצאי אתיופיה, שיוכלו להחליפו בהמשך.

אלה המסקנות שאנחנו נשים על שולחנה של הכנסת. אנחנו שולחים את המסקנות ולכן אני רוצה שבשלב הזה נעשה הצבעה.

מי בעד המסקנות?

הצבעה

בעד – פה אחד

המסקנות אושרו.

המסקנות אושרו פה אחד ויונחו על שולחן הכנסת.

תשאל מי נגד.

אין חברי כנגד שנגד. אני לא צריך לשאול כי אין חבר כנסת שמתנגד. כולנו פה אחד קיבלנו את החלטה. תודה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:11.