הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 118

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, כ"ב בסיון התשע"ו (28 ביוני 2016), שעה 10:00

הקמת בית מורשת ליהדות אתיופיה בירושלים

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

מרדכי יוגב

קסניה סבטלובה

יהודה גליק

דוד יאסו - מנהל אגף א', משרד העלייה והקליטה

מירב כהן - הלשכה המשפטית, משרד התרבות והספורט

תטייר מהרי - מנהלת מחלקת שיפוץ מוסדות תרבות, משרד התרבות והספורט

אשר פנטהון סיום - נציג הסוכנות היהודית

מספין אלמיהו - מנהל המוקד העירוני לעולי אתיופיה, עיריית ירושלים

שלמה אקלה - מנכ"ל בהלצ'ין, מרכז מורשת ליהדות אתיופיה

יסמין קשת - יועמ"ש, בהלצ'ין, מרכז מורשת ליהדות אתיופיה

מיכאל קורינאלדי - פרופ, בהלצ'ין-מרכז ליהדות אתיופיה

פנטהון אספה דויט - מנכ"ל טבקה, יו"ר נציגי ארגונים ליוצאי אתיופיה

שמחה גתהון - יו"ר המועצה למרכז מורשת יהדות אתיופיה

דני אדמסו - מנכ"ל המועצה למרכז מורשת יהדות אתיופיה

עזרא ממו - מגשר מסורתי, בהלצ'ין-מרכז ליהדות אתיופיה

אורי קבדה - סגן יו"ר, בהלצ'ין-מרכז ליהדות אתיופיה

דוד אדגה - מגשר מסורתי, בהלצ'ין-מרכז ליהדות אתיופיה

תסמה סנדקה - מגשר מסורתי, בהלצ'ין-מרכז ליהדות אתיופיה

אלמיהו גטהון - מגשר מסורתי, בהלצ'ין-מרכז ליהדות אתיופיה

וכובשת ילאו - קייס, נתניה

רוני אקלה - מנכ"ל הפרויקט הלאומי

שושנה בן דור - מנכ"לית ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

דניאלה ספיר - יו"ר אגודה למען עידוד יצירה, תרגום ותרבות יהדות אתיופיה

צח בן יהודה - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

מרב תורג'מן

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים

הקמת בית מורשת ליהדות אתיופיה בירושלים

בוקר טוב. ברוכים הבאים לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לדיון בנושא הקמת בית מורשת יהדות אתיופיה. היוזמה והבקשה לדיון שאנחנו מקיימים היום הגיעה מארגון בהלצ'ין שטיפל וממשיך לטפל בעניין בית מורשת ותרבות הרבה שנים. הם פנו אלינו לקיים את הדיון הזה ולכן אנחנו גם הזמנו את משרד התרבות והספורט, הנציגים נמצאים פה, ומשרדים אחרים, גם ממשרד הקליטה, עיריית ירושלים, אני בטוח שגם משרדים אחרים יגיעו, ואנחנו נקיים את הדיון על מנת ללמוד האם המרכז הוקם, אם לא אז למה. נשמע קודם כל ממבקשי הדיון, שהם פנו אלינו.

אנחנו נראה גם את יישום החוק, החוק להקמת בית מורשת ליהדות אתיופיה, שנחקק כידוע ב-2012. החוק פורסם פעם ראשונה ב-1 באפריל 2012 והיה אמור להתחיל לפי החוק תוך שישה חודשים, דהיינו זה 1 באוקטובר 2012. אנחנו נמצאים ארבע שנים אחרי. לכן אנחנו רוצים לשמוע וללמוד ואיך אנחנו יכולים לזרז את הקמתו ואת יישום החוק, לאחר שנשמע ונלמד מכל הצדדים, זו מטרת הדיון. אני רוצה לפתוח בזה שאני רוצה לתת לכבוד הקייס לפתוח את הישיבה בברכה, לפי המסורת שלנו, ולאחר מכן פרופ' קורינאלדי יציג את הדרישה וגם עורך דין יסמין וגם מנכ"ל בהלצ'ין. לאחר מכן נפנה למשרד התרבות ונשמע את התייחסותכם, גם לשאלות שיעלו על ידי בהלצ'ין.

לאחר מכן ניתן למשתתפים, לנציגי המשרדים. אני מבקש, אני מרגיש, כיוון שהנושא הזה מאוד חם, אני כבר יודע, אני חי בתוך עמי ולכן אני מכיר את הדברים האלה, אני מבקש לשמור על תרבות הדיבור ולהתמקד עניינית בנושאים. יש לנו בסיס, הבסיס הוא החוק ואנחנו צריכים לראות האם זה הלך לפי החוק, לכן אני לא רוצה שנגלוש לכיוונים אחרים ואני מראש אומר את זה, מי שגולש לכיוונים אחרים אני לא אתן לו להמשיך. אני מודיע מראש את הדברים האלה.

בבקשה, כבוד הקייס.

(מדבר באמהרית).

תודה. בבקשה, פרופ' קורינאלדי. כידוע, פרופ' קורינאלדי, אני לא צריך להציג אותך, כולם מכירים, מעל כמעט 40 שנה, אם לא יותר, שהוא פועל למען העלאתם וקליטתם של יהודי אתיופיה למדינת ישראל ושילובם במדינת ישראל והחברה הישראלית. הרבה שנים בהתנדבות ייצג את הקהילה בבג"צים, הוביל להרבה בג"צים והיום הנה הגענו ש-140,000 יהודי אתיופיה אזרחים גאים פה במדינת ישראל ובזכות אנשים כמו פרופ' קורינאלדי שפעלו בזמנו. גם עכשיו, למרות שאנחנו עכשיו בארץ, הוא לא התעייף, הוא ממשיך לעזור לנו, לתמוך בקהילה ובעם ישראל. לכן יישר כוח, פרופ' קורינאלדי, מה שעשית ומה שאתה עושה וגם תעשה בעתיד. תודה. בבקשה, רשות הדיבור אליך.

תודה ליושב ראש ובוקר טוב לכולם. אני פועל היום בחסותם של ברכות קודש מאת הקייסות ששהיתי עימם כ-40 יום בהפגנה הרוחנית הגדולה של יהודי אתיופיה מול הרבנות הראשית בירושלים בשנת 1985, לאחר תום מבצע משה ומבצע מלכת שבא. להזכיר שמות של אחדים מהקייסים שהשתתפו אז, הקייס ברקו בן ברוך, הקייס אמהה נגאת, הקייס איילין אדגואיצ'ו, הקייס טמנו אטואובה אקלה ואחרים. היו הרבה. ממש הייתי איתם 40 יום, הזמנתי אותם לביתי, סיפקתי אוכל ושתייה לאנשים שהיו זקוקים, כמובן לא יכולתי לדאוג לכולם, דאגתי בעיקר לקייסות.

אני פועל בחסות הרבנים הראשיים לישראל דאז, ובראשם הראשון לציון הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שכידוע לכולם פסק שיהודי אתיופיה הם יהודים לכל דבר והזהיר שאף אחד לא יטיל מום בקודשים. וכן אני פועל בחסות הסכמים שנחתמו בשנת 1985 בין ראש הממשלה שמעון פרס, אז הוא היה ראש ממשלה, יחד עם שר הקליטה יעקב צור, לבין נציגי יהודי אתיופיה ובהם שלמה אקלה שיושב כאן איתנו בישיבה היום.

ההסכמים התמקדו בשני נושאים, האחד הסדר חיתון לפי דין תורה, חיתון של יהודי אתיופיה ככל ישראל. הנושא הופקד באותם ימים, בהסכמה עם הרבנות, בידי הרב הראשי של נתניה, הרב דוד חיים שלוש, יהי זכרו ברוך, שהלך לעולמו בחודש שעבר. הוא אמר שהגיור לחומרה שנדרש מיהודי אתיופיה זה ברכה לבטלה. אין בהלכה גיור של יהודים גמורים, אני מצטט אותו, דברים בשם אומרם. ואכן הבעיה הראשונה הזאת של החיתון באה בדרך כלל על פתרונה, אני לא רוצה להיכנס למקרים שעדיין קורים במציאות האקטואלית, כשהבעיה עוד קיימת. באופן כללי מגיעות אליי תלונות, אבל פחות מן הימים ההם.

העניין השני שהוסכם עליו בתום ההפגנה, ושעליו ביקשנו לכנס היום את הוועדה הנכבדה, בראשות חבר הכנסת אברהם נגוסה, זה הקמת בית מורשת יהדות אתיופיה. הציבור לא יודע שלא מדובר על החוק, החוק זה שלב מאוד מאוחר, ההתחייבויות היו כבר בשנת 85'. אין לך קהילה בישראל שתקבל התחייבות בשנת 85' ותעסוק אחרי 30 שנה בביצועם, משהו לא כשיר במערכת שהתנהלה. מכל מקום הקמת בית מורשת יהדות אתיופיה הכוונה, כמו שגם כתוב בחוק, לכנס את המסורת והמורשת של יהדות אתיופיה. לא מדובר במוזיאון, מדובר במפעל חי, שהקייסות ימצאו שם מושב. זה נאמר בבית המשפט העליון שהקייסות שהתלוננו שלא נותנים להם תפקידים דתיים, אמרו שיבנו את בית המורשת ו'אתם שם תתכנסו ותחליטו' וכו'. מדובר על האזכרות והחגיגות של הסיגד והסברה לכלל ישראל, כי כלל ישראל לא מבין עד היום הזה את הנושא של יהדות אתיופיה, כי הוא שומע פה ושם, לפעמים אנשי אקדמיה שמדברים דברים, דברי, אני מרשה לעצמי לומר, דברים שאין להם בסיס ביהדות. אם יש במדע כלשהו איזה בסיס לזה, שיהיו בריאים, אבל ביהדות אין לזה בסיס.

ותרשו לי לקבוע, וכאן הקשר בין שני הנושאים, בעיית החיתון לא הייתה מתעוררת אילו המסורת העתיקה של יהודי אתיופיה הייתה מוכרת לרבנים ולכלל ישראל. רבני ישראל הראשונים חקרו בדבר ואציין את הגדולים האחרונים שביניהם, הרב אליהו משה פניג'ל, ירושלים, סוף המאה ה-19, הוא קבע כי יהודי אתיופיה הם הקהילה היהודית העתיקה, והוסיף ואמר 'מי יבוא אחרי בית המלכים האדירים האלה', וכוונתו לשני רבני ארץ ישראל ומצרים הרב גנץ והמהריק"ש, וכך הוא ממשיך ואומר 'להרהר שמץ פיסול חס ושלום, ולא יירא לנפשו מלהיות נכווה בגחלתם של גדולי ישראל שכל דבריהם כגחלי אש ונשיכתם כנשיכת נחש ועקיצתם כעקיצת עקרב ודבריהם מיוסדים על אדני האמת ודרכי התלמוד והפוסקים אשר ביתא ישראל נכון אליהם'. כל זה ציטוט מהרב פניג'ל.

ומה אגיד ואדבר? עברו למעלה מ-30 שנה, כמו שאמר היושב ראש, אני טרחתי ועשיתי ונאלצנו להגיש שורה של בג"צים, אתם גם צריכים לדעת וגם את זה יהיה צריך למקד בבית מורשת יהודי אתיופיה, שהעלייה של יהודי אתיופיה הייתה עלייה שנכפתה על מדינת ישראל באמצעות בג"צים, באמצעות הפגנות, עד שהרב עובדיה יוסף פסק מה שפסק וגם אז לקח עוד עשר שנים בערך עד שהתחילו גלגלי העלייה לנוע. ואז קרה שאתיופיה סגרה את שעריה ובאו במבצע משה לארץ תוך סבל של 4,000 קורבנות. עדיין יש פה הסתרה ל-1,400, חסר לנו 2,600 שמות שחייבים להנציח גם אותם.

ובכן, עשו דברים שונים, אבל היה לנו מצד אחד את נשיא בית המשפט העליון, מאיר שמגר. בבג"צ, כשאני הייתי קם הוא היה אומר לי, 'שב', מיד נותן את רשות הדיבור לנציג המדינה, 'איזה תשובה יש לכם לטענות שנטענות כאן? אני רואה מסמכים, אני רואה דברים ברורים', גמגמו וגמגמו, אחרי הגמגומים ניתנו פסקי דין. הגמגומים נמשכו גם אחרי פסקי הדין. היה צורך בלחצים בשביל להקים את עמותת בהלצ'ין, אסיפות שונות וכו'. בהלצ'ין הוקמה באופן דמוקרטי, עשו אסיפה כללית של כל מי שהיה מעוניין, לשמחתי בין היתר נבחר שלמה אקלה, לשמחתי גם בחרו אותי והייתי בשלב מסוים יושב ראש של בהלצ'ין. אחר כך אמרתי שעדיף שאולי מישהו מבני העדה יישא בתפקיד הזה. אגב, מאיר שמגר גם אמר שצריך לתת את התקציב הדרוש לכל הפרויקטים, בפסק דין בית משפט עליון בראשות נשיא בית המשפט העליון.

ואחר כך השגנו קרקע של 7 דונם במלחה ירושלים וראש עיריית ירושלים, עדיף שלא אגיד את שמו, לא של היום, כינס את העדה וראשיה לחגיגת הקמת בית המורשת במועצת עיריית ירושלים, הופיעו איזה 300 איש.

אני הייתי שם.

צחקו עלינו. צחקו. אחר כך פעלנו, מי אם לא אנחנו - - - הייתי בכל ישיבות הוועדה הזאת להעביר את חוק מרכז מורשת יהדות אתיופיה. יש לי פרוטוקולים מהישיבה עם נעמי בלומנטל ואנחנו פעלנו ועשינו על מנת שהחוק הזה יעבור. עדיין היום טרם הוקמה אבן הפינה. אין תקציב למדינת ישראל. הוקם תאגיד ממלכתי, יש שם אנשים מצוינים, היושבת ראש שמחה, שנמצאת פה איתנו, אבל אינני יודע מי שם עושה את הדברים. אומרים לנו המסך ירד עליכם, כל מה שעשיתם עד היום ירד, עכשיו מתחיל מחדש, עשו באמת כנס גדול וההצגה התחילה מחדש, כאילו שלא היה כלום, כאילו שיהודי אתיופיה צמחו היום ולא לפני 2,000 שנה ויותר.

אני רק צריך להסביר, התאגיד הממלכתי לא יכול לגייס תרומות. אנחנו, בהלצ'ין, יכולים לעשות זאת. לכן צריך שיתוף פעולה. אנחנו עמדנו והתחננו לשיתוף פעולה, אנחנו מבקשים שהוועדה תיתן הוראות לכל הגורמים הנוגעים בדבר לכבד את כל ההסכמים, אני מתכוון פה לשרת התרבות, למרכז למורשת יהדות אתיופיה, בהלצ'ין ועיריית ירושלים. צריך להקים ועדה מהגורמים האלה, ועדה אולי של שלושה, שישתפו פעולה וזה אנחנו מבקשים שתהיה החלטה של הוועדה, לנקוט בכל הפעולות הדרושות, כדי שבית המורשת יוקם בקרוב בימינו ונגיע לחנוכת המורשת. אני לא אסלח לעצמי אם אני לא אראה את בית המורשת בחיי. אני אעשה כל מה שאוכל על מנת שהפרויקט הזה קום יקום.

אני אולי אמרתי קצת דברים גבוהה ואני רוצה, ברשותך, שתשלים חברתי את השלבים של התקופה האחרונה, מה היו מאמצינו בעניין הזה. תודה רבה לכם.

תודה. אני רוצה שתתייחסי לאיפה אנחנו נמצאים עכשיו, מה נעשה, למה הגענו לאן שהגענו, מבחינה משפטית גם בעניין יישום החוק, האם מיישמים את החוק או לא. אני רוצה לשמוע.

קודם כל אני רוצה גם להודות לחבר הכנסת נגוסה שכינס את הישיבה החשובה הזאת ובאמת אחרי הדברים של פרופ' קורינאלדי אני מורידה את הכובע, הוא סיכם את הדברים בצורה מופלאה. אני רוצה לעמוד על הנקודה שבאמת כאב הלב, ואני לא מהקהילה, אבל אני כבר שנים עובדת עם הקהילה ואוהבת את הקהילה ומרגישה כמו חלק מהקהילה, פשוט כואב הלב לראות איך שהדברים התגלגלו.

בהלצ'ין הוקמה בשנת 1996 מכוח החלטת ממשלה והחלטת בג"צ והסכמים שהיו בעקבות הבג"צ והיא היוותה את מרכז המורשת של יהדות אתיופיה, מרכז המורשת היחידי. היא עשתה פעילות וגבתה עדויות מזקני עדה ועשתה המון המון המון דברים שקשורים למרכז המורשת, בין היתר היא הצליחה להגיע לחתימה עם מינהל מקרקעי ישראל לגבי קרקע מצוינת במלחה ירושלים להקמת בית מורשת, בשיתוף פעולה עם עיריית ירושלים, משהו שבאמת אף גוף אחר לא השיג.

אחד הדברים שבהלצ'ין נאבקה למענו, משנת 2001, ללא לאות, היה חקיקת חוק שהופך את המרכז הזה למרכז סטטוטורי. כפי שיש מרכז ללדינו וכפי שיש מרכז ליהדות בבל, גם למורשת יהדות אתיופיה בהלצ'ין סברה שראוי שיהיה מרכז סטטוטורי, עם תקציב ברור וקבוע וגם בהלצ'ין הייתה מתוקצבת בכל השנים מתקציב המדינה, אבל ברגע שזה לא מרכז סטטוטורי צריך כל הזמן לרוץ אחרי התקציב בכל מיני בקשות ותמיכות והם רצו שזה יהיה משהו מסודר. כפי שהזכיר פרופ' קורינאלדי, הוא ושלמה אקלה, מנכ"ל בהלצ'ין, היו בכל הישיבות ותמכו וכל הניואנסים של כל הסעיפים, עד שסוף סוף חשבו שהתגשם החלום, ב-2012 עבר חוק המרכז למורשת יהדות אתיופיה.

ואז זה פשוט מול העיניים, הגולם קם על יוצרו. קודם כל לקח הרבה מאוד זמן עד שכונסה לראשונה מועצה. מועצה כונסה בשנת 2014 לראשונה, עד שסוף סוף עבר החוק. אני לא רוצה לחזור אחורה יותר מדי, אבל גם על זה היו לנו הרבה טענות, כי סוף סוף התגשם החלום של הקמת מרכז סטטוטורי, הציפייה הייתה שייצא איזה קול קורא לקהילה, שיאפשרו לארגונים, לאנשים פעילים, להגיש מועמדות למועצה. כל זה לא קרה. מונתה מועצה, אין לי טענה למועצה, יש אנשים טובים במועצה, רק חבל שזה נעשה בצורה כזו שלא בשקיפות, אנשים לא ידעו על זה בכלל. אני באותה תקופה הייתי היועצת המשפטית של טבקה, יושב פה מנכ"ל טבקה לידי, פנטהון, ואני זוכרת שאף אחד לא פנה אלינו. היינו פעילים הרבה מאוד שנים, שום דבר לא ידענו על זה, פתאום יום אחד הייתה מועצה.

אני לא רוצה לחזור אחורה, מינו מועצה, יש מועצה, יש יושבת ראש, ד"ר גתהון, היא יושבת איתנו כאן, ולא רק שלא מונה אף נציג מבהלצ'ין למועצה, כל הניסיונות של בהלצ'ין לבוא ולהציע את כל מרכולתם שבמשך השנים אספו חומר, אספו ידע, יש להם הסכם עם מינהל מקרקעי ישראל, שום דבר, הכול נתקל בחומה בצורה. היו לנו מפגשים עם יושבת הראש של המועצה, עם מנכ"לית משרד החינוך דאז, אין ספור התכתבויות, הגשנו בג"צ, הגענו להסכמה בעקבות הבג"צ, הסכמנו למחוק את הבג"צ והגענו להסכמה שעליה חתומים מנכ"לית משרד החינוך, יושבת ראש המועצה, מנכ"ל בהלצ'ין, משרד התרבות כמובן.

מה ההסכם?

וההסכם קבע קודם כל שבוועדה המדעית, שנקבעה לפי 23 לחוק, יהיה נציג של בהלצ'ין. למיטב ידיעתי בכלל לא הוקמה ועדה מדעית, שזה חבל, זה מסמוס של הדברים מתחת לידיים, זו פשוט פגיעה בקהילה ופגיעה בכל האוכלוסייה, כי החקר הזה הוא חשוב. כפי שהזכיר פרופ' קורינאלדי, אנשים לא יודעים, לא מכירים את המורשת החשובה. ההסכם קבע שיתוף פעולה בין בהלצ'ין לבין מרכז המורשת, שיתוף של אנשים מבהלצ'ין במרכז הסטטוטורי, כי הרי בהלצ'ין היא זו שהייתה מרכז המורשת.

מה זאת אומרת? היה הסכם שנציג בהלצ'ין גם יהיה חלק מהמועצה?

לא במועצה, בוועדה המדעית. המועצה באותו שלב כבר מונתה ולכן אנחנו הסכמנו לא להתערב יותר בזה, לעזוב את הטענות שלנו בבג"צ בעניין הזה ולבטל את הדיון שהיה קבוע ולמחוק את העתירה. כלומר את הצד שלנו אנחנו מילאנו, אבל הצד של משרד התרבות והמרכז הסטטוטורי והמועצה, לחלוטין הופר ברגל גסה ופשוט כואב הלב. הדבר הכי חמור, אנחנו באנו והצענו את בית המורשת שעומד לקום בקרקע במלחה בירושלים ואנחנו עומדים לאבד את זה. עיריית ירושלים אמרה, זהו, כבר עבר הזמן שחתמנו על ההסכם, בסך הכול צריך משהו כמו עוד חצי מיליון שקל כדי לסיים את כל הדברים שקשורים לתב"ע ולקבל את הקרקע הזאת ולהתחיל להקים את בית המורשת.

לבהלצ'ין הפסיקו את התקציב ברגע שקם המרכז הסטטוטורי, בהלצ'ין לא מצליחה לגייס את הכסף הזה כרגע, היא יכולה לגייס אותו בעתיד, אם יהיה שיתוף פעולה. הצענו לעשות את זה ביחד, בעצם לתת למרכז הסטטוטורי את כל מה שבהלצ'ין טרחה עליו במשך כל השנים כדי שיקום בית המורשת החשוב הזה בקרקע בירושלים. וכאילו נפלנו על אוזניים ערלות, שום דבר לא התקדם, אנחנו עומדים לאבד את הקרקע, אנחנו חושבים שזו תהיה בכייה לדורות, זו קרקע חשובה ויקרה בירושלים למטרה מאוד מאוד חשובה. אנחנו פשוט מרגישים שיש פה מסמוס של הדברים, כפי שקרה בעוד הרבה תחומים שקשורים לקהילה ופשוט חבל.

תקציבים שהוקצבו למרכז הסטטוטורי, אנחנו לא יודעים לאן הם הלכו, לפי מיטב ידיעתנו חלק חזרו לקופת המדינה, כי לא נעשו דברים, למעט עניינים של מנגנון וכנס גדול שנעשה עכשיו, אבל באמת, עם כל הכבוד לאמנים הנהדרים שהיו בכנס הזה, מאחורי הכנס הזה אין כלום. זה קנקן יפה שבפנים הוא ריק, לא נעשה שום דבר וגם לא יכול להיעשות. לא יכולה להיות מורשת בלי מורשת. המורשת לא התחילה אתמול וגם לא ב-2012, סליחה, המורשת התחילה לפני אלפי שנים ובהלצ'ין עבדה על זה במשך עשרות שנים ונאבקה למען העניין הזה. אי אפשר עכשיו פתאום לזרוק אותם ולהגיד 'זהו, עכשיו גמרנו, לא צריך תקציב, יש מרכז מורשת סטטוטורית'. זה לא עוזר לנו אם יש מרכז מורשת אם הוא ריק.

תודה. אני חייב להגיד כמה דברים באמהרית בגלל האנשים המבוגרים שנמצאים פה. (מדבר באמהרית).

הצטרפו אלינו חברת הכנסת קסניה סבטלובה, חברת הוועדה, וחבר הכנסת יהודה גליק.

אנחנו נמשיך. שמענו עד כה את נציגי בהלצ'ין שהציגו את הדרישה שלהם לקיום הדיון וימשיך מנכ"ל בהלצ'ין ולאחר מכן אנחנו נפנה לקבל תגובה מנציגי משרד התרבות והספורט והמועצה למורשת יהדות אתיופיה. בבקשה, אדוני המנכ"ל.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. ראשית כל אני רוצה לציין שהבקשה לקיים את הדיון פה בוועדת העלייה והקליטה, לקח לנו עשר שנים, דנה פה, קיבלנו כל הזמן, 'כן, הוועדה תתקיים', קיבלנו אפילו מכתבים - - -

עשר שנים?

כן, כמעט.

החוק עבר בוועדה ב-2012, זה ארבע שנים.

למרות שהוא מכפיש אותי.

לא, לא מכפיש אותך. פשוט כל יושבי הראש שהיו בעבר - - -

תסביר למה אתה מתכוון.

הוא רצה לפרגן לך, אברהם, הוא רצה להגיד שבזכותך העסק - - - תקבל את הפרגון, תקבל מחמאה.

בסדר, אבל עשר שנים?

תן קרדיט, תגיד שהחוק נחקק פה.

בסדר, החוק נחקק פה, אנחנו היינו שותפים, אני שמח שיש חוק למורשת יהדות אתיופיה. למעשה גם, כבוד היושב ראש, כשהתחלת לעבוד פה ביקשנו את הישיבה ב-27 בינואר השנה וזה נמשך. אומרים מוטב מאוחר מאשר אף פעם ואנחנו מברכים על זה.

כרגע דובר הרבה על ההשתלשלות של הדברים, על הקמת המרכז, מרכז מורשת יהדות אתיופיה, על הפעילות שעשינו, אני רוצה בקצרה להראות לכם מה זה בהלצ'ין, בדיוק מה עשינו בינתיים. אני רוצה לציין גם, אין איזה שהיא בעיה בהרכב המועצה, למרות שהרכב המועצה לא היה חשוף לקהילה, אבל אין לנו בעיה עם אותם אנשים שנמצאים במועצה, בגלל זה גם ביקשנו לשתף פעולה ולתת את הכול ממה שאנחנו עשינו, ממה שאנחנו יודעים, כדי לקדם את הנושא ולקבל אולי את האישור ולעשות טקס אבן פינה וסוף סוף, כמו שאומרים, להגשים את החלום של אלפי שנים.

בהלצ'ין, מרכז לביתא ישראל, לקהילה היהודית. זה אתם יודעים, זה אני לא מחדש לכם. עמותת בהלצ'ין הוקמה ב-95', האישור שקיבלנו, והתחלנו לפעול ב-96'. זה גם לא רלוונטי, מי שרוצה לראות, יש לנו את האתר, יש פה לעמותה היררכיה ארגונית, נשיא אגודת הידידים של בהלצ'ין היה אז רב אלוף אמנון ליפקין שחק, לצערנו הוא נפטר ועדיין לא מצאנו מישהו במקומו.

מטרות העמותה זה לפעול לשימור מורשת ותרבות יהדות אתיופיה, לשים את סיפור הקהילה על ידי תיעוד אורקולי ושחזור אילנות יוחסין של המשפחות. אלה בעצם המטרות. בגלל שאני רוצה שאנשים ידברו גם אני מקצר.

יעדים. יעדים לפחות בתקציב שהיה לנו. אני רוצה להסביר, בכל התקופות שאני ניהלתי את העמותה לא הגענו למיליון שקל תקציב שנתי, אף פעם לא. בדרך כלל זה חצי מיליון, זה גם בקושי, כולל ההכנסות שלנו מהרצאות שאנחנו נותנים.

זה המשך המטרות, אני אתקדם. אנחנו קוראים 'בואו להיות שותפים למסע שורשים וצמיחה', באמת אנחנו קוראים לכולם.

מה שנעשה עד עכשיו, יש פה אילנות יוחסין, 11,000 משפחות הוזרמו לתוכנה מיוחדת על שושלת יהדות אתיופיה. למעשה זקני העדה שלנו, למרות שאומרים לא מלומדים, לא אלפבתים, אבל את הדבר הבסיסי הערכי הזה הם יודעים, הם יושבים ויכולים לספור 15 דורות אחורה. תיעדנו יותר מ-138 איש, החלק הגדול של אותם אנשים שאנחנו תיעדנו אינם בחיים.

יש ספרייה, יש מסמכים, ספרים, כתבי עת. ביקרו הרבה ילדים שעושים עבודת שורשים וגם על יהדות אתיופיה. קבוצת פולקלור שלנו הייתה אותנטית. זקני העדה, שמגלוץ, זה בעצם העבודה המרכזית שאנחנו - - - אני אומר, בני הקהילה תרמו למדינה וגם הצילו הרבה נפשות. אם אתם תראו את הנתונים, נתונים מדהימים, זה 4,280 זוגות הגיעו לאותם שמגלוץ, מעבר לזה הם ממשיכים לעבוד בהתנדבות, יותר מ-1,000 זוגות יש. להסכם שלום בית הגיעו 2,103 זוגות. רבותיי, זה לא קל, זה היה מצב שהמשפחה הייתה הורסת את הבית שלה ובראש ובראשונה זה פוגע גם בילדים. 1,877 התגרשו בהסכם גירושין, גם בהתערבות של השמגלוץ, אותם אנשים שהתגרשו התגרשו בהסכמה ולא קרה אף מקרה של אלימות מאותם זוגות שהגיעו לשמגלוץ. 200 אחרי פגישה אחת הסכימו בעצמם וקיבלו הסכמה, או חזרו לבתי הדין הרבניים במקומות אחרים אולי.

הקמת מרכז מורשת ליהדות אתיופיה, זה דובר, אני לא רוצה להרחיב. זה לקח לנו 12 שנות עבודה. למעשה מרכז מורשת ליהדות אתיופיה היה צריך לקום בהר הצופים, בהר הצופים הייתה הדמיה, עבדנו על התכנית, עמדנו גם לעשות טקס אבן פינה, שם אמרו לנו 'אתם לא יכולים לבנות'. באותה תקופה היו לנו שני תורמים, נדבנים שרצו לתרום 10 מיליון דולר לבנייה ולצערי הרב, אותם אנשים גם לא יכלו להחזיק את הכסף, לכן נתנו לנו מגרש במלחה, 7 דונם, התכנית מוכנה, אדריכלים עשו את זה.

שימור בתי הקברות והמקומות הקדושים באתיופיה. אחד הדברים שעשינו, לא רק פה, יש לנו שרידים שם, במיוחד בתי הקברות, שלא יחרשו אותם, שלא ייעלמו, לכן יש לנו הסכם עם שגרירות אתיופיה, שבהלצ'ין מוציאה מכתב ואנשים הולכים ומקבלים תמיכה משלטונות אתיופיה, במיוחד במחוזות ומגדרים את בתי הקברות או עושים גם מצבות על היקרים להם.

פה זה סיכום. אני רוצה להראות לכם כמה התקדמנו. חלק מתכניות הבנייה, הכול היה מוכן, כמו שאמרו, מה שבאמת החזיק אותנו זה חצי מיליון שקל. דיברתי עם המנכ"ל החדש, דני אדמסו - - -

חצי מיליון שקל, שאתה אומר שהחזיק אתכם, מאיפה הגיע?

אם היה אז היינו - - -

התקווה שהחזיקה אתכם הייתה חצי מיליון שקל? סליחה, פספסתי.

לא, בגלל שחסר להם חצי מיליון הם לא יכלו לבצע את התכנון של 7 דונם שעיריית ירושלים העמידה לרשותם.

אז סליחה, לא הבנתי.

עכשיו דיברתי עם דני אדמסו, שמחתי שהוא מונה למנכ"ל מורשת יהדות אתיופיה ואני ביקשתי ממנו חצי מיליון שקל, 'תנו לנו את החצי מיליון שקל, אל תעשו חגיגה עכשיו', אחרי שנקבל את האישור, נעשה, יש על מה לעשות חגיגה ולצערי הרב הוא היה חדש, כנראה קיבלו החלטה אחרת. עכשיו לבהלצ'ין יש אתר אינטרנט, אתם יכולים להיכנס, לראות, להתרשם וגם להעיר.

מה שאני רוצה זה להגיד ממש תודה מקרב לב לפרופ' קורינאלדי וגם ליסמין. יסמין היא עורכת דין, היא צריכה כסף, אבל לא מקבלת, היא מתנדבת כרגע להוביל אותנו וברשותכם אני רוצה לברך אותם ולהגיד תודה. רק תודה, זה הנשק שיש לנו להגיד.

אני מקבל שכר מהשמים.

אוהבים אותך גם בארץ, פרופ' קורינאלדי. אוהבים אותך מאוד מאוד מאוד. כל מי שעוקב אחרי הקהילה אוהב אותך, תאמין לי, שנים.

רק שכחתי מילה אחת. אני שומע מכמה אנשים מקרב הקהילה, 'למה עד עכשיו? אתם 30 שנה נמצאים פה, אתם מטפלים במורשת אתיופיה, למה לא הוקם בית מורשת יהדות אתיופיה?' הבירוקרטיה פה בארץ היא לא קלה, אני רוצה להסביר להם. הדבר השני, מי שהיה צריך לטפל בנו זה דרך משרד הקליטה, על פי החוק, וידעו את נקודות החולשה שלנו, לכל אדם יש נקודות חולשה, לבהלצ'ין נקודת החולשה שלה הייתה כסף וכסף וכסף. רק בגלל זה אנחנו מושכים ומושכים ומושכים. ברגע שהחוק עבר, עם 5 מיליון שקל אנחנו אמרנו זהו, זה הסוף, אנחנו מגשימים באמת החלום. תודה.

תודה. אני רוצה לסכם מה שנאמר מצד בהלצ'ין לחבריי חברי הכנסת שהצטרפו אלינו מאוחר, גם פרופ' קורינאלדי וגם עורכת דין יסמין ושלמה אקלה הציגו את ארגון בהלצ'ין, הם ביקשו את קיום הדיון. בעקבות הפנייה שלהם אנחנו מקיימים את הדיון. אנחנו הזמנו את משרד התרבות, הם נמצאים פה, וגם המועצה - - -

והם דיברו כבר?

עוד לא. עכשיו, לפני שאנחנו פונים אליהם, אני רוצה לסכם את מה שהם אמרו. מה שפה אמרו, בהלצ'ין, הארגון שהוקם ב-1996, על פי החלטת ממשלה, על פי בג"צ, זה הארגון שפעל כל השנים בנושא מורשת יהדות אתיופיה וגם דחפנו שיהיה חוק כדי שהוא יהיה מעוגן בחוק וגם יהיה ביטוי תקציבי של המדינה. הובלנו את זה, החוק עבר ב-2012 ומאז החוק הוקמה, גם באיחור, מועצה ציבורית ועדיין אין מורשת יהדות אתיופיה ובהלצ'ין הציעו לשתף פעולה. למועצה ולמשרד התרבות היה הסכם ביניהם, הם חתמו הסכם לשיתוף פעולה והם לא מקיימים את ההסכם. יש הסכם עם עיריית ירושלים, 7 דונם קרקע קיבלו להקמת בית המורשת, חסר להם 500,000 שקל כדי לשמור את המקום ולהתחיל בפעולה. הם פנו למרכז מורשת דרך משרד התרבות ולא קיבלו את הכסף ועכשיו עיריית ירושלים אומרת 'אם אתם לא תתחילו - - -

לוקחים לכם את השטח.

'אנחנו ניקח את התשתית'. עכשיו אנחנו פונים למשרד התרבות, נמצאת איתנו עורכת דין מירב כהן, שמייצגת את משרד התרבות והספורט. לפי החוק, החוק שהוא תחת המשרד הזה, צריך ליישם אותו ואנחנו רוצים לשמוע. קודם כל החוק, לפי החוק תוך שישה חודשים צריך להקים את המועצה, צריך להתחיל את ביצוע התחלת החוק.

כידוע, אנחנו יודעים שהמועצה הוקמה ב-2014, כמיטב ידיעתי, אחרי שנה וחצי של איחור, אנחנו נשמח לשמוע מה הסיבות ומאז שהמועצה הוקמה עד היום הזה, לא זמן קצר, למה עד עכשיו אין לנו מרכז מורשת יהדות אתיופיה, מה אתם אומרים לטענות שהעלו נציגי בהלצ'ין בעניין שיתוף הפעולה וההשתלבות של נציגי בהלצ'ין לתוך המועצה וגם לתוך המרכז, כדי לקדם את המטרה ובשיתוף פעולה להגיע למטרה. סך הכול המטרה של כולם היא שיהיה מרכז, אז מה הבעיה לעבוד בשיתוף פעולה? אני רוצה שתתייחסו לנקודות האלה, מה הבעיה לתת 500,000 שקל כדי לשמור את המקום, 7 דונם, אני בטוח שלא חסר כסף, כי אם יש כסף לעשות כנס בבנייני האומה, אני בטוח שצריך גם להיות כסף לתפוס כי אם המקום יילך זה הפסד של כולנו.

אני רוצה שגם תתייחסו, למיטב ידיעתי התקציב היום, ל-2016, עומד על 6,887,000 שקל שנמצאים לרשות המורשת ועד כה נוצל, לפי הנתונים שאני עשיתי במחקר בנושא הזה, ב-2014 הוצאתם 47,713, ב-2015 הוצאתם 113,000 שקל, כאשר אין שום מרכז ולכן אני רוצה שתתייחסו לכל ההיבטים האלה.

לאן חזרו התקציבים?

נכון, לאן חזרו התקציבים, איפה הכסף. לפי החוק זה 3.5 מיליון שקל כל שנה, יש תקציב של המדינה, שעד עכשיו לא נוצל. אנחנו נשמע את כל ההיבטים האלה. בבקשה, עורכת דין מירב כהן.

תודה, אדוני. קודם כל רק חשוב להדגיש שזה לא רק משרד התרבות אלא יש כאן נציגים של המועצה עצמה, זה תאגיד סטטוטורי, תאגיד עצמאי - - -

אני יודע, אבל הם באו אחר כך, אני יודע את מי אני שואל, קודם כל אתם אחראים ליישום החוק מטעם המדינה ולאחר מכן הם באו ב-2014. אני התחלתי ב-1 באפריל 2012, ברור? משם תתחילי.

זאת השנה שבה עבר החוק, אדוני, אני לא מודעת ולא בהכרח משתפים אותנו בכל מה שקורה עד שממונה המועצה. המועצה התחילה את הפעילות שלה, מהרגע שהסתיימו הליכי המינוי והתקיימה הישיבה הראשונה בשנת 2014.

למה לקח כל כך הרבה זמן? תסבירי.

אני לא חושבת שאני הגורם שיודע לתת תשובה, כלשכה משפטית, אני יכולה לברר ולשוב לעדכן את הוועדה, אבל אין לי לזה תשובה. צר לי.

אוקיי, נשמח לקבל בכתב.

אבל למה באים לוועדה בלי תשובות? אני לא מבינה, אתם הרי יודעים שאתם מוזמנים ותתבקשו לתת תשובות, למה באים בלי תשובות לשאלות האלה?

נושא הישיבה היה הקמת מרכז מורשת ולא עד מתי שהחלו המינויים. אני כן יכולה - - -

אז על מה אנחנו מדברים? אנחנו מדברים על ההקמה, למה לא הוקם עד עכשיו.

נשמע כאילו המטרה היא לא לתת תשובה, אלא לעשות עוד ועדה ועוד ועדה ועוד ישיבה.

כשאת מייצגת את המשרד והמשרד - - -

אבל אני אמורה לענות בכנות לוועדה, נתתי תשובה כנה. לא הייתי חושבת לענות משהו שאני לא יודעת כדי חלילה לא להטעות את הוועדה או אף אחד אחר כאן.

אוקיי, בסדר, רק תעדכנו אותנו בכתב, תעני לנו בכתב לשאלה הזו.

בסדר. אני כן יכולה לציין שמטבע הדברים הליך מינוי של הרכב כמו שמופיע בחוק הזה, כמו גם בתאגידי מורשת אחרים, זה לא דבר שלוקח מעט זמן, זה דבר שלוקח די הרבה זמן. יש חובות התייעצות של השר הממנה, שהוא תלוי גם בשרים אחרים בממשלה, הוא תלוי בגופים כמו למשל במקרה הספציפי בית התפוצות, יד בן צבי. זאת אומרת יש גופים שונים, גם בממשלה וגם בתאגידים אחרים, שהשר שממנה, כשהוא פונה למי שאחראי עליהם, תלוי גם בזמן שבו הם עונים לו. זאת אומרת זה תהליך שצריך להניע אותו.

אני כן רוצה להתייחס לשאלה שעלתה כאן לגבי הנושא של התקציב. החוק, מרגע שהוא עבר הוא מאוד ספציפי לגבי הדרך שבה התאגיד רשאי להוציא את הכספים שלו. הוא יכול לעשות את זה רק במקרה שבו מתרחשים כמה דברים, מנהל המועצה מכין תכנית תקציב, המועצה צריכה לאשר אותו ואז התכנית התקציבית שאושרה על ידי המועצה צריכה לעבור לאישור של השר הממונה, שזאת שרת התרבות והספורט ושר האוצר. ברגע שזה לא קורה אין לתאגיד הזה דרך להוציא כספים. ברגע שה - - -

איפה זה תקוע? אי אפשר לקבל את החצי מיליון שקל כדי לא לאבד את ה-7 מיליון שקל שהולכים לאבד אותו.

ואיך הוצאו הכספים שכבר הוצאו? זאת אומרת אם לא הוקם שום דבר, איך הוציאו את התקציב הזה?

קודם כל התאגיד הזה הוא לא גורם שתומך, התפקיד שלו הוא לא לחלק תמיכות, זה גוף, תאגיד, שיש לו תכנית תקציבית שאמורה לכלול את כל הפעילויות, יש מועצה שמתווה את המדיניות. אם המדיניות היא לקבל את מה שרוצים, את השטח הספציפי, את התאגיד הספציפי, בל נשכח שהתב"ע עדיין מצופה להיות רשומה על שמם, על שם של עמותה פרטית ולא על שם של תאגיד של המדינה. אסור לשכוח את זה.

בסדר, אנחנו עוד לא שם. עורכת דין מירב, אני שואל, אם כך, אם לא הייתה מועצה, אם לא היה מנהל לעמותה, אז איך הכסף ב-2014 יצא ואיך ב-2015 יצא מה שיצא? גם אם זה לא הרבה, איך הוצאתם את הכסף הזה, אם אין סמכות?

ב-2014 הייתה כבר מועצה. אני לא בטוחה שהבנתי את השאלה, אדוני.

אבל לא היה מנהל, אמרת.

לא היה מנכ"ל, אבל הייתה מועצה. אני אגיב אחר כך, אחרי שהיא תסיים.

את יכולה להסביר את זה. זה בסדר, אדוני, שהיא תענה לך על השאלה הזאת?

לא, אנחנו נעבור אליה, אני רוצה שקודם תסיימי ואנחנו נעבור אליה.

בסדר. אז חשוב להסביר שמהרגע שמונתה המועצה והתחילה את הפעילות שלה, אחד הדברים הראשונים שהמועצה עשתה היה להתחיל בהליך של ועדת איתור פומבית, הליך פומבי של מינוי מנכ"ל למועצה וזאת על מנת שאפשר יהיה להתחיל ולהניע את כל התהליכים של הכנת תכנית תקציב למשרד, של קביעת מדיניות ואישור והנעה של תהליכים.

זהו, בערך, אם אני זוכרת נכון את הדברים שהפנית אליי. אם יש עוד משהו - - -

אז אני לוקח אותך קצת אחורה, אני מבין שיש עכשיו מועצה, המועצה לפי החוק שהשרה, או השר, לא משנה, במקרה הנוכחי זו השרה, היא זו שיש לה סמכות למנות את המועצה. אני מבין שאחרי המינוי של השרה צריך לעבור גם אישור סופי של הוועדה, ועדת ברנר, האם המועצה עברה?

בוודאי, כל מי שצריך, לא כולם צריכים, בהרכב הזה לא כולם צריכים, מי שכן צריך, לפי הנחיות של היועץ המשפטי של הממשלה, בהחלט עבר את ועדת ברנר.

בסדר. אז אנחנו נשמח לקבל את הפרוטוקול של האישור של הוועדה.

אוקיי.

הדבר השני שאני רוצה לשאול, הקמת מרכז מורשת יהדות אתיופיה לא מופיעה באתר של משרד התרבות. אין אזכור לזה, למה אחרי ארבע שנים למה לא - - - יש לך הסבר בעניין?

לא כלשכה משפטית, לא.

אני רוצה שתעבירי למשרד ואנחנו רוצים תשובה בכתב. אני מצפה שאם משרד שולח נציג, שישלח גם עם כל הנתונים האלה, אנחנו פה לא עושים הצגות, אנחנו בודקים לעומק העניין.

אני מתקדם עוד. בעניין המינוי של המרכז, אני מבין שלפי החוק לא השלמתם את הנציגים, החוק מחייב 13 - - -

החוק מחייב 15.

לא, 15, אחר כך יש תיקון. את אפילו לא מעודכנת, החוק תוקן ל-13. אני מעדכן אותך. היה בהתחלה 15 ואחר כך תוקן ל-13, אז אני אומר שאין 13 חברים במועצה. כמיטב הנתונים שיש לי בידי, נציג השר לקליטת עלייה לא מיוצג שם ונציג ארגון שמייצג את הקהילה לא מיוצג שם, נכון או לא נכון?

כן, יש חסר של שני נציגים. חשוב לציין עם זאת, אדוני היושב ראש, מועצה ציבורית, לא רק המועצה הזאת, אלא כל מועצה שנקבעת בחקיקה, לא יכולה להתחיל לפעול לפני שהיא מונתה במלוא חבריה, כלומר - - -

תשאירי את הפרשנות, אני עכשיו במישור העובדתי.

זה לא פרשנות.

נכון שחסרים שניים, תשאירי את הפרשנות.

לפי שנמסר לי, נכון.

הבנתי.

ומודעים לזה ועובדים על זה.

חסר אנשים בקהילה?

אדוני, סליחה, אבל אתה שואל אותי שאלות שאני לא יודעת לענות עליהן, כי מי שממנה זה שר.

אבל את מי אני אשאל? שלחו אותך כנציגת המשרד.

לא, מי שאחראי על מינויים זה לשכת שרה ולא גורמים מ - - -

רגע, השרה לא הגיעה, היא שלחה אותך. את מי אני אשאל? תגידי לי. שמחה לא אחראית על זה.

לא, אבל מדובר בדברים ספציפיים שמצויים בסמכותו של שר. אז אני אומרת, אנחנו מודעים לזה שקיים - - -

נכון, אני שואל - - -

יחד עם זאת אני לא יודעת אם חסרים אנשים משום שהשר הוא זה שעושה את הפניות, אדוני.

עורכת דין מירב, אל תיקחי את זה אישית. אני לא עושה.

ברור לי.

אנחנו הזמנו את המשרד, המשרד שלח אותך כמייצגת ולכן אני שואל, במסגרת החוק, נכון שהשרה ממנה, אני לא הערתי על סמכותה, אני אומר על פי סמכותה לא נעשה, על פי דרישת החוק. זו השאלה שלי.

אבל, סליחה, אם יורשה לי, זה לא מה שנשאלתי. נשאלתי האם חסרים אנשים בקהילה. אני לא יודעת לענות על זה כי לא אני עושה את הפניות.

זה משהו אחר.

לזה התייחסתי. אבל אם אפשר, אדוני, להפנות, כדי שלא יהיה חלילה חשש שהמועצה פועלת בחוסר סמכות, יש סעיף של תוקף פעילות שקובע שקיומה של המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגע מחמת שנתפנה מקום.

אני לא נכנסתי לזה, אמרתי לך, תשאירי את זה בצד. אני יודע למה את מתכוונת. אני יודע את החוק טוב מאוד.

אני מבינה, אדוני - - -

אבל אני שאלתי למה זה צריך להיות חסר, כי לא חסר לנו אנשים בקהילה ולכן היה אפשר להשלים. חסר נציג משרד הקליטה, או נציגה, מה הסיבה?

אנשים מתמנים, לפעמים לא יכולים להגיע ומודיעים שהם מבקשים לסיים - - -

אוקיי, העיקר אנחנו מסכימים על העובדות.

המשרד מודע לזה ופועל בנושא.

ברשותך, יש גורם שלא בא, יש יועץ משפטי לתאגיד, הוא חסר פה. הוא אמור לדעת את הדברים האלה, קוראים לו עורך דין כץ.

זה אני הולך לשאול את היושבת ראש והיושבת ראש צריכה להתייחס לזה, לדעתי. אני אפנה לד"ר שמחה, בבקשה תעני לנו על השאלה בעניין פעילות המועצה, האם מאז הקמתה ב-30 בינואר 2014 עד עכשיו, האם המועצה פועלת כדין, כחוק, והאם העברתם החלטות וביצעתם? אנחנו נשמח לשמוע. ואני גם רוצה שתתייחסי להסכם שבהלצ'ין טענו שישנו, את גם חתומה על ההסכם הזה, אז מה הבעיה לעשות שיתוף פעולה עם בהלצ'ין שיכולים לתרום מהניסיון שלהם ולהעצים את המועצה, אז מה הבעיה?

קודם כל תודה, אדוני היושב ראש. אני רוצה להתייחס לכבוד הקייסים שנמצאים פה, עמותות וארגונים ומשרדים ממשלתיים כולם.

ראשית אני כן רוצה לציין שהמועצה לראשונה התכנסה, כמו שצוין קודם, ב-2014, מונית כיושבת ראש והמועצה מונתה. ביום שהתכנסנו הרכב המועצה היה מלא ואני רוצה להגיד שיש משהו שהתפספס כאן, אני רוצה לציין, שהתכנסנו והיה נציג ציבור, דוד מרץ, הוא פרש במהלך 2014, כמעט בסוף, כשהוא רצה להגיש מועמדות להיות מנכ"ל הוא פרש. אני חושבת שזה מה שהיה חסר. משרד העלייה והקליטה, כשהתכנסנו, עד כמה שידוע לי, כן היו צריכים לשלוח ובמובן הזה זה היה מלא.

מונה, חד משמעית.

אז היה הרכב מלא. אני מבררת, אני לא מתעסקת במינויים, כמו שאתה יודע, התפקיד שלי - - -

מי היה נציג משרד הקליטה שם?

אני לא יכולה לדעת, אבל היה. זו התמונה שחסרה כאן שאני חייבת להשלים. מאז שהתכנסנו לראשונה המועצה פעלה להקים את התשתיות. זה תאגיד, זה ארגון, צריך להקים את כל התשתיות, פעלנו, המועצה התכנסה ואני חושבת, אדוני היושב ראש, ביקשת ממני דין וחשבון לפני כמה חודשים, כתבתי לפי השאלות שביקשת את כל הפעילות של המועצה, שלחתי לך וגם נפגשתי איתך ועדכנתי אותך מה קורה בתוך המועצה. המועצה התכנסה ועבדה על החזון של המועצה, הקמת התשתיות.

לא רק זה, פרסמנו מכרז פומבי שכולם יכולים להגיש, הוגשו 157 מועמדים, זה התפרסם בעיתונות, לכולם, זה היה ארוך, כל התהליך הזה של מינוי המנכ"ל היה ארוך, נבחר מנכ"ל, הוא נמצא פה, ברוך ה'. זה היה פתוח לכולם. את כל התהליך הזה עשינו כדין, בצורה הכי מקצועית, הכי מסודרת. מי כמוך יודע, זה חוק, צריך ליישם את החוק. ויש תכניות עבודה. מי שעושה את תכניות העבודה, מי שמוציא לפועל את המדיניות של המועצה זה המנכ"ל. יש הרבה דברים שצריך לעשות, מי שעושה אותם זה המנכ"ל. אני כיושבת ראש וחבריי לא יכולים לעשות את זה. אז עד שהמנכ"ל נכנס אי אפשר היה גם להוציא כסף, כי אין על מה, כי צריך תכנית עבודה, המנכ"ל צריך לחתום על זה.

לא רק זה, אני מתייחסת להסכם שהיה, היו ישיבות, יש לי הערכה רבה לפרופ' קורינאלדי, אנחנו מכירים שנים רבות, באמת אנחנו חלק מהקהילה הזו, כולנו עובדים על זה, זה לא עסק פרטי של אף אחד, זה של הקהילה כולה. התכנסנו ודיברנו על איזה שהוא הסכם. בתוך ההסכם הזה מצוינים שני דברים, האחד, בהלצ'ין ייכנסו בוועדה המדעית כנציגים. כדי לקיים את הוועדה המדעית צריך מנכ"ל, אי אפשר לעשות ועדה מדעית בלי מנכ"ל, אז יש תהליך, אי אפשר לעשות ג' לפני שעושים א'. יש תהליך, זה חוק. לא יכולנו להכניס בוועדה המדעית את נציג בהלצ'ין כי המנכ"ל רק עכשיו נכנס. אז אנחנו עובדים על זה. אי אפשר להגיד שלא ביצענו את ההסכמה כי עוד לא הגענו לשם.

ודבר נוסף, לגבי הסכמות ושיתופי פעולה אחרים, אני חושבת שהתקיימו ישיבות וגם אחרי שהמנכ"ל נכנס כן הייתה ישיבה בין שלמה לדני, אף אחד, אני ולא המועצה לא נסגור אף דלת לאף אחד, אין דבר כזה, כולנו צריכים לעבוד, אין לנו שום רצון לסגור דלת, שיתוף הפעולה צריך להיות עם כולם. אבל כל בקשה שתוגש, אנחנו נדון בה במועצה, נביא אותה ונקבל אותה, בשיקול דעת, בהתאם לכלל ולחוק. אז אני לא סוגרת.

דבר נוסף, עורכת דין יסמין, את יודעת את זה, כמה וכמה פעמים ביקשנו שתשלחו לנו את התכנית הזאת שנקראת שיתופי פעולה, מה אתם רוצים. ביקשנו, דרשנו, מירב פה, לא קיבלנו אף פעם את הדבר הזה. מה שכן ביקשתם, בכוחות עצמכם, אתם רוצים את הקרקע, אתם רוצים כסף כדי לשלם את האגרה של הקרקע ואני חושבת שנאמר לי אפילו שתשלמו את הקרקע, כי זה חשוב, אני מבינה את החשיבות של זה. הטאבו יעבור לבהלצ'ין, זו עמותה, אחר כך אולי יעבור אלינו. אני חושבת שאנחנו עובדים במדינה מתוקנת, תחשבו על זה. אנחנו לא מחלקים כסף, אני חושבת שיש כלל, מי כמוך יודע. הפנים שלנו הם לשיתופי פעולה ולא מסרבים, זה חוק של מדינת ישראל ולא חוק שלי פרטי ולא של חבריי.

לא, את זוכרת שבפגישה שלנו אלה היו ההערות שלי ודיברתי איתך, שהמועצה לא שלמה. אני אומר שעד עכשיו לא נעשה, לא תיקנתם את זה. אני הצעתי את העניין הזה, זה לא שלם וצריך לתקן את זה. זה שאמרתי לך בפגישה שלנו, לא תוקן.

הדבר השני, אני רוצה לשאול אותך, אם יש בעיה של הליכים חוקיים, להעביר כסף לבהלצ'ין, מה הבעיה שלכם לשלם לעיריית ירושלים כמרכז בעניין המקום כדי שלא נפסיד את המקום. זה לא מקום פרטי של בהלצ'ין, זה מקום של הקהילה. האם אתם יודעים את המציאות שעיריית ירושלים - - - ד"ר שמחה, תסתכלי עליי.

אני מסתכלת.

כי אני אוהב שכשאני מדבר אנשים יסתכלו עליי.

אני מסכימה.

מה שצריך להיות, את מודעת לאיום של עיריית ירושלים, שאם לא תתחילו הם לוקחים את המקום והם יעבירו את זה למטרה אחרת? את יודעת על זה?

אנחנו יודעים.

אני לא שואל את דני, כי הוא התחיל עכשיו. לא, לא, דני, תחכה, כי - - -

יבוא יומך.

אם יש לך תוסיף, כי אתה - - -

גם מדני ביקשנו להיפגש והפגישה הזאת לא התקיימה עד היום. הוא נפגש רק עם המנכ"ל, הוא לא רצה להיפגש איתנו. גם עם המועצה ביקשנו הרבה פעמים להיפגש ואף פעם הבקשה הזאת לא נענתה.

כבודו, גם לנו מותר להתפרץ?

לא, רק לחברי הכנסת מותר. היא עברה על הנוהל.

אני חייבת לתקן. אני חושבת, לסוגיה שעורכת דין יסמין העלתה, שביקשתם להיפגש עם המועצה, ולא אמרנו לא. אני ביקשתי בשם המועצה לשלוח לנו מה סדר היום שאנחנו רוצים שנדבר, אף פעם לא קיבלתי את זה. לא נעניתם. אי אפשר לבוא בטענה כשמה שאנחנו מבקשים אנחנו לא מקבלים.

את לא יודעת על האיום של עיריית ירושלים על המקום? את יודעת או לא?

זה לא איום, אני לא יכולה לדעת אם זה איום או לא איום.

אבל זו לא התחייבות שהמועצה - - -

לא, לא משנה, התחייבות זה משהו אחר, ידע או שמועה זה משהו אחר. האם שמעת מבהלצ'ין או את או דני, האם בהלצ'ין באו ואמרו 'המקום, זה הולך לאיבוד, בואו תשלמו 500,000 שקל, שלפחות המקום יהיה רשום עלינו ויישאר אצלנו'. כי עיריית ירושלים הולכת להעביר אותה למטרה אחרת. האם את האיום הזה אתם ידעתם או לא?

מה זה איום? אני רוצה - - -

האיום הוא של עיריית ירושלים, 'אם לא תעשו את זה אנחנו לוקחים את המקום'.

אבל כל מה שהיא תדע זה יהיה סוג של שמועה.

דני, יש לך תשובה בעניין?

אני רוצה להתייחס בעניין האיום. אל"ף, בהלצ'ין אומרים כל מיני דברים, המילה איום היא במשמעות - - -

אולי אני עושה את האיום, המושג איום אולי יצא ממני, כי כאשר הם אמרו במסמך שלהם, 'אם לא תעשו את זה', אני פה מצטט, 'נציין כי עיריית ירושלים, המעודדת את הפרויקט, הודיעה לנו כי אם התכנון הדרוש למתחם לא יבוצע בשנת 2016', העירייה תמליץ לגורמים המוסמכים, זה האיום, 'להעביר את הקרקע למטרות אחרות'. אז אני הגדרתי את זה איום, כי זה באמת איום.

אז יכול להיות שהכוונה שלהם במטרות אחרות התכוונו אלינו.

אה. דני, עכשיו עשית אותנו באמת - - -

לא, אני באמת אומר.

יש מטרה, להקים בית מורשת ליהודי אתיופיה. גם הם וגם אתם, זו אותה מטרה.

אנחנו חוק, הם עמותה. אני רוצה להגיד - - -

לא, אל תלך לשם. לכן אני שואל אותך - - -

אבל יש משמעויות משפטיות אחרות - - -

רגע, רגע, אני יודע את ההבדל ביניהם, לכן אני לא שואל אותם, אני שואל אתכם, כמי שעכשיו קיבלתם את הסמכות - - -

אני רוצה לענות, אם אפשר. אני באמת לא פוסל את האפשרות שהגורמים האחרים, כי בסופו של דבר העובדה שיש גוף כזה היא לא סוד וכולם יודעים את זה, וגם לנו יש עניין להגיע שהדבר הזה יהפוך למקום של הקהילה, אנחנו לא חושבים שתהליך ביצוע או קיום של החוק צריך להיעשות באמצעות עמותה ספציפית כזו או אחרת. צריכה להיבנות תכנית עבודה שיש לה שיקולים הרבה יותר רחבים משיקול כזה או אחר. כאשר נסיים את תכנית העבודה, אני אביא את זה למועצה לאישור ובסופו של דבר ייתכן, יש כל מיני אפשרויות, אפשרות אחת היא שהתב"ע תעבור אולי לחוק, כי הרי אני לא יכול לדמיין במדינה מתוקנת - - - אני רק רוצה להגיד, ההסתדרות הציונית הקימה את מדינת ישראל, לא יכול להיות שמדינת ישראל תקום וההסתדרות הציונית תתנגד שמדינת ישראל תקום בגלל שהיא לוקחת את כל התפקידים שההסתדרות הציונית עשתה עד הקמת המדינה. במובן הזה אנחנו חוק לכל דבר ועניין, מדינת ישראל, שר התרבות שם עלינו אחריות מאוד כבדה, אני נכנסתי ב-1 באפריל, ב-13 באפריל, 13 יום, יום שישי היה 1 באפריל, ב-13 עניתי לגב' יסמין על שאלות שהיא כתבה במשך שנתיים והפנתה אותן אליי. במובן הזה אני הסתכלתי שהדבר הזה מאוד חשוב, שאסור להזניח אותו. לכן הדבר הראשון שטיפלתי בו כמנכ"ל, כשעדיין אין לי את כל הסמכויות, היה הנושא הזה.

אני מבקש, כאיש מקצוע שנכנס לפני חודשיים, אני לא מדבר על 100 ימי חסד, לאפשר לי לבנות תכנית עבודה שתאפשר לגוף הזה לקחת חלק בצורה כלשהי, ובטוח ששיתוף הפעולה שהובטח יקוים, כמו כן לשתף גופים אחרים, אבל אין לי שום סמכות לקחת את האחריות שקיבלתי, את הסמכות הציבורית שקיבלתי, ולחלק כסף לגוף כזה או אחר. אין לי גם מנגנון עדיין.

דני אני שאלתי את השאלה. אני לא ביקשתי שתעבירו כסף לבהלצ'ין, לא יצא שום דבר כזה ממני.

לא, זו הדרישה של - - -

לא, אני שאלתי שאלה. אתם כמרכז שעכשיו לקחתם את האחריות, על בסיס החוק שיצא, כשאתם שומעים על המקום שמיועד למטרה הזו, להקמת מרכז מורשת יהדות אתיופיה בירושלים, האם אתם פניתם לעיריית ירושלים ואתם אמרתם, לאחר שאתם שמעתם את האיום, 'רגע, אל תעבירו את זה לגורמים אחרים, אנחנו נעביר לכם', לא לבהלצ'ין, לעיריית ירושלים, 'אנחנו נעביר את הכסף, יש לנו תקציב של 6 מיליון שקל, אז אני רוצה להעביר לכם חצי מיליון שקל כדי שהמקום יהיה שמור, שהקהילה לא תאבד את זה'. האם עשיתם את זה? זאת השאלה. לא אמרתי להעביר כסף לעמותה.

אבל, אדוני, זה בניגוד לחוק.

למה בניגוד לחוק?

משום שאם זה לא מופיע בתכנית תקציבית שאושרה הוא לא יכול לעשות את זה.

אני אומר - - -

אני יכול להגיד, כבוד היושב ראש, שאני מוטרד, אם זה איום או לא איום, אני לא יודע, אני בהחלט מוטרד, אם זה מקום שמיועד לקהילה ויעבירו אותו לגורם אחר, זה נושא שמטריד אותי כבן קהילה. אני אומר כך, ברגע שנסיים את תכנית העבודה, מבנה גיאוגרפי כזה או אחר שבו המרכז יצטרך לקום. אני לא יכול לציין עכשיו, לא יכול להגיד כלום, האם זה שייך למבנה הזה או לשטח כזה או אחר, אני לא יכול, אין לי את הסמכות לומר עדיין, אבל - - -

ל-2016 יש תכנית ותקציב?

לא, יש תכנית עקרונית ויש תכנית עבודה שבסופו של דבר היא תכנית ביצוע. אני עובד כרגע על תכנית הביצוע.

אדוני, יש הבדל בחוק בין התקציב שצריך להיות מאושר על ידי השרים ובין התקציב שאתה למעשה בתפקידך כמנכ"ל אמור להכינו ולהביא אותו לאישור המועצה ולאישור השרים, שר האוצר ושרת התרבות והספורט. השאלה היא, מעבר לתכנית העבודה, האם התקציב לשנת 2016 אושר על ידי המועצה?

כן, התשובה היא כן.

אושר על ידי השרים?

של המועצה כן.

אושר על ידי השרים?

הוגש.

עוד לא קיבלתם - - -

עוד אין לכם אישור?

עוד לא.

אז אני מניחה שבמסגרת התקציב הזה אפשר יהיה לקבוע סכום מסוים לטובת אותו עניין.

אני לא יכול לטובת אף אחד, החוק לא מאפשר לי.

אבל אתם זוכרים שזאת קרקע של - - -

הבנתי - - -

כל עניין שינוי הקרקע, יכול להיות שהקרקע תהיה על שם ה - - -

אפשר להתייחס?

סבלנות, מספין. נגיע אליך, אתה מאיים, עיריית ירושלים.

אני לא מאיים, עם כל הכבוד.

עיריית ירושלים זה אתה. בבקשה, מירב, את רוצה להוסיף משהו?

רק רציתי להעיר שני דברים. האחד, שכל ההחלטות האלה, אם התאגיד הזה מעוניין לקחת דווקא את הקרקע הזו, דווקא את המיקום הזה, להתקשר דווקא בשיתוף פעולה כזה, אל"ף, לפי החוק אלה דברים שאמורים להיקבע על ידי המועצה.

לזה אנחנו לא נכנסים בשלב הזה.

אבל זה חשוב להניח את זה על השולחן, כי זה מה שהמחוקק קבע כאן.

אתם תרצו עוד דיון, אתם חושבים שנסיים בדיון אחד? נמשיך. בקרוב נעשה עוד דיון, את גם תבואי מוכנה.

קודם כל אני מוכנה במסגרת הדברים שבתפקיד שלי ולגבי השאר - - -

לא ענית לי לשאלות.

לא, לשלוף את האישורים של ועדת ברנר, זה לא כי לא חשבתי שהפעילות שלנו מוטלת בספק, אבל בסדר. ודבר שני להגיד, שצריך כן להניח על השולחן, שהתב"ע עדיין רשומה על שמם. זאת אומרת אין נכונות להעביר את זה למדינה, למרכז, זה עדיין עמותה פרטית, זה לא גוף ממשלתי.

זה לא עמותה פרטית, גברת.

אבל גם לא ממשלתית.

עמותה - - - רגע, בבקשה - - -

אני מכבדת את זה שאתה לא נכנס לזה עכשיו, אבל - - -

אני רוצה שתסכמי, סיכמת? תודה. אנחנו שמענו את שני הצדדים, אני רוצה לשמוע את נציגי המשרדים שנמצאים פה, אני רוצה לשמוע את נציג משרד הקליטה, דוד יאסו, מנהל אגף יוצאי אתיופיה.

בוקר טוב. אני מברך על הדיון, אדוני היושב ראש, מכובדיי כולכם. כאחד שבאמת מלווה את הנושא של הקליטה והנושא של מרכז בהלצ'ין ומורשת יהדות אתיופיה אני חושב שהגיע הזמן וצריך לברך על כך, על ההתקדמות לטובת הקהילה ולטובת כלל החברה הישראלית.

לפני שאני אתייחס לחבר המועצה, או נציג משרד הקליטה, אני רק רוצה להזכיר, ידידי שלמה אקלה דיבר על נושא של הסיוע, משרד העלייה והקליטה מ-1996 עד שנת 2012 תקצב בתקנה את הפעילות של בהלצ'ין. נכון שהפעילות הייתה צריכה להיות לזמן מסוים, בשנים האחרונות התחיל לרדת התקציב. כאשר התקבלה החלטה בכנסת ובממשלה להקים את מרכז מורשת יהודי אתיופיה זה עבר למשרד התרבות אנחנו גם הודענו בכתב לבהלצ'ין שכל נושא התקצוב שהיה במשרד הקליטה יעבור למשרד התרבות והמשרד יפסיק לתקצב את בהלצ'ין. זה מה שהיה מבחינת החוק, מבחינת הסדר.

מכאן, נכון, היה לי כתב מינוי בשנת 2013 ותחילת 2014, הייתי בחופש, כפי שרובכם יודעים, בחל"ת של שנה וחצי, חזרתי בדיוק לפני שנה. כאשר הייתי בחל"ת לא הלכתי כמובן.

למה זה שמינו במקומך, למה לא הציגו אותו במועצה?

אני לא ממנה אותו, כבוד היושב ראש, מי שממנה אותו זה השר. אני אומר את מה שהיה. כשהגעתי, אכן באמת פנתה אליי היושבת ראש, ד"ר שמחה גתהון, בעניין הזה, הפניתי את זה למשרד. בימים האלה קיבלתי את האישור לחזור להיות חבר מן המניין במועצה. כשאזומן לדיון הבא אני אגיע. זו התשובה של משרד הקליטה.

תודה. נציג עיריית ירושלים, מספין אלמיהו, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. מה שאני רוצה לציין, לפחות כמה שנים, כבר שמונה שנים בעיריית ירושלים ומזה חמש ואפילו שש שנים בקשר גם עם בהלצ'ין והיינו בכמה ועדות וישיבות שהתקיימו בעיריית ירושלים. מה שאני מציע, יש פה כמה דיונים שצריך לעשות אותם. עיריית ירושלים, עד כמה שידוע, וגם ראש העיר, הנושא של קהילת יוצאי הוא בראש מעייניו, אין שום סיבה שלא יהיה מענה לנושא הזה. אני לא יודע לגבי המסמך שמדובר עליו מאחר שאנחנו מזה שנתיים לא בקשר ולא יודעים מה מעודכן, אבל אם יש אמירה כזאת, מאחר שהתאגיד כבר קם, התאגיד צריך ללמוד את התהליכים, הוא לא יכול לאמץ סתם אוטומטית, תאגיד חוקי לכל דבר, כמשפטן ואני מכיר את ההליכים, צריך ללמוד את כל התהליך על מנת ליישם את זה. מצד שני יש כבר עמותה שפעלה בעבר, צריך ללמוד מה התהליכים וצריך לעשות תקנון, לעשות למידה בתוך המערכת, לבוא כאיש אחד אל עיריית ירושלים ולהציג מה בדיוק רוצים לעשות, כמה שיותר מוקדם, גם כשראש העיר נמצא עכשיו בתפקיד, אני מניח שאנחנו ניתן מענה לעניין הזה.

אני לא יודע מה מבחינת הדחיפות, בדרך כלל כשהעירייה מקצה קרקע לעמותה או לכל גוף אחר היא נותנת שנתיים כדי שיעשה משהו. אם הוא לא עושה, אז בדרך כלל היא עושה בדיקה ולכן חשוב - - - אני לא יודע מבחינת הדד ליין, אבל חשוב כמה שיותר מהר, בגלל שהנושא הוא דחוף. יכול להיות שהמקום הזה ראוי או לא ראוי. אנחנו יודעים שבעבר הציעו בהר הצופים, מכל מיני סיבות, למרות שהיו משאבים שעמדו לרשות העמותה, אבל אני אומר גם היום, במה שהוצע במלחה, צריך לבדוק אותו, אם הוא נכון ומתאים לכל המכלול של הדברים ואז כמה שיותר, מבחינת הקדימות, זה מה שאני מציע לתאגיד, כמה שיותר מהר לעשות את הפגישה.

אנחנו בזמנו גם פנינו, דיברתי עם ד"ר שמחה גתהון בעניין הזה, על התפקיד שמונתה, כמה שיותר לעשות מפגש עם נציגי עיריית ירושלים. יש פה שני קולות שמגיעים לעיריית ירושלים ואני לא יודע למה לתת מענה. לכן אני אומר, עדיף שיבוא קול אחד לעיריית ירושלים ואז אפשר לתת עליו מענה כמה שיותר מהר. לעיריית ירושלים לא נראה לי שתהיה התנגדות בעניין הזה.

תודה. גב' שושנה בן דור, מנכ"לית ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה.

אני לא מייצגת אף גוף סטטוטורי ואני אדבר חלק כשושנה וחלק כנקוץ'. מכירים אותי כבר כמי שקשורה לקהילה 40 שנה. אני הגעתי לדיון היום ואני שומעת מה הולך ואני צריכה להביע את כאב הלב, כיוון שיש לי חברים מאוד טובים בשני הצדדים, עם שורשים מאוד עמוקים. שלמה, את אבא שלך אני הכרתי והוא היה אחד האינפורמנטים הראשונים שלי ואני מחזיקה את זה בלב שלי. אני רואה פה חברים מאוד מאוד טובים, דני, שמחה, והרוח פה של להתנצח מאוד קשה עליי. אני פשוט מבקשת שתימצא הדרך ששני הגופים ילמדו או ימצאו את הדרך לעבוד בשיתוף פעולה, כל אחד עם החוזקות שלו.

אני אולי אציע, אם אני יושבת ליד מספין, שאולי השלב הראשון, בלי כל הסטטוטורי הזה והחוק הזה וסעיף זה, שאני חושבת שמקשים על הנושא, אולי תלכו ביחד לעיריית ירושלים. אני לא יודעת, אולי צריכים מיד לשלם ואולי ברגע שתגיעו יחד לעירייה ותגידו 'השטח הוצע לנו, לא יכולים לממש כעת, אנחנו בתהליך של הקמה, אין ברשותנו אפשרות כרגע לעשות כל מה שנרצה עם סכומי הכסף שלנו, אבל אנחנו מבקשים מתוך שיתוף הפעולה שהעירייה גם תשתף פעולה ותמתין'.

אני מאוד מקווה שיקום בית המורשת בשיתוף פעולה של כולם. כפי שיודעים, אם אני עוברת לתפקידי כמנכ"לית של נקוץ' שהארגון שלנו בשנות ה-80 רכש ואסף הרבה מאוד פריטים מהכפרים שבהם גרו בני הקהילה לפני עלייתם. האוסף הזה נשמר כפיקדון, היו אנשים שהציעו לקחת חלקים מהאוסף, האוסף שמור לבית המורשת, לכשיקום ולכשיהיו התנאים האקלימיים כדי לשמור ולהציג בצורה הראויה ושכולם יגיעו להסכמה במהרה בימינו ונוכל לצאת לדרך.

תודה. גב' דניאלה ספיר, בבקשה, יושבת ראשון ארגון למען עידוד יצירתיות, תרגום ותרבות.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, שהוא בעיניי הפרלמנטר המבריק ביותר שהכרתי אי פעם והכרתי מספיק בפעילות שלי למען העגונות, ופרופ' קורינאלדי יודע, שיתפנו פעולה המון גם בתחום הזה וגם בתחום האתיופי לא מעט.

אני מברכת את כל אלה שנמצאים פה, כולם, כל אלה שמנסים ועושים כל כך הרבה דברים נפלאים. גם אני הייתי בהפגנה הגדולה, כמו פרופ' קורינאלדי, וגם אני יצרתי קשרים מאותה תקופה עם כל העדה ושאלתי את עצמי כמורה לספרות בבית ספר תיכון איך אני יכולה להועיל ולעזור. ב-1994, כשאני עשיתי עבודה, כשהייתי באוניברסיטת בר אילן ולמדתי לתואר שני חינוך מוקד חברתי, עשיתי עבודה על סטודנטים ממוצא אתיופי והחלטנו להקים עמותה, עוד לפני בהלצ'ין ב-1994, את האגודה הזאת, מנקודת מבט ישראלית ואתיופית ביחד, כדי לחשוף את התרבות הנפלאה של יוצאי אתיופיה ועשינו דברים נפלאים, קונגרסים ואירועים של שילוב תרבותי והשתלמויות והוצאת ספרים. יש לי, כדוגמה רק, הספר הזה והספר הזה, לא הבאתי את הכול.

עשינו דברים באמת יפים ופעלנו במשך כמעט 20 שנה, אבל בעיות התקצוב התרבו בצורה ממש בלתי אפשרית, דרשו מאיתנו דברים, כל שנה הוסיפו עוד ועוד דרישות, כל משרדי הממשלה, עד כדי כך שאנחנו נתנו גם את הכספים שלנו. אני אישית אולי 130,000 נתתי מהכסף ולא קיבלתי ולא אקבל כנראה בחזרה. המצב היה מאוד מאוד קשה, יש לנו פה נציג משרד הקליטה, עד שאפילו תבענו את משרד הקליטה שעשה לנו בעיות.

לא ידוע לי, אבל זה - - -

לא ידוע לך, אני יודעת שלא ידוע. הפסדנו כמובן בגלל האריות שהציגו, הפרקליטות, כמובן שהפסדנו, אבל לפחות הבענו את המחאה שלנו, שבאמת יש כל כך הרבה בעיות, כל כך הרבה.

הגענו למצב כזה שרק בקשה אחת קטנה, ואני חוזרת על המשפט של פרופ' קורינאלדי שאומר, עוד בחיי, אני רוצה לגמור את הספר הזה, הספר שהוצאנו לאור את החלק הראשון שלו, הספר של גדול סופרי אתיופיה, הדיס אלמיו, 'פקר אסכה מקבר', 'אהבה עד הקבר', הוצאנו לאור, אתם מכירים, בטח כולם יודעים, 'פקר אסכה מקבר'. הוצאנו תרגום בעברית.

תסכמי.

אני רוצה את התקצוב לגמור את זה.

אנחנו צריכים לסיים ב-12:00.

אני מסיימת. יש לנו הבטחה שכן זה יתקיים. אני שומעת מה שאני שומעת, אני אומרת מתי. שמחה, מתי?

אנחנו התקדמנו, עכשיו מה שצריך זה שיתוף פעולה.

אורי קבדה, בבקשה, אבל בקיצור.

תודה רבה. אני מברך את היוזמה על הפגישה, כבוד היושב ראש העלייה והקליטה, וכל המשתתפים פה, כולל יושבת הראש, דווקא אחת מהעדה שלנו, ד"ר שמחה גתהון. אנחנו רוצים אך ורק שיתוף פעולה, חבל על ההתנצחות שלנו פה. דווקא אנחנו צריכים להיות דוגמה ומופת. כל החוקים וכל הדברים האלה היו צריכים לבוא כדי להקים דבר אחד, אני כיושב ראש חדש של בהלצ'ין, אבל אני מאמין בנושא הזה ואני רוצה את התמיכה של כולם. לא להקים הרבה ארגונים, אלא לעשות. לכל אחד ארגון בהלצ'ין, ארגון עמותות למיניהם, צריך לעבוד בשיתוף פעולה.

ההורים שלנו, אבותינו, הביאו את המסורת המקודשת הזאת, מה אנחנו מעבירים לילדינו? התנצחות, ויכוח, לא להגיע בזמן? תן לאתיופי תפקיד שלא יבנו אותו, לא יעשו אותו. עד מתי נלמד? חברים, אני לא יותר מומחה מהדוקטורים ומהפרופסורים, אבל אנחנו צריכים להסתכל בגובה העיניים על המבוגרים שלנו, על הקייסים שלנו, הם פרופסור של הקהילה, אנחנו מתנצחים בתפקיד, בבקשה, נשלב ידיים, ייקחו את האדמה, ייקחו את הכסף ולא נעשה כלום. אני לא רוצה לבזבז הרבה זמן, שיתוף פעולה, אהבה, אחדות, כן מראה את הפורום, המורשת, התרבות, הדת של הקהילה.

אני רוצה להיכנס להרבה בזבוזים. למשל בזבזנו כסף פה ושם, הרבה דברים מיותרים. הכנס, אמרנו, היה אבן פינה, כולנו היינו באים לחגוג בהתנדבות, לא היה צריך לבזבז הרבה כסף, היינו צריכים ללכת לחניון המלכה, שמה, לא בבנייני האומה. מה עשינו? כלום. אז יש לי את הכבוד, ד"ר שמחה, כולנו משפחה, אבל להתנצח, 'אני דוקטור', 'אני פרופסור', 'אני סיימתי אוניברסיטה', האוניברסיטה שלי זה עבודת שטח, עבודת שטח של הקהילה, אם אנחנו נאבד את כל הדברים האלה אנחנו נבכה, הילדים שלנו יגידו 'מה עשיתם? מה העברתם לנו?' ויכוח. אז באמת מפה, אני לא רוצה לדבר הרבה, בואו לאחדות אמיתית, בואו לשיתוף פעולה, אנחנו צריכים לראות כל אחד כמו האצבעות שלנו, בלדבר ולהתפלסף אנחנו גאונים, אבל בעשייה, בבקשה, אני קורא לאחדות של הקהילה, לאחדות של הארגונים, גם לאחדות של המשרדים הממשלתיים, לעשות ביחד. אם נעשה ביחד, אפילו יחסרו לנו אנשים מקצועיים לעשות את העבודה הזו.

תודה. רוני אקלה, מנכ"ל הפרויקט הלאומי, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. אני מצטרף למה שאורי אמר. אני זוכר בשנות ה-80, כשהתחלנו להקים את מורשת יהדות אתיופיה, בזמנו היה שר, השר צבן, שמינה את ד"ר בן גל שיוביל ויקים את המורשת. אני הייתי יועץ באותו זמן, נבחרנו לייעץ איך להקים את המורשת. בסופו של דבר זה לא הוקם, זאת אומרת היו תקציבים - - - זו גם החלטת ממשלה. דרך אגב, מה שמישהו אומר שמורשת יהדות אתיופיה או בהלצ'ין זה לא החלטת ממשלה, הוא טועה ומטעה. זו החלטת ממשלה. גם עכשיו הממשלה מקבלת את ההחלטה, החלטה על גבי החלטה.

לכן אני אומר, שיתוף הפעולה בינינו יכול לקדם את הקמת מורשת יהדות אתיופיה ולא צריך להיות ויכוח בתוך הקהילה וזה יגרום לא להקים את בית מורשת יהדות אתיופיה וזה מה שאנשים רוצים. שתדעו לכם, מתוך הניסיון שיש לי, למה מחליטים החלטות? החלטה אחרי החלטה, כדי שלא להקים את מה שהחליטו לפני כן, עכשיו אנחנו נתווכח ואז בוויכוח הזה עוד הפעם תהיה החלטה אחרת ואז זה לא יקום. לכן אני מבקש, אני מכיר את כולכם, אני מוכן לתרום, בתור מתנדב, לעשות כמה שאפשר. יש לנו אנשים, כמו שאתם רואים, אנשים מבוגרים, יש להם מה לתרום לקהילה הזו, מה להשאיר לקהילה הזו. אם אנחנו לא נתעד אותם ולא נגיע אליהם עכשיו, הוויכוח בינינו יקבור את כל הדברים האלה.

אני זוכר, כשהתחלנו היה לי שיער, היום אין לי שיער. אני הזדקנתי. אני אומר לכם, גם עכשיו, לפני שאנשים יילכו לעולמם אני רוצה שיעשו וייהנו. כמו שפרופ' קורינאלדי, אתה אמרת, אני רוצה שתראה את המאמץ העילאי שעשית, גם בהקמת המורשת וכולם ייהנו והקהילה תשאיר את המורשת לאותם צעירים, לקהילות הרבות שהביאה לארץ, שילמדו על יהודי אתיופיה. לכן אל תהיו צודקים, תהיו חכמים. בואו נהיה חכמים ונשתף פעולה. זה המסר שאני רוצה להעביר.

טוב. פנטהון אספה, מנכ"ל טבקה ויושב ראש נציגות הארגונים של יוצאי אתיופיה, בבקשה, בקיצור.

אדוני היושב ראש, תודה. כהרגלך, אתה מקיים את הדיונים החשובים, אני חושב שזכינו שאתה נמצא במקום הזה. זה מאוד חשוב. אני רוצה גם לברך את הקמת מורשת יהדות אתיופיה, לברך את דני על מינויו להיות המנכ"ל.

אני חושב שהתקדמנו וזכינו, אבל אני שואל את השאלות, כמובן הנושא הזה מגובה גם בחוק, מגובה גם בהחלטת ממשלה וכמובן יש גם הסכם בינינו, בין ארגון בהלצ'ין לבין המרכז למורשת יהדות אתיופיה. אנחנו רואים שסוף סוף יש גוף סטטוטורי מגובה ובחסות הממשלה ויש לברך על זה, גם אלה שהחליטו.

אני ברצינות או בצחוק אומר, החוק עבר ב-1 באפריל, אני מקווה שזה לא היה בדיחה, זה היה ברצינות ואנחנו כן נזכה לראות את החוק הזה מיושם ואנחנו כן צריכים לראות את המשותף, גם כקהילה וגם להסתכל על מה שנעשה עד עכשיו. גם 2012, גם שנת 2010, זה לא התחיל. גם בהלצ'ין, למרות שהתחילו ב-96', יש גם לפני זה ולכן החוכמה של מרכז המורשת שקם כגוף סטטוטורי והיכולת של המרכז הזה לאגד תחתיו ולנצל כל יכולת, כל פיסת מידע, כל דבר שקרה עד עכשיו ולאגד בתוכו. ההצלחה והכישלון טמונים בעניין הזה שנקרא יכולת של המרכז כן לאגד תחתיו את כל הדברים האלה וכן לקיים את ההסכם. אנחנו יודעים טוב מאוד, תכניות גרנדיוזיות שקמו ונפלו כאילו לא היו ועוד פעם מקימים עוד ארגון. אני מקווה שמרכז המורשת הזה לא יהיה כמו תכניות גרנדיוזיות שראינו שקמו ונפלו.

זה יהיה תלוי גם במועצה וגם במנכ"ל וגם בחברים שתומכים, כן, צריך להבין ולהכיר ולהוקיר מה שארגון בהלצ'ין עשו עד עכשיו. יש הרבה מידע, הרבה אינפורמציה שאנחנו יכולים לנצל לטובת הנושא הזה. השקיפות מאוד חשובה. אני גם כיושב ראש וגם כמנכ"ל עמותת טבקה לא ידעתי על תהליך המינוי וכל הדברים האלה, יכול להיות שהייתי אקסטרני, לא ידעתי על זה, וגם לחשוף כמובן את רשימת החברים במועצה. אני חושב שזה חשוב מאוד שנדע. אז לא נראה איזה שהיא התנגדות כזו או אחרת שתבוא אחר כך.

אני רוצה לשאול שאלה, לעניין התקציב. נאמר פה שאין תכנית עבודה והמנכ"ל עדיין לא נכנס. שאלה טכנית, אני אומר, אירוע השקה, אני מניח שעלה כמה גרושים, איך ההחלטה התקבלה? מי החליט בנושא הזה אם לא הייתה תכנית עבודה לגבי תקצוב? וכמובן המנכ"ל נכנס רק עכשיו, אם אפשר לענות לנושא הזה. תודה ושיהיה בהצלחה.

אני נותן לתטהייר המרי, חברת מועצה וגם נציגת המשרד לתוך המועצה, אני מבקש שתתייחסי גם לשאלה של פנטהון שהעלה עכשיו, כי אין לנו זמן לתת לשמחה או לדני, אז את גם יכולה לענות, כי את גם חברת מועצה וגם מייצגת את המשרד.

תודה, אדוני יושב הראש. חשוב לי להגיד שחברי המועצה קיימו דיונים, יש סיכומי ישיבות, דנו בכל הנושאים ולגבי בהלצ'ין, הנושא הגיע למועצה והמועצה, דרך ד"ר שמחה, ביקשה לקבל חומרים כדי שנוכל לדון וכדי שנוכל לזמן אותם אלינו לישיבה. קיבלנו סירוב, את זה כבר שמחה אמרה. המועצה פתוחה לשיתופי פעולה ורוצה לעשות שיתופי פעולה, אבל לפני כן היא צריכה לקבל חומרים כדי לדעת על מה לדון.

זה לגבי הנושא הזה. לגבי התקציב, אז כן היה תקציב, דני נכנס, אבל היה לנו תקציב, תקציב שאושר.

מי מאשר? כי אני מבין עכשיו מדני שלא היה צריך לאשר - - -

חברי המועצה אישרו, עבר לאישור השרה, לאישור שר האוצר והתקציב אושר.

לא, אני אענה לך בנושא הזה. לפי החוק יש זכות ליושבת ראש המועצה לחתום במקום המנהל עד שהמנהל ימונה.

השאלה אם לדבר השני לא היה אפשר לעשות את האישור - - -

בוודאי, הם יכולים לעשות אם הם רוצים, אין מניעה חוקית. אתה צודק.

הדבר השני זה נושא אחר. יש פה נושא שצריך לדון בו לעומק, נושא הקרקע, מי רשום על הקרקע, אני לא חושבת שזה סביר שהמועצה תוציא כספים על קרקע שלא תהיה רשומה על שמה. אנחנו תאגיד על פי חוק ואם הקרקע צריכה להיות אז היא צריכה להיות לתאגיד וזהו.

תודה. פרופ' קורינאלדי, מילת סיכום.

אני מודה מאוד ליושב ראש, אני בדעה, ואני מקווה שזה יתקיים, שאנחנו לא רוצים יותר בג"צים. המוסד של הבג"צ זה הוועדה לעלייה וקליטה, ובאמת היושב ראש צריך להיכנס, העניין הזה של הקרקע, על שם מי היא תהיה רשומה, זה אפשר לפתור בהסכם כזה או אחר, כרגע מדובר על התקציב של התכנון על מנת שהעסק יתקדם, זה עוד לא עובר על בהלצ'ין. זה אפשר לפתור בהסכם, בקלות, ואנחנו מוכנים לעשות מה שיגיד היושב ראש של ועדת העלייה וקליטה.

המועצה היא זו שמחליטה.

בסדר, אבל אם יש מחלוקת צריך מישהו שיכריע, אתם רוצים שבג"צ יכריע? אז יהיה עוד בג"צ, היו 50 בג"צים, יהיה עוד אחד.

בלי ויכוח. אני גם אגיד את זה באמהרית למשתתפים שמתקשים לעקוב בעברית, מאוד חשוב הדיון הזה, אני רואה שזה מאוד חשוב, זו התחלה כמובן. אנחנו נמשיך לקיים דיון גם בנושא הזה, אבל אני רוצה להבהיר, גם לנציגי משרד התרבות וגם למנכ"ל וליושבת ראש המועצה, ארגון בהלצ'ין זה לא כמו ארגונים אחרים, מבחינת מעמדו בממשלה. נכון, הוא רשום ברשם העמותות כארגון, גם אתם תירשמו, למרות שיש קצת שונות בגלל החוק, מה שחשוב פה שאתם צריכים לראות, בהלצ'ין, הארגון הוקם על פי החלטת ממשלה, ההחלטה נמצאת בידי, ב-7 בפברואר 1996, ואחר כך גם 22 בפברואר, החלטת ממשלה מספר 574/ע/4. זה מספר החלטת הממשלה, שבסעיף 8 בהחלטה במפורש כתוב 'הממשלה מברכת על הקמת בהלצ'ין, המרכז למורשת יהדות אתיופיה ורואה עצמה מחויבת להבטחת פעילותו של המרכז ולפיתוחו'. לכן אני אומר, פה יש מעמד שונה מהארגונים של יוצאי אתיופיה שאנחנו מכירים. ונוסיף גם את החלטת הבג"צ.

לכן אני אומר שפה ההתייחסות היא גם לניסיון שצברו כל השנים והחומר שנמצא אצלם יכול לתרום להקמתו ולחיזוקו של המרכז למורשת שיקום בעזרת ה' בקרוב. מה שחשוב לעשות זה שיתוף הפעולה, להכיר בהם ולשלב אותם במועצה ציבורית, נציג של בהלצ'ין. כנ"ל גם בוועדה המדעית, כי זה יתרום, זה יחזק. אני אומר את זה לכולנו, כי זה לא של אף אחד פרטי, זה לא בית פרטי של אף אחד. זו נקודה אחת.

אני יודע שאתם לא ממנים, מי שממנה זו השרה, ואז הוועדה קוראת, אני רוצה להקריא את החלטת הוועדה, מנהלת הוועדה דנה גורדון שושני תקרא לנו את ההחלטה ואני אחר כך אחזור על זה באמהרית גם.

הוועדה קוראת לשיתוף פעולה בין המועצה של מרכז מורשת יהדות אתיופיה לבין ארגון בהלצ'ין. אני מבקש ממשרד התרבות להשיב לוועדה בכתב תוך שבועיים, אל"ף, מדוע המועצה החלה את פעילותה רק ב-2014 למרות שהחוק נתקבל באפריל 2012. בי"ת, להעביר לוועדה את פרוטוקולי ועדת ברנר, המאשרים את מינויי חברי המועצה. גימ"ל, מדוע לא מונה מנכ"ל למרכז עד לשנה זו, דל"ת, מדוע לא הושלם מינוי 13 החברים במועצת המרכז.

בנוסף קוראת הוועדה לשרת התרבות למנות בהקדם, במועצת המרכז למורשת יהדות אתיופיה, נציג ארגון בהלצ'ין. הוועדה קוראת למועצת המרכז, בשיתוף ארגון בהלצ'ין להתכנס בהקדם לישיבה עם נציגי עיריית ירושלים כדי להבטיח שהשטח המוקצה לבית המורשת יישמר לזכותו. הוועדה תקיים בקרוב דיון מעקב נוסף בנושא - - -

סליחה, אדוני היושב ראש, לבקש מאיתנו פרוטוקולים של דיון של ועדה שהיא של ועדה חוץ - - -

יש לנו זכות.

אבל לא לנו.

זה תשאירי, אנחנו - - -

הבקשה מופנית אלינו.

בסדר, אנחנו נפנה לוועדה ישר ואנחנו גם נראה את המינוי, כל המכתבים, לפי החוק.

אז אתם פונים? פשוט שיהיה ברור, כי זה נוסח כפנייה למשרד שלנו ואנחנו לא יכולים לספק פרוטוקולים של ועדה - - -

אז בואי נתקן את ההחלטה, הוועדה תפנה לוועדה - - -

תחת מי ועדת ברנר? תחת איזה משרד?

זאת הוועדה לבדיקת מינויים שליד משרד המשפטים.

אנחנו נפנה. הוועדה תפנה. (אומר דברים בשפה האמהרית).

הישיבה ננעלה בשעה 12:10.