הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 11

מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעה לסה"י בנושא "קשיים ברפורמה בשירות המדינה"

יום שני, כ"א בסיון התשע"ו (27 ביוני 2016), שעה 13:30

סיכום פעילות עבודת הוועדה והמלצותיה להבטחת יישום הרפורמה בשירות המדינה

חברי הוועדה: רועי פולקמן – היו"ר

מנואל טרכטנברג

עאידה תומא סלימאן

אמי פלמור - מנכ"לית משרד המשפטים

רועי דרור - מנהל תחום רפורמות ממשליות, משרד ראש הממשלה

רון צור - ראש מטה הרפורמה, נציבות שירות המדינה

אילן רם - מנהל מינהל הסגל הבכיר, נציבות שירות המדינה

חגי פיליפסון - מנהל תחום בכיר יישום הרפורמה בסגל, נציבות שירות המדינה

רון דול - יועמ"ש, נציבות שירות המדינה

איריס נחמיה - מנהלת אגף תורה וניהול ידע במטה הרפורמה, נציבות שירות המדינה

חן דנוך - מנהלת תחום בכירה, נציבות שירות המדינה

גבריאלה אשכנזי - מנהלת אגף בכיר בחינות ומכרזים, נציבות שירות המדינה

רינה צזנה - נציבות שירות המדינה

חיה עמר - מנהל הסגל הבכיר, נציבות שירות המדינה

אמיר יגל - סטודנט, נציבות שירות המדינה

יונתן בר סימן טוב - רכז מאקרו באג"ת, משרד האוצר

טל שחם - אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

שרית גולדנסקי - מנהלת אגף א' הון אנושי, משרד התרבות והספורט

אלמוג שרב - מנהל אגף משאבי אנוש, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

מוני מעתוק - מנהל האגף לניהול ההון האנושי ברשויות המקומיות, משרד הפנים

תמר לשם - סמנכ"לית בכירה משאבי אנוש, משרד התקשורת

נועה נאמן - עו"ד בנציבות הארצית, נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה

יוחנן פלסנר - נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה

דורון קרני - מזכיר ארצי בהסתדרות עובדי המדינה, ההסתדרות הכללית החדשה

תומר לוטן - מנכ"ל, המרכז להעצמת האזרח

משה דיין - נציב שירות המדינה

עמית כתר - מזכיר מניעת דליקות, נציגי הסטודנטים

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

נועה בירן - דדון

איה לינצ'בסקי

סיכום פעילות עבודת הוועדה והמלצותיה להבטחת יישום הרפורמה בשירות המדינה

שלום לכולם. שלום מר פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, אמי פלמור מנכ"לית משרד המשפטים, נציב שירות המדינה ואורחים נכבדים. אנחנו מתכנסים היום לסיכום של הוועדה המיוחדת למעקב אחר הרפורמה. אני שמח שאכן בכפוף ללוחות זמנים סבירים בלי למשוך את הדיונים, קיימנו 11 ישיבות של הוועדה. ברוב הנושאים המרכזיים שראינו לנכון שנכון לעשות עליהם מעקב ברמת הרפורמה. לאחר 11 מפגשים אלה מונח בפניכם מסמך הטיוטה של המלצות הוועדה ואנחנו מתקדמים לקראת הנחתו בעוד כשבועיים על שולחן הכנסת לאישור כפי המקובל ולראות בהמשך על איזה סוג של המלצות נרצה לעשות מעקב ברמה הפרלמנטארית. בכוונה התעקשתי שהוא יוגש היום, כי חשבתי שזה מאוד חשוב לשמוע עוד הערות מסודרות של הנציבות ושל שאר הגורמים והגופים שהיו שותפים למהלך וכמובן חברי הוועדה שקיבלו את עיקרי הדברים אתמול בבוקר.

שמנו כרגע בטיוטה שלושה מסמכים של הארגונים, אנחנו כמובן נרצה את אישור הגופים השונים שזה יכול יהיה להופיע כנספחים בתוך הנייר, זה כמובן דורש את אישורכם. כל האזכורים נמצאים בצורה מסודרת ואנחנו נרצה לדעת שמבחינתכם אין בעיה שזה יופיע במסמך הסופי, עם כל הקרדיטים הנדרשים.

אני מוסיף כמובן לברכות גם את רון, ראש מטה הרפורמה, אחד השושבינים המרכזיים של כל האירוע ושותף מרכזי בדיוני הוועדה. כמובן גם כל צוות הנציבות, שזכינו להרבה שיתוף פעולה מהם. אני אעבור על עיקרי הדברים ואז נפתח את זה להערות כדי לוודא שאין דברים מרכזיים ששכחנו.

יצאנו לדרך עם נושא אחד עקרוני מאוד והוא הרצון לתת רוח גבית לנציבות ולרפורמה. זה נכתב גם בדו"ח, שבסוף, המענה לעולם המתחים הטבעי בין המערכת הפוליטית למערכת המקצועית לבין שביעות הרצון של הציבור, האמון של הציבור לבין המערכת הציבורית, כל זה עובר דרך הצלחתה של הרפורמה. כלומר הנחת העבודה אומרת שככל שהרפורמה תתקדם בצורה יעילה, מהירה, שידעו עליה יותר, שתהיה אפקטיבית וירגישו אותה, כך האמון של הציבור יהיה גבוה יותר, כך האמון של המערכת הפוליטית יהיה גבוה יותר, התחושה של הדרג הנבחר שהוא יכול לממש מדיניות. לכן, בסופו של דבר זה המבחן, המימוש של הרפורמה.

הנושא השני שהיה גם אחד המוקדים של הדיונים האלה היה הסוגיה של שוק העבודה המודרני. העובדה ששוק התעסוקה ושוק המדיניות הציבורית של ה-121 הוא עולם של שינויים מאוד דינאמיים, מצב שמצריך גמישות, הן במשרדי הממשלה, יכולת להתמודד עם שינויים תכופים שהדרג הפוליטי ושהמציאות דורשת מהם. יכולת למעבר של עובדים בין משרדים, מה שלא היה מקובל בעבר. פעם אדם היה מגיע למשרד ומבלה בו את כל חייו. השילוביות בין מגזר פרטי, מגזר ציבורי ומגזר עסקי. זה מאפיין של עולם המדיניות הציבורית של ה-121. שיתוף הפעולה הה לא היה מקובל פעם, היום הוא לחם החוק של מדיניות ציבורית טובה. השירות הציבורי צריך להתאים לכל הדברים האלה ועל כך אמרנו, אלה היעדים הגדולים של הרפורמה ועליהם, מהם עיקרי הדיונים ועיקרי ההמלצות בקצרה:

הנושא הראשון שהתעסקנו בו רבות היה סוגיית המכרזים. זה נידון גם מבחינת לוחות זמנים ועלתה סוגיה מהותית בישיבה המשותפת עם מבקר המדינה שהיא היכולת למדוד את הרגע שלפני יציאת המכרז, קרי את הכנת המכרז. מה שהיום לא נמדד ב-SLA שלנו ובעצם דורש ככל שאפשר יותר סמכויות במשרדים. כל ההליך הזה של אפיון הפקיד, הגדרות התפקיד, שהיום בעצם אנחנו לא מודדים אותו ולפעמים לוקח שבוע ולפעמים לוקח ארבעה חודשים.

היו לנו שתי התייחסויות לעניין, אחד זה האצלת סמכויות ודבר שני, נושא מבנה הנציבות והעבודה שככל שמבנה היציבות יושלם וכל מערך השירות למשרדים ובעלי התפקיד הרלוונטי ימונו בנציבות, גם היכולת לתת את השירות הזה, ניהול הרפרנטים מול המשרדים – הדבר הזה הוא קריטי להשלמת הטמעת הרפורמה וגם המהלך הזה צריך להיעשות. כמובן גם דברים אחרים שנעשו כאן, הליכי תכנון מוקדם, פרישת עובדים, חופשות לידה, אלה דברים שאנחנו יודעים שקורים.

כשאתה מדבר על תפקיד הנציבות, צריך לדבר גם על האחריות שהמשרדים צריכים לקחת לחלק שלהם בתהליך הזה. אנחנו מאוד אוהבים לקטר על הנציבות, אבל ממעטים למדוד את עצמנו ואני יכולה להגיד לך שמדדנו את עצמנו וגילינו להפתעתנו שאנחנו לא פחות מושכים זמן שלא לצורך ושמן הראוי לטפל בדבר הזה קודם כל.

נוסיף את ההערה הזו, שגם זמני משרדים צריכים להיות מפורסמים.

התכנון, החשיבה והידיעה שאדם יוצא לחופשת לידה ולא להיזכר בזה רק בשבוע שאחרי, כשקונים את המתנה לברית.

נכון שבמקטע מסוים וחשוב אין לנו עוד SLA אבל תזכור שברוב השירותים הפנים ממשלתיים אין SLA בכלל. לכן אני מסתכל גם על הצד פורץ הדרך, שישSLA בנציבות וכמובן צריך להשלים. אני מקווה שהתופעה תתרחב לעוד משרדים.

בשביל הקוריוז, אחת ההחלטות שקיבלנו זה לקצר את זמן הפרסום מ-14 ימים לשבעה ימים. ועדת השירות קבלה החלטה, צריך לפרסם את זה ברשומות. התיקון הוא כזה, במקום 14 יבוא המספר 7. זה מופעל אבל שלושה חודשים עוד מפורסם ברשומות כי ליחידה אחרת אין SLA כנראה.

אני ממשיך עם עיקרי הדברים. הנושא השני שהעמקנו אותו הוא סוג של נושא משני אבל מרכזי מאוד שהפכנו לדוגמה לסוגיית העתודות, זה הנושא של סטודנטים, בעניין הזה יצאנו לדרך עם תכנית, לא אחזור על זה כי כבר פרטנו את זה. המטרה היא לראות ב-2017 שבאמת זה מורחב, תוכלו לראות אם יש דברים נוספים.

סוגיית ההאצלה - אחד הדברים המרכזיים שנדונו כאן הייתה האצלת הסמכויות על משרדי הממשלה, זה חלק מעקרונות הרפורמה ואנחנו רוצים לראות את עיקרי ההמלצות. אחד המדדים שאנחנו רוצים לבחון לאורם את היישום של הרפורמה, הופיע ברפורמה המקורית ואנחנו חושבים שזה אחד מקולות המפתח של יישומה והצלחתה של הרפורמה, זה האצלת סמכויות. כמו שאמרה מנכ"לית משרד המשפטים, זה שילוב בין היכולת של המשרדים לקלוט את הסמכויות החדשות, לעמוד בלוחות הזמנים ולהתמודד עם המשימות האלה ושל הנציבות, להיות רגולטור על, מלווה ומפתח.

עלה בדיון שהוא אולי החלק היותר מקדמי בהמלצות כאן, פחות קונקרטי אבל עדיין משמעותי, סוגיית החלת הרפורמה על המערכת הציבורית. זה מותנה כמובן בזה שכל מטה הרפורמה יוטמע באופן קבוע בתוך הנציבות. אחד הדברים המהותיים שעלו למעקב, זהה למעבר ממכרזים פנימיים למכרזים בין משרדיים ואולי בהמשך וזאת הכוונה וההמלצה שלנו, היעד הוא מכרזים פומביים. אבל בינתיים לעבור ממכרזים בין משרדיים למכרזים יותר רחבים בשירות הציבורי, קרי להחיל גופים סטטוטורים וככל האפשר להרחיב את מושג המכרז הבין משרדי, רחב ככל האפשר. להרחיב את המשפך כמה שיותר, ראינו את זה גם בדוחות, ככל שהמכרזים הם משרדיים, כמות המועמדים קטנה יותר, היכולת להביא מועמדים חדשים קטנה יותר וכו'.

פרק גדול ומשמעותי הוא סיפור הייצוג ההולם. התובנה המרכזית שהגענו אליה, שיש ריבוי גופים וחוסר תיאום ברמה הממשלתית בסוגיית הייצוג ההולם. ההמלצה שלנו הייתה שצריך להיות שולחן עגול במשרד לשוויון חברתי כיוון שיש ריבוי גופים וריבוי מדיניות. הוצגו בפני הוועדה כלים שונים, יעדים שונים ותפיסות מדיניות שונות, לגבי גיוון תעסוקתי כמו שילובם של חרדים בעלי מוגבלויות מיעוטים וכו' והן סוגיית השוויון בתפקידי ניהול ובשכר לנשים וגברים, שוויון מגדרי בשירות הציבורי. שני הנושאים האלה, שהם שני נושאים שונים, מופיעים עם חומרי הרקע שלהם בדו"ח.

דבר מרכזי נוסף, לא נכנסנו לפרטי הפרטים של היעדים כי זה לא היה המנדט, הכוונה הייתה להיות ממוקדים. הדבר המרכזי שהתחדד, זה שאין הורה אחד מרכזי בשירות הציבורי שיודע להוביל מדיניות אחודה. ההמלצה שלנו הייתה שזה יהיה במשרד לשוויון חברתי, זה עדיין לא קרה למרות שכבר פנינו למשרד והם עדיין לא השיבו.

למה לא בנציבות?

כיוון שיש עוד הרבה גורמים, יש יחידה בנציבות שמטפלת בזה ויש גם במשרד הכלכלה ועוד גופים שמתעסקים בזה. נושא המיעוטים יושב בחלקו במשרד ראש הממשלה. יש ריבוי גופים והיעדים הלאומיים, שחלקם הם הנציבות ולא כולם זה הנציבות. רובם זה לא הנציבות. לכן, אחת התובנות הייתה שזה לא יכול להיות הנציבות. הנציבות צריכה להתיישב עם מדיניות ממשלתית בנושא גיוון תעסוקתי וקידום נשים, אבל לא מעבר לזה.

נושא מהותי היה סיום שלב מטה הרפורמה והטמעתו בנציבות שירות המדינה, קיימנו עליו דיון בישיבה האחרונה ובלי ספק דובר על המלצה של הוועדה לפרק את מטה הרפורמה בכפוף להשלמת ההטמעה הארגונית, ציינו אותה והיא מופיעה בפרטים, לגבי ההטמעה של היחידות הרלוונטיות בתוך הנציבות, כדי שאפשר יהיה להגיע ליעד הנדרש, כל עוד זה נשאר מטה לצד הרבה מאוד מהפעילות האחרת, זה יהיה מוגבל.

קיימנו דיון על יחסי דרג פוליטי דרג מקצועי. היו שתי המלצות בנושא הזה, כלל שהרפורמה תמומש, להבנתי זה יוריד מתחים, כי תהיה כתובת קדנציות וכו'. דבר שני, אני חשוב שחלק מהמהלך הנדרש, הוא חלק מהעקרונות האלה להסדיר בחוק השירות הציבורי. גם על זה נעשתה סקירה שנמצאת כאן, חלקה נעשתה על-ידי "מעש", התייחסנו אליה בנייר, לגבי ההיסטוריה של החקיקה בתחום השירות הציבורי בישראל. התחושה שלנו היא שהחקיקה וההסדרה היא בחסר וחלק מעקרונות הליבה שקשורים לאתוס השירות הציבורי וליחסי דרג פוליטי, דרג מקצועי, צריכים להיות מוסדרים כפי שמדינות מערביות רבות עשו בעולם, בחוק שירות המדינה שמגדיר את קווי היסוד, לא בפרטי הפרטים, אבל כתחליף לכל מיני הסדרים ארעיים שנמצאים היום בוועדת שירות. זו הייתה ההמלצה, יישום הרפורמה וקידומה, יחד עם חוק שירות מדינה. חלק מהמהלכים שצריכים במידה מסוימת להוריד את עולם המתחים, שהוא בריא, אם הוא לא עובר שלב מסוים, בין הדרג המדיני, הדרג הפוליטי לבין הדרג המקצועי והבנייה נורמטיבית במדינת ישראל של מערכת היחסים התקינה בין דרג מקצועי לדרג פוליטי במדינה דמוקרטית.

אלה היו עיקרי הדברים, מונחת בפני חברי הכנסת טיוטה להערות, בעיקר פרק ההמלצות. כל המלצה תתקבל ותוכנס, אתם מוזמנים להעביר הערות, נשמע לפי סבב.

תרשו לי כמה מילים כלליות. השתתפתי בלא מעט ועדות במסגרות שהיו מופקדות על נושאים גדולים ואני חייב להגיד אדוני היושב-ראש, הדרך שניהלת את הוועדה הזאת היא למופת ועובדה שתוך 11 ישיבות הגעתם למסמך הזה, שכמובן תהיינה הערות עליו וכו', אבל בצורה מאוד ברורה וחדה מסכמת את עיקר הצעדים שיש לבצע מכאן ואילך. זה ראוי לכל שבח.

באותן ישיבות שהשתתפתי בהן, ראיתי גם אתה דינמיקה שנוצרה כאן. זה לא דבר מובן מאליו, לאלה מכם שלא זכו לשבת בוועדות למיניהן. הייתה דינמיקה מצוינת, הייתה נכונות גם לספוג ביקורת ולהפוך את הביקורת לאפיקים חיוביים. זה לזכותם של כל אלה שהשתתפו.

אני עוצר אותך רגע כי שכחתי משהו חשוב. יושבת לצדי נועה בירן-דדון, מנהלת הוועדה, שהייתה גם אחראית לריכוז המסמך הזה. בלי העבודה המקצועית שלה בוועדה והמהירות שהייתה מהרגע שסיכמנו על ראשי הפרקים לריכוז המסמך הזה, שום דבר לא היה קורה. המון תודה נועה, עשית עבודה מדהימה.

לגופו של עניין, אני כמובן ארצה לעיין בהמלצות ולהעיר הערות פרטניות בהמשך. השאלה הגדולה בסופו של יום זה מה יהיה דינו של המסמך הזה. אני מניח שהנציבות תיקח את זה לתשומת לבה, אני סומך על הרצון הטוב והכוונות הטובות של ראשי הנציבות שיושבים כאן, אבל לא בטוח שזה מספיק כי הקשיים הם רבים. השאלה היא מה ניתן לעשות כדי שמשהו משמעותי ממה שכתוב כאן אכן יקרה ושיהיה תהליך המשכי של בקרה ודחיפה כדיש הדברים יקרו. אם לא, אני חושש שחלק ניכר מזה יישאר בגדר של כוונות טובות ועבודה מצוינת שנעשה, אבל תביא תוצאות, לא מכיוון שמישהו לא רוצה או נאחז בקרנות המזבח, אלא כי בדרך-כלל האינרציה ידה על העליונה. זה נכון בכל מסגרת ובכל מקום, אני יכול להגיד מתוך מערכת הביטחון שבזמנו עם דוח ברודט ניסינו לשנות את הדברים, בכל מסגרת זה כך, על אחת כמה וכמה כשמדובר על מסגרת על. הרי הנציבות זה לא גוף שיש לה זכות קיום משל עצמו אלא - - - כל המנגנון הממשלתי. לכן זה יסוד הקושי זה לא משק סגור.

מה שחסר לי כאן זה "אקשן אייטם" שיביאו לזה שיהיה מנגנון המשכי לדחיפה והטמעה של הדברים האלה. דבר שני, לאור העבודה שמדובר בהרבה דברים, אולי צריך לעשות סדר עדיפויות, מיפוי של הדברים. בהתחלה נמקד מאמץ בהטמעת הדברים, בלי להפחית את החשיבות של שום דבר. זאת הדאגה הגדולה שלי, יש את האחידות של ההמלצות, אבל זה הנושא.

אתה אומר הטמעה ואתה אומר את סדרי העדיפויות.

ובצורה המשכית. שתהיה המשכיות.

אני מקבל את ההערות. לסוגיית ההטמעה והבקרה התייחסתי בפתיח, אני מודה שאין לי עדיין פתרון במובן הזה של מי האבא. פורמלית אנחנו יודעים מי האבא, משרד ראש הממשלה, אבל אנחנו גם יודעים את העומס.

השאלה היא גם מי האבא בכנסת?

זה סיפור אחר. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן בבקשה.

קודם כל ברכות לעשייה המקצועית ולהובלה. אי-אפשר להתעלם, חבר הכנסת רועי פולקמן, שהובלת את הדיון בקצב שקצת סחרר אותנו, אבל הדיונים גילו בקיאות ממה שקורה. חבל שאנחנו מקבלים רק עכשיו את המסמך.

ההמלצות הופצו אתמול בבוקר. התקציר הופץ אתמול בבוקר, את רוב החומר ראיתם במהלך הדיונים. זה בעיקר להערות.

הערות אמיתיות יכולות לבוא אחרי העיון ואני מציעה להשאיר את הדלת פתוחה כדי שנוכל לעיין לעומק בזה. מדאיגים אותי שני הדברים: הבקרה וההטמעה והיישום, במיוחד כאשר יש המלצות של האצלת סמכויות, כאשר לא ברור עדיין איך אפשר לעשות את הבקרה על השימוש בסמכויות האלה שיבואו עם השינוי הזה.

לגבי מנגנון בקרה, יכול להיות שאגיד משהו שלא ימצא חן בעיני חלק מנציגי הנציבות. אבל הניסיון שלי אומר שהבקרה היא לא הדבר הכי חזק בדרך-כלל. מנגנוני הבקרה של המדינה, במיוחד בעשייה של המשרדים, הם לא הצד החזק שלה. לבוא ולהאציל סמכויות ולפתוח את זה כאשר המטרה היא לזרז את ההליכים וכאשר גם הייתה ביקורת על מה שקיים היום בצורת קבלת ההחלטות, זה יכול להיות מסוכן. אם לא יהיה ברור מה מנגנון הבקרה שיפותח לאחר מכן ואיך זה יפעל כדי להיות בטוחים שהאצלת הסמכויות האלה לא יגררו אותנו לבעיות מסוג אחר שלא קיווינו להם ולא רוצים אותם בתוך היישום, לדעתי חשוב מאוד לדעת איך יטופלו וצריך להבהיר את זה. יש לנו ראייה איך להאציל סמכויות ובמה להאציל סמכויות אבל לא נגענו בצד של המטרה וזה מסוכן מאוד בעיני ואני לא סגורה לגבי זה.

בישיבה הקודמת, במבנה היציבות המוצע, דובר על יחידת בקרה מאוד משמעותית, שתפקידה בין השאר יהיה לפקח על עבודת המשרדים בתוך זה. לייצר את אותו מנגנון, שלא רק עושה, אלא גם יכול לתת תמונת מבט אסטרטגית, הערכת מצב מתמידה. את צודקת שזאת סוגיה מהותית.

דבר שני, עיינתי בכל הנושא של ייצוג הולם, הסתכלתי על סיכום ההמלצות בעניין ייצוג הולם, הייתה לי הרגשה שמדובר רק בייצוג הולם לנשים. כיושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה אני מאוד שמחה על זה, כבת לאוכלוסייה הערבית ונציגה של האוכלוסייה הערבית, זה מדאיג אותי. כלומר, לא ראיתי שום המלצה, למרות שאנחנו יודעים שכל הנושא של ייצוג האוכלוסייה הערבית בתוך נציבות שירות המדינה לא הגיע ליעדים שנקבעו לו, אין לו תכנית ואין החלטה ברורה של הממשלה. ההחלטה הקודמת פג תוקפה ולא דובר על שום דבר בעניין. הייתי מצפה שתהיה המלצה ברורה, שתדבר על קידום תכנית ברורה לשילוב האוכלוסייה הערבית, כולל נשים ערביות. במיוחד שהקדשנו לזה הרבה דיונים והייתה הרבה ביקורת בנושא הזה.

יש לי בעיה שמדברים רק על זה שההמלצה היא לעקוב אחר תכנית הפיילוט המופעלת במשרדי הממשלה בעניין שעות נוספות ועבודה מהבית למרות שכדאי היה שנחשוב על דרכים אחרות וניסיון למצוא פתרונות. חשוב לי שיצוין בסיכומים שזה לא יהיה המפלט היחידי והפתרון היחידי, אלא שיהיה גם בהמלצות שהנציבות תחפש תכנית ברורה לסגירת פערים בשכר וטיפול בנושא של קידום נשים. מדובר גם על ייצוג לא נכון בהתקדמות בסולם התכניות. כל זה בהסתכלות מאוד מהירה, כל נשוא הבקרה וההטמעה הוא מאד חשוב.

נשמע את מנכ"לית משרד המשפטים בבקשה.

אני חייבת לומר שבעיני זה לא פחות מרגע היסטורי שוועדה בכנסת שעומד בראשה חבר כנסת צעיר מהקואליציה מחליט לגעת באחד הנושאים שנחשבים להכי פחות מגניבים/סקסיים והוא השירות הציבורי, שתמיד נתפס כגוף אפור לא יעיל, לא מעניין, גוף שמן שרוכב על הגב של הרזה וסופרלטיבים נוספים מהסוג הזה. לקחת את זה בטיימינג מושלם בעיני, כאשר הנציבות נמצאת בעיצומה של רפורמה מאוד חשובה. אני חושבת שההזדמנות הגדולה בדיון שערכת ובמסמך המסכם שלך זה לתת רוח גבית חשובה לרפורמה הזאת, כולל הרעיונות שלך שקשורים לחקיקה, כולל אותו יום עיון שעשינו יחד עם תומר לוטן. לבוא ולהגיד שזה המפתח לממשלה של הדור הבא. להבין שהפקידות מורכבת לא מאותם פקידים אפורים אלא מדור ה-Y שאנחנו רוצים לראות אותו כחלק משפיע.

אנחנו רוצים לראות את דור המחאה לא רק מגיע לכנסת, אלא שיראה בשירות הציבורי יעד ומקום להשפעה. הוא יבוא למקום הזה אך ורק אם הוא ייתן מענה לצרכים שלו. מוביליות זה צורך זה לא שההורים שלי עובדי המדינה שנכנסו ביו אחד והתכוונו לצאת רק בפנסיה, רצוי מאותו משרד.

היכולת לתת מענים היום, אלה האתגרים של הנציבות, ואתה נוגע בהם. האיזון בין חיי המשפחה קוראים לזה מעמד של נשים, אני לא אוהבת את השיח של נשים. האיזון בין חיי משפחה לעבודה, שבא לידי ביטוי בצורות העסקה מגוונות ביכולת לדווח על שעות נוספות מהבית, ביכולת לעבוד מהבית. לקדם סדר יום ירוק, בו לא חייבים לעלות על הכביש כל יום כדי להגיע לעבודה. לעשות שימוש בכלים שיש היום, עד לאחרונה במשרד ראש הממשלה והיום במשרד לשוויון חברתי, של ישראל דיגיטאלית.

מה זה אומר לגבי עולם העבודה ואיך גם הדבר הזה משתלב בתוך השירות הציבורי, להפוך את נציבות שירות המדינה לא לגוף שעוסק בשאלה איך רמת משרה תעלה מ-39 ל-42, אלא איך הופכים את השירות הציבורי לרלוונטי, למוקד משיכה, למקום בו כל בוגר מצטיין של אוניברסיטה רואה בו לפחות את היעד הראשון שלו, אם לא יעד מרכזי בתכנית הקריירה שלו וככל שתצליחו להוביל את המהלך הזה של פתיחה, גם לרשויות המקומיות, גם לשלטון המקומי, גם לרשויות אחרות ולהפוך את המושג שירות ציבורי למושג הכי רחב שאנחנו יכולים להעלות על דעתנו, ככה בעצם יושגו המטרות הרחבות.

מילה לגבי האחריות של המשרדים. אני לא יודעת אם יש אדם שהעלה בדעתו שכשמטה הרפורמה סוף סוף ייתן כלי למנהלים לבחור מצטיינים ואולי גם לתת להם מענק על ההצטיינות, הדבר הזה ייתפס כמשבר הגדול ביותר עבוד השירות הציבורי. אני מוכנה להעיד על המשרד שלי, הצורך של המנהלים להגיד שרק 15% הם מצטיינים, אני חייב להודות שהשאר הם רק טובים מאוד, זה משבר שמי שלא ראה אותו מקרוב, לא ראה מחזה אבסורד מימיו. צריך להבין עד כמה אנחנו ממוקדמים בנציבות, המחויבות של המשרדים לתת את החלק שלהם ובהקשר הזה אני לוקחת את זה ל"אקשן אייטם" שדובר עליו. לדעתי היכולת של הכנסת לגרום לכולם להתייצב ולהמשיך לעקוב אחרי המימוש, קודם כל של הקיים. יש הרבה שאלות שאני מוכנה להציע לכנסת להמשיך לשאול את השירות הציבורי, איך הוא מתקדם עם הדבר הזה? איך הוא ממש את שיטת הקדנציות? משאד המשפטים הוא אחד המשרדים הראשונים שעובדת בו שיטת הקדנציות, יש בו לא מעט אתגרים שצריך להבין איך מתרגמים אותם לדבר הבריא שיש בשיטת הקדנציות ולא למצב המסוכן שאנחנו רואים, שאנשים מצוינים היום חוששים להתמודד על תפקידי הקדנציות כי הם לא רוצים לעזוב את השירות הציבורי בתום ארבע, שש או שמונה שנים.

אני בהחלט חושבת שזוהי רק ההתחלה. כל מי שאמר שאין פה סיום, בעיני לא יכול להיות פה סיכום, צריכה להיות פה תשתית לעבודה מאוד רחבה, צריכה להיות הדרך שמסיימת את הנציבות במבנה הישן שלה עם הרפורמה הזאת והופכת אותה לגוף שיותר עסוק בפיקוח, בהתוויית מדיניות, ביצירתיות, במציאת פתרונות חדשים ועדכניים לצרכים ופחות לשוטר היום-יומי הזה שצריך אותו בכל רגע לכל תנועה בתוך השירות הציבורי.

בלי הכנסת ובלי שהדבר הזה יהפוך להיות למוקד ענין של גורמים משפיעים בתוך הכנסת, זה לא יקרה. הגוף הזה, שמונה היום עשרות אלפי עובדים, יישאר כגוף שתדמיתו גרועה, שבכל פעם בו אני מחזירה טלפון אחרי השעה ארבע, קודם כל מודים לי על עצם זה שהחזרתי טלפון, זה תמיד מעליב אותי, זה העליב אותי מאז ומעולם מאז אני עובדת מדינה לפני 20 שנה. בעיקר הפליאה הבסיסית שמישהו עובד אחרי השעה ארבע, כשאנחנו יודעים ואני יכולה להעיד לפחות על המשרד שלנו, על 4,000 עובדיו, יש כל-כך הרבה אנשים שעובדים קשה מאוד היום ואנחנו רואים את זה כשמגיעים אלינו מידי פעם עובדים מהמגזר השלישי או מהאקדמיה, הם מופתעים לראות את זה. אני מודה לך ומזמינה אותך לא להגיע לסיכום, אנחנו נעביר גם הערות, אלא לחשוב איך אתה ממשיך לייצר את הפיקוח הזה ואת החיבור הזה בין הכנסת לבין התהליך החשוב מאוד הזה.

תודה על הדברים. בתפקיד שלך, מעבר לדברים שאת עושה בשוטף, בין השאר הוועדה לנושא גזענות. העובדה שאת מסמלת את המנכ"לים המקצועיים של משרדי הממשלה והעבודה שמתחלפים שרים אבל המנכ"לית המקצועית נשארת כי היא עושה עבודה טובה. בעיני זה חלק מהעדות הכי חשובה לרציונל שבבסיס הרפורמה, שאומר שגם שר, ככל שירצה להצליח בתפקידו, הוא ירצה את העובד המקצועי והטוב ביותר, לאו דווקא את אומר ה"הן" הפוליטי, אלא את הטוב ביותר האפשרי. אדם ומנכ"ל מקצועי יודע לעבוד עם כל פוליטיקאי, לא משנה מה דעותיו, כי ב-90% מתחומי העבודה, העבודה היא מקצועית ולא פוליטית. לכן, כשיש מנכ"לים מקצועיים, הם מקצועיים, הם פשוט טובים ואז לא משנה אם תה שר מפלגה כזאת או מפלגה אחרת. לראיה, שר המשפטים שעבר מקצוות שונות של הצירים הפוליטיים ומנכ"לית טובה היא מנכ"לית טובה. תודה על הדברים, אני באמת חושב שזה מימוש של הדברים האלה. מר פלסנר בבקשה.

אני מצטרף לדברים שנאמרו, הייתי בלא מעט ועדות בכנסת שקמות ומסיימות, לרוב הן לא מסיימות את תפקידן, כאן הייתה התחלה אמצע וסוף. הראית שהיכולת והסמכות לזמן כל אדם ולדרוש כל נתון היא סמכות אדירה שאנשים נוטים לא להעריך את העוצמה שגלומה בה. במובן הזה שברגע שמחליטים מיהם האנשים הרלוונטיים לטובת יישום רפורמה ומהם הנתונים הרלוונטיים, עצם העבודה שאתה יכול לכנס את זה בכנסת ועם צוות מקצועי לעשות אינטגרציה של החומרים, להיעזר בעוד ארגונים חיצוניים, זו יכולת אדירה כדי לעשות סדר בנושא. במובן מסוים זו יכולת שכמעט אין אותה לאף אחד בתוך הממשלה ועדיין לא בסמכות. אפשר בבקשה, אבל בסמכות אני לא מכיר הרבה שיכולים לדרוש מכולם להגיע.

סיפר מנכ"ל משרד ראש הממשלה שכשבממשלה רוצים לעשות תיאום, אז מעבירים החלטת ממשלה. אם אתה סתם מזמין לא באים.

במובן הזה יש בזה המון. גיליתי את זה גם בזמנים קודמים כאן, את העוצמה, שאמנם אתה לא יכול לפטר אף אחד כאן, אבל עצם היכולת לכנס את כולם לעשות סדר, זה רוב הניהול. אמנם קוראים לזה פיקוח, אבל זה פיקוח עם השפעה מעבר לזה.

לכן אני מתחבר לדברים שאמר חבר הכנסת טרכטנברג. אחרי שעלעלתי בדו"ח, הייתי מחלק אותו לשניים: יש את המקומות בהם הוועדה עברה בסעיפים קונקרטיים מכרזים, סטודנטים, המבנה הארגוני של הנציבות. כאן זה פרטים שיכול להיות שאפשר להאיר פרט כזה או אחר, אבל בסך הכול האתגר הוא מימושי. העוצמה הזאת שיש בכנסת, לבוא עוד חודש, לזמן את משה דיין ורון צור, כי גם הם לפעמים צריכים שיזמנו אותם כדי שיוכלו לשרשר אחורה והם צריכים לתת תשובות, כשבנוסף העוצמה של המקום הזה שהוא שקוף וציבורי, כדי להגיד מה קורה עם הסעיף הזה ועם המכרז הזה. מכיוון שזו מערכת שכל-כך קשה להזיז אותה, גם כשיש רצון טוב, כולנו מסכימים שהרפורמה היא צעדים, יש שיגידו דרמטיים ויש שיגידו חשובים, בכיוון הנכון. אני לא יודע איזה משרד מפקח על משרד ראש הממשלה? ועדת כלכלה?

אין ועדה כזאת.

אין דבר כזה.

ועדת משנה לעניינים חשאיים. בכל מקרה צריך איזושהי ועדת משנה. לדעתי אתה כבר התמחית בתחום הזה. העבודה לא הסתיימה. אין מצב שהיא הסתיימה. זה לגבי הטמעת הפרטים.

לגבי הדבר השני, כאן אני מעצים את המסר שהעבודה לא הסתיימה, שאם בנקודה הראשונה זה מצריך בקרה הטמעה והתאמה, אז יש שלוש שאלות גדולות שעולות, הוועדה מיפתה את השאלות המרכזיות, שלדעתי אנחנו עוד לא בשלב ההטמעה אלא בשלב הבירור. השאלות הן: שאלת הייצוג, זה שולחן עגול בראשות גילה גמליאל, או במילים אחרות – צריך לטפל. אין סיבה לא לחשוב על פורמט לא רק ממשלתי אלא פרלמנטרי, שממשיך לטפל. דבר שני, דרג פוליטי, דרג נבחר, סוגיות סופר מורכבות, חשובות, אנחנו יודעים שיש הרבה מאוד יוזמות שבאות טלאי על טלאי לפתור בעיה ביצירת בעיה הרבה יותר גדולה. אם לא תהיה ועדה שדרכה אפשר להשמיע את הקול, שלעתים הוא גם יהיה קול שבולם יוזמות רעות, אז זה גם צורך. מצד שני, ללבן את הסוגיות שבאמת דורשות ליבון.

דבר אחרון הוא חזון לניהול המשאב האנושי. אני מסכים לגמרי עם דברי הפתיחה שלך, גם היום וגם בישיבה הראשונה, על הדינאמיות, על המוביליות, על ההשתנות האדירה של שוק העבודה. על השינויים הטכנולוגיים, השינויים הגלובאליים. יש פער בין כל השינויים האדירים האלה ובין ההמלצות הפרטניות שהן חשובות אבל הן כאין וכאפס כמעט.

כאן הייתי מציע את אותו רעיון שעלה בכנס של שולחן עגול. יכול להיות שהוא צריך להיות דיסקרטי בשלב ראשון. עם נציגים מהתעשייה, מההסתדרות, מההי-טק, מהממשלה. ללבן ולשים את כל השאלות הקשות על סדר היום, גם לגבי דרג פוליטי, דרג ממונה. בשני המקומות האלה זה גם מחקר, גם דיאלוג, חלקו דיסקרטי חלקו לא, אבל חסר פה את החזון. אני גם לא מצפה מהדרג המקצועי לבוא עם החזון פורץ הדרך כי הם נמצאים בתוך מערכת. אתה לא רוצה שיפטרו אותם מחר בבוקר.

טוב שלא אמרת כי הוא לא מסוגל.

אני מבין אילוצים מוסדיים מהם. אבל לך אין את האילוצים האלה. כן אנחנו צריכים לחשוב כאן על מכניזם ובהיבט הזה גם המכון יכול להציע לא מעט דברים.

מכיוון שחלק ממה שקרה כאן זו השותפות הזאת בין המערכת הממשלתית, הכנסת והמגזר הפרטי, זה חלק מהתהליך. דווקא בגלל שאנחנו לא ועדת חוץ וביטחון אנחנו מכירים במגבלות הכוח. חלק מההכרה במגבלות הכוח היא שבנושאים מסוימים, ייצוג הולם זה עולם ומלואו, אפשר לכתוב אלפי דוחות על ייצוג הולם בלבד. הוועדה הזאת היא לא ועדה בנושא ייצוג הולם. התובנה בנושא הרפורמה הייתה הגדרת שני הנושאים של גיוון תעסוקתי ונשים. ניסחנו אותם. אלה שני עולמות התוכן שנמצאים בפני שירות המדינה. האמירה היחידה ברמה של הוועדה הייתה שיש ריבוי גורמים, זו אמירה ארגונית, בלי להיכנס כרגע לדיון, כיוון שלא לוועדה הזו לקבוע אם צריך לקבוע האם חלק מהטיפול בגיוון תעסוקתי הוא דרך יעדים תוצאתיים במובן של מכסות. לי למשל יש סמני שאלה אם זה אפשרי.

אני עוסק בזה גם במכרזי מדינה ברכש וגם בנושא קליטת עובדים ואני לא בטוח שהיום, בעולם ה-121, עם האילוצים שיש בתחום הדיון על גיוון תעסוקתי למשל, האם אפשר להציב יעדים. ראינו גם פה בתוך הוועדה שזה לא אפשרי כי זה הופך להיות עשר פרמטרים שונים ומנהל כוח אדם לא יכול בשום ארגון ציבורי להתמודד עם זה. לכן הגישה האחרת היא גישת החסמים לא גישת היעדים. לא להגיד אני לא צריך ככה דרוזים, ככה נוצרים, ככה בעלי מוגבלויות וככה יוצאי אתיופיה, כי אי-אפשר להתמודד עם זה בצורה הזאת, אלא להגיד, איך יוצרים הכשרה לכשירות תרבותית.

זאת תפיסת עולם שעלתה בדיונים, לא לי ולא לוועדה הזאת להכריע בהחלטות העקרוניות האלה. לי היה ברור שאין עמדה ברמה הממשלתית ואין תפיסה אחודה למשל איך רוצים להתמודד עם גיוון תעסוקתי במערכת הציבורית. הדעה שלי הייתה שמה שהוועדה הזו יכולה להאיר, קודם כל שאין את זה, כמו בדברים אחרים ויכול להיות שהייתה הערה נכונה שזה צריך להיעשות בשיתוף עם הוועדה לקידום מעמד האישה בהקשר של נשים, אבל זה צריך להיעשות סביב שולחן עגול במשרד לשוויון, כיוון שהשאלות האלה לא הוכרעו ובגלל שהם לא הוכרעו יש בלגן.

אני יצאתי בתחושה שבמדינת ישראל יש הרבה פוליטיקלי קורקט, אין יעדים ברורים, אין כלי מדיניות ברורים. אלה גבולות הגזרה של הוועדה הזאת. הוועדה לא יכלה להיכנס לדיון מהם צעדי הממשלה בנושא גיוון תעסוקתי ולכן מה היעדים בנושא ערבים, מה היעדים בנושא חרדים, מה היעדים בנושא בעלי מוגבלויות כי קטונתי. זו גם לא הוועדה הזאת . אז ברשותכם רק לקונטקסט.

יוחנן עלה על משהו שלא עליתי עליו קודם, שיש חור שחור בכנסת שאין ועדה שתפקידה לפקח על נושאים רוחביים על כן כל פעם אולי נותנים מענים נקודתיים. למשל ועדת השקיפות, השקיפות היא נושא רוחבי שנוגע לכל פעולות הממשלה. צריך לעשות חשיבה, כי צץ הצורך שתהיה ועדה שהמנדט שלה הוא לפקח ולקדם נושאים יותר רוחביים. כי אם לא, או שאין את הדברים האלה או שחלק ישנו אבל הוא מספיק טוב ואין את יכולת הבקרה הרציפה בקידום של הנושאים הרוחביים האלה.

אני רוצה להודות לגם לארגון "מעש" שתומר היה ממייסדיו וגם למרכז להעצמת האזרח שליוו את דיוני הוועדה לאורך כל הדרך. מופיע כאן מסמך שלהם בנושא חוק שירות המדינה, גם בתהליך שכבר מתנהל כחצי שנה בשיח ציבורי, בכנסים. זו בעיני הדוגמה הקלאסית לשיתוף פעולה בין המגזר האזרחי. אז תודה ברמה האישית לתומר על כלה עצות הטוות והליווי וגם בהקשר הפרלמנטרי, זו הדרך הנכונה לעבוד בהקשר של שיתוף הפעולה הזה.

גם אני מרגיש שותף במעין מסיבת סיום שכולנו היינו חלק בלייצר אותה. לפני כמה ימים מצאתי מכתב שכתבנו לפני שנה שקורא לשחקני הקואליציה להקים ועדה בכנסת לעסוק בשירות הציבורי והנה זה קרה לנו. גם אז התלבטנו איזו ועדה זו צריכה להיות, כלכלה? כספים? נראה לי שהמודל שנוצר כאן, של ועדה מיוחדת שלוקחת את הרפורמה ומסתכלת עליה כתשתית, יצרה מודל שאפשר ללמוד ממנו המון. אנחנו מבלים הרבה בכנסת ושואלים את עצמנו את שאלת הפיקוח ואיך עושים את זה בצורה אפקטיבית ואיך מייצרים דיון שמביא את כל השותפים ביחד וגם מייצר אחריות ודיווח ונתונים ולמידה. כאמור גם המפגש הזה בין כנסת לממשלה לחברה אזרחית לאקדמיה. מה שקרה בחודשים האחרונים הוא באמת נפלא ואפשר ללמוד ממנו המון ולהעתיק אותו גם במקומות אחרים שהם לא הרפורמה.

דבר נוסף שקרה הוא שהרחבנו את הדיון הרבה מעבר לרפורמה. בסופו של דבר דברנו על השירות הציבורי באופן רחב והוועדה הזאת, מעבר למיקוד שהיא עשתה על כמה נושאים שצריך להתייחס להם פרטנית, היא גם נכנסה כמופע מאוד גדול במגמה הזאת, אולי מאז המחאה , של הענק שקם מרבצו. הוא התחבא קבור מתחת להמון דברים ומשהו בו מתחיל להתעורר. אנחנו רואים את זה גם בשיח הציבורי, גם בשיח הפוליטי והתקשורתי וגם יותר ויותר בכנסת, ישיבות מהסוג הזה לא התקיימו כאן לפני ארבע חמש ועשר שנים. שלא לדבר על מה שמתרחש בממשלה עצמה, גם בוודאי בנציבות וגם במשרד ראש הממשלה. יש אוסף של מופעים נפלאים, גם ממשליים וגם אזרחיים, שאני חושב שמחזירים את השירות הציבורי למקום שהוא היה צריך להיות בו וזו רק תחילת הדרך. אנחנו מקלפים את זה כמו בצל, קליפה אחר קליפה שבמרכזה יש את הרפורמה, אבל הולכים וחושפים עוד טפחים שרואים שיש מקום לעסוק בהם. חלק גדול מזה עשינו כאן בחודשים האחרונים.

לגופו של עניין, אני לא אתייחס לכל הנייר שהוא מאוד מקיף, אני רוצה להגיד שמבחינת "מעש", הנושא של המכרזים, הרגשנו שהוא בשולי השיח ובשולי תשומת הלב והוא זכה פה להרבה תשומת לב והמון מחויבות מצד הנציבות. גם הנתונים שהוצגו, גם העמידה ביעדים שנתנו. הרגשתי שהיה צריך לשכנע לפני שנה או שנתיים כמה העניין של המכרזים צריך תנופה חדשה, אני יודע שעשינו קצת חיים קשים בעניין. דרך הוועדה למדנו גם איך זה מתרחש מבפנים. שמענו רק לפני שבועיים על ניהול המאגרים ואיך הוא מתנהל ידנית והצרות של המרכבה. יש פה חיים אדירים מאחורי הדבר הזה, אבל האבן הקשה שנקראת מכרזים זכתה לטיפול הולם אולי יותר מאי פעם. כל זה מתבסס על רשתות של ידע ונתונים. זו הזדמנות להגיד המון תודה לידידנו מהנציבות ושנמשיך את העבודה הזו יחד.

יש המון מיקרו בסיפור הזה. אפשר לדבר על X ועל Y ועל הכתיבה. אני רוצה להגיד שלושה דברים שלדעתי הם משימות העתיד שנולדו מהוועדה הזאת. הראשון, לעבור משיח של נתונים מספרים ותפוקות לשיח של הצלחות. כלומר, אנחנו יכולים להיות במצב שעוד שלוש שנים נשב פה ונמשיך לבדוק ונראה שכתיבת הקדנציות עבדה ב-84% והמכרזים בין המשרדים קפצו מ-62% ל-78%. אבל האם הם הצליחו לייצר כניסה חדשה פנימה? האם הם הצליחו לא לייצר מועדון סגור שזז עם עצמו, אלא התחדשות אמיתית בשירות הציבורי? זה דיון שאפילו את המדדים עליו עוד לא פיתחנו. יש פה שיחה של איך אנחנו מודדים את איכות ההצלחות של כל התהליכים שדברנו עליהם כאן, לא רק במובנים של תפוקה.

דבר שני, אני קורא לו רפורמה פעימה שנייה. זה בעיקר מכוון למה הוא לא שירות המדינה. כל הדיון הענק על הרפורמה מתמקד ב-72,000-74,000 איש. דברנו הרבה על הפער הגדול בין הקבוצות האחרות. לדעתי אנחנו חייבים להמליץ כאן ולהפציר בממשלה לייצר את עבודת המטה לרפורמה הבאה. אישית אני חושב שהיא צריכה להיות במוניציפאלית. שמענו את מוני קודם איזה פער יש בין המכונה המופלאה של הנציבות מחד בין המכונה הקטנה והמיושנת שיושבת במשרד הפנים היום בנושא של כוח אדם. נודה על האמת, הרפורמה הוכיחה שזה עובד, כלומר שהממשלה מחליטה להקים ועדה, לייצר לה סדר יום ועבודת מטה ותכנון, להעביר עליה החלטות ממשלה, לייצר לה גוף מטה. משהו קורה, יש סחף העניין הזה. לדעתי המוניציפלי הוא היעד הבא. אפשר לעשות אותו ואני מפציר מכולנו לגרום לזה לקרות.

הדבר השלישי הוא חוק השירות הציבורי. התשתית החוקית שלנו לא טובה. היא מיושנת, היא גרועה, עוסקת בשטויות ולא בדבר עצמו. כל המתחים שאנחנו חשים בחודשים האחרונים בין דרג פוליטי וכ', חלק מזה הם תוצאה מזה שיש לנו את התשתית הנורמטיבית הזאת. דברנו על זה הרבה עם יוחנן ועם אחרים. פה זה לא הנציבות ולא הממשלה, זו פוליטיקה יחד עם העולם שמקיף אותה. זה באמת מהלך של פעם בחיים. צריך לעשות הרבה כדי להצליח להעביר את החקיקה. אני לא יודע אם זה יקרה בממשלה הזאת. אבל לפחות את הטקסט הקנוני אנחנו מחויבים להניח ולייצר סביבו עוצמה פוליטית.

רציתי להודות לך אדוני היושב-ראש, על התמיכה והעזרה, לך ולכל הצוות המופלא שלך שחלקו בו וחלקו בבית בחופשת לידה. זו הייתה זכות גדולה להיות חלק מהדבר הזה. תודה.

זה נכון, תומר הזכיר את גילית שבהחלט הייתה מעורבת מהיום הראשון.

דורון קרני מהסתדרות עובדי המדינה. יש לי שתי הערות לגבי הסיכום, הראשונה בנושא הסטודנטים, אני מברך על ההמלצה להקים שולחן עגול כדי לדון שלא יהיו יותר מידי ציפיות מצד אחד ודברים מהצד השני. אנחנו מאוד מברכים על זה. לגבי העניין של פתיחת המכרזים לכלל עובדי הציבור לדעתי ישנה טעות, כי אנחנו לא אמרנו את זה.

דברתם על אפשרות להרחיב את זה לארגונים סטטוטוריים.

דברנו על תאגידים סטטוטוריים ולא רשויות מקומיות.

נכון, לא אמרנו רשויות מקומיות.

זה יכול להשתמע ממה שכתוב כאן. זה נושא גדול שצריך להיבחן. אבל בהחלט נושא של תאגידים סטטוטוריים, שזה אותו מעסיק, אני אפילו לא מדבר על חברות ממשלתיות, בהחלט צריך לראות את זה בחיוב. נבחן את זה בהמשך ונמשיך להתקדם.

אני אדייק את מה שנאמר. בוודאי שלא דברנו על חברות ממשלתיות, כי אופי החברות הממשלתיות הוא מאוד שונה, אלה גופים בעלי מאפיינים עסקיים מאוד. דברנו על גופים סטטוטוריים שנאמר פה בצורה מפורשת בוועדה שיש לזה היתכנות ושאנחנו חושבים שזה נכון להתקדם לשם. לגבי רשויות מקומיות אין ספק שזה עניין אחר לגמרי בסדרי גודל אחרים, גם מעסיק אחר. אבל בהחלט בתוך תכנית העבודה, בהסתכלות האסטרטגית, צריך לבחון את זה כיוון שיש שם פוטנציאל. זה לא בלתי הגיוני לעשות את זה. תודה דורון על המעורבות שלך בדברים, בוודאי בנושא הסטודנטים.

אני רוצה להודות קודם כל ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת רועי פולקמן ולנועה מנהלת הוועדה ולאנשי נציבות שירות המדינה רון צור והצוות הנהדר שלו ולנציג ההסתדרות דורון קרני. אנחנו באמת רואים שאתם באים לקראת הסטודנטים, אתם רואים את הסטודנטים במשרדי הממשלה ככוח עבודה איכותי וזה באמת מבורך.

יש לי שתי נקודות אם אפשר לשקול להבא, בנושא ותק הסטודנטים, בפיילוט אמרתם שסטודנט שנקלט למעגל עושה מבחן, ראיון וצריך לצבור תנאים של 18 חודשי ותק, זה מבורך וזה מצוין. אני מדבר גם על הסטודנטים שעובדים כיום, מה שלנו הובן והובהר, שסטודנט שעבד ארבעה חודשים למשל, יצא, ניגש שוב למכרז, נקלט שוב, הותק של ארבעת החודשים שהוא עבד לא נצברו לו, ה-18 חודשים מתחילים מחדש.

זה לא מה שאמרנו. אמרנו שנתחשב בותק. לגבי ההנחיות המפורטות, נוציא מסמך מסודר שנמצא כרגע בעבודה.

ההערות על הוותק היו שהוותק הוא לתפקיד של הסטודנט במקצוע הרלוונטי. כלומר אם עבדתי כסטודנט בתפקיד מוקדן במשרד לביטחון פנים ואחר-כך הלכתי לעבוד ככלכלן, זה לא אותו דבר. הוותק שעליו דובר היה שאם בהיותי סטודנט עבדתי ארבעה חודשים ככלכלן באגף לביטחון פנים או בתפקיד שקשור לזה, אז זה נחשב ותק. אם לא, זה לא נחשב ותק. על זה היה הדיון. אני אדייק במה שנאמר, הוותק צריך להיות בהקשר, אם עבדתי ביחידה הכלכלית, גם כזוטר, אבל עדיין זה רלוונטי. אם לא הייתי קשור כלל לתפקיד, אז לכאורה אין בזה ותק.

עכשיו זה מובן, כי קודם הובהר לנו שכביכול מי שעבר מספר חודשים ויצא, זה לא נחשב לו.

כל תפקיד שקשור למקצוע ייחשב כוותק לסטודנט, בלי קשר למאגר. זה יצא מסודר ואנחנו נעקוב אחרי זה, כולל מסמך התקשי"ר למשרדים שגובר עליהם.

דבר נוסף, השולחן העגול שאתם ממליצים עליו, אני רוצה לברך על כך שזה אכן יצא לפועל כי עד היום אנחנו יוצרים לבד עם הנציבות ולבד עם ההסתדרות וכל אחד נותן לנו תשובות. אנחנו רוצים לבוא לשולחן אחד שיינתנו בו התשובות. תודה רבה לכם.

מר פרבר, הדבר שעלה כאן, גם על-ידי חבר הכנסת טרכטנברג וגם על-ידי נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, השאלה האם נדרש משהו ב"פולו-אפ"? כי אחד הדברים הברורים שנאמרו כאן זה שאנחנו צריכים לעשות עין פקוחה, לדחוף את הנציבות הן להטמעת הרפורמה, הן למימוש היעדים, הן לבקרה הפרלמנטארית. איך אתה רואה את זה קורה בתוך משרד ראש הממשלה ובכנסת.

האם אתה סבור שמשרד ראש הממשלה צריך שיהיה נתון לפיקוח.

אין סיבה בדמוקרטיה. זה לא הכרחי. אני אגיד רק שאמרה מנכ"לית משרד המשפטים שוועדת חוץ וביטחון באופן פורמלי עושה את זה.

מפקחת על משרד ראש הממשלה?

כן.

רק בהיבט של חוץ וביטחון?

באופן כללי זו ועדת חוץ וביטחון.

הייתי שם שש שנים ולא זכור לי דיון אחד כזה.

אולי אם אגף תקציבים אחראי על הפיקוח, גם תעלה את זה.

צריך להגיד משהו על ייחודה של הוועדה הזו. זו הייתה ועדה שיצא בגורלה לקיים בתקופה מאוד קשה לרפורמה בשירות המדינה, גם בצד המהותי שלה וגם בצד התדמיתי שלה, לקיים דיונים בוועדה פרלמנטארית. הדיונים האלה היו הגונים בצורה יוצאת דופן. הם היו לא מתלהמים, לא אפשרו טיוח מצד שני. הם אפשרו לגעת בשורשי הדברים בצורה עניינית והם יצרו בתוך העולם המורכב הזה מקום שאפשר להסתכל על הדברים גם מבחוץ וגם מבפנים, כשהרפורמה היא קשה לביצוע, היא לא פשוטה. לדעתי זה היה אופן דיון מיוחד במינו. כמעט הייתי אומר שזה סוג דיון שהלוואי ויהיו רבים כמוהו בבית המחוקקים. נוצר כאן רובד של אפשרויות עבודה, שהוא ייחודי.

בתוך כל זה הוועדה נתנה רוח גבית לרפורמה. היא עשתה את זה גם בצד הפנימי של העוסקים ברפורמה, גם בצד הציבורי של העוסקים ברפורמה. מבחינה זאת היה לה והיא הייתה עיתוי שלה ובצורה שהיא התנהלה, מקום מאוד חשוב. כמעט הייתי אומר שלא ניתן היה לכתוב את ההיסטוריה של הרפורמה בשירות המדינה בלי הפרק הזה. ראיתי בערך מה היו המסקנות של הוועדה בבוקר ואמרתי שאני אבוא ואגיד את זה. היה לי חשוב להגיד את זה.

אני לא בטוח שהרפורמה צריכה המשך של ועדה מלווה. לדעתי זאת הייתה מצד אחד התערבות משברית ומצד שני התערבות נכונה. אני חושב שהרפורמה לא הייתה מתקדמת או מתקיימת מבלי שהייתה סביבה החלטה מאוד נחושה של משרד ראש הממשלה ואגף תקציבים שהיא תתקיים. יש פרטנר שלישי שהוא הנציב והמשולש הזה, לא בסדר העדיפות הזה, בסוף זה אצל הנציב, בלי המשולש הזה זה לא היה מתקיים והמשולש הזה מתמיד גם היום.

אני חושב שאחת השאלות שצריך לשים אליהם לב אבל לא מחייבים התארגנות הם שאלת המבנה הארגוני. ברור מה שנכתב, אני רק אדגיש את מה שבעיני נכון, בלי שהנושא של מנהל רפרנטים, תקראו לזה בכל צורה שהיא, שמטפל בשירות ומטמיע חלק מהרפורמה, היא פשוט תיעלם. מטה הרפורמה צריך להיות מטה זמני, אבל אי-אפשר לפרק אותו לפני שמוקם וברור לאן זה הולך. אי-אפשר להשאיר אותו באוויר בעוד המערכת של הרפרנטורה הולכת ונבנית, זה ייצור חוסר איזון בין גוף שתפקידו לתת שירות ואולי גם ירצה למרכז, כי זה טיבו של גוף. לכן הדברים האלה צריכים לקרות, כל השלושה בו זמנית. הקמת האזור של הרפרנטים, פירוק המטה ופירוק לאיפה שהוא. כל זה צריך להיות בכפיפה אחת. לדעתי זה לא דורש מעקב פרלמנטארי מאדו גדול, כל המעוניינים בדבר הם חלק מהסיפור הזה, בוודאי אתה.

הערה שלישית היא לגבי ההמשכיות. הרבה זמן חשבתי שחוק שירות ציבורי היה טעות. יותר ויותר אני משתכנע שאם עושים את החוק הזה גם באומץ ומחליטים לגעת בשאלות האמיתיות לא רק בהכרזות כלליות על תפקיד השירות הציבורי, כן יש לו מקום כי אנחנו עובדים על מערכת של טלאי על טלאי על טלאי וקשה לדמיין באיזה עומק התנאים האלה נמצאים ומתי הם צצים. אם יש שאלה על איך להמשיך אז היא יכולה להיות בכיוון הזה.

תודה על הדברים, שיתוף הפעולה אתכם היה קריטי בתהליך ובוודאי שככל שנוכל להתקדם את נושא החוק, בוודאי העיסוק בו והתהליך בו יציפו הרבה דברים. בשיתוף פעולה עם משרד המשפטים אנחנו בהחלט מתכוונים להתקדם עם העניין הזה.

הדבר החשוב שאני רוצה לומר, ישנה פה אווירה מבלבלת. כולם בהרגשה של סיום קורס, מתפזרים, איזה יופי. אבל אני רוצה לקחת אתכם למקום הרציני ולומר לכם שהרפורמה רחוקה מלהיות בנקודת אל חזור. אני לא רוצה שנתבלבל מהאווירה החגיגית הזו. אני אומר לכם שכעובד נציבות שירות המדינה, לשמוע פה, בכנסת ישראל, שיש מכונה מופלאה בנציבות שירות המדינה, זה אירוע בפני עצמו. יש פה הרבה מאוד עובדים ומנהלים בנציבות שירות המדינה שרק האמירה הזו מאוד חשובה להם. בסוף יש פה מסע מאוד גדול שנעשה במשך ארבע שנים, עם המון מאמץ, עם שיתוף פעולה מדהים שיש פה, מכל מי שיושב סביב השולחן בחדר. אני רוצה להיות כנה אתכם ולהגיד שאם בסוף הציבור מסתכל עלינו, יש לנו עוד דרך לעשות ואסור לנו להתבלבל לרגע מכך שיש אווירה שסיימנו, כי לא.

משתדלים שהדברים לא יימשכו פה כמו מסטיק.

לגבי הדגשים, קודם כל צריך להגיד המון תודה. מעבר למאמץ הגדול שבהובלת נציב שירות המדינה וכל מיש שתחתיו ונמצא במסע הזה וכל השותפים שלנו, במאזן הכוחות, בין הכוחות לשנות לכוחות לשמר, האנרגיה החיצונית הזו של פיקוח, של דחיפה, של דרישה חיצונית שזה יקרה, יש לה ערך עצום. אני מסתכל על זה כראש מטה רפורמה שכפוף לנציב, אני אומר שאני חושב שהוועדה הזו וכל המכונה הזו שעומדת בחוץ ודורשת מאתנו לממש את ההבטחה לציבור, תמיד כשאנחנו מדברים על הרפורמה אני מסתכל על שמונה מיליון אזרחים, יש לי תמיד את התדמית של מחאת הקיץ, שפרופסור טרכטנברג הוביל ועדה. אני אומר לעצמי, יש עוד מסע גדול שצריך לעשות. אם נמשיך הלאה ונאמר שגם אם נשלים את כל האותיות שכתובות בדו"ח הרפורמה, עדיין אנחנו מדברים על 75,000 עובדים ויש כמעט מיליון משרתי ציבור. זאת אומרת שהמסע, גם בהנחה שאת הפרק הזה נעבור בנקודת האל חוזר ונעשה את כל השינויים הפנימיים ונשלים את כל הדברים, נוציא בדוחות החודשיים הכול ירוק. עדיין במונח של איך אנחנו כמדינה מייצרים שירות ציבורי טוב יותר, יש עוד מסע לעשות. במקום הזה צריך לדעת ואסור לטעות, גם כשמדברים במובן של השאת ערך לציבור, המנגנון המערכתי שמייצר בסוף שירותים ומוצרים ציבוריים, יש לו עוד מסע גדול מאוד של שיפור שהוא צריך עדיין לעבור, עוד רחוק מאוד מאוד ממנו. זאת נקודה שבעיני הייתה מאוד חשובה.

לסיום אני רוצה לנצל את ההזדמנות להודות. כולם אנשים שעובדים מאוד קשה וזה לא מאמץ של גורם אחד, גוף אחד או אדם אחד. בסופו של דבר אנחנו נמצאים בדיווח לוועדה שנציב שירות המדינה ישב כתב דו"ח עם שיתוף פעולה מאוד רחב של משרד ראש הממשלה הממונה על השכר וכדומה. אחרי זה היה מעבר לעולם של יישום ויש פה שותפים ממנכ"לית משרד המשפטים וחברים שנמצאים במשרדי ממשלה אחים, יש שיתוף פעולה מאוד יפה עם המשרדים עצמם.

אלה דברים שבעיני אם יום אחד מישהו ילמד את זה בהיסטוריה, קרה פה משהו מיוחד של שיתוף פעולה ואני לא בטוח שהוא קורה בדרך-כלל. שיתוף פעולה בין הרבה גורמים שמה שמלווה אותם היה הרבה אגו, הרבה רצון לא לשתף פעולה, הסתכלות על אגו של תפקיד ולא של משימה. קרה פה משהו מיוחד ואני מאוד מקווה לסיכום שנשכיל להמשיך את זה הלאה. אני אומר שוב, אנחנו עוד לא בנקודה שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו לחלק תעודות סיום. המון תודה לך רועי ולכל חברי הוועדה.

אדוני הנציב, אתה תסכם. אני רוצה להודות לך על ההשתתפות, זה לא מובן מאליו, אני חושב שהשתתפת כמעט בכל הדיונים. המחויבות האישית שלך הן לתהליך של הביקורת, הבקרה ויש לא מעט דברים שהערנו ואתה הקשבת להם בקשב רב וקיבלת אותם, אני יודע שלא תמיד זה היה קל. אז תודה גדולה על שיתוף הפעולה.

תודה אדוני גם על הישיבה הזו וגם על הוועדה, אבל בעיקר על האמונה בצדקת הדרך, ששידרת גם לחברי כנסת וגם לציבור. גם אם יש סוגיות כאלה ואחרות שהעמדות היו שונות, בגדול רואים שאתה לא רק תומך ברפורמה אתה אפילו מאוהב בה. היא בנשמתך וזה חשוב.

אני חובב רפורמות ידוע.

אני אתחיל בסוגיה של הייצוג ההולם, האמת שגם הכנסת כדאי שתשאל את עצמה מה נופל בין הכיסאות. אני נקרא בנושא הזה לוועדה שלך, לאחרונה נקראתי גם לוועדת כספים, לוועדה לענייני ביקורת המדינה, לוועדה של חברת הכנסת עאידה סלימאן וקראו לי לעוד ועדה, הכול מסביב לסוגיה של הייצוג הולם, שהיא סוגיה מאוד חשובה. אבל ברגע שאתה נקרא לחמש ועדות כנראה שבשום ועדה זה לא יזוז לשום כיוון.

בייצוג הולם אני נקרא לכל הוועדות הבעיה שאצלנו חצינו את קו 10%. אנחנו מעל 10% במגזר הערבי יותר מההשתתפות שלהם בתעסוקה במשק. קוראים לי כי אנחנו עושים. רבותי, בשנותי כנציב שירות המדינה, מספר הערבים בשירות המדינה גדל ב-40% וזה לא במקרה. הייתה עבודה קשה ומאומצת. אני אומר לפרלמנטרים שפה שאם קוראים לך, כנראה קורה אצלך משהו, אבל הבעיה מה עם אלה שלא קורה אצלם כלום.

אני אגיד לך משהו שלמדתי מאשתי שהיא מורה בבית ספר, היא אמרה לי שכמחנכת היא רואה או את הגרועים ביותר בכיתה או את המצטיינים. הבעיה היא איך שמים לב לאלה שבאמצע, שהם לא בעייתיים בכיתה והם לא מעולים. זה אתגר בכל מקום.

עלעלתי בחוברת וקראתי את עיקרי ההמלצות. אני רוצה שלא נשכח את הציר המרכזי שהוא החלטת הממשלה שתהיה ועדה על בסיס מתווה מסוים שגובש על ידי בסוף 2014. ועדה, דו"ח, ממתינים להקמת הממשלה ב-2013, יוני 2013 אימוץ הדו"ח, יציאה ליישום והיישום עובד, יש מקומות שהקשיים והאתגרים גדולים יותר, יש מקומות שהזרימה קלה יותר. זה המצב פחות או יותר, קיבלתם עדכונים איפה אנחנו עומדים אבל אני יכול לומר שעכשיו כל שבוע זה עוד משהו.

לא מדברים על זה פה אבל זה ממש חשוב, זה אולי לא כל-כך מעניין אבל מאוד חשוב, השבוע חל שינוי דרמטי בנושא תקופת הניסיון בשירות המדינה. אל יקל הדבר בעיניכם. אדם התקבל ואחרי שנתיים מישהו צריך לקבל החלטה שהוא עבר את תקופת הניסיון. עד היום קיבל את זה רק הממונה הישיר בינו לבין עצמו, סימן איקס וחתם. מחר זה כבר אבני דרך, ועדה, הכול מסודר, כמוש זה עובד במקומות מתוקנים, כי זו הכניסה האמיתית, אני מספר את זה כי זה קרה השבוע.

אני מתנצלת, אני צריכה לצאת לבית הנשיא. תודה.

לטעמי הנכון הוא להיצמד לדו"ח הרפורמה. גם אם יש מישהו שחושב שהוא היה כותב את זה אחרת או עושה את זה אחרת, בסוף זה מסמך שחברו לו יחדיו, זה אפילו יותר משולש, זה גם משרד המשפטים וגם נציגי ציבור ולכן זה מסמך שהיישום שלו מאוד חשוב. תרגמנו את זה בשעתו ל-120 המלצות, מי שרוצה לראות מה עשינו, זה דובר פה.

אני חוזר להערה של פרופסור טרכטנברג, אתה צודק, זה תפקיד הנציבות ליישם את הרפורמה. חלק מהתפקיד שלנו היה להסתכל בראיית המקרו ולתעדף כי בתוך הרפורמה יש חשוב, חשוב יותר וחשוב פחות.

לכן חשוב לי שגם בכתיבה, זה מסמך חשוב של הכנסת, חשוב שהקורא יבין שיש פה מכלול והוועדה בחרה להתמקד בכמה מוקדים, חלקם ענקיים כמו סוגיית האצלת הסמכויות, סוגיית הבחינות והמכרזים היא ענקית. מצד שני הסגל הבכיר, שזו גם סוגיה ענקית, זה בסדר, אולי כי ראיתם שזה עובד לשביעות רצון. אבל הקורא חייב להבין שיש פה משהו גדול ויש לו את האתגרים והקשיים שלו והוועדה ברה להתמקד בכמה נושאים לשיקול דעתכם, זה בסדר גמור.

לגבי הסוגיה של הייצוג ההולם, היא לא חלק מהרפורמה לא כי היא לא חשובה, כי היא חלק מהחלטות ממשלה אחרות. אגב שם אנחנו מתברכים בלא מעט הישגים אם כי יש עוד המון מה לעשות. אגב, הנשוא של נשים, בגלל שהרפורמה עסקה בסגל בכיר והבעיה באוכלוסיית הנשים, חסרונם בסגל הבכיר ולא בשירות המדינה, נשים מהוות שני שלישים משירות המדינה, הבעיה היא המדרג הגבוה. בממשלה, כשבאנו עם הדו"ח, אמרו שהם רוצים לטפל גם בסוגיה הזו ולכן ישבה ועדה נפרדת וחברה לרפורמה, ועדת שטאובר.

לגבי הסטודנטים, זה עוד נושא חשוב ברפורמה, אני רוצה להדגיש שאני מאוד מברך על זה שגם אתה, באופן אישי כפרלמנטר, רואה את הנושא של הסטודנטים כחשוב לטיפול ואכן טיפלת בהם מצוין, כי בסדרי העדיפויות בסוף ידינו עמוסות ונתת דחיפה לנושא. אבל, תזכרו שאנחנו מול ההסתדרות וחשוב מאוד שיהיה שיח ביניכם לבין ההסתדרות. אני אומר את זה כי יש ארגון יציג ויש סדר ביחסי העבודה. לגבי סוגיית הפיקוח, בסוף אנחנו יחידה ממשלתית ואנחנו מאמצים ואמורים ליישם לגמרי החלטות ממשלה. יש את סוגיית הפיקוח הקלאסי. אני לא בטוח שזה יהיה נכון שעל כל דבר פה זה ברמה הזו, אבל גם עם זה חיינו נחיה.

דבר אחרון הוא לנושא הבקרה. סוגיית אצילת הסמכויות עלתה פה והיא חשובה. הדבר שהכי קל לי זה לאצול סמכויות. לקחת נייר, שיהיה מודפס "בתוקף סמכותי לפי, הריני" שם רשימה, שם ווי אחד גדול על הרבה עמודים בדו"ח. למה זה בקצב אחר? בגלל סוגיית הבקרה. אין לי שום כוונה להאציל סמכות ל-80 יחידות ממשלה שמתפקדות באופן עצמאי וכל אחד יעשה שבת לעצמו. הכאוס עלול לחגוג, גם הסוגיה של למי נתת? הכשרת אותו? הסברת לו? הוצאת לו מסמכי תורה, מדיניות ולב העניין האם יש בקרה. אכן ראיתם במבנה הארגוני, אגף הבקרה פועל מה-1 לינואר 2014. יש לו מסמך הקמה, שלושת מסמכי התורה הראשונים יצאו לדרך וכל התהליכים שלנו מלווים בחליפות הבקרה ויושבת כאן הסגנית.

חשוב לי, אחרי שהודו לכולם, להודות עד לאחרון העובדים בנציבות. רבותי, המון עובדים שלא מגיעים לפה אולי משום שהם אל הכי בכירים לדיון לכנסת, אבל עושים עבודה קשה מנשוא. למשל גבי, הרפורמה בגיוס ומיון זו מהפכה חסרת תקדים. אבל היחידה שלה, אפילו ביומיים נופש שנותנים לעובדי המדינה, הם לא הגיעו, כי הם נשארו לעבוד על הרפורמה. כולם. לכן אני אומר את זה. חשוב לי שתהיה אמירת תודה לאותם עובדים שנתנו הרבה ממרצ ונשמתם בתנאים לא פשוטים, בכלל קשה לעשות רפורמות ועוד יותר קשה בתחום הזה. הוועדה גם ראתה שסך הכול יש התקדמות בכל הצירים. יש מקומות שאולי היינו רוצים סל"ד יותר גבוה. אבל יש התקדמות בכל הנושאים.

אני רוצה לומר לך משהו, גם אני קראתי לא פעם ולא פעמים את מסמך ועדת טרכטנברג הידוע ואחד הנושאים שמלווה אותי הרבה שנים, עוד לפני אירועי המחאה, זה סוגיית האמון. לדעתי אנחנו היום נמצאים בעידן אחר, שרואים את זה בפוליטיקה בעולם, מה שקרה באנגליה ומה שקורה באופן כללי היום בפוליטיקה, חלק מהותי ממנו עוסק במערכת יחסי האמון בין האזרח לבין השלטון. יש לזה השלכות דרמטיות על היכולת לקבל החלטות. כמובן שעוד לא התייצבנו בעולם בגלל השינוי הדרמטי בעולם התקשורת, המערכות השלטוניות בעולם המערבי עוד לא התייצבו ועוד לא מבינות מה זה אומר להתמודד עם זה.

חלק מהותי מהיכולת הזו לבנות מערכת יחסי אמון, חלקה קשורה בהתנהלות של הפוליטיקאים והמנהיגים והעבודה בין תקשורת לפוליטיקאים ב-121. לא מעט בזה עוסק ביכולת לבנות אמון ושיתוף ומקצועיות ובאיזון הזה בין ערכים ומקצועיות בתוך השירות הציבורי. בדיון הזה, חלק ממה שעסקנו בו, זו היכולת להחזיר תפיסת עולם של אמון. אנחנו יודעים שיש לנו בעניין הזה עוד מהלך לעשות, חלקו הסברתי, חלקו מהותי.

אני מצטרפת כמובן לברכות. תודה לך אבל תודה מיוחדת לך לבמה שנתת לנו, להראות את העשייה שנעשית בכלל בנציבות שירות המדינה. אני מדברת עכשיו בכובע של מנהלת אגף בחינות ומכרזים. לדעתי הרפורמה בגיוס ומיון לא זכתה למספיק הסברה או יידוע של הציבור. יש מטרה נוספת שהושגה כאן, לפחות לדעתי, ממה ששמעתי מיתר החברים.

דבר נוסף זה יצירת ממשקים וקשרי עבודה שלא חשבתי שיהיו. יצרנו פה ממשקים נוספים עם אנשים שנמצאים כאן לצורך מתן רעיונות חדשים לגבי הרפורמה. אני חושבת שהדינמיקה שנוצרה כאן היא מאוד טובה.

באותו פרק שעוסק בשירות הציבורי שבעקבותיו באה החלטת הממשלה בסוף נובמבר, דברנו בין היתר על אתוס של שירות, אתוס של פתיחות כלפי הציבור, ה-שירות הציבורי. הרפורמה עוסקת בצדק בתשתית הארגונית, כל זה תנאי הכרחי אבל לא מספיק. על זה צריך להלביש את הרוח של שירות של פתיחות כדי שיהיו יחסי אימון כדי שהאזרח לא ירגיש ניכור, כדי שירגיש שזו מדינתו שמחייכת לו ופותחת את שעריה על השירות הציבורי. שלא נשכח את זה, זה הרבה יותר קשה לעשות רפורמה ואתוס, אבל זה לא פחות חשוב.

תודה רבה. אלה דברים הולמים לסיום המפגש.

אם אפשר משפט לסיום, הזכירו את משרד הפנים - - -

אני בהחלט רשמתי כהערה שייתכן שנרצה להכניס התייחסות, כי אכן דברנו על סוגיית השלטון המקומי. בבקשה.

מוני מעתוק, מנהל אגף לניהול ההון האנושי ברשויות המקומיות. זה נכון שאנחנו מערכת קטנה יותר במשרד ביחס לנציבות, אבל אנחנו גם עם מאפיינים אחרים לחלוטין. אם מקבילים את הנציבות אלינו, אצלנו יש 257 גופים אחרים, חלקם מאוד מתקדמים, אף מעבר לנציבות וחלקם במצב אחר לחלוטין. האתגר הוא אחר לגמרי, אנחנו לא מיושנים, אנחנו צריכים להתאים את עצמנו לאתגר משמעותי ביכולת לפתח את הרשויות החלשות ולהביא אותם למקומות אחרים. יש רשויות חזקות שלא צריכות אותנו, אפילו להפך.

זו הערה חשובה ואנחנו נוסיף את זה. בהקשר למה שמוני אמר, אני רוצה לבקש את הדבר הבא. כיוון שבאמת אנחנו מנסים להתכנס בלוחות זמנים קצרים ולהיות אפקטיביים. אם אפשר להעביר עד סוף השבוע הקרוב הערות להעביר אלי או אל נועה כדי שנאשר את ההמלצות סופית ולהגיש לשולחן מליאת הכנסת. תודה רבה לכולם הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:00