הכנסת
PAGE
3
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
21/06/2016

הכנסת העשרים
מושב שני
<פרוטוקול מס' 269>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, ט"ו בסיון התשע"ו (21 ביוני 2016), שעה 9:00

<1. הצעת חוק איסור הפליית עיוורים המלווים בכלבי נחייה (תיקון מס' 2), התשע"ו-2015>
<2. הצעת חוק איסור הפליית עיוורים המלווים בכלבי נחייה (תיקון - כלבים בהכשרה), התשע"ה-2015>

חברי הוועדה: >
אלי אלאלוף – היו"ר
מירב בן-ארי
אילן גילאון

מיקי רוזנטל

>
הדס אגמון - עו"ד, משרד המשפטים

מירי מאיר שטטמן - מפקח ארצי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

רחלי סונגו - יועצת משפטית בלשכה המשפטית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

נועם פליק - יועץ משפטי בלשכה המשפטית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ישראל הבר - לשכה משפטית, נציבות שיוויון לאנשים עם מוגבלות

נתי ביאליסטוק כהן - מנכ"ל, המרכז לעיוור בישראל

חיים שוורץ - יו,ר המרכז הישראלי לכלבי נחייה לעיוורים, המרכז לעיוור בישראל

דלית סין משה - רכזת פעילות אופק לילידנו, המרכז לעיוור בישראל

ריטה לפיד - מנהלת מקצועית מגדלאור, המרכז לעיוור בישראל

דנה לוי - נציגת מכון בית דוד מרכז לחירש עיוור, המרכז לעיוור בישראל

גילה זיידל - יו"ר אופק לילידנו, המרכז לעיוור בישראל

זהר הלוי - יו"ר עמותת צמד, המרכז לעיוור בישראל

עינת גיא אלגם - מנהלת המדור להדרכה שיקומית במגדלאור, המרכז לעיוור בישראל

נח בראון - מנכ"ל המרכז הישראלי לכלבי נחייה, המרכז לעיוור בישראל

אפרת בינימין - עוס מנהלת תוכניות באופק לילדינו, המרכז לעיוור בישראל

יעקב ביבאס - נציג מכון בית דוד המרכז לחירש עיוור, המרכז לעיוור בישראל

יניב אלימלך - מזכיר עמותת צמד, המרכז לעיוור בישראל

חיים מלכה - המרכז לעיוור בישראל

שמואל אולפק - המרכז לעיוור בישראל

דוד מורין - המרכז לעיוור בישראל

נאוה פרידמן - המרכז לעיוור בישראל

נסים דבאח - המרכז לעיוור בישראל

עמר סבג - המרכז לעיוור בישראל

פנחס אסולין - חבר הנהלת המרכז לעיוור, יו"ר אגודת העיוורים ששת בירושלים

מיכל שיק הר-טוב - מנהלת המחלקה המשפטית, עמותת נגישות ישראל

אסתר נוי - מרכזת תחום לקויי ראיה, ארגון הפעולה של הנכים


לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

ענת מימון
ענבר הרשקוביץ

אתי שבתאי

יפעת קדם
<הצעת חוק איסור הפליית עיוורים המלווים בכלבי נחייה (תיקון מס' 2), התשע"ו-2015, מ/985>

בוקר טוב, היום 21.6.2016, ט"ו בסיון התשע"ו, השעה 9:07. אנחנו באיחור, מפני שהתייעצנו על החומר שקיבלנו אתמול בלילה מהמרכז לעיוור. אנחנו נדון בו. אנחנו נעבור על החוק. אם יש מקום לצרף הערות כאלו או אחרות, אנחנו נשמח. אם לא, נאלץ- -

עדיף שזה לא היה אתמול בלילה. אנחנו מאוד משתפים פעולה עם העניין הזה, אבל למה כשאנחנו באים להצביע על החוק אתם נזכרים לתת הערות אתמול בלילה? אם אפשר יהיה לאכלס את ההערות האלו לתוך החוק, אין לנו בוודאי שום ניגוד עניינים. להיפך, רק לקדם את הנושא.

החוק שעליו מדובר הוא הצעת חוק איסור הפליית עיוורים המלווים בכלבי נחייה (תיקון מס' 2), התשע"ו-2015, מ/985. יש פה שתי הצעות, גם פרטית של החברים מיקי רוזנטל ואילן גילאון, גם ממשלתית, לכן אנחנו מציעים לאחד אותן.

כמו שאמר היושב-ראש, יש לפנינו שתי הצעות חוק: הצעת חוק פרטית פ/ 1638 שעברה בקריאה טרומית, והצעת חוק ממשלתית 985 שעברה בקריאה ראשונה. לפי סעיף 84(ד) לתקנון הכנסת, אנחנו ממזגים את הצעות החוק, כשהמיזוג תלוי באישור ועדת הכנסת. אנחנו נמשיך ונדון פה, אבל כמובן שהכל מותנה באישור של ועדת הכנסת שייעשה כשנפנה אליהם. אדוני, אפשר להצביע לפי סעיף 84(ד) לתקנון על מיזוג של שתי הצעות החוק.

מי בעד, מי נגד, מי נמנע?
הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
מיזוג שתי ההצעות אושר

אני מודה לחברים שלי מיקי רוזנטל ואילן גילאון על הרגישות. היום יש דיון בכנסת על מעמד העיוורים. אני חושב שזה מבטא את הרגישות החברתית והאזרחית שמחייבת כל אחד מאיתנו. למען הגילוי הנאות, הייתי מעורב בתפקידי עד לפני כמה שנים בתחום הזה, ראיתי כמה הוא חשוב וכמה כל מי שעוסק בזה חייב להיות רגיש למצב של העיוורים בישראל, לעשות הכל כדי לשפר את יכולתם, במיוחד לאור זה שיותר ויותר עיוורים מצליחים להשתלב בעבודה ולנהל חיים רגילים לכל דבר. אני חושב שזה דבר מאוד חשוב לחברה ולכל אחד מאיתנו.

היום אנחנו מדברים בנושא של המלווים, המדריכים של כלבי הנחייה שיוכלו לאחר מכן לעבור לשירות מלא של העיוורים. הנושא הזה דורש מיומנות גדולה. הסתובבתי בזמנו עם מדריכים בנהריה, ראיתי כמה זה מוכתב להדריך וללמד את הכלבים לשמש עיניים ולהביא חברים לעיוורים. אני חושב שזה דבר שאנחנו חייבים לחזק אותו.
אין חוק שהוא מושלם, כל פעם אפשר לשפר. מתפקידנו לשרת אתכם בעניין הזה. כל עסק או כל גוף שיפריע או ימנע מהעיוורים עם הכלבים שלהם והמדריכים ללכת, אנחנו נקנוס ברמה של בין 14,400 שקל ל-150,600 אלף שקל, כדי לאפשר, כפי שאנחנו יודעים, לעיוורים ללכת עם הכלב שלהם. אני צריך לציין שזה לא נכון שחלק גדול מתקציב הנדרש כדי ללמד את הכלבים את תפקידם יהיה מותנה במימון של גופים וולונטריים. המדינה חייבת לקחת אחריות כוללת, במיוחד כשיודעים שהדרכה של כלב לוקחת כשנה וחצי ובעלות של כ-25 אלף דולר. אלה סכומים שאין סיבה שלא נמצא בתקציב המדינה. נשאיר לפילנתרופיה לעשות פעולות משלימות, לא פעולות של זכויות.

הנתונים שיש לנו, לצערי, הם לא מעודכנים. יש לנו נתונים לגבי כלבי נחייה רק מ-2011. 185 עיוורים מקבלים שירות כזה. אם יש לאחד מכם נתונים יותר מעודכנים, אני אשמח שתתנו לנו. תרשו לי לתת ליוזמים לפתוח את הדיון.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. הצעת החוק הזאת, שאת תכליתה כבר תיארת, נועדה למנוע מצב אבסורדי. לאדם עיוור שמסתייע בכלב נחייה מותר להסתובב בפרהסיה. הוא יכול לעלות עם הכלב לאוטובוס, להיכנס איתו לקניון, לחנות ולכל מקום ציבורי אחר. כלב הנחייה דורש הכשרה ארוכה למדי. יש שני שלבים. הוא קודם נמצא במשפחה אומנת שעושה לו סוציאליזציה, מכירה לו את המציאות, בעיקר את הציבוריות הישראלית. מעלים אותו על אוטובוס, נכנסים איתו למקומות ציבוריים, על-מנת שיכיר את המציאות הזאת. אחר כך, בשלב מאוחר יותר, מדריך מקצועי מצטרף לתהליך ומלמד את הכלב את מה שצריך ללמד. יש פה מדריכים, הם ידברו על זה. אני לא אכנס לצד המקצועי. נוצר מצב אבסורדי בכך שהחוק שמאפשר להיכנס עם הכלבים האלה, שהם באמת העיניים של העיוורים הרבה פעמים, לא חל על תהליך ההכשרה שלוקח שנה ושנה וחצי. זאת התכלית העיקרית של החוק שאותו אנחנו מבקשים לתקן. אילן יוסיף את מה שיוסיף. אני מודה לך מאוד על הדיון.

זו שוב תולדה של לא לתכלל את הדברים. כל עולם הנגישות בנוי על תכלול הדברים. אתה מעצב סביבה כוללת באמצעות חיות נחייה. בשבוע שעבר עסקנו בנושא של הנגשת אוטובוסים בין עירוניים, אבל על פרט אחד לא חשבו במשרד התחבורה - שגם את התחנה שממנה האדם צריך לעלות על האוטובוס צריך להנגיש. אנחנו על כלבי נחייה העברנו חקיקה, רק לא חשבנו על מה שחברי חבר הכנסת מיקי רוזנטל דיבר עליו, על תהליך הסוציאליזציה, על זה שאתה מחנך. אתה יודע, אדוני, כלבי נחייה זה תפקיד רציני, זו עבודה מאוד מאוד רצינית. זה גם כדי שאנחנו נרגיל את עצמנו לסביבה הזאת. החוק הוא דבר אחד, אבל הטמעת הרעיון הוא דבר אחר. הטמעת הרעיון אומרת שבאמצעות בעלי חיים והעזרה שלנו אחד לשני אנחנו יכולים ללכת ולבנות חברה שכל אחד יכול להיות 80% מן הזמן ב-80% מהמקומות החיוניים. היינו מראש צריכים לחשוב על איזה שהוא חוק שמתכלל את הכל. ברור לגמרי שצריך להכין גם את הכלב כשהוא גור. תראה מה אנחנו עושים. העברנו חוק על הנושא של כלבי נחייה, עכשיו אנחנו מעבירים חוק על גור הנחייה שאנחנו רוצים לאמן אותו. אני הייתי רוצה ללכת למטריצה רב ממדית שכוללת בבת אחת את הכל. אגב, לא הייתי מפריד בעניין הזה קבוצת מוגבלים אחת מקבוצת מוגבלים אחרת, אלא קובע סטנדרט שהוא אוניברסלי, שמתייחס באופן נפרד לכל אחד ואחד על פי הצורך שלו, לא באופן אקלקטי. אנחנו כל הזמן אוספים משהו. זה עצוב שזה ככה. יש לי רושם, אדוני היושב-ראש, שחלק מהשיטה זה להפריד כל הזמן בין הדברים, להתיש אותנו, לתקן דברים שממילא מראש לא היו צריכים להיות מקולקלים. אני רוצה לברך את הממשלה שהלכה לכיוון החיובי בנושא הזה, זה בסדר גמור.

ההסדר של חוק איסור הפליה לעיוורים מלווים בכלבי נחייה הוא הסדר שמקבל היום מענה בחוק השוויון.

הכלב בתקופת האימון שלו הוא עדיין לא כלב נחייה.

נכון, זה הסדר ספציפי. לגבי ההסדר הכולל, שלא ישתמע שיש כאן הסדר לקבוצה ספציפית שרק בזכות החוק הזה הוא קיים, כי ההוראות של חוק שוויון (איסור ההפליה בכניסה למקומות ציבוריים) כולל בתוכו היום גם איסור למנוע כניסה.

זה נכון, גם כלב שעוזר לצרכים אחרים.

זה היבט ספציפי שלא קשור להפליה של האדם, זה איזה שהוא צורך ציבורי.

אני רואה במשרד המשפטים גוף שיש לו את היכולת לבנות מטריצה כוללת, לא לשגע אותנו כל הזמן. אנחנו חיים בדיזנטריה של חקיקות בגלל הסיבה הזאת. כל פעם מתקנים עוד משהו, נזכרים בעוד משהו. אפשר לשנות את הסביבה בבת אחת.

אני מוכן שנרים את הכפפה הזאת שזרקת לאוויר, אילן. נשמח שביחד עם המרכז לעיוור נראה את המצב הכולל של העיוורים בארץ. אם אחד מאיתנו יתפנה - שיעשה סדר בעניין הזה על-מנת שנראה את התמונה הכוללת. אני מבין שהיום העולם הזה של העיוורים זקוק לריענון מאוד מאוד יסודי. לא נעשתה פעילות מספקת בעניין הזה כדי שהתחום הזה יטופל כראוי. יש הרגשה, במיוחד של העיוורים עצמם, שהתחום שלהם לא מתחדש, לא עונה בדיוק לצרכים האמיתיים. זה פשוט מאוד קשה להרגיש את זה כאזרח, בוודאי כחבר כנסת. אם תמצאו לנכון, אני אשמח מאוד שנטפל בזה. המרכז לעיוור, תרימו את הכפפה, תשבו איתנו כדי לראות איך אפשר להתמודד, כמו שאמרת, עם התמונה הכוללת, לא בזבנגים כאלה ואחרים. אנחנו נשמח לתת את זה.

חברי הוועדה הנכבדים דיברו על הרציונל של הצעת החוק. אין לנו הרבה מה להוסיף, חוץ להגיד שהתיקון בהצעת החוק נועד להסדיר שני דברים מרכזיים: אחד, את כל הנושא של ההפליה של משפחות האומנה של הכלבים שנמצאים בהכשרה להיות כלבי נחייה ושל המדריכים, והשני, כל העניין של הסנקציה העונשית. בהצעת החוק הרחבנו את כל הסנקציה העונשית, הוספנו תביעה אזרחית לעיוורים, כפל קנס וכל מיני נושאים שנרחיב עליהם כשנעבור סעיף סעיף.

אני מהמועדון לעיוור בפתח תקווה. כואב לי הלב על חוק אחד שאני לא יודע למה לא מוסדר. אני התעוורתי לפני 15 שנים. פחדתי ללכת לביטוח לאומי להוציא נכות. אמרו לי כולם – "לך, לך לך". בסוף אמרתי שאני אלך, אולי מגיע לי משהו. כשהגעתי לביטוח לאומי, אמרו לי: "אחרי גיל 67 הגעת? אין לך שום זכויות, לך הביתה". למה? אני 70 שנה בארץ. 27 שנים עשיתי מילואים, מתוכן שנתיים וחצי סדיר. השתתפתי בשתי מלחמות. חובות למדינה נתתי. אני יצאתי עם דמעות משם. אמרו לי: "לא מגיע לך כלום, עברת את הגיל". אף פעם לא ביקשתי כלום. זה מאוד כאב לי.

אם זה עניינים אישיים, אני אשמח לעזור. בסוף הישיבה תשב עם היועץ שלי כדי לטפל בזה.

בזמן האחרון התחילו לחלק תעודות על מנת שלא נצטרך לחכות בבנק, בדואר ובעוד מקומות. כשניגשתי לביטוח לאומי עוד פעם, אמרו לי: "לא מגיע לך, אין לך נכות". למה? אשתי ניצולת שואה, 85% מרותקת למיטה.

בעניינים האישיים אני מוכן לטפל, אבל לא בפומבי. כשנסיים את הדיון, יגיע אליך העוזר שלי על -מנת לטפל בזה.

יש בישראל שני בתי ספר לכלבי נחייה. יושבים פה אנשים שנעזרים בכלבי נחייה משני בתי הספר. אחד נמצא בצפון, השני נמצא במרכז הארץ. כמייסד וכמנכ"ל מאוד מרגש אותי שאני נמצא יחד עם כבוד היושב-ראש וחברי הכנסת אילן גילאון ומיקי רוזנטל. אני רוצה להודות לכם על הרגישות לנושא הסופר חשוב הזה. לפעמים שוכחים את האנשים שהולכים על 2 ואת ההולכים על 4. דיברתם פה בשיא הרגישות. זה מאוד חשוב ומרגש.
נאמרו פה רוב הדברים. הנושא הזה כבר הרבה זמן מתגלגל. אני זוכר שחבר הכנסת לשעבר דב ליטמן גידל גור נחייה. כבוד היושב-ראש, אתה שאלת מקודם לגבי המספר. לפחות מהנתונים שאני יודע, בארץ ישראל יש כ-250 אנשים שנעזרים בכלבי נחייה, מרביתם הם תחת משרד הרווחה, תחת השירות לעיוור, וכ-10%, 15% הם נכי צה"ל, אנשים שנפגעו במלחמות או בפיגועים כאלה ואחרים. אנחנו בבית עובד, דרך אגב, מאמינים שאפשר להגדיל את המספר מ-250 ל-300, 400 ויותר, אבל בשביל כל הדברים האלה צריך להסיר את כל החסמים.
יושבים פה סביב השולחן לא מעט כלבי נחייה, ביניהם גורת נחייה שיושבת לידי. כדי שהם יתנהגו נכון צריך לאפשר להם להיכנס לאותם מקומות, אם זה אוטובוסים, מוניות, מרכזי קניות, כל אותם מקומות שאנחנו נכנסים. אני רוצה להזכיר באותה נשימה שלמרות שהחוק לצידם, לעיתים אנשים עם עיוורון שנעזרים בכלבי נחייה עדיין נתקלים באטימות של נהג מונית כזה או אחר, נהג אוטובוס, ולכן צריכה להיעשות הרבה עבודה של מודעות, של חינוך בתחום הזה. אנחנו עובדים בצורה מאוד טובה עם השירות לעיוור. יושבים פה הנציגים של השרות לעיוור. אני בטוח שבידיים משולבות ומשלבות אפשר לעשות את הדברים האלה. אני חושב שבדרך כלל אנשים אוהבים כלבים, בטח גורים. החוק של אי הפליית אדם הנעזר בכלב נחייה הפך להיות חוק בשנות ה-70. לדעתי, יצחק רבין חתום עליו. אין שום סיבה שזה ייגרר. הגברת המכובדת ממשרד המשפטים הוסיפה פרט מאוד חשוב, רק הייתי שמח שהדבר הזה לא יאט את התהליך עצמו - אני מדבר על כלבי שירות וכלבים אחרים. בכלבי נחייה נעזרים מזה עשרות שנים. אני מזכיר שלפני קום המדינה פרופסור רודולפינה מנצל הביאה את הנושא הזה של כלבי הנחייה לישראל. לדעתי, בארץ ישראל אין עדיין את הנושא הזה של מה זה כלב שירות. אני הייתי מבקש מיושב-ראש הוועדה וממי שמקדם את החוק הזה, שההערה של משרד המשפטים לא תעכב. אני לא יודע אם הדבר הזה עלול או עשוי לעכב. אני רוצה להודות על הרגישות הזאת, זה מרגש אותי ברמות. אני בטוח שזה גם מרגש את המדריכים ואת האנשים עם עיוורון שנעזרים בכלבי נחייה. אני קורא לחברי הוועדה ולחברי הכנסת שעוד לא ביקרו, לדעתי, בבתי הספר שלנו לכלבי נחייה, לבוא לבקר אצלנו. אין כמו מראה עיניים, למרות שהרגישות שלכם היא אדירה גם ככה.

יש לי כלב נחייה כבר לפחות 40 שנה. זו חוצפה גדולה מה שקורה מצד נהגי המוניות. נכון שבזמנו הייתה תקנה, אבל התקנה, לצערי הרב, לא ממומשת בשום מקום. רק עכשיו, לפני חודש, סיימתי תביעה נגד נהג מונית מאילת שלא רצה להסיע אותי עם כלב נחייה.

טוב מאוד. אני תמיד מתנצל שאת החוק שאומר שאנשים יהיו בני אדם לא הצלחנו להעביר.

אני מאוד מקווה שהפעם זה יעזור. רק עכשיו סיימתי תביעה, כפי שאמרתי קודם. עוד נקודה קטנה אישית. אני הייתי אמור לטוס למלגה בנובמבר שנה שעברה. הזמנתי כרטיס טיסה דרך "הדקה ה-90" כדי לטוס למלגה. החברה התקשרה אלי על מנת לדעת מה סוג הכלב והמשקל שלו. כמובן שנתתי להם את האינפורמציה.

חברת תעופה?

לפני שהגעתי לנמל תעופה נתתי את כל הפרטים שהם ביקשו. מאז לא שמעתי מהם. כשהגעתי לשדה תעופה בסביבות 01:00 בלילה, חברת התעופה "טורקיש איירליינס" לא רצתה להטיס אותי עם כלב הנחייה.

גם אם הכלב הוא בחלק התחתון של המטוס? לא נתנו שום אלטרנטיבה?

לא נתנו שום אלטרנטיבה. אמרו לי שאני לא יכול לעלות על המטוס בגלל כלב הנחייה. נאלצתי לחזור הביתה כלעומת שבאתי. למחרת טסתי בחברה אחרת, חברת "אירופלוט". זאת הייתה טיסה של בערך 15 שעות עד מלגה. לא הייתה שום בעיה עם כלב הנחייה כשטסתי וכשחזרתי. אני חושב שצריך להיות מעוגן בחקיקה ברורה שכל גוף שמפלה עיוור, אם זה אוטובוס, מוניות, מסעדות וכו', יהיה צפוי לקנס גדול, אולי אפילו למאסר. את זה אני לא יודע, זה תלוי בכם.

החוק, כפי שמוצע היום, מחמיר מאוד.

אני לא יודע אם על "טורקיש" ועל "אירופלוט" אנחנו יכולים לפעול, אבל זה מעוגן בחקיקה. עובדה שאתה תובע.

הגשתי תביעה נגד החברה. תודה רבה, כבוד יושב ראש הוועדה.

משרד המשפטים, האם כשמדובר בחברה זרה אפשר לתבוע?

כן,

אם אתם נתקלים בבעיות כאלו בישראל, ב"אל-על", בבקשה, אנחנו מטפלים בזה.

לא רק ב"אל-על".

זו לא הפעם הראשונה שטסתי עם הכלב. אני כל השנים טסתי עם הכלב, לא הייתה לי בעיה.

האם יש אפשרות לתבוע חברות זרות? אני כמעט בטוח שכן.

גם אני חושבת שכן. כדי לענות תשובה יותר מלומדת מזה, אני מציעה להעביר את הפרטים לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. לה יש את המומחיות ואת הכלים לאכוף ישירות.

אנחנו נשמח לקבל את הפנייה.

רציתי לשאול את נציג משרד הרווחה, כמה שעות בשבוע צריכה להיות עובדת סוציאלית בלשכה שלה. אדוני, שעתיים בשבוע היא צריכה להיות בלשכה כדי לקבל קהל. בדיוק באותן שעתיים היא חולה או אימא שלה מתה. 6 שבועות אנחנו רצים אחרי עובדת סוציאלית. אולי מישהו במצוקה, אולי מישהו עומד להיהרג, אולי מישהו צריך אותה דחוף. אין עם מי לדבר.

באיזו עיר אתה גר?

בפתח-תקווה.

דוד, אם לא קשה לך, תעביר לנו את השם.

עובדת סוציאלית במרכז הרווחה בפתח תקווה.

אנחנו ניקח ממך את הפרטים.

הייתי מעוניינת לדבר בנוגע לקצבת הנכות, פשוט להשוות אותה למשכורת המינימום. אני מדברת בשם הרבה נכים.

יש הצעת חוק.

כן, אבל היא לא עברה. היא נעצרה בהפרש של שני קולות. זה פשוט לעג לרש.

זה נושא ידוע. הרבה מאוד חברי כנסת ניסו להשיג את מה שאת אומרת. זה נראה הגיוני, אבל באוצר זה נראה כעלות גדולה שכרגע עוד לא מקדמים אותה. אני מבין את הכאב ואת המחסור במשאבים לטובת כל אחד מכם, אבל כרגע אני מציע שנעבור לנושא של הדיון.

יש אנשים שחיים מזה.

אני יודע. תאמיני לי שזה נושא שעולה, לצערי, הרבה מאוד. כל תשובה אחרת רק תיתן אשליות. כרגע זה לא נראה בהישג יד.

את יכולה להיות רגועה שכל מי שיושב פה מהח"כים תומך במה שאת אומרת.

בהמשך לדבריו של חבר הכנסת אילן גילאון לגבי הנושא של התכלול, מאוד מאוד חשוב הנושא של כלבי שירות. יובל וגנר, מי שייסד את עמותת נגישות ישראל, מתנייד עם כלב שירות שדורש הכשרה. היה נכון לכלול בחוק הזה גם התייחסות לכלבי שירות, כי יש אנשים שנעזרים בכלבים האלה. גם הם עוברים תהליך של הכשרה. אנחנו חס וחלילה לא נרצה לעכב את הצעת החוק.

אלו הערות שאנחנו שומעים עכשיו פעם ראשונה. החוק הזה הוא חוק של משרד הרווחה. הוא ספציפי לנושא של עיוורים, כיוון שהתפעול, מתן השירותים לעיוורים נעשה במשרד הרווחה. ההערה נראית לי נכונה מהותית, אבל אני לא בטוחה שהאכסניה שלה היא החקיקה הזאת. אנחנו צריכים לראות ולבדוק.

היא מעלה הצעה כל כך הגיונית. רק מפאת השכחה מישהו שכח לשים את זה.

יש הצעה טרומית שהוגשה בנושא, היא מבקשת להחיל את החוק הזה גם על כלבי שירות.

אנחנו נעשה על כל דבר בנפרד?

אלו השלכות יכולות לגרום למשרד המשפטים שלא לרצות לכלול את כלבי השירות יחד עם כלבי הנחייה?

אנחנו צריכים לבדוק את זה עם משרד הרווחה, זה החוק שלהם. אני מתלבטת אם האכסניה הנכונה לדבר כזה, שהוא דבר מקיף, הוא החוק הזה, או שזה תיקון לחוק השוויון, שהוא החוק הכולל שבו נעשה התכלול. אנחנו שומעים את ההערות האלו בעל-פה, לא קיבלנו אותן בכתב, למרות שהוועדה קיבלה אותן אתמול בערב בכתב.

הערות אחרות.

אני מבקשת לבדוק את זה.

ההתלבטות שלנו היא אם לעכב את הצעת החוק הנוכחית ולחכות עד שנעשה את כל התכלול הנדרש, או לקדם את זה ולטפל במקביל בדברים שלא קיימים בחוק. זאת התלבטות כנה. אני הייתי מתייעץ איתכם. כמו שאמרה נציגת העמותה, היא לא הייתה ממליצה לעכב את החוק. אני ממליץ שתעזרו לנו לקדם את ההשלמה הנדרשת.

כמחוקקים אנחנו מצפים שברגע שאנחנו מביאים לכם, משרד המשפטים, חוק חסר, שאתם תבואו ותגידו שבהזדמנות זו צריך לקחת את כל חיות הטיפול. זה העניין של התכלול שאנחנו מבקשים. אנחנו נצטרך להעביר את החוק, אתה צודק, אבל אז כל הפרוצדורה שוב תתקיים.

אני רוצה להעלות נושא כאוב שאתה, אדוני היושב-ראש, העלית אותו - תקצוב כלב הנחייה. בלי קמח אין תורה. אנחנו מגייסים כספים בארץ ובעולם. יושב לשמאלי אחד ממגייסי המשאבים הגדולים ביותר. תורמים לכלבי הנחייה ילדים, מבוגרים, נוצרים, חרדים. מכל המדינות אנחנו מגייסים כספים כדי שנוכל לממן ולתת ללא שקל אחד כלב נחייה לכל עיוור שמתאים ויכול לקבל.

האם יש תקציב של המדינה?

מדינת ישראל, לצערי הרב, נותנת 15 אלף שקל לכלב נחייה, כאשר העלות של כלב כזה נעה בין 25 ל-35 אלף דולר. לא יעלה על הדעת שזה הסכום. יתירה מזאת, משרד הביטחון מממן לנפגעי פעולות איבה ב-49 אלף שקלים כלב נחייה. שר האוצר יאיר לפיד ביקש להעלות, עשה מהלכים, כולל עם מאיר כהן, שר הרווחה הקודם, אבל כשהגיע לשלב של הוצאת מכרז על הגדלה ל-30 אלף שקל, משרד הרווחה ביטל את המכרז. אדוני יושב ראש הוועדה, זה לא ייתכן, זה לא תקין. לא ייתכן שאנחנו נגייס ויסמכו על הגיוס שלנו. ה"סיי" של מדינת ישראל צריך להיות בכסף. צריך לעשות מעשה כדי שמשרד הרווחה יתקצב באיזה שהוא סכום הגיוני. אני לא מצפה בבת אחת. לא ייתכן שזה יעמוד. אנחנו נלחמנו והעלינו את זה מ-5000 לפני 13 שנה ל-10 אלפים, אחר כך ל-15 אלף. יבואו הפקידים באוצר ויגידו: "העלינו לכם, מה אתם רוצים". אדוני היושב-ראש, תראה את הפרופורציות בנוגע לעלות של כלב.

יש את העניין של התיקתקים ברמזורים שעוזרים לי לעבור במעבר חצייה. צריך לבקש, כמעט להתחנן בפני העיריות. צריך לבקש ועדות. הם רבים על מי מממן את זה. אני לא יודע בדיוק מה קורה פה. אני מבקש מהוועדה להעיר את תשומת לב כל העיריות בארץ. צריך לחייב את כל העיריות.

יש חוק, מחייבים אותן, אבל הן לא מקיימות את החוק.

מי צריך לאכוף?

הבעיות שאתם מעלים הן בעיות אמיתיות, חשובות, אבל זה לא בכיוון של החוק. יש לנו התכנסות מיוחדת על החוק. יש מי שאמר שזה נראה לו דמיוני שאנחנו דנים בחוק. ההערות שלך נכונות. תפנה לאותה עירייה, תעשה לה את הקרקס הנדרש כדי שתמלא את תפקידה. זה מוגדר בחוק, אין צורך לדון בזה עכשיו. אני לא השוטר שיצא עכשיו לחייב את העירייה לטפל בזה. תתמקדו בחוק.

אני חושב שחשוב שנעלה את כל הנושאים של העיוורים, כאשר אתם תבחרו מה כן, מה לא. לנו זה כואב שאנחנו הולכים ללא מאור עיניים, שאנחנו לא מושווים לשום נכה של ביטוח לאומי. העיוורים מופלים לרעה. נכה גפיים אינו פחות ממני. אין להשוות למי כואב פחות, למי כואב יותר, או למה אני אמור לקבל יותר או פחות ממנו. יושב–ראש הוועדה, למדינת ישראל יש הרבה כסף, שאף אחד לא יספר סיפורים. יכולים לתת. יאיר לפיד זרק לנו פירור של 1400 שקל לדמי ליווי. הפירורים האלה זה לעג לרש. בואו תטפלו בנו ברצינות. מדברים פה על כלבים. הכל נכון, הכל פיקס. למדינת ישראל יש כסף. חבר'ה, תשלפו את הכסף הזה, תוציאו. אנחנו לא צריכים לקבץ נדבות. אני בן אדם עצמאי, עובד, אבל אני רואה את החברים שלי וכואב לי הלב. אתם לא חשים את הכאב שלנו. יש אנשים שמסתגרים בבית ואינם יוצאים לרחובות. אני יכול להביא לך 100 אנשים לפה באוטובוסים. אתה יודע מה, כבוד היושב-ראש, זה מה שצריך לעשות. צריך לעשות פה הפגנה של אנשים עיוורים חסרי אונים. אני עם דמעות בעיניים מדבר פה אל כולכם.

כל מילה בסלע.

הגז שיש במדינת ישראל זה אוצרות שלנו. תטפלו באנשים החלשים, אל תתנו להם ליפול.

התכנסנו לנושא ספציפי. אנחנו ניקח את הנושא של העיוורים בצורה כוללת. הצעתי למנכ"ל המרכז לעיוור לשבת, לדון ולהכין הצעות מאוד מפורטות כדי להתמודד עם כל הבעיות שאתה מעלה. אני רק מזכיר שהתכנסנו לדון בהצעת החוק הספציפית.

אני מודה ליושב-ראש הוועדה אלי אלאלוף על עצם קיומה של הישיבה והזימון שלנו לכאן. אני מודה לכנסת שפותחת לנו את הבית למה שאנחנו צריכים. הדברים שנאמרו פה טובים ונכוחים. אני רוצה להגיד לכל הציבור החשוב מקרב האנשים עם העיוורון שהגיע לכאן, תהיו סמוכים ובטוחים שאנחנו מתחילים את התהליך. גם את רומא לא בנו ביום אחד. אנחנו נבנה את התהליך אבן אבן. כשנצטרך, אני מצפה גם לראות אתכם במאבקים. בכל הנקודות והעניינים האישיים של אנשים הוועדה הזאת היא כנראה לא המקום לעסוק בהם. אנחנו נצטרך לכנס את הוועדה לפניות הציבור. קיבלתי על כך כבר הבטחה. כל מי שירצה יגיע. ההזדמנות ההיא זו הזדמנות נכונה ונוחה יותר.
היום התכנסנו לדון בעניין חוק שוויון לאנשים הנעזרים בכלבי נחייה. ועדות נוספות מתקיימות בנושאים אחרים. זה חשוב מאוד להעביר את החוק הזה. המדינה, לצערי, מתפרקת מהחובות שלה לתת את השירותים. היא נשארה עם חובה אחת - הכסף. היא עושה מכרזים, היא עושה מהלכים, היא עושה הרבה מאוד דברים אחרים. את הכסף היא עדיין ממשיכה לתת, אבל לא מספיק, לא לכל דבר. התחום של כלבי נחייה הוא תחום שאנחנו רואים אותו מתבלט. המדינה כבר לא מייצרת את הכלבים, המדינה כבר לא מאכילה אותם, המדינה כבר לא דואגת מי יקבל ומי לא. הכל כבר נעשה על ידי גורמים חיצונים, מעולים וטובים. יש לנו כלבי נחייה נהדרים בשוק. כלב נחייה עבור אדם עיוור זו יכולת לצאת מהבית, זו יכולת להסתובב בחוץ, זו יכולת להגיע לעבודה, ללמוד באקדמיה ולהיות חופשי ופחות תלוי, לכן החשיבות שלו. אני מבקש מהחברים לגלות אורך רוח, לתת לנושא שלשמו התכנסנו פה להתמצות. כל הנושאים האחרים ימוצו. אל תדאגו, אם נצטרך, גם נביא את האוטובוסים.

לעניין הסנקציה שדיברה עליה פה חברתי, אנחנו סבורים שצריך לצרף את האפשרות, כמו שקיימת בחוקים אחרים, של ללא הוכחת נזק. כיום זה לא קיים. צריך שעיוור שנפגע כתוצאה מהפליה יוכל לתבוע ולקבל את תביעתו ללא צורך בהוכחת נזק. אם זה לא יצוין בחוק, זאת תהיה בעיה, כי מה שיישאר לו, מה שייוותר לו זה לתבוע עוגמת נפש, שזה זוטות. זה לא ימצה את החוק, זה לא יגשים את מטרתו.
היות ואנחנו מאמינים דווקא בהסברה, לא בענישה, אנחנו סבורים שצריך ליצור איזה שהוא מנגנון הסברתי שבעצם ידריך וינחה את נהגי המוניות, את האוטובוסים כאשר הם מקבלים את רישיון הנהיגה. כל העניין הזה יהיה בהדרכתם של החברים אצלנו בארגון. הם עושים את זה גם כיום. גם בבתי ספר צריך לבצע הדרכות והסברות. כל ההדרכות וההסברות האלו צריכות תקצוב, אין מה לעשות. אנחנו סבורים שאם אנחנו נתעסק בהדרכה, בהסברה ובהגברת המודעות, אנחנו לא נגיע למצבים שאנחנו מגיעים איתם היום עם כלבי הנחייה.

זה התפקיד של המרכז לעיוור. אני יודע שיש שינוי פרסונלי, לדעתי משמעותי מאוד. כל הדברים האלה של מודעות והסברה הם מתפקידו המרכזי של המרכז לעיוור. כדאי שהם יתעסקו עם זה, בשביל זה שיגייסו כסף. אין שום סיבה שהמרכז לעיוור יהיה במקום הומה, קשה לנגישות, בבניין בעלות מטורפת. כדאי שימצא מקום בעלות סבירה. זה מאפשר להוציא משם הרבה מאוד מיליונים לטובת העיוורים. אין שום סיבה שזה יהיה. אני לא ארפה עד שהמרכז הזה ישנה את מקומו וילך למקום נגיש, בוודאי לא בעלויות מטורפות כפי שהוא היום. נעבור להקראת החוק.

הצעת חוק איסור הפליית עיוורים המלווים בכלבי נחייה (תיקון מס'...), התשע"ו-2016
תיקון סעיף 1
1.
בחוק איסור הפליית עיוורים המלווים בכלבי נחייה, התשנ"ג-1993




(להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 –
(1) ההגדרה "מקום ציבורי" – תימחק;
(2) בהגדרה "כלב נחייה", במקום "מאולף" יבוא "שסיים תהליך
הכשרה";

(3) אחרי ההגדרה "כלב נחייה" יבוא:
"אומן לכלב בתהליך הכשרה" – אדם המגדל כלב המיועד לשמש כלב

נחייה, במהלך תהליך ההכשרה;

"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977;

"חוק השוויון" – חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-

1998;

"מאמן לכלב בתהליך הכשרה" – אדם המאמן כלב המיועד לשמש

כלב נחייה, במהלך תהליך ההכשרה;
"מרכז הכשרה והדרכה" – גוף המכשיר כלבים לשמש כלבי נחייה,

נותן ליווי והדרכה לאומנים לכלבים בתהליך הכשרה ומכשיר

אנשים להיות מאמני כלבים בתהליך הכשרה;

"מקום ציבורי" – כהגדרתו בסעיף 19ה לחוק השוויון;

"נציבות השוויון" – נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

כמשמעותה בפרק ו' לחוק השוויון.

"תהליך הכשרה" – תהליך להכשרת כלב לשמש כלב נחייה."

סעיף 1 הוא סעיף ההגדרות. עכשיו הוספנו הגדרות שישמשו אותנו בסעיפים הבאים.

ההגדרה של המילה "עיוור" טעונה תיקון. היינו מבקשים את המילים "אדם עיוור", לא עיוור. צריך לשים לב שגם יש לתקן את שם החוק.

אנחנו נתקן כך שיהיה כתוב: "הצעת חוק איסור הפליית אנשים עיוורים המלווים בכלבי נחייה", ובסעיף 1, במקום עיוור נכתוב אדם עיוור.

אנשים עם עיוורון.

השאלה אם אין דברי חקיקה נוספים שבהם יש שימוש במונח עיוור.

אם תתקנו פה, תצטרכו לתקן בכל החוקים שבהם יש את המילה "עיוור".

בכל החקיקה של הנגישות אנחנו משתמשים במונח "אנשים עם מוגבלות". זה אמנם חלק סמנטי, אבל זה חלק מתוך החינוך והתרבות.

אפשר לתקן את זה כאן.

נתקן את זה פה.

נכתוב אדם עם עיוורון בהגדרה, ובכותרת יהיה אנשים עיוורים.

זה לא אומר שמשרד המשפטים לא יכול לעשות בדיקה נוספת על מנת לראות אם יש מה לתקן.

תיקון סעיף 3
2.
בסעיף 3 לחוק העיקרי –

(1) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי

אומן לכלב בתהליך הכשרה או מאמן לכלב בתהליך הכשרה, המוביל

כלב במהלך תהליך ההכשרה, ובלבד שמתקיימים שניים אלה:

(1) ברשותו תעודה מאת מרכז הכשרה והדרכה, המעידה על
היותו אומן לכלב בתהליך הכשרה או מאמן לכלב בתהליך

הכשרה, לפי העניין;

(2) הכלב מסומן בהתאם לתקנות שהתקין שר הרווחה
והשירותים החברתיים;



2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:



"(ד) אין רואים הפרה של סעיף זה מקום שבו נאסרה במפורש על פי



שין כניסה של כלב נחייה או כלב בתהליך הכשרה למקום הציבורי


או לתחבורה ציבורית.

סעיף 3 עוסק כיום באיסור להגביל זכותו של אדם עם עיוורון, או איסור לגבות תשלום מאדם עם עיוורון בכניסה למקומות ציבוריים ולתחבורה ציבורית. אנחנו מוסיפים הוראה כזאת גם לגבי כלבים בתהליך הכשרה, בין אם הם נמצאים עם האומן או עם המאמן. יש סעיף חשוב נוסף שאומר שזאת לא תהיה הפרה של הסעיף הזה אם החוק עצמו אוסר על כניסה של כלב נחייה למקום. שימו לב שהנוסח הקודם היה כללי יותר, הוא אמר שאפשר לאסור בכלל כניסה של בעלי חיים. אנחנו צמצמנו ואמרנו שהאיסור צריך להיות מפורש. כדי שכלב נחייה לא יוכל להיכנס, צריך שהחוק יגיד במפורש שאסור לכלב נחייה להיכנס, ולכן איסורים כלליים שבהם כתוב שבעלי חיים לא יכולים להיכנס למקום אלה איסורים שהחוק הזה יתגבר עליהם, זאת אומרת, כלבי נחייה כן יוכלו להיכנס.

הוספת סעיף 3א
3.
אחרי סעיף 3 לחוק העיקרי יבוא:

לבחון מתן

"תביעה אזרחית
3א.
(א) עיוור, וכן נציבות או ארגון העוסק בקידום
אפשרות לתביעה




זכויותיהם של עיוורים בעניינו של עיוור
אזרחית גם מצד





ובהסכמתו, רשאים להגיש תביעה אזרחית בשל
אומן או מאמן





הפרת הוראות סעיף 3(א) או (ב); על תביעה







כאמור יחולו הוראות סעיפים 19נב ו-19סה(א)








לחוק השוויון, בשינויים המחויבים.







(ב) בתביעה לפי סעיף קטן (א) רשאי בית








המשפט, נוסף על כל סעד אחר, לפסוק פיצויים








אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה








לו בנסיבות העניין.








(ג) נציבות השוויון רשאית להגיש תביעה








אזרחית בשל הפרת הוראות סעיף 3(ג); תביעה








כאמור תהיה לבקשת צו עשה או צו מניעה








בלבד ויחולו עליה הוראות סעיפים 19נב








ו-19סה (א)(2) ו-(3) לחוק השוויון, בשינויים








המחויבים."


אנחנו מוסיפים פה אפשרות של תביעה אזרחית. כיום לא הייתה אפשרות כזאת במסגרת החוק.

כאן צריך להוסיף הוכחת נזק.

נכון. כרגע יש כאן רק פיצוי על נזק שאינו ממון שצריך להוכיח אותו. יש אפשרות לתבוע לגבי
הפרה של ההוראות שנוגעות לאדם עם העיוורון עצמו. יש אפשרות לתבוע על ידי האדם עצמו ועל ידי נציבות שוויון או הארגון. לגבי הפרת ההוראות לגבי אומן או מאמן, הנציבות היא זאת שרשאית להגיש את התביעה האזרחית.

אם צריך להוכיח נזק, זה מעקר מתוכן וכל הסעיף הזה לא שווה הרבה.

בנושאים של הפליה נעשה שימוש בפיצוי להוכחת נזק, שזה בדרך כלל מוגבל בסכום, או במנגנון של פיצוי על נזק לא ממוני, כאשר הנזק הלא ממוני אמנם דורש הוכחה אבל הוא כמעט אינהרנטי לסוגייה של הפליה. היתרון בו זה שהוא לא מוגבל בסכום.

למה לא להכניס שיהיה ברור?

אם זה כך, אז שבעתיים אפשר לקבל את ההערה הזאת. אם זה מוביל לאותה תוצאה, למה לא לכתוב במפורש את המילים "ללא הוכחת נזק"?

המדיניות שלנו בעניינים נזיקיים היא להשתמש במודל של פיצוי על נזק לא ממוני, שזה בסמכות בית המשפט.

מה ההבדל?

בחוק השוויון יש הוראה לגבי פיצוי ללא הוכחת נזק, עם הגבלה של 50 אלף שקלים.

דנו באפשרות הזאת. אנחנו מעדיפים את האפשרות של נזק לא ממוני שלא מוגבל בסכום. אני מבקשת להישאר עם הנוסח הזה.

זה משהו שחייב להשתנות. בלשון הרע הוסיפו ללא הוכחת נזק, כי אחרת אי אפשר לכמת את זה, זה לא שווה כלום.

אני מזכיר למשרד המשפטים שהמחוקק הוא הנבחר, לא המשרד. אנחנו רוצים להכניס את ההערה כפי שהומלצה.

אני מבקשת לשמור לי את האפשרות להגיש הסתייגות בנושא הזה.

מה הבעיה המהותית?

לא הבנו אם הדבר הזה יוצר בעיה. אם בחוק שוויון הזדמנויות הסעיף מופיע עם הגבלת סכום, למה לא לקבוע בחוק הזה?

יכול להיות שאז נצטרך לקבוע הגבלת סכום. אני בכל זאת רוצה להתייעץ על זה עם אנשי הנזיקין אצלנו, כי זה עניין של מדיניות.

שיקול הדעת הוא של בית המשפט. בית המשפט יחליט אם צריך להוכיח את הנזק, או לא צריך להוכיח את הנזק.

אם אדם עיוור נתקל בהפליה, הוא יכול דרך חוק שוויון ללא הוכחת נזק לתבוע. ההבדל היחידי הוא שזה לא חל על אותם מאמנים שנתקלים בהפליה, הם לא יוכלו לתבוע ללא הוכחת נזק.

הסעיף היום ממילא לא חל לגבי האומנים, זה רק סעיף קטן (א).

אנחנו מתקנים את הסעיף בהתאם.

אנחנו אומרים כך: בתביעה לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בסכום שלא יעלה על 50 אלף שקלים, ללא הוכחת נזק.

החלפת סעיף 4
4.
במקום סעיף 4 לחוק העיקרי יבוא:



"עונשין

4.
(א) הנמנע מהעסקה של אדם בשל ביותו עיוור המלווה






בכלב נחייה, בניגוד להוראות סעיף 2, דינו – כפל הקנס






כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.







(ב) המגביל את זכותו של עיוור להיכנס למקום ציבורי







או להשתמש במיתקן המצוי בו או המגביל את זכותו







של עיוור להשתמש בתחבורה ציבורית, בשל היותו







מלווה בכלב נחייה, או הגובה מעיוור תשלום בעד







כניסה או שימוש כאמור בשל היותו מלווה בכלב






נחייה, בניגוד להוראות סעיף 3(א) או (ב), דינו –







כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין







(ג) המגביל את זכותו של אומן לכלב בתהליך הכשרה







או של מאמן כלבים בתהליך הכשרה להיכנס למקום







ציבורי או להשתמש במיתקן המצוי בו או המגביל את







זכותו של אומן לכלב בתהליך הכשרה או של מאמן







כלבים בתהליך הכשרה להשתמש בתחבורה ציבורית,







בשל היותו מוביל כלב בתהליך הכשרה, או הגובה







מאומן לכלב בתהליך הכשרה או ממאמן כלבים בתהליך







הכשרה תשלום בעד כניסה או שימוש כאמור בשל היותו







מוביל כלב בתהליך הכשרה, או הגובה מאומן לכלב






בתהליך הכשרה או ממאמן כלבים בתהליך הכשרה







תשלום בעד כניסה או שימוש כאמור בשל היותו מוביל







כלב בתהליך הכשרה, בניגוד להוראות סעיף 3(ג), דינו –







קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין."


הסעיף הזה מחליף את סעיף העונשין שכיום קובע רק קנס. אנחנו קובעים 3 דרגות של קנס לגבי מי שעובר על הוראות החוק.

4(א) הוא די אות מתה, כי לכי תוכיחי שהוא לא העסיק בגלל שהוא עיוור.

מאמן יכול להגיש תביעה לבד?

לא. תביעה אזרחית יכולה להגיש רק הנציבות לגבי איסור כניסה של אומן ומאמן.

יש צורך להוכיח נזק?

במקרה הזה יהיה צורך להוכיח נזק, כי הסעיף שהכנסנו לגבי אי הוכחת הנזק חל לגבי איסור של עיוור להיכנס.

הוספת סעיף 4א
5.
אחרי סעיף 4 לחוק העיקרי יבוא:
"החלת הוראות
4א.
(א) הוראות סעיפים 19מה ו-19מט לחוק השוויון יחולו,

מחוק השוויון

בשינויים המחויבים, לעניין עבירה לפי סעיף 3.

לעניין עבירות לפי

סעיף 3



(ב) הוראות סעיף 19מח(ב) לחוק השוויון יחולו, בשינויים



המחויבים, לעניין עבירה לפי סעיף 3(א) ו-(ב)."

ב-(א) אנחנו מחילים את הסעיף שמאפשר חקירה של הנציבות ושל הגשת כתבי אישום על ידי תובע מקרב הנציבות. (ב) זו אפשרות להפסיק את העיסוק בעסק. זה בנוסף לעונשים שקבועים פה.
תיקון סעיף 5
6.
בסעיף 5 לחוק העיקרי, במקום "שר העבודה והרווחה" יבוא "שר



הרווחה והשירותים החברתיים".

הינו רוצים להוסיף סעיף שמירת דינים כך שהחוק הזה לא יגרע מהוראות חוק השוויון, שהן יותר רחבות בכמה בחינות מאשר ההוראות פה.

מקובל. נוסיף סעיף שאומר כך: אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר.

האם עיוור שנעזר בכלב נחייה יכול לתבוע תביעה אזרחית באופן עצמאי?

כן, לאדם עיוור יש אפשרות להגיש תביעה אזרחית אם לא מכניסים אותו למקום או גובים ממנו תשלום בשל העובדה שהוא מלווה בכלב נחייה.

הוא יכול בעצמו לעשות או באמצעות הנציבות.

אני מגיע מתחום כלבי הנחייה. אני מכיר את שני בתי הספר שיש בארץ. אני יודע שמוציאים כלבים באיכות מאוד מאוד טובה, כלבים שאין סיכוי שיעשו את הצרכים שלהם במקומות ציבוריים בלי אישור. החשש שלנו בארגון הוא שכלבי שירות, שאני לא יודע מה ההכשרה שלהם או מה הפיקוח - -

החוק הזה איננו מטפל בכלבי שירות. אנחנו מצביעים על הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית אחרי ששלחנו בקשה לוועדת הכנסת למיזוג ההצעה הפרטית והממשלתית. מי בעד הצעת החוק, מי נגד, מי נמנע?
הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת חוק איסור הפליית עיוורים המלווים בכלבי נחייה אושרה

מר דבאח, דבריך נגעו לליבנו כמו כל יתר הדברים שנאמרו פה. אנחנו רוצים בוועדה הזאת לטפל בכל מה שאנחנו יכולים לטפל. אין לנו סמכות אחת, הלוואי שהייתה לנו. אנחנו לא אחראים לחלוקה התקציבית, זה בין משרד האוצר למשרד הרלוונטי וועדת כספים.


אנחנו רוצים לטפל בכל הנושאים הקשורים לאוכלוסיית העיוורים והמתקשים בראייה. אנחנו עומדים לרשותכם כדי לתקן כל מה שצריך לתקן, גם בפניות אישיות, בוודאי באמצעות המרכז לעיוור וכל גוף שימצא לנכון להציע לנו דברים מסוימים.
אני פונה למשרד הרווחה והשירותים החברתיים. אני מבקש לדעת מה הסיבה שהתקציב שנידון בקדנציה הקודמת בוטל, האם יש לו אלטרנטיבה. על המרכז לעיוור למלא את תפקידו כמטריה של כל מערכת העיוורים בישראל. אנחנו עומדים לרשותו לקדם כל נושא ונושא. הזמנת אוטובוסים זה המרכיב היחיד שכל אחד יודע לעשות. לטפל בעיוורים ובעולם העיוור אמורה להיות ההתמחות של המרכז לעיוור. תודה רבה, הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 10:25.>