הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 392

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, ט"ז בסיון התשע"ו (22 ביוני 2016), שעה 10:30

1. ביטול מס מעסיקים בענפי הבניה - הצעתו של חה"כ מכלוף מיקי זוהר;

2. הסדרה של פעילות הגמ"חים ביחס להוראות הסכם פטקא (FATCA)

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מכלוף מיקי זוהר

מיקי לוי

מנחם אליעזר מוזס

פרידה ישראלי - משנה לממונה על הכנסות המדינה, משרד האוצר

אורי שיינין - רפרנט תעסוקה באג"ת, משרד האוצר

שי דותן - מנהל תחום בכיר מע"מ, משרד האוצר

ספי זינגר - משרד המשפטים

יהורם אלבז - כלכלן, משרד הבינוי והשיכון

זכריה אביגל - ממונה הכשרה בתעשייה ובבניין, משרד הכלכלה והתעשייה

חיים פייגלין - סגן נשיא ויו"ר אגף יזמות ובנייה, התאחדות בוני הארץ

אליעזר אורנשטיין - סמנכ"ל כספים, התאחדות בוני הארץ

יצחק גורביץ - משנה למנכ"ל, התאחדות בוני הארץ

אלדד ניצן - יו"ר התאחדות תאגידי כוח אדם לבניין, איגוד לשכות המסחר

אלכס קידר - חברת ועד התאחדות התאגידים לבניין, איגוד לשכות המסחר

סנדרה שנקר בריאר - התאחדות התאגידים לבנייה, חברת ועד, איגוד לשכות המסחר

נינו רומן - חבר הנהלה, התאחדות קבלני השיפוצים

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שלומית ארליך

טמיר כהן

אור שושני

ביטול מס מעסיקים בענפי הבנייה – הצעתו של חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר

אני מתחיל את הישיבה בנושא ביטול מס מעסיקים בענף הבנייה – הצעתו של חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר. מיקי, אני מבקש שהדיון הזה יהיה ממש קצר, כי יש לנו את הסיפור של הגמ"חים אחרי זה.

אני מבקש להגיד לחברי הוועדה שעוד מעט אנחנו יושבים על סדר היום של שבוע הבא, ואני מתלבט, יכול להיות שאני אקדיש יום אחד לנושא של העודפים שנמצאים אצלנו על השולחן, של כל המשרדים.

אני מתנגד.

אני מתלבט אם לשים את העודפים על סדר היום.

לא, לא צריך.

בינתיים אני לא קיבלתי ממשרד האוצר את ההסברים לפי הנוהל החדש. הם עדיין מתעקשים על העניין הזה. אני מתלבט איך להתייחס לעניין, יכול להיות שאני אשים את זה באחד הימים במהלך שבוע הבא. יש לי לחץ גדול מהמשרדים.

אבל צריך רוב בוועדה.

בלי הסבר?

לא, בלי הסבר. ואם עד אז לא יגיע הסבר, אני מוריד את זה מסדר היום. זאת אומרת, אני אומר עכשיו למשרד האוצר: יש בעיות עם המשרדים, יש בעיות עם כל ההתנהלות של מה שקורה במדינה, יש שם דברים שהם חיוניים, כפי שאתה יודע - - -

בגלל זה אני בעד, אבל אני רוצה הסבר.

אני לא משנה את עמדתי, אפילו לא במילימטר. אני מתלבט אם לשים את זה על סדר היום, אפילו שעדיין לא הגיעו הסברים. אבל אם לא יגיעו הסברים עד אותו יום שעליו נחליט, אני מושך את זה חזרה. אני אומר את זה כדי שאף אחד לא ישאל "למה שמת את זה?". שמתי את זה על תנאי: שעד אז יגיעו ההסברים. ואם לא יגיעו ההסברים אני מושך את זה חזרה.

אני רק אוסיף שזה שאתה שם את זה, זה לא אומר שזה עובר, כי צריך רוב כדי שזה יעבור.

נכון. יש שם הרבה משרדים שאני אציע לך להצביע נגד, משרדים שיש בהם שרים מהליכוד.

האופוזיציה לא אחת מצביעה - - -

נכון, מצביעה באחריות רבה. אין בעיה, אפשר להצביע נגד. אתה יכול להגיד לי בסוד: "את המשרד הזה תוריד מסדר היום". בסוד, כי ממלכתית אתה לא יכול להגיד את זה.

אמרתי את הודעתי. חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר, בבקשה.

ראשית אנחנו מברכים את זיו דשא, שבימים אלה עובר להיות אורתודוקסי... אנחנו רוצים לברך אותו במזל טוב לרגל היבחרותו לראשות עיריית זיכרון יעקב. איש ליכוד נוסף כובש עיר נוספת, ואנחנו שמחים ומאושרים, וכך גם האוכלוסייה החרדית בזיכרון יעקב. גפני, אתה חייב להגיב.

הקהילה החרדית בזיכרון יעקב לא השתתפה בבחירות, אז אל תדבר בשמה.

היא לא השתתפה בבחירות, אבל היא תשתתף בעיר.

בואו נרחיב על הנושא, זה נושא מעניין...

מאוד מעניין, אתה לא מבין כמה מעניין.

אחמד, הייתי שם, ישבתי עם ארבעת המועמדים. הרבנים החליטו שלא משתתפים בבחירות, והם דיברו איתי ואני מאוד תמכתי בעניין של לא להשתתף. זה נדיר אצלנו. מדובר בסביבות 12% מהאוכלוסייה ויכולנו להכריע, אבל ההחלטה הייתה לא להתערב. ואני אפילו מאפשר למיקי זוהר לברך את המועמד שנבחר ואני לא אומר כלום.

כן, כי המועמד שנבחר דיבר על רפורמים.

טוב, אנחנו נתכנסנו פה בנושא חשוב מאוד. אנחנו רואים את ממשלת ישראל עושה מגוון רחב של פעולות כדי להפחית את מחירי הדיור. היא שמה לעצמה מטרת-על להוריד את מחירי הדיור. אנחנו רואים מאמצים כבירים של השר כחלון – ואני מאוד מעריך אותו על כך ומברך אותו – כדי להוריד את מחירי הדיור. ואני רוצה להציע לו עוד הצעה: בואו נוריד גם את התשומות ואת המיסוי הקיים היום על עלויות הבנייה. קבלני הבניין נכנסים עכשיו לתחרות קשה מאוד בתחום הבנייה, כי ככל שנציף את השוק בדירות וההיצע יהיה גבוה יותר, כך התחרות תהיה גדולה יותר. אז אני חושב שראוי שאנחנו ניתן כלים לאותם אנשי בנייה להוזיל את המחירים.

היום יש מס מעסיקים בענף הבנייה לעובדים זרים, והמס הזה מהווה חלק משמעותי, מאחר שקבלן בניין שבונה היום בית או בניין מגורים, חלק גדול מאוד מהוצאותיו הולך בעבור עובדים. אותם עובדים זרים שמגיעים לעבוד בענף הבנייה מגיעים מאחר שאין הרבה יהודים שרוצים לעבוד בענף, וחשבו שאם ייתנו את המס הזה, יגרמו לכך שיהודים יועדפו אל מול עובדים זרים, אבל מה שקרה זה דבר הפוך - - -

אז הכוונה היא שהחוק הוא יהודי או ייעודי?

ייעודי. אני חייב להודות שתפסת אותי על חם, שכחתי את הערבים, לא יודע איך עשיתי את זה.

האמת, פעם ראשונה שאתם שוכחים...

אחמד, אמרתי לך גם אתמול במליאה, די להחמיא לי, די. כל פעם שאתה מחמיא לי הולכים לי עוד איזה 300 קולות בפריימריז.

זו המזימה.

אני אומר שבסופו של דבר חשבנו שניתן העדפה לעובדים ישראלים – יהודים, ערבים, נוצרים או רפורמים - - -

לא, אמרת "ישראלים", אבל רפורמים לא נמצאים פה.

אה, נכון, הם בארצות הברית.

תראו, אנחנו רוצים להביא לשינוי, אנחנו רוצים להביא למצב שהמעסיקים יכולים להרשות לעצמם להוזיל את המחירים לאזרח, וכדי לעשות את זה המס חייב להיות מבוטל.

תודה רבה.

זה חוק של קבלנים.

כן. חברי הכנסת רוצים להתייחס? משרד האוצר, למה לא מבטלים את מס המעסיקים על עובדי הבנייה?

אני אורי שיינין, מאגף תקציבים. הוועדה קיימה דיון בנושא הזה לפני שלושה או ארבעה חודשים ושלחה אותנו לעשות שיעורי בית. מה שאנחנו הצגנו זה את הדוחות של מספר ועדות ציבורית, כולל של פרופ' טרכטנברג, שכולן הצביעו על דבר אחד: שיש במס המעסיקים בכדי למנוע את הפגיעה, בעיקר בשכר אבל גם בתעסוקה, של עובדים ישראלים, וזה כלי שמקובל גם בעולם. והוועדה אמרה: תבדקו, אולי אם נבטל את מס המעסיקים יכול להיות שזה לא ישפיע בכלל על תעסוקת ישראלים וזה ישאיר את התעסוקה והשכר של הישראלים אותו דבר, בשונה ממה שאתם אומרים. אז עשינו את הבדיקה הזאת, ומצאנו שתי אפשרויות. אפשרות אחת היא התרחיש האופטימי, שבו הפחתנו את עלות ההעסקה של עובדים זרים וזה לא משפיע כהוא זה על 50 העובדים הישראלים שעובדים בעבודות הרטובות, שנמצאים לידם, ולא על 200,000 עובדים ישראלים שעובדים בענף הבניין. המשמעות בסוף מבחינת מחירי הדירות זה השפעה של עשירית או 0.15 אחוז ממחיר הדירה.

עכשיו, כשמפחיתים מס, כפי שכולנו יודעים, זה משפיע על כל השחקנים שבדרך. זה לא בהכרח מתגלגל באופן מלא לרוכש – יש בדרך את העובד, יש את הקבלן ששוכר את העובד מתאגיד הבניין, כלומר, יש לנו ארבעה שחקנים שמתחלקים בהפחתת מס שההשפעה שלה על מחיר הדירה הוא 0.1 עד 0.15 אחוז. כלומר, בהנחה שיש התפלגות שווה של ההטבה בין ארבעת השחקנים, שזו הנחה לא סבירה בעיניי, כי להניח שזה יגיע - - -

בחקלאות אתם ביטלתם, על פי בקשה שלנו, את מס המעסיקים. אני מציע את זה גם פה.

המשמעות לרוכש היא במקרה הכי-הכי טוב בסביבות 2,000 עד 2,500 שקל לדירה. אבל כל מי שעסק בנושא הזה עד כה, שזה כולל את אקשטיין וועדות ציבוריות של פרופ' טרכטנברג ואלי אלאלוף – כולם אמרו שזה כן ישפיע על התעסוקה של ישראלים. עכשיו, אם זה ישפיע על התעסוקה של הישראלים וזה יפעל באותה צורה, זה אומר שמחירי הדירות ירדו בסוף באחוז או שניים, אבל על חשבון הפחתת השכר של 50,000 עד 100,000 ישראלים ב-15%. משרד האוצר אמנם משתמש בכל הכוח בשביל להפחית את העלויות של הדירות ובכלל זה מחיר למשתכן ואובדן הכנסות של מיליארדים, אבל הוא לא מוכן לנקוט צעדים שיפחיתו ב-15% את השכר של עשרות אלפי עובדים ישראלים שמועסקים בענף הבניין בשביל שמחיר הדירה ירד באחוז או שניים או שלושה.

ולכן, אחרי שבחנו את זה שוב, אנחנו סבורים שלא נכון לנקוט בצעד הזה. זה צעד רגרסיבי לחלוטין והתועלת שלו למחירי הדירות מוטלת מאוד בספק, בעוד שהסיכון שהוא יפגע בתעסוקה ובשכר של העובדים הישראלים הוא מאוד גבוה.

מי רוצה להתייחס?

שלום, אני סנדרה שנקר, אני מייצגת את המעסיקים של העובדים הזרים, אני מאיגוד תאגידי כוח אדם להעסקת עובדים זרים בענף. אני רוצה להתייחס לדברים של האוצר. אני רוצה לשאול: כשהמס הזה חוקק ב-2003, תכלית החוק הזה... אחוז האבטלה ב-2003 היה 10.7%, בעוד שב-2016 אחוז האבטלה הוא 5.8%. מעולם לא הייתה במדינת ישראל אבטלה נמוכה כמו שיש היום. בשנת 2003, כשהחוק הזה חוקק, עלות שעת עבודה בענף הבניין הייתה 35 שקלים, וב-2016 עלות לשעת עבודה היא 65 שקלים. כלומר, אנחנו מדברים על מצב שכשהחוק הזה חוקק המטרה והתכלית של החוק היו לגייס כסף מהמעסיקים על מנת להשוות תעסוקה של ישראלים לעובדים זרים ולייקר את העסקתם של העובדים הזרים. וזה אכן קרה, ההעסקה הזאת אכן הרבה יותר יקרה. אלא שבפועל העובדים המקצועיים לא יצאו למקצועות הבנייה, וזאת כתוצאה מכמה בעיות בענף הבניין, שאני רוצה להתייחס אליהן.

הבעיה הראשונה היא הקושי בעבודת הבניין. הבעיה השנייה היא רצף העבודה הגאוגרפי המשתנה של עבודת הבניין, כלומר, איש משפחה שגר בשדרות לא יוכל מחר לעבוד בחיפה ולהעתיק את משפחתו כל שנתיים, שזאת בעיה שתלווה תמיד את ענף הבניין. הבעיה השלישית היא החשיבות של קבוצות עבודה בענף הבניין. העובד הבודד, הספורדי, שמצליח להיקלט בענף, הוא יחיד, הוא בודד והוא לא מצליח לזוז ביחד עם הקבוצה. ולכן הניסיון לייקר את העבודה של הזרים כדי שהישראלים יועדפו על פניהם לא עבד ולא עובד.

תודה רבה. חיים פייגלין, סגן נשיא התאחדות בוני הארץ.

אני קודם כול רוצה לברך את חבר הכנסת מיקי זוהר על הגשת החוק הזה, בשם כל התאחדות בוני הארץ והעוסקים בענף.

זו עדיין לא הצעת חוק.

זו הצעה לדיון מהיר.

זו הצעה בהחלט מבורכת. אני חושב שהמס הזה, שנותר אך ורק על ענף הבנייה, הוא מס מפלה, הוא מס ציני, הוא מס שמייקר את הדירות, ומי שלא תומך בהורדת המס הזה לא יכול לטעון אחר כך שהוא תומך בהורדת הדירות או תומך בפתרון משבר הדיור.

אני כמובן תומך בכל מה שסנדרה אמרה פה, המס הזה אכן לא הביא לתעסוקת ישראלים - - -

אורי שיינין אמר שהם הגיעו למסקנה שהפחתת מס המעסיקים לא תתרום לשום דבר - - -

המס הזה מקשה עלינו מאוד - - -

רגע, רגע. הם עשו שם דיונים והגיעו למסקנה – האם דיברו אתכם? הייתם חלק מהדיוק?

לא.

אורי, דיברתם איתם?

אנחנו מדברים כל הזמן - - -

אני שואל האם הייתה ישיבה מסודרת - - -

אבל אדוני, הרי הם עוסקים בבנייה כל היום באגף תקציבים, הם בונים כל היום. אבל אחר כך הם גם מפרקים. אבל הם בונים, הם בונים. ואחר כך הם מפרקים. הם מבינים המון בבנייה. חבר'ה, קובץ אקסל זה שונה מלשבת בשטח ולהגיד לפועל להרים את הטיט והמלט. זה לא מתבטא בקובץ אקסל, סתם שתדעו.

חבר הכנסת מיקי זוהר, גם לי יש מה לומר על אגף התקציבים, אבל אני רוצה להגיע למשהו בדיון - - -

לא, אתה לא אומר עליהם כלום אף פעם.

אורי, לא התקיים דיון מסודר?

יש לנו שיח רציף איתם. איציק דיבר איתי על זה לא פעם ולא פעמיים.

חיים, אתה רוצה לומר עוד משהו?

אני רוצה להוסיף ולומר שהנושא הזה מקשה מאוד על העסקה של עובדים וזה מייקר מאוד. זה לא נכון שיש לזה השפעה קטנה, יש לזה השפעה גדולה, זה איזה 200-150 מיליון שצריך לממן אותם כל הזמן. זה גם סותם את המערכת הבנקאית, שצריכה לממן את כל הסיפור הזה. בסך הכול, כל העסק הזה מנפח את כל העלויות של - - -

תודה רבה. יהורם אלבז, משרד השיכון, בבקשה.

עמדת המשרד - - -

רגע, אני רוצה לשאול שאלה - - -

רגע, רגע, משרד השיכון מדבר.

שאלה חשובה, של חבר הכנסת טיבי. אם מדובר נניח בעובד פלסטיני שרוצה לעבוד בארץ, מס המעסיקים הזה יחול גם עליו, או רק על ישראלים?

לא, זה לא חל עליו.

זה נשאר רק על עובדים ישראלים. רק בבניין.

עמדת משרד השיכון היא כן להסכים עם ההפחתה של מס המעסיקים על עובדים זרים - - -

יפה, עמדה טובה.

מה תפקידך שם?

אני כלכלן במשרד.

וזו עמדת שר השיכון?

זו עמדת המנכ"ל, עמדת הנהלת המשרד.

נראה לי, אם אני לא טועה, ששר השיכון ושר האוצר הם באותה מפלגה והם אמורים להיות מתואמים במדיניות שלהם. ונראה לי שמיקי זוהר ושר האוצר הם בקואליציה ביחד.

לא, לא, מה שאתה עושה עכשיו - - -

זו העמדה המקצועית - - -

תתאמו.

מר אלבז, אני מודה לך על הדברים. אדוני, בבקשה.

אני אלדד ניצן, יו"ר מעסיקי כוח אדם בענף הבנייה. אדוני היושב-ראש, גם אדון יצחקי, יושב-ראש קבינט הדיור, התבטא בכנס "כלכליסט" לפני שבועיים ואמר שיש לבטל את המס על העסקת עובדים - - -

טוב, שמעתי את זה גם.

המס הזה, יחד עם האגרות שמוטלות על ענף הבנייה – מדובר ב-12,000 שקל לעובד לשנה. ללא האגרות והמס הזה אפשר להוריד את מחיר הדירה ב-8%. המס הזה הוא מיותר, הוא רק מכניס כסף לקופת המדינה ואין לו שום תכלית בהכנסת ישראלים לתוך הענף. הוא מיותר לחלוטין.

תודה. אדוני, בבקשה.

אני איציק גורביץ, מהתאחדות בוני הארץ. יש לי הערה לנושא הכלכלי: צריך להסתכל על הנתונים – בשנים האחרונות, ככל שעלה מספר הזרים והפלסטינים בענף הבנייה בישראל, עלה בהתאם גם מספר הישראלים המשתלבים בעבודות בענף הבנייה בישראל. אין שום סתירה בין הדברים, בניגוד לכל המחקרים שפורסמו בעבר. זה הולך ביחד, כפי שאנחנו טענו.

חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.

אני לא חושד ואני תומך בשר האוצר במגמה שלו להוריד את מחירי הדיור, בכל אשר יעשה. אבל אני תוהה, וגם נוגע טיפה בפוליטיקה, לא יותר מזה: אם הייתה מתואמת בין שני השרים איזושהי החלטה שתבוא מכיוון הממשלה, אני הייתי תומך בה, אבל אני חלוק ולא יודע איזו החלטה לקבל, ולכן אני מבקש שתעשה לי סדר בעניין הזה. תודה.

אני אעשה לך. אנחנו לא נקבל עכשיו החלטה, אני יודע שאין להחלטה עכשיו משמעות אם משרד האוצר יעמוד מנגד ויגיד שבשום פנים ואופן לא. אבל אתה, נציג משרד האוצר, התברר לך גם בדיון הזה, וככל הנראה ידעת את זה גם קודם, שעמדת משרד השיכון היא שצריך לבטל את מס המעסיקים. כל מי שעוסק בנושא הבנייה, עמדתו שצריך לבטל את מס המעסיקים. גם עמדתו של יושב-ראש קבינט הדיור במשרד שלכם היא שצריך לבטל את מס המעסיקים.

אורי, אין ספק שמחירי הדירות לא יורדים, וצריך לעשות כל מאמץ, בכל דרך אפשרית – כמו שהעליתם את מס הרכישה, כמו שעלו מסים כדי שלא יקנו דירות להשקעה – כדי למצוא פתרונות. בינתיים הדברים האלה לא משפיעים, וצריך גם את זה לעשות. אני לא דורש את זה מכם עכשיו, אני כן מבקש שבמהלך השבועיים הבאים תשבו עם משרד השיכון, תשבו עם קבינט הדיור, תשבו עם התאחדות בוני הארץ, שהם אלה שעוסקים בעניין הזה. אחרי שבועיים, אם תבואו עם אותה מסקנה, נקיים דיון רציני על המסקנה הזאת, ואם תקבלו החלטה כמו שהייתה בחקלאות, להפחית או לבטל את מס המעסיקים בבנייה, אנחנו כמובן נשמח וכל דיון נוסף יתייתר.

אז אני מבקש שתחזור למשרד, אחרי ששמעת את העמדות של כולם, גם של חברי הכנסת וגם של סגן שר האוצר לשעבר, חבר הכנסת מיקי לוי, שאומר שצריך לעשות בעניין הזה סדר, כי לא יכול להיות שהממשלה, בעניין כזה, שהוא קצת רגיש, תדבר בכמה קולות. למה היא מדברת בכמה קולות? מכיוון שאתה מנסה לשמר את הקופה הציבורית, שזה תפקידך, אבל יש כאלה בממשלה שתפקידם הוא להוזיל מחירי דירות ולדאוג שיהיו עובדים זמינים ושלא תהיה איזו אמירה אנכרוניסטית שלא מועילה בשום דבר לנושא של הבנייה היום.

אני מבקש לכנס את הדיון הבא בתוך שבועיים.

אני מבקש תקופה יותר ממושכת משבועיים - - -

חודש.

לא, זה באמת - - -

חודש. תבוא בעוד חודש, ואם צריך תגיד שאתה צריך עוד זמן, אחרי שעשיתם א', ב', ג'. תודה רבה.

הסדרה של פעילות הגמ"חים ביחס להוראות הסכם פטקא (FATCA)

אני מבקש להודיע לוועדה הודעה כדלהלן –

אנחנו קיימנו דיון על הפטקא, והתברר שכאשר עשו הסכם עם ארצות הברית לא עלה העניין של הגמ"חים. ישבנו בשבוע שעבר ביום רביעי והגענו להסכמה לפרק זמן זמני. אני אקריא את ההסדרה שאליה הגענו:

"קיימות שלוש חלופות להסדרה של פעילות הגמ"חים ביחס להוראות הסכם הפטקא, כמפורט להלן –

גמ"ח קטן –

גמ"ח קטן הוא גמ"ח שאין לו פיקדונות של לקוח אשר עולים, בכל נקודת זמן, על 50 אלף דולר, ושסך כל הנכסים שלו (בין היתר, הלוואות שהוא נותן) אינם עולים על 50 מיליון דולר – יצהיר לבנק על כך שמתקיימים בו התנאים האמורים עד ליום 10/7/2016" – במקום 10.7 אנחנו ניקח את פרק הזמן של יום רביעי שקבענו ונוסיף את הימים האלה, מכיוון שהם לא יספיקו לעשות את זה, היות שאנחנו מודיעים את זה רק היום – "בטופס המצוי בבנק."

אנחנו מבקשים שזה יהיה עד 15 ביולי, כי יהיה לנו קשה מאוד - - -

צריך חודש בגלל המחשבים.

כי הבנקים צריכים לקבל את ההצהרות, לטפל בהן, ויותר מאוחר זה כבר לא אפשרי מבחינת ההסכם. הוספנו חמישה ימים, זה בסדר.

היא צודקת.

טוב, אז "15/7/2016 – בטופס המצוי בבנק".

"קיבל הבנק את התצהיר האמור – הגמ"ח ימשיך את פעילותו באופן רגיל, ובלבד שיקפיד על המשך קיום התנאים האמורים.

לבנק עומדת הזכות שלא לקבל את התצהיר ככל שיש לו סיבה לחשוב שההצהרה העצמית שגויה או שאינה אמינה. במצב זה, הגמ"ח הקטן יכול לפעול לפי החלופה העומדת לגמ"ח גדול.

גמ"ח גדול שאינו רשום כיום כעמותה או כחברה לתועלת הציבור (חל"צ) –

גמ"ח גדול הוא גמ"ח שאינו עומד בתנאי גמ"ח קטן, ואם אינו רשום כיום כעמותה או כחל"צ – עומדות בפניו שתי חלופות:

יגיש בקשה לרשם העמותות לפתיחת עמותה או לרשם החברות לפתיחת חל"צ עד ליום 15/7/16, וכן יגיש תצהיר מאומת על ידי עורך דין שבו מפורטים כל אלה: הוא הגיש בקשה לפתיחת עמותה או חל"צ; הוא מתעתד לפעול למטרה ציבורית לפי סעיף 9(2)(ב) לפקודת מס הכנסה, וכן יציין את המטרה; הוא ימנה לפחות שבעה חברים שאינם קרובים זה לזה; נכסיו והכנסותיו ישמשו להשגת המטרה הציבורית בלבד; וכן כי בכוונתו להגיש דוח כספי לשנת 2016 כמוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9(2)(ב) לפקודת מס הכנסה עד ליום 30/4/2017.

יצוין, כי המלצת רשם העמותות היא לציין בבקשה לרשם העמותות שתקנון העמותה יהיה התקנון המצוי.

עמותה או חל"צ שהצהירו כאמור בסעיף (א), יסווגו כמוסד שאינו מוסד פיננסי-אקטיבי וימציאו לבנק אישורים כמפורט להלן במועדים המפורטים –

עד ליום 30/10/16 – אישור מרשם העמותות או מרשם החברות, לפי העניין, על פתיחת התאגיד (תעודת התאגדות);

עד ליום 31/5/17 – אישור על הגשת הדוח השנתי לשנת 2016 לרשות המסים.

לא הומצאו שני האישורים האמורים במועדים הקבועים כאמור – ישלול הבנק את סיווגו של הגמ"ח כמוסד שאינו פיננסי-אקטיבי.

יירשם כמוסד פיננסי-ישראלי-מדווח באתר רשות המסים האמריקאית (IRS) בכתובת: http://www.irs.gov/businesses/corporations/FATCA-Foreign-Financial-Institution-Registration-Tool ויקבל מספר זיהוי (GIIN).

בנוסף יירשם באתר רשות המסים בישראל כמוסד פיננסי לצורכי פטקא – לפי טופס שקיים באתר רשות המסים.

יש לציין, כי רישום זה הוא קבוע (אינו לשנה אחת בלבד) ומשמעותו החלת הוראות הפטקא על פעילותו השוטפת של הגמ"ח (שבעיקרן זיהוי לקוחות אמריקנים בעלי פיקדונות בגמ"ח ודיווח שנתי לרשות המסים בישראל על לקוחות אמריקנים כאמור).

גמ"ח גדול שרשום כיום כעמותה או כחברה לתועלת הציבור (חל"צ) –

עמותה או חל"צ קיימים" – אם יש גמ"חים היום, ויש כאלה – "ימציאו אישור על הגשת דוחות לרשות המסים לפי סעיף 9(2)(ב) לפקודת מס הכנסה – עד ליום 31/12/16 לגבי שנת 2015, וימשיכו את פעילותם כרגיל.

במידה שעדיין לא הגישו דוחות לשנת 2015 – יגישו תצהיר על כך שבכוונתם לעשות זאת עד ליום 31/12/2016."

אלה האפשרויות שהגמ"חים יכולים להסתדר מול הנושא של הפטקא, ולכן בעקבות ההסדר הזה אנחנו יכולים להמשיך את החקיקה של הפטקא, שכנראה נעשה אותה ביום שני ונמשיך שבוע אחרי זה.

צריך עוד שני דיונים על זה?

צריך.

"מדובר בהסדר לשנה אחת, ועד שתוסדר חקיקה בעניין (למעט רישום באתר רשות המסים האמריקאית שהוא הסדר קבוע, כאמור בסעיף 2(ב) לעיל).".

ספי, משרד המשפטים, בבקשה.

בעניין הפסקה האחרונה, עמדת משרד המשפטים, בשיתוף משרד האוצר והנהלת משרד האוצר, היא כדלהלן:

ההסדר הוא כמובן לשנה אחת; הוא מבוסס על זה שבימים אלה מקודמת חקיקה להסדרת פעילות הגמ"חים. זה מוגבל לעניין זה, ולשנה זאת בלבד. בשנה הבאה יתאפשר מנגנון זה רק לאחר שתושלם הסדרת פעילות הגמ"חים ובהתאם להסדר שייקבע בה.

הרציונל הוא שהגמ"חים - - -

מה זאת אומרת "יוסדר"? מול מי?

בחוק.

בהסדר כפי שהוא כיום, החריגים לגמ"חים הם כאלה שלא מתאימים לטווח ארוך, מכיוון שהפעילות הפיננסית של הגמ"חים לא מספיק מפוקחת בשביל לעמוד לאורך זמן בהוראות הפטקא. לכן, כהוראת שעה לשנה, עד ההסדרה הזאת, אנחנו חושבים שמבחינה משפטית, וגם לפי העמדה המקצועית של משרד האוצר, ניתן לעשות את זה.

ספי, אתה אומר שיש תקופת מעבר?

אמרת את דבריך?

כן.

כל הכבוד לך. עכשיו אני רוצה להגיד משהו לגבי העניין הזה. לגמ"חים יש שתי בעיות. יש בעיה של חוק הגמ"חים, חוק הבנקאות (רישוי), שזה נושא שמתקיימים לגביו דיונים. על החלק הזה של חוק הבנקאות מתנהלים דיונים בעיקר מול השר ליצמן, אבל גם אני משתתף מעת לעת בעניין הזה, וכנראה שאני אצטרך להיות יותר פעיל. אבל זה נושא שלא קשור למה שדיברנו עד עכשיו.

ויש את הפטקא, את ההסכם שממשלת ישראל חתמה עם ממשלת ארצות הברית. זה הסכם בעייתי, הוא לא פשוט, אנחנו נצטרך לקיים עליו דיונים מעמיקים ולאשר אותו בסוף. אבל – ואני לא רוצה להאשים אף אחד – עלו כמה נושאים בדיונים עם האמריקאים, אבל לא עלה הנושא הזה, שלא קשור לבנקאות (רישוי), לחוק של הגמ"חים. ונוצרה בעיה. את הבעיה של הפטקא אנחנו פותרים עכשיו עם ההסדר הזה, שישבנו עם כל הנציגים. אבל בא משרד המשפטים ואומר... אגב, זה צריך להיות שנה מהיום שאתם מניחים את החוק לקריאה ראשונה; הרי לא יכול להיות שבעוד שנה אתם לא עשיתם כלום - - -

המועד שנניח את החוק לקריאה ראשונה - - -

ספי, נדבר על העניין הזה. הרי אתה לא תוכל להגיד לגמ"חים "אני עדיין לא הגעתי לשום דבר, אפילו לא הנחתי את זה לקריאה ראשונה", אבל עדיין להגיד שנה.

אני רוצה להסביר משהו. זה לא איום, אנחנו פשוט לא נוכל לעמוד לאורך זמן מול האמריקאים עם ההסדר הזה. זו הסיבה.

בסדר, בסדר, אני כבר לא נותן לכם יותר לנהל משא ומתן עם האמריקאים, אני עושה את זה בעצמי.

אנחנו כבר - - -

ספי, תהיו בני אדם.

אבל אדוני יודע כמה - - -

אין לי ספק שאם הנושא הזה היה עולה ברצינות לדיון עם האמריקאים, לא היינו צריכים להגיע לזה עכשיו. אנחנו הולכים לפשרה.

אבל אדוני גם יודע כמה מאמצים נעשו בשבועות האחרונים לפתור את בעיית הגמ"חים ואיזו גמישות - - -

מה אתה רוצה להגיד בזה? אתם יצרתם בעיה, והבעיה הזאת לא הייתה צריכה להיות. אם הייתם אומרים לאמריקאים שיש גמ"חים... אגב, מיקי ומיקי, לא הייתה מאז קום המדינה איזושהי בעיה עם הגמ"חים. היו בעיות עם כל מיני מוסדות פיננסיים ודברים כאלה, אבל הגמ"חים זה מוסד שאף אחד בו לא מקבל משכורת, ואין בעיה עם העניין הזה.

אגב, כמו שהעלה פה מיקי רוזנטל בישיבה הקודמת, יש גמ"חים של תרופות שלא נמצאות בסל הבריאות, אנשים תורמים לעניין הזה, זה מוסד שאסור לפגוע בו, זה מוסד שעליו אין חילוקי דעות. עכשיו, אנחנו לא הולכים לשום מקום, אבל אם לא יתקדם כלום בחוק הבנקאות ואנחנו נגיע לתאריך שבו פתאום הכול יתרסק – מה תגידו אז?

נתקדם.

אז תתקדם. זה שאתם מאיימים... אחרי זה אני אגיד לך.

זה שאתה מאיים עם ארצות הברית - - -

לא, לא, הוא לא מאיים עם ארצות הברית, הלוואי שהיה מאיים עם ארצות הברית, הוא מאיים אחרת. לא חשוב.

ספי, פרידה, אני מסכם. זה ההסדר שעליו אנחנו הולכים, ואנחנו נעשה כל מאמץ שהעניין הזה ייגמר כמה שיותר מהר, כדי שנגיע לפתרון. גם אני מבין וגם הגמ"חים מבינים שמה שהיה כבר לא יכול להיות ושצריך להגיע להסדר, אבל תהיו יותר גמישים בעניין הזה. זה סיפור לא פשוט, זה לא אנשים שמרוויחים כסף, זה אנשים שעושים חסד. עם ההסדר הזה נוכל להתקדם.

פרידה, בבקשה.

הערה ראשונה, בנוגע להערכה לגבי האמריקאים. אין שום סיכוי שהאמריקאים היו עושים הסדר עם איזשהו גוף שלא מוסדר בחקיקה שאומרת מה הזכויות ומה החובות ומהם הכללים שלפיהם הגוף הזה מנוהל ומפוקח.

בעניין של ההסדר, שר האוצר הודיע שהוא סומך את ידו על ההסדר המוצע ומקבל את חוות הדעת של משרד המשפטים.

בסדר, אני מקבל את ההסדר הזה כפי שאמרנו, ולכן ההסדר הוא לשנה, מכיוון שאנחנו מבינים שיצטרכו לסיים את הליך החקיקה.

אני נגד מילים נחרצות בדברים האלה, ומשרד המשפטים כן אומר מילים נחרצות. במקום להגיד את זה בנושא של ניצולי השואה הוא אומר את זה בגמ"חים. אני לא אוהב את זה. אבל העיקרון הוא ברור ומוסכם. אני מודה לכם רבותיי, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15.