הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 387

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, ט"ו בסיון התשע"ו (21 ביוני 2016), שעה 11:00

הקלות במס למשקיעים תושבי חוץ

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

אחמד טיבי

מיקי לוי

רחל עזריה

עודד פורר

משה אשר - מנהל רשות המסים, משרד האוצר

רותם פאר - רפרנט רווחה, אגף תקציבים, משרד האוצר

אסף גרינוולד - מרכז ההשקעות, משרד הכלכלה והתעשייה

אירוס הומינר - מנהל אגף א יזמות עסקית, אגף א יזמות עסקי, משרד העלייה והקליטה

גיא גולדמן - לשכה משפטית, רשות המיסים

שאול בשור - פעיל, המשמר החברתי

שמעון כהן - התאחדות התעשיינים

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שלומית ארליך

טמיר כהן

אתי אפלבוים

הקלות במס למשקיעים תושבי חוץ

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר-היום: הקלות במס למשקיעים תושבי חוץ.

אני מבקש לומר לוועדה משהו בנושא הכללי של אדם שהוא תושב חוץ. לפני שאנחנו נכנסים להגדרות מה זה תושב חוץ, אדם שרוצה להשקיע בישראל והוא רוצה להגיע למצב שבו הוא יודע מה הרווחים שלו, מה ההפסדים שלו, מה המיסים שהוא משלם, מה ההטבות שהוא מקבל – היום הוא לא יודע. אין היום דבר ברור ומוגדר.

פנו אלי גם כמה חברי כנסת וחשבתי שחלק מהם יהיו כאן. אחד מהם מנהל ועדה ואחר נמצא במקום אחר ולכן אני מייצג את הפניות שלהם אלי. היה מדובר על-כך שתבואנה תקנות שיקבעו את הכללים האלה. התקנות בסופו של דבר לא יצאו לפועל, אינני יודע מדוע אבל בסופו של דבר הן לא הגיעו.

המציאות הזאת שבה כאשר אנחנו מעוניינים שאנשים ישקיעו בארץ ואנשים אומרים: אנחנו לא יודעים מה ההטבות שאנחנו מקבלים ומה החובות, הדברים הללו אינם יכולים להיגזר מחוק עידוד השקעות שנוגע לתושבי הארץ. גם שם צריך לחכות אחרי שהמפעל עובד ושהעסק פעיל אבל כאשר מדובר על תושבי הארץ זה דבר אחד וכאשר מדובר על תושבי חוץ שאנחנו מבקשים שהם יבואו לכאן, הדיון הוא שונה לחלוטין.

יש אירוע שמרחף באוויר ושהוא תלוי ועומד בבית המשפט ואני אתייחס אליו. אני לא רוצה דיון בנושא הזה כי הוא תלוי ועומד בבית המשפט. אני יכול לדון בו אבל אני לא רוצה. אני אציע הצעה לגבי הנושא הזה אבל לא זה נושא הדיון.

האם אנחנו יכולים להגיע למצב שבסופו של דבר רשות המיסים תדע לומר, באמצעות תקנות או בכל דרך אחרת מחייבת וברורה לכל מי שעוסק בעניין הזה וכל מי שרוצה להשקיע בארץ, האם אפשר להגיע לישורת כזאת שהדברים יהיו מוסכמים.

משה אשר, מנהל רשות המיסים.

אנחנו נתייחס למדיניות רשות המיסים במשיכת השקעות של משקיעים זרים תושבי חוץ בישראל. רשות המיסים והאוצר מקבלים בברכה ומעודדים השקעות של תושבים זרים שמשקיעים בישראל. המדיניות הזאת מקובלת בעולם וזאת לא רק מדיניות ישראל.

אנחנו רואים הטבות בעיקר בדברים הבאים: לדוגמה, תושב חוץ לארץ שמשקיע בבורסה בישראל, בשונה מתושב ישראל שחי במס על הרווח הון שלו שהוא מפיק בבורסה, תושב חוץ לא חייב במס על הדבר הזה.

זה לא רק בבורסה אלא גם אם הוא משקיע במניה פרטית. שוב, לא מניית גז או מניית נדל"ן אלא מניה פרטית קלאסית, תעשייתית או מסחרית. ברגע שהוא ימכור את המניה הזאת ויהיה לו רווח הון, אז רווח ההון הזה יהיה פטור ממס בישראל. לעיתים הוא חייב במס במקום מושבו, אבל זה כבר בכפוף לדינים הפנימיים שיש לו במדינת מושבו.

יותר מזה. בעבר, עד 2011, עד תיקון 68 לחוק עידוד השקעות הון, תושב חוץ לארץ שהשקיע במפעל ישראלי, מפעל בחוק עידוד להשקעות הון ישראלי – דרך אגב, זה כבר לא רלוונטי לעכשיו, בטח לא למפעלים המועדפים הרגילים. אם הוא היה תושב חוץ אז החברה הישראלית שיש בה את המפעל היתה מקבלת שיעור מס חברות מופחת מהסטנדרט הרגיל. היום כבר אין לנו הבחנה כזאת. זה לא חשוב אם בעל המניות הוא ישראלי או תושב חוץ, אישור המס של מס החברות נקבע לפי אזור הפעילות של המפעל. באזור פיתוח א' בפריפריה זה 9% וביתר חלקי הארץ זה 16% וזה לא משנה מי מחזיק במניות בהקשר הזה. זאת הבחנה שהיתה פעם.

אין עידוד לתושבי חו"ל?

לא בהקשר הזה. כבר ב-2011 ירד מסדר היום ואין הבחנה. שיעורי המס נמוכים. פעם בחוק עידוד השקעות הון, כאשר עידוד השקעות הון שיעור מס החברות היה 36%, בחוק עידוד השקעות הון היה 25%. כשזה היה 25% זה יכול היה לרדת למטה לפי שיעור השקעת החוץ של בעל מניות החברה. ברגע שהורידו את כל המס החברות ל-9% ול-16% כבר אין משמעות האם בעל המניות הוא תושב חוץ או תושב חוץ.

מה העידוד לתושבי חוץ?

אמרתי. אם הוא קנה מניות וימכור אותן בעתיד יש לו פטור ממס.

לא, אני מדבר על מפעלים, זה לא הנושא.

המפעלים המועדפים זה כבר נגמר ולא רלוונטי. יש שיעורי מס נמוכים אז אין כבר משמעות לרדת מתחת לדבר הזה וזה הנושאים הללו כבר לא על סדר היום.

דבר שני. יש לו פטור. אם הוא תושב חוץ לארץ והוא משקיע בפיקדון תושב חוץ במערכת הבנקאית אז הריבית תהיה פטורה ממס.

מרגע שאותו אדם עלה לישראל יש כבר דינים של עולים חדשים או תושבים חוזרים ותיקים. ואז, על הנכסים שהוא מפיק בחוץ לארץ, עדיין יש לו 10 שנים פטור ממס מתקופת עלייתו לישראל. 10 שנים פטור ממס רווח הון, מס הכנסה וכן הלאה.

פטור גם מדיווח.

גם מדיווח.

זאת הטבה.

כן, זאת ההטבה. על ההכנסות הישראליות הוא חייב מהשנייה הראשונה שהוא עולה לישראל.

אגב, זה רק במדינת היהודים. היא רוצה לקלוט את אותם היהודים שמגיעים לארצות חוץ.

בנושא של הדיווח יש לנו רעיונות לתקן קצת את הדברים ונביא את זה אליכם בהמשך. כרגע, לגבי הפטורים, זה המצב החוקי היום.

יש לנו הרבה מאוד משקיעים בתחום ההייטק, בקרנות הון סיכון, בקרנות פרייבט אקוויטי. באמצעות סעיף 16א, כדי לעודד את ההשקעות בקרנות האלה, בהייטק הישראלי ובחברות ישראליות, אנחנו נותנים להם פטורים מהמימושים. כאשר יש אקזיטים והם מרוויחים מזה, אנחנו נותנים להם פטור במדינת ישראל.

אנחנו יכולים להגיד שאנחנו קוראים למשקיעים מכל העולם להשקיע בישראל והם ידעו בדיוק מה הם התנאים שלהם?

זה כתוב בחוק, בוודאי.

ידעו הכול?

ידעו הכול.

גם בתפקידי הקודם, כשישבתי מול משקיעי חוץ, את ה-16^ וה-9%, את זה ידעו כולם. זה 10 שנים.

ישראל ביתנו רצו להגדיל את זה ואנחנו התנגדנו.

היה ניסיון שלכם בקדנציה הקודמת להביא לפה תקנות, נכון?

רק במסגרת חוקים.

אני מסביר.

עובדתית, לפני שאתה מסביר.

אני לא הייתי יושב ראש הוועדה אז אני לא יכול לדעת כי ישבתי שם. הממשלה ניסתה להביא תקנות.

היה ניסיון לעשות תקנות בנוגע לסעיף 14ד.

אני מדבר על סעיף 14 ד' וגם היה ניסיון לבטל את הסעיף.

למה זה לא קרה?

אנחנו רוצים לבטל את הסעיף.

מה זה 14א, זה הביטול של ה-10 שנים, נכון. 14ד אמר ביטול של 10 שנים והיתה התנגדות נמרצת של אחת ממפלגות הבית לבטל את ה-10 שנים.

מיקי, אני אתן סקירה ואז אתה תתייחס.

כמו שאמרנו, היום יש הטבות לעולה חדש ולתושב חוזר.

אני מבקש ממך שתיזכר כי אנשים פנו אלי. היה פה את הנושא של להבהיר את התקנות שאתם ניסיתם לעשות ובסופו של דבר זה לא יצא אל הפועל. האם זה לא יצא לפועל בגלל שרשות המיסים התנגדה, או שזה לא יצא לפועל מכיוון שבוועדה לא הגיעו להסכמה?

אני ארענן את הזיכרון של כולם.

כמו שאמרנו, יש פטורים לעולים חדשים ותושבים חוזרים, כפי שציינתי קודם. מה שיש להם בחוץ לארץ יהיה פטור במשך 10 שנים מיום עלייתם לארץ.

יש סעיף נוסף, סעיף 14ד' קטן לפקודת מס הכנסה שמאפשר לשר האוצר לקבוע קריטריונים יאפשרו להגדיל את ה-10 שנים לתקופה ארוכה יותר מ-10 שנים על הפטורים על הכנסות על רווחים בחו"ל, של אותם עולים חדשים שהם כבר לא חדשים והם כבר 10 שנים פה.

אנחנו ברשות המיסים התנגדנו להאריך את זה. יותר מזה, אמרנו גם שהגיע הזמן לבטל את סעיף ההסמכה, כדי שלא יגידו שיש הסמכה שלא עושים בה שימוש בפועל. אני לא זוכר לגבי שר האוצר הקודם אבל שר האוצר הנוכחי הסכים לבטל את זה ואנחנו באמת נביא בעתיד את הביטול.

את ה-10 שנים?

את 10 השנים הנוספות.

אבל ה-10 השנים הנוספות לא נכנס. אני התנגדתי לזה.

מיקי, תן לי לסיים את ההסבר העובדתי ואחרי זה תתייחס.

בחוק ההסדרים הקודם היה דין ודברים עם הממשלה החדשה יחד עם שר הקליטה אלקין. ביקשנו לבטל את הפטור מחובת דיווח וגם לבטל את סעיף ההסמכה ל-10 שנים נוספות. שני הדברים האלה, השר לשעבר אלקין, ביקש להוציא אותם מחוק ההסדרים ולדון בהם איתו. אנחנו עדיין בדיונים עם מחליפתו. נציגת משרד הקליטה נמצאת פה והדברים האלה נמצאים על סדר-היום.

באופן עקרוני, העמדה הבסיסית שלנו היא שאדם שכבר נמצא פה 10 שנים, הוא כבר כמוני כמוך וכמו כל הישראלים ואין מקום לתת עוד הקלות ממס רווחי הון לדבר הזה.

כרגע אין הקלות כאלה, יש רק סעיף שמסמיך את שר האוצר לקבוע תקנות ותנאים אבל אין סעיף כזה. מבחינתנו, אנחנו רוצים להפסיק את הדבר הזה. גם במשרד הקליטה, כעבור 10 שנים, למיטב ידיעתנו, אין יותר הקלות לעולה חדש. כעבור 10 שנים משרד הקליטה רואה אותם כמו כל תושבי ישראל הרגילים האחרים. לכן גם אנחנו חושבים שאין מקום להרחיב את ההקלות האלה. כרגע זאת לא חקיקה בת תוקף כי אין תקנות, אבל אנחנו נביא חקיקה לביטול 10 השנים הנוספות.

לגבי חובת הדיווח, הפטור, או היקף הפטור מחובת דיווח לעולים חדשים ותושבים חוזרים, אנחנו נמצאים בדיונים עם משרד הקליטה בנושאים האלה. ברגע שתהיה הסכמה או לאחר ששר האוצר יקבל החלטה, נקדם חקיקה שתגיע כמובן לוועדת הכספים.

שלומית, אני מבקש לדעת למה לא נעשה הדבר הזה ואיפה אנחנו עומדים היום?

הוויכוח היה על התוספת של 10 השנים.

זה היה בחוק.

אני התנגדתי לזה התנגדות נמרצת. לא יכול להיות שאדם שיישב פה 20 שנה, לא ידווח על הרווחים שלו. זה לא עולה על הדעת. תראו לי מדינה אחת שזה קיים בה. לא יכול להיות שבמדינה מתוקנת 20 שנה תושבים לא ישלמו מס על עסקים שנמצאים בחו"ל. תראו לי מדינה אחת בעולם כולו שהמצב הזה מתקיים.

לכן, מה שאמר מנהל רשות המיסים, הוא עושה שכל וסדר בעניין. אין בלתו של הסדר ואי-אפשר לעשות איפה ואיפה.

אני מציע שאתם תשבו עם עצמכם ותשבו גם עם הגורמים האחרים כדי לעשות איזה דיאלוג בנושא הזה, אולי גם עם התאחדות התעשיינים.

מעולם לא קיבלנו דרישה להרחיב את ה-10 שנים.

לא דיברתי על זה. דיברתי על-כך שאדם שרוצה להשקיע כאן, שהוא ידע באופן מוחלט את כל התהליך שהוא עובר.

את זה אפשר להגיד לרשות המיסים, שיביאו את הנושאים האלה לידי פרסום. הם ממילא כתובים בחוק.

יש תלונות על העניין הזה, שיש כאלה שלא יודעים.

אני אומר שוב. אם מישהו לא יודע את היקף ההטבות, אנחנו נשמח - - -

אבל הוא לא יכול לדעת כי אתם צריכים לראות שהמפעל עובד.

מה זה קשור למפעל?

אני מדבר על תושב חוץ שמגיע עם המפעל שלו לארץ והוא רוצה להשקיע בארץ.

שישקיע בארץ. המפעל חייב במס בישראל ויש לו את הפטור על ההכנסות שלו בחוץ לארץ, אין מחלוקת.

אני מציע את מה שאני מציע.

אנחנו מקבלים את ההצעה. נשב עם התאחדות התעשיינים, ככל שיש דברים שצריך להבהיר אותם.

בסדר, אז אני אעשה את העבודה בעצמי. אני יודע על תלונות שאני מקבל מאנשים בכירים אצלנו. הם אומרים שאם מגיע תושב חוץ ורוצה להשקיע בישראל – אתה יושב עם רשות המיסים, אני רוצה שיבואו מפעלים. אני רוצה שאנשים שהם תושבי חוץ שישקיעו כאן. יש לנו עניין בזה. הם מתלוננים על זה.

יכול להיות שאחרי דיון שלכם יתברר שאני טועה ושהכול בסדר.

אנחנו נקיים את הישיבה.

אני מקבל תלונות על העניין הזה.

אנחנו נקיים ישיבה עם התאחדות התעשיינים.

נציג התאחדות התעשיינים, בבקשה.

אני עורך-דין ורואה חשבון שמייצג את ההתאחדות.

עבדתי בעבר ברשות והיינו קולגות הרבה מאוד שנים. אני אתן התייחסות קצרה למה שנאמר כאן. מצד אחד, המחוקק נותן הטבות ומצד שני, הדרך שבה זה כתוב היום ודרך העבודה של הרשות בארץ, מייצר מצב שאותה הטבה מסוכלת בהרבה מאוד מקרים. אני אתן דוגמאות.

בהרבה מאוד מקרים, כל אותם עולים, כאלה שיש להם איזה קשר לארץ. הם קנו דירה בשנות התשעים או אלפיים. אתה עושה היום עלייה ובהרבה מאוד מקרים פקיד השומה מחפש איזו נקודה בזמן אחורה. הרי הבחינה היא הבחינה שאומרת: מירב הזיקות. אף אחד לא יודע מה זה באמת, דהיינו, זיקה כלכלית, זיקה משפחתית. אז אני עולה לארץ ואני בטוח שמגיע לי 10 שנים מהיום. ואז פקיד השומה אומר לי: תשמע, זה 10 שנים שהתחילו בשנת 2000 והיום אתה כבר לא זכאי. כלומר, בעצם, כשאני עושה "זום אאוט", אני לא זכאי אף פעם. אז אני לא זכאי כי אני לא ידעתי והיום אני לא זכאי.

כמו שאמרת, כבוד היו"ר, זה צריך להיות משהו שהוא קצת יותר ברור ובהיר. אני גם אתן מקרים של כאלה שבגלל שזה נטען מולם, אז הם חזרו לחו"ל לכמה שנים שהם לא פה, כדי שיהיה ברור שהם לא עלו, כדי שהם יקבלו את אותן הטבות. בפועל אנחנו רואים הרבה מאוד מקרים שהרשות בעצם יוצרת מצב שאותה הטבה לא מגיעה לאותו עולה. זה בהחלט משהו שצריך לתת לו איזה דגש.

שנית, זה בעצם שמירת דינים. כלומר, יש הרבה מאוד אנשים שעצם עלייתם ארצה פוגעת להן באותן הטבות שהיו להן.

10 שנים?

לא. אני מדבר על מצב שבו אם הייתי תושב חוץ הייתי זכאי למשהו, ועכשיו בגלל שעליתי בשנה שאני עליתי, אני כבר לא זכאי.

ברור. אם, למשל, היית פטור בבורסה בישראל בעודך תושב חוץ לארץ ואתה עולה לארץ, אתה חייב במס בבורסה. דרך אגב, באותה נקודת זמן, הפסדת לשלם את המס שם.

היות ויש דברים מסוג הזה, אני מבקש שתשבו יחד.

אם יש הבהרות כאלה ואחרות על מרכז חייו, בבקשה תבהירו את זה.

לא. אני לא רוצה להיכנס לזה כי הוא יאשים אותי עכשיו כאילו אני דואג למפעל בקרית מלאכי.

מי מסוגל להאשים אותך?

הוא.

תכף אומר משהו על המפעל בקרית מלאכי.

אני לא מכיר את זה בכלל.

בואו נהיה מסודרים. יכול להיות שבכלל אני הולך איתך.

אני בטוח.

אל תהיה בטוח, יש מקרים פה ושם שלא. יש מקרים שבהם אנשים מתלוננים. אני אגיד לך את השמות של אנשים פה בכנסת שהתלוננו בפני ולכן גם שמתי את זה על סדר היום וחשבתי שהם גם יבואו. הם אומרים שזה לא ברור.

אני לא אומר למשה אשר: תשנה את ההוראות שלך, בוא נשנה את החוק, אני אגיד לך איזה תקנות אני רוצה שתביא. אני לא אומר את זה. אני אומר שתיקח את הזמן, חודש או חודש וחצי ותשב עם התאחדות התעשיינים שהם צד בעניין. אותי מעניינים המפעלים. אני לא מדבר פה על הטבות המס הכלליות. אני לא מדבר על זה. זה דיון בפני עצמו וזה דיון שיגיע בחקיקה. כנראה שבערימה של חוק ההסדרים הם ישימו את זה. לא זה נושא הדיון.

נושא הדיון הוא על המפעלים. אני מבקש שיתקיים דיון עם התאחדות התעשיינים. דיברתי הבוקר עם שרגא ברוש ואני בדעה שלו. הוא אומר שגם אתה בדעה הזאת.

אני מבקש לקבוע מתחם זמן של חודש וחצי שבו תבואו עם הצעה או שתגידו שהכול בסדר. אולי תגידו שמה שאנחנו צריכים זה פרסום, אולי צריך לשנות תקנות או חקיקה. אני לא מביע עמדה בעניין הזה.

אני מבקש שלא תשכנע אותו בשקט.

לא, הוא לא משכנע. אמרתי שדווקא הוא, שעד 2009 היה ברשות המיסים ובתפקידו ובהשכלתו הוא גם עורך דין ורואה חשבון, מאוד חשוב לי שדווקא הוא יישב מולו.

בסדר, אם שרגא ברוש יגיד.

בסדר.

אני רוצה להגיד משהו לגבי המפעל בקרית מלאכי. יש ויכוח משפטי. אני הייתי במפעל הזה. מפעל מרשים, באמת יוצא מן הכלל. הוא מייצר בדים. יש ויכוח משפטי. בית המשפט פסק ויש ערעור שלהם לבית המשפט העליון. מקסימום אני אחטוף בוועדת האתיקה. בכל 27 שנות חיי כאן בכנסת, מעולם לא היה לי אינטרס פרטי שלי. הוא מעסיק עובדים מקרית מלאכי והאזור. אני מבין שיש בעיה.

דיברנו בטלפון ואני מסכים איתך שזה נושא פרטני. לי יש פה גדול ואני לא מפחד להגיד את מה שאני חושב, אפילו בוועדה ועם פרוטוקול. יש דיון בבית המשפט. אני לא בטוח גם שבעל המפעל צודק. אני לא בטוח שאתם צודקים. בית המשפט חלוק בדעתו. בית משפט מחוזי פסק דבר אחד ובית המשפט העליון יכול לפסוק דבר אחד וזה בסדר.

מכיוון שמדובר על דבר לאומי, פריפריה, מפעל ענק, עובדים שמייצרים כבוד למדינת ישראל, אני מתנדב להוריד את כל העניין מבית המשפט. לשבת אצלי בחדר עם בעל המפעל ואיתכם ולהגיע להסכמות. לא מגיעים להסכמות, אז יש בית משפט.

הייתי עכשיו בוועדת חוקה, כל הוויכוח היה שלא יכול להיות שאנחנו עוסקים בדברים שאמורים לעסוק בהם בבית המשפט. אני אביא לך את זהבה, היא בוועדת חוקה.

לא הבנתי, עכשיו את איתי או נגדי?

מה הצעתי? אני מקבל משכורת כדי לא לעשות כלום. כל מה שאני עושה זה בהתנדבות.

לא הבנתי.

אני אסביר לך פעם. יש כאלה שמוכנים לשלם לי משכורת נוספת כדי שאני לא אעשה כלום.

עכשיו הבנתי.

מתנהל דיון הרבה שנים. ועדת הכספים נדרשה לזה הרבה מאוד פעמים בגלגולים קודמים. מדובר על דבר שהוא חיובי במהותו. גם משה אשר מסכים. יש בעיה.

משה אשר מסכים?

תן לי רק לסיים את ההסבר.

אני אומר: בואו נרד מבתי המשפט. המפעל הוא חיובי, העסקת העובדים היא חיובית והדבר הוא חיובי. יש ויכוח בין הערכאות השונות בבית המשפט וזה תלוי ועומד בבית המשפט העליון עם ערעור של רשות המיסים. אני אומר שאני מתנדב לעניין. אני הוכחתי בכמה מקרים קודמים שנכנסתי לתיווך בדברים מהסוג הזה ופתרתי את הבעיה לשביעות רצון שני הצדדים. אני מציע את שירותי. משה אשר יכול להגיד שהוא לא מסכים ושזה ייחתך בבית המשפט. מה רע בזה?

הבנתי כל מילה.

כמו שאמרנו בתחילת הישיבה, או כמו שאתה ציינת, אנחנו לא מטפלים בתיק ספציפי אלא במדיניות. לכן אי-אפשר להתייחס לתיק ספציפי. העמדה שלנו בבית המשפט העליון ברורה מאוד. זה מקרה קיצוני והוא ייפסק בבית המשפט העליון.

שנית, אני לא חושב שזה תפקידה של הכנסת להיות בוררת בענייני מיסים בין נישומים לבין הרשות. אתם חלק מהרשות המחוקקת ולכן אני לא חושב שזה המקום. זה לא מכובד ומבחינתנו גם אסור לנו לעשות את הדבר הזה.

זה גם בהליך משפטי.

זה ממש לא נכון, מיקי.

בכל מקרה, אותם אנשים מיוצגים - - -

בית המשפט הרבה פעמים ובמקרה הזה הוא בוודאי היה מסכים שמישהו יגשר. זה לא הכנסת מגשרת. אני לא עושה על זה דיון בוועדה. מה שדיברנו קודם לא קשור לעניין הזה בכלל. אנחנו לא מדברים ספציפית על מקרה מסוים. אמרתי שהנושא הזה, היות והייתי שם וראיתי את העניין – אני יודע שיש דברים שבעל המפעל לא צודק. אני יודע שיש דברים שאפשר להגיע להסכמות. אני מציע את שירותי.

אנחנו מודים אבל אסור לנו לעשות את זה.

אסור לחלל שבת אבל אסור לבקש בוררות? איפה כתוב בתורה שאסור?

מי שיכול לייצג מול רשות המיסים זה עורך דין, רואה חשבון או יועץ מס. הם אלה שרשאים. אותו מפעל מיוצג.

ברשותך, אני אשאל את היועץ המשפטי של הכנסת האם מותר לי להיות בורר או כמגשר. אפילו לא כמגשר, מדובר על דבר ציבורי מהמדרגה הראשונה.

אני לא בטוח.

אני מציע שתתייעץ אתה ואני גם אתייעץ. שלומית, אני אבקש לשאול את הייעוץ המשפטי, האם יש לי בעיה עם העניין הזה. אנחנו נדבר גם עם איל ינון. אני מתנדב לעניין.

תדע שבעל המפעל הוא לא חסיד של דגל התורה.

זה ברור לי.

של מי הוא חסיד?

חסיד חב"ד, מה הבעיה? אבל המפעל הוא מפעל.

דרך אגב, בית משפט עליון שלח אותנו לגישור.

יש פסק דין ויש ערעור לעליון. בית המשפט ידון בעניין הזה.

אני לא בטוח שזה ימשיך גם בבית המשפט העליון.

עם כל הכבוד, לא צריך לנהל פה דיון על תיק.

אני אבקש לדעת האם ההצעה שלי - - -

גפני, אני עד שלך לטובתך.

תאמין לי, אני מתכוון לטובה.

אני מאמין לך.

מה יש לי פה? יש מפעל, יש קרית מלאכי, יש פריפריה. מה שאפשר אפשר ומה שאי-אפשר שלא יעשו. מיקי, אני מדבר על-כך שבסופו של דבר הכול יהיה בהסכמה. אם לא בהסכמה, יש בית משפט.

מבחינתנו אין דבר כזה של הליך גישור, בטח לא של חבר כנסת.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:04.