הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 388

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, ט"ו בסיון התשע"ו (21 ביוני 2016), שעה 11:30

ציון הכנסת את יום העיוור - תקציב השירות לעיוור והטבות בארנונה ובמים

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

דוד ביטן

אלי כהן

מיקי לוי

חמד עמאר

עבדאללה אבו מערוף

דב חנין

איציק שמולי

ד"ר אילנה גליידמן - מנהלת השירות לעיוור, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

רוית נקר אל-עזרה - תקציבאית אגף השיקום, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

גליה כהן - מנהלת תחום בקרה, תקצוב ופיתוח ברשומ"ק, משרד הפנים

רותם פאר - רפרנט רווחה, אגף תקציבים, משרד האוצר

ציון נקאש - כלכלן, מרכז השלטון המקומי

גלעד פרננדס - סמנכ"ל בכיר כלכלה, רשות המים

שרה נחום - יו"ר הנהלת המרכז לעיוור בישראל

נתי ביאליסטוק כהן - מנכ"ל המרכז לעיוור בישראל

מירב גילי הירש - סמנכ"לית המרכז לעיוור בישראל

חיים שוורץ - יו"ר המרכז הישראלי לכלבי נחייה לעיוורים, בית עובד

נח בראון - מנכ"ל המרכז הישראלי לכלבי נחייה לעיוורים, בית עובד

זהר הלוי - עורך דין, יו"ר "צמד" – אגודת העיוורים הנעזרים בכלבי נחייה

יניב אלימלך - חברת הנהלת "צמד" - אגודת העיוורים הנעזרים בכלבי נחייה

ד"ר שלמה לקס - מנכ"ל האגודה למען העיוור בהרצלייה

חיים פוקס - מנכ"ל מכון בית דוד המרכז לחירש עיוור

יעל וייס ריינד - מנכ"ל אופק לילדינו

עודד בשן - מנכ"ל מגדלאור

בנימין לב - עצמאי, עיוור עם כלב נחייה

ניסים דבח

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שיר שפר

טמיר כהן

ר.כ., חבר המתרגמים

ציון הכנסת את יום העיוור - תקציב השירות לעיוור והטבות בארנונה ובמים

תקציב השירות לעיוור והטבות בארנונה ובמים - במסגרת ציון הכנסת את יום העיוור. מי נמצא פה מהממשלה? משרד הרווחה? כן, משרד הרווחה, אתם יכולים לומר לגבי העניין הזה, אנחנו בשנה שעברה גם קיימנו דיון. אתם יכולים לומר מה קורה כרגע עם הנושא הזה של תקציב השירות לעיוור? בבקשה. שם ותפקיד לפרוטוקול.

שלום. רוית נקר אל-עזרה, תקציבאית אגף שיקום במשרד הרווחה. תקציב השירות לעיוור נטו עומד על כ-122 מיליון שקלים לשנת 2016, שזו עלייה של 7.5 מיליון שקלים לעומת שנת 2015 ועוד תוספות שהן עדכוניות, כמו עדכון שכר ועדכון דמי ליווי לעיוור. סך הכל תוספת של 10 מיליון שקלים.

מתוך התקציב הזה, דמי ליווי לעיוור עומדים על כ-67 מיליון שקלים, שזה בעצם תקציב - - -

יותר בקול.

אני אומרת שמתוך ה-120 מיליון שקלים, כ-67 מיליון שקלים זה דמי ליווי ולא שירותים שאנחנו נותנים. מתוך התוספות שקיבלנו לשנת 2016 בערך 2 מיליון שקלים עומדים על הזנה במועדונים לקשישים, עוד 5.5 מיליון שקלים לשיקום תפקודי, מתוכם זה 2 מיליון שקלים שקיבלנו מוועדת הכספים. זה לגבי הנתונים. זו התמונה התקציבית.

ה-2 מיליון שקלים שקיבלתם מוועדת הכספים היו הדרכה שיקומית?

כן. זה אותו דבר. כן, כן, לשיקום תפקודי להדרכה שיקומית.

תגידי, את יודעת להגיד מה היה הפער התקציבי לשנים קודמות? הייתה עלייה? הפחתה? איפה זה עומד לעומת מה שהיה בעבר?

משנת 2014 התקציב עלה בנושא הספציפי הזה של שיקום תפקודי, שבתוכו נכנסת ההדרכה השיקומית, בשנת 2014 התקציב עמד על 9 מיליון שקלים והוא עלה לכ-12 מיליון שקלים והשנה הוא עלה בעצם ל-17 מיליון. אנחנו בהתאם בשנים 2014 ו-2015 בעצם ניצלנו את מלוא התקציב. פתחנו השנה קורס הדרכה שיקומית להכשיר גם מדריכים חדשים בעלות של 1.5 מיליון שקלים. יש לנו עוד כל מיני תכניות מעבר להדרכה השיקומית הפרטנית, פעילויות קבוצתיות בתחום ההדרכה השיקומית.

בבקשה. שם ותפקיד לפרוטוקול.

אילנה גליידמן, מנהלת השירות לעיוור. מבחינת התכניות, אנחנו יוצאים עם תכנית לשיקום אינטנסיבי לאנשים שמתעוורים זה מקרוב. זו תכנית שאנחנו מקווים שתתחיל לפעול לקראת סוף השנה ואז תרוץ הלאה ככה בצורה שוטפת. יש לנו תכניות שונות בנושא של הנגשה. אלה בעיקר התכניות החדשות שיש סביב ההדרכה השיקומית.

יש גם תכניות בנושא של תעסוקה, של מיזמים משותפים ומיזמים שונים שהם מקדמי תעסוקה של אנשים עיוורים.

אוקיי, תודה. יש עוד מישהו מהמשרדים שרוצה להתייחס? משרד התשתיות לגבי הנושא של הארנונה והמים?

משרד הפנים לגבי הארנונה.

משרד הפנים, בבקשה.

לפי תקנות ההנחה.

שם, גליה כהן? שם ותפקיד.

כן. גליה כהן, מינהל שלטון מקומי, משרד הפנים.

בבקשה.

על פי תקנות ההנחה בארנונה, בעל תעודת עיוור זכאי להנחה של 90%. זה עד 90% לכל גודל של נכס, להבדיל מהנחות אחרות שיש מגבלה של שטח הנכס. אני חייבת לציין שזאת הנחת רשות. רשות מקומית יכולה לבחור לאמץ את ה-90% שזאת הנחה מקסימאלית, או לחילופין לאמץ הפחתה בהנחה, קרי הפחתה פחותה יותר או בכלל לא.

אין לנו נתונים לגבי הנחות בפועל שהרשויות נותנות. מתוך שאלות ששאלתי ודגמתי, רשויות נותנות את המקסימום, אבל החוק מאפשר להן לבחור את הגובה עד ל-90%. זו הנחה שהיא זכות ולא חובה.

אין לכם נתונים מה הרשויות המקומיות עושות?

לא. אין לנו כזה נתון.

אוקיי.

אנחנו נשמח להגיב על זה, אדוני.

מי אתם?

מהמרכז לעיוור.

אז רגע, תיכף אני אאפשר. מי אדוני?

חבר עיוור.

אז עוד מעט. תיכף אני אתן לכם להגיב. מי עוד נמצא? רשות המים?

גלעד.

גלעד, בוא שב ליד השולחן.

שלום לכולם. גלעד פרננדס מרשות המים. מה שאנחנו מאפשרים בעצם לכל נכה וכמובן גם למי שמופיע - - -

אנחנו מדברים על עיוורים היום.

אני אומר, וגם מי שמופיע באוכלוסיית הזכאים של העיוורים, לקבל כמות מוכרת נוספת בתעריף נפרד. אני אומר שכל אדם, תלוי בנכות שלו – עיוור או כל סוג אחר של נכות שמופיע בקבצים שמעביר לנו הביטוח הלאומי, מקבל הטבה של כמות מוכרת נוספת בתעריף נמוך.

בהנחה שלא כל העיוורים מקבלים את זה או שרק חלק מהעיוורים, אז כמובן שככל שיגדילו את הקבוצה, אז אנחנו נוכל להעניק את ההטבה הזו, שכמובן - - -

אתה יודע שאנחנו רוצים לשנות את זה, בגלל שהגדלת הכמות גורמת לכך שבסופו של דבר ההנחות לא מגיעות. הן מגיעות רק בחלקן.

נכון.

מכיוון שיש אנשים שאינם משתמשים בכמות. אז הכמות הנוספת של המים הייתה כשהייתה בצורת. היה היטל בצורת וכל מה שקשור לכך והתשלומים היו גבוהים.

אני חושב שזה כיוון נכון.

כן, זה מה שאנחנו מתכוונים לעשות. אוקיי, תודה רבה. בבקשה.

אז לפרוטוקול – נתי ביאליסטוק כהן, מנכ"ל המרכז לעיוור בישראל. כדי לסבר את אוזנם של האנשים שעוד לא הכירו אותנו, אנחנו ארגון הגג של ארגון העיוורים בישראל. אנחנו מייצגים כ- - -

ממתי אתם ארגון הגג?

40 שנה.

אז למה לא מכירים אתכם?

יש אנשים סביב השולחן שאינם מכירים אותנו אולי. אני אתייחס בכמה נקודות למה שנאמר. אני אתחיל מהסוף. ההגדרות של מי זכאי למים – הקשר בינן לבין עיוורון הוא מקרי. אתה צריך לעמוד בכל כך הרבה, זאת אומרת אם אתה עיוור אתה מתחיל להיכנס לאיזו שהיא מסננת שאתה צריך לעמוד בכל כך הרבה תנאים שאני לא מכיר עיוורים כמעט בישראל, בטח לא כאלה שזו בעייתם היחידה, שנהנים מהנחה במים. מחשמל אגף - - -

אתה מקבל אוטומטית 7%.

רגע, אבל אי אפשר באמצע הדברים שלו להפריע. כן, בבקשה.

בנוסף, בעניין החשמל אנחנו בכלל מודרים, למרות שוועדת כלכלה החליטה שאוכלוסיות האנשים עם עיוורון צריכה להיכלל באוכלוסיית מקבלי ההנחה בחשבון החשמל. משרד האנרגיה והתשתיות ומשרד האוצר חשבו אחרת.

בנוגע לארנונה, כשאני דוגם אני מוצא ממצאים אחרים. נכון, יש רשויות רבות שנותנות את ההנחה המקסימאלית כנגד הצגה של תעודת עיוור - - -

אתם יודעים את היחס? זאת אומרת את האחוזים?

אנחנו לא יודעים את היחס, מכיוון שזה מגיע אלינו כאשר אדם לא מצליח למצות את הזכות שלו מול העירייה.

בתל אביב 90%.

סליחה, עיריית תל אביב נותנת 90% אבל - - -

רגע, אבל אני ביקשתי לא להתערב באמצע. מי שירצה ידבר. אין לכם נתונים?

אין לנו נתונים. אנחנו יכולים - - -

למה אתם לא עושים? אתם ארגון הגג של העיוורים. אני הייתי מצפה אם אתם ארגון הגג - - -

אני אומר לך, אדוני - - -

רגע, שנייה. אני הייתי מצפה שאחרי 40 שנה אתם תגיעו לכאן עם נתונים שאנחנו נתמודד איתם. מה קורה עם העיוורים לגבי חשמל, מה קורה עם העיוורים לגבי מים, מה קורה עם העיוורים לגבי ארנונה – לדעת את הנתונים ואז אולי נתמודד עם זה. אולי נהפוך את ההנחה בארנונה, אולי נהפוך לחובה – אנחנו המחוקקים. אין לי נתון. אם לך אין נתון אז גם לי אין נתון.

אז אני אומר. יש רשויות רבות שמממשות - - -

כן, אבל השאלה כמה. אם מדובר ב-90% - - -

רגע, אבל אדוני תן לי לומר עוד משהו. גם בתוך הרשויות אנחנו מוצאים מקרים נבדלים, ולכן קשה לנו מאד לעקוב אחרי העניין. אני מרים את הכפפה, אנחנו נעשה לעשות סקר בדבר הזה ולהביא לכם את הנתונים. אגב, השלטון המקומי ורשויות המדינה יותר קל להם לעשות את הדבר הזה, אבל אנחנו נרים את הכפפה ונביא את הנתונים.

בעניין החשמל - - -

אתה מכיר את המדינה? לא, אם אתה לא מכיר אני אתאר לך מתי הם יעשו סקר בנושא. בסדר.

אני אומר לך ככה, אחרי אי אילו שנים במגזר, אני משתדל לדבר בכבוד.

לא, גם אני מדבר בכבוד, שלא תהיה לך טעות, אני המדינה, אבל לפעמים אני מתעצל. תודה רבה. אנחנו נחזור אליכם.

רגע.

בבקשה. אני רוצה לחזור אליכם בגלל שאני רוצה - - -

אוקיי. אז גם לגבי תקציב משרד הרווחה יש לי.

בבקשה, תאמר.

תראה, בוא נאמר ככה, יש דו"ח של מבקר המדינה בעניין הזה שפורסם בנובמבר שעבר ואומר באופן חד משמעי שאין מיצוי של זכויות של עיוורים בגלל קושי תקציבי וקושי תפעולי של המשרד.

זה אחד המשרדים שממצה את התקציב שלו כמעט עד תום.

לא בעולם של עיוורים, ואני אומר לך גם למה. משום שכמעט ואף אחת מהזכויות החומריות שלנו לא מעוגנת בחקיקה.

הבנתי.

כל הזכויות החומריות או הכלכליות מוגנות בתע"ס ולא בחקיקה ובגלל זה אפשר לעשות, סליחה על הביטוי, פחות או יותר מה שרוצים. כאשר אני אומר, עומדת לפתחנו כרגע סכנה נוספת בהקשר הזה, שהמשרד שוקד כרגע על הקמה של מינהל מיוחד לאנשים עם מוגבלות ורוצה לגבש תפיסת עולם חדשה של אי ראיית המוגבלות ככלי למתן שירות ותנאים. במצב הזה, בלי זכויות מעוגנות בחקיקה, אנחנו מאד מאד חוששים לגורלנו.

טוב. תודה רבה. משרד הרווחה, אני מבקש שתרשמו את הדברים שהוא אמר לגבי הנושא של מיצוי התקציב של המשרד לגבי הנושא של עיוורים והקמת המינהל. אני מבקש את ההתייחסות שלכם בהמשך לדברים האלה.

ניסים דבח, בבקשה. אם אפשר רק בקצרה למקד את הדברים, מה אתה רוצה לומר לנו?

אני רוצה לחזק את דבריו של מנכ"ל המרכז לעיוור בישראל, שאמר שזה לא בחוק בכלל. כי אדם בעל תעודת עיוור, זה תקנה בכלל, זה לא חוק. זאת אומרת שאני נתקלתי בעירייה, כמו למשל שוהם, שלא נתנה לי את הזכות להנחה.

אתה גר בשוהם?

אני גר בשוהם. הייתה לי את הזכות ב-50%, פניתי באופן עצמאי לראש המועצה והוא עשה החלטת מועצה ונתן כן 90% אחרי שכנועים, ואתה יודע, ועדות. אבל שלוש-ארבע שנים אני שילמתי ארנונה מלא. תנו לי את הזכות שלי, כחוק. מה התקופה שאמר המנכ"ל למרכז העיוור, משנת 1948 שהוקמה המדינה הזאת, אני רק שומע פה בוועדות תקנות לעיוורים. - - - זה משמעותי לגבי המים. תל אביב - - -.

אי אפשר לעשות סקרים, המנכ"ל צודק. אי אפשר לעשות שום סקר. הסקרים לא שווים שום דבר. יש פה איפה ואיפה. אם לא יהיה פה חוק מדינה, לא תהיה הנחה. אני סיימתי, תודה.

טוב. תודה רבה. אני מודה לך. כן, גברת.

מירב הירש מהמרכז לעיוור בישראל. סמנכ"לית.

רגע, המרכז לעיוור זה אתם יחד.

נכון.

אז תיכף נחזור אליכם, בסדר?

כי אני רוצה להתייחס לנושא של הארנונה כדי שתבינו את הבעיה שיש לנו.

הבנו. אם אני לא טועה אז הבנו. בבקשה, תאמרי משפט.

יש שתי בעיות עם הארנונה. אחת היא שלא כל הרשויות מאמצות את לשון הנחת הרשות, ודבר שני זה שמי שמאמץ, עושה כל מיני תמרונים שהם מקוממים על חשבון אוכלוסיית העיוורים. לצורך העניין, הגיעו אלינו מקרים של אישה שמתגוררת עם המטפלת הסיעודית שלה, בת 88. אז החליטו לחצות את ההנחה בחצי, למרות שפקודת הארנונה מאפשרת למי שמטפל לקבל את זה. אתם מכירים את התקנה, אני יכולה לצטט אותה.

הדבר הנוסף הוא שמאחר שמדובר בהנחת רשות, דורשים מהעיוורים למלא כל פעם טפסים מחדש, חלק מהרשויות, על העיוורון שלהם כדי לקבל את ההנחה באופן חוזר, שזה לא מה שמבקשים מיתר הנכים למעשה.

אוקיי. חיים פוקוס, מנכ"ל בית דוד.

נכון, המרכז לחירש עיוור.

אתה אורח קבוע כאן בוועדה.

שנה שלישית.

יכול להיות שניתן לך יקיר הוועדה.

אני ציפיתי לקבל כוס גלידה, כי אומרים שפעם שלישית גלידה. אדם נפגש פעם אחת, פעם שנייה, פעם שלישית גלידה.

לא, בגלל הבעיה עם ההכשר.

נתגבר על זה. אנחנו פעם שלישית פה.

כן, כן. אני גם הייתי אצלכם שם.

בשתי הוועדות הקודמות אישרו תקציבים לפי רשימה שהוגשה והועבר כסף ובסופו של דבר לנו יש שני פרויקטים שהגשנו, שארגון הגג שריכז את המידע של כולם הגיש. תכנית אחד שזה שירות תומך לאנשים חירשים עיוורים, כשאדם חירש עיוור לא יכול לצאת מהבית, לעבור כביש, בלי אדם שילווה אותו או משהו. שיהיה לו מישהו שיתמוך בו, יבוא כמה שעות ביום, בשבוע, פעם אחת או פעמיים, וייתן לו, ייצא איתו, יאפשר לו לעשות סידורים, מטלות.

דבר שני, שאדם חירש אילם יוכל לצאת לפעילות תרבות ופנאי. יוכל לצאת לטיולים, יוכל להשתתף באירועים שהוא רוצה. יש יום הזיכרון, הוא רוצה ללכת, הוא לא יכול. ביקשנו בשביל זה תקציב. שני התקציבים האלה ברשימה. תכלס לא קיבלנו שקל. בפעם הראשונה אמרו שהכסף הלך למשהו אחר, בסוף החליטו לתת לו לעלות - הכל לדברים ראויים - להעלות את המחיר של המפעלים המוגנים.

בפעם השנייה אני לא מצליח לקבל מהגברת אילנה גליידמן תשובה מדוע הכסף הזה לשירות התומך שאושר, 250,000 שקלים, לא קיים. אנחנו מקבלים אותו עכשיו בחודש השישי בשנה הזאת - - -

את רושמת?

מגירעונות.

את רושמת את הטענה?

כן, ברור.

אוקיי, תודה. חיים שוורץ, יושב ראש המרכז הישראלי לכלבי נחייה לעיוורים. כן, בקצרה.

אני אשתדל בקצרה, ממש בקצרה להתייחס לתקציב של השירות לעיוור ובתוך הסל הזה הענק, נושא תקצוב כלב הנחייה. העלות של כלב נחייה היא בסדרי גודל של 40,000 דולר לכלב. אנחנו מגייסים תרומות מכל העולם מאנשים טובים. מדינת ישראל, לדאבוני, משתתפת ב-15,000 שקלים לכלב נחייה.

שר האוצר הקודם, יאיר לפיד, ביקש להעלות את תקצוב כלב הנחייה. היינו בהליכים, היינו אצל שר הרווחה מאיר כהן דאז, ואפילו הוצא מכרז להגדלה בינתיים ל-30,000 שקלים. המכרז בוטל. חזרנו ל-15,000 שקלים. עכשיו משרד הביטחון ונפגעי פעולות האיבה, קרי הביטוח הלאומי, מתקצבים אותנו ב-49,000 שקלים פר כלב. הם כבר אומרים – אם הם לא יעלו שם אנחנו נבטל ונוריד.

חברה, אנה אנו באים? לא יתכן שמדינת ישראל, אני יודע, יש הפרטה - - -

משרד הביטחון זה לנכי צה"ל.

נכי צה"ל, אבל אנחנו נותנים שירות לנכי צה"ל, ידידי המכובד, אדוני מר גפני, יושב ראש הוועדה.

אני רק רוצה להבין. כשיש עיוור שהוא נכה צה"ל הוא מתוקצב על ידי משרד הביטחון.

נכון.

אני לא מבין מהר. צריך להסביר לי לאט.

כן, אני אסביר, אני אסביר.

רגע, אבל תשמע מה אני רוצה לדעת.

אני שומע.

אם הבנתי נכון, אם הוא נכה צה"ל הוא מתוקצב על ידי משרד הביטחון על כלב הנחייה ב-49,000 שקלים.

נכון, אנחנו מקבלים - - -

אם הוא עיוור שהוא איננו נכה צה"ל?

15,000 שקלים.

כן, והפער הזה הוא פער מאד גדול, שלא מצדיק את העניין של הפער, בגלל שאם 49,000 שקלים נכון, אתה אומר שגם האזרחי צריך לקבל 49,000 שקלים.

נכון, אמת לאמיתה.

אמרת את זה למישהו?

אמרתי.

בעל פה או בכתב?

גם בעל פה. בכתב לא היינו בפגישה.

לא, גם בכתב.

גם בכתב. חברתי פה ממשרד הרווחה, הגברת אילנה גליידמן הייתה באותה פגישה אצל מאיר כהן.

טוב, גם התייחסות לעניין הזה.

הדברים נעשו. אנחנו נבקש באמת את ההתייחסות של הוועדה. לא יתכן המצב הזה.

בסדר. א' יתכן, בגלל שעובדה שזה קורה.

כן, ובמדינת ישראל צריך לשנות את זה.

זה התפקיד שלנו.

נכון מאד.

תודה רבה. אני מודה לך. יעל וייס-ריינד. את מנכ"ל אופק לילדינו.

כן, הארגון הארצי היציג של הורים לילדים עם עיוורון ולקות ראייה. שם ארוך.

היית גם בשנה שעברה.

נכון מאד. זיכרון טוב. אנחנו פה מתייחסים ואני רוצה להביא בפני הוועדה מימד מאד חשוב. ילדים בסופו של דבר, העולם מתווך להם על ידי ההורים והמשפחה. ולגדול למשפחה, לזוג הורים, אתם בטח שומעים את זה גם מהורים לילדים עם מוגבלויות אחרות וצרכים מיוחדים אחרים, ההתמודדות היומיומית המתישה של ההורים במגוון, באין סוף ממדים, אם זה מול מערכת החינוך, אם זה הרווחה, אם זה בהיבט הבריאותי, אם זה החברתי של הילד. הילד, שהרבה פעמים מוצא את עצמו מבודד בחברה וההורה צריך להתמודד עם זה. אם זה תעסוקה, ניידות של הילד. היכולת לתת לילד, ילדים מגיל צעיר שמתניידים באופן עצמאי. אצל הילדים שלנו הרבה פעמים זה לא אפשרי.

מגוון הדברים האלה הם מאד תובעניים, גם ברמה הרגשית, ברמה הפסיכולוגית, גם כמובן ברמת המשאבים שהמשפחה נזקקת להשקיע בדברים האלה ואנחנו יודעים שהמחיר הזה עוד יותר גבוה בפריפריה. אנחנו מדברים גם על בפריפריה החברתית, גם בפריפריה הגיאוגרפית.

אנחנו עשינו מחקר בשנה שעברה והתוצאות מאד מאד ברורות. ההורים האלה, המשפחות והילדים מרגישים בידוד. בגלל שהלקות הזאת אינה לקות שכיחה, זה לא כמו לקות של שמיעה, שהיא הרבה יותר רווחת או נכויות אחרות. השירותים בפריפריה הם הרבה יותר מצומצמים והיכולת של ההורים להגיע ולקבל את השירותים והתמיכה היא מאד מוגבלת.

זה היה אחד הרכיבים בבקשה שלנו לאפשר לתת את התמיכה והרצף הטיפולי, כדי שנוכל לתת את התמיכה למשפחות בפריפריה. זו הבקשה שלנו.

תודה רבה. אתה ביקשת שם כל הזמן.

אני עורך הדין זהר הלוי, אני יושב ראש "צמד" שזה הארגון שמטפל בכל העיוורים שנעזרים בכלבי נחייה. אני רוצה לדבר על הקצבה שהכלב מקבל לצורך ההזנה של הכלב - - -

אבל דובר על זה.

לא, לא דובר על זה.

שיש פער של 49,000 שקלים.

לא, לא. יש פה שני דברים. ה-49,000 שקלים זה לא לעיוור, זה לכלב.

לאילוף ואימון הכלב.

זה לאימון של הכלב.

ועל מה אתה מדבר?

אני מדבר על זה שברגע שהכלב כבר מוכשר והוא מוצמד לעיוור, הוא מקבל קצבה חודשית. היום היא עומדת על 452 שקלים, שהיא בעצם נועדה להזין את הכלב ולטפל בו מבחינה רפואית ולחומרי הדברה.

בסדר.

בשביל לסבר את האוזן, יש לנו כ-230 כלבים היום, אנשים עיוורים שנעזרים בכלבי נחייה. כלבים של משרד הביטחון למשל, מקבלים 650 שקלים קצבה חודשית. בבדיקה שאנחנו עשינו, 450 שקלים האלה לא מכסים את ההוצאות שכלבי נחייה צריכים.

וכמה צריך?

מבחינת החישוב שעשינו זה עומד על 550 שקלים בחודש. זאת אומרת שזה בסך הכל תקציב של כ-230,000 שקלים.

פניתם?

סליחה?

אני שואל אם פניתם עם הטענה הזאת.

פנינו לשירות לעיוור. השירות לעיוור אומר שאין לו - - -

במשרד הרווחה?

כן. הם טוענים שאין מספיק תקציב לטובת העניין ושצריך להגדיל את התקציב.

הם אומרים שאתם צודקים, אבל אין מספיק כסף.

אין מספיק כסף.

אבל הם אומרים שאתם צודקים?

נכון. עכשיו, צריך לא לשכוח שהחלק הגדול מהעיוורים שנעזרים בכלבי נחייה זה אנשים שמתקיימים בעצם מהקצבה.

את זה לא צריך להגיד. אנחנו בשביל זה עושים את הדיון הזה.

נכון.

לא מדובר במנהלי בנקים.

וגם לא מדובר בהרבה כסף. מדובר ב-230,000 שקלים תוספת בסך הכל. נראה לי סכום זניח לעומת התקציב.

טוב, תודה. אני מודה לך. בנימין לב, עיוור עם כלב נחייה, בבקשה.

אני עיוור עם כלב נחייה, שמי בני לב.

אתה גר בתל אביב?

אני גר בתל אביב.

אז רגע, לפני הכלב. אתה קודם קראת קריאות ביניים שאני רוצה לדעת אותן.

נכון, אני - - -

רק שנייה. רק תענה לי בבקשה, אתה לא חייב, אבל יש כמה דברים שצעקת קודם והם מעניינים אותי.

אני לא צעקתי, אני רוצה לחזור עליהם.

בסדר, שנייה. ארנונה – הנחה בארנונה בתל אביב נותנים?

אני אגיד את כל מה שחשוב לי, אני אגיד מראש. ארנונה בלי לבקש, בלי כלום, למי שיש תעודת עיוור לצמיתות, הוא לא צריך לעשות שום פרוצדורה, שום דבר. ברגע שהוא ניגש לעירייה הוא מקבל 90% הנחה. זו ההנחה הכי גבוהה שקיימת. גם נכה עם 150% לא מקבל 90%, הוא מקבל 80%. ההנחה הזאת, 80% זה הרף שהגמלאים מקבלים בעיריית תל אביב.

לגבי מה שאמרו פה, שצריך 50% מקבלים, זה ברור. אם אותו עיוור רשום בשכירות כמוני, אני אין לי כלום. רשום בשכירות כמוני עם שותף, או אפילו ילד שהוא בגיר, אני מקבל רק 50% הנחה בארנונה. זה הסידור.

למה? מאיזו סיבה?

עזבי, אל תעני לו. בני, תגיד את הדברים שאתה רוצה להגיד באוטוסטראדה. תשתדל לא לפגוע בזכויות שלך ותמשיך.

אני לא פוגע בזכויות שלי.

אתה פוגע בזכויות של הכלל.

אני פשוט יודע. אני בא לוועדת כספים, אני יודע את המספרים. מכין עבודה - - -

רגע, אבל עם כל הכבוד אנחנו לא יכולים. הוועדה יש לה עוד נושאים שהיא צריכה לעסוק בהם. הדיאלוג הזה הוא אסור בוועדה.

נכון.

אם תרצו, אני אמרתי, אני אחזור אליכם, תוכלו להתייחס. הבמה לרשותך, תגיד גם שעכשיו לילה ואני אגן על זכותך להגיד את זה.

אוקיי.

לא, אל תגיד.

אני לא אומר את זה. לגבי זה, יש לי שאלה אחרת בכלל. א', שאלת שאלות ולא ענו לך. שאלת מה התקציב היה בשנת 2014 לשירות לעיוור. אז התקציב היה 136 מיליון שקלים, זה מופיע בדו"ח מבקר המדינה. מתוך זה הוציאו על שיקום מה שנקרא מורים, מורות מדריכות, תקראו לזה איך שאתם רוצים – 7 מיליון שקלים, כאשר ניתן רק ל-1,400 עיוורים. חברים, תגידו את המספרים נכוחה.

עכשיו, בדו"ח התקציב של השירות לעיוור יש, לא פיקציה, אני לא רוצה להגיד מילים חמורות, יש דמי ליווי, שתמיד בין 65 מיליון ל-70 מיליון שקלים. כלומר, שאר התקציב זה השירות או השיפור, תקרא לזה איך שאתה רוצה.

הייתי רוצה לדעת, את המספרים הגדולים בתוך ה-60 מיליון שנשארו מה-67 מיליון, נכון? יש לכם תקציב 126 מיליון אתם אומרים פלוס תוספות, ממה זה בנוי? אז בוא אני אגיד לך את המספרים העיקריים. הם אומרים שלשיקום הולך 9 מיליון שקלים, 11 מיליון שקלים, יופי. נשים את זה בצד, בסדר? שזה אחוז, מבקר המדינה מאד מצחיק אותו האחוז הזה ואני לא אפרט פה למה.

יש עוד מיליון שכן שולחים לתחנות שמפנים לשירות לעיוור את הנושא של המורות השיקומיות, באמצעות משרד העבודה והרווחה, לפחות סוציאליות. עכשיו הלאה. יש סכום שהולך לעמותות של העיוורים. אני אתן לך את המספרים העיקריים. האגודה למען העיוור בהרצלייה מקבלת ממשרד העבודה והרווחה, יש לה מפעל מוגן, היא מקבלת 3,861,000 מיליון השקלים, היא קיבלה בשנת - - -

בשביל מה אתה מספר לנו את זה? מה אתה רוצה, שנדון עכשיו על ה - - -

לא, לאיפה הולך התקציב.

טוב, זאת שאלה. זאת שאלת מקרו. תודה רבה. משרד הרווחה ולאחר מכן אגף התקציבים, רותם.

משרד הרווחה, אני מבקש להשיב על הדברים שנאמרו כלפי המשרד.

בסדר. אני אתחיל עם התקציב, לאן הולך התקציב. הפער בין סך התקציב שאני דיברתי עליו לבין מה - - -

בבקשה לדבר איתי, לא עם הנוכחים.

הפער בין התקציב שאני דיברתי עליו לתקציב שהוא הציג, זה הפער בין התקציב נטו שעליו אני דיברתי והתקציב שהוצג, זה בעצם התקציב כולל ההכנסה המותנית. אני דיברתי על תקציב הבסיס. באופן כללי, כ-60 מיליון השקלים הנוספים, פרט לדמי ליווי לעיוור, הולכים על הדברים הבאים: בערך 22-23 מיליון שקלים הולכים לכל הנושא של התעסוקה, שזה אומר גם לתעסוקה עצמה של פעילות היום והתעסוקה של האוכלוסייה עם לקויות ראייה והשכר הקבוע שהם מקבלים. יש פעילות של בערך 9 מיליון שקלים, שהולכת למועדונים ופעילות פנאי בבתי תלמיד וכל הנושאים האלה.

עוד כ-4 מיליון שקלים החזרי מיסוד וסבסוד, וכל הנושא של השיקום התפקודי, שהשנה בעצם כמו שאמרתי הוא הגיע כבר עד 17 מיליון שקלים, השנה זאת תהיה ההוצאה, שרובה הולכת להדרכה שיקומית, אבל פעילויות נוספות שקשורות לזה זה הפעילות של הכלבים, מכונים לראייה ירודה, תחנות מידע, הדרכה שיקומית קבוצתית ודברים מהסוג הזה.

לגבי מנהלת המוגבלויות, יש עכשיו באמת במשרד הרווחה דיונים לקראת הפיכת כל הטיפול בבעלי מוגבלויות – מטיפול לפי סוגי מוגבלות לטיפול לפי רמת נכות, ואני לא רוצה בדיוק להגדיר את זה לנושא החוץ ביתי לחוד. אני חוזרת למה שאתם אמרתם לגבי מינהל המוגבלויות והיחס לעיוורים.

כן, אני מבין מה שאת אומרת, אבל - - -

לא, אני לא מסכים. לא, אם אתה לא רוצה לשמוע אותה, אז בסדר. אז חבל שהבאנו. אני מבקש לשמוע עד הסוף.

יש דיונים במשרד לגבי הפיכה מסוגי נכויות לצורה רוחבית.

אתם בדיונים האלה משתפים את ארגוני העיוורים, שזה הנושא שלהם? לא, לא, לא, אתם רוצים לסגור את הדיון? יש לנו עוד סעיפים אחרי זה. אני מבקש, רבותי. תקשיבי לי רגע.

זה סיפורים פה. אנחנו העיוורים לא מכירים בכלל מה שאתם מדברים בכלל.

תודה. אני שואל האם אתם משתפים בדיון על המנהלת או על הרשות, או לא חשוב מה, האם אתם משתפים את ארגוני העיוורים?

תראה, אני מרגישה לא נוח לייצג פה, משום שאני בורג קטן בתוך המערכת. יש את הדרגים של מנהלי האגפים ושל המנכ"ל, זה בדרגים האלה. אני יודעת שבהחלט ישבו נציגי המרכז לעיוור בדיונים, אבל אם קולם נשמע או לא, הם יגידו בעצמם.

אוקיי, טוב, נחליט תיכף מה לעשות עם העניין הזה. לגבי בית דוד, מה שטוען חיים פוקס על המרכז לחירש ולעיוור, שהוא טוען שבסוף הוא לא קיבל תקציב. אני הייתי אז עם סגן הממונה על התקציבים, נכון? למה הוא לא מקבל הדרכה?

הוא מדבר על תכנית מאד חשובה שאנחנו רואים את החשיבות שלה, מסכימים איתה, מנסים לקדם אותה. אני רוצה להזכיר ששנה שעברה לא יכולנו לפתוח תכנית חדשה כי לא הייתה כנסת ולא היה תקציב. ועכשיו אנחנו עובדים על ניסיונות לפרוץ את הדרך הזאת באמצעות ועדת המכרזים. זה לא פשוט. אנחנו מתנהלים מולה, חיים מעודכן, אבל אנחנו ננסה לפרוץ את זה.

אנחנו בהחלט רואים את חשיבות התכנית.

טוב. אוקיי.

אתה רוצה הלאה?

כן, כן.

לגבי כלבי הנחייה, אמרנו, יש פה שני סעיפים. אחד זה לגבי הכלב עצמו. הכלב עצמו זה 49,000 השקלים שהם דיברו עליהם. זה מגבלות תקציב. זה בפירוש מגבלות תקציב.

אבל משרד הביטחון נותן סכומים גבוהים יותר. אין הבדל בעניין הזה.

אם נבדוק את התקציב של משרד הביטחון לעומת התקציב של משרד הרווחה.

אבל אנחנו לא מדינת עולם שלישי. אנחנו מדינה מסודרת.

חס וחלילה.

כמה צריך עיוור לכלב נחייה? נורא פשוט.

זה לא עיוור, זה לא העיוור.

כמה צריך עיוור לכלב נחייה? המחיר שמאכילים את הכלב.

אוקיי, זה הנושא השני.

והנושא של הדרכת הכלב וכל מה שנלווה. האם יש שוני בין סוגי העיוורים?

ברור שאין הבדל.

ברור שאין. אז זה נראה כמו מדינת עולם שלישי, כאשר עיוור אחד מקבל על אותו דבר - - -

זה לא העיוור מקבל.

לא משנה. בסדר, אני לא מקצוען. אני אעזוב את הכנסת בעזרת השם, אני אבוא לעזור לכם במשרד הרווחה ואז אני אלמד. בעזרת השם.

בעזרת השם. אתה רוצה לעזור, אל תדאיג אותנו.

אני מדבר על זה שהשירותים שהעיוור מקבל או עבור הכלב או עבור השירותים שהוא צריך לתת לכלב, המחיר הוא אותו מחיר.

לא, זה כלב קרבי וזה ג'ובניק. זה כל ההבדל.

טוב, בסדר, אני הבנתי את זה. רותם מאגף התקציבים.

כן, שלום.

אנחנו לקראת סיום, אני רוצה לסכם.

אני אציין שכלל תקציב השירות לעיוור עלה מ-105.9 מיליון שקלים בשנת 2014 ל-121.9 מיליון שקלים בבסיס התקציב בשנת 2016. מדובר בעלייה של כ-15%.

על איזה תקציב אתה מדבר?

על כלל התקציב של שירות העיוור.

על איזה תקציב, של איזו שנה?

משנת 2014 לשנת 2016.

ברוטו או נטו?

נטו, נטו.

עלייה של 15%.

15% בין מה למה?

בין בסיס התקציב של שנת 2014 - - -

לבסיס התקציב של איזו שנה?

של שנת 2016.

ובשנת 2015 העיוורים לא תפקדו?

בשנת 2015 - - -

מה הפער בין שנת 2014, אני לא יודע. גם אתם התחלתם עם תקציב דו שנתי? עלייה של תקציב נמדדת משנה לשנה. בשנת 2015 אני מודיע לך, אני לא יודע אם אתם יודעים, העיוורים תפקדו.

בשנת 2015 היה תקציב המשכי.

ולכן מה היה? מה היה?

בסיס התקציב בשנת 2015 עמד על 111.2 מיליון שקלים.

זה לא בסדר. אני פשוט לא שומע את הדבר הכי חשוב שהוא אמר היום. כמה היה בשנת 2014?

בשנת 2014 התקציב עמד על 105.9 מיליון שקלים.

יפה. בשנת 2015?

בשנת 2015 - 111.2 מיליון שקלים.

עלייה של 6%.

לא, אבל יש כאן 5 מיליון שקלים שפשוט עברו לתקנה אחרת. זה בעצם עלייה של 10 מיליון שקלים שנכנסה לנושאים של העיוורים. 5 מיליון שקלים מתך זה פשוט עברו - - -

כמה היה בשנת 2015 עם ה-5 מיליון שקלים?

זה יוצא כאילו 116 מיליון שקלים.

לא כאילו.

לא, פשוט זה לא זה תחת העיוור, זה עבר לחוץ ביתי. אבל השירות נשאר אותו שירות, הוא פשוט - - -

הבנתי. וכמה בשנת 2016?

אז בעצם העלייה לעיוור הייתה של 10 מיליון שקלים.

בסדר. וכמה בשנת 2016?

ואנחנו בשנת 2016 עומדים על 121.9 מיליון שקלים.

עלייה של כמה אחוזים?

לעומת 2014?

לעומת 2015. לא מדלגים שנים פה. זה אפשר לדלג בוועדות אחרות. בוועדת הכספים אי אפשר לדלג.

אני אסביר.

לא, לפני שאתה מסביר, רק עובדות. אין לי טענות אליך. זה בסדר. אני רק רוצה שלא תגיד עלייה ותגיד פתאום משנת 1948 לעכשיו. תגיד מה הייתה העלייה משנת 2014 לשנת 2015, ומה משנת 2015 לשנת 2016.

אבל יש נטו וברוטו.

תעשה לי טובה, הרי לא למדתי חשבון בכלל. הרי לא למדתי ליבה. אתה עכשיו תבלבל אותי לגמרי.

מבקר המדינה לא טועה. הוא - - -

אבל מבקר המדינה לא פה. מבקר המדינה במקום אחר. תגיד לי בבקשה מה הייתה עליית התקציב לעיוור משנת 2015 לשנת 2016 באחוזים.

10%.

איך 10%?

רותם, אל תאמין לי לגבי הליבה ותדבר אמת. אל תאמין לי לגבי זה, אני יודע לעשות חשבון. כמה היה התקציב בשנת 2015?

111.2 מיליון שקלים.

כמה בשנת 2016?

121.9 מיליון שקלים.

זה 10%?

רגע, מתוך זה צריך - - -

טוב. בסדר. מה התכניות שלכם לתקציב הבא?

אנחנו עכשיו בפתח של דיוני תקציב.

כן. מה העמדה שלכם? מה הכיוון?

הכיוון שלנו לקבל את הדרישות התקציביות של משרד הרווחה ולתקצב בהתאם. בהתאם לסדרי העדיפויות שלו.

טוב. תודה רבה. כן, בבקשה, סיכום העניין. אני רוצה לסכם.

אנחנו הגשנו לוועדה דרישות של כלל הארגונים שיושבים פה, של הארגונים שעוסקים עם ילדים, של שיקום, של כל מה שצריך. מדובר על 27 תכניות שאנחנו צריכים שיתקצבו אותן בכ-13 מיליון שקלים כדי לתת שירות טוב לקהילה שלנו. זה דברים שנדרשים לילדים, לשיקום, לכלבי נחייה, לנושאים כפי שמפורט. לפנאי, לתרבות, שיכולים לאפשר בעצם לקהילה שלנו להשתלב בצורה מיטבית בקרב כלל החברה.

טוב.

אנחנו נשמח שתאשרו אותן.

תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין ואני רוצה לסכם.

תודה אדוני. אני קודם כל רוצה להודות לך, אדוני יושב הראש ולמנהל הוועדה, על קיום הדיון החשוב הזה. הדיונים שלנו בכנסת ביום העיוור הם דיונים חשובים כולם, אבל נדמה לי שמכל הדיונים זה הדיון החשוב ביותר. ואני אומר את הדברים אחרי שאני קורא את המסמך שהגיש לנו המרכז לעיוור ואני חושב שלהבדיל מנושאים אחרים, אנחנו קיבלנו הפעם תכנית מאד מאד מדויקת, עם רשימת צרכים מאד, הייתי אומר מאופקת. מאד מאופקת.

אם אני מסתכל על המספרים שנאמרו פה למשל לגבי החזקת כלב נחייה לעומת הבקשה שלכם, אתם הלכתם על הצד הנמוך מבחינת התוספת. בפירוש על הסכום הנמוך. עכשיו, הסכום הזה אולי לכם, ה-13 מיליון שקלים האלה שאתם מבקשים כתוספת, נראה גדול והוא נראה משמעותי והוא בוודאי נראה לכולנו מסביב לשולחן הזה חיוני לחלוטין, כשאנחנו קוראים את הבקשות שאתם מפרטים פה.

מבחינת ועדת הכספים, אדוני יושב הראש, זה בסופו של דבר כסף קטן. ואם הכסף הקטן הזה יכול לעשות את השינויים הגדולים שאתם מדברים עליהם, אני חושב שוועדת הכספים הפעם צריכה חד משמעית להתייצב לצדכם ולבקש את התוספת הקטנה, המעטה הזאת – של 13 מיליון שקלים – שיעשו כל כך הרבה דברים – 27 תכניות שבאמת עושות שינוי גדול.

אני רק רוצה להוסיף את עמדתי, אדוני יושב הראש. אני שמח לשמוע שבנושא הזה, בעיריית תל אביב אין בעיות בנושא של הטבה בארנונה, אבל אם יש עיריות שבהן דורשים מעיוור כל פעם לחזור ולהביא, באמת, אז איפה אנחנו נמצאים? זה נראה לי כמו מידת סדום. להתעלל באנשים ולדרוש מהם אישורים שלא צריך בכלל.

תודה. תודה רבה חבר הכנסת חנין. אני מבקש כמה דברים. קודם כל אני מבקש מארגון הגג של המרכז לעיוור, אני מבקש שתעשו כן את העבודה הזאת. אני רוצה לדעת לגבי ההנחות בארנונה, במים, בחשמל, בכל הדברים האלה – איפה אנחנו עומדים עם העניין. אני אגיד לכם גם מדוע. ייקח זמן, ייקח זמן.

אם יתברר שמדובר בתופעה באחד משלושת הפרמטרים האלה, בתופעה שהיא תופעה מדאיגה, שהמציאות היא שאנשים צריכים לחכות הרבה זמן או לעבור בירוקרטיה קשה ובסופו של דבר גם לא לקבל את ההנחה המקסימאלית, אני אבקש פה בוועדה להניח הצעת חוק שתשנה את החוק הזה. אני רוצה לעשות את זה רק אחרי שאנחנו יודעים שאנחנו מדברים על תופעה שהיא תופעה מדאיגה.

אם מדובר כמו שבני לב אמר, אם נכון המצב בארנונה כמו שהוא מתאר את תל אביב, שככה זה ברוב הרשויות בארץ, אני לא בטוח שצריך להכניס לספר החוקים. צריך להתמודד עם זה מול מרכז השלטון המקומית בשיחות או בדיונים שנקיים איתם. אם מדובר בתופעה מדאיגה, נצטרך לתקן את החוק. לכן אני צריך את העבודה הזאת.

אתם ארגון גג 40 שנה, תעשו את העבודה. זה לא עבודה כל כך קשה. אפשר לעשות אותה. יש בכל מקום אנשים שנזקקים לזה, לצערנו הרב, אפשר לשאול ואפשר לעשות את זה לאט לאט. תביאו לנו את המסקנות, אם אכן יתברר כפי שאמרתי.

לגבי הנושא של כלבי הנחייה, אני מבקש את התכתובת. אני הולך לפנות גם לשר האוצר, גם לשר הביטחון וגם לשר הרווחה. זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת בעליל. אין מציאות כזאת. כאן זאת ועדה שהיא צריכה לאשר גם את תקציב הביטחון וגם את תקציב משרד הרווחה. לא יכול להיות דבר כזה שעיוור שנזקק לשירותים, שהשירותים האלה הם אותו דבר. אין שום הבדל. זה לא שמי שהוא נכה צה"ל מקבל כלב רוטוויילר ומי שהוא נכה או עיוור אזרחי, אז הוא מקבל פודל. אין דבר כזה. זה הכל אותו דבר ולכן המדינה צריכה שהשירותים יהיו שווים ולא להוריד כלפי מטה את נכי צה"ל, אלא להעלות כלפי מעלה גם לגבי השירותים וגם לגבי ההדרכה וכל מה שנלווה לעניין הזה.

ועדת הכספים דורשת להגדיל את תקציב הרווחה, כפי שנאמר קודם. אני אומר את זה גם למשרד האוצר. אני אומר את זה גם לכם. אנחנו לא נסכים. יגיע לפה התקציב, אנחנו לא נסכים להפוך להיות מן ועדה כזאת שהיא ועדה מייעצת או ועדה שאומרת דברים ככה לתפארת המליצה ומקבלת כותרת בעיתון.

אני גם אדבר עם השר חיים כץ, אבל אני אומר גם לכם. אנחנו לא נשלים עם המציאות הזאת. יגיע לכאן תקציב של שנת-. איפה רותם? יצא. לא משנה. אנחנו לא נסכים לעניין הזה. יבוא לפה תקציב משרד הרווחה, אנחנו נבחן האם באמת הכנסתם את הכסף הזה לתוך התקציב, וזה בסמכות שלכם ומותר לכם להגיד לנו – אנחנו ביקשנו להכניס את זה, משרד האוצר לא נתן. יבוא משרד האוצר ויגיד לקחתם את זה לסעיף אחר. אנחנו מבקשים העדפה לגבי הנושא של העיוורים. זו כבר פעם שלישית שאנחנו דנים בזה ואני מבקש שזה ייכנס.

אני מבקש בתוך חודש שתאמרי לי מה עשיתם עם המרכז לחירש ולעיוור, עם התקציב. אני רוצה דיווח.

מה שכחתי?

את המינהל.

כפי שמקובל בכל המשרדים, ברגע שהולכים לעשות דברים שהם שינויים גם בירוקרטים, אבל גם שינויים שיכולים להיות מהותיים, אני מבקש לשתף את ארגוני הגג של העיוורים, כאשר עושים את הדבר הזה. אני לא מוציא עדיין מכתבים, אבל אני גם אוציא מכתבים אם אני אשמע שאתם תדווחו לנו שמתקיימים דיונים או משהו כזה ואתם לא שותפים להם. אי אפשר. לא מסתירים פה שום דבר. להיפך.

הכוונה שלכם כנראה לעשות התייעלות. אם רוצים לעשות התייעלות, אין ספק שאם משתפים את הארגונים, ההתייעלות היא הרבה יותר טובה, בגלל שלפעמים יכולות להיות גם שגיאות בנושאים שהם קשורים לעיוורים.

אני מודה לכם על ההשתתפות. אני מאחל לכם רפואה שלמה ואני מאחל לכם שהמדינה תתייחס אליכם, היום היא מתייחסת טוב, אבל שהיא תתייחס אליכם מצוין.

מה השאלה?

רציתי לדעת למי אתה רוצה שנעביר את התכתובת?

אלי.

אליך?

אלי.

בסדר. יש לך עוזר פרלמנטארי?

כן, יש פה מנהל ועדה. בבקשה. תודה רבה רבותי.

הישיבה ננעלה בשעה 12:50.