הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 383

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, י"ד בסיון התשע"ו (20 ביוני 2016), שעה 10:00

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 221), התשע"ו-2016 (מ/1016)

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

אחמד טיבי

מנואל טרכטנברג

מיקי לוי

מנחם אליעזר מוזס

רחל עזריה

רו"ח פרידה ישראלי - משנה לממונה על הכנסות המדינה, מינהל הכנסות המדינה, משרד האוצר

דני שפר - מנהל תחום בכיר מיסוי גז ונפט, רשות המסים, משרד האוצר

יואב משה - מנהל תחום בכיר החלטות מיסוי, רשות המסים, משרד האוצר

יריב אבירם - מנהל תחום מפקח ארצי, רשות המסים, משרד האוצר

אהוד (אודי) מוריה - מחלקת חקיקה, הפיקוח על הביטוח, משרד האוצר

גל דרעי - מחלקת חקיקה, הפיקוח על הביטוח, משרד האוצר

עו"ד ספי זינגר - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד ורד שפילמן - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד לילך וגנר - מחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי), משרד המשפטים

עו"ד אביטל שרייבר - סגנית ראש רשות התאגידים, משרד המשפטים

עו"ד ניצן וולקן - מחלקה משפטית, הרשות לאיסור הלבנת הון

אירוס הומינר - מנהלת אגף יזמות עסקית, משרד העלייה והקליטה

עידו יד שלום - פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

דרור גולשטיין - פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

עו"ד רונן ניסים - המחלקה המשפטית, בנק ישראל

עו"ד עמיר פרנקל - בנק דיסקונט, איגוד הבנקים בישראל

עו"ד מיקי טמיר - איגוד הבנקים בישראל

עו"ד לוני בכר - איגוד הבנקים בישראל + התאחדות חברות הביטוח

עו"ד חנוך הגר - מחלקת חקיקה, רשות ניירות ערך

עו"ד גיא כץ - חבר פורום מסים, לשכת עורכי-הדין

עו"ד פנחס מיכאלי - ממונה חקיקה, לשכת עורכי-הדין

אלברט גמליאל - ועדה מקצועית, לשכת יועצי המס

רו"ח צביקה זאבי - חבר ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל

רו"ח עו"ד ג'ק בלנגה - יו"ר ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל

רו"ח אביגיל שקוביצקי - פורום הגמ"חים

מאיר דמן - מנהל עמותה, גמ"ח קהילת בעלזא, איגוד הגמ"חים

רו"ח יהודה אנגלנדר - גמ"ח אהבת חסד, איגוד הגמ"חים

עו"ד אברהם בן-צבי - יועמ"ש ומזכיר חברה ציבורית, יעו"ד – אזרחים אמריקאים שמודאגים מאפליה על בסיס לאום לארץ מוצא באספקת שירותים בנקאיים בישראל

פנינה פויפר - פעילה, המשמר החברתי

ויקטור פתאל - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

עו"ד נעם שרייבר

משה שרייבר

ויקי שרייבר

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

אייל לב ארי

עדי עמיתי (מתמחה)

טמיר כהן

אירית שלהבת

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 221), התשע"ו-2016 (מ/1016)

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו מתחילים בהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 221), התשע"ו-2016, המכונה חוק הפטק"א.

בישיבה הקודמת לא היו הרבה חברי כנסת ואמרנו שיסבירו בישיבה הנוכחית את הנושא הזה באופן מסודר: איך נולד ההסכם, מה אנחנו נדרשים לעשות וכולי. בבקשה.

אתן הסבר לגבי המהות של החקיקה שמוצעת בפנינו, מה עומד מאחוריה.

בשנת 2010 כמדומני נחקק בארצות-הברית חוק שמכונה פטק"א – FATCA – Foreign Account Tax Compliance Act, חקיקה שהמטרה שלה היא מלחמה בהעלמות מס באמצעות החזקת חשבונות מחוץ לארצות-הברית. זה חוק אמריקאי. החקיקה הייתה דרקונית מאוד ובעצם חייבה כל מוסד פיננסי מחוץ לארצות-הברית – כאשר ההגדרה של "מוסד פיננסי" רחבה ביותר וכוללת בנקים וחברות ביטוח וגופי השקעות וכדומה, גופים מן הסוג הזה – החקיקה הזאת מנחה מוסדות פיננסיים זרים לדווח ל-IRS, לרשות המס בארצות-הברית, נתונים לגבי חשבונות מס של מה שנקרא אמריקאים. כל מוסד פיננסי יחויב לעשות גילוי וזיהוי של מחזיקי חשבונות אמריקאים אצלו, אם זה אזרחי ארצות-הברית, אם זה תושבי ארצות-הברית לצורך מס, וגם חברות מסוג מסוים, חברות שיש להן אופי פסיבי-השקעתי יותר ולא עסקי, לזהות את בעלי השליטה באותן חברות, לראות אם הם אמריקאים וגם לגבי החברות האלה לתת נתונים על חשבונות הבנק שלהן.

ארצות-הברית קבעה סנקציות קשות מאוד כדי שיבצעו את החקיקה, הן של סגירת חשבונות, חובה לסגור חשבונות של סרבנים לתת פרטים לגבי הנתונים שלהם וחובה של ניכוי במקור. מוסדות פיננסיים שמשתתפים ומצייתים להוראת פטק"א יצטרכו לנכות 30% מס במקור מתשלומים שמקורם בארצות-הברית שעוברים דרכם ולהעביר את ה-30% מס במקור ל-IRS.

בשלב שני הציעה ארצות-הברית הסדר. היא הציעה למדינות: בואו תעשו איתי הסכם ליישום פטק"א. בתמורה להסכם אנחנו ניתן לכם הקלות, והיא הציעה שני דפוסים של הסכם. הסכם אחד הוא הסכם שבו המוסדות הפיננסיים יעבירו ישירות מידע לרשות המסים האמריקאית, זה היה הסכם מסוג 2, והסכם מסוג 1, שאנחנו אימצנו בסופו של דבר, לפיו המוסדות הפיננסיים יעבירו מידע מול רשות המסים בישראל. זה שומר יותר על הריבונות. זאת אומרת, העסק של מוסדות פיננסיים בישראל יהיה מול רשות המסים בישראל, לה הם יעבירו מידע, ורשות המסים בישראל היא שתעמוד מול רשות המסים האמריקאית ותעביר אליה את המידע.

בתמורה להסכם, מה הציעו האמריקאים? הם הציעו הדדיות מסוימת. אני חייבת להודות שהיא לא הדדיות מלאה. לאחר שיניחו את דעתן של שתי רשויות המס על נושא האבטחה של מערכת חילופי המידע בישראל ובארצות-הברית, לאחר שיניחו את דעתן לגבי האפקטיביות של כל נושא חילופי המידע הם יעבירו מידע על הכנסות שנזקפו בחשבונות של תושבי ישראל בארצות-הברית, בכך הם הציעו הדדיות. הם הציעו שלא לנקוט בצורה רחבה ביותר בסנקציה של חובת ניכוי במקור של 30%.

מה זה הדדיות? מה שאנחנו נותנים להם הם נותנים לנו?

אמרתי: הדדיות מסוימת, לא מלאה.

מסוימת – זה לא הדדיות. אלה שני דברים שונים.

אז לא נקרא לזה הדדיות. אם אתה רוצה נאמר שהם גם יעבירו לנו מידע. הם יעבירו לפחות בשלב הזה – לא כתוב בהסכם אחרת אבל יש לי סיבה להאמין שבהמשך זה יהיה רחב יותר בגלל תקנים אחרים – פרטים על הכנסות שנזקפו לטובת תושבי ישראל בארצות-הברית.

מה אנחנו נותנים להם?

אנחנו נותנים להם יתרות של חשבונות של אמריקאים והכנסות מסוימות שנזקפו בחשבונם ואת פרטי הזיהוי שלהם. הם יעבירו אלינו פרטים על הכנסות שנזקפו בחשבונות של ישראלים בחוץ לארץ, למשל הכנסות ריבית, דיבידנד, דברים מן הסוג הזה.

וזהו?

על תושבי ישראל.

אני מדבר על תושבי ישראל. אני מדבר על ההדדיות המסוימת. זאת אומרת, אנחנו מעבירים להם נניח 100% והם מעבירים לנו 22%.

אני לא יודעת איך למדוד את זה באחוזים. כרגע המצב הוא שמבחינת יתרות בחשבון, אנחנו מעבירים יתרות והם מעבירים לנו הכנסות שנזקפו בחשבון.

הם הפחיתו גם את הסנקציות של חובת ניכוי במקור, שתהיה פה חובה מוגבלת, רק על גופים שלקחו על עצמם ממילא נטל של ניכוי במקור במשטר שנקרא QI, שקיים כבר הרבה מאוד שנים בארץ, ונתנו עוד הקלות מסוימות לעומת התקנות האמריקאיות הנרחבות שלהם – מבחינת פרשנות, מבחינת כללים של חוק איסור הלבנת הון וכולי ואי סגירת חשבונות.

הוקם איזשהו צוות בין-משרדי שאנחנו מרכזים אותו, שכלל נציגים מרשות המסים, ממשרד המשפטים, מכל הרגולטורים – הפיקוח על הבנקים, אגף שוק ההון ורשות לניירות ערך. הצוות הזה אמור היה בשלב ראשון לגבש החלטה מה המדיניות של ישראל כלפי חקיקת פטק"א, ובהמשך כשהוצעו ההסכמים האלה- - -

מתי זה היה?

הפעילות של הצוות התחילה באוגוסט 2013 ובהמשך קיבלנו החלטה לחתום על הסכם.

מי החליט?

הצוות נתן המלצה.

למי? לממשלה?

לא. למנכ"ל משרד האוצר, עם המלצה לחתום על הסכם מדגם א'.

לא הביאו את זה לממשלה?

בהמשך ההמלצות האלה הובאו להחלטה של הממשלה. נדמה לי שבחודש מרץ 2014 התקבלה החלטת ממשלה, שמוֹרה למשרד האוצר לנהל משא ומתן עם האמריקאים ולחתום איתם על הסכם.

לוח הזמנים לצערי הרב היה מאוד-מאוד-מאוד לחוץ והוכתב על-ידי האמריקאים. זאת אומרת, לא היה לנו את כל הזמן ברשותנו. הנושא סבוך מאוד וחובק עולם של כל נושא המערכת הפיננסית.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה דהיום טיפל בזה בהיותו נספח כלכלי בארצות-הברית של משרד הכלכלה ומשרד האוצר במשותף.

נכון, אלי גרונר. היינו בקשר גם אתו.

כל הפרטים נמצאים אצל אלי גרונר כי הוא ממש טיפל בזה פיזית.

אנחנו טיפלנו בזה פיזית והיינו גם בקשר עם אלי גרונר. במקום שהיה צורך בהתייעצויות שונות ומחשבות על הבעייתיות שחלה בכך שמוּחל פה חוק על מי שהם תושבי ישראל רק בגלל האזרחות האמריקאית שלהם, היו לנו הרבה התייעצויות, כולל ברמה של השגריר, עם כל הבעייתיות שראינו בנושא הזה, שיש פה חקיקה שפוגעת בפרטיות של תושבי ישראל. פה באמת עולה הנקודה על אנשים שהם אזרחי ארצות-הברית אבל הם תושבי ישראל ויכול להיות שכיום יש להם מעט מאוד קשר לאמריקאים. בעצם הלכנו בצורה שהלכו בה מדינות רבות. היום 113 מדינות כבר חתמו על ההסכם ונמצאות בשלבים שונים של ההסכם. יש מדינות שכבר העבירו מידע.

למה הן חתמו? זה הסכם לא טוב למדינות. למה חתמו?

אני לא יכולה לדבר בשם מדינות אחרות. לפי מה שאומרים, הערכות ודברים שאני שומעת, האמריקאים לפני שיצאו עם החקיקה הזאת וההסכם הגיעו להבנות עם המדינות הגדולות באירופה, כמו אנגליה, גרמניה, ספרד וכולי. הן היו גם המדינות הראשונות שיצאו בהכרזה שהן חותמות. הייתה הבנה שכשלה ידן של המדינות במלחמה מול מעלימי מס באמצעות החזקת חשבונות מחוץ לגבולות המדינה. למדינות אין בעצם שום דרך לאכוף את חוקי המס, הן לא יכולות להפעיל את החוק שלהן, אין להן דרך להשיג מידע, זה מאוד-מאוד קשה. לכן הדרך של חילופי מידע כדרך מיטבית כדי להילחם בהעלמות מס מחוץ לגבולות המדינה היא דרך מקובלת.

בעצם אז החל תהליך, שאולי המירו אותו האמריקאים עם חקיקת הפטק"א, אבל מייד אחר-כך ה-OECD הצטרף לאותו תהליך, עם סטנדרט משלו שדומה מאוד-מאוד לחקיקת הפטק"א. ההבנה היא שכדי להגביר את השוויון במערכת המס ולא על-ידי הטלת מסים חדשים עוד ועוד, הדרך של מלחמה בהעלמות מס גם יכולה להגדיל את העוגה שנמצאת בידי המדינות, גם את השוויון, כי בדרך כלל המעלימים הגדולים במערכת המס הם בעלי ההכנסות הגבוהות.

אולי תכניסי אותנו לאווירה. למה כשעושים הסכם על העברת מידע, שזה בסדר, זה חיובי, הוא לא הסכם שוויוני? אני שואל לגבי כל המדינות שחתמו על הסכם פטק"א עם ארצות-הברית. למה הן עשו את זה? למה הן לא דרשו הסכם שוויוני? מה שאנחנו נותנים לכם לגבי האזרחים האמריקאים תיתנו לנו לגבי אזרחים ישראלים. ואותו דבר ב-OECD.

ב-OECD ההסכמים שוויוניים לחלוטין. רק מול ארצות-הברית אין שוויון.

אז נחליף פה את הדגל ונשים את הדגל של ארצות-הברית? אז למה? חשבתי שכולם כך.

לא, לא.

אז למה? עכשיו השאלה נשאלת ביתר-שאת.

הסטנדרט של ה-OECD הוא שוויון מלא בין כל המדינות בהסכמים ההדדיים שיהיו להן. בהסכמים של ארצות-הברית מול מדינות אחרות כרגע אין שוויון.

מה עם מדינות ה-OECD מול ארצות-הברית?

לא שוויוני. אותו דבר. ארצות-הברית לא עשתה אתנו משהו שונה.

אנחנו כמו כולם.

על זה שאלתי. לא ענית לי על השאלה. תכניסי אותי לאווירה הזאת.

סליחה שלא הבנתי.

יש שוויון בין כולנו. אין שוויון בינינו ובין ארצות-הברית.

הבנתי, עכשיו הבנתי את העובדות.

אין מדינה שקיבלה תנאים טובים יותר מישראל.

שאלתי אותך בהתחלה למה כל המדינות הללו חתמו על הסכם כזה. למה לא חתמו על הסכם שוויוני כמו בין המדינות עצמן?

כל אלה שהן לא מדינות ארצות-הברית יתאחדו? זה מה שאתה אומר?

אני שואל עלינו.

זה נבוט גדול על-ידי ארצות-הברית שיש לה כוח אדיר.

כולם צריכים להתאחד מול זה כדי שזה יקרה.

אז אני שואל, אני רוצה לדעת.

הרי יש להם יכולת להטיל סנקציות פיננסיות במערכת הפיננסית הבין-לאומית. רק לארצות-הברית יש את הכוח הזה. דרך אגב, זה קורה גם מול איראן. הכלי היחיד שארצות-הברית עדיין מחזיקה הוא היכולת להטיל סנקציות שהן הרבה יותר מערכתיות מבחינה פיננסית. זה הכול. זה נחיתות מול ארצות-הברית.

אנחנו יושבים מול הנציג האמריקאי ושואלים אותו: תגיד לי בבקשה אדוני – אומרים לו את זה באנגלית – אנחנו רוצים גם כן את כל הפרטים. למה שלא תיתן לנו? הרי מדובר באזרח ישראלי. מה הוא עונה? זה מה ששאלתי.

הוא עונה שהם מצטערים אבל זה מה שהמערכת שלהם עושה, כרגע הם יכולים להעביר רק את הנתונים האלה, וככה זה.

כפי שאמרתי, הייתה החלטת ממשלה, נכרת הסכם בחודש יוני. מידת הגמישות שהאמריקאים אפשרו כדי להכניס דברים שמאפיינים את המדינה אל תוך ההסכם היא קטנה מאוד-מאוד. למשל נספח 1 להסכם, שכולל מה ה-due diligence שצריך לעשות ואיך להגיע לאזרחים אמריקאים, זה ברור שהם לא יכולים לעשות עם מדינה אחת דבר ששונה מאשר הם עושים עם המדינה השנייה, וכך גם בהסכם עצמו, וכך בהגדרות רבות, שלא יכלו לתת יתרון למדינה אחת לעומת מדינה אחרת. הם נתנו איזה מקום בנספח 2 להסכם, שכולל גופים ומוצרים, חשבונות מסוימים שיהיו פטורים מלדווח עליהם, או גופים שיראו אותם כאילו פטורים. שם הם נתנו מידה מסוימת של אפשרות לעשות הרחבות. יכולנו לגבי גופים מסוימים שלנו לתת את הפירוט של הדין שחל עליהם, את הרגולציה שחלה עליהם ולהסביר למה באותם גופים יש סיכון נמוך להעלמות מס ולבקש שיכללו אותם גם בין הגופים הפטורים. אציג דוגמה. בעוד שקרן פנסיה, למשל, הייתה פטורה ממס במודל שלהם כבר לפי ההסכם, קרן השתלמות – הם לא שמעו על דבר כזה, אז היינו צריכים לתת להם הסבר מה הדינים שחלים על קרן השתלמות, למה היא לא מכשיר להעלמת מס ומה אנחנו מבקשים, ובסופו של דבר למשל לגבי קרן השתלמות לשכירים, שיש בה הגבלות על שיעורי ההפקדות- - -

האמריקאים לא שמעו על זה?

לא. אנחנו היינו צריכים להבהיר. נתתי את זה כדוגמה.

אין קרן השתלמות בארצות-הברית?

כנראה שלא. אבל בוודאי שהם צריכים לשמוע מה הרגולציה, ואם זה גוף מפוקח, והאם יש מגבלות על ההפקדות וכולי. היו במקרים מסוימים הרחבות שעשינו להסכם, סוגים מסוימים של חשבונות שביקשנו לפטור, כמו למשל חשבון של ועד בית או ייפוי כוח של עורכי-דין, מה שנקרא escrow account, ייפוי כוח שמוחזק בו כסף שלא מזוהה על שם הבעלים בתקרה עד 300,000 שקל.

הם פטורים מן ההסכם?

היו חשבונות מסוימים שהצלחנו להציג את הרגולציה שחלה עליהם, והם אמרו: בסדר, לגבי חשבונות כאלה לא יצטרכו לזהות מי שולט עליהם, או לגבי גופים מסוימים אנחנו רואים אותם כאילו הם מצייתים להסכם. הם מוותרים על כך שלא יראו אותם כמוסדות פיננסיים.

לא ביקשתם על גמ"חים. עלה הנושא הזה?

לגבי מוסדות ציבור, כאשר לגמ"חים יש מטרה ציבורית- - -

יש בארצות-הברית גמ"חים?

מה זה גמ"ח? איך מוגדר גמ"ח?

אני שואל אם זה עלה בכלל, אם היה דיון על זה.

היה דיון ארוך מאוד על מוסדות ציבור. על כל גוף שאפשר היה לבקש פטור היה צריך להציג את הדין שחל עליו, הרגולציה שמסדירה אותו. הם היו צריכים להשתכנע שעל-פי הרגולציה כספים שמשמשים כמקורות לאותם גופים לא יכולים לשמש להעלמות מס, שההפקדות שם מוסדרות. הם היו מוכנים לקבל שיהיה פטור על גופים 9.2 שמאוגדים, שיש עליהם דין, שיש מי שמקבל דוחות במס הכנסה, שיש להם מטרה ציבורית, את זה הם היו מוכנים לקבל. אם מדובר בגוף שאין עליו רגולציה, והגמ"חים נכון להיום, למיטב הבנתי, לא מוסדרים אז בוודאי אין שום אפשרות לעמוד מול האמריקאים ולהסביר מדוע גוף כזה לא יכול לשמש להעלמת מס.

אבל אז זה לא עלה?

לא עלה גמ"ח כגמ"ח.

יש נושא כזה שפתאום הפטק"א נכנס פה. אם היו מדברים על זה והיו אומרים: אבל אין לו רגולציה, אז אתם צודקים. אבל לא דיברו בכלל.

היינו צריכים להציג גופים. הם ביקשו מאתנו, הייתה רשימה שהם נתנו לגבי כל גוף שמבקשים לגביו פטור, מה אנחנו צריכים לתת.

יש בעיה של הרגולציה שם, בעיה שעומדת פה לדיון. היה צריך להעלות את זה בפטק"א.

אני לא חושבת שזה היה צריך לעלות. זה לא יכול היה לעלות.

אני מקווה שיש פתרון, לפחות זמני. אני עוד לא שומע.

אנחנו מנסים להגיע להסדר ואנחנו מקווים שתוך ימים ספורים.

אין לנו ימים ספורים.

אנחנו מחכים כרגע לאישור.

בסדר, אין לי טענות אליך. יש פתרון זמני בהתאם להסכם פטק"א. היינו צריכים לפרסם אותו כבר ביום רביעי אבל התארכו הימים.

אני שואל, אני לא עוסק בגמ"חים עכשיו. הנושא הזה לא עלה. יש לזה גם הצדקה מבחינתנו, מבחינת מדינת ישראל. התעוררה בעיה.

לא רצינו ולא יכולנו להעלות מול האמריקאים משהו שאין לנו להביא ציטוטי חקיקה והסדרה שחלים על הגוף הזה ומבטיחים את ההתנהלות שלו לעניין המס. לכן הוא לא עלה.

אבל זה לא עלה.

נכון, באופן ישיר גמ"ח לא עלה.

חתמנו על הסכם עם האמריקאים ב-30 ביוני 2014. חקיקת פטק"א נכנסה לתוקף. היינו אמורים על-פי ההסכם להעביר מידע בספטמבר 2015. היה ברור שזה יהיה קשה מאוד ולכן במזכר ההבנות שחתמנו עם האמריקאים ביקשנו באופן מפורש שיתנו לנו אפשרות של דחייה בשנה אחת, והם באמת הבטיחו שאם הם ייווכחו לדעת שאנחנו פועלים לקידום הכניסה לתוקף של ההסכם ושל החקיקה וכולי הם יתנו דחייה בשנה של ההסכם.

הם קצת מעליבים. אני ישראלי, אני נולדתי כאן, לא הייתי בארצות-הברית. עושים לנו הסכם רע ועוד גם עושים לנו טובה, מאריכים, ואנחנו עוד אומרים להם תודה רבה, באנגלית, אומרים להם thank you. עצוב הדבר הזה. אני בעד האמריקאים, חשובה מאוד הידידות שיש לנו עם ארצות-הברית, אבל יש לנו בעיות משלנו. אנחנו מבקשים ארכה, אז הם עושים לנו טובה?

כמה זמן אנחנו באיחור?

המידע צריך לעבור לראשונה לאמריקאים בספטמבר 2016. מכיוון שאנחנו צריכים לפרסם תקנות, וחקיקה שמסמיכה לתקנות – כל החקיקה שלפנינו היא חקיקת הסמכה. התקנות שיפורסמו הן שיופעלו.

דרך אגב, רציתי לשאול, למה זה חקיקה שמסמיכה תקנות? למה זה לא חקיקה שיש בה את עיקרי הדברים ממש?

עיקרי הדברים נמצאים עמודים על גבי עמודים בהסכם ובנספח 1. זה אין ספור חומר. יש מדינות שהכניסו את החקיקה לתוקף ב-2-3 שורות וכתוב שיהיה להסכם פטק"א תוקף של חוק ושם ההפניות להסכם הן בהיקף הרבה יותר גדול. אולי פרסמו גם אחר-כך חוזרים והסברים. אבל המדיניות של משרד המשפטים הייתה לעשות את זה במתכונת רחבה ולכן כל ההגדרות המשמעותיות, מה זה מוסד פיננסי, מי זה בעל חשבון, נושא העיצומים, תיקונים בחוק איסור הלבנת הון, כל הדברים המשמעותיים נמצאים בהצעת החוק. לתקנות כבר יש אופי הרבה יותר טכני, ובעיקרן לפי נושאים: סוגים של חשבונות, ישויות, יחידים, חדשים, ישנים וכולי הם מפנים לנספח. בנספח יש את כל ההליך של ה-due diligence, של הזיהוי. הם יפנו לפסקאות מסוימות בנספח. בדרך אחרת אנחנו פשוט מגיעים לנפח שהוא בלתי אפשרי כמעט לספר החוקים. זאת המתכונת, וגם המתכונת הזאת מאוד-מאוד רחבה.

כל ההגדרות המשמעותיות נמצאות בהצעת החוק?

כן. כל ההגדרות נמצאות בהצעת החוק.

ואז יצטרכו לבוא תקנות?

יבואו תקנות, והתקנות שהטיוטה שלהן כבר נכתבה- - -

זה ספרים?

כפי שאמרה פרידה ישראלי, הרעיון היה שבחוק המסמיך הראשי יהיה את עיקרי הדברים. התקנות יש להן שני מאפיינים. ראשית, הן מאוד טכניות, מאוד פרטניות ולכן הן פחות מתאימות לחקיקה ראשית. שנית, היקף שיקול הדעת מצומצם בהן. בסך הכול הן מעתיקות את מה שנקבע בהסכם. לכן חשבנו שנכון יותר, גם מבחינת הצורך בבחינה של המחוקק- - -

מה זה "מה שנקבע בהסכם"? את מה שנקבע בהסכם הממשלה עשתה. צריך שיהיה פיקוח של הכנסת.

אמת.

אנחנו הולכים עכשיו לדון בהצעת חוק, אולי אפילו לאשר אותה. אנחנו צריכים את כל הפרטים בגלל שהעובדה שהממשלה החליטה לחתום על הסכם, אנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון אבל צריך שיהיה פיקוח שלנו.

נכון. החוק פה בעצם יקבע שכל מה שמחוקק המשנה יוכל לעשות הוא רק בגבולות ההסכם, וכמובן המחוקק הראשי יגיד: אני מקבל את ההסכם, או לא מקבל. הרעיון הוא שהמחוקק הראשי יקבל את ההסכם, או לא יקבל את ההסכם, וכמובן יש אותו ויש גם תרגום שלו ואפשר לראות אותו, אבל הפרטים שלו אחרי זה, אחרי שמקבלים אותו- - -

יש באתר שלנו תרגום.

אחרי שמקבלים אותו הפרטים שלו והיישום שלו, שהם באמת מאוד טכניים, חשבנו שבסדר שיהיו בחקיקת משנה.

הבנו שההסכם המתורגם יצורף כנספח לתקנות.

כן.

יש שאלות?

הוא יהיה הנוסח המחייב במקרה של מחלוקת בתוך ישראל?

מחייב בדין הפנימי שלנו, לא מול האמריקאים. זה אחריות שלנו.

אמרתי: בישראל.

בואו נתחיל בהקראה.

החלפנו תפקידים עכשיו?

לא, פשוט נראה לי שזה חוק חשוב וחשוב להתקדם אתו. לא? זה אירוע חשוב למדינת ישראל.

אין לי הרבה מה להגיד בעניין הזה. נקדיש להצעת החוק הזאת יומיים רצופים כנראה ואני מקווה שעד היומיים הרצופים האלה יהיו פתרונות לבעיות שהתעוררו ושהממשלה הזניחה.

כמו למשל אילו בעיות?

יש בעיות פה ושם, לא משמעותיות.

אז בואו נתקדם.

לא נתקדם עם זה הרבה היום.

הזמן שעובר לא טוב לנו. זה בעייתי. זה חוק דרמטי מאוד עבורנו, דרמטי מאוד עבור המשק הישראלי. מבחינתנו מערכת היחסים הקרובה עם ארצות-הברית חשובה.

אבל החוק הזה יצר בעיות שצריך להתגבר עליהן.

אם אנחנו מדברים על אותה בעיה- -

אנחנו לא מדברים על שום דבר.

- -נדמה לי שיש לה אולי פתרון זמני. אז אפשר להתקדם.

בסדר. בניגוד לוועדה כאן שעובדת מהר, יש מקומות אחרים במזרח התיכון, בעיקר במדינת ישראל, שעובדים לאט.

אני לא יודעת.

בסדר, מה לעשות, אנחנו עובדים מהר אבל יש מי שעובדים לאט, ויש נזק שנגרם כתוצאה מהשיהוי הזה. אני לא חסכתי בזמן. אגב גם האנשים שנמצאים כאן לא חסכו בזמן והיו ודנו ודיברו. יש פתרונות, לפחות זמניים.

אז בואו נתקדם אם יש פתרונות.

אוכל לדבר אתך בארבע עיניים במשך היום?

אין שום בעיה, מתי שתרצה.

נתחיל בהקראה. אם רחל עזריה אמרה אז אין ברירה... בשעה 11 נסיים את הישיבה. הגענו להגדרה "בעל שליטה" אבל היו שאלות לפני כן.

בדיון הקודם לא חידדו את נושא "בעל חשבון". הוא נושא מהותי כי בסופו של דבר בעל חשבון הוא זה שלגביו צריך לזהות אותו, האם יש לגביו אינדיקציות שיש לו חשבונות קיימים ושהוא אמריקאי. יש שלוש קבוצות. יש חשבונות קיימים עד חתימת ההסכם; יש בעל חשבון של תקופת המעבר.

בעל חשבון זה בעל חשבון.

אבל הטיפול וההתייחסות לכל בעל חשבון היא קצת שונה. לא בחוק אלא בעקבות ההסכם. יש את בעלי החשבון שקיימים עד חתימת ההסכם; יש את חשבונות המעבר עם חתימת ההסכם; ויש את החשבונות החדשים. לגבי כל סוג חשבון יש- - -

כעת אתה נוגע בנושא שקשור כבר לתקנות, מה ה-due diligence, או איך נעשית חובת הזיהוי על כל אחד מבעלי החשבונות. יש לנו פה עוד ים של דברים שקשורים להסמכה. אנחנו בהגדרה "בעל חשבון".

יש לי חשבון בבנק. מעבירים את הפרטים שלי לממשלת ארצות-הברית? איך מזהים אותי?

באופן כללי, לגבי החשבונות הקיימים, אלה שהיו קיימים ביוני 2014, הבנק או המוסד הפיננסי אמור לסרוק את כל הרשומות האלקטרוניות שלו.

זה בנק, חברת ביטוח וקרן השתלמות?

אם קרן השתלמות לשכירים, למשל, נחשבת כגוף פטור אז היא לא צריכה.

זאת ההסכמה שאליה הגעתם עם ארצות-הברית?

כן, או קופות גמל.

אז נדבר על אלה שכן חייבים. יש לי חשבון שם.

לגבי החשבונות הקיימים בעת תחילת ההסכם, המוסד הפיננסי צריך לסרוק את הרשומות האלקטרוניות ולראות אם יש אינדיקציות, שקבועות בנספח, לאמריקאים. למשל אם כתוב שהוא אזרח, אם יש מקום לידה בארצות-הברית, אם יש מספר טלפון שמקושר לארצות-הברית.

אם הייתי נולד בארצות-הברית ועליתי לארץ בגיל שנתיים או בגיל 10 – כמו בפניות שהגיעו אליי – ויש לי חשבון באחד הבנקים בישראל. סורקים את זה ורואים שנולדתי בארצות-הברית, אז החשבון שלי עובר לממשלת ארצות-הברית לפי החוק הזה?

כן. תהיה לך אפשרות בהתאם לתקנות, יש פה גם הסמכה של דרכים להוכיח שלמרות שאתה נחזה להיות אמריקאי אתה לא. נניח שכתוב: מקום לידה – ארצות-הברית. הרי קריטריון האזרחות בארצות-הברית הוא מקום הלידה, כלומר מי שנולד בארצות-הברית הוא כנראה אזרח.

נולדתי בארצות-הברית אבל אני ישראלי לכל דבר, אין לי שום קשר עם ארצות-הברית.

תצטרך להראות שוויתרת על האזרחות, איזו תעודה שמעידה על כך שאתה כבר לא אזרח ארצות-הברית. אם אין לך דבר כזה ואתה אזרח אז המידע עליך צריך לעבור.

אבל אין לי שום קשר שם.

חבר הכנסת גפני, זה הצעת החוק, זה הסיפור.

האפשרות היחידה, גם אם הגעת לישראל בגיל שנתיים- - -

תגידי, את בסדר? את מאוד לוחמנית.

אם אתה חבר כנסת והייתה לך אזרחות אמריקאית אתה צריך לוותר עליה כבר.

אני לא חבר כנסת. אני אזרח. פנתה אליי אזרחית ואמרה: עליתי לארץ בגיל 10, אין לי קשר לארצות-הברית.

אז או שתוותר על האזרחות- - -

למה את מתקפלת כך בפני ארצות-הברית? ריבונו של עולם, יאללה.

אני חובבת ארצות-הברית.

אתן לך דוגמה מן החיים.

קודם כול, אני אוהב להתווכח עם רחל עזריה מידי פעם בפעם. יכול להיות שאת צודקת. אני חייב ללבן את העניין הזה בגלל שיש דברים שהממשלה חתמה עליהם ומותר לנו לשנות.

ברור, זה אחד התפקידים שלנו.

כתל-אביבי ההתנהלות הזאת נשמעת לי רע. והם עוד עושים לנו טובה על ההארכה.

אבל בהגדרה "בעל חשבון" – זה השלב של הדיון.

הגברת שפנתה אליי באה בתלונות צודקות. העברתי את זה גם ללשכה המשפטית, שיבדקו, שיכול להיות שזה לא חל עליה. זה לא בסדר. היא אומרת: אין לי שום קשר עם ארצות-הברית.

שתוותר על האזרחות שלה. אין פתרון אחר.

זה התהליך שארצות-הברית עושה. הם בעצם אומרים לאנשים: אל תחזיקו אזרחויות סתם.

אציג לך דוגמה מן החיים. הבת השלישית שלי נולדה לנו בשבתון בארצות-הברית בסטנפורד. כאשר הייתה בת 3 חודשים חזרנו לארץ והיא עלתה לארץ. עד היום אין לה שום קשר עם ארצות-הברית. היא בצבא קבע. היא נופלת אל תוך ההגדרה הזאת.

הדבר הזה בסדר?

זו המציאות.

התפקיד שלנו לשנות. לא מסכימים לסעיף הזה.

אבל המחיר שנשלם- - -

הבת של טרכטנברג נמצאת בצבא קבע. לא ימסרו את הפרטים שלה לארצות-הברית.

אבל מכיוון שהיא הייתה בת 3 חודשים אז אבא שלה, שהוא איש עשיר לצורך העניין, אולי מכניס לחשבון שלה מיליארד דולר.

זה מתנה חייבת במס בארצות-הברית. היא אזרחית אמריקאית והיא צריכה לשלם מס.

היא נופלת בחובת הדיווח, לא יעזור.

רק בארצות-הברית, להבדיל ממדינות אחרות, אתה חייב במס לפי אזרחות. הרי אני לא מייצגת את אזרחי ישראל שחיים בארצות-הברית, הם שונים. גם כשהם חתמו אתנו על האמנה למניעת כפל מס, יש שם סעיף שאומר שהדדיות החלוקה לא מונעת מהם להטיל מס על אזרחים שלהם.

תגידו לארצות-הברית, למי שאתו אתם באים בדברים: לא לקחתם בחשבון כאשר חתמתם על ההסכם שיהיה יושב-ראש ועדת כספים משוגע... לא לקחתם את זה בחשבון. הבת של טרכטנברג לא תעביר פרטים לארצות-הברית.

היא יכולה לוותר על האזרחות האמריקאית.

מה קרה? זה להסגיר לצבא הצאר? כולה להעביר פרטים של חשבון. גפני, תגיד לי, מה קרה לך? לארצות-הברית יש את השיטה שלה, בין אם אוהבים אותה או לא אוהבים אותה. כפי שאזרח ישראלי- - -

זה תבוסתנות.

איזו תבוסתנות?

הבת של טרכטנברג לא תעביר פרטים.

כפי שהבת של טרכטנברג יכולה לקבל ביטוח לאומי.

היא תעביר פרטים לארצות-הברית? זה עולה בדעתך?

שתוותר על האזרחות האמריקאית שלה. אבל היא יכולה לקבל ביטוח לאומי. זו השיטה האמריקאית. אתה בוחר האם להיות חלק מן האזרחות האמריקאית או לא. כפי שאתה מקבל את הביטוח הלאומי כך אתה צריך לשלם מס. זו המציאות.

זה סעיף בהצעת החוק? נשנה את זה.

אי אפשר לשנות את זה.

אתה לא יכול לשנות.

נגיע לזה. נלך לפי הסדר. זה נראה משולל היגיון לחלוטין, באמת. העברתי לכם פנייה.

העברת פנייה ושלחנו תשובה.

עדיין לא קיבלתי תשובה. רחל עזריה, אדבר אתך אחרי כן. האמיני לי, אני לא עושה סתם דברים, את יודעת. פה בוועדה חוקקתי את הכי הרבה חוקים, יותר מכל ועדה אחרת, בפרק הזמן הכי קצר, ברוב המקרים בתמיכה של הקואליציה והאופוזיציה.

גפני, כולנו עפר לרגליך, אבל בסיפור הזה זאת המציאות שלנו, ופה אנחנו קואליציה ואופוזיציה, שים לב.

הבת של טרכטנברג לא תגיש מידע לארצות-הברית.

אם כל מה שיש לה זה פיקדונות עד 50,000 דולר אז אין בעיה.

אז היא לא תגיש כלום.

שלא יבדקו מה שיש לה ומה שאין לה. מה הדבר הזה?

אני מלשכת רואי החשבון. חשוב מאוד לציין שיש אלפי אזרחים אמריקאים כאלה שהם תושבי ישראל, כמו הדוגמה של הבת של טרכטנברג, שכרגע לא מגישים דוחות מס בארצות-הברית.

למרות שהם חייבים על-פי החוק האמריקאי.

נכון. לכן אנחנו מכניסים כאן אלפי אנשים להיות בסטטוס של עבריינים, הופכים אותם לעבריינים.

לא הבנתי את מה שאתה אומר. כל אותם אזרחים אמריקאים שגרים בישראל צריכים על-פי החוק למסור דוח לממשלת ארצות-הברית והם לא מוסרים.

לא כולם, חלקם.

חלק לא מוסרים. אחרי שיהיה החוק הזה אז יהיה עוד חוק שאומר שהם צריכים למסור, ולא ימסרו. מה יקרה?

הבנק יעביר את המידע לרשות המסים, ורשות המסים תעביר את המידע לארצות-הברית וארצות-הברית תבקש מהם דוחות.

מה שהיה לפני חקיקת החוק הזה, אני צריך למסור דיווח לממשלת ארצות-הברית, אני צריך למלא את הדוח ולהעביר לממשלת ארצות-הברית. אם לא דיווחתי אז עברתי על החוק אבל לא קרה כלום. יש קנסות, אבל לא חשוב. עכשיו על-פי החוק הזה הבנק פשוט ייקח מבלי ידיעתי את הפרטים שלי, ימסור לרשות המסים, ורשות המסים תמסור את זה לארצות-הברית. זה יהיה ההבדל.

נכון. אני מרוויח משכורת של 100,000 שקל בישראל ויש לי מיליון שקל בחשבון. עכשיו רשות המסים תדע שאני מעלים מס בארצות-הברית.

והיא תעביר את המידע לממשלת ארצות-הברית על-פי הפטק"א. האמריקאים יידעו שאני מעלים מס אצלם עכשיו.

לא, הם יידעו שיש לך מיליון שקל בחשבון.

הם יידעו שאני לא מגיש דוחות. בדרך כלל זה אוטומטית גורר עבירת מס אמריקאית, שהיא מאוד-מאוד חמורה, הרבה יותר חמורה מדיני המס של מדינת ישראל. מדובר פה באלפי אנשים.

גם היום האמריקאים יכולים לראות מי מגיש להם דוחות ומי לא.

אבל זה חוק ישראלי. אנחנו לא בחקיקת מס אמריקאית כרגע.

זה לא נכנס לכיס שלו. זה רק דיווח של הפרטים.

כדאי לבטל את האזרחות האמריקאית.

אתה אומר דבר נכון, אבל צריך לאפשר לאותם אזרחים, לתת להם זמן וליידע אותם שמידע אודותיהם הולך להימסר לרשויות המס האמריקאיות, ואם הם רוצים לוותר על האזרחות יהיו להם למשל חודשיים לוותר על האזרחות.

יידענו על זה, פרסמנו מודעות בעיתונות.

גם רשות המסים הודיעה שצריך להגיש דוח למי שעושה מחזור בניירות ערך של מעל 800,000 שקל אבל אף אחד לא יודע את זה. אני לא יודע למי הודעתם. אני לא בטוח שהבת של טרכטנברג יודעת כרגע שהיא הולכת להיות מדווחת בארצות-הברית, אני לא בטוח בזה בכלל.

באמת, אני פשוט לא מבינה את זה.

מה אתה מציע? להפר את ההסכם מול האמריקאים?

לא כך אמרתי. אמרתי: ליידע.

לא להחיל את ההסכם הזה? אתה מוכן לקחת אחריות על כך שאנחנו לא נחיל את ההסכם הזה? נו, באמת.

אמרתי שצריך למסור הודעה בכתב.

אגב, לבטל אזרחות עולה 10,000 שקל.

פרסמנו "קול קורא" בעיתון, יידענו.

אני לא מבין למה את כל-כך מגנה. יכול להיות שלא תהיה ברירה ונצטרך לעשות את זה, אבל זה הולך להיות חוק רע. עשיתי הרבה חוקים רעים. עשיתי גם את הנומרטור בגלל שמשרד האוצר ביקש. אז מה?

אבל זו המציאות.

זה חוק רע.

אם לא מחוקקים את החוק הזה, מה הסנקציות שממשלת ארצות-הברית תטיל על מדינת ישראל?

יהיה את הסנקציה של 30% ניכוי במקור של כל התשלומים שיש להם מקור אמריקאי, שזה פגיעה קשה מאוד במוסדות הפיננסיים. ויש עוד דבר, היום מוסדות פיננסיים מזהים אחד את השני בעולם לפי אותו מספר שניתן להם כרשומים באתר של ה-IRS כמי שמתכוונים לציית להוראות פטק"א. מוסדות פיננסיים בעולם, לפי הערכה, המוסדות הגדולים לא יעבדו עם הבנקים בישראל אם הבנקים בישראל לא יצייתו לזה.

בבקשה. אנחנו לא בדיון הזה בכלל.

יהיה נידוי של המערכת הפיננסית הישראלית על-ידי המערכת הפיננסית העולמית.

טרכטנברג, אתה מוכן שבזכות הבת שלך בנקים בעולם לא יעבדו עם בנקים בישראל?

אני סיפרתי סיפור, זה הכול.

זה נזק אדיר מאוד.

זה נזק אדיר. אנחנו לא יכולים לקחת את הסיכון הזה.

אני גם לא אוהבת את הדבר הזה.

אבל זו המציאות שלנו.

סיכום חלקי של הדברים.

הבת של פרופסור טרכטנברג לא אשמה בכל מה שאתם עושים ושאנחנו עושים. זה קודם כול הסעיף הראשון.

הסעיף השני, החוק הזה הוא חוק רע בגלל שהוא יכניס אלפי אנשים למעגל שהם לא רוצים להיות בו. הם יצטרכו לנקוט בהרבה פעולות שהן רעות מבחינתם. יש תת סעיף על אנשים שאינם קשורים בכלל לכל העניין בארצות-הברית, הם נולדו שם אבל הם חיים כאן, כל הדברים שלהם נמצאים כאן בארץ. העובדה שהם קשורים לעניין הזה – זה רע מאוד.

האלטרנטיבה ייתכן, כפי שזה מתואר כאן, כפי שגם ידעתי קודם, גרועה יותר, מכיוון שהמציאות הזאת, אחרי שממשלת ישראל חתמה על הסכם, וגם המציאות שאנחנו עומדים בפני סנקציות שיכולות להיות גרועות יותר מאשר כל מה שנלווה לעניין, את כל הדברים הללו נצטרך לשקול ולקבל החלטה, וכנראה נקבל החלטה לאשר את הצעת החוק.

מה שאני הולך לעשות בדרך, אמרתי שנקיים כנראה דיון רצוף על הצעת החוק הזאת. אנסה לשנות. אתם תצטרכו להיות יותר גמישים בעניין הזה. אי אפשר יהיה לאשר את זה ככתבו וכלשונו. אני לא יודע איך מצביעים על דבר כזה, על דברים שגובלים באבסורד. אני לא רוצה לפגוע במרקם היחסים שלנו עם ארצות-הברית, אני יודע מה התוצאה של זה, אבל צריך להיות יותר חזקים. יכול להיות שכאשר עשיתם את ההסכם הלכתם עד קצה גבול היכולת. כנראה למדינה יש כוח שהיא יכולה להמשיך עוד קצת. יש אנשים שנצטרך להוציא אותם מכלל החוק, יש אנשים שלא צריכים להיות בתוך המכלול, גם בלי לוותר על אזרחות. אפשר לחשוב – ויתור על אזרחות גם עולה הרבה כסף. במהלך הדיון אני מבקש מנציגי הממשלה, כולל משרד המשפטים, בוודאי מפרידה ישראלי, לגלות יותר גמישות.

זה חוק קשה ולא פשוט. תהיה ביקורת ציבורית קשה על המצב הזה. כפי שפנו אלי וכפי שעולים פה שמות ונושאים, יבואו עיתונאים וימצאו דברים שיהיו בגבול האבסורד. אני אומר שוב, אני בעד היחסים עם ארצות-הברית. המדיניות שלנו – אני מדבר על המפלגה שלי – היא להיות במערכת יחסים טובה עם ארצות-הברית, אני לא רוצה לפגוע בזה, אבל צריך להיות חזקים בהסכם הזה. הוא הסכם לא שוויוני. הסבירו לי שלארצות-הברית יש כוח. לא ידעתי קודם...

אני שמחה להיות לעזר.

אדוני היושב-ראש, זו עמדת הסיעה כולה, לא רק עמדתך שלך.

אתה מזכיר לי את חבר הכנסת לשעבר יצחק ג' גאגולה מש"ס שבנאומים בני דקה איים על ג'ורג' בוש בתוך מליאת הכנסת. אגב, לדרבי יש חוקים משלו...

ובוש נבהל מזה והסמיק...

באחד הדיונים פה מישהו אמר: נעשה לארצות-הברית כך וכך וכך. אמרתי: בסדר, נפסיק להם את הסיוע...

בישיבה הקודמת קראנו את ההגדרה "בעל חשבון". אפשר היה להבין, ואת זה אני רוצה לתקן, שכבעל חשבון לעניין פטק"א נחשב גם הבעלים הרשום וגם הנהנה מכספי החשבון. פה אני רוצה להבהיר שלא, ההגדרה "בעל חשבון" מכוונת בעצם למי שנקרא הבעלים שביושר בזכויות בחשבון, מי שנהנה מפירות החשבון. אם חשבון רשום על שם אחד אבל הנהנה הוא מישהו אחר אז אותו אדם שלטובתו החשבון – אותו יראו כבעל החשבון.

נשאלתי פה בהתחלה לגבי המועדים השונים. האבחנה היא בסך הכול ב-due diligence שצריך לעשות לגבי לכל אחד מבעלי החשבונות. בחשבונות הקיימים אנחנו הולכים לפי הרשומות האלקטרוניות שבידי המוסד הפיננסי, שהוא סוקר אותן ורואה אם יש אינדיקציות לאמריקאיוּת, ואם יש אינדיקציה אז הוא מעביר את המידע, ואם אין אז לא. העברת המידע היא גם בכפוף למקרים מסוימים שמועברת הודעה ללקוח שיש עליו אינדיקציה כזאת וכזאת ויש פירוט איך הוא יכול להזים את זה שהוא נחזה להיות אמריקאי. ויש אחר-כך את החשבונות החדשים שנפתחו מאז 30 ביוני 2014 ועד הכניסה לתוקף של ההסכם, שנפתחו כאילו היו צריכים להיקרא חשבונות חדשים ובגלל שהם לא נחשבו עדיין ההסכם לא חל אז יש לגביהם הנחיות מיוחדות של הוראות מעבר. במסגרת הזאת, לגבי חשבונות חדשים כבר יש סטנדרטים יותר מדויקים שהמוסדות הפיננסיים צריכים לעמוד בהם. כל מי שפותח חשבון, יש נוהל פתיחת חשבון, צריך לתת הצהרה עצמית.

אדוני היושב-ראש, אולי אפשר לחכות עם אישור הצעת החוק הזאת עד אחרי הבחירות בארצות-הברית?

אתם מוכנים לקחת את חבר הכנסת מוזס כדי שייעץ לכם?

אני מבקש לומר משפט אחד. שהבנקים יהיו מחויבים ליידע את אותם לקוחות שהולכים להעביר עליהם את המידע.

נדבר על זה.

אני מודה לכם על הדיון.

אני עושה הפסקה של חצי שעה ואז נדון על הפרטת "פרזות" ולאחר מכן על הפרטת חברת "מזח תיירות אילת". נחזור ונתכנס בשעה 11:30

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.