הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 210

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שני, י"ד בסיון התשע"ו (20 ביוני 2016), שעה 11:15

1. תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) התשע"ו-2016

2. תקנות בתי הדין השרעיים (אגרות) (תיקון), התשע"ו-2016

3. תקנות הדיינים (אגרות) (תיקון), התשע"ו-2016

4. תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות) (תיקון), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר

יעל גרמן

אוסאמה סעדי

מיכל רוזין

אורן אסף חזן

שולי מועלם-רפאלי

יוסף ג'בארין

עליזה לביא

יועמ"ש בתי הדין השרעיים , משרד המשפטים - אדם אבזק

עוזר משפטי בכיר למנהל בתי הדין השרעיים, משרד המשפטים - ניבאל חסנין

מנהלת מחלקה, משרד המשפטים - מוריה כהן-בקשי

מנהל מחוז הצפון, האגף לסיוע משפטי, משרד המשפטים - שוקי פרידמן

ממונה ארצית יחידות סיוע, משרד הרווחה - ענת מלכה ענבר

יועצת משפטית ליחידות הסיוע, משרד הרווחה - הילה יפה

מפקחת ארצית יחידות הסיוע, משרד הרווחה - רחל אבידן

יועצת משפטית בלשכה המשפטית, משרד הרווחה - נטלי מופסיק

מתמחה, משרד הרווחה - טל מרגלית

מרכזת ועדת האגרות הבין-משרדית, משרד האוצר - שרה ונסו

רפרנט באגף תקציבים, משרד האוצר - אייל טולדו

רפרנט ממשל ומינהל באג"ת, משרד האוצר - דורון סמיש

שופט משפחה בדימוס - פיליפ מרכוס

עו"ד בלשכה המשפטית, הנהלת בתי המשפט - חנית אברהם בכר

עו"ד, הנהלת בתי המשפט - שירי לנג

עו"ד בלשכה המשפטית, הנהלת בתי המשפט - נטלי לוי

עוזר ראשי ליועץ המשפטי, בתי הדין הרבניים - רפי רכס

עו״ד, מרצה לדיני משפחה - דב פרימר

מגשר ועו"ד , לשכת עורכי הדין - אמיר זימן

מזכירת לשכת טוענים רבניים, לשכת עורכי הדין - יסכה מזרחי

נציג לשכת עורכי הדין - יוסי מנדלסון

נציגת לשכת עורכי הדין - מיכל שקד

נציג לשכת עורכי הדין - רונן דליהו

יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת - מאירה בסוק

יועצת משפטית , "אמונה" - ציפורת שימל

יועצת משפטית, ויצ"ו ישראל - עירית גזית

עו"ד, מרכז "צדק לנשים" - נעמה שריג

עורכת דין ומגשרת - מיכל פיין

עורך דין, מטה המאבק למען האב הגרוש - רז משגב

צוות מוסד "יתרו" לבוררות ופתרון סכסוכים - חיים כהן

פעילה, המשמר החברתי - תרצה אסתרזון



דנית בוסקילה



דוד דדי סוויסה



חאלד דגש

ורד דומברוביץ'

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

נועה ברודסקי-לוי

חופית עלפי

רמי בן שמעון

תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) התשע"ו-2016

צהריים טובים או בוקר טוב, כל אחד איך שירצה. שלום לכל חברי. אני מניח שחלקם נמצא בטקס. יש עכשיו טקס החלפת מנכ"לים של הכנסת. כידוע, מנכ"ל הכנסת נבחר להיות ראש עיריית נצרת, אז יש עכשיו טקס החלפת מנכ"לים. אני הייתי שם שירא אותי מרחוק וזהו. לחתום.

שלום לאנשי הממלכה על גווניהם. שלום לכל המצטרפים שמלווים אותנו ושלום לכל המצטרפים החדשים. אני רואה כאן מלשכת עורכי הדין – ברוכים הבאים. יש כאן עוד לשכות שאני לא מזה, גם הם מבורכים.

נמשיך את ההקראה. אתם צריכים לחזור אלינו עם סעיף 10, נדמה לי. נכון?

כן. עצרנו בסעיף - - -

בסעיף 7 לגבי הפנייה לגישור. הגענו לנוסח מוסכם אחר.

תעדכן את 7. על 10 נקפוץ ונעשה אותו קצת יותר מאוחר כי אני רוצה שנמשיך בהקראה. אם חפצי חיים אנחנו ורוצים שהחוק והתקנות יעברו, אני מציע שלא נדקדק - - -

אני אקרא במהירות רבה.

לא יותר מדי נדקדק אלא נתקדם.

"7 (ב) המליצה יחידת הסיוע על הליך גישור, תביא יחידת הסיוע בפני הצדדים את רשימת המגשרים לפי תקנות בתי המשפט לעניין מגשרים לפי סעיפים 79ד ו- 109 לחוק בתי המשפט (להלן -תקנות רשימת המגשרים) ותמליץ להם על סוגי מגשרים מתוך הרשימה, המתאימים למאפייניהם.".

זה נוסח שמחליף את הנוסח שהקראנו בדיון הקודם. בדיון הקודם עלתה טענה ודאגות היו על כך שההפניה תהיה למגשרים מסוימים. זאת לא הכוונה. הכוונה היא להפנות לרשימת מגשרים שיש בה חתכים של מגשרים לפי מאפיינים שונים. יחידת הסיוע תפנה לאותה רשימה ולחתכים הספציפיים שברשימה.

אבל הרשימה עצמה תהיה מלאה?

נכון. הרשימה תהיה שמית אבל יחידת הסיוע לא תגיד: פנו אל פלוני או אלמוני אלא פנו למגשר מהסוג הזה, נניח: שפעל באזור מסוים, שתחום התמחותו הוא כך וכך, שדובר את השפות שלכם, שרגיש תרבותית וכן הלאה.

משכך, בסעיף קטן (ד): "ההמלצה תיעשה, ככל האפשר באופן שוויוני בכפוף לשיקולים המפורטים בתקנה זו.". אנחנו סבורים שאין בה צורך הואיל ואנחנו מפנים לחתך מסוים ולא לרשימה שמית.

עד שיהיו תקנות מגשרים.

עד שיהיו תקנות מגשרים. הם יובאו בהקדם, אני מקווה כך. בימים הקרובים, משרד הרווחה יחד עם משרד המשפטים יצאו בקול קורא לרשימה זמנית שתכלול את המגשרים שיעמדו במאפיינים שיהיו באותה רשימה והיא תשמש את יחידות הסיוע עד אשר תקנות המגשרים המלאות יכנסו לתקפן.

אני מדלג על תקנה 9. בתקנה 9 קיבלנו הערות שאת ההודעה הנלווית שכבר הסברנו עליה בפעם הקודמת, צריך שהדבר ייעשה בטופס. פשוט הוספנו טופס. ענייו טכני לחלוטין. זה טופס 4. תקנה 10 - - -

על 10 נדלג כרגע. יש בקשה של אחת המגישות שתגיע רק - - -

אם כך, אני מדלג ברשותכם. אני חושב שהגענו על לתקנה 12. את 11 קראנו?

את 11 קראנו וגם הוספתם את "לשון פוגענית" - - -

אני אקריא את 11.

"סדרי דין בבקשה לסעד זמני

11. (א) תשובת המשיב לבקשה לסעד זמני לפי תקנה 10 תוגש בתוך עשרה ימים, בצירוף אסמכתאות ותצהיר; התשובה תיערך בצורה קצרה ותמציתית ותכלול אך ורק את עיקרי העובדות בתגובה לבקשה.

(ב) הערכאה השיפוטית רשאית למחוק או להורות על תיקון בקשה או תשובה לסעד זמני שהוגשה לה שלא נערכו בצורה קצרה ותמציתית או שכללו עובדות שאינן דרושות לצורך הדיון בבקשה או שנכתבה בלשון פוגענית, ולחייב את מגישה בהוצאות משפט, וכן רשאית היא למחוק את הבקשה או לדחות את הדיון בה אם מגיש הבקשה לא התייצב לפגישות המהו"ת.

(ג) בכפוף לאמור בתקנות אלה יחולו על בקשה לסעד זמני סדרי הדין, ובכלל זה האפשרות למתן סעד זמני במעמד צד אחד אם סדרי הדין מאפשרים זאת.".

מדובר כאן בסעדים זמניים. קבענו סדרי דין לפי ההסמכה שקבועה לכך בחוק. המטרה בסדרי הדין הללו לאפשר, מצד אחד, להגיש את הבקשה לאותו סעד, אבל מצד שני לא לפרט בבקשה שום דבר שהוא מעבר לגדר המצומצם שצריך באותה בקשה עצמה. לכן גם נקבעו בסעיף (ב) סנקציות שונות על מי שחורג מהעניין. זו ליבת החוק.

מתי אפשר להגיש את זה? הרי קבענו תקופה שבה לא הולכים לבית המשפט אלא תקופה של הגישור. בתקופה הזאת, אם יש צורך בסעד זמני, אז אפשר להגיש בקשה לסעד זמני. מתי? בכל רגע ורגע.

מיד עם הגשת הבקשה ליישוב סכסוך את הבקשות מהסוג הזה אפשר להגיש. המטרה בבקשות הללו היא להקפיא מצב. לוודא שאנחנו מאפשרים לצדדים לנהל את ההידיינות ולנסות להגיע ליישוב סכסוך בהסכמה, אם זה בגישור או בדרך אחרת וגם בתקופת עיכוב ההליכים, בלי שאחד הצדדים משנה את המצב ויוצר מציאות שבה אי אפשר יהיה להגיע ליישוב אותו סכסוך, בין אם זה יציאה לחוץ לארץ או שינויים כלכליים דרמטיים.

צריך להדגיש שזה אך ורק לשמירת מצב קיים ולעיכוב יציאה מהארץ לתקופה הזאת ל הניסיון ליישוב הסכסוך, אותה תקופה מוגדרת. לאחר מכן, זה לא סעד שמני שיימשך עד לסעד הקבוע אלא ערכאה שיפוטית שתקבע כמוסמכת היא תקבע אחר כך מה גורלו של אותו סעד זמני. זה סופר-זמני.

אנחנו קוראים לזה זמני בהיעדר שם אחר בחוק. סעדים זמניים בתקנות סדרי הדין הקיימות, הם סעדים שמוגשים יחד עם הגשת התובענה העיקרית והם עומדים בתוקפם עד להכרעה. אנחנו לא מדברים כאן על סוג כזה של סעדים.

רק ליד המושטת – הם לא פוקעים.

זה ברור לחלוטין שהצווים הזמניים לא יכולים לפקוע מאיהם בלי החלטה שיפוטית.

זה החוק אומר את זה.

אני מזכיר עוד פעם שני דברים" א', לא לדבר בלי לקבל אישור; ו-ב', מי שכבר קיבל אישרו ומדבר, שיגיד את שמו לפרוטוקול כי הפרוטוקול לא יודע לזהות.

אני רוצה לדבר על הנושא עצמו. - - - לצרף תצהיר אם זה לבקשה או לתשובה. בתי דין דתיים, שרעים ורבניים – יש טוענים שרעיים – בינתיים הם אינם מוסמכים לאשר תצהירים. נלך לעורך דין כדי לאשר תצהיר? פעם הצענו ללשכת עורכי הדין שיאפשרו לטוענים במסגרת תפקידם לאשר תצהירים. אני לא יודע מה קרה.

נפתור את העניין הזה. עורך הדין אבזק, המזכיר אצלכם יכול לאשר תצהירים?

לא.

אז אנחנו נדבר על העניין.

סליחה. ממתי טוען רבני יכול לאשר תצהיר?

הוא לא אמר את זה. הוא העלה את זה כרעיון. זה לא דבר שנאמר.

מה הבעיה?

תלמד משפטים – תאשר תצהירים. מה אתה רוצה?

סליחה, כבודו, יש רשמי נישואין שמאשרים, אתה יודע את זה?

אדוני, אני מבקש לא לדבר בלי אישור ולדבר קצת בכבוד.

"בקשה לסעד דחוף

12. (א) צד רשאי להגיש בכל עת לערכאה שיפוטית המוסמכת בקשה לסעד דחוף ערוכה לפי טופס 5 שבתוספת בעניינים הבאים:

(1) בקשה לאישור פעולה דחופה רפואית בקטין לרבות בדיקה טיפול ואשפוז פסיכיאטרי דחופים כשאין הסכמה בין ההורים;

(2) בקשה להנפקת דרכון ולאישור ליציאת קטין לחוץ לארץ לפעילות חינוכית קבוצתית או לצורך אחר שלא היה צפוי קודם לכן כשהיציאה אמורה להתקיים בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה;

(3) בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות ילדים לתקופת עיכוב ההליכים או בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו, לתקופת עיכוב ההליכים, במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם, לפי העניין;

(4) תובענה דחופה לגירושין כשהנתבע מתגורר מחוץ לישראל נמצא בישראל, או בנסיבות מיוחדות אחרות, והכל בלבד שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים עשויה למנוע את התרת הנישואין.

(ב) לבקשה לסעד דחוף יצורפו אסמכתאות לרבות לעניין הדחיפות; הבקשה והתשובה לה ייכללו אך ורק את עיקרי העובדות הדרושות לצורך הדיון בהן, הייתה הבקשה לפי תקנת משנה (א)(3) תכלול אך ורק פרטים בעניין הכנסות הצדדים וצרכי הילדים.

(ג) אין באמור בתקנה זו כדי לגרוע מאפשרות מבקש להגיש בקשה ליישוב סכסוך גם בעניינים המפורטים בה.".

גם כאן, הסוג הזה של בקשה לסעד דחוף, בהתאם לנקבע בחוק, יש סוג מסוים של תובענות שמפאת דחיפותן ומידיותן אין אפשרות להמתין, אפילו לא לפגישת מהו"ת ראשונה ביחידת סיוע ויש דחיפות אמתית להגיע להכרעה מהירה בהן. החוק מראש החריג את הסוג הזה. אנחנו צמצמנו ככל הניתן את הרשימה מתוך רצון במקומות שהם לא באמת דחופים לאפשר לפחות ישיבה אחת ביחידת סיוע ולבחון את האפשרות ליישב את הסכסוך הזה בהסכמה.

בפרטים (1) עד (4) יש את כל אותן בקשות שחשבנו שהן באמת דחופות ממש. גם בהם, כמובן, הבקשה צריכה להיות ערוכה בצורה תמציתית, לכלול רק את מה שנחוץ ולא שום דבר מעבר. גם את אלה אפשר להגיש מיד עם הבקשה ליישוב הסכסוך.

גם בלי בקשה אפשר.

כמובן, גם בלי בקשה ליישוב סכסוך. החוק לא חל על המקרים הללו.

לגבי פסקה (3), הנושא של מזונות והקשר, אם אנחנו מורידים את זה בסיפור של קיצור תקופת עיכוב הליכים, אז צריך להוריד מפה את העניין של פגישת המהו"ת הראשונה כי זה לא רק במצב הזה.

אנחנו לא מורידים.

גם כאן יש סעיף מיוחד שדן בסדרי דין. זה סעיף 13.

"סדרי דין בבקשה לסעד דחוף

13. (א) ראתה ערכאה שיפוטית כי לא היתה דחיפות בבקשה, רשאית היא למחוק את הבקשה או להימנע מלדון בה ולהורות למבקש להגיש בקשה ליישוב סכסוך; אם בקשה ליישוב סכסוך הייתה תלויה ועומדת בין הצדדים וטרם חלפה תקופת עיכוב ההליכים תפנה את המבקש ליחידת הסיוע כדי שתידרש גם לעניין לגביו הוגשה הבקשה לסעד הדחוף.

(ב) הערכאה השיפוטית רשאית למחוק או להורות על תיקון בקשה לסעד דחוף שהוגשה לה שכללה עובדות שאינן דרושות לצורך הדיון בה או שנכתבה בלשון פוגענית ולחייב את מגישה בהוצאות משפט.".

גם כאן, בדומה למה שאמרתי קודם בנוגע לסעדים זמניים, אנחנו קובעים סדרי דין לפיהם אפשר לדון אך ורק במה שדחוף ואם מנסים להכניס דברים שאינם רלוונטיים, יש סנקציות כדי למנוע את זה.

ערכאה שיפוטית יכול להיות רשם, עוד לפני שהגיע לשופט?

כאשר מדובר בבית משפט לענייני משפחה, קבענו בסעיפים מסוימים שזה יכול גם רשם. בסעיף הזה לא קבענו כך. זה סעיף 13. הסיבה שלא קבענו כך זה מפני שברגע שמוגשת בקשה לסעד דחוף, היא מוגשת בצורה של תובענה וכבר נקבע עבורה שופט. ברגע שקובעים שופט, אין סיבה שיהיה רשם שיעשה את זה.

זה לא מתאים במהות.

כל הסעדים שאפשר לבקש אותם כסעד דחוף היה נכון להכניס בהם גם את הסעדים שמצדיקים קיצור תקופת עיכוב הליכים, נגיד העברת ילד למסגרת חינוכית, לפעמים זו לא סיבה לקצר את ההליכים אבל זו כן סיבה לתת סעד דחוף. אז צריך לעשות איזושהי התאמה בין 13 ל-15, לדעתי, כולל טיפול פסיכולוגי, כולל העברה למסגרת חינוכית. זה אפילו עושה איזשהו מיתון כי בעצם אפשר לבקש על זה סעד זמני בלי לבטל את כל ההליך ולקצר אותו.

לא כל מקרה שאפשר לקצר את תקופת עיכוב ההליכים זאת סיבה לסעד דחוף משום שסעד דחוף אומר: אין בקשה ליישוב סכסוך. אפשר להגיש את זה בלי בקשה ליישוב סכסוך, לא לנסות אפילו פגישה ראשונה.

הסופר-סופר דחופים, מהרגע הראשון, בלי בקשה ליישוב סכסוך אפשר להגיש. יצרנו דרך קיצור תקופת עיכוב ההליכים את המדרג השני. אם את אומרת שמה שנמצא בראשון צריך להיות גם בשני, זה אולי הגיוני, אבל לא הפוך.

אני חושבת שגם הפוך. למשל נושא של מסגרת חינוכית זה לפעמים משהו סופר דחוף.

בעניין הזה, אני חייבת להגיד, שלא בכדי פיצלנו. אנחנו יודעים שדווקא סכסוכים האלה של ענייני חינוך, הנושא של הגישור בהם הוא מאוד מוצלח להבדיל מההכרעות השיפוטיות הרבה פעמים. הדחוף שם, אם אנשים מתכננים את זה מראש זה לא דחוף. אפשר לבנות את זה.

אם אנחנו נשחרר את כל התחום החינוכי – הפסדנו פה המון. לא רצינו לעשות את זה ולא בכדי. זה לא טעות פה. אבל אפשר לחכות לפגישה הראשונה ברוב המקרים – הגדרנו את המקרים שלא, שאגב, לגביהם הייתה גם דעה אחרת אבל אמרנו שנשחרר בכל זאת משהו.

אחרי פגישה ראשונה, הפגישה הזאת תסייע דווקא בתחום הזה. והיה ולא – אז ילכו. זה פשוט מדרג שני.

מתוך מה שגלי אמרה משתמע שאם מקוצרת תקופת עיכוב ההליכים, היא מקוצרת לגבי כל הנושאים. מוריה, אם אני מבינה נכון, מבחינתכם לפי תקנה 15, הקיצור של תקופת עיכוב ההליכים יכולה להיות רק לגבי אותו נושא - זה לא זה מקצר - - -

כן. חוץ ממקרה אחד שכתוב לצורך הגשת תובענה.

כן. של נשים במקלטים.

פיליפ, בבקשה.

הערה זאת שייכת לכל מקום שבו נאמר שניתן להטיל הוצאות. יש שני סוגים של הוצאות: יש הוצאות לטובת הצד שכנגד, ויש גם הוצאות לאוצר המדינה על מי שמשתמש שלא כהוגן בסמכות שיש לו. אני סבור שיש להוסיף אפשרות להטיל על מי שמגיש בקשה שאינה ראויה, אם זה לסעד זמני או לסעד אחר, שיהיו הוצאות לאוצר המדינה כדי להדגיש שמדובר בעלות למדינה של זמן שיפוטי, זמן מזכירותי. גם הדבר יכוון את אלה שיגישו את הבקשות האלה, תוך מתן פסיקה ברורה, שאלה דברים שכן יגישו ואלה שלא יגישו – שירגישו את זה בכיס.

מוריה?

אני מוכנה לבדוק את זה אבל לדעתי הביטוי "הוצאות" כולל גם הוצאות לטובת המדינה.

כאן יש מקום במיוחד להדגיש את זה אחרת יטענו אלה שיטענו שמדובר רק בהוצאות משפט לצד שכנגד, שאולי לא ניזוק - - -

אם זה לא כולל, אפשר להוסיף "לרבות לאוצר המדינה".

- - - ללכת על הגישה - - - הרי ייקח זמן עד שאנשים יבינו מה ראוי ומה לא ראוי. על ההתחלה ללכת על הרף הכי גבוה.

זה בשיקול דעת.

ביקשנו, א', לא להתערב. ו-ב', שמך לפרוטוקול. הפרוטוקול רוצה לדעת את שמך. תמשיך לקרוא.

"הוראות מיוחדות

14. (א) בקשה לסעד זמני לפי סעיף 3(ו) לחוק בעניין מזונות והחזקת ילדים והתשובה לה, ייערכו בצורה תמציתית ויכללו רק עובדות הדרושות לצורך הדיון בהן; הערכאה השיפוטית רשאית למחוק או להורות על תיקון בקשה להסדרים זמניים או תשובה לה שהוגשו לה הכוללות עובדות שאינן דרושות לצורך הדיון בבקשה ולחייב את מגישה בהוצאות משפט.

(ב) הוגשה לערכאה שיפוטית תובענה בעניין מזונות או מדור בתום תקופת עיכוב ההליכים ייראו אותה כאילו הוגשה במועד הגשת הבקשה ליישוב הסכסוך, ואולם על מועד הגשת התגובה של הצד שכנגד יחולו סדרי הדין ממועד ההגשה בפועל.".

אני אסביר את ההוראות כאן: לפי החוק, בתום תקופת עיכוב ההליכים יש אפשרות להגיש לכל ערכאה מוסמכת בקשה לסעד זמני בעניין מזונות ואחזקת ילדים, אפילו במקרים שבהם הצדדים עודם ממשיכים לנסות וליישב את הסכסוך.

זה קורה במקרים שבהם יחידת הסיוע בתקופת עיכוב ההליכים לא הצליחה להגיע אתם להסכמות לגבי אותה תקופה בדיוק. במקרים כאלה, כפי שאמרתי בסוגי הסעדים הקודמים, הואיל ויש כאן הדיינות שיפוטית, אנחנו מעוניינים שהיא תהיה תמציתית רק לאותם עניינים ולכן ההוראות כאן דומות להוראות שנאמרו קודם כך שבמקרה שמוגשת תובענה כזאת שהיא תהיה תמציתית ותכלול רק את העובדות הנדרשות.

בנושא של הסעד הדחוף, אנחנו לא בכדי כתבנו את הביטוי – אני מפנה לתשומת הלב: "הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו", ולא כל הנושא שסדרי שהות. לא הכוונה למישהו שרוצה יומיים במקום שלושה אלה הכוונה לילדים שיש ניתוק גמור או דברים מאוד קיצוניים, חטיפות בתוך הארץ וכדומה.

הייתה לי הערה לגבי תקנה 14. פה כתבנו שייקבעו גם תקנות לגבי קיצור סדרי הדיון במזונות הזמניים ובהסדרי הראייה הזמניים המוגשים לפי סעיף 3(ו) לחוק, וזה לא נכנס לתקנות. הנושא של הוראה בדבר קיצור הליכים למזונות זמניים והסדרי קשר זה משהו שכתבנו בחוק שייקבעו הוראות גם בנושא הזה.

בחנו את זה. יש היום נוהל שקבע השופט גרוניס. לא ראינו, אחרי שבחנו גם מול הנהלת בתי המשפט, כרגע משהו שנכון לשנות בסדרי הדין שהם ממילא יותר מהירים יחסית משהיו בעבר. כמובן שבתנועה נבחן את הדברים בתוך תקופת הוראת השעה. אבל גם פה יישמרו כמובן ההוראות שכבר קיימות על תקופות המקסימום להחלטות שיפוטיות וזה על דעת החלטת הנהלת בתי המשפט.

יכול להיות שככל שירווח הזמן לשופטים אפשר יהיה לקצר עוד יותר בפועל. אבל כרגע אנחנו לא יכולים לומר את זה קטגורית.

יש לי עוד הערה. אין המון ערך לטעמי לגישור כשיש ברקע חטיפה. זה מסוג הדברים שצריכים להוות כרטיס יציאה מהמסלול הזה של ההסדרה החלופית. הצדדים לא יכולים להמשיך להידיין, זה מוציא אותם, בזה מסתיימת האופציה של הסדרת הידיינויות וצריך לעבור למסלול של תביעות.

זה הסעיף.

זה בדיוק מה שהסעיף אומר.

זה חריג שהוא לא קיצור תקופת הליכים - - -

גם בקשה למזונות זמניים – איזה זוג ימשיך בהליך הסכמי כשיש ברקע תביעה למזונות זמניים ומחכים לדעת מה השופט קובע? הרי כל אחד יחשוב: יכול להיות שהשופט ייתן לי משהו יותר טוב אז למה לי להסכים עכשיו בחדר הגישור על משהו אחר?

בואי נלך לכיוון ההפוך, עירית. במקור לא כתבנו את התקנה הזאת בגלל זה. אמרנו שאנחנו יודעים שזה מחבל בגישור ולכן אנחנו לא רוצים. תנו 45 ימים שקטים. אמרו, ואנחנו קיבלנו את זה, שיש בכל זאת מקרים סופר-סופר קיצוניים - - -

נכון. על זה מסיימים את תהליך הגישור.

זה לא אומר שאבוד הכול. זה אומר שזה קשה יותר, זה מורכב יותר. זה לא אומר שצריך לשחרר עכשיו את הכול.

- - - רכיב נורא משמעותי - - -

טוב. רבותי, לא ויכוח. ההערה נאמרה וחשבו על העניין. תמשיך.

"קיצור תקופת עיכוב ההליכים או הארכתה

15. (א) בעניינים אלה רשאית הערכאה השיפוטית לקצר את תקופת עיכוב ההליכים:".

אני אקדים ואומר, לפני שאני אקרא את הרשימה, שהחוק אפשר במקרים מסוימים לקצר את תקופת עיכוב ההליכים או לחילופין להאריך אותה. אנחנו נתחיל בקריאת הרשימה של אותם עניינים שבהם אפשר לקצר ולאחר מכן נקרא את הרשימה של ההארכה.

"(1) לצורך הגשת בקשה דחופה בענין העברת ילד למסגרת חינוכית;

(2) לצורך הגשת בקשה דחופה לעניין טיפול פסיכולוגי או בקשה שאינה דחופה בעניין בדיקה, טיפול או אשפוז פסיכיאטרי בקטין;

(3) לצורך הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם חלפה יותר משנה מיום הגשת בקשה ליישוב סכסוך בין הצדדים, אך מתקיימת בין הצדדים התדיינות שיפוטית בעניין אחר של סכסוך משפחתי, או שהתדיינות כאמור הסתיימה בסמוך לפני הגשת הבקשה החדשה;

(4) בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או החזקת ילדים וסדרי קשר, לתקופת עיכוב ההליכים, במקרים חריגים בהם המתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם;

(5) לצורך הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם כתובת הצד השני אינה ידועה או שהוא מתגורר מחוץ לישראל או שוהה מחוץ לישראל לתקופה שאיננה מאפשרת את קיום פגישות המהו"ת;

(6) לצורך הגשת תובענה של צד אם נגד הצד השני הוצא צו הגנה - - -".

בעניין של צו הגנה אני חייבת להגיד שממש ערב הדיון אנחנו קיבלנו פניות שזה עלול ליצור מצב שאנשים יגישו בקשות למתן צו הגנה רק מהסיבה הזאת. אנחנו סבורים שנכון לשחרר את הדבר הזה, לאפשר במקרים האלה בכל זאת את הניסיון ליישוב הסכסוך וכנגד זה אנחנו מוסיפים לבקשה אחרת שלכם, קרן, לאפשר בכל זאת איזשהו שיקול דעת צר למקרים חריגים. אנחנו – תכף יעקב יקרא – אנחנו נוסיף סעיף שיוכל במצבים המתאים לשחרר.

אני מדלג. "לצורך הגשת תובענה של צד" – אני מדלג על המילים "אם נגד הצד השני הוצא צו הגנה" את זה אנחנו מוחקים.

באיזה עמוד אנחנו?

אנחנו בעמוד 8. מוחקים את המילים: "צו הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א-1991, או". אני קורא את זה כרגע בצורה שבא זה יהיה כתוב:

"(6) לצורך הגשת תובענה של צד אם נגד הצד השני הוגש כתב אישום, עקב עבירות אלימות או מין כנגד בן או בת הזוג או כנגד ילדם של בני הזוג או של אחד מהם בעניין של סכסוך משפחתי;".

תסביר את העניין הזה של מניעת אלימות.

הסברנו את זה לפני שנכנסת.

תסביר, תסביר.

החשש הוא שאם יהיה הסוג הזה של העילה, זה יעודד להגיש בקשות כאלה גם כשלא לצורך.

בעניין של סכסוך משפחתי צריך להוריד את המילים "אחד מהם". זה לא קשור.

נכון. את צודקת אני מוחק את המילים האלה.

"(7) לצורך הגשת תובענה של אישה הנמצאת במקלט לנשים מוכות כהגדרתו בחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 בעניין של סכסוך משפחתי;".

גם לא צריך את "בעניין של סכסוך משפחתי".

זו אלימות מוכחת. לא צריך פה שיקול דעת.

נכון. מקבל.

"(8) לצורך הגשת בקשה לאכיפה והכרה של פסק דין זר שבסמכות בית משפט לענייני משפחה;

(9) לצורך הגשת תובענה לחלוקת רכוש או לפסיקת מזונות אם לאחד הצדדים הוצא צו כינוס או מתנהל בעניינו הליך פשיטת רגל;

(10) לצורך הגשת בקשה לסידור גט בהסכמת הצדדים.".

אני אוסיף שהייתה לנו התלבטות גדולה לגבי שאלה מהותית – זה עלה גם בסעיף 5 – האם בכל זאת לאפשר איזשהו סעיף סל שהוא לא מוגדר למצבים שאולי אנחנו לא צופים אותם בשיקול דעת של יחידת הסיוע.

זאת אומרת, במקרים האחרים, תכף יעקב יקרא, לא נתנו וטו ליחידת הסיוע. יחידת הסיוע תיתן את ההתייחסות לה אבל היא לא תיתן וטו, הצד יוכל להגיש את הבקשה. לעומת זאת חשבנו להשאיר בכל זאת סעיף סל שהוא יוזמה של יחידת הסיוע למקרים מאוד קיצוניים.

התלבטנו, אני אקרא את התקנה הזאת, אני כבר אומרת שזו תקנה שאנחנו מאוד מקווים שהיא לא תנוצל לרעה ואם היא תנוצל לרעה אנחנו נוריד אותה בתוך המהלך. חשבנו שנכון בכל זאת למצבים שלא צפינו, ואני אקרא אותה:

"על פי שיקול דעת יחידת הסיוע לצורך הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי במקרים חריגים בהם המתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם.". לעניין של סכסוך משפחתי, הכוונה היא לסכסוך משפחתי מסוים.

"במקרים חריגים בהם המתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם" – זה ניסוח דומה לניסוח שהשתמשנו בו במזונות זמניים, שבכל זאת יש פה איזה מקרה קיצון אבל פה זה שיקול דעת של יחידת הסיוע.

זה אותו סעיף שאמרתי קודם לעניין של אלימות במשפחה שבאותם מקרים הוא יכול לתת מענה לפי פנייה של מקלטים ואחרים.

מה זה מסוים, מוריה? אני לא הבנתי.

זאת אומרת שזה לא שעכשיו נפתחות כל הבקשות ואפשר להגיש בקשה ליישוב סכסוך באופן כללי, אלא למשל בקשה, כך חשבנו, של ילד נכה בסיטואציה מסוימת. סוג של בקשה שלא צפינו.

בבית הדין לא נוהגים - - -

בעניין מסוים. תמיד הסכנה של סעיפים כאלה שהם יפתחו פתחים. אבל חשבנו שבכל זאת שנכון לצאת אולי לדרך אתו וככל שיהיה לזה איזשהו ניצול לרעה או לחץ מיותר, אז אנחנו נוריד את זה.

הבנתי שאתם עוד צריכים להדק את הנוסח לעניין השיקול דעת של יחידת הסיוע ומי יוזם את ההליך, אבל נראה לי שעל פי שיקול דעת זה נכון אבל זה צריך להיות ברור שההחלטה היא של בית המשפט ולא שקול הדעת - - -

ההחלטה היא תמיד של בית המשפט. כתוב "ערכאה שיפוטית" ברישא.

צריך לחשוב על הנוסח פה. אפשר לעשות את זה אחר כך - - - שלא יובן מתוך זה - - -

- - -

- - - כתבנו פניית יחידת הסיוע. מצד שני המבקש בכל זאת יהיה הצד השני. הצד. זאת אומרת הפנייה לא תהיה יזומה ישירות על-ידי היחידה. אנחנו נשתמש בנוסח "פנייה" או - - - אבל מה שברור זה באמת העיקרון - - -

- - - משהו באמת מהיר ולא להתחיל לנהל משפט זוטא שעוד פעם הם ממליצים והם מגיבים אלא שבאמת יהיה ברור שיחידת הסיוע, האמירה שלה פה באמת מסיימת את - - -

בית המשפט זה שמחליט - - - צריך לשמוע את הצדדים או בעל פה או בכתב.

אם צד אחד לא רוצה והוא הגיש בקשה ויחידת הסיוע חושבת שזה נכון וזה מקרה שמחייב - - -

הוא לא יכול להגיש את הבקשה לבית המשפט מיוזמתו.

אני אומרת משהו אחר. אני אמרתי מיחידת - - -

ישנם אנשים שהצביעו ורוצים לדבר ואת נכנסת בלי להצביע. תראי כמה דב מצביע. רק מבחינת הוגנות זה לא פייר, שלא לדבר על זה שזה לא בסדר שמדברים בלי אישור. ברגע שנסיים דב ידבר ואם תרצי, רק תרמזי ואני אתן לך.

מכולם אני מבקש לקצר. אם היום אנחנו לא מסיימים את זה, אני לא יודע מתי יהיה לנו עוד זמן להמשיך. צריכים לעשות כל מאמץ לסיים את זה. יותר מדי אנשים מקטרגים על החוק וכדאי לעשות לזה סוף ולגמור.

שאלה אינפורמטיבית, מוריה. ניסיתי לדמיין איך זה יתפקד בפועל. דהיינו, לפי הניסוחים כאן זה דו-שלבי: אני פונה לבית המשפט - - -

במקרים הרגילים, עד הסעיף הזה, פונה אדם לבית המשפט כי הוא סבור שהתקיימה העילה הזאת. הוא יכול לפנות רק אחרי פגישה ראשונה ויחידת הסיוע נותנת את תגובתה לבית המשפט שמחליט.

בית המשפט מחליט עם דיון או בלי דיון? עם תגובות או בלי תגובות?

ניתן לשיקול דעתו. יש מקרה שעל פניו הוא רואה שזה שימוש לרעה, זה סתם משק, אין פה שום מקרה מיוחד, זו סתם עוד בקשה רגילה לסעדים זמניים או לכל דבר אחר ואין בזה שום ייחוד, אז לא צריך דיון.

במקרה שהוא יחשוב שהוא גבולי יותר, לפי שיקול דעתו. בנוסח הקודם נתנו וטו. ההערה שהייתה ליחידת הסיוע בקיצור תקופת עיכוב ההליכים. הערה שהייתה שהחוק עצמו לא אפשר את הווטו הזה ולכן שחררנו, אבל ברור שהשחרור הזה לא אומר עכשיו שכל אחד יכול לפתוח ולעשות דיונים שלמים על הדבר הזה.

ושאר הסעיפים?

את זה אמרתי על שאר הסעיפים, הסעיף האחרון, הסעיף הזה הוא סעיף שבו צד יכול להגיש את זה מיוזמתו אלא רק יחידת הסיוע אם הגיעה למסקנה למשל עקב סיפור של אלימות מאוד קשה או מה שאמרתי עם מוגבלות, היא תודיע את זה לצדדים שהיא הולכת להגיד לבית המשפט שחושבת שבמקרה הזה זה אפשרי ושהם יגישו את הבקשה בהתאם אבל זה רק אחרי שהיא שנתנה את שיקול דעתה.

פיליפ ואחר כך נחזור. מכולם אני מבקש לקצר.

אני כמו אחרים קצת חושש ממתן שיקול דעת ליחידת הסיוע. מדובר בהליך שיפוטי. מהניסיון שצברתי משמיעת שופט שדן בעניינים האלה באוסטרליה בכנס לפני שבועיים, מסתבר ששם הם משתמשים ברשם, מין שומר סף. לכן, מי שרוצה להגיש בקשה שהיא חריגה, צריך לעבור - -

שאלתי קודם את זה יהיה רשם.

- - קודם כל את הרשם ותהיה התייעצות עם יחידת הסיוע. כלומר, יחידת הסיוע היא זו אשר תיתן עמדה מקצועית אם הדבר ראוי בצורה חריגה אבל ההחלטה צריכה להיות שיפוטית של רשם. רשם יקבל הדרכה כיצד לווסת את העניינים. לכן התייעצות עם יחידת הסיוע – כן, שיקול דעת – לא.

זה נכון על כל הסעיפים. אבל אם אנחנו פותחים איזשהו פתח הוא לא פתח שאנחנו רוצים שעכשיו צדדים יתחילו להגיש בקשות, אחרת אנחנו לא פותחים את הפתח הזה. אנחנו לא רוצים לפתוח את הפתח הזה ולכן בגרסה הקודמת הפתח הזה לא היה.

אם הפתח הזה שייך, זה למקרים סופר-סופר מיוחדים שבהם אנחנו חושבים שבמהלך הפגישה עולה משהו מאוד-מאוד דחוף. אגב, גם בגלל האלימות במשפחה אנחנו פותחים את זה כדי להוריד את האינסנטיב הזה להגיש בקשות למניעת אלימות במשפחה. זה לא קדוש. אפשר להוריד את זה לגמרי אבל אנחנו חושבים שאולי נכון - - -

כן, בבקשה.

יש לי שתי התייחסויות. אחת לאמור בסעיף (ב) ולהחרגות. נכנס שם סעיף קטן (8) לעניין הגשת תובענה למזונות לפי הסכמים - - -

מחקנו את זה. אני אסביר את העניין הזה. הורדנו את סעיף קטן (8) הואיל ובבדיקה מעמיקה ראינו שבמקרים מהסוג הזה שבהם פועלים בהתאם לאמנות או להסכמים בין-לאומיים, מי שבפועל יוזם את ההליכים זו המדינה ולכן החול לא חל בכלל כי מדובר בצד שהוא המדינה.

זו בדיוק הייתה ההתייחסות. לעניין ההחרגה הזאת נדרש להחריג גם את סעיף (9) של אכיפת פסק דין זר שכבר ניתן וזו רק גושפנקא משפטית בארץ. הדבר השני זה סידור הגט.

שני דברים. סידור הגט בהסכמה – הגענו למסקנה שאפשר להכניס את זה בפרשנות לבקשה לאישור הסכם כי זה סוג של הסכמה בפרשנות מרחיבה לדבר. אבל כתבנו את זה בתוך, אם תראו, בסעיף 18 שמדיש את זה.

אין לנו 18.

אני אסביר את הרציונל – זה סעיף 17 – הרעיון הוא שיש שני מצבים לעניין גט. מצב ראשון הוא שהצדדים מגיעים עם הסכמה והם יכולים לגשת מיד כי החוק לא חל, מדובר באישור הסכם. יש מצבים, בשיח שהיה לנו עם דיינים בבית הדין הרבני, שבהם עדיין אין הסכמה כזאת ואז ביחידת הסיוע בפגישה הראשונה מגיעים למסקנה של בואו נסדר את הגט ואחר כך נטפל ביתר הדברים. רצינו שגם זו תהיה עילה לקיצור הליכים.

גלי, רצית להגיד עוד משהו? אמרת כבר. אני לא רוצה לפתוח הכול, אנחנו נוכל לדון ולדון, לדוש ולדוש, ובסוף לא יהיה לנו כלום, אז חבל.

גירושין בהסכמה, למה לא להכניס את זה?

על גירושין בהסכמה דיברתי קודם. מדובר באישור הסכם והחוק לא חל עליו.

זה לא נגמר - - -

אם זה לא נאמר ביחידת הסיוע, זאת השאלה. אם יש הסכמה של הצדדים בעצם.

- - - אנחנו מאד מודאגים מהסצנריו של – ברגע שמבחינתנו יש הסכמה של הבעל לתת גט, אנחנו רוצים שזה יקרה במידי. כולם מבינים למה.

אז ברגע שיש את הדבר הזה אפשר לקצר את ההליכים זה בדיוק ה שהסברתי קודם.

זה לא קורה דרך יחידת הסיוע. זה קורה כי מישהו הצליח ללחוץ ואמר לו: קודם תן גט ואחרי זה תריב עם אשתך על מה שאתה רוצה.

אז מדובר באישור הסכם.

- - -

לא, לא, רבותי. אני לא פותח את זה לדיון. קרן תשאלי, תנו תשובה ונתקדם.

טכנית, מה צריך לקרות אז? הם צריכים להגיש בקשה מוסכמת כדי לעשות את סידור הגט?

כן.

אז לדעתי זה עוד מכשול ביורוקרטי מיותר בפני סידור הגט. אני אשמח לשמוע את דעתו של יועץ בתי הדין הרבניים.

לא, לא. את כבר מחלקת - - -

עוד מכשול ביורוקרטי בפני הצדדים - - -

הם יכולים לגשת לבית הדין לסדר את הגט.

אבל אין דרישה לגשת ליחידת הסיוע, יש רק הודעה - - -

אמרתי, החוק לא חל על אישור הסכמים.

- - -

רבותי, אני מבקש.

הייתה הערה שלכם בפעם הקודמת שהבקשה המוסכמת לסידור גט בכלל לא בחוק הזה כי היא חלק מאישור הסכם ולכן לא צריך בה בכלל בקשה ליישוב סכסוך אם הכול מוסכם. נכון שזה לא מילולית אבל חשבנו שפרשנית אפשר להכניס.

זאת כוונת המחוקק וזה נאמר לפרוטוקול.

אז כתבנו את זה, א', לפרוטוקול ו-ב', הכנסנו את זה - - -

בסדר גמור.

בואו תתקדמו.

"(ב) בעניינים אלה רשאית הערכאה השיפוטית להאריך את תקופת עיכוב ההליכים:

(1) הצד השני גרם לביטול פגישות מהו"ת או לא הופיע אליהן בחוסר תום לב;

(2) נבצר מאחד מהצדדים להשתתף בפגישות המהו"ת בתוך התקופה שנועדה לכך בשל אבל, מחלה או מחלה של בן משפחה מדרגה ראשונה;

(3) מקרים שבהם אחד הצדדים לבקשה ליישוב סכסוך היה מחוץ לישראל במועד הגשת הבקשה והארכת תקופת עיכוב ההליכים נדרשת כדי לאפשר את קיומן של פגישות המהו"ת ובלבד שאותו צד צפוי לשוב תוך זמן קצר.

(ג) לא תקצר ולא תאריך ערכאה שיפוטית את תקופת עיכוב ההליכים אלא לאחר שקיבלה את עמדת יחידת הסיוע בדבר; עמדת יחידת הסיוע תינתן ככל האפשר לאחר קיומה של פגישת מהו"ת אחת לפחות עם הצדדים. ולא יהיה רשאי להגיש בקשה לקיצור תקופת ההליכים מי שלא התייצב לפגישה.

(ד) בקשה לקיצור או להארכה של תקופת עיכוב ההליכים תוגש לאחר שהצדדים קיבלו את עמדת יחידת הסיוע בדבר, תיערך לפי טופס 7 שבתוספת בצורה תמציתית ותכלול רק עובדות הדרושות לצורך הדיון בה; הערכאה השיפוטית רשאית למחוק או להורות על תיקון בקשה כאמור שהוגשה לה הכוללת עובדות שאינן דרושות לצורך הדיון בבקשה ולחייב את מגישה בהוצאות משפט.

(ה) האריכה ערכאה שיפוטית או קיצרה את תקופת עיכוב ההליכים לפי תקנות משנה (א)(3), (ב)(1) או (3) וראתה כי ההארכה נדרשה בשל התנהגות שלא בתום לב של אחד מהצדדים, רשאית היא או הרשם לחייבו בהוצאות משפט.

(ו) קיצרה או האריכה ערכאה שיפוטית את תקופת עיכוב ההליכים יחולו המועדים שבחוק לעניין הגשת תובענות ולעניין בקשה לקביעת הסדרים זמניים המוגשת לפי סעיף 3(ו) לחוק, מתום תקופת עיכוב ההליכים המקוצרת או המוארכת לפי העניין; קיצרה ערכאה שיפוטית את תקופת עיכוב ההליכים לעניין מסוים, לא יוכל צד להגיש תובענה בכל עניין אחר, עד לתום תקופת עיכוב ההליכים הקבועה בחוק.".

תנו לו להסביר.

סעיף קטן (ב) עוסק במצבים שבהם ערכאה שיפוטית רשאית להאריך את תקופת עיכוב ההליכים בהתאם לסמכות שנקבעה לכך בחוק. מדובר על מצבים שבהם ההארכה הזאת מתבקשת כדי שאפשר יהיה למצות את הניסיון ליישב את הסכסוך בהסכמה אם מפני שבחוסר תום לב הפגישות התמסמסו או בגלל שצד נבצר ממנו להגיע אם הוא באבל או בחוץ לארץ, דברים מהסוג הזה.

אם אתם זוכרים בנוסח – האמת שלא קראנו אותו, אבל כן דיברנו על הנושאים הללו – בנוסח קודם דובר על כך שיחידת סיוע תמליץ ורק על בסיס ההמלצה שלה ניתן יהיה לצד לגשת. אנחנו שינינו את זה בנוסח שנמצא כאן.

לא לאחר שקיבלה את עמדת יחידת הסיוע אלא לאחר שנתנה עמדת יחידת הסיוע. אמרנו שיחידת הסיוע מעבירה את העמדה שלה לבית המשפט.

לא הצדדים קבלו. בסעיף (ד).

לאחר קבלת.

אני חושבת שנוסח שאומר שבית המשפט כפוף, זאת אומרת לא יכול לקבל החלטה בלי - - -

הכוונה היא להמלצה.

את זה הבנתי. אבל בכל מקרה צריך שהנוסח יהיה כזה שיחידת הסיוע אמורה להעביר לבית המשפט את המלצתה, לא שבית המשפט אסור לו לקבל - - -

אבל זה חלק מהפרוצדורה של הדבר הזה. העמדה של יחידת הסיוע היא חלק מהותי להחלטת בית המשפט בהקשר הזה. אני לא רואה בעיה בדבר הזה. להבדיל מהקודם שקיבלנו את ההערה.

זה מקובל לחלוטין. רק צריך שהנוסח צריך להיות כזה שלא מגביל את שיקול דעת בית המשפט בזה שהוא לא יכול לקבל החלטה.

הוא אמור לקבל את עמדת יחידת הסיוע לפני שהוא נותן - - -

הוא חייב - - -

הוא חייב לקבל את העמדה, לראות, לקרוא אותה כי חלק מהעניין פה זה בדיוק היחידה שישבה עם הצדדים והיא תגיד פה.

הוא לא כבול כמובן לעמדת יחידת הסיוע.

אני מבינה ואני חושבת שזה בסדר גמור שהוא אמור לקבל עמדה מטעם יחידת הסיוע לפני שהוא מקבל החלטה. אבל אני חושבת שהנוסח צריך להיות כזה – גם אם יחידת הסיוע לא מעבירה איזושהי תקופה, זה צריך להיות - - -

מה זה לא מעבירה? זה חלק מהפרוצדורה, זה חלק מהמחויבות שלה ומי שירצה יגיש בג"ץ על זה שהיא לא כתבה במקרה נדיר והשאירה את זה אצלה במגירה. אנחנו בחיים. הם יעבירו לה כי תוגש בקשה והם יעבירו את העמדה שלהם.

אז אולי צריך לכתוב שערכאה שיפוטית תקבל החלטה לאחר שקיבלה את עמדת יחידת הסיוע.

עם זה אין לי בעיה.

עוד דבר חשוב זה העניין של הסייפא שצד לא יהיה רשאי להגיש בקשה אם הוא לא התייצב לפגישה. אם יש איזושהי הצדקה למה הוא לא הגיע או שעצם אי הגעתו לא קשורה לכך שהנושא הוא כן דחוף לקיצור התקופה.

כל המקרים שאנחנו נמצאים כאן – אנחנו בקיצור או בהארכה?

בקיצור.

איזו סיבה יש לא להגיע? איפה את חושבת שיש סיבה שהוא לא יגיע?

לדוגמה, אם זה בעניין של הבאת ילד למסגרת חינוכית, גם אם הוא לא בסדר שהוא לא הגיע, עדיין יכול להיות שהילד הזה צריך מענה.

אז תבוא. מדובר על הצד המבקש.

אם הוא לא בסדר הוא לא יקב לסעד. מה לעשות? אנשים שמכל מיני סיבות דיוניות עושים כל מיני דברים לא נכונים ולא ראויים, מפסידים דיונית. לפעמים מסלקים על הסף תביעה מוצדקת כי מישהו התנהג בצורה דיונית לא ראויה. אז מה הבעיה כאן?

מי עוד רצה? תסיים.

"תחילה ותחולה והוראת מעבר

17. (א) תחילתן של תקנות אלה למעט תקנה 7(ב) עד (ד) ביום י"א בתמוז התשע"ו (17 ביולי 2016), (להלן –יום התחילה).

(ב) תקנות אלה לא יחולו על תובענות בעניין של סכסוך משפחתי שהוגשו לערכאה שיפוטית לפני יום התחילה.

(ג) תחילתה של תקנה 7(ב) עד (ד) ביום תחילתן של תקנות רשימת המגשרים , ואולם עד יום זה, יופנו הצדדים לרשימת מגשרים זמנית שתפורסם באתר האינטרנט של משרד הרווחה והשירותים החברתיים.".

כאן יש סעיף שמדבר על מתי החוק חל. כידוע, אנחנו אצים-רצים מפני שהחוק נכנס לתוקפו ב-17 ביולי 2016. סעיף קטן (ב) קבע שבתקופת המעבר כל תובענה שכבר נדונה, תמשיך להידון בעולם הישן. את (ג) הסברתי קודם, בהעדר תקנות לרשימת המגשרים, בינתיים תהיה הרשימה הזמנית.

איך היא תגובש?

הקריטריונים יהיו מקצועיים טכניים בלי הפעלה של שיקול דעת. כיוון שאנחנו ברשימה זמנית, זה יהיה על סמך קריטריונים שייקבעו כולל דברים שהצדדים עצמם יציינו: שפה, סוג גישור וכולי.

תסיים ואז אני אתן לכם לדבר.

"שמירת דינים

18. (א) בכל מקום שבו אין בתקנות אלו הוראה סותרת, ימשיכו לחול סדרי הדין הנהוגים בערכאה השיפוטית.

(ב) אין באמור בתקנות אלה לגרוע מזכותו של צד להגיש תובענה לערכאה שיפוטית מוסמכת בלא להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך בעניינים שהחוק אינו חל בהם, ובכלל זה בהליכים לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, ולפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 , ובהליכים שבהם המדינה היא צד לסכסוך המשפחתי. וכן בבקשה מוסכמת לגירושין.".

לגבי סעיף קטן (א), הואיל ומדובר כאן על הוראת שעה שנכנסת לתוקף לגבי מרבית סוגי הסכסוכים בענייני משפחה אבל היא כמובן תחול בתוך עולם שבו יש לנו סדרי דין שונים בערכאות השונות. בכל מקום שבוא אין כאן הוראה סותרת, ההוראות הרגילות ימשיכו לחול למען הסדר הטוב.

הסעיף הקטן האחרון שקראתי נובע מהערות שונות שקיבלנו במהלך הדיונים שהיו לגבי מקרים שבהם יש חשש שמה החוק חל ורצינו להבהיר שהחוק לא חל. למשל במקרים שיש הליכים לפי חוק למניעת אלימות במשפחה או לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת.

החוק הגדיר סכסוך בענייני משפחה ושני החוקים הללו אינם חלים בגדר החוק אבל רצינו להדגיש את זה למען הסר ספק. הוא הדין למקרים שבהם המדינה היא צד לסכסוך. יש הליכים שונים בתחום המשפחה, בתחום האימוץ, בתחום האפוטרופסות ותחומים נוספים שבהם המדינה היא צד וסכסוך משפחתי הוא בין שני צדדים שאינם המדינה.

העניין האחרון הוא בבקשה מוסכמת לגירושין שדיברנו עליה קודם. בקשה מוסכמת לגירושים, הכוונה לסידור גט.

רק שיהיה לפרוטוקול: זה לסידור גט, זה לא לגירושין.

לפי מה שהבנתי מרפי, בקשה מוסכמת לגירושין היא סידור גט. רפי, אולי תסביר? יש כאן הערה שצריך לכתוב "לסידור גט" ולא "בקשה מוסכמת לגירושין". תסביר את ההבדל ביניהם.

יכול להיות שיהיו מצבים שבהם הבקשה היא לגירושין וסידור הגט באותו מקרה יהיה לא רלוונטי בגלל שימצאו שצד אחד הוא לא יהודי או משהו כזה. מצד אחד, אם לא יהודי אז לא יהיה בסמכות בית הדין, אבל באותו מקרה אולי סידור גט לא שייך אלא פתרון אחר. אנחנו לא רוצים לסגור את זה רק לסידור גט.

הכוונה היא שכל דבר שהוא הסכם, שאין לגביו דיון אלא שזה סוג להסכם רק שלא מביאים את זה בדרך של הסכם ולכן פירשנו את זה כך. כל דבר, גם אם הוא מוסכם, אבל יש עליו אחר כך דיונים לא בסיפור הזה.

ההגדרה של החוק הייתה תובענה בעניין של סכסוך. אם אין את שני המרכיבים, זה מה שאמרתם בהתחלה: החוק לכאורה לא מגביל את זה. אם זה בקשה מוסכמת לגירושין - - -

השאלה היא אם כל מה שצריך עכשיו זה פסק דין או שיש פה משהו עוד לדון? אם יש משהו לדון – זה לא.

אני חושב לעזור: אם יהיה "התרת נישואין" זה יפתור לך את הבעיה?

כן. זו אותה בקשה. זה מה שאמרנו.

מוריה, למה בכלל אתם מגבילים בקשות מוסכמות? למה כל בקשה מוסכת, הן לבית הדין והן לבית המשפט, צריכה לעבור דרך החוק? כל בקשה מוסכמת. אני לא מבין, אם שני אנשים הסכימו. אני חושב שצריך להיות כתוב: וכל בקשה מוסכמת בענייני משפחה.

בחוק עצמו כתוב "בקשה לאישור הסכם כחריג" ואני לא צריכה. באה טענה מבתי הדין שהביטוי "בקשה לאישור הסכם" – בעניין של סידור גט לא מביאים הסכם פה לאישור אלא יש פה בקשה מוסכמת לסידור גט ולכן כתבנו את הביטוי הזה. כל השאר נכנס כי זה אישור הסכם.

כל השאר החוק חל - - -

לכן הצעתי לכתוב פה רק בקשה לסידור גט או לא לכתוב כלום.

אם אני לוקח את סעיף 3 בחוק וכתוב לי: "תובענה - - - יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה", אז מישהו יכול להגיד שביחסי ממון בין בני זוג, הסכם יחסי ממון הוא יחסי ממון בין בני זוג.

לא כי יש לך סעיף אחר שכותב: למעט בקשה ליישוב - - -

- - -

יכול להיות שלא צריך לכתוב כלום. זה פשוט: הבקשה לאישור הסכם תתפרש בבקשה לסידור גט כסוג של הסכמה, הסכם. לכן שמנו את זה - - - פרשנות - - - אעזוב את זה - - -

הפחד שלי הוא שברגע שאת כותבת בקשה מוסכמת לגירושין או התרת נישואין, לכאורה - - -

זה עושה - - -

בדיוק, בדיוק. בדרך הזאת את - - -

נצהיר ונכתוב לפרוטוקול ובדברי ההסבר שזה ייכלל בדבר הזה.

הסכם זה כל הסכמה שהיא.

הסכם זה גם - - -

או כל הסכמה לרבות. אפשר כל הסכמה לרבות גירושין.

זה מסתדר עם הגדרת החוק של תובענה למעט בקשה לאישור הסכם. הסכם כולל כל הסכמה.

אז אני לא צריכה להגיד את זה

אז אפשר לא לומר שום דבר.

אני רוצה לציין לפרוטוקול עוד עניין אחד ואנחנו צריכים עוד לחזור לסעיף - - -

אני רצה רק שנגמור את ההקראה במובן הזה - - -

סיימנו.

גם פה, בתוספות, בטפסים, להגיד את הכותרות כדי שנדע שגמרנו את ההקראה ואז אני אתן לאלה שביקשו לדבר.

יש לנו עוד שני עניינים בתקנות עצמן לפני הטפסים.

הישיבה הקודמת התבקשנו לגבי תקנה 10.

אני רוצה שנגמור קודם את ההקראה. אחרי שנגמור את ההקראה אני אתן לדבר.

יש נקודה אחת שנוגעת לפגרות שאני אתייחס אליה אחר כך.

בקשה ליישוב סכסוך לפי תקנה 2 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה התשע"ו- 2016. זה הטופס הראשון. זה הטופס שאתו פותחים את ההליך, ניגשים לערכאה שיפוטית, מגישים למזכירות טופס שכולל רק את המשפט הבא: הואיל ונתגלע סכסוך ביני לבין פלוני, אני פונה לערכאה השיפוטית בבקשה ליישוב הסכסוך בדרכי שלום.

מאה אחוז. הטופס לפנינו. הלאה.

טופס 2 לפי תקנה 3 של יחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בין הדין הדתי כלשהו. הזמנה לפגישת מהו"ת לבחינת האפשרות ליישוב סכסוך משפחה. זו בעצם הזמנה שהמזכירות ממציאה לצדדים שכוללת ומפרטת בתוכה את הדברים שכתובים בחוק.

רק הערה לפסקה (6), היא מתוקנת בהתאם לסיכום שהיה עם לשכת עורכי הדין: "יתייצבו הצדדים לפגישות המהו"ת לבדם.". בנוסח הזה כדי שלא יהיו מחלוקות.

בסדר. הטופס הבא.

טופס 3 לפי תקנה 8. הודעת הצדדים על החלטתם להמשיך בהליכים ליישוב סכסוך בהסכמה. זה בעצם טופס של הודעות. יש כאן, כמובן: הצדדים רשאים להגיש הטופס בנפרד, נא לסמן במקום המתאים, אפשרות להודיע שממשיכים בניסיון ליישב את הסכסוך בהסכמה, אפשרות להאריך את התקופה הזאת עוד, אפשרות להודיע ליחידת הסיוע שהצליחו להגיע ליישוב סכסוך בהסכמה או אפשרות להודיע שלא הצליחו.

טוב.

טופס 4 זו אותה הודעה נלווית.

יש לי רעיון: "אנו מודיעים כי הגענו להסכם בעניין סכסוך משפחתי", כדאי להוסיף: ונגישו לאישור ערכאה משפטית. סתם "הגענו להסכם" זה - - -

זה רק אם הם רוצים להגיש אותו. הם לא חייבים.

הודעה נלווית לתובענה בעניין סכסוך משפחתי זה הטופס הרביעי. כאשר בכל זאת מוגשת תובענה, היא כוללת את הפרטים שהתקנות מחייבות לציין כאשר מוגשת התובענה.

טופס 5 לפי תקנה 10. בקשה לסעד זמני לשמירת מצב קיים או לעיכוב יציאה מן הארץ בתקופת עיכוב הליכים לפי תקנה 10 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה התשע"ו- 2016. כאן מדובר על אותו טופס שקובע את האופן שבו מגישים את הסעדים הזמניים, כפי שציינו, בצורה תמציתית עם אסמכתאות ועם תצהיר.

טופס 6 לפי תקנה 12. בקשה לסעד דחוף שלא בדרך בקשה ליישוב סכסוך לפי תקנה 12 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה התשע"ו-2016. מדובר כאן בבקשה לסעד דחוף לפי הרשימה המצומצמת שראינו. לכל אחד מהמקרים, סוג הסעד הדחוף וסיבת הדחיפות. גם כאן צריך לצרף אסמכתאות ולהצהיר.

טופס 7. בקשה לקיצור או להארכה של תקופת עיכוב ההליכים. גם כאן יש רשימת תיוג, אפשר בכל אחד מהם לכתוב איזה סוג של עניין מדובר בו, להסביר את סיבת הדחיפות במקרה שזה רלוונטי ולצרף אסמכתאות ולהצהיר.

הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי של אישה הנמצאת במקלט לנשים מוכות. נקודה. לא לפי שיקול דעתה - - -

יש כמה תיקונים. אנחנו נסרוק אותם במסרקות של ברזל.

אותם תיקונים שדוברו, יתוקנו. רק שנדע שגמרנו את ההקראה.

בהקראה יש משהו חשוב.

אם יש עוד משהו שקשור להקראה תגידי ואחר כך אני אתן רשות דיבור למי שביקש, כולל דיון בנושא בסעיף 10.

אני רוצה לדבר על נושא הפגרות. בינתיים לא כללנו הוראה כזו אבל העקרונות מוסכמים. אנחנו עדיין בודקים האם באמת נחוץ בתקנות כאן לכתוב את ההוראה או לא. מה שסוכם לעניין הפגרות בהקשר של החוק הזה הוא כדלקמן, ואם יש לכם הערות אז - - -

מדובר בבקשה ליישוב סכסוך שמוגשת למזכירות של ערכאה שיפוטית. המזכירויות בערכאות השונות מקבלות תובענות דחופות בכל עת ובקשות ליישב סכסוך גם כן כל עת. השאלה מה קורה בשבועיים שמתחילים ב-20 באוגוסט ומסתיימים ב-5 בספטמבר. אלה שבועיים שבהם בית המשפט לענייני משפחה מקיים דיונים, שומע עניינים, דחופים בלבד ולא מקיים דיונים רגילים. גם בבית הדין הרבני אני מבין שזה המצב. יחידת הסיוע גם היא סבורה שבשבועיים הללו שרוב בני האדם נמצאים בחופשה אז גם שם אפשר להוריד את מהלך הפעילות ונראה לי שכולנו מסכימים שכך צריך שיהיה.

השאלה אם אנחנו צריכים לכלול הוראה מפורשת בתקנות? אני סבור שלא אבל אנחנו עוד בודקים את העניין הזה ובמידה וצריך יהיה - - -

זו לא תקנה שצריכה את אישור הוועדה, אבל זה בעיקרון מוסכם.

פסח ובסוכות - - -

בפסח ובסוכות זה ברור שיש.

אם תמצאו שכן, יהיה לכם את זה.

הכוונה היא שבאמת לא כל התקופה תהיה פגרה ארוכה אלא שבועיים - - -

סיימנו את הקריאה. עכשיו כל מי שידבר יעשה את זה קצר. יש לנו לא הרבה זמן.

אני אגע בשתי נקודות. האחת, תקנה שלא קראנו אותה עכשיו, תקנה 5, בנושא של הזמנת קטין. התקנה מאפשרת ליחידת הסיוע להזמין קטין בהסכמת שני הוריו. צריך להוסיף פה סייג שבמקרה שהקטין הוא צד להליכים, ויש כאלה סיטואציות, בסיוע המשפטי אנחנו מייצגים קטינים, ברור שלא צריך להיות בהסכמת ההורים.

חשבנו שזה ברור מאליו במקרים האלה שהוא התובע ולא תובע פורמלי. יש בכל זאת מקרים מיוחדים של תביעות בין קטינים להוריהם עם אפוטרופוס לדין וכולי, אז הוא צד לכל דבר ולא צריך להגיד את זה. אבל כל השאר, לא רצינו שיהיה פה משהו שאחר כך בתביעת מזונות אות תביעה אחרת הוא ייחשב כצד.

- - - צריך להוסיף את המילים: בהליכים בהם קטין אינו צד.

הבעיה שצד - - -

אם הוא צד - - -

- - - במזונות - - -

לא. לא במזונות. יש מקרים, למשל - - -

זה בדיוק העניין. אנחנו לא רוצים. תן להם את שיקול הדעת ותאמין לי שבאותם מקרים - - -

לא, לא. יש מקרה שקטין – אנחנו נותנים את המינויים האלה – קטין בן 17 מגיע ותובע את הוריו. אי אפשר למנוע ממנו להגיע לדיון. חייבים להוסיף את המילים: בהליכים בהם קטין אינו צד. זה הכול.

לא. אתה לא יכול לכתוב את זה בנוסח הזה. בגלל המצב המעורפל אז במקרים שהוא התובע העיקרי - - -

אז תוסיפי: במקרים בהם קטין אינו תובע עיקרי. הדבר הזה חוסם קטין שהוא צד, מלהגיש - - -

זה לא הגיוני לפרש - - -

הוא תובע, לצורך העניין, את אביו - - -

בנוסח שקיים, מוריה, יש - - -

אני חושבת שפרשנית אפשר לחיות עם זה - - -

בנוסח הקיים יש פתרון במצב שהקטין הוא התובע?

הוא יכול לתבוע את אביו - - -

שלא צריכים הסכמה של ההורים? יש פתרון? יש?

אני לא רוצה להגיד שלא צריך את הסכמת - - -

- - -

יש לי רעיון. בואו נגיד אם הוא תובע בעצמו או באמצעות אפוטרופוס לדין או משהו כזה - - -

תוסיפי את זה.

- - -

יש עכשיו ויכוח לגבי התקנות של הסיוע המשפטי וזה שהם מכניסים את הילדים כצד בסכסוכי מזונות. אז גם בסכסוכי מזונות זה ייכנס.

- - - סעיף עיקרי לפי - - -

מקבלים ייצוג לפי - - -

יש סעיף עיקרי שעל פיו אנחנו נותנים ייצוגים לקטינים. זה לא ברוחב יד - - -

- - - אז שהוא ירשם כתובע ללא הוריו - - -

- - -

רבותי אני מבקש. אני מבקש, מוריה.

אני לא רוצה להכניס את המזונות.

תוסיפי את מה שאמרת קודם שאם הוא תובע עיקרי.

זה סוג התביעות שאינן תביעות של קטין באמצעות הורהו אלא אותן תביעות נדירות שבהן הוא תובע עצמאי - - -

אני סומך על - - -

הערה שנייה: אני חוזר לתוספת שהוספה בסעיף 16(ג) שחוסמת צד שלא התייצב לפגישה מלהגיש בקשה לקיצור הליכים. זה נוסף עכשיו. אנחנו מייצגים ציבור מאוד גדול שיש להם קשיי התארגנות. אחת העילות לבקשה לקיצור הליכים זה אישה שנמצאת במקלט לנשים מוכות שמאיזושהי סיבה, אפילו של תקלה, היא נחסמת כאן. אני חושב שהתקנה הזו היא לחלוטין בלתי סבירה. את - - - חייבים למחוק אותה. אני מסכים אתך לגמרי וההערה שלנו היא שממש חייבים למחוק אותה.

מוריה, תשובה.

האישה הזאת לא נחסמת. אם היא לא יכולה להגיע אז יקבעו לה ישיבה אחרת שהיא תבוא.

- - - יש לה סעד דחוף.

אז יש לה את הסעדים הדחופים. אף אחד לא אמר שהיא לא יכולה, רק לא - - -

- - -

אני חושבת שאפר לעשות את זה בשיקול דעת מפורש של בית משפט. יכול להיות שאפשר להעביר את זה. אני לא רוצה שאישה שלא מצליחה להגיע תשתחרר עכשיו מלהגיש זה נורא בעייתי. כל המטרה שלנו שהיא תגיע. אולי נכתוב: אלא אם התיר לו בית משפט - - -

- - -

אם הייתה לה חס ושלום תאונה בדרך - - -

אנחנו מדברים שיש - - -

שוקי, הבנו.

אלא מסיבות שירשמו - - -

בסדר גמור.

רז, בבקשה אבל קצר

אקדים ואומר שלטעמנו הצעת החוק הזו והתקנות מבורכים. קו החשיבה והכיוון נכונים. יש כמה בעיות גם בחוק וגם בתקנות שאינן פתורות עדיין וצריכים השלמה כדי שהחוק באמת יהיה יעיל ויצמצם את סכסוכי הגירושין כמו שאנחנו רואים שהדברים מתבצעים במדינות שבהן החקיקה הזו בוצעה.

שני דברים שחסרים כדי לתת לחוק את הבסיס הנורמטיבי שיגביל את הצדדים מבחינת מתחם הקונפליקט זה הצורך ליישם בחוק את מסקנות ועדת שניט של ביטול חזקת הגיל הרך, ליצור איזון ושוויון בין הצדדים. וקבלת המסקנות של ועדת שיפמן, דהיינו מזונות שוויוניים יחסיים.

ברגע שצדדים שמגיעים לגירושים יידעו שהם מתוחמים משני הצדדים בנושאים האלה זה יקל על החוק.

אני מבין שזה לא שייך ולא רלוונטי כרגע.

אם אפשר לנסות, למה לא. על הדרך.

רבותי, אנחנו קצרים בזמן. רז, מאחר והחוק והתקנות מקובלים עליכם, יש לי 5 דקות שאם לא נאשר אותו אז אני לא יודע. אז בוא נקצר ונדלג על כל הדברים האלו כי אתה גם רוצה את החוק. החוק קיים ואתה רוצה גם את התקנות. אז בוא נקצר את הדברים. לא לחינם רצתי מהר. אם יש לך נקודה מסוימת - - -

נקודה מהותית שלדעתי היא כשל גם בחוק וגם בתקנות וצריכה התייחסות מעמיקה זה העובדה שעדיין ניתן יהיה לעשות שימוש לרעה בצווי הגנה.

הורדנו את זה.

הורידו, אבל עדיין אפשר יהיה לעשות שימוש וצריך יהיה - - -

כן - - -

נושא של תקנה 16(ג) שרשימת מגשרים זמנית תפורסם באתר האינטרנט של משרד הרווחה. אנחנו מתנגדים לכך. זכותו של כל צד, כל עוד אין רשימה, לבחור כל מגשר שהוא רוצה.

- - -

לא הפרעתי לאף אחד לדבר.

אמרו לך שזה בסדר.

זה לא בסדר כי יש פה מעין הכנסה מאחור של רשימה שיגידו שזו הרשימה המומלצת או הקובעת כאשר שירותי הרווחה, לצערי, אינם ממלאים את תפקידם בתחום הזה אבל זה לא המקום להיכנס לזה. המהות היא, זה דבר שצריך לקחת בחשבון - - -

הערה אחרונה כי אני ממש קצר בזמן יש כאלה שאני לא אתן להם לדבר. תעשה את זה קצר. הערה אחרונה.

נקודה שדיברו עליה לאחרונה: הפגרות. אנחנו יודעים מניסיון שדווקא בפגרת הקיץ יש גל של תובענות ורוב הבעיות של ניתוק הקשר של ילדים מהוריהם במסגרת הליכים כאלה ואחרים נגרמות בתקופה הזו וצריך להתייחס לנקודה הזו ולקבוע בתקנות האלה, כמו שנקבעו חסמים נוספים, שבמידה ויוגשו בקשות בהליכים על פי החוק שבהם יהיה מצב שבו אחד ההורים מבקש לעזוב את הבית, בשלב הראשון ברירת המחדל של הסדרי הראייה עם הילדים תהיה נסטינג ולא שום צורה אחרת.

תהיה מה? - - - נסטינג?

לגבי סעד דחוף אני מבינה שגם בתקופה מ-20 באוגוסט ל-5 בספטמבר, סעד דחוף תמיד אפשר לבקש - - -

אפשר להגיש את זה וזה בסדר. מוריה, היה לנו - - -

אני מעדיפה שנגמור את שני הסעיפים. לגבי הערכאה השיפוטית שבה תוגש בקשה לסעד זמני ובקשה לסעד דחוף - - -

באיזה סעיף את, מוריה?

בסעיף 10 ו-15 ביחד. בסעיף 10 הקודם הכלל היה, אני אקרא: "בקשה לסעד זמני - - - תוגש לערכאה השיפוטית שלה הוגשה הבקשה ליישוב סכסוך או לכל ערכאה שיפוטית אחרת המוסמכת לדון בבקשה כזו לפי דין ובלבד שצד המגיש מספר בקשות יגישן לאותה ערכאה כאמור.".

כלומר, אדם יכול לבחור לאן הוא רוצה להגיש אבל שלא יפצל בין ערכאות שונות את הבקשות לסעדים זמניים. בדיון הקודם עלו בקשות, טענות, שעלול להיות שימוש לרעה גם במצב שבו אדם מגיש בקשה ליישוב סכסוך במקום אחד ואחר כך הוא מגיש בקשה לסעד זמני במקום אחר. לכן ניסחנו תקנה שהתייחסה גם לסעדים זמניים וגם לסעדים הדחופים, שמבקשת - - -

זה ניסוח חדש?

הוא לא מופיע בטקסט הזה. אבל - - -

לא ראיתי אותו עדיין.

לא ראית אותו כי קודם כל, היינו בדיונים עד הרגע האחרון, אבל בסופו של דבר העמדה המשפטית של הכנסת הייתה שאי אפשר לכלול את התקנה הזאת כפי שהיא. העלינו גם אלטרנטיבה נוספת אבל גם בה יש בעיות. אני אקרא את הסעיף שהצענו ואת הסעיף הסופי.

אי אפשר לקבל את זה בטקסט?

זה נמצא לפנייך, לא? אני אביא לך.

אני אקרא את זה.

אני לא משפטנית, אני רוצה את זה מול עיני. את יודעת עד כמה אני פועלת בעניין של מירוץ הסמכויות. יש לנו הצעת חוק שעלתה ומעוכבת ואם יש חשש ולו הקל שבעצם כל העבודה הרבה הזאת שנעשתה תביא להגברה של המרתון הנוראי הזה, אז מה עשינו? לכן ההתעקשות שאני רוצה לראות את זה - - -

עליזה, אני רוצה עוד פעם לומר, אנחנו לא דנים בחוק. החוק כבר קבע - - - לא יהיה שינוי בתקנות של דבר כל-כך רדיקלי ונגד החוק. אני לא יודע מה הכוונה פה אבל מוריה, תסבירי את הדברים. תקריאי את הנוסח.

אני אקרא את הנוסח שבסופו של דבר אנחנו לא הולכים עליו - - -

לא. תקריאי את הנוסח של מה שאתם כן - - -

הנוסח חוזר למה שהיה קודם.

אז תקריאי אותו. תקריאי את מה שהולכים עליו.

"בקשה לסעד זמני לשמירת מצב קיים או לעיכוב יציאה מן הארץ - - -

לאט, רק שנייה. עוד פעם, בבקשה.

לא כולנו משפטנים, הנוסח לא הובא בפני האנשים שיושבים.

לא. היא חוזרת לנוסח שקיים. בבקשה.

"בקשה לסעד זמני, לשמירת מצב קיים או לעיכוב יציאה מן הארץ, בקשה לסעד דחוף לפי תקנות 10 ו-12 תוגש לערכאה המוסמכת לכך לפי דין ובלבד שצד המגיש מספר בקשות, יגישן לאותה ערכאה, אם היא מוסמכת לכך לפי דין.".

לא כללנו בתוך זה שתי אופציות שהועלו. אופציה אחת היית שצד המגיש בקשה ליישוב סכסוך יהיה מחויב להגיש את הבקשות שלו בהמשך דווקא לערכאה השיפוטית הזו משום שהנוסח של החוק לא פתוח מספיק כדי להכיל את זה. זאת הייתה העמדה של הכנסת בעניין הזה.

מעבר לכך, הייתה גם אמירה שהרעיון היה שבבקשה ליישוב סכסוך, שכשמגישים אותה, לא יצטרכו להידרש לשאלה לאיזו ערכאה להגיש אלא יהיה זמן לחשוב עד הגשת הבקשה אם יגיעו להידיינות, ולכן נשחרר לגמרי. זה היה גם הרציונל של אחת - - -

אני רוצה להבין לפני העניין המשפטי. משרד המשפטים הסכים לנוסח אחר, בא הייעוץ המשפטי של הכנסת ואמר לא. זה מה שקורה כאן עכשיו?

זה אפשרי כי זה חלק מהמנדט - - -

מוריה, את מסכימה אתי שיש פה בעיה.

יש פה בעיה אבל יש גם צד שני. יש לנו חשש שאולי במצבים מסוימים יהיה ניצול לרעה של מישהו שיגיש בקשה ליישוב סכסוך, את הבקשה שלו האחת – הוא לא יכול לפצל – בקשות אחרות הוא יגיש למקום אחר. מצד שני, טענה שעלתה לכיוון השני הייתה שאולי אדם מגיש בקשה ליישוב סכסוך כי אמרו לו: בשלב הזה עוד לא צריך לחשוב לאן, תן לנו את השקט הזה, נחשוב אחר כך לאן להגיש. והוא לא בשלב בכלל של הגשת בקשות לבית משפט, הוא בשלב של ניסיון ליישוב הסכסוך בהסכמה. אותו אדם, כאשר אני כובלת אותו למקום, אולי אני גם מגבילה אותו.

מעבר לכך, יש את הנוסח של החוק. לכן חשבנו שבמקרים האלה, אם יהיה באמת חוסר תום לב, בית המשפט יפעיל את זה.

אופציה אחרת שהעלינו בניסוח זה לכתוב במפורש שצד שהגיש בקשה ליישוב סכסוך, יגיש את זה לאותה ערכאה, ואם הוא הגיש לערכאה שיפוטית אחרת, יראה כי עשה כן בתום לב. הבעיה בניסוח כזה שהיא שזה יזמין דיונים על תום הלב ולא רצינו כל-כך. לכן ברירת המחדל היא שככלל נשאיר את זה פתוח. אם יהיה מקרה שייטען שזה חוסר תום לב – אז נלך עם זה.

נועה, בבקשה.

עלו כאן מטעם משרד המשפטים שתי אפשרויות. הבקשה של משרד המשפטים הייתה לקבוע שאותו צד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך יהיה כבול לאותה ערכאה שאליה הוא הגיש את הבקשה ליישוב סכסוך - - -

רגע. אני רוצה להבין לפני שאת יורדת אתי לרזולוציות האלה. יש פה בעיה מבנית: מה שאת אומרת, בלי להיכנס לנושא, זה שאם אנחנו רוצים לשנות את מה שמוריה מציעה, צריך פה לחזור ולשנות בחקיקה. זה מה שאת אומרת, נכון?

אני אסביר. אנחנו צריכים לראות על מה אנחנו מדברים בכלל. אנחנו מדברים על השאלה של הסעדים הזמניים והסעדים הדחופים לאן אפשר להגיש אותם. החוק עצמו קבע במפורש שכל צד יכול להגיש לאיזושהי ערכאה שיפוטית מוסמכת בנושא. לא הגבלנו בשום דרך שהיא את המקום שאליו אותו צד יכול להגיש את הבקשה כי המטרה הייתה לא לקבוע שום דיונים על ענייני סמכויות אלא לאפשר להגיש את הבקשה גם לבית הדין וגם לבית המשפט.

זה נקבע בחוק במפורש, לכן העמדה שלנו הייתה שאם רוצים לשנות את זה – צריך לחזור לחוק ולתקן את החוק עצמו ואי אפשר לשנות את זה בתקנות.

בכל זאת אני אסביר לך מה שמשרד המשפטים ביקש לעשות. הוא ביקש לקבוע שהצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך כן יהיה כבול לאותה ערכאה. אנחנו אמרנו שבגלל שהחוק קבע במפורש - - - אם רוצים לתקן – צריך לתקן את החוק. אי אפשר לשנות חוק בתקנות.

אנחנו מבינים שמירוץ הסמכויות במדינת ישראל יואץ. אנחנו לא נמצאים במדינות אחרות ואי אפשר להשוות למדינות אחרות: אין עוד מדינה שיש בה גם את בית הדין הרבני וגם את בית המשפט לענייני משפחה. אנחנו מחריפים את המירוץ הזה - - -

המקרה שבו צד יוכל להרוויח משהו מהפיצול הזה שהוא הגיש בקשה ליישוב סכסוך שממילא פותחת לו את הפתח לבחור ערכאה, ואחר כך הלך והגיש במקום אחר, כל מה שהוא הרוויח זה שהפגישה תהיה ביחידת סיוע שליד ערכאה שיפוטית. אחר כך הכול ממילא פתוח.

אז אם הוא הגיש אחר כך את הבקשה לסעד זמני – נניח שהוא הגיש לבית דין רבני את הבקשה ליישוב סכסוך – לבית המשפט, המחיר של הדבר הזה יהיה שהישיבה תהיה ביחידת הסיוע של בית הדין הרבני והסעד הזמני יהיה שם - - -

- - -

תצביעו הלאה והחוק הזה - - -

זה מתכון לסחיטה - - -

אנחנו חשבנו אחרת - - -

מוריה, בבקשה. יוסי, קצר מאוד כי אני צריך להיות בישיבה השנייה. אני פשוט סוגר את הנושא הזה. יכול להיות שאתם עורכי הדין רוצים שהחוק לא יעבור - - -

לא, לא . אנחנו תומכים.

אם כן, אז תקצרו ונגמור את זה כי אני פשוט לא יכול יותר להמשיך עם זה.

שני דברים. אחד, לא יכול להיות שמשרד המשפטים חושב שמשפטית אין בעיה, זאת אומרת שמשרד המשפטים מאמין שאין בעיה לקבוע בתקנות שאם מישהו הגיש את הבקשה לערכאה אחת, הוא יבקש גם את הצווים באותה ערכאה. זה, דבר ראשון, חזקה על משרד המשפטים שהם יודעים משפטים.

אין תקדים ורע שתובענה מוגשת לערכאת שיפוט אחת וסעדים זמניים לערכאה אחרת ויחידת סיוע במקום הראשון. זאת אומרת שיחידת הסיוע תצטרך אולי לתת דעתה על סעדים זמניים, אז יחידת הסיוע של בית הדין תצטרך לעזור לשופט בית משפט למשפחה בסעדים הזמניים. הרי לא נשמע דבר כזה.

מה הבעיה?

- - -

אין בעיה? - - -

- - -

רבותי, אני מבקש - - -

- - - לא כתוב - - -

רבותי, אני מבקש, די. מוריה, מה את מציעה שיהיה כתוב פה כדי שזה לא יסתור את החוק? מה את מציעה? תגידי סופית מה את מציעה ונדע אם אני יכול - - -

היא הציעה. העניין הוא שהייעוץ המשפטי כאן אומר שצריך להחזיר את זה לחקיקה. היא הציעה. היא מבינה את - - -

פשוט לא נכון. יש טעות, עם כל הכבוד. הם הסתכלו על סעיף 4 שבו כתוב "לכל ערכאה" אבל סעדים זמניים זה בסעיף (ז)(1), כתוב "לערכאה" לא כתוב "לכל ערכאה". זו פשוט טעות משפטית. משרד המשפטים פשוט עושה טעות משפטית.

לא. הוא צודק, הוא מסכים - - -

המשרד הסכים - - -

הכנסת עושה טעות - - - זה לא נכון מה שכתוב. החוק אומר - - -

רבותי, מי שרצה הרוויח: אנחנו לא מסיימים את החוק.

אני מבקשת שנועה תענה למה שכרגע נאמר.

היא אמרה לה.

אני כבר הסברתי - - -

נועה, לא כתוב לכל ערכאה. כתוב לערכאה. בסעיף 4 כתוב לכל ערכאה.

גם ב-(ז)(1) כתוב : על אף האמור - - -

לא. ב-(ז)(א).

סעיף (1), כן: על אף האמור - - - בכל עת לערכאה שיפוטית - - -

לערכאה.

מותר בתקנות לקבוע את מה שמשרד המשפטים אומר. זו זכות - - -

- - - בכל הכבוד - - -

אין ספק בכלל - - -

- - - משפטית - - -

הטענה - - -

לא. חבל. יש לי ישיבה אחרת. תודה רבה.

אבל ניסן, זה בדמנו. מה זה - - -

די. מספיק עם ה"בדמנו" הזה - - -

- - -

צריך להצביע. הגיעו פה להסכמה על הנוסח. מספיק עם ה"בדמנו" הזה. די. המופעים האלה כל דיון הגיעו כבר לקצה.

שולי, אנחנו מחכים פה שעה לסעיף הזה - - -

לא. סליחה. התחלנו פה ב-11:15 אבל לא משנה. מספיק. כל הזמן אתם מוצאים סעיף אחר. חברים, די. אם ניתן לפתור את זה, זה ייפתר. ואם לא – אנחנו צריכים להצביע על זה. די עם המופעים - - -

מוריה, אם אתם לא מגיעים להסכמה - - -

אנחנו מסכימים. לכנסת יש בעיה - - -

- - - אם נגיע נודיע - - -

- - -

די, רבותי, אני סוגר את הישיבה. לא עשינו את ההצבעה - - -

לא, ניסן, צריך להצביע.

יש לי ישיבה אחרת שמתחילה. אין לי זמן.

הישיבה תחכה 5 דקות.

5 דקות? כבר עברו 10 דקות ואני לא רואה כאן - - -

חייבים להצביע, ניסן.

אבל אתם לא מגיעים להסכמה - - -

- - - ניסן, חייבים להצביע - - -

רבותי, אני מבקש. משרד המשפטים והייעוץ של הכנסת - - -

הגענו להסכמה.

מה הנוסח? רבותי, אני מבקש מכולם. מוריה ונועה, יש לכן נוסח מסוכם? טוב. אם לא – אז אני עוצר.

יש. היא הקריאה אותה קודם.

מוריה, אני מדבר אתך, מה הנוסח שלכם ושל הכנסת? אני מבקש מכולם לשמוע.

אני קוראת את הנוסח שלכם: "בקשה לסעד זמני, לשמירת מצב קיים או לעיכוב יציאה מן הארץ, בקשה לסעד דחוף לפי תקנות 10 ו-12 תוגש לערכאה המוסמכת לכך לפי דין ובלבד שצד המגיש מספר בקשות, יגישן לאותה ערכאה, אם היא מוסמכת לכך לפי דין.".

אנחנו נגיע לתוצאה, אני מקווה, שאנחנו רוצים בדרך שיפנו לבית משפט ויגידו שזה חוסר תום לב להגיש לערכאה אחרת - - -

רבותי, נגמר הסיפור. אם אתם מסכימים לזה אז אנחנו נצביע.

יש לנו 5 דקות להתייעצות ואז יצביעו?

לא. אין, אין. האפשרות היא להצביע או לא להצביע.

להצביע.

אם כך, על דעתכן, דעת המגישות גם, מי בעד לאשר את התקנות?

הערה אחת. אני מצביעה כבר - - -

לא. אי אפשר. כי כל אחד יש לו - - -

רק שתי מילים שיכולות אולי להציל את הסיטואציה כאן. מוריה, אני מבקשת ב-17(ג), "לא תקצר ולא תאריך ערכאה שיפוטית וכולי" – אני מסכימה עם נועה שזה צריך להיות על הצד החיובי ולא על הצד השלילי – להכניס את המילים "ככל שניתן כי ככל שמצביעים עכשיו ועלול להיות כאן כאוס, כמו שיוסי הסביר, בין יחידות הסיוע בבית דין רבני, למשל - - -

לא יהיה - - -

סליחה - - -

לא יכול להגיד עליה משהו ואז להגיד סליחה. אל תגידי עליה שהיא - - -

שולי - - - אין לי שום עניין עם יחידות הסיוע - - -

יפה, מצוין - - -

שולי, בבקשה.

ככל שיהיה כאוס במובן שמישהו - - -

את ביקשת להוסיף משהו. נקודה. הבנתי.

משפט אחר: את המילים "ככל שניתן" על מנת שיחידות הסיוע, כאשר הן יכולות, הן יעבירו את עמדתן וכשהן לא יכולות כיוון שמישהו פתח גם כאן וגם כאן, אז שיהיה "ככל שניתן" - - -

תודה.

- - -

רגע, די בבקשה.

רק להבהיר משהו: גם היום כשמתנהלת התדיינות בשתי ערכאות רק יחידה אחת מטפלת במשפחה: מי שהתחיל לטפל. כך יהיה גם בהמשך. אם מישהו יגיש סעד זמני - - -

- - -

רבותי, רבותי - - -

בוא נצביע בבקשה.

תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) התשע"ו-2016, כולל כל הנספחים והטפסים – מי בעד? מי בעד לאשר - - -

אני לא מבינה. בוא נתקן את זה. אני לא מבינה למה, אני מבינה את המירוץ ואני מבינה את הלחץ ואת הרצון שלך להצביע, אז תן פה 5 דקות להתייעצות.

אין לי 5 דקות.

למה אין לך 5 דקות?

די. יש לי ישיבה אחרת.

בסדר, אבל - - -

עליזה, אנחנו רוצים להצביע. מספיק לעשות את המריחות האלה. אין לזה מקום יותר. אין לזה מקום יותר. אנחנו צריכים להצביע כי יושב-ראש הוועדה אומר שאין 5 דקות - - -

- - -

ניסן, אני מבקשת להצביע. התחלת לקרוא - - -

נצביע. מי שלא – שיצביע נגד, יפיל את התקנות. יפיל את החוק מי שרוצה. אין לי שום בעיה עם זה. אי אפשר יותר.

אני לא מצליחה להבין למה אי אפשר לקיים את הדיון הזה עד הסוף - - -

אני יודע שאת לא מבינה. הסברתי לך היום. הסברתי לך – את לא רוצה לשמוע.

אני מבינה. אז תן לנו רגע להגיע - - -

ניסן, בוא נצביע, בבקשה.

יש לכם הצעת חוק שלכם נפרדת, תקדמו אותה - - -

הצעת חוק נפרדת אבל אתה יודע שבנתונים העכשוויים איך אפשר לקדם אותה בכלל?

רבותי, מי בעד לאשר את תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) התשע"ו-2016 על כל הטפסים? מי בעד לאשר את זה – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.

הצבעה

בעד אישור התקנות – רוב

נגד – מיעוט

תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) התשע"ו-2016, נתקבלו.

התקנות וההוראות אושרו. אני מציע שאם יש עדיין התלבטויות, תשבו ביניכם.

אפשר לחזור לוועדה עם הנקודה הזאת - - -

אני רוצה רביזיה. ניסן, אני מבקשת רביזיה על סעיף 10.

בסדר, יש רביזיה.

יש רביזיה על תקנות? אין רביזיה על תקנות.

אבל אם יש שינוי אפשר לחזור - - -

- - -

רגע, יש רביזיה על תקנות? יש רביזיה.

- - -

רבותי, רבותי. אני לא נכנס לזה.

רבותי, הישיבה בנושא הזה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:46.