הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 115

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, ט"ז בסיון התשע"ו (22 ביוני 2016), שעה 9:30

חשיבות תרומתם של הלוחמים היהודים לניצחון על גרמניה הנאצית

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

יצחק הרצוג

יוליה מלינובסקי

קסניה סבטלובה

טלי פלוסקוב

יואל רזבוזוב

עבדאללה אבו מערוף

רוברט אילטוב

יהודה גליק

ציפי לבני

אורנה כץ אתר - מנהלת תחום דעת היסטוריה, משרד החינוך

מיכל אדר - משרד ירושלים ומורשת

ראובן פינסקי - ראש אגף בכיר, משרד ירושלים ומורשת

מיכאל ידוביצקי - מנהל תכניות הסוכנות בגרמניה, הסוכנות היהודית

מוריס אייזנברג - חבר מועצת העיר, נשר

אברהם מיכאל גרינזייד - יו"ר ארגון הווטרנים, ברית ותיקי מלחמת העולם השנייה שנלחמו בנאצים

ארנה לפקובסקי - מתמחה בוועדות

דבורה פרידמן - מפיקה ברשת הטלוויזיה הרוסית

מיכאל ורניק - מתרגם

גרגורי רייכמן





אפרים פפרני





בוריס גולוד





דוד זלוונסקי





דוד טריבלסקי





אלקסנדר ברמן





ריבה וולמן





יעקב נתנזון





גרגורי ברזניאק





אירנה קודמן





יעקב סיביריאקוב





לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים

חשיבות תרומתם של הלוחמים היהודים לניצחון על גרמניה הנאצית

בוקר טוב לכולם. אנחנו מתחילים. יש לנו שעה ועשר דקות, כי ב-11:00 אנחנו צריכים לסגור בגלל המליאה, לכן אנחנו לא יכולים לחכות יותר, כל מי שיגיע יצטרף אלינו. אנחנו מעדיפים להתחיל עכשיו.

בוקר טוב לכל המשתתפים שוב. הוועדה מציינת היום את חשיבות תרומתם של הלוחמים היהודים לניצחון על הנאצים. בישראל מציינים את יום הניצחון על גרמניה הנאצית ב-9 במאי, על כך הוחלט במסגרת חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה שהתקבל בשנת 2000 בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, בוועדה הזו. לצד הכוחות שלחמו נגד הנאצים השתתפו כמיליון וחצי חיילים יהודים בצבאות בעלות הברית, לוחמים ביחידות הפרטיזנים וכן במחתרות. כרבע מיליון לוחמים יהודים נפלו בקרב ומעל 200,000 זכו בעיטורי גבורה ואותות הצטיינות. אין ספק שתרומתם של הלוחמים היהודיים למיגור החיה הנאצית הייתה מאוד משמעותית.

אני מודה לחברת הכנסת קסניה סבטלובה, שביקשה לקיים את הדיון היום ובשם הוועדה אני מבקש להודות לכם, הווטרנים, ותיקי מלחמת העולם השנייה, על תרומתכם לניצחון על גרמניה הנאצית.

אני מבין שמבחינה היסטורית שאתמול, 21 ביוני, מבצע ברברוסה, שגרמניה הנאצית פתחה במלחמה נגד רוסיה.

זה היום, אדוני היושב ראש, 22 ביוני.

22 ביוני זה תחילת המלחמה בחזית המזרחית.

זה 22 ביוני ולכן היום הזה הכי מתאים.

לכן זה משמעותי שאנחנו מקיימים את הדיון היום. לכן אני מאוד מודה לכולכם על ההשתתפות. קודם כל רשות הדיבור ליוזמת הדיון, חברת הכנסת סבטלובה, ואחר כך חברי הכנסת יואל רזבוזוב וטלי פלוסקוב יתייחסו. הצטרף אלינו גם חבר הכנסת, יושב ראש האופוזיציה, יצחק הרצוג וחבר הוועדה.

נכון מאוד.

תודה, אדוני, שאתה מצטרף. חברת הכנסת קסניה סבטלובה שיזמה את הדיון, בבקשה.

המון תודה לך, כבוד היושב ראש. אני אחלק את דבריי. אני אדבר גם בעברית וגם ברוסית, כי רבים מהמשתתפים פה היו מעדיפים לשמוע את הדברים האלה בשפתם שלהם. אז קודם כל תודה לך על שאפשרת לנו לערוך את הדיון החשוב הזה ביום שהוא בשביל כל מי שהגיע מברית המועצות, ולא משנה באיזה גיל, 22 ביוני זה יום של טרגדיה, זה יום שהאזכור שלו כבר מצלצל מלחמה, כפרים שרופים, ערים הרוסות, נשים וגברים הרוגים. מציאות של אנשים רבים השתנתה לאין ערוך ולעולם לא חזרה למה שהיא. ואנחנו שמחים שהיום יש איתנו אנשים שנטלו חלק פעיל בלחימה נגד הצורר הנאצי, אנשים שנתנו את כל כולם, סיכנו את חייהם ואנחנו חייבים להם חוב עצום. את החוב הזה אנחנו חייבים לשלם בכך שננציח את הגבורה שלהם, בכך שאנחנו נתמיד ואנחנו נילחם על כך שבמערכת החינוך במדינת ישראל יידעו מה עשו היהודים במלחמת העולם השנייה.

כן, הייתה גם שואה, אבל הייתה גם גבורה, והחלק של הגבורה, הנה נמצאים אותם האנשים שנלחמו, שהתגייסו כאשר היו עוד ילדים בעצם, היו בני 16-17, אתם מדמיינים את הילדים שלנו היום, בני 16, 15, שבמקום בגרויות הולכים ונלחמים בצורר הכי אכזרי, הכי גרוע?

ואני רוצה לעבור לרוסית, כדי להגיד כמה דברים לאנשים שבאו לכבד אותנו היום. (מדברת ברוסית).

תודה. חבר הכנסת יצחק הרצוג, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני מודה לך מאוד בשם כולנו על כך שאישרת את הדיון החשוב הזה. אני רוצה לברך את חברתי, חברת הכנסת קסניה סבטלובה. היום קמתי בבוקר לשמוע ראיון של קסניה, בכל מקום אני מוצא את קסניה והיא עושה עבודה נפלאה ואני גם מפרגן מאוד לחברים שלנו כאן, חבר הכנסת יואל רזבוזוב וחברת הכנסת טלי פלוסקוב, אבל במיוחד לכם, אתם מייצגים דור שהציל את האנושות. הדור הזה לחם בגבורה עילאית, הוא לא בדיוק ידע מה יילד יום, הוא לא ידע, הרבה מבני הדור הזה, מיליונים, איבדו את חייהם ובאמת במלחמה הגדולה להצלת האנושות.

הסיפור שלכם חייב להגיע לכל בית בישראל ולכל ילד בישראל. לצערי הוא לא מסופר מספיק ובשיעורי ההיסטוריה של מערכת החינוך במדינת ישראל הסיפור הזה לא בא לידי ביטוי במלוא עוצמתו. אני אומר את זה גם כבן של ווטרן, אבא שלי, חיים הרצוג, שהיה הנשיא השישי של מדינת ישראל, היה קצין בצבא הבריטי, לחם בקרבות הקשים ביותר של שחרור אירופה, מהצד המערבי של אירופה, כלומר נורמנדי, הקרב על הריין, צפון אירופה ושחרור מחנה הריכוז ברגן בלזן. הוא תמיד סיפר בהתרגשות על המפגש עם הצבא האדום באזור וולפסבורג במזרח גרמניה. האחווה של הצבאות המשחררים הייתה חוויה שקשה לתאר אותה.

אז אני כאן מכיוון שהיוזמה לציין גם את היום של פתיחת הטרגדיה, כמו שנאמר, פתיחת המלחמה בחזית המזרחית היא דבר נכון מאוד מבחינה היסטורית כי לצערי זאת עובדה נשכחת.

אני מאחל לכולכם בריאות טובה, אריכות ימים ושתמשיכו לספר את הסיפור לדורות הבאים. נמצא פה נציג של משרד ראש הממשלה, ראובן פינסקי, שעוסק בנושא המורשת ואנחנו מבקשים ודורשים ומקווים שהמוזיאון של הלוחם היהודי בלטרון קום יקום ויספר את הסיפור המופלא של מלחמת העולם השנייה.

תודה רבה. חבר הכנסת יואל רזבוזוב, בבקשה.

תודה רבה, כבוד היושב ראש. אז קודם כל באמת אני רוצה להודות לחברת הכנסת קסניה סבטלובה על עצם קיום הדיון הזה. אני חושב שזה נושא מאוד מאוד חשוב. אני לא אחזור על הדברים כי נאמרו כאן כל הדברים הרלוונטיים לנושא. מה שחשוב זה להוקיר, זה להגיד תודה. לי באופן אישי ואני חושב שגם לקולגות שלי מאוד הפריע ב-9 למאי השנה שלא נכתבה אפילו מילה אחת בשום כלי תקשורת הכתובה בעברית וזה הפריע לנו מאוד. בסופו של דבר זה לא סתם אנשים שמסתובבים עם מדליות, המדליות האלה הצילו את האנושות, נשפך הרבה דם בגלל זה ואנחנו חייבים לאנשים האלה.

זה שאנחנו לא זוכרים, ואני תמיד אומר שאנחנו חייבים לזכור את העבר בשביל שיהיה לנו עתיד וזה שבשום מקום לא מוזכר וזה שבמערכת החינוך גם התלמידים שלנו לא יודעים, יש פה גבורה אמיתית ויש לנו בהיסטוריה שלנו, חוץ מטרגדיות, גבורה, גבורה של הלוחמים היהודים, גם בצבא האדום אבל גם לפני כן. רק בשבוע שעבר ביקרתי במוזיאון בחדרה, אצל דוד זלוונסקי ומראים לנו מדור לדור כמה גבורה הייתה אצל היהודים ולמה אנחנו מנצחים את המלחמות שלנו ואיך אנחנו נלחמים רק בגלל שיש לנו את זה, יש לנו את זה בפנים.

אני אגיד כמה מילים ברוסית, אני לא אאריך. (אומר דברים בשפה הרוסית.)

תודה רבה, חבר הכנסת יואל רזבוזוב. הצטרפו אלינו חברי הכנסת עבדאללה אבו מערוף ויהודה גליק. עכשיו רשות הדיבור לחברת הכנסת טלי פלוסקוב. בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. כמובן אני רוצה להודות גם לחברתי קסניה סבטלובה וגם לך על דיון בנושא כל כך חשוב.

אני רוצה להתחיל דווקא ממשהו מיוחד, נמצא איתנו הבן אדם הזה המבוגר שיושב שם, בעניבה השחורה, קוראים לו דוד טריבלסקי, לפני יומיים הוא חגג 94, רבותיי. מזל טוב. והוא מכהן כדובר ארגון הווטרנים. תבינו, באמת.

(אומרת דברים בשפה הרוסית.)

עד 120.

בנושא של המלחמה, מלחמת העולם השנייה, אנחנו מדברים פה לא מעט. יש דברים שאנחנו מצליחים, יש דברים שאנחנו פחות מצליחים, אבל אני רוצה לספר לכם שלפני כחודשיים השתתפתי במצעד חיים באושוויץ, בפולין. מה שהיה לי חשוב שם - - -

גם יושב ראש הוועדה.

נכון, אדוני, בוודאי, היינו ביחד, גם אתה היית איתי ועוד שלושה חברי כנסת. מה שהיה חשוב לנו לשמוע, לי בכל אופן אישית, שמי שפתח שערי אושוויץ היו החיילים הרוסים. אתם.

נכון, אני כבר לא זוכר. מי היה מפקד הכוח ששחרר? גנרל קונייב או ז'וקוב?

זה קונייב.

(אומרת דברים בשפה הרוסית.)

למה דווקא התחלתי מזה? כי אני יודעת מה מלמדים בבתי הספר שלנו במדינת ישראל ואני יודעת שמספרים על כך שהחיילים האמריקאים הם אלה שהביאו את הניצחון. אז כן, גם חיילים אמריקאים, אבל גם החיילים האלה, חיילים מברית המועצות לשעבר, הם אלה שפתחו את שערי אושוויץ. זה מה שאנחנו צריכים לזכור.

אני חושבת שכמה פעמים שאנחנו נגיד להם תודה זה לא יספיק, כי מה שהם עשו זה משהו שאני לא יודעת אם היום הדור של היום יידע להסתדר ולעמוד במה שהם עמדו. (מדברת ברוסית).

ואני רוצה לציין כאן שני דברים. האחד, הקשר לדור הצעיר. אדוני היושב ראש, קיימנו פה דיון לגבי הגדלת שעות לימוד בנושא היסטוריה של מלחמת העולם השנייה. אני מצטערת להגיד לך, אבל אני לא שבעת רצון ממה שהיה כאן ולא מתשובת משרד החינוך, זה לא מספיק. אנחנו צריכים לעשות את הכול כדי שיהיו יותר שעות ויותר פגישות עם האנשים האלה, כי עוד כמה שנים לצערי הרב הם כבר לא יהיו איתנו ולא יהיה מישהו שיידע לספר באמת על מה האנשים האלה עברו ומה זה בכלל מלחמה, כדי שזה לא יחזור שוב.

אני רוצה להזכיר לך, כשאנחנו עמדנו בבית קברות בוורשה ועמדנו ליד חלקה קטנה ואמרו לנו שכאן נמצאות 5,000 גופות של הנרצחים. אני באותו רגע רציתי לשתוק, לא רציתי לדבר, כדי לעכל את מה שאני רואה, מצד שני אני הבנתי שאנחנו חייבים לדבר, לצעוק, לצרוח, כדי שהעם יידע מה אתם עברתם ומה זאת הייתה מלחמת העולם השנייה.

לכן באמת אני רוצה לסיכום להודות לאנשים האלה. חבל לי מאוד שכל כך מעט אנשים הגיעו, ואני מבינה מה הסיבה, הם כבר אנשים מאוד מבוגרים, כבר מאוד קשה להם לבוא אלינו לכנסת. אז אולי הגיע הזמן שבימים האלה אנחנו נצא אליהם, צריך לחשוב על משהו, כי קשה להם כבר, אבל הם צריכים להמשיך לשמוע את התודה של מדינת ישראל על מה שהם עברו ומה שנשאר לי זה לאחל לכם עוד הרבה שנים של בריאות ותמשיכו לשתף אותנו במה שאתם חוויתם, כי הסיפורים שלכם ימנעו בעתיד את הדברים הדומים שאתם עברתם.

(אומרת דברים בשפה הרוסית.)

תודה רבה, חברת הכנסת טלי פלוסקוב. חברת הכנסת קסניה רוצה להגיד משהו קצר.

אני רוצה להזמין את כולכם, אחרי הוועדה אנחנו הזמנו גם את החברים ממוזיאון חדרה להשתתף בגבורת היהודים במלחמת העולם השנייה ויש תצוגה נפלאה ליד אולם נגב, היא תהיה שם במהלך שעתיים-שלוש, ומ-11:00 ליד אולם נגב כולם מוזמנים, יש תערוכה יוצאת מן הכלל וזה מה שנקרא תערוכה חיה, כי יעמדו שם אנשים וגם יסבירו על המיצגים האלה. אותם אנשים שאתם רואים עכשיו, זה מאוד מאוד נדיר, הם כיבדו אותנו, באו עד לכאן, אז תבואו, תראו את המיצגים האלה, זה מחמם את הלב וזה ממלא את ליבנו גם בגאווה בלתי סופית (מדברת ברוסית).

עכשיו רשות הדיבור לחבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף.

בוקר טוב לכולם ותודה לכבוד היושב ראש נגוסה ותודה לחברת הכנסת קסניה סבטלובה, שהיא העלתה את היום הזה. היום הזה, 22 ביוני, זה לא סתם יום, אבל להרבה אנשים בכלל בהיסטוריה כאילו לא קרה כלום, אבל בשביל מי שיודע את ההיסטוריה טוב, בצורה הנכונה ביותר, 22 ביוני 1941 בשבילי אני חושב שזה היום שהתחילה מלחמת העולם השנייה. יכול להיות שזה ויכוח פה ושם, 39', אחרי שהיטלר כבש את צרפת, וגם אנגליה, גם אמריקה וגם צרפת, איך התנהגו, וכאילו לא הייתה מלחמה, אבל ב-22 ביוני 41' זה יום התקיפה של גרמניה הנאצית על ברית המועצות. זה יום שחור לאנושות בכלל.

דבר איתם ברוסית.

(אומר דברים בשפה הרוסית.)

מה שצריך לעשות ביום הזה, אני אומר תודה עוד פעם לחברת הכנסת וליושב ראש הוועדה, לציין ולפחות להגיד לכם תודה על הניצחון. זה המעט ביותר להגיד לכם. אני מצטרף לדבריה של חברת הכנסת טלי פלוסקוב שאכן צריך להגיד את האמת ולא צריך לזייף את ההיסטוריה ואנחנו נשתדל שהאמת תהיה אמת. זה היסטוריה, זה אמת. הניצחון זה לא רק ניצחון שלכם ושל הצבא האדום, זה ניצחון של כל העולם החופשי נגד הפשיזם שרצה לשלוט בכל העולם, שרצה להפוך אותנו לעבדים. לכן עוד פעם אני אומר, אתם הצלתם את האנושות (מדבר ברוסית). תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת יהודה גליק, בבקשה.

(אומר דברים בשפה הרוסית.)

תודה רבה, קסניה סבטלובה. תודה רבה לך, אדוני היושב ראש, ובאמת ליבנו איתכם.

כל הכבוד.

תודה רבה. עכשיו אנחנו נשמע את הווטרנים וגם לוחמים. כמובן הזמן שלנו מוגבל ולכן אני מבקש להציג דברים בתמצית כדי שנצליח לתת הזדמנות לכל מי שרוצה לדבר. הדובר הראשון שלנו זה אפרים פפרני.

(אומר דברים בשפה הרוסית, להלן התרגום החופשי:)

מדבר יושב ראש ארגון נכי מלחמת העולם השנייה והוא אומר שאנחנו כולנו צריכים לדעת, הכול צריך לבוא לכל הבית, כי הבאנו לפה 500,000 משתתפים במלחמה. היום יושבים פה אנשים שבעצם השתתפו במלחמה, שהם לא נתנו להשמיד את העם היהודי.

אני מצטערת, אבל יש פה ניואנסים כל כך חשובים. מה שהוא אמר עכשיו, שהם לא עדי מלחמת העולם השנייה, הם אלה שעשו היסטוריה, הם אלה שהשתתפו במלחמה ומנעו את ההשמדה.

(אומר דברים בשפה הרוסית, להלן התרגום החופשי:)

אנחנו דור שכבר נלך, אנחנו בני 90 פלוס ואנחנו רוצים להגיד שחברי הכנסת וכל האנשים לא יודעים באיזה גבורה האנשים האלה השתתפו. אנחנו מנסים לעשות הכול, יש לנו שני מוזיאונים, אחד באשדוד ואחד בחולון. ילדים שטסים לוורשה ולפולין באים אלינו ואנחנו מתדרכים אותם, אבל משרד החינוך לא עושה כלום, הוא לא כותב בספרי הלימוד על הגבורה של היהודים שהשתתפו בלחימה.

אנחנו מצפים שחברי הכנסת דוברי הרוסית, לא משנה מאיזה מפלגה הם, אנחנו ללא מפלגה, ייתנו את הרעיונות שכל העם היהודי יידע את הגבורה של החיילים במלחמה.

תודה. עכשיו הדובר הבא זה דוד טריבלסקי שחגג יום הולדת 94. שוב מזל טוב, אנחנו נשמח לשמוע כמה דברים ממך.

(אומר דברים בשפה הרוסית, להלן התרגום החופשי:)

אני רוצה להודות לכולם, לכל חברי הכנסת שנמצאים היום פה. בעשר השנים האחרונות - - -

הצטרפה אלינו חברת הכנסת ציפי לבני. תודה שהצטרפת אלינו לדיון החשוב הזה.

אני באתי רק לתמוך.

בעשר השנים האחרונות היו פה דיונים בכנסת על המלחמה.

כל השנים האחרונות הייתה פה ועדה, אבל בשנה הזאת, בשנה ה-71 לניצחון לא הייתה ועדה ואולי זה משהו טכני, אבל אולי זה הוחלט והווטרנים - - -

כן, לא היה שום אירוע שמליאת הכנסת עשו.

ב-28.3.2016 קיימנו דיון בנושא הזה בעקבות הצעה לסדר שהגישו.

הוא לא התכוון בוועדה, במליאה.

במליאה לא, אבל בוועדה קיימנו דיון.

אבל הוא דיבר על המליאה.

הווטרנים חוששים אם זה היה משהו טכני וחד פעמי, או שזה היה משהו בכוונה. הוא רוצה להגיד שהודות לחיילים הוקמה מדינת ישראל.

מזל טוב ליום ההולדת.

רוצה להעלות את הבעיה של מלון דיפלומט שמתגוררים בו 500 וטרנים. עד 2020 נתנו להם אישור להישאר שם, אבל הזמן טס והם רוצים לדעת מה יקרה בעוד ארבע שנים במלון הזה.

33 שנים שירתי בצבא, עד דרגת אלוף משנה, בחיל הים, שזה היה מאוד קשה ליהודי בצבא הרוסי.

תודה. חברת הכנסת ציפי לבני, אז אני נותן לה.

רק מילה אחת. קודם כל מזל טוב ליום ההולדת.

תודה רבה.

רק באתי לכבד את האירוע. זה תאריך שבו גרמניה הנאצית יצאה לקרב והפסידה בו. אני אבוא אחר כך גם לראות את התערוכה שלכם, אז רק באמת באתי להגיד לכם כל הכבוד ותודה רבה על התרומה שלכם להקמת מדינת ישראל ועל הניצחון על הרעים באמת, אין רוע יותר גדול מגרמניה הנאצית.

חברת הכנסת טלי פלוסקוב.

ברשותך, שמעתי את דוד ורציתי להתייחס לשני דברים. אחת, נכון שב-9 במאי השנה לא היה ציון במליאה, כי אנחנו היינו בפגרה. היינו בפגרה ולכן לא היה דיון במליאה.

גם יותר מאוחר לא היה.

עשינו אירועים קטנים בכנסת, אבל חברי כנסת לא יכלו להשתתף כי הייתה פגרה. אבל עכשיו דיברתי עם החברים שלי כאן וגם לך אני מציעה, בשבוע הבא, ביום שלישי לקחת את הנאומים בני דקה של חברי הכנסת ולהזמין כמה שיותר חברי כנסת מכל סיעות הבית לדבר על המלחמה. נעשה את זה כאקט משותף של כולם.

על הגבורה במלחמה.

על הגבורה, כמובן מן הסתם זה קשור לזה. ואז אנחנו כן נעלה את הנושא הזה יותר למודעות. והוא צודק, שיש חברי כנסת שלא מכירים את ההיסטוריה הזאת ומתפקידנו לחשוף את זה ולדבר. (מדברת ברוסית).

(אומרת דברים בשפה הרוסית.)

(אומרת דברים בשפה הרוסית.)

תודה רבה. הצטרפו אלינו חברי הכנסת רוברט אילטוב ויוליה מלינובסקי. עכשיו רשות הדיבור למר אברהם גרינזייד.

אני אדבר בעברית קלה ואתם תבינו, אני אתרגם את עצמי. כבוד חברי הכנסת, זה חג היום. בישיבה של ועדה כל כך הרבה חברי כנסת, אני אומר עוד פעם, לא אכפת לנו מקואליציה או מאופוזיציה, אתם בשבילנו חברי כנסת ששלחנו לכנסת. לא אכפת לנו אם אתם מדברים רוסית או לא מדברים רוסית. כל חברי הכנסת צריכים להשתתף בוועדה הזאת.

אני לא הייתי בטוח שאני אגיע, שאלה פתוחה, אני מכבד את כולכם, אנחנו עובדים עם כולכם, כל אחד מאיתנו ביחסים די טובים ונחמדים והכול, אבל אני אספר לכם אגדה קטנה. במלחמת העולם השנייה השתתפו 1,600,000 יהודים, חצי מיליון מברית המועצות, מבין חצי מיליון היהודים שלחמו מברית המועצות 200,000 נפלו בקרב. 40%, שימו לב, 93,000 איש היו פצועים קשה, מהם חצי נפטרו אחרי המלחמה, אבל מרבע מיליון יהודים שלחמו נגד הנאצים כמעט 50,000 עלו ארצה ועשו את העלייה שלהם לבד, הם בנו את עצמם. תגידו לי, איזה עדה, איזה ארץ, איזה יהודים מאיזה ארץ עלו כל כך הרבה לכאן? אנחנו באנו עם ידיים ריקות, עם ילדינו ונכדינו, ואנחנו יודעים ש-25% מילדינו בצבא בקרבי.

חוץ מזה הקמנו מוזיאונים, הקמנו מועדונים, עשינו אנדרטאות. הבחור הצעיר הזה הגיע ארצה לא עם ידיים ריקות, הוא בנה מוזיאון שהוא יחיד עכשיו בארץ. הבחור הזה גם בנה מוזיאון, מוזיאונים קטנים, חדרי הנצחה, הם 50. אנחנו שואלים, אנחנו עשינו משהו בשביל ארצנו או לא? לא רק שאנחנו לחמנו שם. שאלה ראשונה.

קורס היסטוריה בבתי הספר נשאר כמו שהיה לפני עשר שנים. לשמחתי, לצערי, אני משתתף כמעט בכל הישיבות של ועדת הקליטה במה שקשור לוותיקי מלחמת העולם השנייה. ציפי יצאה, דיברנו על הדבר הזה. ככה נשאר. דיבורים, דיבורים, החלטות והלאה.

אני רוצה לשאול אתכם עוד דבר אחד, מישהו אמר שעוד שנה, שנתיים, אנחנו לא נהיה. לא, לא, יש לנו הסכם עם הקדוש ברוך הוא שאנחנו נחיה עד 120, אנחנו לא יורדים כל כך בקלות מהבמה. אנחנו ממשיכים לחיות. אם אנחנו לא נחיה פיזית, אנחנו נמשיך לחיות בדברים שאנחנו עשינו כאן. אני רוצה לדעת, אתם ותיקי מלחמת העולם, המלחמה, מצעד, מי שואל אותנו 'איך אתם חיים לבד?' כל אחד. מי שואל? המצב הכלכלי של יותר מ-2,000 ותיקי מלחמת העולם השנייה, שימו לב, השואה זה אסון גדול, מישהו אמר מחברי הכנסת שאנחנו יודעים מהניצחון, פחות יודעים על השואה, מי יכול להגיד לי את זה? במשפחה שלי כמעט 100 איש נפלו.

היום אנחנו שואלים אתכם, חברי הכנסת, כמה ישיבות, פגישות, עוד צריך כדי שיהיו החלטות? המצב הכלכלי של כל אחד, 91-92 זה לא צחוק, לא רק הרגליים כואבות, גם הלב כואב. ותזכרו, יש לנו נכדים, זה המוטיבציה שלהם, החיים שלנו זה המוטיבציה שלהם. אם אתם באמת חושבים שהם צריכים לחיות בארצנו ולא לצאת, למה הם לא יוצאים הרבה? הם צריכים לדאוג לסבים שלהם, הם לא יכולים לדאוג, אין להם זמן.

המוזיאונים, המון מוזיאונים ברשויות, אף אחד לא דואג להם. נותנים לנו 15,000, זה מסחר, זה לא אידיאולוגיה, מסחר, שוק. מה לעשות עם המועדונים? מה לעשות עם הזקנים שעד היום אין להם דיור? תחשבו, זה חיים. לפני שעלינו ארצה אמרו לי שבארץ ישראל טוב לזקנים ולצופים. אני לא רואה שיהיה טוב, לא לאלה ולא לאלה.

אני מודה לך, קסניה, על הישיבה, ולך, כבוד היושב ראש. אני מודה לכם, חברי הכנסת. אתם מכירים אותי, אני לא מתבייש להגיד לכם בפנים מה שאמרתי לכם, אבל אני רוצה שתהיה החלטה. באו היום מבוגרים, 94, יש לנו כאן, אתמול נפטר הכי מבוגר, 106. עכשיו אנחנו עשינו מדליות של 95, 100, ולא מספיק, כל כך הרבה אנשים. הברוך הוא נתן לנו שנים ארוכות, אבל לא נתן לנו. כבוד יש לנו, אבל אני רוצה להגיד לכם כולכם, חברינו, שכבוד אי אפשר להכניס, לא לצלחת ולא להתלבש. אני מאחל לכם בריאות והצלחה בוועדה שלכם, בבקשה שימו לב.

(אומר דברים בשפה הרוסית.)

אני שוב מזכיר שאנחנו צריכים לנעול את הישיבה ב-11:00 ולכן, הדוברים הבאים, אני מבקש שתדברו בתמצית כדי שאחרים יספיקו לדבר. חברי הכנסת רוצים להתייחס בשלב הזה?

אני רוצה להתייחס ממש בקצרה. קודם כל תודה על הוועדה, אני חושב שזו ועדה חשובה. אין ספק שיש חשיבות לציון 9 במאי וצריך לציין את זה גם במוסדות החינוך, אז אנחנו צריכים למצוא פתרון גם לכך ולעשות תיקון בחוק, במוסדות החינוך ובצה"ל, כי יש פה עניין של גורל של אותם אנשים שלחמו. אין ספק שהנושא של הזיכרון, צריך להנציח. מה שאני מציע, מר גרינזייד, שכל חברי הכנסת דוברי הרוסית שקשורים לדבר הזה, גם היסטורית וגם משפחתית, לכל אחד יש את ההיסטוריה המשפחתית, אנחנו נשב איתך כולם ביחד ונייצר חוק, לא משנה מי נמצא איפה, בקואליציה או באופוזיציה, ונחתום עליו ונקדם אותו כדי לתקן את כל הדברים שדיבר - - -

- - - אני מזמינה אתכם להצטרף, זה בסדר.

יכול להיות שיש לנו גם דעות.

בסדר גמור.

יכול להיות, יכול להיות שאין לנו דעות. לכן אני מציע שכולנו ביחד, זה נושא שהוא חוצה מפלגות, חוצה אידיאולוגיות, זה נושא שהוא חשוב ומתבקש, נעשה את החוק ונגיש אותו כולנו ביחד. (מתרגם את דבריו לרוסית).

תודה רבה. הדובר הבא זה גריגורי רייכמן.

אני רוצה להתייחס לנושא בקיצור. היום יום 22 ביוני, הפלישה הגרמנית, תחילת השואה בברית המועצות בהמשך לפתרון הסופי, אבל אנחנו חייבים לדבר עכשיו לא רק על השואה, על הגבורה היהודית בתקופה הזאת הקשה. דוד זלוונסקי הוא יזם כדי לקיים את המוזיאון והוא עשה את המוזיאון בידיים שלו, ועם כל הכבוד לו, שעכשיו יש לנו מוזיאון ראשון שמספר לנו על הגבורה היהודית בכל התקופות, מהתקופה העתיקה עד עכשיו. המסורת הצבאית שהבאנו מאז, כשבאים אנשים הם רואים את המסורת ואת המורשת היהודית והמורשת הצבאית. אפשר להגיד שהוא קיים את הביטוי לא יילכו כצאן לטבח. כל חפץ שנמצא במוזיאון מספר לנו על היהודים שלחמו בנאצים, שלחמו ותרמו את כל הכוחות שלהם - - -

וניצחו.

וניצחו. הגענו לברלין. אחד מהפוסטרים שהבאנו מספר על יום הניצחון. אבל התקופה הזאת הייתה קשה ומה שחשוב, להכניס למערכת החינוך את כל התקופה של מלחמת המולדת כחלק ממלחמת העולם השנייה, לדבר לא רק על השואה, על הגבורה היהודית. חברי הכנסת, יש לכם עכשיו כוח, יש לכם מה שנקרא הזדמנות להכניס את זה. ותקשיבו טוב, חיילי צה"ל שבאים לבקר במוזיאון הגבורה הם עומדים על הכתפיים של הגיבורים שהגיעו ארצה, לוחמי קרבות בנאצים, שניצחו. הנה הם הנכדים שלנו. אבא שלי ז"ל היה רופא צבאי, אני לא שוכח שמסרתי את כל המסמכים והצילומים שנשארו למוזיאון הגבורה, למה? למורשת הגבורה.

כדי לסכם, אני רוצה שתראו את המצגת ותראו איפה היה העם היהודי. חשוב למקם את העם היהודי בקונטקסט מלחמת מולדת-מלחמת העולם השנייה ולדבר לא רק על השואה, על הגבורה. תודה.

הדוברת הבאה שלנו היא אירנה קודמן.

תודה רבה. קודם כל כבוד לי להופיע כאן מול האנשים הנכבדים. תודה לאברהם שהזמין אותי. כנראה אני אחרונה וזה מאוד סימבולי בשבילי כי אנחנו מעל חמש שנים עסוקים בפרויקט ילדי המלחמה. הפרויקט הזה מיועד למבוגרים וצעירים שיעבדו ביחד. אנחנו הוצאנו לאור מעל שבעה ספרים ברוסית ובעברית בנושא ילדי המלחמה. זה אחד מהספרים. אלה הספרים שלא עומדים על המדפים ואנחנו לא מחכים עד שחבר'ה יגיעו אלינו, אנחנו מגיעים לבתי הספר, אנחנו כבר שנה וחצי מובילים את הפרויקט בכמה בתי ספר בנגב ויש לנו מודלים שפיתחנו, איך אפשר לספר על הגבורה היהודית בזמן מלחמת העולם השנייה לחבר'ה הצעירים, דוברי רוסית ושאינם דוברי רוסית וכו'.

מה שמיוחד יש בפרויקט שלנו, אנחנו מספרים את הסיפור היהודי לפני מלחמת העולם השנייה, בזמן מלחמת העולם השנייה ובימינו. ומשפט אחד ברוסית (מדברת ברוסית).

תודה רבה. הדובר הבא שלנו הוא דוד זלוונסקי. בבקשה.

(אומר דברים בשפה הרוסית.)

תודה רבה. מישהו רוצה תרגום, בקיצור.

איך נכניס את זה למערכת החינוך. אבל כולם מבינים פה.

לא רציתי לעצור אותך, כי גלשנו בזמן שלנו ואני רוצה לסכם את הדיון. קודם כל אני אומר לכם שכמי שראה והיה במקום עם חברת הכנסת טלי פלוסקוב, בוורשה, בקרקוב, באושוויץ, בבירקנאו, היינו שם וראינו איזה גבורה אתם עשיתם, איך הצלתם את האנושות. הייתי גם לפני חודש בברלין. לכן מה שאתה אומר אני מסתכל על התמונה שראיתי שם ולכן זה מאוד מאוד חשוב שהדבר הזה, הגבורה, שתשתלב במערכת החינוך והדור הצעיר יידע בדיוק.

אני אומר לכם שאנחנו קיימנו דיון ב-28.3 בעקבות הצעה לסדר של חברי הכנסת. באותו דיון אני גם הייתי, אבל היום אני מרגיש אחרת, למה? כי הייתי שם במקום וכשאתם מדברים אני כל הזמן חוזר בראש שלי לתמונה, לתמונות שראיתי. לכן ללמד זה מאוד חשוב, שהחברה הישראלית תדע ותכיר את הגבורה שלכם ואת ההצלה של האנושות.

לכן הוועדה היום קוראת לשר החינוך נפתלי בנט לחזק את מערך הלימוד בנושא מלחמת העולם השנייה, במיוחד בנושא גבורת הלוחמים היהודים שתרמו לניצחון על הנאצים ולהצלת האנושות במלחמת העולם השנייה.

שתיים, הוועדה קוראת לשרי השיכון והרווחה לפעול לאלתר להקל על מצוקת הדיור והרווחה של הווטרנים. זו ההחלטה. אנחנו נפנה את זה לשרים וגם נפנה לראש הממשלה, כי השרים הרלוונטיים הם אלה האחראים. בכל זאת גם נפנה לשר האוצר וגם לראש הממשלה כדי שייתנו גיבוי לשרים הרלוונטיים.

אני כל כך מודה לכם שהגעתם לפה, השתתפתם בדיון, שיתפתם אותנו, כמובן בראש ובראשונה לחברת הכנסת קסניה סבטלובה שיזמה את הדיון. תודה רבה לכם.

ואני מזמינה את כולכם לקומה 2, ליד אולם נגב, תערוכה שתתקיים במהלך השעתיים הקרובות.

תרגום של ההחלטה.

לפי דעתי צריך לתרגם את זה מילולית ולהעביר לארגונים.

עכשיו בינתיים תתרגם להם את ההחלטה.

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10.