הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 257

מישיבת ועדת הכלכלה

יום חמישי, י' בסיון התשע"ו (16 ביוני 2016), שעה 14:30

מינוי יו"ר לחברת החדשות בערוץ 10 והבטחת חופש העיתונות בערוצי החדשות המסחריים

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

יוסי יונה

יגאל גואטה

אחמד טיבי

שלי יחימוביץ'

שלמה פילבר - מנכ"ל, משרד התקשורת

רן שטרית - רמ"ט שר התקשורת, משרד התקשורת

יחיאל שאבי - דובר, משרד התקשורת

עו"ד אלידור בליטנר - עוזרת ראשית, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אוה מדז'יבוז' - יו"ר, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

ניר שוויקי - מנכ"ל, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

עו"ד הילה שמיר - יועמ"ש, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

ד"ר זהר סלע קדמון - דירקטורית חיצונית, דירקטוריון חברת החדשות של ערוץ 10

יאיר טרצ'יצקי - יו"ר, ארגון העיתונאים

ורדה גולדבלט - פעילה, המשמר החברתי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

אתי בנדלר

אביטל סומפולינסקי

לאה ורון

יעקב סימן טוב

מינוי יו"ר לחברת החדשות בערוץ 10 והבטחת חופש העיתונות בערוצי החדשות המסחריים

שלום לכולם. גברתי מנהלת הוועדה, היועצת המשפטית, היועצות, הרשם, הדובר, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, מנכ"ל משרד התקשורת – שלום לכולם. אני רוצה, קודם כל, להקריא את הנושא שבעטיו אנחנו מתכנסים: מינוי יושב ראש לחברת החדשות בערוץ 10 והבטחת חופש העיתונות בערוצי החדשות המסחריים.

אני רוצה לספר לכם קצת את הסאגה מנקודת המבט שלי. ועדת הכלכלה, מהרגע שהסיפור התפרסם בכלי התקשורת, מצאתי לנכון, כמפקח – ועדת הכלכלה, בתוקף תפקידה, מפקחת על הנושאים האלה – לזמן דיון, כדי לבחון, בראש ובראשונה, את כל אשר נוגע להליכי מינוי הגופים האלה. אני רוצה להבהיר לפני הכול: אין לי שום כוונה להתעסק באופן או להתערב במינויים של אדם כזה או אחר. לא רק שמעולם לא עסקתי בכך, אלא, את יודעת, שלי, היית שותפה לזה – תמיד נלחמנו, בכל הכוח. אני יכול להגיד שבעניין הזה את ואני; לפחות אינני אומר את זה - - -. כי לפחות שנינו שיתפנו פעולה בצורה מאוד-מאוד-מאוד הדוקה בכל העניינים הנוגעים לתקשורת, שכל המינויים יהיו, מה שנקרא ללא מגע. דהיינו, שבאמת ייבחרו הטובים והראויים ביותר לתפקידיהם. ולבנות את הפלטפורמות הנכונות והטובות ביותר, כדי שייבחרו האנשים הטובים ביותר לעניין. בוודאי. אני מאלה שלא מוכנים שתהיה התערבות בהליכי מינוי או - - - בהליכים. אתה יודע, כמו, למשל, תאגיד השידור הציבורי, שמבקשים ממני, עכשיו: בוא - - -. אינני מוכן.

אני רוצה לומר כך: כשהתפתחה הסערה וזימנו את האנשים, אנשי ערוץ 10 הודיעו לי אז שהם לא מגיעים, כי רמי סדן הודיע לי: הוא לא מגיע כי נפל למשכב. אני רוצה שתדעו, לפני שאני ממשיך בדבריי, שההתכנסות הזו הייתה אחרי שגם ערוץ 10 וגם רמי סדן הודיעו לי שהם מגיעים. קודם כל שיובהר. העובדה שהמוזמנים לא הגיעו, ותיכף אני גם; אני יודע, אני יודע, ראיתי. את יודעת, אתה לא מקבל צל"ש על זה שהסתערת. זאת אומרת, במובן הזה, אני אומר את זה לא מתוך זה. זאת אומרת, אנחנו, הוועדה – הסמכות הריבונית להזמין אנשים, ואנחנו מצפים. כמו שראש הממשלה ידע להגיע כשהא הוזמן, כל אחת ואחד. חוקי הכנסת לא עוסקים בצווי הבאה. אין צווי הבאה.

חוץ מהוועדה לביקורת המדינה.

חוץ מהוועדה לביקורת המדינה. וגם כן, לא נעשה עד היום בזה. לא שאני זוכר.

בסופו של עניין, כמעט ולא קרה מצב, באף ועדה, שאנשים הוזמנו, בטוב או ברע, ולא הגיעו. ושוב, הזימון יצא אחרי שמנהלת הוועדה שאלה אותי והודעתי לה. שוחחתי עם האנשים והם הודיעו לי שהם יגיעו.

עכשיו, ברשותכם, אני באמת רוצה להבהיר: לקחתי בחשבון, לקראת הדיון הזה, את מכלול האפשרויות. והנה, מנהלת הוועדה פה, שהיא גם חברתי, והיא לא רק מנהלת הוועדה, אמרה לי: תשמע, בוא, תראה שהוועדה איך. אמרתי לה: סליחה. אנחנו נכנס את הדיון בכל מקרה. זה לא עובד כך. אנחנו ריבון. אנחנו הכנסת. ואם מחר אנחנו נוותר על העניין הזה ונמחל על כבודנו, כבודנו אינו מחול. כי אם זה יהיה היום בעניין הזה, מחר זה יהיה בעניין אחר. פשוט מאוד. מה זה? בוודאי בסיפור מן הסוג הזה.

ואומר לכם. קודם כל, אני אומר לאנשי ערוץ 10; ותיכף גם ניכנס לתוך התהליכים היותר עמוקים. אבל אני רוצה לומר: אם הייתי יודע, חס וחלילה, להקליט את כל השיחות שניהלתי, בכלל, סביב הסאגה הזו, אני אומר לך, לך, לך, לכם חברי הכנסת, הייתי מתבייש. אנחנו, שכל הזמן מלקים אותנו – הסאגה הזו של למה לא רוצים להגיע, מביכה. היא איומה אפילו, לטעמי. חוששים. פחד. זה ייפגע. זה עלול. כשיונתן ליס מבקש תגובה ממני, ואני עונה לו – הוא כותב מה שאני עונה לו, גם אם אני מתחמק. ופתאום כולם מוצאים את עצמם בתוך החבילה הזו ולא יודעים מה להגיד. פתאום ערש הדמוקרטיה – אין להם מה לומר. אני עדיין אומר את הדברים מלמעלה.

עכשיו, אותו הדבר לגבי המחותן השני: מר סדן. נטען כלפי מר סדן שאמר אמירה מהקשות ביותר. לפני מי אמר, לא אמר. יש מי שטוען; ודרך אגב, אדם שאמון עליי באופן אישי. אני רוצה שהדברים גם ייאמרו; שעורך חדשות ערוץ 10, מבחינתי הוא סוג של מגדלור של יושר, ערכיות, והוא אומר: שמעתי. נאמר. עכשיו, אני לא חוקר. זה שאחרים לא שמעו, בעיניי לא אומר שזה לא נאמר. הם לא שמעו. עכשיו, אני לא שופט. אינני חוקר כליות ולב. אני לא במקומות האלה. אני גם לא מנסה להיכנס בתווך הזה. רק אני יודע שאם חס וחלילה אמירה מן הסוג הזה נאמרה, אי אפשר לעבור עליה לסדר היום. אי אפשר לעבור עליה לסדר היום. לפחות - - - ציבור שלם. זה פה. זה לא העניין מה הוא אמר על דרעי. ויחסיי עם דרעי היא מן המפורסמות. זה לא בדיוק ששנינו יוצאים לטנגו. אבל זה לא אריה דרעי, בכל הכבוד. יש פה ציבור. זה השכנים שלי. זה אנשים שאני מכיר. מה זה?

איתן, זה אתה.

זה אתה. בדיוק. לא השכנים שלך.

וזה יוסי.

וזה יוסי וזה אני וזה כולנו.

- - -

חברים יקרים, תודה על העזרה. - - - שאני אזכיר את מוצאי. זה קודם כל שיש כאן שתי נקודות.

אני אגיד לכם עוד דבר: אני אכחד, ואני אומר את זה בהתרגשות; בגלל זה גם התעקשתי שהדברים האלה – אם זה לא שרף לי את הלב. נכון, קל לדבר על האחרים ולהגיד: לא. אני לא קשור לעניין. זה לא אני. אני לבן, אני נראה זה. אני אכחד. ואם אתגרתם אותי. ואני לא מאלה – שלי יודעת להגיד את זה, גם באופן אישי – שלא אומרים את הדברים ישירות, לטוב ולרע.

נכון. יש לנו הרבה שיחות על זה.

ואני אומר לך, לכם: אני נפגעתי. ובעיני רוחי, כל עוד העננה הכבדה הזו לא הוסרה, הוא לא יכול לכהן בתפקידו. אני אומר את זה. ותיכף נבחן את הדברים, איך אפשר להגיע לחקר האמת. אם בכלל.

ואני לא יודע מה קורה בערוץ 10. שבאמת, את נשמתי נתתי עבורם, ואני שמח – שאף אחד כאן לא יטעה – עבור הערוץ הזה. הוא ערוץ שראוי. ערוץ שצריך לתת לו את הכוח ואת הגיבוי. ויש לו מחלקת חדשות שראוי להתברך בה. צריך להגיד את זה. וזה הרבה בזכותו של העורך.

אני אפתח את הדיון, ברשותכם, ואנחנו ניתן התייחסויות. וברשותכם, אני גם אנסה להעלות כמה הצעות. ואני מקווה שאתם, איך אומרים, תסייעו לי בעניין הזה. אני אתחיל עם חברי הכנסת, ברשותכם, אם אתם רוצים להתחיל.

חברת הכנסת שלי יחימוביץ ביקשה ראשונה.

כן. כן.

אנחנו כבר הגענו לפה. עד 16:30 הקצבתי לזה. מי שרוצה ללכת קודם, יכול. אבל אנחנו נגיד את הדברים וגם נסכם אותם.

בבקשה, חברתי, חברת הכנסת שלי יחימוביץ'.

תודה, אדוני היושב ראש.

ליושב ראש דירקטוריון חדשות ערוץ 10 מונה אדם לא ראוי ולא מתאים. לאמיתו של דבר, אם היו מוציאים מכרז מהופך, איזה תכונות לא מאפשרות להיות יושב ראש דירקטוריון לחברת חדשות, מן הסתם היו מגיעים לרמי סדן. אני מדברת עכשיו בהיבט המקצועי. לא ניסיון תקשורתי. לא ניסיון ניהולי. לא אושיה עיתונאית. לא אושיה ניהולית או ארגונית. שתדלן, לוביסט, שראינו אותו כאן, בכנסת, לא אחת, מייצג אינטרסים של כל מיני חברות למיניהן. בעיקר חברות כוח אדם. ולכן עצם המינוי, שאיש לא ציפה לו ואיש לא ידע שייקרה, והוא נחת במפתיע, היא לכשעצמה הרימה הרבה גבות, וגם דאגה מאוד גדולה. כי אי אפשר להתעלם מהעובדה ששר התקשורת הוא ראש הממשלה. מקפיד להיות מעורב בכל מינוי בשדה התקשורת – בין אם התקשורת המסחרית ובין אם התקשורת הציבורית והממלכתית. אין אפליה פה בעניין הזה. ברמת מעורבות שלא ידענו בכל ההיסטוריה התקשורתית של מדינת ישראל. ואני אומרת את זה כמי שהייתה גם בערוץ מסחרי וגם בערוץ ציבורי, וידעה לחצים של פוליטיקאים ולחצים של בעלי הון. רמת מעורבות כזאת מעולם-מעולם לא הייתה. וצריך להיות מאוד נאיבי כדי להאמין שאחרי מכרז מדוקדק ומסיבות מקצועיות, מונה האיש הזה לתפקיד. אגב, במצגת שלו הוא גם סיפר על סגולותיו. הסגולה המרכזית שהוא העיד עליה הייתה נגישותו לשלטון.

אבל אני חייבת לומר לכם משהו: עוד לפני שבאתי לכאן, דיברו איתי כל מיני קולגות - - -

נגישות השלטון אליו.

כן.

דיברו איתי כל מיני קולגות ואמרו לי: תעזבי כבר את העניין הזה של הגזענות. זה לא העיקר. העיקר זה זה שממנים אדם לא ראוי, והבחישה של ראש הממשלה. ואת מגזימה. אמרו לי: את גם מגזימה כשאת מעלה את העניין הזה כעניין המרכזי. אז קודם כל, לאמיתות הדברים: אני משוכנעת שהדברים נאמרו. אני שוחחתי גם, מיוזמתי. פניתי גם ליוסי ורשבסקי וגם לגולן יוכפז, שהם אנשים אמונים עליי. את גולן אני מכירה יותר באופן אישי. מדובר באדם טהור ונקי כפיים, רחוק מפוליטיקה ומבחישות, ששם את נפשו בכפו. כי הדברים האלה צרבו גם את נפשו, ולכן אני מאמינה לדבריו. אני רוצה לומר כאן שדיברתי עם שני אנשים נוספים שהיו בחדר: חבר דירקטוריון נוסף ונושא תפקיד נוסף. הם אישרו את נוסח הדברים. גם כשמצרפים אחד לאחד את הפאזל של מי ששמע מילה פה, מילה שם, מבינים שהדברים אכן נאמרו, והדברים נאמרו. בעיניי, לא יעזור כלום, עם כל הבקשות של הקולגות שלי לשעבר, שלא אשים את זה במרכז – בעיניי, איתן, ההתבטאות הגזענית החמורה הזאת היא במרכז העניין. והיא צורבת לך כמזרחי, אבל היא צורבת גם לי כאשכנזייה שמודעת לגזענות הלא חבויה, שצצה ועולה שוב ושוב, בלא הבדל שייכות פוליטית, אגב. וידיי נקיות, כיוון שטיפלתי בנושא הזה ביד קשה לאורך שנים, ולא משנה מי אמר את הדברים החמורים והקשים. ומדובר כאן בהתנשאות ובגזענות ובתחושת עליונות על פני חצי מאזרחי מדינת ישראל. אם מסעודה או פרחיה – איך הוא קרא לאותה דמות פיקטיבית?

פורטונה. מה זה משנה?

או פרחיה או פורטונה – אותה דמות פיקטיבית משדרות, שהוא מרגיש שהוא נעלה עליה. ובהזדמנות זאת, כדי למצוא חן – בעיני עצמו הוא חושב שהוא נושא חן בעיני חברי הדירקטוריון, בכך שהוא מתנשא על מזרחיים ועל אותה פורטונה או פרחיה, וכך הוא חושב גם שהוא מרוויח נקודות. כל צורת החשיבה מעוותת. ואני אומרת: לא עוד. אני אומרת שאנחנו בקו פרשת מים. ואמרתי את זה לרבים מחבריי. יכול להיות – יש סיכוי, ואני מאוד מקווה שזה לא יקרה; גם מהסיבה המקצועית, אבל גם מהסיבה שאני מדברת עליה – שאיכשהו יהיה פה איזה דיל ופה עסקה והעניין יימחק, ובג"ץ יגיד ככה או לא יגיד ככה, ואנחנו נעבור לסדר היום, ואנחנו נמשיך להיות עדים להתבטאויות גזעניות שמדירות חצי מאזרחי מדינת ישראל ופוגעות, לא בכבודם, אלא בזהותם ובמה שהם. ולדבר הזה צריך לשים סוף. ואנחנו בקו פרשת מים. ולרמי סדן אסור להיות יו"ר דירקטוריון חברת החדשות כיוון שהוא גזען, וכיוון שהוא לא יכול לעמוד בראש דירקטוריון חדשות שמשדר לכל אזרחי מדינת ישראל, בלא הבדל גזע, דת ומין. זה בעיניי הדבר החמור ביותר. ואם עוד לא היינו משוכנעים, אז קיבלנו את אותו מכתב תמהוני, שבו, כדי להעיד על כך שהוא לא גזען, הוא מספר שהוא נפגש למטרות שידוך עם אישה מרוקאית מופלאה. באמת, תודה רבה.

דרך אגב, אתם לפחות קיבלתם. אנחנו עד היום עוד לא קיבלנו. כשבמקור הוא אמר שזה נשלח לאנשי ש"ס. אני לא יודע. אולי הוא טעה ברשימה.

יגאל, תשמע, אם היינו זקוקים לעוד הוכחה שמדובר בגזען שפשוט לא מבין איפה הוא חי, ומדבר בשיח של עולם שאני רוצה להאמין ולקוות ולפעול שהוא יהיה מאחורינו.

לא, הוא ממשיך להאמין שהציבור הזה הוא סוג ב'. בגלל זה הוא גם פונה אלינו במכתב הזה. סליחה שאני מתפרץ קצת, מנהמת ליבי.

כן, הוא גם מסביר לכם שהוא כל כך בסדר, עד שהוא מחפש אישה משלכם למטרות שידוך. הוא בכלל אמור לקבל על זה צל"ש. איזה איש נאור.

באמת, אנחנו רואים כאן רצף של התבטאויות גזעניות. אני מפצירה בכל מי שמעורב בעניין לשים קץ לפארסה המביכה הזאת. להפסיק את הסחר-מכר ואת ההשעיות ואת ה"בינתיים" ו"נבדוק" וכן הלאה. כולם יודעים שהדברים האלה נאמרו. כולם יודעים שמדובר באדם לא ראוי. כולם יודעים שאסור לו לכהן כיו"ר דירקטוריון חברת החדשות. ואנא, תגאלו אותנו מעונשו של זה.

תודה, שלי.

אני אאפשר קודם כל לאווה. ברשותך, אם תוכלי – תחליטו מי מביניכם יציג את הדברים, את התהליך שאתם רואים אותו בעיניכם כרשות שנייה.

אוה מדז'יבוז', יו"ר הרשות השנייה.

קודם כל, אני חושבת שהתהליך של בחירה הוא לא הסיפור כרגע. כרגע, כל מי שיכול להאיר איזשהו אור על הפרשה, לצערי הרב לא נמצא פה.

אוה, רוצה רק להפריע לך. סליחה, אוה, אני רק רוצה לומר את הדבר הבא: וכי חשבת שהם היו מגיעים לכן והם היו שופכים אור? אפילו פנס קלוש לא. אבל יחד עם זאת, זה שיח. והיה חשוב לשים את הדברים. כמו שאתם הגעתם, ולא סיפרתם לי סיפורי סוביודיצה מביכים. אוקיי?

נכון. היה חשוב לנו להגיע לכאן. נכון.

אז מעבר לעובדה שזה תפקידכם וכולי וכולי, אוקיי? אבל בבקשה.

אוקיי. אז קודם כל, אני רוצה רק להעיר משהו לגבי העניין הטכני. הרשות השנייה ממנה את נציגי הציבור. הם מונו לפני שמונה חודשים. אוקיי? כמעט רבע מהכהונה כבר מאחוריהם. מי שממנה את יו"ר דירקטוריון חדשות 10 הוא אך ורק דירקטוריון חדשות 10. לרשות השנייה אין סמכות, לא בחוק ולא בשום היבט, להשפיע על. אין לנו קול. אין לנו שום say בעניין.

אנחנו, כמועצה ציבורית, שמענו על הדבר הזה כמו כולכם פה, בתקשורת. אף אחד לא פנה אלינו. ב-30 למאי הייתה את הישיבה המדוברת. אנחנו לא שמענו דבר. התחילו כשבוע- שמונה ימים לאחר מכן, הכותרות בתקשורת. ואכן התחלנו סוג של בדיקה, שהיא נמצאת כרגע בתהליך. מנהלת אותה היועצת המשפטית, הילה שמיר, שהיא יושבת לידי. התחלנו בפנייה לנציגי הציבור. לאחר מכן, עברנו לפנייה לשאר החברים. אני רוצה להגיד משהו, גם בנימה אישית. כי אני מאוד-מאוד-מאוד התחברתי למה שאתה אמרת. כשאני מוניתי לתפקיד הזה, מעולם לא חשבתי שאני אצטרך לעמוד בראש חקירה. לא באתי לעשות את התפקיד הזה. אין לי את היכולות האלה. אני מרחמת על המועצה שלי, שאני זימנתי דיון לשבוע הבא, שכולם יהיו שם. כי אנחנו בעצם צריכים לבוא ולנסות לקבוע - - -

יש לכם הקלטה בזה?

בישיבות שלנו יש הקלטה, יש תמלול ויש פרוטוקול.

על ישיבה שקרתה לפני שבועיים. היא לא מתוקלטת. היא לא מתומללת. של דירקטוריון חדשות 10, כמובן. לא שלנו. בפרוטוקול שיש, אין שום התייחסות.

נו, באמת - - - כותב דבר - - -

סליחה, זה בדרך כלל ככה או שרק במקרה הזה – לא הקליטו ולא תמללו? או שרק אמללו?

את זה צריך לשאול את ערוץ 10. כי זה נוהל. שוב, אני מדברת על ישיבת ערוץ 10. לא ישיבה של המועצה. כמובן, המועצות הן תמיד מתוקלטות.

אנחנו העברנו עכשיו, לבקשת בג"ץ וגם לבקשת היועץ המשפטי, את ממצאי הביניים. אני מניחה שחלקכם ראיתם. עכשיו, זה מאוד-מאוד קשה, כי אני גם מתחברת לכל מה שנאמר פה על גולן יוכפז. גולן יוכפז הוא מנהל מקצועי, שאני, באופן אישי, מאוד נהנית לעבוד מולו. מאוד-מאוד מכבדת אותו. אבל אני אומרת דבר אחד: מדובר פה בדיני נפשות. מדובר פה באנשים, בשם הטוב שלהם, המוניטין. אמרתי את זה ביום הראשון: אם הדברים נאמרו, זה הדבר הכי חמור וצריך לטפל בזה. אבל צריך לדעת עובדתית, האם הדברים נאמרו. וכרגע – ואני מדגישה את המונח כרגע, כי זה רק נתונים חלקיים – כרגע, הנתונים, במקרה הטוב, לא חד משמעיים. ובמקרה הפחות ברור, נוטים לכיוון אחד. יש לנו כשבעה דירקטורים שלא יכולים לאשר שהדברים נאמרו.

- - - אמרו במפורש שלא.

או שאמרו במפורש שלא.

ועדיין, גם הם אומרים שהמילים אליטות ואנשי ש"ס כן נאמרו.

אנחנו מדברים על ביטויים - - -

חד משמעית, אתה צודק.

אני אומר לפי הציטוט שלכם.

חד משמעית: המילה אליטות נאמרה.

והמילים מצביעי ש"ס נאמרו.

- - -

היא לא נאמרה בקשר לזה שהם שכנעו את האנשים להצביע ש"ס.

חבר הכנסת גואטה, ברשותך, אני אתייחס לכל דבר.

אבל הכוונה לאליטות נחמדות וטובות שרוצות לחבק את. אתה יודע.

אני לפחות ראיתי אצל נתי טוקר, שהוא עשה מיפוי.

גם אנחנו ראינו את המיפוי.

אבל שנייה. תנו לי רגע לסיים.

אני מתנצל. פשוט, בכל זאת, גם קצת כואבים.

לגמרי. ואם הדברים נאמרו – בצדק. אוקיי?

אבל בואו נחזור. הכותרת הראשית התחילה, כשאנחנו התחלנו, הייתה – אני מצטערת. אני רק מצטטת: "אני שונא את ש"ס ואת דרעי הגנב".

כולנו מאוד מכבדים ומאוד אוהבים את גולן יוכפז. גם גולן יוכפז, בהתייחסות שלו, כבר לא התייחס ל"דרעי גנב". תקנו אותי אם אני טועה, אבל הטוויטר שלו כבר לא התייחס ל"דרעי גנב". ואז נשארנו - - -

גם הם לא התייחסו. גם ש"ס לא התייחסה לזה.

גם אנחנו לא התייחסנו למילה גנב בכלל. מתחילת הדרך.

אוקיי. טוב. כי הכותרת הראשונה שהתחילה, מבחינתי - - -

זו הייתה כותרת לא שלנו.

שוב אני אומרת: לצערי הרב, לא קיבלתי מעולם שום פנייה רשמית בעניין הזה – לא מערוץ 10, לא מחברי הדירקטוריון. מאף אחד. לא מנציגי ציבור. גם אני הייתי צריכה לקרוא את זה בתקשורת, כפי שאתם קראתם את זה. אז התחלנו בעניין הזה.

ואז לגבי העניין של "שונא את מצביעי ש"ס". ואני מדגישה שאנחנו באמצע. חשוב לי להגיד את זה. אנחנו לא מועצה ציבורית שרגילה בחקירות מסוג זה. לכן, אנחנו עושים את זה נורא לאט, נורא בזהירות. כי, שוב, מדובר פה במוניטין ובשם טוב של אנשים משני הצדדים. אם זה גולן יוכפז, ששם את כל היוקרה שלו, ויש לו, ואת כל הערך, על דבר אחד; וגם יש את רמי סדן שאומר: להד"ם. לא אמרתי את הדברים האלו.

נו, באמת.

ברשותך, אוה, אני לא עושה חקירה כאן.

לצערי הרב, אני צריכה לעשות.

תיכף גם אני אגיד לך את הרעיונות שלי.

אני אשמח.

אבל המפסיד הכי גדול שפה בכל הסיפור ושם את נפשו בכפו, זה גולן.

מסכימה איתך. אמרתי את זה.

הוא נמצא בחזית. הוא, לכאורה, אתה אומר לעצמך: מה הוא צריך להכניס את עצמו לתוך העניין הזה? את יודעת מה, בהפוך על הפוך אתה אומר לעצמך: בגלל זה גם כן. כי לפעמים אתה מגיע במקום.

אז אני יכולה להחזיר לך שאלה: יש מנגד, באמת, ואני פותחת את זה לדיון, כי באמת שאין לי את התשובות; אל תצטטו אותי – אין לי את התשובות, כן? אבל גם מינינו ארבעה נציגי ציבור, שהמועצה בחרה בהליך. חזקה עלינו שגם הם דוברי אמת. זה נציגי ציבור. מעולם גולן לא שיקר לי. בכל השנה ומשהו שאני בתפקיד, מעולם גולן לא שיקר לי. אני אומרת את זה פה.

וכנראה גם לא לאף אחד. אני לא מכיר אותו, אבל - - - בתעשייה הזאת, שבן האדם הוא איש אמת.

אבל אני בכוונה נכנסת, כי דווקא קל לי. לא קל לי – קשה לי. כי אני מאוד מעריכה אותו ואני מאוד מכבדת אותו והוא איש דובר אמת והוא איש מקצוע.

אוה, יש לי רעיון. כי פה עכשיו – זה אומר ואומר ואומר ואומר, וזאת סאגה של אומרים.

צודק.

נכון. עכשיו, בסאגה הזו של האומרים, אני שואל שאלה: בסוף-בסוף צריך למצוא את הכלי. הרי את לא תכניסי אותם לחדר עינויים ולא תכנסי אותו לחדר חושך. אוקיי? אבל יחד עם זאת, ברור הוא שבעננה הזאת; כי תשמעי, יש פה עוד עניין לא פשוט – התנהגות הבעלים כלפי אנשים בתוך המערכת. יש מי שירצה להתעסק עם זה. תיכף נתעסק. זה מה שאנחנו, בין היתר, צריכים פה לבוא ולומר איך ההשפעות האלה.

אני בא ואומר: סליחה. זה אומר: לא אמרתי; אלה אומרים: אמרת. ששלושתם יסכימו ללכת למכונת אמת, לאותו מקום, לאותו גוף, עם אותם שאלות, עם אותם זה. מה העניין? בסוף-בסוף, זה לא סתם עננים. אלה עננים שחורים. לכאן או לכאן. ואי אפשר לתת לזמן. זה לא מסוג הדברים שאתה אומר: ניתן לזמן להבריא אותם. אוקיי? ואני אומר: זה באמת. ואני מכיר את רמי סדן הרבה שנים. אבל זה לא העניין שאני בעד זה או בעד זה. אם רמי סדן אמר – אין לו - - - דקה. רטרואקטיבית הוא לא צריך להיות. ואם אלה העלילו עליו עלילה – דקה הם לא צריכים להישאר בתפקידם, בסופו של עניין. אוקיי? לכן, אתה צריך למצוא את נקודת האיזון. ואני חושב שאם אתם תפנו אליהם; אי אפשר לכפות אולי. את יודעת, אני כבר – איך אומרים? עושה את הצעד לפניכם. אבל יחד עם זאת, ציבורית. את יודעת, גם להגיד לא, זו אמירה. גם להגיד לא, זו אמירה.

יש לנו הרי ישיבה. אני זימנתי ישיבה לשבוע הבא, שכל המשתתפים יהיו נוכחים, ואני בהחלט אעלה את זה. כל הדירקטורים, נציגי הציבור. שוב, אנחנו לא יכולים להכריח אותם. אני יכולה להציע את זה. זה כבר יהיה אצלם.

טוב, אני רוצה לבקש דבר אחד, אוה. קודם כל, תודה. לא נאמר הרבה, אבל תודה. אני, ברשותך, רוצה, אנחנו כוועדה, וגם אני אתייעץ עם היועצת המשפטית ומנהלת הוועדה, אבל בעיקר עם היועצת המשפטית, בעניין המשפטי שבדבר. אנחנו רוצים ללוות ולהיות, לראות את הכול, ברשותך. אני מניח שיש לכם תיקים מסודרים של כל הליכי המינוי, של כולם, לאחור.

ברור. בטח. זה לווה במבקר פנים/חיצוני, בייעוץ משפטי.

אוקיי. אוה, אני רוצה שזה יונח אצל היועצת המשפטית.

הן יסתדרו מצוין.

היועצות המשפטיות שמכירות היטב זו את זו.

הכול פתוח ושוטף.

כן, כן, כן, כן. ואני אומר את זה כדי שנראה את כל התהליכים בכלל, ומה שנוגע למינוי שלו בפרט, מההתחלה עד הסוף.

אגב, אצלנו גם הכול עם תמלילים, מתומלל, מוקלט - - -

אוקיי. לכן, אני אומר: לפחות שבצד הזה, איך אומרים – שתנוח דעתנו לגבי התהליך. אוקיי?

אין בעיה.

אז, גברתי, תודה רבה.

יבוצע.

חבר הכנסת יוסי יונה.

אדוני היושב ראש, אני רוצה גם להודות ולברך על קיומו של הדיון הזה. הוא דיון מאוד חשוב.

עכשיו, ראו, אני לא מומחה, - - - שיסתבר כאן שמבחינת היכולת; אין לנו סמכויות למנות ולפטר אנשים, אבל אנחנו, בכל זאת, בימה ציבורית מאוד-מאוד חשובה. אחת מהחשובות. ועלינו להשמיע את קולנו.

נאמרו כמה דברים ואני רוצה, בחלקם, לחזור עליהם, ולו בגלל שהם מאוד-מאוד חשובים. אכן, עולה תמיהה מאוד גדולה עד כמה הבחירה של מר סדן היא בחירה נכונה, נבונה ומתבססת על שיקולים ראויים. על פניו, בוודאי יש טעם לפגם. גם אם האיש קיים קשרים הדוקים עם ראש הממשלה רק לפני עשר שנים, שתדלן, דובר או יחצ"ן של ראש ממשלה - - -

16 – רק בשביל הפרוטוקול.

כן. תודה. תודה, שלמה, על התיקון. ובכל זאת אני חושב שיהיה מקובל על רבים מאיתנו שיש לטעם לפגם, שאדם שפעל כלוביסט בכנסת והיה יועץ ראש הממשלה, הוא ממונה על גוף תקשורת או יושב ראש של דירקטוריון של גוף תקשורת. מה גם, כפי שגם חברתי, שלי יחימוביץ, אמרה כאן, כאשר אנחנו, כולנו, יודעים עד כמה תשוקתו של ראש הממשלה גדלה או גדולה להיות מעורב בסוגיות תקשורתיות בישראל.

הוא עד כדי כך, אני אספר, שכשאני הצעתי במשא ומתן ששלמה פילבר יהיה מנכ"ל משרד התקשורת ואני אהיה שר התקשורת. אפילו לזה - - -

אז זו נקודה אחת. וכאן יש, כפי שאוה אמרה, זו הפררוגטיבה של חברי וחברות הדירקטוריון לבחור. על פניו, הם לא עשו עבודה הכי טובה בבחירה שלהם. וגם תמוהה העובדה שלא רבים מהם, אם בכלל, היו מוכנים לבוא לדיון כאן. זו אם כן הנקודה הראשונה.

עכשיו, ראו, אדוני היושב ראש, עצמך, אמרת שנפגעת. גם אני רואה בחומרה את ההערה הזו. ואני חייב לומר לכם: כן, הרי לא ניתן להתבלבל בעניין הזה, מבחינת הזהות המזרחית שלי. אני בא מבית שעל קירותיו יש, אחד, את התמונה של הבן איש חי, והתמונה השנייה - - - האחר, זה של המרן עובדיה יוסף. והאנשים במשפחתי – לא אני, אבי; הייתה לו גם פעם תקלה והוא הצביע ש"ס. אבל הוא, כל החיים מצביע מפלגת העבודה. מרן עובדיה יוסף הוא דמות רוחנית עבור הציבור שאני עליו נמנה, וגם אני מעריך אותו. ואפילו עכשיו, כשהיה החכם היומי, בחרתי אותו כאיש שאני מאוד-מאוד מעריך ומוקיר.

עכשיו - - - שוב, חברתי שלי יחימוביץ' שאמרה, ואני חוזר ואומר: כל הציבור הישראלי, על כל מופעיו ועדותיו וקבוצותיו צריך להיעלב מהטענה הזו. זה לא עניין מזרחי.

זה ברור גם לנו שש"ס זה רק דוגמה.

כן.

זה לא הכוונה רק ש"ס.

כל הציבור. זאת אומרת, כאשר מועלית טענה גזענית בחברה הישראלית כלפי קבוצה מסוימת, כולנו צריכים להיעלב. בין אם היא מושמעת כלפי הציבור הערבי, בין אם היא מושמעת כלפי הציבור המזרחי או כשהיא מושמעת כלפי הציבור האשכנזי. כישראלים, כאזרחים ישראלים, אנחנו רוצים לחיות בחברה הומנית, סובלנית, שאין בה מקום להתבטאויות מהסוג הזה.

עכשיו, תראו, האמירה הזאת מאוד-מאוד פוגענית. הדבר שאני מצר עליו – שמעתי היום את יושב ראש הקואליציה, חבר הכנסת דוד ביטן, והעמדה המאוד מאוד סלחנית שלו, והטענה שלו גם שהדברים אולי לא נאמרו. אבל אתם יודעים, אני חושב שכאשר הוא התבקש, הוא אמר שיש בידיו את האימיילים. ביקשו ממנו: תחשוף את האימיילים, והוא מסרב. אז בואו נראה, אגב, את האימיילים הללו.

איזה אימיילים?

אנחנו הגשנו אותם לבג"ץ. הם כבר חשופים.

הגשנו אותם. הגשנו אותם לבית המשפט העליון - - - ושלחנו אותם ליועצת המשפטית של הוועדה.

יפה.

דרך אגב, אני רק רוצה להעיר הערה, ברשותך, אפרופו. תשמעו, גם אנחנו, חברי הכנסת, צריכים להיזהר. ואני פותח או שומע בכלי התקשורת, ואני אומר את זה גם לך, חברי, גואטה, חבר הכנסת יגאל גואטה, שש"ס ויושב ראש הקואליציה, חברי, באמת חברי, דוד ביטן, הגיעו להסכמה עם חברי דירקטוריון - - -

זה לא הניסוח, סליחה. אתה גם צריך להיזהר. זה לא הניסוח הנכון. אני אגיד בדיוק מה היה.

אני תיכף אתן לך.

אדוני, אתה מוכן לאפשר לי לסיים את דבריי?

בבקשה. יש כאן עניין שהוא יותר גדול מסך חלקיו.

- - -

מאוד בעייתי.

זה יהיה בסיבוב הבא, ברשותכם.

תראו, לנו, כחברה ישראלית, אנחנו מאוד-מאוד סלחניים להתבטאויות גזעניות מסוגים שונים. יש לנו פה הזדמנות נוספת לבוא ולומר: תראו, ישנה נורמה ציבורית מחייבת, והיא צריכה לחייב את האנשים גם בתרבות הציבורית שלהם. לאו דווקא כחוק. לפעמים אנחנו לא רוצים דווקא לחוקק חוקים בתחומים הללו.

צודק.

אנחנו רוצים שתהיינה נורמות ציבוריות. בנורמות הציבוריות האלה, אדם שעל פניו; לאף אחד אין בידיו את הוודאות שאכן הדברים נאמרו, אבל בואו נאמר, במידה מאוד רבה של שכנוע: אנחנו חושבים שהדברים נאמרו. אוקיי. עם ספק קל אני אומר את זה. אני די משוכנע. אבל להגיד די משוכנע אני לא ודאי. אז אני חוזר ואומר: אנחנו צריכים שתהיה לנו נורמה ציבורית. אנחנו צריכים שתהיה לנו אתיקה ציבורית. אנחנו צריכים לבוא ולומר: הביטו, כאשר אדם בעמדה בכירה מתבטא בצורה שכזו; בואו נאמץ משהו מארצות הברית. היא לא מדינה אידיאלית. אבל כשמאמן כדורגל בליגה העליונה של ארצות הברית, ה-football האמריקאי, התבטא, אפילו פעם אחת, על שחקן שחור ועל כישוריו, שיש להם איזושהי זיקה עם הטבע הביולוגי שלו – העיפו אותו לכל הרוחות. לא על פי חוק. - - - יש נורמה ציבורית שדברים כאלה לא אומרים.

אנחנו חוטאים בכך שעדיין אין לנו נורמות ציבוריות. אנחנו צריכים ליצור מצב שבו אפס סובלנות להתבטאויות גזעניות. ואני, פה, יחד עם חבריי, אנחנו יוצאים בקריאה שהנורמה הזו תתיישם. גם במקרה הזה. עדיין, אוה, יש ספק? לפחות שתהיה העמדה שלכם כפי שאדוני היושב ראש כאן הציג אותה. אמרת את הדבר הבא: היה ואכן, בסופו של יום, אנחנו אכן משוכנעים שהאיש אמר את הדברים הללו – אז אנא; אנחנו קוראים כאן לחברי הדירקטוריון, לחברות הדירקטוריון – ולו יום אחד הוא לא יכול לכהן בתפקידו, משום שזו פגיעה מתמשכת. זאת אומרת, הפגיעה נעשתה כאשר הדברים, לכאורה, נאמרו. המשך כהונתו זה המשך של הפגיעה.

תודה.

אגב, חד משמעית. זו אמירה שאמרנו במפורש – שאם הדברים נאמרו זה חמור מאוד, ולא ניתן לעבור על זה לסדר היום.

צריך להגיד את זה בעברית: הוא לא יכול להמשיך בתפקידו אם הדברים נאמרו.

אני רוצה לחדד: הרשות השנייה לא ממנה ולא מפטרת יו"ר.

נורמה ציבורית.

כן. בסדר.

העניין ברור לי, אבל יש לכם נציגי ציבור, יש לכם אמירה ערכית.

חד משמעית. חד משמעית.

אתם הגוף. אתם בסוף חלק.

אני רוצה גם שגברתי, היועצת המשפטית, תקשיב: אין כאן עניין של משפט. זה לא שאני יכול להגיד: לפי סעיף זה וזה, אדוני יפנה את כסאו. הדיון, כולל הדיון כאן, הוא דיון ציבורי. האמירות הן ציבוריות. כי גם תפקידנו שייאמרו אמירות ציבוריות.

עכשיו, אני אגיד לך רק, חברי, לפני שאני מעביר אליך את רשות הדיבור, כך. אני מקריא מההודעה של הדובר של חבר הכנסת דוד ביטן, חברי. זאת אומרת, הודעת דובר.

הדובר של חבר הכנסת דוד ביטן.

כן. הוא הוציא. הוא פרסם את זה לכל כלי התקשורת. זה גם הגיע אליי.

יופי.

יו"ר הקואליציה, חבר הכנסת דוד ביטן, וחבר הכנסת יגאל גואטה, מטעם סיעת ש"ס, הגיעו לסיכום המקובל על דירקטוריון ערוץ 10, ולפיו מר סדן לא יחל לכהן בתפקידו עד לאחר הכרעת בג"ץ בצו הביניים ועל פי תוכן אותה החלטה. לאחר ההכרעה בצו הביניים יישבו – זה כבר עניין פוליטי. אתם תמיד, איך אומרים, יכולים לשבת ולקבל החלטות ביניכם.

אז מדויק, כמו שכתוב. אני רק אגיד לך לגבי הנושא הזה.

אני תיכף נותן לך. רק אגיד לך מילה מנקודת המבט - - -

אבל אם אני אגיד לך את מה שעשינו, אתה לא תצטרך להגיד כלום.

בבקשה.

אני לא הגעתי לסיכום עם ערוץ 10. אני לא מכיר את ערוץ 10. לא דיברתי עם אף אחד מהם. לא ראיתי אף אחד מהם.

בסדר. מישהו דיבר איתם בעקבות הסיכום.

רגע. רגע, רגע. אני אגיד את הכול. אנחנו לא מסתירים פה שום דבר.

אמר לי חבר הכנסת דוד ביטן: מה עושים כדי לעצור את - - -

להנמיך להבות.

להנמיך את המאבק הזה? כן. אמרתי לו: פשוט מאוד – שרמי סדן ילך הביתה. אמר לי: אני לא יכול. אמרתי לו: אני יודע שאתה לא יכול. הציע לי הצעה. אמר לי: תקשיב, ערוץ 10, מקובל עליהם שהוא לא יחל לכהן בתפקידו כיו"ר חברת החדשות עד להכרעה בצו הביניים של בג"ץ. אפשר עד אז קצת שקט? אמרתי לו: כל זמן - - -

ומה יקרה - - -?

רגע. אני אומר את זה פה, בדיוק מה שאמרתי לו. אני לא יודע להגיד פה ושם דברים אחרים.

נעים מאוד.

אבל למה אתם מטילים את כל יהבו של בג"ץ?

נעים מאוד. קוראים לי יגאל גואטה. תקשיבי עד הסוף. תאמיני לי, דעתך תנוח.

אוקיי.

אמרתי לו: מר איתן כבל, יושב ראש הוועדה - - -

הוא מדבר שזה מקובל על דירקטוריון ערוץ 10.

על הנהלת ערוץ 10. ככה אמר לי.

על הנהלת ערוץ 10.

הנהלת ערוץ 10. בסדר.

ככה הוא אמר לי.

טוב. בסדר.

אמר לי: מקובל עליהם שהוא לא יחל לכהן בתפקידו עד להכרעה בצו הביניים של בג"ץ.

אבל הם לא קובעים - - -. אוקיי. לא משנה. סליחה. נשמע לי קצת - - -

הוא אומר מה שנאמר לו.

אתה מביא דברים בשם אומרם. בסדר.

אבל תן לי. אני אומר לך את הדברים כהווייתם. מיום שעמדתי על דעתי לא שיקרתי.

אם אכן כך הדברים, אני מוכן להגיע איתך להסכם. לא איתם. אין לי הסכם איתם. אני לא יכול לעשות הסכם איתם. אם הדברים הם מקובלים; גם לו אין הסכם איתם. הוא דיבר איתם ואמרו שזה מקובל עליהם. הוא לא הסכים איתם ולא כפה עליהם ולא כלום. אמר לי: הדברים מקובלים עליהם. אמרתי: אם הדברים מקובלים עליהם, הם, לעת עתה, מקובלים גם עליי. והודעתי לו חד משמעית. ושלא תתבלבל לרגע: אנחנו לא עצרנו את המאבק. אני גם מודיע לך, בשל גילוי נאות, שאני מחר מגיע לוועדת הכלכלה וצועק בקול גדול על האמירות האלה. אפשר לשאול את חבר הכנסת דוד ביטן אם הדברים אכן נאמרו. לכן שלא תחשבו – אנשים מדברים, ירדנו מהעץ, לא ירדנו מהעץ. אבל אני רוצה באמת לדבר על עצם הדברים ולא על הפוליטיקה, מה שנקרא. באמת. כי הדברים הם יותר מדי חמורים מכדי לקרוא להם פוליטיקה. באמת. הם ממש חמורים.

אני, באמת, בראשית דבריי, ואני חושב שאני מייצג גם פה את שאר החברים שלי, שאולי שכחו לומר את הדברים. אני באמת רוצה בראשית למחות בקול גדול על אי ההגעה של האנשים מערוץ 10 שהוזמנו ולא הגיעו. אני באמת חושב שזו התנשאות איומה והמשך של ההתנהלות של האליטות, כאילו הם הריבונים של המדינה הזאת. אז זה לא משהו נקודתי.

יגאל, אבל יש שם אנשים שזה מטה לחמם, והם פוחדים - - -

ולכן הם לא יכולים להגיד את האמת?

לא. הם פוחדים שהם יפוטרו. אתה חייב לקחת את זה בחשבון. באמת.

כן. שזה מעצים את הבעיה. אי אפשר להתעלם מזה.

בסדר. אז אני מוחה על אלה שהם מטילים עליהם אימה, שלחמם לא יהיה מצוי בפיהם. בסדר?

זה לא פשוט לאנשים לבוא - - -

אני מבין את זה בהחלט. אני מבין את זה בהחלט. אני מבין את זה בהחלט. בגלל זה גם אמרנו את דברינו לגבי הנושא הזה.

אני אתייחס לזה - - -

אבל דבר אחד כן צריכים לדעת. שמעתי איזשהם דיבורים – אנשי ערוץ 10. לא יודע בדיוק מי אמר. אני לא רוצה גם סתם להגיד. אבל אני שומע דיבורים, ככה, מאחורי הפרגוד: מה אתם מבלבלים את המוח, פוליטיקאים מתערבים. זה גוף פרטי. זה לא גוף פרטי. אבל לא שמעתי שכשהם הצטרכו עזרה, כשהם היו צריכים עזרה, שדיבר עליה היושב ראש בזמנו, שהוא פעל לילות כימים כדי לעזור להם, לא אמרו: מה פתאום חבר הכנסת איתן כבל מתערב? תנו לנו להסתדר לבד, אנחנו גוף פרטי.

נקודה יפה.

אני ביקשתי, דרך אגב, מהעוזר שלי. עדיין לא קיבלנו תשובות. אני רוצה לדעת פעם אחת ולתמיד כמה כסף קיבלו פה, ערוץ 10, או מה עשו בשבילם במשך כל השנים, על מנת שהערוץ הזה לא יקרוס. הרי זה גוף פרטי. אולי חבר הכנסת איתן כבל תעזור גם לי? תסדר לי איזה עשרה מיליון שקל. תעשה טובה. מה הולך פה? זה גוף פרטי, נכון? איך בכלל נותנים לו כסף? אני לא יודע על מה נתנו. אני רוצה לבדוק את זה. לכן, אני לא מתבטא בנושא הזה. אבל זה ברור שניתנו להם הטבות, שאני לא יודע מי הם ומה הם, שאני כגוף פרטי לא מקבל. לא מקבל. גם לי יש עסק פרטי, ואני מאוד-מאוד הייתי שמח לקבל את העזרה שהם קיבלו.

היה לך. אסור כבר.

היה לי. כן. לא, עד ה-24 ליולי, חבר הכנסת איתן כבל. זה בסדר. כן.

עכשיו, אחרי פתיחת המחאה שלי, אני רוצה לחזור לדבריו של היושב ראש. סליחה שאני מנסה לתקן. אדוני היושב ראש אמר שאסור לנו להתערב במינוי של מי יהיה. והוא צודק. ואני מסכים שאסור להתערב במינוי של מי יהיה. אבל אני, ביחד עם זה, חושב שחובה עלינו להתערב במינוי – מי לא יהיה. שאדם שאומר אמירות כאלה, ברור שלא יהיה.

אם אמר.

ואין מקום להתחיל להגיד: הוא התנצל, הוא יבקש סליחה. הוא לא יהיה.

זה נאמר בצורה - - -

אבל זה חובה עלינו, כן להתערב.

ואני שוב פעם חוזר ואומר, אמרתי את זה בכל ערוצי התקשורת: אין לנו דבר וחצי דבר, לא לי ולא לסיעת ש"ס, כנגד רמי סדן ברמה האישית. לא מכיר אותו. לא יודע מי הוא. פעם ראשונה שראיתי אותו זה היה בטלוויזיה. לא יודע מי זה האיש הזה. בכל אופן, הדברים פה הם מאוד-מאוד ברורים. אני לא מתייחס רק לדבריו של גולן יוכפז. בסדר? שבאמת, אני גם אותו לא מכיר, אבל שמעתי מכל הקשת התקשורתית שהאיש הזה הוא איש שדובר אמת ולא תפסו אותו אף פעם בקלקלתו בנושא הזה. ואני בכוונה מצטט, כי אני לא רוצה להגיד דברים שלא נאמרו, וסליחה שאני מטריח את הוועדה: ראוי – הוא אומר, גולן יוכפז – שהדברים ייאמרו באופן ברור: סדן אמר לחברי הדירקטוריון ולי – גולן יוכפז – אני שונא את ש"ס ודרעי כמותכם באליטה. כל תיאור אחר חוטא לאמת, אומר גולן יוכפז.

אומר מנכ"ל ערוץ 10, יוסי ורשבסקי: הייתי בישיבת דירקטוריון חדשות ערוץ 10 שבה דיבר רמי סדן. הוא התבטא באופן גזעני על ש"ס. ביטוי שאין לו מקום בקרבנו. אז זה לפי השיטה הוודאית שהוא אמר, ואמר דברים חמורים מאוד-מאוד-מאוד. אבל גם לשיטתה של הרשות השנייה, שאכן עשתה בדיקה.

אנחנו באמצע הבדיקה, עדיין. לא סיימנו אותה.

אין לנו שיטה. אין לנו שיטה, עדיין. - - -

אני אומר רק מה שאתם אמרתם. אני הבאתי ציטוטים בשביל לא להגיד אות שלא אמרתם.

מרבית הנוכחים הסכימו שבמהלך הדיון עשה מר רמי סדן שימוש במילה אליטות, ומרביתם ציינו שדבריו נקטעו על ידי הנוכחים. בנוסף, הסכימו מרבית הנוכחים כי בהמשך דבריו התייחס מר רמי סדן לתושבי הפריפריה ולקהל מצביעי ש"ס.

מר רמי סדן בעצמו, אצל ירון וילנסקי, אמר: לא הוזכרה המילה ש"ס. קרי, רמי סדן שקרן. סליחה. עד אתמול התבטאתי בלא דובר אמת. לא יכול יותר – הוא שקרן. שיסלח לי. הוא פשוט שקרן. לא הוזכרה המילה ש"ס. זה מוקלט. רואים את זה בכל העולם. הרשות השנייה אומרת: במפורש כן.

אני מצטער שאני מתרגש. פשוט אני באמת מדבר נהמת ליבי והדברים הם כואבים. כמה אפשר לתעתע בציבור הזה? כמה אפשר לתעתע בכל העולם? ואני כבר לא מדבר על האמירות הפתטיות והמטומטמות, תסלחו לי על הביטוי, עם האישה המרוקאית המופלאה. הבחור אינו דובר אמת, ועל זה לבד הוא צריך ללכת הביתה. אם גולן יוכפז צודק או אם גולן יוכפז לא צודק – הוא שיקר במפורש אצל ירון וילנסקי, שהמילה ש"ס לא הוזכרה.

לכן, אני בהחלט חושב שאחרי שגולן יוכפז אמר: אני מוכן להיבדק במכונת אמת – ככה נאמר לי. מוכן. בואו, קחו אותי למכונת אמת. פנו למר רמי סדן, אמרו: בוא, תבוא אתה למכונת אמת. מה הבעיה? אני לא מבין מה הבעיה? מה הסיפור פה? תבוא למכונת אמת, תגיד את הדברים. אמרת או לא אמרת.

אנחנו, כתנועת ש"ס, ואני שמח באמת על הצטרפות של החברים מהמחנה הציוני ומהרשימה המשותפת. בישיבה הקודמת הייתה - - -

דרך אגב, אם זה היה ביום כנסת, אני מבטיח לך - - -

נכון. נכון, נכון, נכון, נכון. ואני רוצה להגיד לכם באמת ולשבח את כולם שקיבלנו על זה תמיכה. אני לא יודע מה זה קיבלנו. זו באמת בעיה של כולנו, כפי שאמרה חברת הכנסת שלי יחימוביץ בדבריה. זה לא עניין, לא של ש"ס ולא של אף אחד, אבל דבר אחד ברור, שצריך לקרות במדינה הזאת: שכל מי שיצייץ אמירה גזענית, הוא יעוף כמו טיל מכל תפקיד ציבורי במדינה הזאת. זה דבר שצריך להיות ברור. הוא לא ייכנס בכלל לתפקיד הזה. ולא ש"ס ולא כלום. מדובר פה במיליוני מזרחיים שנפגעו מהאמירה הזאת. אני ביקרתי אצל מסעודה בשדרות. הילדים שלה מצביעים ליכוד, רבותיי, לא ש"ס. מה לעשות.

אני חוזר בחזרה לפרקטיקה. אמרה הגברת אוה מדז'יבוז' שהעניין הוא לא איך הוא נבחר. אני חושב שהעניין הוא גם כן איך הוא נבחר. כי הם בעצמם, הרשות אומרת שמרבית הנוכחים הסכימו שבמהלך הדיון הוא עשה שימוש וזה וזה, ועצרו אותו, והוכיחו אותו על כך. אז איך בחרתם אותו? אבל היא גם אמרה: אנחנו לא מיומנים בחקירות, ואני מסכים איתך. אתם צריכים להתעסק בתקשורת, בעניינים שלכם. אבל ריבון העולמים, כשאני לא מבין במשהו, אז אני נותן אותו למישהו מקצועי שמבין בו, שיעשה אותו. אז תקומו ותתכבדו ותיקחו איזשהו גוף חיצוני שכן מבין איך חוקרים את הדברים האלה. ואני לא מנחה אתכם איך לעבוד. באמת שלא. אין לי ספק, באמת. אני חושב שאין מישהו שלא רוצה פה את חקר האמת. והנה, אני אומר שאם מר רמי סדן לא אמר את הדברים, אני אעמוד בראש חוצות, כולל יושב ראש תנועת ש"ס, השר אריה דרעי, בכיכר העיר ואבקש ממנו סליחה. אבל אני בטוח שזה לא יקרה כי הוא אמר את הדברים. אבל בבקשה מכם, את אומרת בעצמך: אנחנו לא יודעים להתעסק בזה. אנחנו לא עסוקים בחקירות ולא בכלום. אנא מכם, קחו את זה למי שכן מבין בחקירות או לאיזה שופט בדימוס, אני לא יודע למי – שיחקור בבקשה את העניין הזה.

תודה רבה.

תודה. תודה לך.

יאיר, בבקשה. שם ותפקיד לפרוטוקול.

יאיר טרצ'יצקי, יו"ר ארגון העיתונאים. ואנחנו, בין היתר, הארגון היציג של העיתונאים בחדשות 10.

אני מוכרח לומר שלא נוח לי להיות בכנסת בנושא כזה. אני חושב שבסופו של דבר, חברת חדשות, שגם החוק מגדיר את העצמאות של - - -

אני אשתף אותך: אני בטוח שלאף אחד מהנוכחים פה לא נוח.

אגב, לי נוח, אדוני היושב ראש.

כן?

מה.

הכוונה על הסיטואציה.

בסדר. בגלל זה צריך לשים לה סוף.

בשביל זה אנחנו פה.

חבר הכנסת יגאל גואטה דיבר באמת על ההקלות שערוץ 10 קיבל בעבר. אני הייתי פה לפחות באיזה עשרה דיונים. אני חושב שלא בכדי הדיונים האלה חוזרים על עצמם. מישהו מנסה להפוך את ערוץ 10 ואת חברת החדשות של ערוץ 10 למשהו שהוא בתוך שדה הקרב הפוליטי. אני חושב שאת הבעיות של ערוץ 10 אפשר היה לפתור הרבה יותר מוקדם. הם כבר הרבה יותר מוקדם היו יכולים לקבל רישיון. מישהו כל הזמן שימר את העניין הזה בשביל שעיתונאי ערוץ 10 ומנהלי ערוץ 10 וכולם יצטרכו לעלות מידי חצי שנה או שנה לכנסת. ואני אומר: ככה להתרפס בפני פוליטיקאים ולהרגיש שהם צריכים את הפוליטיקאים בשביל לשרוד. ובתוך זה, מישהו רוצה להשפיע על מה שקורה בערוץ 10.

עכשיו, אני אישית מכיר את גולן יוכפז ואני מאמין לו. אני מאמין לדברים שהוא אומר, ואני חושב שמה שציטטו ממר רמי סדן נשמעים לי דברים לא ראויים ליו"ר דירקטוריון. אמרו על זה מספיק ואני מעדיף לא להתעכב על זה, ורוצה דווקא לדבר על המינוי עצמו. הרי בסופו של דבר, מה זה נציג ציבור? ואני שם כרגע בצד אם הוא יו"ר דירקטוריון או לא יו"ר דירקטוריון. הרי מה התפקיד של נציג ציבור בתוך דירקטוריון של חברת חדשות? המטרה שלו זה לדאוג, כנציג הציבור, שאינטרסים פוליטיים לא ייכנסו לתוך כל האטמוספרה של חברת החדשות, ושאינטרסים מסחריים. ואת מי שמו כנציג ציבור, ועוד בחרו בו להיות יו"ר הדירקטוריון? אדם שמתפרנס מלקדם אינטרסים פוליטיים. מתפרנס מלקדם אינטרסים מסחריים. ובנוסף לזה, מקורב לפוליטיקאי, ולא לסתם פוליטיקאי, אלא לפוליטיקאי מספר אחת במדינה, שהוא גם שר התקשורת וגם ראש הממשלה. מינוי פחות סביר מזה, גם לדירקטוריון וקל וחומר ליו"ר הדירקטוריון – אני לא מצליח לחשוב על שום מינוי פחות סביר. וזה עוד בלי קשר, עוד לפני שבכלל מגיעים לציטוט. ואני אישית מצר על זה שגם לא השמענו קול צעקה ברגע שהוא נכנס לדירקטוריון, כי זו הייתה הנקודה המכריעה. אדם כזה לא אמור להיות בדירקטוריון. ואני לא מכיר את מר רמי סדן, ואין לי שום טענה כלפיו ברמה האישית. יכול מאוד להיות שבסופו של דבר הוא אדם נחמד וטוב. שכל מה שרצה זה לשרת את הציבור נאמנה, כמו שאנשים הולכים לדירקטוריונים של חברות אחרות והכול בסדר. אם המטרה של רמי סדן היא לדאוג לציבור ולדאוג לעיתונות העצמאית, שזה, על פניו, התפקיד של מי שהולך להיות בדירקטוריון של חברת החדשות; המעשה שהוא צריך לעשות עכשיו זה לפרוש.

הדבר הזה, כל המינוי הזה זו פגיעה חמורה. פגיעה חמורה בנראות של חברת החדשות. כמי שיושב שם בדירקטוריון, כיו"ר הדירקטוריון, בתפקיד חשוב, אדם שמתפרנס כלוביסט ויחצ"ן – זו פגיעה מאוד גדולה, גם אם זו לא הכוונה שלו. גם אם בפועל הוא לא באיזה ניגוד עניינים או שהוא יודע לבוא ולעשות את ההפרדה. עצם מראית העין כבר יצרה את הנזק. ואם הוא רוצה לדאוג באמת לקדם את המטרות הציבוריות, הוא צריך לפרוש וללכת. לשבת בדירקטוריון אחר, שבו אין ניגוד עניינים ליחצ"ן ולוביסט ומישהו שהוא מקורב לראש הממשלה.

עכשיו, אני חושב שעצם זה שמפלגת ש"ס הלכה ולחצה על הליכוד ולחצה על ראש הממשלה – זה בדיוק מעיד את מה שנראה לי שכולם מבינים: שבסופו של דבר הכתובת לדברים האלה היא ראש הממשלה. אני לא יודע אם ראש הממשלה הוא זה שדחף אותו לשם, אבל לכל הפחות אנשי ש"ס, ואני סומך על השר אריה דרעי בכל מה שקשור לחוש הריח הפוליטי שלו; יודע שהוא לכל הפחות יכול להוציא אותו משם. זה כבר מעיד על זה - - -

לא, לא. הכיוון היה בגלל שהוא שר התקשורת, פרופר. ממש כך. כי הרי, שוב פעם: ערוץ 10 כפוף לרשות השנייה. הרשות השנייה כפופה לשר התקשורת. וכך חשבנו. - - -

נו, אז מה.

- - -

והשר אריה דרעי אמר היום בריאיון במפורש – ראש הממשלה אמר לו: אין לי שום סמכויות בעניין הזה.

לכן לא פנינו אליו יותר.

ואתם בעצמכם, כשהגשתם בג"ץ נגד כל האירוע הזה, אפילו לא שמתם אותו שם כמשיב.

נכון.

את ראש הממשלה. כי הוא באמת, אין לו שם שום say. זה הכול.

נכון. באמת. כי הבנו שהוא לא רק שלא יכול, לא רשאי להתערב.

נכון.

הנחנו לזה.

נכון.

אבל שוב פעם, הפנייה אליו הייתה לא כראש ממשלה עם כל מיני קומבינות, אלא כשר התקשורת נטו.

אז הרמיזות הן לא במקום - - -. זה צפוי. זה מאוד צפוי.

אני אומר: בסופו של דבר, זו התחושה שנוצרת. ובדברים האלה לפעמים - - -

אנחנו מדברים על עובדות. לא על תחושות.

אז אני אגיד לך על מה אני מדבר: אני מדבר על מראית עין ציבורית. ויש גופים שבסופו של דבר מראית העין הציבורית – זה הנכס הכי חזק שלהם. וחברת החדשות של ערוץ 10 – הנכס הכי חזק שלה זה שהצופים בבית יידעו שאין שום סיכוי שתהיה שם מעורבות פוליטית, ואין שם שום סיכוי שיושב מישהו בדירקטוריון, שהוא מקדם אינטרסים מסחריים. וגם אם הוא לא מקדם את האינטרסים הפוליטיים וגם אם הוא לא מקדם את האינטרסים המסחריים, עצם זה שנוצרה מראית העין, זה כבר פוגע בחברת החדשות. ואם הדאגה שלו היא לחברת החדשות, הוא צריך לפרוש מהדירקטוריון באופן מיידי.

מר יאיר טרצ'יצקי, אני רוצה לומר לך משפט אחד, ברשותך. ואנחנו כבר פה קולגות בעבודה, וגם בהמשך למה שחברת הכנסת שלי יחימוביץ' אמרה: אתה יודע, אי אפשר לשלוח את הפוליטיקאים כל הזמן לקרב. אוקיי? כל אלה שמצייצים בטוויטר. כל אלה, אתה יודע, שיש להם מה לומר. אם העניין הזה, אתה מבין? אני לא שמעתי שום. כמעט ולא ראיתי מאמרי מערכת. התקשורת כולה פתאום, איך אומרים – נכנסה לאיזה סוג של דום שתיקה. אפילו על הסיקור של העניינים האלה, לא שמעתי כמעט את אף אחד מהם. אני אומר את זה מבלי לקבוע עכשיו, אתה יודע, עמדה. אי אפשר לבוא ולהגיד לנו. דרך אגב, מה שאומרים לחברת הכנסת שלי יחימוביץ' גם אמרו לי. זה לא. איך אומרים? את יודעת, אומרים: עזוב את העניין הזה. זה לא מה שחשוב. ראש הממשלה, המעורבות שלו. סליחה. בכל הכבוד. אני יודע, כשאנשי תקשורת, גם בכירים, יש להם מה לומר – הם לא מתביישים לומר את זה. פתאום, איזו הסכמה כזו, איזה ענן כזה. אתה יודע, כולם התיישבו להם על הענן וממליצים לנו, הפוליטיקאים, מה להגיד או במה לעסוק. אני אומר את זה לך בידידות רבה. אתה יודע, אתה יכול לחייך ככה, חצי חיוך. כי בסוף - - -

- - -

סליחה. אפילו אני לא יודע להגיד מילה בעניין הזה. כי אני אומר את זה. כי אתה ואני ישבנו פה. גם אתה מהצד ההוא, גם אני מהצד הזה, חברת הכנסת שלי יחימוביץ' מהצד הזה, היועצת המשפטית מהצד הזה – ונלחמנו מלחמות עולם. הנה, פה זוכרים את המלחמות, כדי באמת לייצר את ההפרדה. כדי באמת ובמידה רבה, רשות השידור, תאגיד השידור, כפי שהוא נבנה, הוא סוג של. אתה יודע את זה. היית חלק מזה. אנחנו כבר לא אחראים על מעבר. אתה יודע, אני לא יכול - - -

לא באתי לפה להמליץ. אמרתי לך, אני חושב שהדיון, לאו דווקא היה צריך להיעשות פה. ההיפך. הקריאה שלי היא לא לפוליטיקאים, אלא למר רמי סדן עצמו. אם זו הדאגה שלו: עצמאות חברת החדשות – שיפרוש.

אוקיי. תודה. תודה.

דרך אגב, רק משהו קטן בהקשר למה שאמר היושב ראש בהמשך: אני מודה ומתוודה שאני טירון בראיונות, ואף פעם לא יצא לי להתראיין. בטח לא בטלוויזיה. כחבר מועצת עיר התראיינתי פעם ברדיו. אבל הדבר שהכי לא הבנתי, וכנראה שאני גם לא אבין בחיים; התראיינתי בכמה ערוצי תקשורת ועיתונים בימים האחרונים. ומשהו מעניין קרה, שאני לא מצליח להבין אותו. אולי מישהו פה יחכים אותי. כשיצאנו נגד הסיפור הזה של פרשת רמי סדן, מה שנקרא – אז כל אנשי התקשורת אומרים: דחילקום, מה אתם תופסים? נו, מה קרה? אתם מטפסים על עץ גבוה. - - - מה אמר. חלק אומרים בכלל שהוא לא אמר. וגם אם הוא אמר – מה, אתם מבקשים לפטר אותו. אתם נורמליים? אתמול כשהיה הסיפור עם חבר הכנסת דוד ביטן, אז כולם אמרו: מה, התקפלתם? לא הבנתי. אז מה, אנחנו צריכים לעשות או לא לעשות? זה בעתיד כנראה גם אני לא אבין.

תעשו מה שנכון. תעשה מה שנכון. זה הכול. תמיד.

אני עוד ממשיך לעשות מה שנכון. כן.

תודה. תודה.

אתה רוצה, בבקשה, אדוני המנכ"ל להתייחס? ואחריו חבר הכנסת אחמד טיבי.

משפט אחד קצר. ואני באתי לפה בעיקר כדי לכבד את הוועדה ואת חברי הכנסת, אם רוצים לשאול שאלה.

לצורך העניין, אני כמנכ"ל משרד התקשורת, אין לי שום say פורמאלי בעניין לחלוטין. גם מבחינת מבנה החוק.

ראש הממשלה קיבל טלפון מהשר אריה דרעי כשהוא היה ברוסיה על כל העניין הזה, כשלא היה ברור - - -

לא, זה היה הפוך. סליחה. ראש הממשלה התקשר לשר אריה דרעי.

אני התקשרתי לשר אריה דרעי עוד כשראיתי את הכותרת בעיתון הראשון. אני אומר לך.

לא, אמרת שהשר אריה דרעי התקשר לראש הממשלה.

מתוך כבוד אליו, רק כדי להגיד לו כמה מילים אישיות. אבל מעבר לזה, באיזשהו שלב הייתה שיחת טלפון כנראה, שבעקבותיה התקשר אליי ראש הממשלה ואמר לי: תשמע, תבדוק מה קורה. ואני במיידי – אני אמרתי את זה אז, on camera, לכתבת של גלי צה"ל שהייתה פה. לא התערבנו בזה. ישר פניתי לרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, שהיא הגוף הרגולטורי. אמרתי להם: תעשו בדיקה. תבדקו מה קורה שם. משם כל השאר התגלגל.

ראש הממשלה בעצמו, במסיבת עיתונאים, עוד באותו יום, אמר את הדברים מאוד ברור, מה שכולם אומרים פה: אם הדברים נאמרו הם מאוד-מאוד חמורים, אבל קודם כל צריך לבדוק אם הם נאמרו או לא נאמרו. אני חושב שמאז אנחנו נשארנו בדיוק באותה סיטואציה.

זהו. זאת הנקודה.

אבל יש לי שאלה לפני כן, לפני שאתה הולך: האם אדוני כבר קיבל הנחיות משר התקשורת לגבי בזק?

אני מחכה שיחליטו - - -

לגבי העברת הסמכויות.

לגבי העברת הסמכויות צריך לקבל החלטה. צריך להודיע בממשלה מי השר.

- - - אתה יודע, על סדר היום.

לא, לא. אני מעריך שיש מספיק שרים שישמחו לקחת.

הוא יעביר את זה לשר אחר?

זאת הכוונה. שהסמכויות, שהן - - -

טוב. אז אנחנו נצטרך לזמן, על פי התקנון, שני שרים.

לא. למה? תלוי במה אתה מתעסק. רוב הדברים שאתה מתעסק פה יישארו בידיו של ראש הממשלה.

אמרתי.

אוקיי. אדוני המנכ"ל, תודה וגם תודה על שיתוף הפעולה לאורך כל הדרך. תודה.

תודה לכם, ואני מתנצל.

ואנחנו אמורים להיפגש גם בקרוב בענייני ברית המועצות. ואני מאוד מבקש, אני מאוד מבקש, מאוד-מאוד, שענייני העובדים. אם צריך, אפילו נעשה פגישה מקדימה – אתה, אני – כדי לסכם את העניין הזה.

בסדר גמור.

תודה.

תודה וסליחה.

תודה.

דרך אגב, זה לא בסמכותו לבקש מהרשות לעשות בדיקה חיצונית?

תיכף. אנחנו תיכף.

סתם, רציתי לשאול - - -

חבר הכנסת אחמד טיבי, תודה. בבקשה.

תודה רבה, אדוני.

הדבר הראשון הוא עצם המינוי. עצם המינוי, שעל פניו נשמע כמו מינוי פוליטי. והדבר השני הוא ביטויי השנאה שמיוחסים למר רמי סדן, שגם אני לא מכיר אותו. ואם הדברים שהתפרסמו נכונים; כלומר, הוא אמר את הדברים או חלקם או מה שמיוחס לו על פי אנשי ערוץ 10 או מה שמיוחס לו על פי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ולאחר מכן נבחר ברוב קולות – יש כאן בעיה קשה ביותר. בעיה מוסרית. וזה מחזק את הטענה או ההיבט הראשון של המינוי הפוליטי. כנראה. שמישהו בא מוכן כדי להצביע עבור המועמדות - - -

שלא הייתה לו ברירה.

כן. לא הייתה לו ברירה או שהוא השתכנע מאוד מההסבר של הממליצים לגבי כישוריו של האיש.

כן, כן. אני אומר.

או שהוא רצה.

אוקיי.

עכשיו, אני רוצה להקריא את שמות חברי דירקטוריון חדשות 10, ברשותכם. יכול להיות שהשמות יהוו הסבר אפשרי להתנהלות. למה אתם מחייכים? לא יודע. לא הקראתי את השמות עדיין.

מחייכים בציפייה.

כן. ציפייה דרוכה.

1. רמי סדן.

2. יוסי ורשבסקי.

3. איתן זינגר.

4. מודי פרידמן.

5. יואב הלדמן.

6. זוהר קדמון סלע.

שהיא פה.

7. אורנה לביא שטיינר.

8. אור רם.

9. ירון שגב.

10. שי רקאנטי.

אני רוצה לשאול: אני לא מכיר היטב את החברה הישראלית ואת החברה היהודית, ואני לא יודע מי כאן מזרחי ומי כאן אשכנזי. אני יודע מי כאן יהודי ומי כאן לא ערבי – מהשמות האלה. אני יודע. לפי השמות. עכשיו, אני אבקש מהוועדה או מיושב ראש הוועדה להסביר לי האם יש כאן מזרחיים בדירקטוריון הזה.

רקנאטי, לפחות.

יווני, יווני.

יווני?

כן. כתבתי לו: כמו סלט יווני.

עכשיו, הרי לא סתם אני שואל את השאלה הזאת, כי אני חושב שבדירקטוריונים רבים של חברות ממשלתיות אין הרבה מזרחיים כייצוג הולם, ובדירקטוריונים רבים אין ערבים. אני מצטער שאני מקלקל או מכניס את הערבים לאיזו מסיבה של יהודים. אוקיי? כאילו intruder. כאילו פולש. אבל הדברים קשורים, אדוני היושב ראש.

אמר חבר הכנסת יגאל גואטה, ואני מודה לו על כך, ואני אזכיר לו את זה בכל פעם שדברים מתרחשים כנגד אחרים. הוא אמר: כל מי שמתבטא בגזענות נגד אחרים, חייב לסיים את תפקידו. אתה יודע, ככה לא יישארו אנשים בשירות המדינה.

שלא יישארו.

טוב מאוד.

שלא יישארו.

כן. זה יהיה הסף.

שלא יישארו. אני עומד מאחורי מה שאני אומר.

עד שזה ייגמר.

אני מצדיק את מה שאתה אומר. אני מסכים עם מה שאתה אומר. ולכן אני רוצה לומר לך. כי אני מבין את הכאב שלך, את הכאב שלכם.

שלנו.

ואני אומר לך: למה אני מתחבר לזה? כי אני מייצג אוכלוסייה שהיא קורבן של ביטויי שנאה. אצלכם לפחות, אחרי שמישהו מתבטא בשנאה או לכאורה מתבטא בשנאה כלפיכם, הוא שולח מכתב והוא אומר שהוא יוצא עם מרוקאית.

מרוקאית מופלאה.

תאר לעצמך שהוא היה אומר את הדברים נגד ערבים. אני רוצה לתאר לעצמי מה היה כותב במכתב לרשימה המשותפת.

אני יוצא עם מוסלמית.

לא. לא.

למה?

תודה לאל שאת זה לא היה כותב. היה כותב: אני אוהב חומוס, אני עוקב אחרי השידורים של זוהיר בהלול וראיתי סרטים ערביים בימי שישי. הוא היה כותב בערך. זה במקרה הטוב. במקרה הרע והנורמטיבי הוא לא היה בכלל שולח מכתב. במקרה שהוא היה מתבטא נגדנו. ולכן תנוח דעתך, מכובדי.

אתה יודע מה, המילה אליטות הרגיז אותך? אני רוצה לומר לך באופן הכן ביותר: אתה לא אליטות. גם אני לא אליטות.

לא רוצה גם להיות.

ב-2016, במדינת ישראל, אתה לא אליטות ואני לא אליטות, ופרופסור יוסי יונה הוא לא אליטה, וגם חבר הכנסת איתן כבל לא אליטה.

למה דילגת על חברת הכנסת שלי יחימוביץ'? לא יפה.

סליחה. חבר הכנסת אחמד טיבי, שכחת את עניין המגדר, ואני עומדת כאן על עניין המגדר. והאליטה בישראל - - - גברים, יהודים, אשכנזים.

לא, לא, לא. לא. חברת הכנסת שלי יחימוביץ' את אישה, ואת נחשבת כאליטה במדינת ישראל.

בסדר. אז אני אומרת לך שהאליטה היא גברים, יהודים, אשכנזים.

לא.

וכל קבוצה אחרת מודרת.

לפי ספר האחו-סאלם - - -

- - -

כן. גם כשקראת, שמת לב לשמות שקראת כאן? כמה נשים היו כאן? כייצוגן באוכלוסייה?

נדמה לי, שתיים.

כן.

שתי נשים.

שתי נשים.

כנציגי הציבור נבחרו שתי הנשים שם, והן נבחרו למועצה.

נציגי הציבור זה 50%.

נבחרו על ידי המועצה – 50% נשים.

אחת מהן כאן.

מיעוט זה לא מיעוט - - -, זה מיעוט סוציולוגי, ונשים הן מיעוט בהיבט הזה, והן לא באליטות.

נכון.

לא באליטת הכסף, לא באליטה האקדמית. אז אל תקפח - - -. ואגב, לא סתם, חבר הכנסת אחמד טיבי, לא יושב כאן גבר יהודי אשכנזי סביב השולחן. לא סתם.

זאת הערה שחשוב שהיא נאמרה.

חשוב מאוד. לא שמנו לב.

ולכן אני אמרתי: אל תיעלב, יגאל גואטה – אתה לא אליטה. אל תיעלב. אבל אני רוצה לומר לך שהאליטה במדינת ישראל במשך העשור האחרון השתנתה: היה סוג מסוים של אליטה, ועכשיו סוג אחר של אליטה. אתם רשאים לפרש את זה איך שאתם רוצים.

אני רוצה שתמיד תזכרו כשיש רעש כזה, שיש אחרים שהם קורבן של אמירות כאלה. ולאחר שהדברים נאמרים אין רעש, אין סערה, אין אריה דרעי שיאיים בפירוק הקואליציה ואין ראש ממשלה שזקוק לחבר הכנסת יגאל גואטה ולחבר הכנסת יואב בן צור ולשר אריה דרעי כדי לשרוד.

הכי גרוע – בסוף הוא יכניס אתכם.

הנה, תראה, יש - - -

אמירה גזענית.

- - - הכי גרוע אם הוא יכניס אתכם.

אם הוא יישאר לבד. הוא יעשה הכול כדי לא - - -

תנוח דעתך, אנחנו לא נכנסים. אנחנו הסיעה היחידה בכנסת שמעולם לא הייתה בקואליציה ולא דרשה להיות בעלי תיקי מיניסטריון, ולא רוצה להיות. זאת תקרת זכוכית שאנחנו שמים לעצמנו.

ולכן אדוני היושב ראש, שנאה היא שנאה, גזענות היא גזענות, לא רק נגד אנשי ש"ס.

תודה, אדוני.

תודה רבה לך.

לעונג היה לי.

תודה.

דוקטור זהר סלע קדמון, בכל זאת תרצי לומר משהו לפרוטוקול?

כן. אני דירקטורית חיצונית בחדשות 10. אני התנגדתי למינויו של מר רמי סדן ליושב ראש, והתנגדותי בעינה עומדת.

חברת חדשות 10 היא חברה עצמאית והיא חברה מאוד חזקה, ואני מקווה שהיא תמשיך להיות כזאת, תחת ניהולו המעולה של גולן יוכפז.

תודה.

אגב, לא אמרתי. אני ותיק בכנסת, כמו חלק מכם. אני מכיר את גולן יוכפז. מדובר בעיתונאי סופר אמין, שבחיים לא טעה. לא לפי הניסיון שלי. ולכן יש בעיה למר רמי סדן, שגולן יוכפז הוא נותן העדות נגדו.

תודה.

יש כאן מישהו שרוצה לומר משהו, להוסיף, לפני שאני מסכם?

אני.

כן, בבקשה.

אני רק רציתי להגיד: באמת, תנועת ש"ס קמה בשביל להילחם בתופעות האלה, אבל באמת הבעיה היא כלל ארצית לאומית. ואני רוצה לציין עוד כמה דברים קטנים, שרק נבין מפה מה ההשלכות של הדבר הזה: באוניברסיטה העברית היו 12 נשיאים – אפס מזרחיים. באוניברסיטת חיפה: עשרה נשיאים – אפס מזרחיים. באוניברסיטת בן גוריון: שישה נשיאים – אפס מזרחיים. באוניברסיטת בר אילן: עשרה נשיאים – אפס מזרחיים. מבקר המדינה: שבעה מבקרים – אפס מזרחיים. פרקליט המדינה: 11 פרקליטים – אפס מזרחיים. דרך אגב, כשאני אומר מזרים אני מתכוון גם לערבים. נגיד בנק ישראל: שמונה נגידים – אפס מזרחיים.

אתה רוצה שאני ארגיז אותך?

לא, לא, חבר'ה.

אני רוצה להרגיז אותו ואותך. כשאני התקבלתי לבית הספר לרפואה, במחזור שלנו היו שני מזרחיים ו-11 ערבים.

זה מזרחיים גם. לפי חבר הכנסת יגאל גואטה הם מזרחיים.

רציתי להרגיז אותו זה הכול.

אבל התהפך.

ראשי ממשלה: 12. אפס מזרחיים.

תודה.

נמשיך עם רשות השידור, כמה מנכ"לים היו?

לא, לא, לא, לא. אז בוא נעצור.

תודה.

אוקיי. תודה. העניין ברור.

קודם כל, חברים, תודה לכם. אני קודם כל רוצה להודות לחברי הכנסת שהטריחו את עצמם ובאו ביום חמישי. תודה בוודאי לכל נציגי הממשלה. תודה לא במובן – הרי זו חובתכם להגיע. אבל מנקודת המבט שלי, כל אחד יכול להשתמש בתירוץ הכול כך מביך של יש עתירה משפטית תלויה ועומדת, וזה פשוט - - -

דחוק.

את יודעת, אני אומר את זה לכם ולכם כרגולטור: יש לי הערכה מאוד גדולה לאנשי ערוץ 10. אני אומר את הדברים כדי שהדברים יהיו בגילוי הכי נאות. ובאמת, אמר רק מן המעט, חבר הכנסת יגאל גואטה, על המאבקים והמלחמות. ואינני מצטער, אף לא לרגע אחד, על שעשיתי אותם. כי אני חושב שערוץ 10 עושה טלוויזיה שהולכת ומשתפרת ומצוינת, ובוודאי יש לה מחלקת חדשות מעולה. וגולן יוכפז, שכאן הדברים נאמרו עליו, הוא ראש וראשון להם, ואי אפשר לקחת את הדברים האלה ממנו. אבל אני כן רוצה לומר שההתנהלות של ההנהלה הייתה מביכה. מר מודי פרידמן, עד לרגע זה, אפילו לא מצא לנכון לחזור לטלפונים שלי או לאס-אמ-אסים. אני אומר את הדברים – זה לא העניין של הכבוד האישי שלי, אלא כדי שהדברים ייאמרו. מר יוסי ורשבסקי נלחם לא להגיע לכאן מסיבותיו שלו. אף ביקש שנדחה את הדיון. לא הסכמתי לדחות את הדיון. בסוף, אי אפשר גם לכדרר את עצמנו לדעת. זה לא העניין.

פניתי למר רמי סדן, שגם אותו אני מכיר הרבה שנים, וביקשתי את השתתפותו. השתתפותו כאן הייתה מתחייבת. לפחות היה בא ואומר את אשר על ליבו בדרכו שלו. אינני מבין זאת. אינני מקבל זאת. אבל אני גם אומר לכולנו, אני אומר את זה למנכ"ל שיצא ולמי שצופה בנו: תראו, הייתה לי זכות להיות מהוגי הרעיון של השיטה של הרישיונות. אוקיי. את יודעת את זה.

הצעת חוק שלך ושל הנשיא.

הצעת חוק של רובי ריבלין, הנשיא. שהיא בעצם הייתה אותו קטליזטור. האמת אפילו לא המצאתי את זה. זה היה רעיון ששאבתי מהנשיא כשהיה שר התקשורת. כדי שהדברים, איך אומרים, גם לפרוטוקול ולהיסטוריה. אוקיי? אני רוצה להבהיר, עצם נתינת הרישיון לא הופכת אף ערוץ, בוודאי לא את ערוץ 10, לאיזה ללוויין ששט לו בחלל. הרי הערוץ יידרש להגיע לכאן בהקלות, הטבות. מאבקים, איך אומרים, לא חסרים. עוד יהיו כאן בוודאי-בוודאי כשדו"ח פילבר - - -

גם בלי הטבות והקלות. כל מיני עניינים.

וגם דו"ח פילבר מונח, והדברים יהיו מונחים כאן, והמאבקים והעניינים יהיו, איך אומרים, מונחים לפתחנו כחברי כנסת. ואין בליבי דבר לומר, כאילו יש כאן איזו נימה של איום. אלא על הכבוד. כי בסופו של עניין, כפי שהיועצת המשפטית גם מוסיפה ואומרת; בלי קשר גם אם יש. גם אם רק דיונים שאנחנו מנהלים בנושאים שונים.

אני באמת מאוכזב מההתנהלות הזו. היא מטרידה אותי.

אתה מתקומם.

לא רק שאני מתקומם, חבר הכנסת יוסי יונה.

מוחה.

אני אומר לך: יש כאן עניין נוסף. אני הייתי שמח לדעת מי היד העלומה שבוחשת מעבר לכל העניין הזה.

תעלומה גדולה.

כי אין לי ספק, אין לי ספק שאילו לא היה איזה חשש, גם חבר הכנסת יוסי יונה היה מתייצב וגם כל עובד אחר, שהיינו מזמינים אותו, היה מתייצב.

ממש חסמב"ה.

ואני אומר לך, לכם, לסיום: אני, לפחות כיו"ר ועדת הכלכלה, בממד הציבורי, לא מתכוון להרפות. לא מתכוון להרפות בשום פנים ואופן. אני רוצה שהדברים האלה יהיו ברורים. אני פונה אלייך, הגברת אוה מדז'יבוז', ואפילו במידה מסוימת תובע שתעלי את הדרישה ששלושתם ילכו. כי מה יהיה? את תשבי מבוקר עד ערב. תשוחחי.

שלושתם – מי אלה? למי אתה מתייחס בשלישי? - - -

אני מדבר על מר רמי סדן, אני מדבר על מר יוסי ורשבסקי ואני מדבר על מר גולן יוכפז.

אתה יודע, למשל: יו"ר הערוץ אומר משהו. גם יש לו אמירה כתובה.

לי אין בעיה. אני רק יודע מי עמד בחזית. אם תמצאו לנכון – תבורכו.

- - -

הגברת אוה מדז'יבוז', מה שאני מנסה לומר: הרי מה יקרה? מבוקר עד ערב תשוחחי. מה, תראי אישונים גדלים? אישונים נסגרים? זאת אומרת, בסופו של עניין, בסוף גם זה לא הכלי האולטימטיבי. אבל בסוף, בתוך הכלים הלא אולטימטיביים שמונחים לפתחנו, זה הכלי שיכול קצת לשפוך אור. כי כפי שנאמר כאן, זה לא ש"ס. זה לא המזרחיים. זו החברה הישראלית על כל קבוצותיה, פלגיה ובעיותיה. וזה לא יעבור. אני לא כאן כדי להעביר תיקוני חקיקה בעניינים האלה, אלא להסתכל בעיניים של כל השותפים ולכם כרגולטורים ולומר לכם: אני תובע מכם לא להרפות מן העניין הזה.

אני חושבת שאפשר לחדד את התביעה: האיש הזה לא יכול להיות יו"ר דירקטוריון חברת החדשות של ערוץ 10. הו לא יכול להיות. וכל הפיתולים מסביב שנועדו למשוך זמן, ואולי איכשהו מישהו ישכח – זה דבר שאנחנו לא מקבלים אותו. לא מקבלים אותו.

הגברת אוה מדז'יבוז', לפני שאת עונה, אני רוצה לומר את זה כך. בעניין הזה אני מתחבר לחברת הכנסת שלי יחימוביץ' בעניין הזה.

כולנו מתחברים.

אני אומר את זה בצורה ברורה: כל עוד לא הוכח, אם בכלל, מעל לכל ספק שהוא לא אמר – כדי שאנחנו נמצא את עצמנו גם בהליך הזה – כל עוד לא הוכח, מעל לכל ספק סביר שהוא לא אמר, הוא דקה לא ישב בכיסא. ואני כאן אביא את כולם, יום אחרי יום, יום אחרי יום, עד שהעניין. לא אוותר. לא נוותר בעניין הזה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:54.