הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 129

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שלישי, ט"ו בסיון התשע"ו (21 ביוני 2016), שעה 9:00

במסגרת יום העיוור בכנסת

1. מיצוי הטבות המס והשירות לנישום (בדגש על אוכלוסיית העיוורים) - דוח מבקר המדינה 66א

2. היבטים במערך השירותים לאנשים עיוורים - דוח מבקר המדינה 66א

חברי הוועדה: קארין אלהרר – היו"ר

איל בן ראובן

חנן פוגל - מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

בני גולדמן - מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

יונתן מרקוביץ - מנהל אגף בכיר, נציבות תלונות הציבור, משרד המבקר המדינה

שירה לומר - מנהלת ביקורת אגף ט, משרד מבקר המדינה

סילביה מרדכי - רפרנט, משרד ראש הממשלה - אגף הפיקוח הכללי

אילנה גלייטמן - מנהלת השירות לעיוור, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

דינה שלום - רכזת דמי ליווי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

מירי מאיר שטטמן - מפקחת ארצית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אלין אלול - יועצת למנכ"ל, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

שלמה אוחיון - סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות, רשות המסים, משרד האוצר

הדיל יונס - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אורית שפירא - מדריכה ארצית ללקויי ראייה, משרד החינוך

אלן שבלב - מדריך ארצי ללקויי ראייה, משרד החינוך

סיגל מרגלית - מדריכה ארצית ללקויי ראייה, משרד החינוך

עמאר דכוור - מדריך ארצי ללקויי ראייה, משרד החינוך

רויטל בר - סגנית מנהלת אגף שירות חינוך ורווחה, משרד החינוך

דפנה מאור - מנהל תחום בכיר פיתוח אנשים עם מוגבלות, משרד הכלכלה

לימור לוריא - מנהלת אגף נכויות, המוסד לביטוח לאומי

נילי וייצמן - אגף השיקום, המוסד לביטוח לאומי

יהודה ששון - ד"ר, רופא אחראי גמלאות בלשכה הרפואית, המוסד לביטוח לאומי

יונית אפרתי - ממונה בכיר שילוב בקהילה, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

נתי ביאליסטוק כהן - מנכ"ל, המרכז לעיוור

מירב גילי הירש - סמנכ"לית, המרכז לעיוור

יעל וייס ריינד - מנכ"ל אופק לילדינו, המרכז לעיוור

גילה זיידל - אופק לילדינו, המרכז לעיוור

פנחס אסולין - חבר הנהלה, המרכז לעיוור

עודד בשן - מנכ"ל מגדלאור

יוסי שואף - אזרח העיר חיפה (עיוור)

בני לב - אזרח העיר תל אביב (עיוור)

ורד שרייבר - אזרחית

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

תומר רוזנר

חנה פריידין

ס.ל., חבר המתרגמים

מיצוי הטבות המס והשירות לנישום (בדגש על אוכלוסיית העיוורים) - דוח מבקר המדינה 66א

היבטים במערך השירותים לאנשים עיוורים - דוח מבקר המדינה 66א

בוקר טוב לכולם, היום ה-21 ביוני 2016, ט"ו בסיוון התשע"ו. נושא הדיון הבוקר, היבטים במערך השירותים לאנשים עיוורים, דוח מבקר המדינה 66א, ומיצוי הטבות המס והשירות לנשים, בדגש על אוכלוסיית העיוורים, דוח מבקר המדינה 66ב.

הדיונים הבוקר מתקיימים במסגרת ה-Blind Day שמצוין היום בכנסת. אנחנו נקיים דיונים בכל ועדות הכנסת, לרבות כמובן הוועדה לענייני ביקורת המדינה. בוקר טוב לצוות מבקר המדינה, חבר הכנסת איל בן ראובן ונציגי הגופים כולם. אני נרגשת וגם מקווה שבשנה הבאה לא נזדקק ל- blind day כי הכול יבוא על מקומו בשלום. זה כנראה יהיה, אבל אנחנו מקווים שבאמת אנשים יוכלו למצות את הזכויות שלהם ולקבל את זכויותיהם מבלי שאנחנו ניאלץ להילחם על כל זכות וזכות.

קצת נתונים לסבר את האוזן. בישראל חיים היום כ-24,000 אנשים עיוורים וכבדי ראייה, 60% מהם מעל גיל 66. השירות שהם מקבלים בעיניי הוא סוג של בבואה לאיך הממשלה ומוסדות השלטון מתייחסים לאזרחים. אנחנו עושים כאן דיון מעקב, זה דיון שלישי כבר שמתקיים בנושא הזה בוועדה הזו. בדוח החשוב של מבקר המדינה התגלו ממצאים קשים על מערך ההדרכה השיקומית שאמור להיות הרשת שתומכת באנשים עיוורים ולקויי ראייה לאורך כל חייהם וזה מערך שהוא לא נגיש לרוב האוכלוסייה, לא מספיק ילדים קיבלו ערכות הנגשה ללימודים, הפיקוח על החברות החיצוניות שעוסקות בכך לא מספיק הדוק ועוד ועוד ליקויים.

על הכול נדבר היום וגם על נושא המס שאיתו אנחנו נפתח. בדיון הקודם היה כאן מנכ"ל משרד הרווחה ובצורה, אני חייבת לומר, מאוד מרשימה ואחראית הבטיח לברר נושאים ולטפל בדברים ואנחנו קיבלנו תשובות לרוב הדברים, אם כי יש לנו עדיין שאלות, גם למשרד הכלכלה יהיו לנו שאלות ואנחנו נראה איפה הדברים עומדים היום. אני באמת רוצה לקוות שהתקדמנו מאז הדיון הקודם.

נתחיל מנושא המס. נציג משרד האוצר, שלום, אדוני. מתוך דוח הטבות המס לנישום, דוח 66א, ירצה צוות מבקר המדינה לומר משהו בעניין?

אנחנו אולי נתייחס לליקויים שהיו שם לגבי העיוורים בדוח מיצוי הטבות מס והשירות לנישום. אנחנו אמרנו שם באופן כללי לגבי עיוורים, כשעיוור מתקשר לממש את הטבות המס שמגיעות לו, במקרה שקיים פער בין מועד הנפקת תעודת העיוור לבין מועד קביעת הזכאות שלו והוא צריך לפנות לשירות לעיוור באופן מיוחד, כדי שינפיק לו אישור נפרד על מועד תחילת הזכאות שלו, אנחנו דיברנו לגבי הנושא של המס שעיוור לא מוגדר כנכה בתקנות מיסוי מקרקעין לעניין הקלות במס רכישה והוא צריך לעבור ועדה נוספת מטעם מס הכנסה לקבל את ההטבה הזאת. מעבר לזה דיברנו בדוח על זה שיש אלפי מקרים שבהם קיים חוסר התאמה בין הנכות שהוכרה בשירות לעיוור לבין הנכות שקיימת בביטוח לאומי. זה יכול להיות גם מבחינת דרגת הנכות, גם מבחינת תקופת הנכות. אלה הדברים שמתייחסים לגבי עיוור בדוח שלנו.

תודה רבה. אדוני, רק שם ותפקיד לפרוטוקול.

שמי שלמה אוחיון, אני סמנכ"ל שירות לקוחות ברשות המסים.

נדבר על מועד תחילת הזכאות להקלות במס. וגם נציגי משרד הרווחה נמצאים כאן, שלום. כולם, כל הכבוד על ההתייצבות, יום חשוב.

תעודות עיוור נושאות שני תאריכים, תאריך הנפקת התעודה ותאריך פקיעת התוקף של הזכאות. לצורך קבלת ההטבות המגיעות על האדם להמציא העתק תעודת עיוור, הוא זכאי להטבות מיום שנקבעה הזכאות, אבל המועד הזה לא מופיע על התעודה. אמרתם שהדבר הזה יתוקן עד 2016, האם תוקן?

מופיע לצמיתות, הוא לא נחשב? סליחה, לי יש תעודת עיוור שכתוב לצמיתות.

רגע, כאן אנחנו מדברים בסדר, מי שמבקש רשות דיבור מרים אצבע ואנחנו נפנה אליו, אבל קודם אני אשמח לקבל תשובה של משרד הרווחה.

סליחה, אם את יכולה לחזור על השאלה.

השאלה, אם הנכות או ההכרה בעיוורון או לקות הראייה אינה לצמיתות אמורים להופיע על תעודת העיוור שני תאריכים, מועד הזכאות ומועד פקיעת תוקף התעודה. האם שני התאריכים מופיעים כעת? אמרתם שתטפלו בזה עד 2016.

פקיעת תוקף בתעודה זמנית מופיעה. הבעיה הייתה במועד של תחילת הזכאות ולכן אנחנו מוציאים תעודות עיוור חדשות. אנחנו עומדים להתחיל בתהליך, אנחנו בשלבים של סיום כתיבת המפרט. המפרט הזה הוא לא פשוט, אז זה לוקח קצת יותר זמן - - -

לא הבנתי, יש מפרט לתעודה?

לא, מפרט למכרז של קבלן שיעשה את ההחלפה של התעודות. זה חתיכת מערך ארצי, אנחנו נשב בלפחות 20 מוקדים בארץ שבהם יצלמו אנשים, ייתנו להם על המקום תעודה, יחליפו תעודה בתעודה. זה מערך גדול ש - - -

גברתי, מתי יהיו תעודות?

בשנה הבאה.

אבל אמרתם את זה עד 2016.

את צודקת, אבל אני רואה את תהליך כתיבת המפרט, הוא לא פשוט מבחינת אבטחת מידע, כל הדרישות שאנחנו דורשים שם. זה בכל זאת מערך שלם, בכל מוקד צריך אבטחת מידע נכונה שתתלבש לתוך הרשת שלנו. אז זה מערך, אבל אנחנו עובדים עליו.

חודש. מתי?

בהתחלת 2017 - - -

ינואר, פברואר? יוני?

בהתחלת 2017 אני משערת שיתחיל כל העסק לעבוד.

לא, לא. אני חייבת לומר - - -

אני לא רוצה להתחייב על תאריך.

אני יכולה לקבל שיש צפי וזה עוד לא נעשה, למרות שאני מצרה על כך, אבל - - -

לא, הוא נעשה.

מה זה נעשה? העובדה החיה היא שאנשים טרם קיבלו תעודות חדשות, אז זה לא נעשה. אז אני שואלת, אתם משרד ממשלתי, יש תהליכים שמתכננים אותם, זה לא קורה מעצמו, למתי אתם צופים שהדבר הזה יקרה?

ברבעון הראשון של 2017 יתחיל תהליך ההחלפה של התעודות.

זה בהנחה שהמכרז ייצא בזמן.

לא, אני כבר אומרת שהמכרז ייצא בזמן.

גם יהיו לו תשובות. ואני מוכרח להגיד שבמכרזים האחרונים שראיתי, של משרד הרווחה, כנראה שלא יהיו לו תשובות. הם מצליחים לסבך את המכרזים בצורה כזאת שאף אחד לא יכול לענות עליהם.

נתי, תציג את עצמך.

נתי ביאליסטוק כהן, מנכ"ל המרכז לעיוור בישראל. אני אומר, תהליך של מכרז, בטח כשהמדינה עושה אותו, זה תהליך מאוד מאוד ארוך ומאוד מאוד מורכב ובדרך כלל גם חשוף לפעילות משפטית מיד אחריו. אני כמעט לא חושב שאני מכיר מכרז בעשור האחרון שלא נתקף משפטית ברגע שהוא הסתיים.

מתי התחילו התהליכים על המכרז הזה?

הבקשה לייזום מכרז הייתה בספטמבר 2015 - - -

אתם רציניים? באמת?

כן. אני אומרת לך - - -

אז תסגרו שנתיים לפני שתהיה, אם תהיה תעודה. תבינו שזה מונע מימוש זכויות.

זה לא מונע מימוש זכויות משום שאנחנו ממשיכים כרגע בשיטה הישנה והלא טובה.

שאין מועד זכאות על התעודה, אז מה זה עוזר לי?

אז אנחנו נותנים בנפרד את מועד הזכאות כרגע.

צריכים לבוא במיוחד להוציא את האישור.

אני מבקשת, עד למועד חלוקת התעודות החדשות לשלוח יזום, יזום, מטעמכם, מבלי לחכות לדרישה, מכתב עם מועד תחילת הזכאות. זה, אני מקווה, לא צריך מכרז ויכול להיעשות - - -

אולי צריך מכרז על הדיוור.

נתי, אתה מפריע לי. אני רק מקווה שדואר ישראל יעמוד בעניין. לזה אתם מוכנים להתחייב?

אין בעיה, כן.

אז את זה אפשר כבר לביצוע בשבוע הבא. אוקיי. חוסר התאמה בין הנכות שהוכרה על ידי הביטוח הלאומי לנכות שהוכרה על ידי הרופא של השירות לעיוור. לימור, את רוצה להצטרף אלינו?

בוקר טוב. אני אגיד שאני מרגישה במידה מסוימת לא נוח מהבחינה הזאת שכבר שלוש שנים יש מצב אבסורדי, שמדינת ישראל אמרה ששני גופים יכולים לקבוע מי הוא בן אדם עם עיוורון, משרד הרווחה וביטוח לאומי. לכאורה את האזרח זה לא צריך לעניין, הוא צריך לבוא פעם אחת לגוף אחד ושתהיה הכרה הדדית ולהעביר את זה מבחינתי גם אוטומטית. כבר שלוש שנים אנחנו מנסים לעשות כל מיני מהלכים ולכן אני מרגישה לא נוח.

איפה זה תקוע?

מה שאנחנו כרגע סיכמנו זה שאם אזרח מגיע קודם כל לשירות לעיוור, השירות לעיוור ממלא טופס של הביטוח הלאומי, מעביר אלינו ואנחנו מכירים באדם. אם הוא מגיע קודם כל אלינו והרופא שלנו ראה אנחנו מעבירים לרווחה.

נשמע פשוט.

נשמע פשוט, אבל זה עדיין חורק.

למה?

פרוצדורה של חתימת חוזים, רופאים, הסמכות. אנחנו קצת בין הכיסאות. אילנה, תעזרי לי, אנחנו - - -

במה אני אעזור?

אני לא מרגישה - - -

תקשיבו, לכם לא נוח, לי מאוד מאוד לא נוח. זו הפעם השנייה שאנחנו מדברים בעניין הזה. אני רוצה להבין ואני רוצה תשובה חדה וברורה, מה המכשול. אנחנו נעזור.

אז כרגע מבחינתנו הביטוח הלאומי הסמיך את כל רופאי השירות לעיוור, שהם יכולים למלא, בפועל עוד לא קיבלנו מהם הרבה פניות, בלשון המעטה, שמאפשרות לנו להכיר. זו בעיה מספר אחת. אנחנו מבחינתנו הסמכנו אותם, השירות לעיוור צריך להחתים את הרופאים שלנו ואנחנו מחכים שיחתימו אותם על החוזים כדי שהם יכירו בהם.

לא, חלק מהרופאים כבר הוחתמו, היה כבר - - -

למה חלק? מה עם כולם?

כי לא כל רופא מגיש בזמן את הבקשות, אומרים לו 'תגיש אישורים כאלה וכאלה' ולא כל רופא עושה את ההתקשרות ומתחילים דיונים. זה אנשים, מה לעשות?

אילנה, כמה זמן האנשים האלה בתהליך של החתימה?

הרופאים?

כן.

כבר חודשיים-שלושה, משהו כזה.

אני לא מקבלת את זה. אני מצטערת, אני לא מקבלת את זה. אתם מבינים שזה גורם לאנשים להתרוצץ.

לא, זה לא גורם לאנשים להתרוצץ.

למה לא? ועוד איך כן.

אתם מדברים על האוכלוסייה הקודמת.

לא, גם על האוכלוסייה החדשה.

אילנה, איך אנחנו פותרים את זה? אני יודעת שאת רוצה לפתור את זה, אז בואי תעזרי.

אנחנו באמת רוצים לפתור את זה ואנחנו עובדים על זה. אני רוצה להסביר לך תהליכים.

בואי נתחיל מכמה רופאים טרם חתמו.

כמה רופאים של הביטוח הלאומי?

לא, שלכם.

לא, שלנו חתמו.

של השירות לעיוור חתמו כולם, של הביטוח הלאומי, נכון ללפני שבוע, ארבעה בלבד מתוך עשרים ומשהו או שלושים ומשהו.

מה מונע מהם לחתום?

כסף.

לא, האמת שלא.

נתי, אני מבטיחה, אתה תקבל את רשות הדיבור. קודם בוא נשמע את המשרדים הממשלתיים, האחריות היא שלהם. לימור, בבקשה.

נמצא פה ד"ר יהודה ששון, האחראי על הרופאים מטעמנו, שמונה רופאים היו צריכים לחתום, אני מבינה שעד עכשיו חתמו ארבעה בלבד ועוד ארבעה, זו פרוצדורה בין משרד הרווחה לרופאים.

כן, אבל הם לא הגישו - - - אתה יודע, זה תהליך שהם צריכים להגיש את האישורים שלהם.

אני דיברתי איתם בשבוע שעבר, הם מוכנים לחתום.

אני חייבת להגיד, זה מביך. מה הבעיה לחתום? מי אחראי על הרופאים האלה? מי, ביטוח לאומי?

הם פרילנסרים, אבל בעצם ביטוח לאומי אחראי.

לימור, אני ממש מבקשת, אני כבר הרבה מעבר לבקשה. זה לא סביר בעיניי.

יכול להיות, אני חושבת פה בקול רם, כל התהליך של ההסמכה וכן יעביר ולא יעביר את החומר הרפואי, יכול להיות שהיינו צריכים לחשוב על משהו פשוט יותר.

נכון. תציעי.

אחת משתיים, יכול להיות להגיד דבר כזה, לא משנה למי הגעת קודם, ברגע שהשירות לעיוור מנפיק לו תעודה, אני מכירה, נגמר הסיפור. לא רוצה חומר, לא רוצה - - -

תודה לאל. נו, אז מה?

יש הסכם קיים כבר מ-2013, הכרה הדדית, ולא עשו את זה.

בסדר, אנחנו נקבל את רשות הדיבור.

אנחנו ראינו הסכם להכרה הדדית בין הבדיקות שלכם מ-2013, אז מה השתנה מאז? למה שעכשיו ייעשה משהו שלא נעשה אז?

פשוט לא הצליחו ליישם אותו. ההסכם קיים.

נתי, אני אמרתי לך שאני אתן לך לדבר.

אנחנו ראינו הסכם הכרה הדדי בין השירות לעיוור לבין הביטוח הלאומי משנת 2013, שזה בעצם אומר מה שאת אומרת עכשיו פחות או יותר ואנחנו רואים שזה לא נעשה, אז עכשיו אנחנו מציעים משהו שכבר נחתם והוסכם עליו לפני שלוש שנים.

יש הבדל בין מה שנחתם עליו. אנחנו עובדים על פי חוק תקנות, מי שמוסמך לקבוע אחוזים רפואיים בביטוח לאומי זה רופא מוסמך על ידי הביטוח הלאומי, רופאי העיניים, נותני חוות דעת. על מנת שרופא מוסמך יקבע 90%, 100%, לא משנה, הוא צריך לקבל את החומר הרפואי מרופא העיניים שנותן את חוות הדעת. אנחנו כרגע בבירוקרטיה של לקבל את המסמכים הרפואיים לרופא המוסמך כדי שיקבע את האחוזים. מה שאני אומרת זה שבעצם יכולים לעשות אחד משניים, אפשר להגיד, חברים יקרים, עד גיל 67 כרגע, כולם, בואו תיבדקו בביטוח לאומי. מרגע שאנחנו נתנו 90% אנחנו נעביר רשימות לאילנה והיא תנפיק תעודה. אופציה. ואז לא משגעים 'תלך לפה, תלך לשם'. זו אופציה אחת.

זה כרוך בתשלום.

למה תשלום?

אם הוא הולך נגיד לוועדה של מס הכנסה, אז הוועדה - - -

הוא לא צריך ועדת מס הכנסה, 90% מהאנשים - - -

רגע, נדבר גם על - - -

רק שנייה. מירב, נתי, תקשיבו.

אני מתאפק.

אתה מתאפק בקול רם. לימור.

זו אופציה אחת. לעניין התשלום, אני רוצה להסביר. רוב האנשים עם עיוורון 90% ומעלה זכאים לשירותים מיוחדים אצלנו ולכן זה ללא תשלום. וכל האנשים שמרוויחים עד 50,000 שקל, אנחנו נותנים מענה ללא תשלום.

אבל, לימור, את מדברת על האנשים בגיל העבודה.

אז אנחנו יכולים, מירב, לחלק ככה, בגיל העבודה עד גיל 67 לנו יש ועדות רפואיות וכולם יהיו אצלנו, לצורך העניין. מעל גיל 67 תהיה אחריות של השירות לעיוור. זו אופציה. אני רק אומרת, זו אופציה.

לימור, אני מבקשת לקבל לוועדה דיווח כל יום שני בשבוע בשעה 9:00 כמה רופאים נותרו לחתימה. כל יום שני עד שכולם יחתמו. תודה.

קודם כל אני רואה שגברתי מאחלת לעצמה קדנציה ארוכה לפי הבקשה הזאת ואני שמח על כך.

אתה לא שותף לאיחול?

אני שותף לרצון של הקדנציה הארוכה, אבל אני פחות אופטימי ממך לגבי המהירות שבה תקבלי את הנתונים.

אני לא הייתי הולכת על הגישה הפסימית.

אני אסביר למה. כמו שאמרו הנציגים של משרד מבקר המדינה, ב-2013 הסכימו בינם כבר, השירות לעיוור והביטוח הלאומי, שהם יכירו הדדית אחד בהחלטותיו של השני ואז הסתבר להם פתאום, כי מישהו כנראה אמר 'אתם לא יכולים להסתמך על החלטה של אחר. כל אחד חייב לקבל החלטה באופן עצמאי', ולכן - - -

נתי, אני מבינה את מה שאתה אומר.

בסופו של דבר יש אבסורד, משום שכרגע רופא של הביטוח הלאומי, או רופא של השירות לעיוור, ואני לא מבין למה הם לא רצים לחתום, משום שהם יעשו בדיקה אחת, ישלמו פעמיים, ימלאו שני טפסים, יעבירו אותם אחד לשני ואז אולי תהיה הכרה. מדובר בהגדרות זהות, אנחנו לא מדברים על הגדרות שונות. בספר הליקויים הבינלאומי ההגדרה של תעודת עיוור וההגדרה ש- - -

אין לנו מחלוקת. אני אגיד לך למה בכל זאת אני הולכת על המודל הזה בשלב זה. אל"ף, כי אני סומכת את ידי על לימור שבאמת יודעת לעבוד ותעשה את המיטב. אני יודעת שזה יקרה. זה דבר אחד. דבר שני, התחיל כבר תהליך של ההכרה הזה. אם אני אתחיל עכשיו לעשות שינויים ומהפכים, הדבר הזה ייקח עוד כמה שנים טובות. עכשיו אני אומרת לך, מניסיון, רק שנה, לא יותר, בוועדה הזאת, דברים קורים. הם יקרו לאט, אבל הם יקרו ואני לא רוצה להתחיל להפוך עכשיו את הדבר הזה, כי אני אומרת לך שאנחנו ניפגש פה בשנה הבאה ואנחנו עדיין נדון בעניין. אני יודעת להגיד שעוד שלושה חודשים לכל היותר אנחנו נקבל את החתימות של כל הרופאים כולם ביחד.

יש נקודה אחת שאנחנו מתעלמים ממנה בדיון הזה והיא העובדה שיש כרגע כבר אנשים במדינת ישראל שקיבלו בעבר הכרה של הביטוח הלאומי על שיעור נכות מסוים, או לא קיבלו הכרה בכלל, ומסתובבים תעודת עיוור ולהיפך. הדברים האלה, אף אחד לא רוצה לגעת בזה, כי המשמעות של אדם שכרגע מחזיק תעודת עיוור ביד, תעודה שיש עליה סמל של מדינת ישראל למעלה, לא מישהו שרלטן, הביטוח הלאומי לא מקבל את זה שיש לו 90% או 100% נכות, כי הוא בעבר עשה איזה שהיא בדיקה וקבע אחרת. אנחנו מדברים על כמות גדולה מאוד של אנשים שחייבת לקבל טיפול וכרגע אף אחד לא מטפל בהם.

נתי, אנחנו רוצים גם לשמוע תשובה, זו נקודה חשובה. לימור, בבקשה.

ישנם 1,100 אנשים שקיבלו תעודת עיוור מהשירות לעיוור ואצלנו לא נקבעו להם 90% רפואי.

למה?

אני לא יודעת, זה היה בשנים עברו, שנות ה-50, כנראה לפני שנולדנו.

לא, ממש לא.

אנחנו, ביטוח לאומי, פנינו באופן יזום ל-1,100 האנשים האלה ואמרנו להם חברים, בגלל שלמשרד הרווחה אין את המסמכים הרפואיים אנא אתם רוצים לבוא? תשלחו לנו בדיקה רפואית עדכנית וניתן. זה הביטוח הלאומי יזם לשם ייזום תביעות.

מתי זה היה?

לפני שנה. חלקם הגיעו, חלקם לא. זה אחת. דבר שני, העברנו למשרד הרווחה הצעה למכתב. יש אנשים שמוכרים אצלם ולא מוכרים אצלנו, שהם יפנו אליהם ויגידו להם 'תשמעו, יכול להיות שמגיעות לכם זכויות בביטוח לאומי'. אילנה, אתם פניתם אליהם?

כן.

מתי פניתם, אילנה?

עשינו את המכתבים האלה ביחד, לפני שנה.

במקביל?

כן.

אני רוצה לראות את ההעתקים של המכתבים האלה, בבקשה.

יושב פה מנכ"ל המרכז לעיוור, הוא לא קיבל מכתב. יש לו פחות מ-90% נכות בביטוח לאומי. הוא מחזיק בתעודת עיוור.

מירב, אי לכך ובהתאם לזאת בקשתי היא אדרבא ואדרבא, אני רוצה לראות את העתקי המכתבים.

אבל זה לא 1,100 אנשים. אני מחזיקה פה מכתב מפרופ' שלמה מור יוסף שמדבר על 3,443 בעלי תעודות עיוור שבמערכות המוסד אין להם 90% נכות רפואית. יש קבוצה של כ-1,887 שיש להם פחות מ-90% נכות רפואית ואחוז הנכות הרפואית הוא מאוד חשוב. מה שלימור מדברת עליהם, על ה-1,100, הם בכלל לא מוכרים. אי אפשר להתעלם מזה שתעודת עיוור אומרת שיש זהות של הנתונים, שמדברת על זה שיש 90% נכות רפואית וביטוח לאומי חיים עם זה בסדר, שנכון, הם מקבלים קצבת נכות מלאה, אבל אחוזי הנכות הרפואית שלהם לא מעודכנים. אנחנו עושים patch על patch ואנחנו עושים בלגן.

חלק מהאנשים, הפערים במספרים זה כאלה שאצלנו מקבלים את המקסימום, או לחילופין עברו לגיל סיעוד ולא היו בוועדה רפואית כי בסיעוד לא צריך ועדה רפואית, אבל תיכף ניכנס לזה. כל השיח פה רק ממחיש בעיה, ששני גופים לכאורה עובדים על סמך אותם קריטריונים ואין - - -

זה באמת האבסורד בהתגלמותו. בסוף אלה אותם אנשים, אין מחלוקת בין שני הגופים שמגיעות להם זכויות. הזכויות קיימות, אז מה הבעיה? אני לא מבינה. אני באמת לא מצליחה להבין איפה זה נופל.

לא, יש מחלוקת, זה לא מדויק.

תסבירי לי את המחלוקת.

רפואה זה לא מתמטיקה. יש רופא שטוען שהאחוזים שלו - - -

למה? אצלכם זה מתמטיקה?

לא, אני אומרת שרפואה זה לא מתמטיקה. אני אומרת שיש רופאים שקובעים שהאחוזים שלו נמוכים יותר, יש רופאים שקובעים שהאחוזים שלו נמוכים פחות. זה איזה שהוא ויכוח בין רופאים.

אבל יש הכרה הדדית.

ניסינו לקיים ועדה כזאת והתברר שהוויכוח נשאר, שכל רופא מתבצר בעמדתו. אחד טוען שמה שהוא רואה זה לא אפקטיבי, השני אומר שזה כן אפקטיבי, יש ביניהם - - -

אני לא מאוד מתמצא, באתי בגלל החשיבות של הנושא הזה. אני חושב שאנחנו מדברים פה בין משרדים ואנחנו לא מדברים פה על העיוורים. אני חושב שהעיוורים בסופו של דבר - - -

זה סינדרום עבודת המשרדים, אנחנו רואים את זה בכל דיון.

על זה אני מדבר. אני מדבר פה על אנשים שרק הריצה בין משרד למשרד היא בעיה, אלה אנשים שמתמודדים עם היום יום, איפה יש להם את היכולת - - - אנחנו פה אומרים, ירוצו לפה וירוצו לשם וישלחו וישלחו. זה כל כך נראה לי סביר שהניירות שאתם מבקשים לא מגיעים, כי העיוורים מתמודדים על החיים שלהם ביום יום. אני חושב שפה צריכה להיות החלטה חד משמעית. נדמה לי, עוד פעם, אם אני טועה אז תגידו לי, המרכז לעיוור, אם אני מבין נכון, זה הכתובת האמיתית שלהם. אני אומר לכם, אל תיעלבו פה, אבל כשאני שומע את המושג ביטוח לאומי אחרי כל הדיונים פה אנשים נרעדים מהבירוקרטיה של הדבר הזה. המרכז לעיוור, צריך ליצור פה דבר פשוט, שלעיוור תהיה כתובת אחת. זה הדבר הכי אלמנטרי, כתובת אחת לפנות, שם הוא יקבל את כל הטיפול והמרכז לעיוור יטפל מול ביטוח לאומי וכל הדברים.

אני חושב שיש פה בעיה של או חוסר אמון או חוסר הבנה, או אני לא יודע מה, זה נראה לי שהעיוור פה בעניין הוא האחרון בשרשרת הדאגה. לכן צריכה להיות כתובת אחת. אחת. אם אני מבין נכון, זה השירות לעיוור, זה הכתובת של האנשים האלה, לשם הם באים, שם יש רופאים, ביטוח לאומי צריך להאמין לדבר הזה ולסגור את העניין הזה. הפינג פונג הזה זה אבסורד שלא יכול להיות.

בהמשך לדברים של חבר הכנסת בן ראובן ובהמשך לקרב ההתשה הזה, אני כבר מותשת ואני לא צריכה, לא תעודה ולא הכרה. אני מבקשת תוך שבועיים לקבל הצעה מהשירות לעיוור וביטוח לאומי איך אתם מתכוונים לפתור את הנוסחה. תציעו נוסחה שתהיה מקובלת על שני הצדדים, אם אתם צריכים עזרה בהליך גישור אני מוכנה להציע את שירותיי, אבל אתם לא תמשיכו לעבוד ככה. זה ממש לא סביר בעיניי.

אני חושבת שאיזה שהיא הצעה שאני חושבת שלימור ניסתה לכוון אליה, יש שתי תעודות שנושאות את הסמל של מדינת ישראל, פשוט מאוד צריכים לקחת את כל התעודות האלה, שקיימות היום בשוק, 24,000, להוציא אישור מהביטוח הלאומי שאומר שלכל מי שיש תעודת עיוור יש במינימום 90% נכות רפואית בביטוח הלאומי, התעודות שלנו גם מחולקות, אפשר להגיד בדיוק, בגלל שיש בקרב אוכלוסיית מקבלי תעודת העיוור מי שעומד על 90% ויש מי שעומד גם על 100%, כי הוא מקבל גם דמי ליווי, אפשר להוציא לו אישור מחר בבוקר, הרשימות קיימות. ואז לתת גם למבוגרים שלנו, לקשישים שלנו, בסך הכול את ההכרה בנכות הרפואית. זה לא מקנה קצבה, זה לא מקנה שום דבר, זה פשוט עוזר לו להגיע לרשויות אחרות שנותנות הטבה ולהגיד 'הנה, הביטוח הלאומי מכיר בנכות הרפואית שלי'. אני לא מצליחה להבין מה הבעיה לעשות את זה.

אם בתוך שבועיים אתם לא מגיעים להסכמה אתם מתייצבים אצלי בלשכה ואנחנו נמצא ביחד את ההסכמה.

שמי בני לב, אני עיוור עם כלב נחייה, יש לי תעודת עיוור משנת 2001, מהביטוח הלאומי הוכרתי 100%. אני רוצה להגיד שני דברים שפה לא מובהרים בכלל.

אני לא ידעתי בכלל שיש כזה דבר תעודת עיוור זמנית מהשירות לעיוור. תעודת העיוור שלי מהתחלה היא לצמיתות, יש לי מחלת RP וכן, תעודת עיוור הייתה אז דרך משרד הבריאות. אחרי שהלכת לביטוח לאומי, מילאת טפסים למשרד הבריאות והלכת לרופא של משרד הבריאות וזה מדעי, 3/60 למי שרואה בעין החלשה שלו עם אביזר או זה, מתחת לזה הוא מקבל תעודת עיוור. בשדה הראייה פחות מ-20 מעלות אז זה היה תעודת עיוור, פחות מ-10% הוא קיבל גם דמי ליווי. הפרמטרים אולי השתנו אבל זה כן מדעי, כאשר שדה הראייה נבדק על ידי מכונה ותוכנה מאוד משוכללת שאי אפשר לעבוד עליה. רוב חולי ה-RP בארץ מוציאים את תעודת העיוור רק על שדה הראייה, ומי שחולק עליי אני מוכן לתת לו נתונים.

תודה. אדוני, אני רוצה להתקדם.

תעודת העיוור, מה שלא אומרים פה, היא הרבה יותר חזקה מכל מסמך.

ברור. אנחנו נמצא פתרון, אני בטוחה.

החלפת התעודות מצהובות לירוקות לקחה להם שנים.

אני רוצה לגבי מימוש הנחות במס רכישה. אני לא מצליחה להבין, אין מספיק ועדות שאנשים צריכים לעבור? עוד אחת?

במכתבו של מנהל רשות המסים אליי הוא פירט ויש הסכמה ברורה שהליקוי הזה צריך להיות מתוקן.

לא, כתבתם שאתם תבדקו לקדם הליך חקיקה בנושא הקלה לאוכלוסיית העיוורים. האם יש הצעה כזו בקנה?

יש הצעה בקנה שמגובשת כרגע במסגרת המלצות, דווח גם על ועדה שהוקמה ברשות המסים כוועדה מאוד מאוד רצינית, בשבוע הבא היא מגישה - - -

בניגוד לוועדות הלא רציניות?

הנושא של מיצוי זכויות לטעמנו ברשות המסים הוא נושא שצריך לקחת אותו וההערות של מבקר המדינה בעניין הזה נלקחו בחשבון ויש חוברת המלצות, זה לא עבודה פשוטה והמלצות מקיפות את כל דוח מבקר המדינה.

מה הצפי?

הצפי? שבסוף חודש זה, אני מדבר על שבוע הבא, תוגש חוברת ההמלצות למנהל הרשות. רק לסבר את האוזן, בנושא של נכים ועיוורים ובאופן כללי לגבי כלל הליקויים שהיו בנושא הזה, יש כ-20 המלצות שבאות לסדר את הנושא הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך, כאשר בטווח הארוך אנחנו מדברים שכל הבקשות יהיו מקוונות, אנשים לא יצטרכו להגיע אלינו בכלל.

תתחילו בלהנגיש את האתר, אם הם רוצים לקוון אותנו.

אנחנו גם מנגישים את האתר, פועלים - - -

הם היו בדיון נפרד, הם התחייבו כבר על הנגשת האתר.

אנחנו עושים המון המון פעולות בעניין הזה.

אדוני, אני מבינה שיש ועדה מאוד גדולה בנושא רחב יותר. אני שואלת לעניין הקונקרטי, מה הצפי, מתי תהיה הצעת חוק שנדון בה כאן בכנסת?

פנינו כבר למשרד המשפטים, הנושא כרגע נבדק. למיטב הבנתי מהבדיקה שעשיתי אתמול הם רוצים לשלב את זה ביחד עם תיקוני חקיקה נוספים שאולי ישתלבו גם עם כלל ההמלצות, כי בתוך ההמלצות אנחנו חייבים להכניס - - - אגב, זה לא תיקון חקיקה כבד, כי זה עניין של תקנות. זה לא חקיקה ראשית ולכן יהיה הרבה יותר קל.

לכן יותר קל לכם לעשות את זה מהר.

נכון, אבל אנחנו כבר רוצים לבוא עם איזה שהיא חבילה שתתייחס גם לחקיקה ראשית וגם לחקיקת משנה ונביא את זה בצורה מסודרת, מה שנקרא בשום שכל ולא משהו שבגלל שיש איזה שהוא אילוץ. ההערכה שלנו שאולי במושב הזה זה כבר ייגמר. זאת ההערכה.

במושב הזה? יש לכם עוד חודש בערך.

כן. אופטימיים.

טוב, אנחנו נעקוב מקרוב. כן, נתי.

אני מבקש את זכות הדיבור לא כדי להתייחס למה שהוא אומר, אלא כדי להתנצל על זה שאני צריך לעזוב וללכת לוועדות אחרות.

בסדר גמור, זה יום מלא בדיונים.

אבל אני רוצה גם לנצל את ההזדמנות להודות לך מאוד על זה שריכזת את היום ואת מארחת אותנו פה ואנחנו מאוד מודים.

בשמחה רבה. בסדר גמור. אנחנו רשמנו לעצמנו עד סוף המושב.

האם יש נושאים נוספים שקשורים לנושא?

לא, אדוני משוחרר.

תודה רבה.

אני רוצה לחזור לענייני הדוח במערך השירותים לאנשים עיוורים. דיברנו בדיון הקודם, משרד הרווחה, לגבי טופס ויתור על סודיות. הוועדה ביקשה עדכון לגבי האפשרות להחתמת - - -

החלפנו את הטופס.

החלפתם את הטופס, אבל שאלנו מתי הוא יתחיל להיות מוצמד לתעודת העיוור.

זה לא מוצמד, זה היה טופס בקשה, הוא עם ויתור סודיות. הוא כבר היום עם ויתור הסודיות החדש.

ואיך הוא מגיע לאוכלוסייה - - -

הוא מופץ באינטרנט, הוא מופץ לכל מקום. מי שהיום מבקש את הבקשה, זאת הבקשה החדשה.

כמה אנשים עיוורים יכולים להוריד את זה מהאינטרנט?

מסתבר שאנשים מגישים ויודעים ו - - -

אילנה, הטופס נגיש לעיוורים וללקויי ראייה באינטרנט?

כן. הוא גם מופץ בדרכים אחרות, בכל מרכז - - -

בסדר, אז אני שואלת. אמרת באינטרנט, איפה עוד?

בכל המרכזים ובשירותי הרווחה, בכל מקום. בן אדם יכול או לבקש עזרה, שיורידו לו את זה, או שהוא יוריד את זה בעצמו.

הוא קריא בתוכנות הנגשה?

כן, זה טופס הבקשה לתעודת עיוור.

נהדר.

קריא מאוד. עבדנו על זה מאוד קשה כדי ל - - -

אני שמחה לשמוע. מכתב בנושא הדרכה שיקומית. בדיון הקודם ביקשנו לקבל עותק.

המכתב יוצא בשבוע הבא.

אנחנו העברנו את ההתייחסות שלנו.

ואיך זה מופץ? בדואר?

בדואר.

וזה נגיש?

הם יכולים לחסוך את המכתב הקודם ולעשות את זה כבר באותו הדבר, במקום להוציא דיוור כפול. אם עוד לא יצא המכתב הזה. מה שביקשנו לפני עשר דקות.

נכון. אז אפשר באמת לעשות את זה ביחד, אילנה.

להודיע לאנשים על ההכרה להם, מה שדיברנו.

זו קבוצה מאוד מסוימת מתוך ה-23,000. מה, אני עכשיו - - -

למה? לפני רגע הייתה פה החלטה שמדברת על זה - - -

את מדברת על 3,000 איש.

על התוקף של התעודה, על מועד הזכאות של התעודה.

אמרתי שעד שיהיו התעודות החדשות - - -

אז אמרנו שכל תעודה חדשה שמונפקת עכשיו אנחנו נוציא להם - - -

לא, אבל גם אמרנו, אילנה - - -

אם את הולכת לעשות את זה ככה זה יסרבל את הסיפור בצורה - - -

אילנה, אין בעיה, יש לך שתי אופציות. או שני מכתבים נפרדים או מעטפה אחת עם שני טפסים. זה לשיקולך. אני לא מתערבת בשיקולי הדואר. זה דבר נוסף.

בסדר.

סגירת תיקים ברשויות המקומיות. איפה זה עומד עכשיו?

את רוצה להסביר את זה, אלין?

אילנה, הכול עלייך היום.

אני רואה. אנחנו עשינו הוראת תע"ס חדשה, השלטון המקומי מתנגד להוצאה של הוראת התע"ס.

מאיזו סיבה?

הוא טוען שהוא לא מוכן בשום פנים ואופן שעובדת סוציאלית אחת לשנה תפנה לאדם עיוור ותציע לו את השירותים. זה כרוך בתוספת עבודה. הם עומדים על הרגליים האחוריות בנושא הזה.

יש כאן נציג של השלטון המקומי?

לא, אין פה נציג של השלטון המקומי.

למה? זה לא היה חשוב? זה נמצא במשא ומתן?

עם השלטון המקומי. אנחנו איתם בשיח משפטי.

משפטי?

כן, יש פה טענות שגם קשורות להליך של סגירת תיקים בכלל ברשויות, משהו שיש לו השפעות רוחב, וגם בהיבט של תוספות ייחודיות של כוח אדם כדי לבצע את המשימה. אז כרגע אנחנו בדיונים עם השלטון המקומי, מנכ"ל המשרד הוציא הוראת תע"ס, לפי הוראת התע"ס הם מחויבים לסגירה של התיקים, אבל תע"ס זה לא חוק ולכן כרגע יש דיון עם השלטון המקומי.

אני חייבת לומר שיש לי הערכה מלאה לשלטון המקומי, אבל לפעמים אני לא מאוד מצליחה להבין את ההתנהלות שלהם. אני פונה למשרד הרווחה, אתם הרגולטור, השלטון המקומי הם הגורם המבצע. עם כל הכבוד לשלטון המקומי הוא לא מוסד ממוסדות המדינה, זו עמותה שטוב שהתאגדה וטוב שהם מנהלים את זה בצורה מרוכזת, אבל עם כל הכבוד מאיפה הסמכות לעצור תהליכים כאלה של הרגולטור?

הם אומרים שגם אם אנחנו נוציא את הוראת התע"ס הזאת וההוראה הזו תתפרסם הם לא יהיו מסוגלים לעשות את זה והם לא יעשו את זה.

הוועדה תפנה ליו"ר השלטון המקומי.

בכל מקרה ההוראה התפרסמה.

ההוראה התפרסה אבל היא כמו אות מתה, מה היא שווה?

זה בדיוק העניין, עכשיו הדיון הוא על היישום שלה, על המימוש שלה.

אין לי מילה אחרת להגיד חוץ משערורייה. מפעלים מוגנים, אילנה, בדיון הקודם דיברנו לגבי מקרים של אנשים עם לקות ראייה או עיוורים שהם משובצים במפעלים מוגנים של אגף השיקום ובאגף השיקום יש להם עד גיל הפרישה, לאנשים עם עיוורון ולקויות ראייה זה פור לייף, מה שנקרא.

לא, רק בשירות לעיוור.

רק במפעלים של השירות לעיוור, אבל דיברנו על מצב לפיו לפעמים בעל כורחם הם משובצים למקומות של שירותי השיקום.

כן, ועוד מעט תהיה מִנהלת, אז כולם יהיו משובצים במקומות של המנהלת.

מה זה אומר? שלכולם יהיו יותר זכויות או פחות זכויות?

יאחדו את הזכויות.

אבל איזה פתרון נותנים לאנשים?

היום מי שהוא עיוור ויושב במפעלים של עיוורים הוא בעצם מרוויח, ומי שעיוור ויושב במפעל אחר בעצם מפסיד. הוא מפסיד פעמיים, גם מבחינת משכורתו וגם מבחינת - - -

מה שלום עיקרון השוויון?

עיקרון השוויון זה לבטל לעיוורים, כי מבחינת הנכים זו עלות תקציבית מאוד גבוהה כדי שהם ימשיכו לעבוד מעבר לגיל 67 ולקבל שכר קבוע.

בדיון הקודם שהיה, משרד הרווחה בדיון הקודם התחייב לבדוק את העניין. בדקו ושלחו לנו תשובה, העלות התקציבית היא 8 מיליון שקלים. לא הבנתי מה הייתה ההצעה. אוקיי 8 מיליון שקלים, הגשתם בקשה תקציבית לאוצר? אתם מקדמים את זה? איך זה עובד?

כרגע באמת הייתה היערכות של התקציב שכרוך בהשלמה למגזרים אחרים שלא נכללים בהטבה הזו. באמת מדובר בעלות נכבדה. בעוד חודשיים יתחילו דיוני התקציב לשנתיים הבאות והמשרד שוקל בסדרי העדיפויות להכניס גם את הנושא הזה.

טוב. יונית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

אותי מטריד קצת הדיון על מה שקורה בתוך המפעל המוגן כאשר התפיסות שלנו לאור אמנת האו"ם היא מעבר לתעסוקה בשוק החופשי.

אנחנו מיד נשמע מה יש למשרד הכלכלה להגיד על תעסוקת אנשים עם מוגבלויות, יכול להיות שנסגור את כולם, הלוואי בימינו. אבל פשוט זאת הייתה התחייבות של המשרד ורציתי לדעת איפה הדברים עומדים.

מעניין לעניין ובאותו עניין, דפנה, בדיון הקודם הוועדה ביקשה ממשרד הכלכלה בתוך שלושדה חודשים להבהיר מה קורה עם תקנות בנושא תעסוקת אנשים עם מוגבלות.

תיקון לתקנות.

תיקון לתקנות, כמובן, להסרת חסמים קיימים. תגובה שקיבלנו לפני יומיים, העברתם את התקנות לוועדה?

לא, מי שאמור לתאם מול הוועדה זה אגף התקציבים, אחרי שהגענו איתם להסכמות. חשוב לי לציין דבר מהותי בכל הנושא הזה. לאור ההערות של מבקר המדינה שני דברים מהותיים תוקנו, לאו דווקא לאנשים עם מוגבלות ראייה אלא באופן כללי, וגם היום בתיקון התקנות המדובר יש סוגיה אחת שהיא מהותית וזה ההשתתפות העצמית, או ההפחתה. האוצר בשלב הזה מתנגד לביטול של ההשתתפות העצמית, אלא הוא מוכן להפחתה משמעותית שלה, אבל לא להורדה מוחלטת.

על כמה זה עומד?

זה נע בין 1,000 ל-5,000 שקל, תלוי בכל מיני חישובים, והם מוכנים להוריד את זה ב-50%, לא מעבר לזה.

זאת אומרת 2,500 שקל?

בין 500 ל-2,500.

שמי אמור לשאת בעלות הזאת, המעסיק?

כן, המעסיק.

זה במסגרת התמריצים להעסקת אנשים עם מוגבלויות?

אני יכולה לומר לך שאנחנו מנסים לפעול לא רק באמצעות התקנות, לעודד מעסיקים. אני לא יודעת מי מכם יודע, היום נמצא באוויר מסלול תעסוקה ייעודי עבור מעסיקים שמעסיקים אנשים עם מוגבלות. שינינו בצורה מהותית את כל הבירוקרטיה, יכולים היום מעסיקים שמעסיקים עובד אחד בלבד עם מוגבלות, ולא כמו בדרך כלל במסלול תעסוקה, למי שמכיר, מדובר בחמישה עובדים לפחות. אנחנו מאפשרים גם לא למשרה מלאה, אלא גם שליש משרה. זאת אומרת עשינו כמה וכמה מהלכים שיעודדו מעסיקים לקלוט אנשים עם מוגבלות ויקבלו עליהם תמריצים כספיים.

הדבר השני שעשינו ודווקא לנושא שאנחנו התכנסנו היום, מה-1 ביוני התחיל לפעול מרכז השאלת ציוד. כדי למנוע מצב שבו מעסיקים באים ואומרים, רגע, בואו נראה, מה, אני אכניס את היד לכיס ובסוף העובד לא מתאים לי, או העבודה לא מתאימה לעובד, אנחנו משאילים ציוד נייד למשך שישה חודשים ללא תשלום למעסיקים.

מה קורה אחרי שישה חודשים?

אחרי שישה חודשים, אם הכול בסדר, המעסיק יצטרך לרכוש את הציוד. לאו דווקא את זה, הוא לא מחויב לרכוש את הציוד הזה. אנחנו נותנים את השירות הזה בכל הארץ באמצעות יד שרה בשיתוף הקרנות של המוסד לביטוח לאומי. אני מקווה ומאמינה שזה יהיה עוד איזה שהוא זרז משמעותי. והדבר השלישי, שמי כמוך יודעת כמה חיכינו לו, ב-1 במאי התחיל לפעול ה-one stop center באזור המרכז.

ברכות חמות, באמת.

תודה רבה. אני לא רואה, לצערי, את כל העובדים או את כל האנשים המשולבים במפעלים מוגנים יוצאים מחר בבוקר, אבל אנחנו בהחלט חושבים שזה הכיוון. הייתה לנו ישיבה השבוע - - -

את יכולה להסביר לנו איך עובד ה-one stop center?

בוודאי אני רק אסיים, ברשותך, גברתי את המשפט. הייתה לנו ישיבה השבוע גם עם משרד הרווחה וגם עם משרד הבריאות. אנחנו הכנו את טיוטת תעסוקה מעברית, טיוטת חוק, ובעצם בסופו של דבר הגענו כנראה לאיזה שהוא פתרון שלשמחתנו לא יצריך חוק אלא אנחנו ננסה לעשות איזה שהוא תיקון והוראות שכר מינימום מותאם ואז יהיה להם את הגרייס שהם יוכלו לייצר פתרון.

לא, אני מתנצלת, לא הבנתי את זה.

היום אין מענה למה שהמשרדים ביקשו, משרד הבריאות ומשרד הרווחה, לתעסוקה מעברית, קרי להוציא אנשים מתעסוקה מוגנת לשוק החופשי. בעצם המעסיק נדרש מהיום הראשון ליחסי עבודה, מה שהרבה פעמים מרתיע. מהצד השני האלטרנטיבה היא להעסיק עובדים במקרים האלה, שבדרך כלל יכולת העבודה שלהם, לפחות בשלבים הראשונים מופחתת, באמצעות תקנות שכר מינימום מותאם. העניין הוא שעל פי התקנות בחודש הראשון אמורים להגיש בקשה לאבחון ודווקא בקבוצה הזו, טוענים המשרדים, צריכים פרק זמן ארוך יותר לפני שבוחנים את יכולת העבודה שלהם. אנחנו ננסה להגיש בקשה לשנות את התקנות של קבוצות מסוימות שיוגדרו כתעסוקה מעברית, יהיה גרייס יותר גדול למועד האבחון. זה הפתרון, אני מקווה, שאליו הגענו השבוע.

לעניין ה-one stop center, בעצם המרכז מקבל מכל גוש דן רבתי אנשים שיש להם 20% ומעלה, לא מותנה כמובן רק בקצבת נכות ואני יכולה לומר שבחודש הראשון, הסיכום של החודש הראשון לפעילותו, באמת יש הרבה מאוד פניות. לצערי הגדול חלק גדול מהפניות הן פשוט לא מהאזור ואנחנו מפנים אותם. אנחנו מפעילים יחד עם תבת את מרכזי רמפה או את רכזי רמפה על תשתיות תעסוקה קיימות, אז בעצם לא זורקים את האנשים ללא מענה, אבל עדיין אין לנו מענה לכולם. באזור המרכז רוב האנשים שהתאימו הגיעו כבר והתחילו בתהליכים. המרכז מייצר את כל קשת הפעילות מהכנה לעולם העבודה, כישורים רכים, מי שזקוק להכשרות מקצועיות, מי שזקוק לליווי וכמובן השמה בעבודה וליווי בהשמה.

בהשמה יש יותר ביקוש למשרות? או יותר משרות מוצעות?

הנתון הבעייתי מאוד מבחינתנו היום, מאחר שאנחנו מפעילים מרכזי תמיכה למעסיקים, עוד לפני שהתחלנו את ה- one stop centerועבדנו יותר על הביקוש מאשר על ההיצע, אין ספק שהתמונה שמצטיירת היום זה שיש לנו יותר משרות פתוחות ממועמדים למלא אותם. אנחנו ישבנו בשבוע שעבר עם קבוצה מדהימה של אנשים, עם מוגבלויות מגוונות מאוד, אנשים שרובם אקדמאים, וניסינו לכוון גם למשרות הגבוהות והשאלה והשאלה המהותית ביותר הייתה איפה האנשים ואיך אנחנו מגיעים אליהם. קיבלנו כמה תובנות, אנחנו ננסה ליישם גם אותן.

אגב, כמה מתוכם עיוורים, ממי שהגיע?

למפגש?

לא למפגש, בכלל מי שפנה לקבל שירות ב-one stop.

אם אני זוכרת נכון משהו כמו 5%, אל תתפסי אותי במילה. אבל זה רק חודש, זה באמת נורא נורא נורא מוקדם. אם את כוללת כמובן גם את תסמונת אשר.

סליחה, מי הדוברת?

שמי דפנה מאור, אני מנהלת המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות במשרד הכלכלה.

אני בן אדם עיוור עם שני תארים, הייתי שכיר מאוד בכיר, עצמאי מאוד בכיר, אני לא שמעתי מאף עיוור, לא אליטיסט ולא פחות אליטיסט על המרכז הזה שאת אומרת. זה נהדר, אני לא יודע ממנו. למה אתם לא מפרסמים את זה?

קודם כל אנחנו מפרסמים. אבל אני אומרת שוב - - -

איפה אתם מפרסמים?

אני רוצה לציין שאנשים עם עיוורון מקבלים שירות אצלנו באגף השיקום בביטוח לאומי לאורך השנים גם בהכשרות מקצועיות, גם בציוד, בלימודים, בהשתלבות בעבודה. חשוב גם שהחלק שלנו, אני חושבת, יישמע.

אחת הבעיות היא שקיים פער. הקהילה שלנו לא יודעת איזה שירותים הם יכולים לקבל.

באגף השיקום בביטוח לאומי?

רגע, זה נהיה שיח בין כולם. הפרוטוקול לא שומע. אני רוצה שהם יסיימו ואז תדברי.

אני נילי וייצמן, מאגף השיקום בביטוח לאומי. אני רק רוצה להגיד שלאורך השנים אנחנו מטפלים כל שנה במשהו כמו 1,000 אנשים עם עיוורון בכל סוגי ההכשרות, השכלה גבוהה, תארים שניים הרבה מאוד לומדים, תכניות טרום שיקום. ההשמה, למרות שהיא אמורה להיות לפי החוק דרך השירות לעיוור, בן אדם עיוור שפונה אלינו ומבקש סיוע בהשמה מקבל את זה מאיתנו. בן אדם עיוור שלומד בהשכלה גבוהה או בקורס או בכל תכנית שיקום שהיא, מקבל מאיתנו ציוד בהיקפים מאוד מאוד גדולים ואחר כך, גם כשנדרש ציוד להשתלבות בעבודה, למרות שזה לא בחקיקה שלנו אנחנו עושים את זה, כי זה מתוקף הצורך של הבן. אנחנו הרבה פעמים עונים על ואקום שנוצר ואז אנחנו נותנים ציוד גם למי שקיבל מאיתנו כבר ציוד לקבל שוב לצורך שילוב ראשוני בעבודה. גם הרבה פעמים אחרי כמה שנים הוא יפנה אלינו שוב ואם אין לו כתובת הוא שוב יקבל מאיתנו, למרות שזה לא מופיע בחקיקה.

רק לשאלה היכן אנחנו מפרסמים, היום עם ה-one stop center אנחנו פנינו בכמה ערוצים. האחד, מאחר שבאמת זו הזדמנות גם לברך על שיתוף הפעולה הבין משרדי היוצא דופן שיש בהקמה של המרכז הזה אז אנחנו כמובן פועלים גם עם משרד הרווחה, גם עם משרד הבריאות, גם עם המוסד לביטוח לאומי, להפצה לעובדים שלו שיוכלו להפנות את האנשים הרלוונטיים, כמובן לכל גופי ההשמה שקיימים בארץ ופעילים ודרך כל הרשתות החברתיות שאנחנו יכולים לעלות עליהן.

זו הדרך שלנו להפיץ. היה על זה דיון שלם, אני מוכרחה לומר, אם זה נכון להפיץ באמצעי התקשורת הארציים, אבל כמו שאמרתי קודם, גם כשאנחנו הפצנו את זה בדרך שהפצנו למעלה ממחצית מהאנשים אינם רלוונטיים מבחינת אזור המגורים כרגע.

מתי ייפתח בעוד מקומות?

זה חלק מהוויכוח שיש לי עם אגף התקציבים בדיוני התקציב. היעד שלנו ב-2018, אבל אנחנו עוד לא הגענו להסכמה.

לא הבנתי, מדינת ישראל נגמרת באזור המרכז?

החלטת הממשלה קבעה שלאחר המסקנות מהפיילוט הזה יוחלט על מרכזים נוספים. אנחנו מנסים לקצר טווחים. כמו שאמרתי, עוד לא הגענו להסכמה.

אני רק אומר, אל"ף, הוועדה תפנה לאגף התקציבים בעניין הזה. אני באמת לא מצליחה להבין, אנחנו צריכים לברך ברכת הגומל שזה נפתח בכלל, כי באמת זה עבר הרבה תהליכים ולא מעט שנים עד שהדבר הצליח.

אמת.

אם זה מוצלח ואני שומעת מדברייך שזה מוצלח ואני שוב מברכת, למה לא להפיץ את זה לכל עבר? באמת לא ברור לי העניין.

גברתי, את משכנעת את המשוכנעים. אני יכולה לומר לך שאנחנו הכנו בכלל תכנית לאומית לכל הנושא של תעסוקת אנשים עם מוגבלות. אנחנו מקיימים כרגע דיונים נמרצים מאוד עם האוצר לעשות את זה כתכנית חומש.

שמעתי שהשר שלכם בימינו הוא לא פחות מראש הממשלה, אולי אפשר להיעזר בו?

אולי. בכל מקרה אנחנו באמת מנסים לעשות הסתכלות-על על כל הנושא הזה של תעסוקת אנשים עם מוגבלות, שוב, בשיתוף פעולה מדהים עם כולם ואני מקווה שזה יישא פרי. אנחנו באמת בתוך התהליך. את יודעת שדיוני התקציב הם עכשיו, מאחר שהכניסו גם את 2018 אז יש הרבה מתיחות שמיכה.

אני יודעת. בבקשה, גברתי.

אני יעל מאופק לילדינו, הארגון הארצי של הורים לילדים. אנחנו שומעים על יוזמות מרגשות, מאוד חשובות, מירב העלתה את זה, יש ריבוי גורמים שנותנים שירותים, זה עלה בדוח המבקר, כפילויות, בלבול והמידע לא מגיע לאוכלוסייה הרבה פעמים. עם זה צריך להתמודד.

וחושבים שכולם נמצאים ברשתות החברתיות. לא, לא כולם נמצאים ברשתות החברתיות. יש את מאגרי המידע ויש מידע על אנשים, אפשר לפנות פניות יזומות וממוקדות למי שנמצא באזור.

מירב, מה את מציעה?

לצערי, גברתי, אני מוכרחה לומר שדווקא בנושא הזה אנחנו היינו אמורים לקבל את המידע מהמוסד לביטוח לאומי ולפנות באופן יזום לכל האנשים שיש להם 20% נכות ומעלה והם באזור שלנו. יש כרגע איזה שהוא דין ודברים עם עובדי המוסד לביטוח לאומי ולכן זה לא יוצא לפועל.

אני לא מדברת כרגע על כלל האוכלוסייה, אני מדברת כרגע על בעלי תעודות עיוור ואני מזכירה שאנחנו נמצאים פה בדיון במסגרת יום העיוור בכנסת. יש את השירות לעיוור שיושב פה ויש לו רשימה של 24,000 בעלי תעודות עיוור. לא כולם מתאימים, כי לא כולם נמצאים בגיל העבודה, אבל המידע מאוד - - -

ולא כולם באזור.

ולא כולם באזור, אבל המידע מאוד מאוד מסודר וברור בדיוק למי אפשר לשלוח מכתב ואי אפשר לשלוח מכתב ואני חושבת שאולי השירות לעיוור היה יכול לשלוח עוד מכתב. אז אנחנו מדברים כבר על מכתב שלישי. יש שירותים - - -

אבל הוא אפילו לא צריך - - - אילנה, יש מניעה להוציא כזה מכתב?

על השירותים האלה? חשוב לי שעודד בשן, מנכ"ל מגדלאור, יספר קצת על השירותים שאנחנו נותנים, כי הם מונגשים כמו שצריך.

אני כמובן אתן לך, רק לפני, אני שואלת, באמת אני חושבת שאם יש משהו שהוא ככה לאורך כל הדיון, זה באמת ריבוי הגורמים המטפלים. מצד אחד אנחנו צריכים לברך על זה שבאמת יש הרבה גופים שנותנים מענים, מצד שני מרוב גופים כולם מתבלבלים. עמד על כך גם חבר הכנסת בן ראובן קודם, בסוף צריך להתמודד עם החיים עצמם, אמר פעם מישהו, והחיים עצמם מורכבים ולא פשוטים. אני מבינה שכל משרד רוצה לשמר את כוחו, אבל מצד שני מה שצריך לראות לנגד עינינו זה את האזרחים שצריכים לקבל שירותים. אז אני לא יודעת איך תעשו את זה, במכתבים, בהודעות לעיתונות היומית, בלהידבר עם העמותות הרלוונטיות, או כל דבר אחר, אבל בסוף אתם עמלתם כל כך הרבה שנים על מתן שירות שהוא בעיניי חלום שהתגשם ואם האנשים הרלוונטיים לא יודעים עליו, אז מה עשינו?

אנחנו לא במצב שהמרכז ריק. בואו לא נתבלבל לרגע. אני קיבלתי, אנחנו ננסה לבדוק. אני אומרת שוב, הסיכום היה שאנחנו נקבל את כל הנתונים מהמוסד לביטוח לאומי. כרגע יש איזה שהוא קיפאון, אנחנו מקווים שהוא ייפתר בקרוב. אני רשמתי לי גם את הרעיון שלך, אנחנו ננסה לבדוק אם יהיה לנו דרך בנושא שלשמו התכנסנו היום.

בסדר. אני מבקשת לקבל עדכון בתוך חודש איפה זה עומד.

מאה אחוז.

יש לך איזה שהוא כרטיס?

המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות. יש לנו את כל המידע באתר, לרבות המרכז. אתה מוזמן בשמחה.

כן, עודד.

בוקר טוב. אני עודד ואני מנכ"ל של מגדלאור שמתמחה בשיקום תפקודי ותעסוקתי לאנשים עם לקויות ראייה ועיוורון. אנחנו נותנים שירותים גם למשרד הרווחה וגם לביטוח לאומי וגם למשרד הכלכלה, וגם למשרד הביטחון, עם 92 נכי צה"ל עקב לקויות ראייה.

איך מגיעים אליכם?

דרך הפניות מהשירותים הסוציאליים של אגף השיקום במשרד הביטחון. חשוב לי להגיד שההבנה שלנו היא שיש ייחודיות בליווי ובהנגשות שצריך לעשות לאנשים עם לקויות ראייה ועיוורון לעומת אוכלוסיות אחרות בשילוב שלהם בעבודה, ולטובת זה פותחו שירותים ופותחו דברים שונים. רק לדוגמה, דיברו על מאגר ההשאלה, השירות לעיוור מפעיל מזה שנים מאגר השאלה - - -

יותר מ-20 שנה.

מאגר השאלה לטובת אנשים עובדים. אנחנו הזכיינים של אותו שירות ומפעילים עבור השירות לעיוור. ברגע שיש השמה תוך שלושה ימי עבודה כבר עושים טלפונית את הבדיקה של התאמת הנגישות, כי זה מערכות מידע וצריך לראות איך זה יושב על מערכות המידע בתוך ארגון ואחרי זה מביאים את הציוד לאדם במקום העבודה. אז בעצם יש פה שוב תהליך של כפל - - -

אז מה עשינו? אותו דבר - - -

שוב פעם במקרה הזה יש תהליך של כפל עם משאבים כפולים. זו דוגמה אחת. דברים אחרים שאני רוצה לדבר, אנחנו גם דיברנו עם דפנה והעלינו את זה, יש עדיין בתקנות, דפנה לא ציינה, דברים שהם חסמים מאוד משמעותיים כדי שנקפוץ במדרגה. מדובר על בערך 15 - - -

אתה ראית את תיקון התקנות ש - - -

כן, אני ראיתי. ישבנו עם דפנה, אני אתן שתי דוגמאות. אחת זה בתקנה של טרום השמה. אדם עם עיוורון יכול לעשות תהליך מדהים אחרי שהוא איבד את הראייה ולעבוד קשה מאוד במשך תקופה ארוכה במימון של אגף השיקום בביטוח לאומי או של משרד הרווחה ולהגיע לרמה טכנולוגית מאוד מאוד גדולה ולהגיע למקום עבודה, יש לו יכולות מצוינות, אבל אם המערכת לא תהיה נגישה וקורא המסך שאיתו הוא עובד לא יעבוד אז הוא לא יכול להביא את היכולות שלו לידי ביטוי. אין בתקנות היום אפשרות ומימון, בניגוד לאוכלוסיות אחרות, של אוכלוסיית האנשים החירשים אפשרות לפני השמה להגיע למקום העבודה ולעשות את הבדיקה של הנגישות. אנחנו עושים את זה הרבה בלי אף מימון, אבל אין שום פתרון לעניין הזה של להגיע ולבדוק שיש נגישות, אחרת מה תעשה? תביא את האדם, תצמיד אותו, תיצור לו עוד כישלון בדבר הזה?

מה אתם מציעים?

פנינו גם לדפנה, בהובלה של אילנה, אני חושב שצריך להיות מימון לבדיקת נגישות טרום השמה. זה לא בסכומים גדולים. כבר שנתיים פונים בנושא ולא מצליחים להתקדם.

אני מבקשת שתעביר לי את העתק הפנייה שלך לדפנה בעניין, לוועדה.

כן, פרוטוקול הישיבה. הדבר השני שהוא גם אתגר מאוד גדול. העולם היום נהיה יותר ויותר טכנולוגי ובכל מקום, אין כמעט מקום עבודה שלא צריך להשתמש במחשב. אני חושב שבמדינה נעשה תהליך מאוד מאוד משמעותי בקידום של הנגישות של אתרי האינטרנט, עם כל החקיקה שיש. אין שום התקדמות בכל הנושא של היבט של נגישות של מערכות מידע. ככל שקצב הטכנולוגיה גדל כך האפשרות של אנשים עם לקויות ראייה ועיוורון להשתלב במקומות עבודה קטן, הסיכוי. צריך לתת התייחסות לנושא הזה של נגישות של מערכות מידע, בטח במקומות גדולים, בטח במשרדים ממשלתיים, אחרת אנשים לא יכולים להביא את היכולות שלהם לידי ביטוי ואז אנחנו מגיעים שוב פעם לאותו מצב, לאותו גלגל, שבסוף אדם עם יכולות מדהימות עושה קצת בפינה, מוותרים לו, וזה לא עובד. זה הדבר השני שאני חושב שצריך לעשות.

גם ב- one stop center שדיברו, בסוף הקימו one stop center, אמורים להיות בחדר מחשבים אחד בתוך ה-one stop center, ללמוד גם אנשים שהם צריכים תמיכה קוגניטיבית, גם אנשים מאוכלוסיות אחרות וגם אנשים עם לקויות ראייה, בחדר מחשבים אחד. ללמד אדם עם עיוורון את עולם המחשבים, אגב, הוא צריך להיות עם אוזניות כי אם עובדים שלושה אנשים וכל אחד עובד עם קורא מסך, הם צריכים להיות עם אוזניות, אז אי אפשר לעשות את זה ביחד ולהגיע שם לתוצאות של התקדמות עצמאית. ולכן המגמה שמדברים פה, רב נכותי, כולם ביחד בחבילה אחת, אם לא ייתנו מקום לייחודיות שצריכה כל אוכלוסייה, אז אנחנו נעשה וי שעשינו, שהקמנו דברים, אבל אני חושב שעבור האנשים עם לקויות ראייה ועיוורון זו תהיה פגיעה מאוד מאוד קשה. אנחנו מכירים ממקומות אחרים שקיימים בעולם שיש מענים ייחודיים. אגב, כל אוכלוסייה, היום מדברים על אנשים עם לקויות ראייה ועיוורון, אבל כל אוכלוסייה צריכה את הייחודיות שלה. אנשים עם לקויות ראייה, בגלל ההיבטים הטכנולוגיים השונים, בעיקר.

אנחנו התייחסנו לכך בדרישות שהיו למכרז והפנינו את תשומת הלב וזה לא קיבל מענה.

יש עוד מישהו? כן, בבקשה.

קוראים לי יוסי שואף, אני אדם עיוור. אני שמח להיות פה, לראשונה אני מופיע בתוך ועדה כלשהי של הכנסת. אני אדם עיוור כבר 50 שנה, בעל תעודת עיוור, תעודת העיוור שלי לצמיתות. מדברים פה על הנגשה ומידע ואפשרויות להעביר מידע לאנשים עיוורים. אני שואל שאלה מאוד פשוטה, אני לא מבין כל כך את כל הנתונים האלה ומה מפריע למה ולמה עושים את זה, אבל בארץ 23,500 או 24,000 עיוורים, גם הנתון הזה לא ברור, אם זה 23,500 או 24,000, זאת אומרת 500 אנשים זה ככה משחקים עם זה כאילו שזה 500 שקל שאפשר להוריד מהחשבון.

אבל בשורה התחתונה, אנשים עיוורים, כמה מהם עובדים עם מחשב? כמה מהם מוכנים לקבל דואר אלקטרוני ולהוציא דואר אלקטרוני? כמה אנשים עיוורים יכולים להיכנס לאתר נגיש ולהוציא מידע, להוריד טופס, למלא טופס, לשלוח אותו? כמה אנשים עיוורים חיים לבד, שאין אף אחד שיכול לעזור להם לקרוא את המכתבים שהם יקבלו בדואר שמרים גרייצמן תשלח להם אותם וכמה אנשים גרים עם המשפחות שלהם והם לא יכולים להיעזר במשפחה שלהם כדי לקרוא את הדואר האלקטרוני? אז מה זה כל החארטה הזה עם הדואר האלקטרוני ועם המכתבים והאתרים הנגישים? בשורה התחתונה רצים פה תקציבים בלי סוף של משלם המסים ומשלם המסים לא יודע מה עושים בכסף שלו. כמה אנשים עיוורים, נתון אמיתי, היום משתמשים בדואר אלקטרוני, יכולים לקבל ולהוציא דואר אלקטרוני ולדפדף באינטרנט? תודה רבה.

תודה, אדוני.

שמי יונתן מרקוביץ מנציבות תלונות הציבור של משרד מבקר המדינה. למבקר יש שני כובעים, גם מבקר מדינה וגם נציב תלונות הציבור. רק רציתי להגיד שאנחנו מקבלים תלונות גם מאנשים עיוורים ואנחנו ברוך ה' מצליחים לפתור הרבה בעיות. אנחנו גם מגלים דברים מערכתיים וגורמים לשינויים. ראינו בעיה של עיכוב בהוצאת תעודת עיוור והרשות לעיוור הכניסה הליכים של מעקב אחרי הוצאת התעודות, ראינו בעיה שלא מקבלים את ההנמקה לדחיית בקשה לקבל תעודה ואז בן אדם, הוא יפנה בבקשה מחדש, כי הוא בכלל לא יודע למה דחו את הבקשה שלו. אז הכנסנו גם את העניין הזה, שיודיעו לו מה הנימוקים לדחיית הבקשה, כך שיהיה לו ברור אם יש טעם לפנות שוב או לא.

יש הרבה מקרים שאנחנו פשוט נכנסים, עושים אפילו פגישות מעין גישוריות בין האזרח לבין אלה שאמורים לטפל בו ופותרים את הבעיה של האזרח. בגלל זה אני קורא לכל בן אדם שנתקל באיזה שהיא בעיה בירוקרטית, בעיה אישית שפוגעת בו באופן אישי, אנחנו כתובת שאפשר לפנות אלינו, אנחנו נשמח להיכנס לעובי הקורה ולעזור לפתור את הבעיות. תודה רבה.

תודה. בבקשה, גברתי.

אני רוצה לדבר על הצד הרפואי המחקרי, התסמונות שקורות. באמצע החיים מתנתקת, מחלת ניוון העצבים, עצב השמיעה ועצב הראייה. יש לנו רפואה מאוד מתקדמת בעניין הגנטיקה, מה שקורה, ואף אחד לא מדבר על זה. התעודה היא לא התעודה, אלא המחלה שקורית באמצע החיים, באמצע עבודה, באמצע הרצאה, מתנתקת, ואני איבדתי את הראייה שלי באמצע הנהיגה, תוך כדי נהיגה וזה מה שקרה. אחרי חמש שנים, ב-2011, כבר אני צריכה תעודת עיוור לצמיתות, אין לי שדה ראייה, אין לי פוקוס, הצטברות החלבונים על תאי העצב זה מוות לראייה ושמיעה. אני הייתי ממליצה ללכת למחקר מחלות נוירולוגיות בעיניים. זו מחלה נוירולוגית שמתקדמת וגנטית.

גברתי, אנחנו עוסקים היום במימוש זכויות ופחות בצד הרפואי.

משהו קצר. בדוח המבקר דובר על העובדה שלא נעשה סקר. אנחנו כעמותה עשינו סקר בקרב כל חברי העמותה שלנו כדי לקבל מידע על צרכים וכו', אני חושבת שזה דבר מאוד מהותי וחשוב, לגשת לאנשים ולשאול אותם מה הצרכים שלכם? מה הדרכים? וכו' וכו'. בסופו של דבר הם הצרכנים, במרכאות, של שירותי המדינה.

אילנה, מה קורה עם הסקר?

זה הולך לצאת יחד עם ביטוח לאומי, ביחד עם מחלקת הסקרים של ביטוח לאומי.

אילנה, ניכר מהדיון הבוקר ששיתוף הפעולה אפעס לא עובד.

לא, זה לא המחלקה. קודם כל יש לנו שיתוף פעולה מאוד יפה. אתם צריכים להבין, יש פה תהליכים ויש פה בני אדם שצריכים ל - - -

אנחנו פה בשביל בני האדם, לא בשביל התהליכים.

ברור. זו מחלקה אחרת, אנחנו מדברים על מחלקת המחקר של ביטוח לאומי ש - - -

אז מתי זה קורה, אילנה?

אנחנו בחתימת טופס א' וטופס ב', העברת קבצים.

אילנה, זו לא תשובה רצינית. לימור, יש לך תשובה אחרת?

לא, זה לא לימור. הם העבירו את זה לחברה פרטית.

אני אבהיר שני דברים, כי אני מרגישה לא נוח כשבדרך כלל חברת הכנסת אלהרר מבקשת ממני משהו והוא לא מיושם. נושא הסקרים לא באחריות אגף נכות, גם לא נושא הרופאים הוא באחריות שלנו, ולכן אני לוקחת על עצמי, אנחנו - - -

את נציגתנו, יקירת הוועדה שם.

אז אני אבדוק את זה ואנחנו נראה איך אפשר גם את זה לזרז ונשיב לך את זה ביום שני.

טופס א' מאיתנו כבר הועבר.

אילנה, שמעי נא - - -

זה שאני - - - זה יפה, אבל אני רוצה לספר לך שטופס א' ממשרד הרווחה הועבר, זה נמצא עכשיו בידיים של ביטוח לאומי.

אילנה, תשמעי, אין בלבי ספק שאת רוצה לעשות את הדברים, זה לא עניין אישי. בסופו של דבר גם משרד הרווחה וגם ביטוח לאומי, מדובר בשני משרדים גדולים בירוקרטים, שהשר האחראי אחד הוא. זה לא שני שרים נפרדים, זה אותו שר. עכשיו אני מצפה, ואני חושבת שזו ציפייה שיש לה מקום, שאתם תשבו בתוך חדר עד שייצא עשן לבן ואנחנו נקבל שני דברים, האחד זה את ההכרה ההדדית המלאה, לא רק בהסכם, אלא גם בפועל, והדבר השני זה סקר צרכים. לא הגיוני שלא היה סקר כזה עשרות שנים. 20 שנה, נכון?

מ-96'.

באמת, ב-96' איפה היינו?

מה זה משנה? החיים של אנשים עיוורים בלאו הכי לא נחשבים.

אדוני, אני שמעתי אותך, אני רוצה להתייחס לדברים, תן לי לעשות את העבודה שלי. אני באמת אומרת, מעבר לעובדה שהמנכ"ל התחייב בדיון הקודם שהיה - - -

והוא עמד בהתחייבותו, החומר שלנו הועבר. אנחנו צריכים עכשיו - - -

אילנה, יקרה, הוא עמד בהתחייבותו לעניין הטופסולוגיה, ההתחייבות לא באה לידי מימוש בפועל. אנחנו לא רואים תוצאות של הסקר. אני לא יודעת איפה זה נופל, אבל כמו שזה לא מעניין את האזרחים, אני חייבת לומר, זה לא העניין, זה באמת לא העניין, ואת יודעת את זה. מירב, משפט אחרון.

אני רוצה להזכיר שהיה פה דיון לפני שנה שדיבר על הבעיה של דמי הליווי ועד היום הבעיה לא נפתרה. וגם פה הייתה התחייבות של מנכ"ל משרד הרווחה שיצא, שאמר שהוא ייקח והוא יבדוק את העדכון של כל הנושא של קצבת דמי הליווי ולמה יש הבדל בין השיעורים ואף אחד לא הגיש מסקנות ואנשים לא מקבלים. מעבר לזה עשינו מהלך מאוד יפה עם הביטוח הלאומי כדי שאנשים יקבלו שר"פ. אנשים שקיבלו שר"פ מקצצים להם את דמי הליווי. אז זה יפה שאנחנו יושבים פה - - -

לא מקצצים.

לא מקצצים, אבל אמורה הייתה להיות ירידה.

מה קורה עם דמי הליווי?

אין קיזוזים. הבעיה לגבי דמי הליווי היא שבעבר וגם היום יש שלוש דרגות, יש 50%, 75% ו-100%. הבעיה היא בין ה-50% ל-75%. בעבר הביטוח הלאומי היה מעביר לנו את הקובץ של האנשים שמקבלים גמלת שר"מ ואינם עובדים ואנחנו היינו נותנים להם 50% ולא 75%. מאחר שביטוח לאומי נותן היום די גורף את השר"מ אנחנו צריכים לבטל את הדרגה של ה-50%. זה עניין של תגבור תקציבי - - -

אילנה, אני מתחילה להרגיש שטוב שיש ביטוח לאומי, כי יש על מי להפיל. לא, באמת, כל דבר שאמרתי היום למשרד הרווחה הוא אמר 'זה לא אצלי, זה אצל ביטוח לאומי'.

לא, לא אמרתי, האחריות היא של משרד הרווחה.

קארין, דמי הליווי לא עודכנו 30 שנה. דיברנו על זה בוועדת - - -

כמה דברים. אל"ף, הדברים שאמרת, אילנה, הם דברים שנאמרו בדיון הקודם, שמענו את זה, אבל אנחנו בדיון כבר כמה חודשים אחרי, אם לא שנה. אז מה קרה מאז? איפה התקדמנו? אנחנו באים ל - - -

לא התקדמנו בנושא דמי הליווי, זה עניין של תקציב מהאוצר.

איפה הפנייה לאוצר? איפה הדרישה התקציבית?

היא הועברה דרך המנכ"ל לאוצר.

אני מבקשת לקבל את ההעתק של הדרישה התקציבית. ואני רוצה לדעת האם התקבלו כספים בגין הדרישה התקציבית הזאת?

לא התקבלו.

אנחנו נפנה למשרד האוצר, אני רוצה לקבל תשובה בעניין הזה. זה לא אפשרי, להגיע שנה אחרי לדיון ולהגיד 'אה כן'. זה בדיוק מה שהיה בשנה שעברה, מה התחדשנו?

אני רק רוצה להוסיף משהו בנושא הקשר בין ביטוח לאומי לשירות לעיוור. תעשו דיון בנושא נוהל הכרה הדדית, אז רק לבדוק שהכספים מתועלים באופן נכון, ששני רופאים לא יקבלו תשלום פעמיים עבור אותו עיוור.

הם יקבלו.

למה?

זה היה הסיכום איתם.

זה עוד יותר אבסורד שהכספים - - -

אין מחיאות כפיים בכנסת.

רק כשסאדאת מגיע.

זה לא צפוי לקרות בזמן הנראה לעין.

אני קצת נבוכה. אנחנו כל הזמן אומרים שאין כסף לתת שירותים, אז אנחנו נותנים את זה לבירוקרטיה, לרופאים?

עבור אותו עיוור.

עבור אותו עניין, אותה בדיקה? מה קרה לכם? אדוני הרופא, בבקשה.

אני לא רופא עיניים, אני לא מקבל פעמיים.

תאמין לי, זה משתלם, אני הולכת לבדוק את האפשרות.

הסיכום היה בסך הכול שרופאים עושים בדיקה אחת, אבל ממלאים מבחינה בירוקרטית שני סוגים של טפסים שונים ולכן לצורך העניין הזה הסיכום עם השירות לעיוור היה שהם מקבלים תשלום על הבדיקה מהשירות לעיוור ומקבלים תשלום על ועדה מהביטוח הלאומי.

זה לא יהיה. אני אומרת לכם, זה לא יהיה. אתם אחרי זה מתלוננים שאין לכם כסף לשירות. אין לכם כסף להעלות את דמי הליווי.

בשביל לממן את זה לוקחים מהעיוור שנדרש לעבור ועדה רפואית 600 שקל.

לא, זה בנוסף.

זה לא ייגמר ככה. אני מבקשת, נציגי הביטוח הלאומי, נציגי משרד הרווחה מהשירות לעיוור, אני מבקשת לתאם איתי פגישה, אנחנו נפתור את הסיפור הזה. לבד זה לא יקרה. ואני מבקשת שהיועץ המשפטי לוועדה יצטרף לדיון. עד כאן.

אני רוצה לסכם את הדיון. צר לי שלא הושגה התקדמות משמעותית משנה שעברה. אני באמת משתדלת לשמור על אופטימיות מדיון לדיון ולהגיד הנה הפעם תבוא הבשורה, ואני חייבת להגיד שהיו דיונים שהתבשרנו דברים טובים, אבל היום לא.

משרד החינוך, יש לנו בשורות טובות.

משרד החינוך, נו, תעשו לי את היום.

שלום וברכה. שתי בשורות טובות שמתייחסות לפרוטוקול הדיון בשנה שעברה. אחת, במהלך שנת תשע"ז לא יהיה במדינת ישראל תלמיד שזקוק להנגשה טכנולוגית זו או אחרת ולא קיבל אותה, משלב זה כל תלמיד חדש שייכנס למערכת - - -

גם מכיתה א'?

מהגן. אנחנו מדברים על הגן. אנחנו מדברים על תמיכה - - -

יפה. אתם רואים? ככה.

משרד החינוך נותן תמיכה לתלמידים החל מגיל 3, גם בתחום ההנגשה הטכנולוגית אנחנו מדברים על גיל 3. החל בשנת תשע"ז אנחנו סוגרים מצב שבו כל תלמיד במדינת ישראל שמקבל תמיכה מקבל הנגשה, באם הוא זקוק ולמה שהוא זקוק, הנגשה טכנולוגית מותאמת לצרכיו.

תופרים חליפה. יפה.

משלב זה ואילך כל תלמיד חדש שנכנס למערכת יקבל הנגשה טכנולוגית בהתאם לצרכיו. זו נקודה אחת. הנקודה השנייה היא טבלת הקריטריונים, הטבלה שעוסקת בקריטריונים של משרד החינוך, מי מקבל מה, איזה ציוד, באיזה גיל וכו'. הטבלה הורחבה, הטבלה הוגמשה, תלמידים, החל מגיל 3 מקבלים הנגשה טכנולוגית בהתאם לצרכים שלהם ועשינו עבודה יסודית יחד עם המכון לראייה ירודה וביטוח לאומי במטרה להגמיש את הטבלה ולהרחיב גם את הגילאים ואת הציוד ואת סוגי הציוד הטכנולוגיים.

לשאלתו של עודד, אנא פרטו - - -

פירוט של הנגשה טכנולוגית, מה זה?

הנגשה טכנולוגית, אנחנו מדברים למשל בגילאי הגן על אייפדים שנרכשו כבר, כ-400 אייפדים לילדי גן, אנחנו מדברים בקרב ילדי הגן על טמ"ס נייח, על אייפדים, על מכונות ברייל. זה לגבי גיל הגן.

על ערכות לעיוורים, שזה כולל את הערכות החדשניות ביותר, שזה ערכה עם מחשב נייד, צג ברייל, יצאה עכשיו לשוק ערכה חדשה, שאנחנו מתכוונים לרכוש אותה. אנחנו בקשר רציף מה קורה בעולם, קשר רציף עם הספקים בכל מה שקורה בנושא החדשנות הטכנולוגית. ויש בהחלט מהפכה בתחום ההנגשה הפדגוגית שלנו בשנתיים האחרונות. אני מתרגשת לבשר לכם את זה.

כולל קבצים דיגיטליים בבחינות הבגרות. מבחינת בחינות הבגרות, נכון לשנת תשע"ו.

זה בעקבות העתירה של אופק לילדינו?

ודאי. בשנת תשע"ו כל תלמיד עיוור מקבל את בחינת הבגרות ברגע האמת עם כל שאר חבריו לכיתה דרך הערכה הטכנולוגית שיש לו, ערכת לק"ר או ערכה לעיוור.

שאלה ליועץ המשפטי לוועדה.

אני חושב שמשרד החינוך מגלה כאן עשייה רבה, אבל גונבה לאוזנינו שמועה שהאחריות לאספקת הציוד וכו' תעבור לרשויות המקומיות.

נכון.

לרשויות המקומיות אין תקציב לטפל בנושא הזה, השאלה אם התקציב של משרד החינוך יהיה 100% בנושא הזה - - -

רק לא מצ'ינג.

כן, זה מה שמדאיג אותי.

לא מצ'ינג, אבל יש השתתפות של הרשות המקומית.

נו, אז מה זה מצ'ינג?

מאיפה הם יביאו?

השתתפות, דרך אגב, זה מצ'ינג בעגה המקצועית.

התקצוב, כידוע לכם, אושר על ידי משרד האוצר, בנושא של הנגשה. משרד החינוך מקבל תקציב מאוד מאוד רציני ובעצם מנגיש את כל החלקים הטכנולוגים. התקציב התקבל ב-2015 וכבר יצאנו לדרך עם קול קורא לרשויות. מכיוון שהתקנות טרם הותקנו על ידי הכנסת מחר יהיה דיון ראשון, גם על זה צריך להגיד ברכות, אבל בכל מקרה, למרות שהתקנות טרם הותקנו יצאנו בקול קורא. משרד החינוך יצא בקול קורא, כל הרשויות והבעלויות במדינת ישראל הגישו את הבקשות שלהם, זה ההליך שהוא מקובל, אין מצ'ינג, התקצוב הוא תקצוב של 100%. ברגע שרשות או בעלות מגישה את הבקשה, הבקשות נבדקות כמובן - - -

אוה, בנקודה הזאת אני רוצה לשאול שאלה. אם יש משהו שאני באמת רואה בפניות ציבור שמגיע, שדברים נופלים בין הבקשה מהרשות המקומית למשרד החינוך. משרד החינוך אומר 'אני לא קיבלתי בקשה מהרשות המקומית', הרשות המקומית אומרת, 'אבל משרד החינוך יודע מי התלמידים שלו'. אז בואי תבהירי איך הדבר הזה יעבוד. ועוד דבר שאני רוצה שתיקחו בחשבון, שאני מצפה ממשרד החינוך, שעשה כברת דרך ארוכה בעניין הזה, לגלות אחריות יתרה. מכיוון שאתם, דהיינו צוות בית הספר והמפקחות, מכירים ומכירות את התלמידים והתלמידות, באחריותכם המלאה לעשות ריצ'ינג אאוט ולמצוא את התלמידים האלה, וגם להגיש את הבקשות לרשות המקומית.

אני אסביר. קודם כל משרד החינוך יודע בדיוק מי הם התלמידים, יש לנו מסד נתונים מאוד מאוד מסודר, אנחנו עובדים בצמוד עם כל הרשויות המקומיות, הרשויות מקבלות מאיתנו את הרשימות של הילדים שאמורים לקבל - - -

הבקשות הן דרך משרד החינוך, לא הפוך. משרד החינוך הוא זה שמעביר לרשות את שם התלמידים ואת הציוד שהוא זכאי לו.

ועדיין צריך להדגיש שאנחנו מדברים על קול קורא שיהיה כרגע, רק בתשע"ו ובתשע"ז, ברגע שיותקנו התקנות אז הפרוצדורה תהיה הרבה יותר פשוטה.

זה יהיה ישר ממשרד החינוך אולי?

זה יהיה ישירות ממשרד החינוך לרשות המקומית.

למה זה צריך לעבור דרך - - -

בתי ספר הם לא מקור שמקבל את התקציבים, הכול עובר דרך הרשויות והבעלויות. אבל הם מעבירים כמובן ישירות לבתי הספר, אין עם זה שום - - -

אתם מעבירים כסף או מעבירים בעין, את העזר?

אנחנו מעבירים את התקציב לרשויות המקומיות לאחר שהרשויות הגישו את הבקשה שלהם בפירוט ברמת ילד, מה הם מבקשים.

שאלה. אתם גם עושים מעקב צמוד על האם הילד גם קיבל?

בוודאי.

כי אני חייבת לומר שאני חוששת, כשיש כסף זה לא תמיד מגיע לידי שירות.

לא, בוודאי, יש מעקב צמוד צמוד צמוד. ברמה שמית.

עוד דבר אחד אני רוצה לומר, אנחנו ביקשנו ממשרד החינוך איזה שהוא מסד נתונים שיהיה. מכיוון שהתכנית הזאת הולכת להיות ארוכת טווח אנחנו רוצים לבנות איזה שהיא מערכת ממוחשבת שתעקוב ברמת כל ילד שנכנס למערכת מה הוא קיבל לאורך כל השנים.

אני אגיד לך מה החשש שלי. כשאתם קונים כמשרד החינוך אז יש לכם קנייה מרוכזת וגדולה, ואחידה גם, 400 ילדים, אתם קונים 400 אייפדים במכה, מקבלים גם הנחת כמות ויכולים להעביר את זה לרשות המקומית. כשהרשות המקומית קונה, כל פעם פה אחד, פה שניים, פה עשרה, זה טיפה מקשה על המהלך. זה לא משהו שהוא פר בית ספר, זה משהו שהוא פר תלמיד, אני לא רואה סיבה מדוע זה לא יעבור דרך הפיקוח לבתי הספר. זה נשמע לי פשוט דבר - - - אני מבינה שזה נעשה גם עכשיו, מעיר היועץ המשפטי. באמת חבל, אני אומרת לכם מניסיון, לא עשרות שנים, אבל מניסיון, ברגע שיש הרבה מערכות שכרוכות וכולן מערכות בירוקרטיות גדולות, תלמידים ייפלו בין הכיסאות.

אנחנו נשמח. להיפך, כך יש לנו עוד יותר שליטה כמובן.

אז מה מונע?

מה שרציתי להגיד לך, הנושא ייבדק.

מה עם הפער שהיה לכם, של 283 - - -

הכול נסגר. בתשע"ז אין תלמיד במדינת ישראל שלא קיבל את ההנגשה שהוא צריך.

מה שאני אומר, אתם נהדרים.

הערה אחרונה ואז מירב אחרונה ואנחנו מסיימים.

קודם כל אני רוצה באמת להודות למשרד החינוך, כי אנחנו כארגון הורים באמת מרגישים את הרצון והנחישות והקידום. יחד עם זאת יש בעיות. אני חושבת, קארין, שעלית על כמה דברים והיו השנה מקרים, אתן מכירות, של רשויות מסוימות שהדברים התעכבו או נפלו, או הטפסים לא עברו בזמן וכו'. זה דבר שאני כן חושבת שאנחנו צריכים להסתכל עליו. דבר שני, אספקת הציוד. עוד פעם, לתת להורה לבחור מי הספק שלו, עם מי נוח לו לעבוד, אם הוא נמצא בצפון, אם הוא נמצא בדרום, במרכז וכו', כשאנחנו יודעים שיש כמה ספקים ואנחנו יודעים שיש שירות שונה. דבר שלישי, הנושא של הביטוח והתיקונים, זה דבר שחייבים להתייחס אליו. ילדים נשארים לפעמים שבועות בלי ציוד כי הוא בתיקון.

אתם לא מצפים שהרשות המקומית תדאג לזה.

לא, ההורה הולך עם הציוד לספק ממנו הוא קיבל ולפעמים זה נתקע זמן ארוך וילד יכול להיות שבוע, שבועיים ושלושה בלי ציוד.

מאגר השאלה.

והדרכה. אני יודעת, סיגל, שעושים מאמץ רציני - - -

הדרכה, עושים את כל המאמץ, כולל השתלמויות כולל הכול.

עדיין, אם אפשר לגבות את זה, אנחנו יודעים למשל שיש את המענה הטלפוני בזמן אמת.

אנחנו מחוברים לזה גם.

נשמח שנקדם את זה ועוד נקדם את זה ביחד.

המפקחת שולמית כהן החל מחודש ספטמבר תסגור גם את הנושא של התמיכה הטלפונית.

אלה בשורות טובות.

קודם כל אני רוצה לברך, למסור גם לשולמית שהייתה בדיון הקודם והיה לנו כזה קונפליקט, אבל היא יצאה ממנו משהו. אז אני מאוד שמחה ואני מברכת אתכם על העבודה החשובה בעניין.

אדוני בסוף הרים יד, תרצה לומר? ממש במשפט, כי אנחנו חייבים לסיים.

אתם דיברתם קודם על הנושא של דמי ליווי, אני מבקש לשאול שאלה אחת, בקצרה מאוד. מדוע העיוורים המבוגרים, שמתעוורים אחרי גיל 67 לא זכאים לקבל דמי ליווי? האנשים האלה, הם זקוקים כל כך הרבה לכסף הזה כדי להגיע לקופת חולים, להגיע לרופאים, להגיע לכל מיני מקומות, הם לא מקבלים. מקפחים אותם, השירות לעיוור מקפח אותם והם לא מקבלים דמי ליווי.

תודה, אדוני. אנחנו נשב ונטכס עצה. אולי אם נוריד קצת משכורות אפשר יהיה לתת שירותים.

הנושא שפנחס מדבר עליו עלה כבר בדוח מבקר המדינה לפני שנתיים והיה פה בדיון בוועדה, וגם הנושא של הקשישים. זה חלק מהדברים שמנכ"ל הרווחה התחייב לבדוק אותם.

אני מאוד מודה לך, בהזדמנות הזו, על קיום הישיבה, אני רק רוצה לבקש דבר אחד. אם אפשר שלישיבה עם ביטוח לאומי והשירות לעיוור תהיה גם נציגות של המרכז לעיוור?

אנחנו קודם נקיים ישיבה מצומצמת וכשנגיע למתווה לא נסגור אותו עד שלא נקיים התייעצות איתכם.

תודה רבה.

אני רוצה לסכם ולומר את הדבר הבא, לא נעשה מספיק, למעט, חריג, קרן האור של היום הזה, משרד החינוך. בעיניי, באמת, לא נעשה מספיק. יכול להיות שכל אחד בדל"ת אמותיו עושה המון, אבל כשמקבלים איזה פאזל כזה אנשים הולכים לאיבוד. זה כמו מבוך, אתה הולך ימינה ואז יש חסם ואתה הולך שמאלה ועוד חסם, זה לא עובד ככה. לכן אנחנו נתקן את זה.

אני מבקשת ככה, אני בטוחה שרשמתם, אבל למען הסדר הטוב, בגלל העיכוב בהנפקת התעודות החדשות, תעודות לעיוור עם מועד תחילת הזכאות, נבקש לשלוח מכתב יזום לכל בעלי התעודה עם תחילת מועד הזכאות, עד שייסגר המכרז לעניין התעודות החדשות.

בנושא של חתימת הרופאים על מסמכים, בלי קשר לפגישתנו, אני מבקשת לקבל עדכון מה קורה עם החתימות כל יום שני, 9:00 בבוקר. זה עבד מעולה עם חברת חשמל, אני אומרת לך שזה יעבוד. תאמין לי, בזכות הוועדה, אתה לא מאמין כמה עצים שמפריעים לקווי מתח נכרתים, בגלל הדיווח. זה עלה לאלפים. בסוף נקבל תלונות מהירוקים שהורדנו את כל העצים.

אחוזי נכות רפואית לא מעודכנים. אנחנו נשב על זה, בעניין הזה אתם לא צריכים. מימוש הנחה במס רכישה, רשות המסים אמרו שיגישו את התקנות עוד במושב הזה. אנחנו נבקש מהם לקבל עדכון על ההגשה עד ל-1.8.2016, שזה בערך דקה לפני סיום המושב.

הוועדה תפנה ליו"ר השלטון המקומי בנושא סגירת תיקים ותבקש את תגובתם בתוך שבועיים. אני מודיעה, השלטון המקומי לא יכול לעצור את זה, אתם הרגולטור, מישהו צריך לדפוק על השולחן.

זה מטופל.

אז אני מבקשת לקבל את ההתייחסות של השלטון המקומי.

משרד הכלכלה. אני מבקשת לקבל לוח זמנים לפתיחת one stop center לא במרכז, איפה ומתי. הוועדה תפנה לאגף התקציבים בנושא, תבקש לקבל את התייחסותם. יש חשיבות לפתיחת מרכזים מהסוג הזה גם בפריפריה. מדינת ישראל לא מסתיימת באזור המרכז. ולשר הפריפריה, כמובן, שדואג לשקופים.

גם בדיקה של איך מדוורים את המידע לאוכלוסייה.

לגבי סקר הצרכים. אנחנו נבקש לדעת מה בעניין הזה. גם על זה אנחנו נדבר בפגישתנו. העתק של דרישה תקציבית, אני רוצה לקבל לפני הפגישה, דרישה תקציבית למשרד האוצר לגבי סקר הצרכים וגם משרד האוצר, מה הייתה תשובתם.

לגבי דמי הליווי. הוועדה תפנה למשרד האוצר לבקש את התייחסותם לעניין הזה. אנחנו לפני דיוני תקציב. יש פה הזדמנות לתיקון תקציב דו שנתי, יכולה להיות בשורה מאוד גדולה, יש שר אוצר חברתי, כך לפחות בהגדרה, אנחנו נבקש לבדוק את החברתיות בעניין הזה.

נציגי הביטוח הלאומי והשירות לעיוור יתכנסו ביחד איתי ועם עורך דין תומר רוזנר, היועץ המשפטי לוועדה, על מנת לבחון את ההתקשרות ההדדית ואת השירות ההדדי שאתם נותנים. אנחנו חייבים לסיים את הסאגה הזאת, זה נמשך יותר מדי זמן. אני בטוחה שגם בשירות לעיוור וגם בביטוח הלאומי רצון עז יש, העניין הוא איך סוגרים ותופרים את הקצוות ואנחנו נעשה את זה. זה ייקח חודש, אבל אנחנו נעשה את זה.

אני רוצה להודות לכל המשתתפים ממשרד מבקר המדינה, כמובן על דוח שאולי בעזרתו נתקן עוד הרבה, לאגף לפניות הציבור, תמשיכו לעשות את עבודתכם החשובה, והדיון נעול. דיון המשך יתקיים.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40.