הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 215

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, ט"ו בסיון התשע"ו (21 ביוני 2016), שעה 11:00

שילוב תלמידים עם עיוורון ולקויות ראייה במערכת החינוך - לציון יום העיוור

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

יוסף ג'בארין

חנין זועבי

קארין אלהרר

דב חנין

מאיר כהן

רויטל בר - סגנית מנהלת אגף שירותי חינוך ורווחה, משרד החינוך

עמאר דכוור - מדריך ארצי לליקוי ראייה, משרד החינוך

סיגל מרגלית - מדריכה ארצית לליקוי ראייה, משרד החינוך

אלן שבלב - מדריך ארצי לליקוי ראיה, משרד החינוך

אורית שפירא - מדריכה ארצית לליקוי ראייה, משרד החינוך

יונית אפרתי - עובדת סוציאלית, ממונת שילוב בקהילה, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, משרד המשפטים

שושי להט קרטר - השירות לעיוור, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ציפי דביר - הסתדרות המורים

חנן יזדי - נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית

דניאלה שני - נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית

אפרת בנימין - עובדת סוציאלית, מנהלת תכניות אופק לילדינו, המרכז לעיוור

אסתר מעודה - מנהלת תחום ברייל ספרייה מרכזית לעיוורים

גילה זיידל - יו"ר עמותת אופק לילדינו

יעל וייס ריינד - מנכ"לית עמותת אופק לילדינו

אושרית כוכבא - עובדת סוציאלית, רכזת תכניות עמותת אופק לילדינו

דלית סין משה - רכזת פעילות, עמותת אופק לילדינו

אלנה רויטברד - חברת ועד מנהל אופק לילדינו ואמא לילד עיוור

מיכל להבי - נציגת עמותת פעול"ה

שירי הוכמן - מנהלת תחום שיקום תעסוקתי, מגדלאור

רותי לנג - ר"צ ירושלים והדרום, הדרכה שיקומית, מגדלאור

עינת גיא-אלג'ם - מנהלת הדרכה שיקומית, מגדלאור

עבאס עבאס - עורך דין, מנכ"ל עמותת אלמנארה

אלכסנדר ברויידי - צלם עיוור, אתר ששת

גיינטה ברויידי - מלווה של צלם, אתר ששת

שמואל סלוטקי - רבני צהר

פרופ' דן אורון - הורה

אוולין פרנס - סייעת צמודה לתלמיד עם לקויות ראייה, בית ספר רבין אילת

מירלה הראל - סבתא לנער בן 17, לקוי ראייה, בית ספר רבין, אילת

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

יהודית גידלי

ר.כ., חבר המתרגמים

שילוב תלמידים עם עיוורון ולקויות ראייה במערכת החינוך - לציון יום העיוור

בוקר טוב. שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת התרבות, החינוך והספורט של הכנסת. היום 21 ביוני 2016, ט"ו בסיוון תשע"ו. הנושא על סדר היום: שילוב תלמידים עם עיוורון ולקויות ראייה במערכת החינוך – לציון יום העיוור בכנסת.

זה המקום להודות לחברת הכנסת קארין אלהרר על הליווי והארגון של היום הנפלא הזה. כמדי שנה מקיימים את היום הזה. הוועדה קיימה דיונים בסוגיות שקשורות לתלמידים עם לקויות ראייה במערכת החינוך. היו לנו גם סיכומים ואנחנו נעמוד על ההתקדמות מהשנה שעברה להשנה ונשמח לתת למי שעוסק בסוגיות האלה להתבטא, ונראה עם איזה תובנות ועם איזה סיכומים נצא היום.

עוד פעם, זה עוד מקצה שיפורים מה שנקרא ובעגה הספורטאית, גם בתוך מערכת החינוך, לשפר את האפשרויות של אותם תלמידים שממילא מתמודדים עם קשיים אובייקטיביים והתפקיד שלנו הוא להסיר להם את החסמים, את הקשיים האלה.

אז בבקשה, חברת הכנסת קארין אלהרר.

תודה רבה אדוני יושב הראש ותודה שכבכל שנה בשלוש השנים האחרונות, היית הראשון להסכים לקיים דיון בוועדה. ביום הזה מתקיימים דיונים בתשע מוועדות הכנסת, שזה בהחלט יום מכובד.

אנחנו מציינים את הבליין-דיי שבו המטרה היא קודם כל להעלות את המודעות לצרכיהם וזכויותיהם של אנשים עיוורים ואנשים עם לקויות ראייה, ובהחלט נושא החינוך הוא נושא שאני מאמינה שהכל מתחיל בחינוך, ואם אנחנו נדע לתת את הזכאויות כבר מהגיל הצעיר, סיכוי טוב שכשנגיע לוועדת הכלכלה ונדון בשילוב בתעסוקה, דברים ייראו אחרת.

אני לא אעשה לך ספוילר, אדוני, אבל אני כן אומר שבדיון שקיימנו הבוקר בוועדה לענייני ביקורת המדינה, משרד החינוך היה המשרד המצטיין. אז אני מקווה שגם כאן הוא יקבל את אותן ברכות ותשואות. אני לא יודעת באיזה עניינים הם חייבים לך תשובות, בעניינים שקשורים לדו"ח מבקר המדינה באמת נעשתה עבודה משמעותית ורצינית. כמובן שהיא לא מנותקת מהבג"ץ שהגישה עמותת אופק לילדינו וזה המקום להודות לעמותה על הליווי הבלתי מתפשר של הנושא הזה; וכמובן גם למרכז לעיוור, שהוא השותף שלי בקיומו של היום המיוחד בכנסת.

אני מתנצלת מראש שלא אוכל להישאר לכל הדיון, כי יש ועדות נוספות.

אנחנו נגבה אותך.

אבל אני סומכת את ידי על חברי חברי הכנסת המצוינים שיעשו את העבודה בצורה הכי טובה שיש. אז שוב תודה ודיון מעניין ופורה.

תודה רבה. לפני שאעביר את רשות הדיבור לאורחים וגם לחברי הכנסת, אני אקריא לכם נקודות סיכום שהיו בדיון ב-9 ביוני 2015:

הוועדה קראה למשרד החינוך לתקצב בדרישת התקציב הקרובה רכישת ערכות אישיות לכלל התלמידים העיוורים ולקויי הראייה. הוועדה לא מוכנה להסכים שיוותר במערכת ולו תלמיד אחד ללא פתרון הולם.

הוועדה קראה למשרד החינוך להיערך לפתיחת מרכזי תמיכה במגזר הערבי, על פי פרישה ארצית נדרשת ועל פי מספר וצורכי התלמידים. אנחנו נעמוד ונשמע גם על הנקודות האלה.

הוועדה קראה למערכת החינוך למנות לאלתר מומחה להנגשת מערכת החינוך לאנשים עם מוגבלות. משרד החינוך נקרא לטפל בתלמידים עיוורים ולקויי ראייה כדרך קבע ושלא במסגרת ימים מיוחדים שנציף את הנושאים האלה. הוועדה ביקשה לקבל תשובות ממשרד החינוך תוך 30 ונתקבלה תשובת השר. הוועדה תקיים דיון נוסף, והנה אנחנו מקיימים.

לפני כן, חברי הכנסת – ניתן לאורחים או שאתם רוצים להתבטא? יעל ריינד וגילה זיידל מעמותת אופק לילדינו, אחת מכן שתציג.

אני אעביר לגילה זיידל, אבל אני רוצה באמת לברך על הדיון הקודם של הוועדה, שהעלתה נקודות חשובות ואנחנו שמחים שראינו התקדמות משמעותית שתיכף נשמע ואני אעביר לגילה להקריא את מה שכתבנו לוועדה.

בבקשה.

אופק לילדינו, הארגון הארצי של הורים לילדים עם עיוורון ולקות ראייה, וכעמותה רשומה זהו הארגון היחיד המטפל בילדים ובני משפחותיהם מילדות ועד בגרות, ואנחנו מביאים כאן את קולם את ההורים מכל רחבי הארץ, מכל המגזרים ומשני המגדרים, בהמשך לדיון בוועדה למעמד האישה. ואנחנו כמובן מודים ליושב הראש וגם לקארין אלהרר על הדיון החשוב בשם ילדינו ובני משפחותיהם.

לפני שנציג את עיקר הנושאים, ברצוננו לציין את שיתוף הפעולה הקונסטרוקטיבי בעבודה המסורה של שולמית כהן, שלא נמצאת כאן איתנו, המפקחת הארצית על לקויות חושיות במשרד החינוך.

היא בחו"ל.

ורחלי אברמזון, מנהלת אגף החינוך המיוחד וכל הצוות המסור, על עבודה משותפת ושיתוף פעולה מתמשך ובאמת אוזן קשבת ואנחנו מרגישים בשטח את השינוי. וכמובן מה שקרה בוועדה הקודמת מחזק עוד יותר את העובדה שיש שיתוף פעולה ויש רצון אמיתי להיטיב עם הילדים שלנו.

לפני שנה בחנה הוועדה הזאת את המחקר המקיף של מרכז המידע והמחקר של הכנסת ובעקבות הדיון פנתה הוועדה לשר החינוך בקריאה ליישומם של מספר מהלכים לשילובם של ילדינו במערכת החינוך והנגשתה לכל ילד עם לקות ראייה. אני רוצה לציין מספר סוגיות מהותיות שתלויות ועומדות, חלקן קיבלו מענה עכשיו בהצהרה בוועדה הקודמת, אבל אני בכל זאת אכנס ואקריא את מהות הדברים.

הנקודה הראשונה, טכנולוגיה מסייעת. טכנולוגיה זו יצרה מהפכה בהנגשה ושילוב של אנשים עם עיוורון בחברה ועבור ילדינו מהווה ערוץ חשוב לשילוב ושיתוף בכיתה ובחברת בני גילם. לצערנו, בעוד ילדים מתנסים ומשתמשים בטכנולוגיה בחיי היום יום מגיל צעיר ביותר - - -

מכיתה ד'.

מה?

אצלכם זה מכיתה ד'.

כן. מדיניות משרד החינוך היא חלוקת טכנולוגיה רק מכיתה ד'. התוצאה היא שנים חשובות בהן יכול הילד לרכוש מיומנויות ולהתקדם בלימודיו שאינן מנוצלות כראוי. הקריטריונים להתאמת הטכנולוגיה לילדים אינם ברורים ובמקרה של חוסר הסכמה עם המלצות אופטומטריסט או מומחה בתחום הראייה, אין תהליך ברור לבדיקת ההמלצות והתאמה מיטבית לילד.

בכל הנוגע לטיפול בציוד הטכנולוגי, לא ברורה הזכאות לשדרוג החומרה והתוכנה, בעוד אלה מתקדמים ומשתנים בקצב מהיר. אין פתרון לביטוח הציוד היקר, תיקון במקרה של תקלה שעלול לקחת זמן רב ולעתים קרובות אין ציוד חליפי, דבר המותיר את הילד ללא עיניים בזמן הלימודים וזה ממש ממש קריטי.

מאיר כהן (יש עתיד): אני יכול לשאול, אדוני?

וודאי.

אני גם ככה חושב שהנקודה הזאת היא לא כל כך קריטית, זאת נקודה שמתגברים עליה. אני חושב שהנקודה של להוריד ולהתחיל מגיל הרבה יותר מוקדם היא יותר קריטית. אני חושב שההערה שלכם לגבי השעות התומכות - אני מדבר כמנהל בית ספר – היא מאד קריטית. אז אני לא בטוח שאם משהו מתקלקל אז כמה זמן שזה לוקח, אני חושב ש - - -

סליחה, תלמיד עם עיוורון הוא מנוטרל לגמרי.

אני יודע. אני לא אומר - - -

הוא לא מקל ראש.

אני אומר, אם אנחנו בוחרים להביא את הנושאים שהם קריטיים ועליהם אנחנו נלחמים, אז אני לא בטוח שזה בסדר העדיפות. לזה התכווני.

אני אוסיף שגם באמת התבשרנו בוועדה לביקורת המדינה, שיש טיפול בנושאים האלה. אנחנו עכשיו פשוט מציגים.

בסדר, אוקיי.

אבל אני מסכימה איתך. הנושא של הוראה תומכת זה אחד הנושאים החשובים, בהחלט.

כי אני זוכר את הויכוחים על התעריפים, בכובע של שר הרווחה. אני מכיר את זה לפני ולפנים ואני חושב שלהקפיד ולהוסיף יותר כסף ולהקצות יותר שעות זה הרבה יותר משמעותי.

הדרכה ותמיכה טכנית לילדים, למורות התומכות – גם היא נדרשת, בדומה לזו הניתנת למבוגרים הצורכים ומשתמשים בטכנולוגיה מסייעת, לדוגמא באמצעות מוקד טלפוני וכו'.

הנקודה השנייה היא נקודה של הוראת הברייל. בשל מיעוטם ו - - - הרחב של ילדים עם עיוורון הזקוקים ללימודי ברייל, מומחיות זו אינה רווחת. מורה תומכת שאינה עושה שימוש שוטף וקבוע בהוראת הברייל, תתקשה ללמד את הילד. שילובם של אנשים עם עיוורון השולטים בברייל - כמורים במערכת החינוך - יכולה להיות פתרון אידיאלי ואף לתרום לתמיכה חשובה בילד מצד בוגר שהתמודד עם לקות דומה בצעירותו וכמובן מקום עבודה ותעסוקה לעוד אנשים עם מוגבלות בראייה.

מכסת שעות הוראה תומכת לילדים. התקצוב המקסימאלי לשעות תמיכה לילד עם לקות ראייה או עיוורון עומד על שש שעות שבועיות בלבד. המכסה כוללת גם ישיבות צוות, הכנת חומרים וכו'. תתקנו אותי אם אני טועה. מצב זה משאיר שעות הוראה תומכת מעשית לילד במידה מצומצמת מאד.

מה זה מצומצמת? כמה מתוך ה-6 שעות?

יגידו לי המורות.

טוב, אז משרד החינוך אחר כך יתייחסו לזה.

חמש שעות.

פחות מחמש שעות.

ההערכה שלי פחות.

ויש צורך להרחיב את המכסה ואת השעות לאפשר הוראה תומכת לפי צורכי הילד בעקרונות דורנר.

אני רוצה להוסיף נימה אישית בקשר לטכנולוגיה, מניסיון אישי של בתי,שבאמת נחשפה לטכנולוגיה מגיל צעיר ומשתמשת בה בתוכנות מורכבות ומתקדמות. העובדה שהיא משתמשת בה מגיל צעיר, נותנת לה אפשרות להשתלב בחברה, לא רק בגלל שהיא מיומנת בכך, אלא שהיא גם לא מפחדת מכך. יש לה את הביטחון העצמי ואת היכולות להתמודד עם כל טכנולוגיה, שהיא בעצם בן זוג תמידי לאנשים עם עיוורון ולקות ראייה. תודה.

תודה. פרופסור דן אורון, בבקשה.

אז אני דיברתי בוועדה הזאת. אני הורה לילדה עיוורת שלומדת בכיתה ד'.

אני אגיד לך, אני חיפשתי איזה קשיש, אמרו לי פרופסור. אצלנו אומרים בן פורת יוסף.

תודה.

בן פורת יוסף, זה בלי עין רעה במשוכלל כזה.

חמסה, חמסה.

אותו עיקרון. אמרתי משוכלל, לא היית צריך הלאה.

אני בקשר עם המשרד וספציפית עם ברכה שהייתה קודמתה של שולמית.

תציג את עצמך, אדוני.

אני הורה לילדה עיוורת. אני פרופסור במכון ויצמן במחלקה לפיזיקיה, וזה מסיפור אחר. אני בקשר עם המשרד הרבה מאד שנים ובמיוחד הייתי אקטיבי בשנים האחרונות בנושא של הנגשת ספרי הלימוד. קרה הרבה במשרד בשנים האחרונות בנושא של ספרי לימוד ובהחלט יש שיפור. המשרד לקח על עצמו את האחריות לנושא של ספרי לימוד, שלא הייתה בידיו בשנים הקודמות.

ולא - - -

נכון, נכון, אבל עדיין יש - - -

אין ספק שיש עוד מה לשפר. אני רק רוצה לציין שיש הבדל עצום מהדיון הקודם, דווקא שם ישבו הורים עם ספרים כבדים. אז אני שמח שהגישה - - -

אני הייתי רוצה בכל זאת להעלות נושא שהעליתי גם מול שולמית כהן וגם מול אנשים אחרים במשרד, והוא הולך ונעשה קריטי ולא זוכה לשום התייחסות במשרד עד היום, וזה הנושא של חומרים תומכים דיגיטליים שנמצאים בספרי הלימוד. גם אם בנושא ספרי הלימוד יש התקדמות, כל ספרי הלימוד כמעט היום, מלווים בחומר דיגיטאלי שנמצא באינטרנט. לדוגמא: אתר אופק של מט"ח, ועוד עשרות אתרים, כולל אתר משרד החינוך עצמו; והחומרים האלה לא נגישים. אתר אופק של מט"ח כדוגמא, הוא לא נגיש, הוא לא עומד בתקנות הנגישות. יש כבר חקיקה בנושא הזה.

התלמידים נדרשים על בסיס כמעט יומיומי לבצע מטלות באינטרנט והחומרים לא נגישים. הטיפול הזה שבנושא ספרי לימוד, קודם כל עוד יש בו הרבה מקום לשיפור, בין היתר מצד אגף ספרי לימוד ויואלה טרם, שגם שם חל שיפור בנושא של אישור ספרי לימוד מוקדם יותר. ובכל זאת, הגיע הזמן שהמשרד יישב ויבין שהוא רגולטור של ספרי הלימוד והוא חייב לחייב את המו"לים כמו מט"ח ואחרים, לתת אתרים נגישים, לתת את כל התמיכה. ספר לימוד היום זה לא רק ספר שפותחים, אלא בכל עמוד שלישי יש לינק לאתר, ואם האתר לא נגיש, אז חצי מהערך אבד.

בקיצור, משרד החינוך חייב להתקדם עם הזמן. זה דברים שקרו במהלך חמש השנים האחרונות ולא זוכים למענה. עוד דברים מהסגנון הזה זה אפליקציות דמויות משוב או דומיהן, שכאילו הן לכאורה לא באחריותו של משרד החינוך, ולמעשה כל תלמיד בישראל נדרש להשתמש באפליקציות הניהול הבית ספריות האלה. ובניגוד למשל למנכ"לית חברת משוב שהיא מאד מאד ידידותית - ואני אישית קישרתי אותה למומחי נגישות - משרד החינוך לחלוטין בוחר להתעלם מהנושאים האלה.

אז תכנים דיגיטליים זה לא רק ספרי הלימוד. ספרי הלימוד הם לא רק ספר הטקסט, הם גם התוכן הדיגיטלי, והגיע הזמן שהמשרד יטפל בנושא.

תודה. חבר הכנסת ג'בארין, בבקשה.

תודה לכבוד יושב הראש. האמת היא שאני מודע לכך שהבעיה האחרונה שהזכיר האורח, עדיין קיימת והיא עדיין מאד משמעותית. זאת אומרת ספרי לימוד שלא נגישים לאנשים כבדי ראייה וגם - - -

הוא דיבר על אתרים.

וגם. תיכף, תיכף.

רבותי, תנו לו. תאמינו לי שהוא - - -

האמת היא שעד לאחרונה אפילו מבחני הבגרות - היה קושי בהנגשתם. זה דבר שהוא כל כך בסיסי ואפשר רק לראות שאם במבחני הבגרות היו בעיות, אז על אחת כמה וכמה בספרי לימוד אחרים.

אני גם מודע לכך שהבעיה מחמירה עוד יותר בחברה הערבית ובבתי הספר הערבים. לקראת הדיון הזה הייתה לי שיחה מעמיקה עם עורך הדין עבאס עבאס, מנכ"ל עמותת אלמנארה, שמקדמת את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובעיקר כבדי ראייה בחברה הערבית, והתרשמתי עד כמה הבעיה הזו מעמיקה.

בנוסף הייתי מזכיר גם את הקושי שקיים לא רק בתחום ספרי לימוד, אלא בכלל בהנגשת ספרים לאנשים כבדי ראייה. קיימת הספרייה בנתניה, שעד לאחרונה כמעט ואל הנגישה ספרים בשפה הערבית. לאחרונה הייתה פעילות של הנגשה, אבל נתניה היא כל כך רחוקה ממרכז היישובים הערביים, בעיקר בצפון, במשולש. ולכן נראה לי, כבוד יושב הראש, שזאת סוגיה שצריך לשים עליה את הדעת, שצריך להרחיב פרויקטים של הנגשת ספרים, לא רק ספרי לימוד.

כמו הפרויקט שלנו.

אני אתן לך לדבר עוד מעט.

הנגשת ספרים בעיקר בארגונים שממוקמים בתולם הישובים הערבים, מה שבהחלט יכול להקל גם על ההגעה הפיזית של אנשים כבדי ראייה לחומר הזה. אז ספרי לימוד זה אחד, אבל גם ספרים בכלל להעשרה ולקריאה כללית.

תודה. משרד החינוך – אני רוצה שתתייחסו גם לסוגיות האלה שהקראנו בנקודות הסיכום לגבי מרכזי התמיכה במגזר הערבי, כשאני אתן לכם להתייחס.

עבאס עבאס, בבקשה.

יופי, תודה. קודם כל אני חושב שהסוגיות של אנשים עם עיוורון ואנשים עם מוגבלות בכלל הם כבר על המפה. אני כבר פעם שנייה, שלישית וזה לדעתי הישג בפני עצמו.

לענייננו ולדיון שלנו. זכות החינוך, כפי שאתם יודעים, היא זכות יסוד שמוגנת אפשר להגיד גם כן בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובאמת אני דווקא עשיתי את התזה שלי במשפטים בתואר שני על הזכות לחינוך ובאמת היא אבן הדרך לשילוב כל אדם, על אחת כמה וכמה כשמדובר באדם עם מוגבלות.

לגבי נגישות לספרי לימוד, אני באמת חייב לציין, בגלל הקשר האישי והקהילתי עם בתי ספר, יש בית ספר אחד בנצרת שקוראים לו כרם אל סחאב. הוא בית ספר ארצי שיש בו ילדים עם לקות ראייה וכל פעם, כל שנה מנהלת בית הספר מדברת איתי - וגילה זיידל אפילו הייתה שותפה - שהם סובלים ממחסור - - -

למה אפילו?

כלומר היית. סובלים ממחסור אדיר בהנגשה של ספרים, כי לצערי משרד החינוך עשה טעות. יש פה מישהו ממשרד החינוך?

יש, יש.

אוקיי. עשה טעות פטאלית. לפני חמש שנים, ארבע שנים, פרסם מכרז – ואני חייב להודות – אלמנארה היה הארגון היחיד שניגש למכרז, ותשמע – ידידי יוסף, משום מקום, פתאום גילינו שאין שום תשובה, אין התייחסות. אחרי שנה שנתיים פתאום גוף אחר, והוא מכובד מאד – ספריית נתניה – עושה את ההנגשה לספרי הלימוד, במיוחד בברייל.

אני כמובן לא שתקתי ועשיתי הרבה שיחות עם שולמית כהן וממש לפני כשבועיים נפגשתי איתה ואמרתי לה – שנת הלימודים קרבה וממשמשת, מה עושים? ולכן אנחנו מקדמים פגישה משולשת שלי בתור מנכ"ל אלמנארה ועמוס, מנכ"ל ספריית נתניה ושולמית. אני מקווה ומאמין שאנחנו לא נצטרך לפנות לדרכים אחרות ונוכל לעשות סדר בנושא, כי לא יתכן שילדים יתחילו את שנת הלימודים בלי ספרים בשנת 2016.

ידידי ד"ר יוסף דיבר על נושא הנגשת ספרים בכלל ואכן, עמותת אלמנארה, ביוזמה אישית ובמשאבים מאד דלים, הצלחנו להעמיד ספרייה מותאמת לאנשים עם לקות ראייה ולידי, אסתי, מספריית נתניה. כמה שנים אתם קיימים, 50 שנה? 60 שנה. אנחנו בשנתיים-שלוש, נגיד לא שנתיים, קצת יותר, ארבע שנים בגדול, הצלחנו להעמיד, להנגיש יותר מ-3,700 כותרים שנמצאים על גבי אתר אינטרנט ואפליקציה.

אגב, מה לעשות, זה היסטוריה, זו עובדה. ספריית אלמנארה הוירטואלית קמה לפני שיוזמת נתניה, שהיא גם מבורכת, שאני נמנה עם הספרים שלהם, עלתה לאוויר. אז אני חושב שיוזמת כמו נתנה וכמו אלמנארה מצדיקות הרבה יותר תשומת לב ממשרד החינוך. קרי: משאבים, משאבים, משאבים. כי מה לעשות? כדי שאנחנו ננגיש ספרים, זה המון עלויות, בין אם זה מוקלט ובין אם זה בברייל.

אני יכול להגיד לכם, עלות של הנגשה – ככה בגסות – של ספר מוקלט, משהו כמו 1,000 דולר, כמעט 4,000 שקלים. אז זה פשוט מצריך מכם לתת את הדעת. ואני רוצה גם כן להגיד - - -

לסיכום.

סיכום, ברשותך, תודה. אני רוצה גם כן להסב את תשומת הלב לוועדה לזכות של אנשים עם עיוורון, שהם סיימו בהצטיינות או בהצלחה לימודי חינוך - חינוך מיוחד וחינוך בכלל, או כל מקצוע - שחשוב שישתלבו במשרד החינוך, במערכת החינוך, כי אם החינוך לא ישמש כמגדלור לשילוב ותעסוקת אנשים עם מוגבלות או עם עיוורון, אז מי יעשה זאת?

לכן אני פונה ומבקש שיקדמו את היוזמה. הייתה יוזמה, דומני של השר לשעבר שי פירון. אני מבקש לחזור ולקדם את זה, להחיות את זה מחדש, כי יש מלא אנשים בעלי תואר ראשון ושני, שיושבים בבתים חבוקי ידיים ואין להם אופק ועתיד להשתלב.

תודה שנתתם לי את ההזדמנות.

תודה. ספריית נתניה.

טוב, אני המנהלת של מחלקת ברייל יותר וספרי לימוד.

איך קוראים לך?

אסתי.

בבקשה.

קודם כל אני רוצה להגיד שיש לנו ספרות ערבית עשירה בספרייה – גם ספרי לימוד, גם ספרי קריאה.

כמה ספריות יש בארץ?

אנחנו הספרייה המרכזית.

לא, יש את אלמנארה.

בסדר. את זה שמענו ממך שיש לך.

יש את אלמנארה, יש את עלה ויש את מסילה.

היא לא אמרה בלעדית, היא אמרה מרכזית.

אנחנו המרכזים.

כולנו מרכזים. גם אנחנו חושבים שאנחנו מרכזים ובינלאומיים גם.

אוקיי, תודה עבאס. בבקשה.

זה מבחינת ספרי לימוד. רציתי להגיד שאין אצלנו השאלה בספרייה עצמה. כל ההשאלה אצלנו נעשית דרך הדואר שהוא אמר שאין בסניפים אחרים. כל ההשאלה אצלנו זה או באינטרנט או דרך הדואר. אף אחד לא מגיע. כלומר, יש אנשים מעטים מאד שמגיעים, אבל רוב ההשאלה זה בנושא ספרי הקריאה, שאין שלוחות במקומות אחרים.

האם אתם קשורים למגזר הבדואי?

יש לנו, כן.

יש לכם שלוחה שלכם?

לא, אין לנו שלוחה. הכל נעשה דרך הדואר. יש לנו הרבה מנויים מהפזורה בנגב.

תני לי רקע על הספרייה: מי הקים אותה, בבעלות של מי? ביוזמה של?

לפני 65 שנה. עמותה, אישה פרטית שהקימה אותה, רק אני לא זוכרת כרגע את שמה.

לא משנה.

היא הקימה אותה לפני 65 שנה, כמובן היא התפתחה מאד בשנים האחרונות מבחינת זה שיש לנו אתר מאד נגיש, שהמנויים שלנו יכולים להשתמש בו, להוריד ממנו את הספרים.

יש לנו גם מנוי בו.

אנשים מאד נהנים ממנו. אני אעבור לספרי הלימוד שלנו, שאנחנו השנה התחלנו להנגיש גם את הספרים באותיות גדולות, באופן כללי לכל המגזרים, גם - - -

הדיבורים מפריעים, סליחה. יש דיון אחד פה, לא כמה דיונים במקביל.

גם בעברית, בכל השפות שצריך. גם בערבית, אנשי המגזר, גם לכרם אל סחאב אנחנו מנגישים את הספרים.

כן, אבל יש את הפיגור.

לא יודעת, שנה שעברה לא היה.

לא, דווקא בשנה שעברה היה.

אז אני לא יודעת מזה. זה לא הגיע אלינו, אני מצטערת. מה שהגיע אלינו זה היה אישור שכל הספרים הגיעו.

אז בגדול, אי אפשר לבוא אליכם בטענות. אתם גוף פרטי.

אני לא אומרת שאי אפשר לבוא - - -

לא, אני שואל. אתם גוף פרטי. זה לא גוף ש - - -

אנחנו עמותה - - -

משרד החינוך חייב לקחת אחריות.

אני חותר לשם, שנייה, עבאס. תאפשר לי לנהל את הדיון.

תודה.

גברת אסתר, מאחר שלא אמרת לי גם את שם המשפחה שלך - - -

מעודה.

שהפרוטוקול יידע, יכיר אותך.

אסתי מעודה.

יפה. כל מה שאתם עושים זה עושים מיוזמות פרטיות של העמותה, מתוך תכנית עבודה או הסתכלות כללית. זה לא איזה משהו מובנה עם צרכים - - -

לא, זה לא מדויק. אנחנו מקבלים תמיכה ממשרד התרבות בנושא ספרי הקריאה.

תמיכה?

תמיכה.

אז בואי, עוד לא שמעת אותי לגמרי כדי שתביני לא מדויק.

סליחה.

אני רוצה שתרדי לסוף דעתי. אתם לא פועלים מכוח איזו תכנית עבודה של משרד החינוך.

זה כן. זה בדיוק ההמשך של מה שרציתי להגיד.

אז אני רוצה לדעת, אם אתם פועלים בהתאם לתכנית עבודה וצרכים ממופים של משרד החינוך, או שאתם - - -

כן, כן.

אז תציגי בבקשה. זה חשוב לנו לצורך הדיון.

אנחנו עובדים מול משרד החינוך. אנחנו מקבלים את הרשימות שמנהלי בתי הספר, דרך משרד החינוך, מעבירים אלינו.

את זה לא אמרת. בסדר.

אנחנו כמובן בודקים שאפשר לעשות את הספרים, כי יש ספרים שבעיקר בברייל שאין אפשרות לעשות, כי הם תמונות, או רק גזירה.

יש את בעיית המתמטיקה.

עבאס, קשה לי לנהל דיון עם ההתפרצויות. שנייה. בבקשה.

וזה בנושא הברייל. אנחנו מקבלים את כל הרשימות שלנו ממשרד החינוך. אנחנו עושים לפי רשימה אך ורק של משרד החינוך. אנחנו לא מקבלים הזמנות לא מההורים - - -

מכוח מכרז או מכוח הבנות?

את זה אני לא יודעת להגיד לך.

את לא יודעת להגיד. עבאס, תן לי, תאמין לי שאני יודע לאן אני חותר. זאת א ומרת שעומדת לך הזכות, ולמה אני שואל? אני לא החשב הכללי עכשיו, שהולך לבדוק איך משרד החינוך עובד. אני רוצה לדעת אם משרד החינוך מוציא דרישה או מבקש, מציע לך את הצרכים ואת משיקול דעתך אומרת – זה כרגע לא נראה לי. את יכולה?

לא. אנחנו לא עושים את זה.

אתם לא עושים את זה, אבל עומדת לכם הזכות לעשות?

את זה אני לא יודעת.

בסדר, אוקיי. זה חשוב לדעת.

אנחנו לא עושים את זה.

כי אנחנו מברכים על יוזמות פרטיות, למגזר השלישי בכלל, אבל אנחנו כוועדת כנסת שמבקרת או מפקחת על עבודת הממשלה, צריכים לדעת שהדברים מובנים בצורה של בילד-אין במערכת, מוטעמים במערכת, ולכן ההתקשרות הזאת – ברצותו קיימת, וברצותו – לא קיימת.

לדעתי אין דבר כזה.

האם אתם מקבלים תמיכות ממשרד החינוך?

כן.

זה לא תמיכות. אנחנו מקבלים - - -

שנייה. אתם עושים מיזמים משותפים, זה מה שפוטר אתכם ממכרז?

בטח.

כלומר, במיזמים המשותפים אתם מכתיבים, יש איזה שיח ביניכם ויוצאים למיזם.

אנחנו נשמע גם את משרד החינוך בסוגיות האלה, בסדר. לפני משרד החינוך, בבקשה, תציגי את עצמך.

אני שושי להט קרטר ואני מפקחת ארצית בשירות לעיוור. אני מאד מברכת שחבר הכנסת מאיר כהן נמצא פה, כי אני רוצה להתייחס לברייל, ללימוד הברייל. בזמן כהונתך, יצאנו במיזם מאד ייחודי של אנשים עיוורים לחלוטין ששולטים בברייל, שילמדו וידריכו ילדים צעירים לקרוא ולהשתמש בשפת הברייל.

הייתה הסכמה בין מנכ"ל משרד החינוך ומנכ"ל משרד הרווחה בזמנו, לצאת לפרויקט הזה ואנחנו מאד נשמח לעשות את זה. אנחנו מאד רוצים לעשות את זה. אנחנו חושבים שיש חשיבות מאד גדולה של ילדים שיזכו להשתמש בשפת הברייל ויוכלו לקרוא ספרים, ואז בשאיפה גם יהיו יותר ספרים בשפת הברייל; ומצד שני בכובע שלי, זה ייתן תעסוקה לאנשים עם עיוורון ולקות ראייה שנוכחים בתוך משרד החינוך.

מה קרה שזה נפסק?

אין רציפות שלטונית.

תקציבית. אנחנו כמשרד הרווחה יש לנו את האפשרות להכשיר את אותם אנשים להיות מדריכים. כל מה שנזקק כדי להפוך אותם למדריכים מיומנים, אנחנו צריכים ל - - -

את אומרת שהייתה אינטראקציה בין המשרדים והתקדמות?

בוודאי, והייתה הסכמה - - -

משרד החינוך גם יידרש לזה.

את אותה אוכלוסייה, להכשיר אותה כדי שיהיו מדריכים ויועסקו כמדריכים. אני לא אומרת במתקן של מורה, אבל בתקן של מדריך לשפת ה - - -

למה לא?

גם מורים כמובן. בהתייחס לאמירה של עבאס לגבי שילוב אנשים עם הכשרה, אני יכולה ליידע אותה שבשבוע שעבר נפגשתי עם משרד החינוך. אנחנו כן עובדים על זה. משרד החינוך - - -

יש מספרים?

משרד החינוך קלט בשנה שעברה 11 מורים עם עיוורון ולקות ראייה. אנחנו מאד מאד שמחים ומברכים על זה. יש לא מעט קשיים. אנחנו התגייסנו ונפגשנו. אני חייבת גם לצליין את הביטוח הלאומי שהוא באמת יצר את הקשר הזה. אנחנו התגייסנו כדי להתגבר על המכשולים שאותם מורים חווים בבית הספר. אנחנו כן נעשה ימי עיון למנהלים, שקלטו את המורים האלה, כדי שהקליטה הזאת תהיה מיטבית ויהיה לה המשך.

במקביל, במגזר הערבי אנחנו מתוכננים לסדרה, בתקווה שמשרד החינוך ייתן תקנים ויקלוט אותם. אנחנו מאד מגויסים ל - - -

לא, זה לא הפיקוח שלכם, משרד החינוך.

זה משרד החינוך. זו הבקשה שלי ממשרד החינוך.

וודאי, וודאי.

תודה.

תודה. יש מישהו שרוצה להתבטא לפני שאני מעביר את זכות הדיבור - - -

אני רוצה לשאול – אותם מדריכים עברו אצלכם את ההכשרה הזאת? דיברת על קבוצה - - -

לא, לא.

זה לא יצא לפועל.

זה לא יצא לפועל.

אז זאת אומרת שמשרד הרווחה לא התקדם ועשה תהליכים - - -

לא, משרד החינוך לא התקדם. האינטראקציה נפסקה.

לא, לא, לא.

לא, אנחנו ביחד. ברגע שיהיה תקציב ותהיה הבטחה שבאמת קולטים אותם – אז אנחנו נכשיר אותם.

אוקיי.

אין לנו בעיה - - -

תודה, גברתי. רצית מאיר?

כן, הסיכום היה שהשירות לעיוור ייתן הכשרות ותקצבנו את נושא ההכשרות והסיכום היה שבתקציב 2015 משרד החינוך יתחייב על קליטה, השמת עבודה לאותם מדריכים, ולצערי בגלל אי הרציפות השלטונית זה לא קרה, אבל הדבר חי ונמצא על השולחן ויכול להועיל.

בבקשה, תציגי את עצמך.

רויטל, מפקחת ארצית באגף לחינוך מיוחד, משרד החינוך. עלו פה כמה דברים שאני רוצה להתייחס אליהם ובהחלט רעיונות שיאתגרו אותנו לחזור הביתה. הועלו מספר רעיונות שאנחנו בהחלט נשמח לקדם אותם ולאמץ אותם ואנחנו חוזרים הביתה עם שיעורי בית. משרד החינוך, כפי שידוע, זה משרד מאד מאד גדול ומורכב ומחייב אותנו כאגף לחינוך מיוחד לשיתופי פעולה. בין היתר פרופסור דן אורון, כל הנושא שהעלית בנושא של תכנים דיגיטליים, בחיוב של המו"לים להנגשה, זה משהו שבהחלט, כששולמית תחזור, אנחנו נשב יחד עם יואלה טרם כדי לראות איך מקדמים את הנושא הזה.

אתם רגולטור, אל תשכחו. אתם לא תיקנו מהם אם הלינקים לא יהיו נגישים.

לגמרי, לגמרי. זה צריך להיות - - -

זה חד וחלק, זה לא סיפור גדול.

ברור, ברור. כן, צריך פשוט לעשות את זה. זו נקודה שרשמתי ושנוכל לקדם את הנושא .

יפה.

נושא נוסף, שדיברם על לימוד ברייל עם משרד הרווחה, שוב, זה בהחלט מחייב יחידה אחרת במשרד, שקשורה לכוח אדם בהוראה. אני מציעה שאנחנו נקיים דיון משותף ונראה איך אנחנו מקדמים. בהחלט זה רעיון נפלא וצריך יהיה למצוא לזה את התקציב. אני מניחה שאנחנו נמצא אותו, אז אנחנו כבר נקבע.

ולגבי יתר הנושאים שהועלו בדברים שציינתם, יש פה את חבר המדריכים הארציים של האגף לחינוך מיוחד, כל אחד מהם יתייחס לנקודה אחרת.

נשמע אותם. בבקשה, תציגי את עצמך.

אורית שפירא, מדריכה ארצית באגף לחינוך מיוחד, הפיקוח על תלמידים עם לקויות חושים, משרד החינוך. אני אתחיל דווקא בסוגיה של שעות התמיכה שצוינה כאן כסוגיה משמעותית, גם בעינינו. שעות התמיכה המקסימאליות לתלמיד לקוי ראייה עיוור הועלו והמקסימום הוא לא שש, כמו שצוין כאן, אלא 8 שעות. אלה שעות הוראה, אבל אני רוצה לומר - - -

לכמה זמן?

בשבוע. זה המקסימום והן נבחנות בהתאם לצרכים של התלמיד. הצרכים החינוכיים והתפקודיים, השלכות לקות הראייה וכו'. אני רוצה לציין ולומר שמהרגע שמשרד החינוך נכנס לאופק חדש, לרשותנו, מעבר לשעות הללו, יש שעות שנקראות שעות פרטניות והן שעות שאנחנו יכולים לנתב אותן באופן דינאמי לאורך שנת הלימודים, בהתאם לצרכים של התלמידים, כך שתלמיד עיוור, מעבר לשעות שנקבעו עבורו, כ-8 שעות ולא 6 שעות, בהתאם לצורך יקבל מהמורה התומכת שמלווה אותו, עוד שעות - - -

מי קובע את הצורך?

המורה התומכת שצמודה אל התלמיד.

לא מנהל בית הספר?

לא, לא, לא. זה אך ורק - - -

את מדייקת בדבריך, גברתי?

כן, כן, לגמרי, לגמרי. בוודאי. אני רוצה אולי להסב את תשומת ליבך, אנחנו לא מדברים על שעות של סייעת, ששם יש מעורבות ובוועדה יושב ראש מנהל בית הספר.

אני יודע שגם בשעות פרטניות עושים פול כללי.

לא, לא, השעות הפרטניות של מורה תומכת הן אך ורק בהחלטת התחום לקות ראייה ועיוורון. הן לא שעות כלליות של בית הספר, בניגוד למורה שעובדת בבית הספר.

אוקיי.

זאת אומרת שאם תלמיד מקבל 6 שעות, 7 שעות, 5 שעות, שעתיים בהתאם להערכה התפקודית שנעשתה ונמצא שיש צורך, אנחנו משתמשים בשעות הפרטניות באופן דינאמי בהתאם לצרכים.

כל השעות הפרטניות מיושמות? אתם בודקים את זה?

כן, בהחלט. כל השעות הפרטניות מיושמות.

את ניהלת בית ספר עם ילדים עיוורים?

לא.

תודה.

אני מדברת על תלמידי שילוב.

אני מדבר היום על תלמידים עיוורים שמשולבים בתוך המערכת.

בכלל.

כן, גם אני.

זה מאד מאד מורכב. אוקיי, אני - - -

אבל זה מה שהיא דיברה. היא דיברה על שילוב של ילדים עיוורים.

כן, אני מדברת בדיוק על זה. אני מדברת על תלמידים משולבים במערכת החינוך הרגילה. זה שונה. אתה שאלת אותי האם ניהלת בית ספר של עיוורים. זה שונה.

סליחה, סליחה, אז לא. אני לא שואל את זה בציניות.

לא, לא, לא.

לא, היא לא ענתה בציניות.

זה מאד, מאד, מאד מורכב וגם בשעות הפרטניות - - -

כל סוגית השילוב במערכת החינוך היא מאד מורכבת.

נכון, נכון. אז זה לגבי שעות התמיכה. אני רוצה להתייחס לסוגיה של בחינות בגרות, סוגיה שבעיניו היא מאד משמעותית ועברה התפתחויות מאד משמעותיות בשנת הלימודים הנוכחית. במהלך תשע"ו, כל התלמידים לקויי הראייה והעיוורים נבחנו בדומה לחבריהם. כלומר, הם קיבלו את הבחינה בקובץ ישירות ברגע האמת, בעת הבחינה, לערכה שבה הם משתמשים – ערכת עיוור או ערכת - - - כל אחד בהתאם לצרכיו. לשמחתנו הרבה, הנושא צלח ועבר מאד מאד יפה, בניגוד לשנה שעברה שהיו קשיים רבים.

אני רוצה לשאול את המפקחת – כמה תלמידים עם לקויות ראייה משולבים במערכת החינוך הרגילה וכמה בחינוך מיוחד.

תלמידי שילוב – 1,843 תלמידים: 1,760 לקויי ראייה ו-83 תלמידים עברים במערכת החינוך הרגילה. כאן התייחסנו גם לתלמידי שילוב שלומדים בכיתה רגילה, כיתה של 30-40 תלמידים וגם לתלמידים לקויי ראייה שלומדים בכיתות קטנות מיוחד של חינוך מיוחד, בתוך בית ספר רגיל. חוץ מזה, כמובן שיש תלמידים לקויי ראייה ועיוורים שלומדים במוסדות לחינוך מיוחד, שהלקות העיקרית שלהם איננה לקות ראייה אלא לקות דומיננטית יותר, וגם מעט מאד תלמידים שלומדים במסגרות ייעודיות לעיוורים. כמו למשל בית חינוך עיוורים.

אני לא יודע אם יש הצטיידתם בנתון הזה לדיון היום. אנחנו מדברים על התאמות, מדברים על הנגשה ואנחנו רוצים גם לפעמים לגעת בתפוקות. סליחה שאני משתמש במושג הזה – תפוקות. בהצלחות נאמר. אתם יודעים לומר לי עד כמה השילוב של התלמידים עם לקויות ראייה מוצלח במערכת החינוך? ובואי אני אגיד לך מה המדדים. אם מגיעים ליעדים ששואפים מכלל התלמידים, באיזה רמות, באחוזים – יש לכם נתונים כאלה?

הלל, אתה רוצה לדבר?

כן.

בבקשה אדוני, תציג את עצמך.

שמי ד"ר אלן שבלב, אני מדריך ארצי. אז אמנם תחום ההדרכה שלי הוא לא טכנולוגיה, אבל בהחלט אני אישית הובלתי שני סקרים בשנים האחרונות לגבי שני קריטריונים. קריטריון אחד זה אחוזי הצלחה במבחני בגרות. לגבי הבוגרים, סך הכל אנחנו מדברים שורה תחתונה או שורה עליונה לאן אנחנו מגיעים. אז קריטריון לימודי – אנחנו הגענו בשנה אחת ל- 77% של הצלחה ובשנה השנייה 75%. זה מבחינת מבחני בגרות.

אנחנו בדקנו עוד קריטריון אחד, זה בעצם מה קורה לתלמידים שמסיימים,למרות שאנחנו לכאורה אומרים שלום אחרי הבגרויות והתלמידים לא באחריותנו, אבל עניין אותנו לדעת מה קורה איתם בהמשך. היו שנים, אני מדבר כשהתחלתי לעבוד, תחום הפיקוח על תלמידים עיוורים ולקויי ראייה זה היה לפני 20 שנה, והיו בערך 40% מהתלמידים שאין להם המשך. כל עוד שהם היו במסגרת אז הם קיבלו את המעטפת וחלקם נתקעו בבית. היום אין תלמיד שאין לו מסגרת המשך.

אני לא אומר שמשרד החינוך הוא האחראי הבלעדי.

ברור.

קמו הרבה עמותות, המון עמותות להמשך שילוב אחרי הבגרויות ויש הצלחה מאד רבה. אין תלונה היום. זאת אומרת הייתי מאד מופתע אם מישהו יקום ויגיד הבן שלי נתקע והוא בבית שנה-שנתיים ואין פתרון. יש פתרונות. הבוגרים משולבים.

אבל אתה לא הכתובת. הרי לכאורה אתה לא הכתובת.

אני לא הכתובת, אבל אנחנו עושים הרבה. אני אחראי על התחום החברתי בחינוך ובפיקוח ואנחנו עושים הרבה דווקא בכיוון של שילוב חברתי. זה באמת שהתלמידים לא רק יקבלו מענה לצרכים האובייקטיביים, אבל גם יהיו להם כלים ומשאבים להתמודד בחיי היום יום ואחר כך להמשיך לא רק בבית הספר.

א' תודה, ואני רואה שהייתם מוכנים עם הנתונים. לגבי נתוני הנשירה יחסית לכלל האוכלוסייה. נשירה בקרב תלמידים - - -

אפס.

אני לא חושב שיש נשירה.

אין?

אני לא חושב. אני אגיד לך, אחת מהסיבות היא שיש מורה תומכת. מורה תומכת היא הכתובת ויש קשר אישי. הלוואי שבכל מדינה - - -

הלוואי לכל אחד היה.

היה קשר מתמשך, כן.

בלי מגבלה ובלי לקות. ענית לי, אוקיי, אני שמח שזה לא תלוש. רק לפני חברת הכנסת, מרכזי התמיכה. אתם יכולים לומר לי בסוגיה הזאת, בבקשה. אני מבקש התייחסות, תנו לי סקירה.

גם מה קורה במגזר הערבי.

ובדגש על המגזר הערבי, כי פעם שעברה עלה הצורך הזה. תציג את עצמך.

עמאר דכוור, מדריך ארצי בתחום לקות ראייה. אני מתייחס להוראת ברייל ולכמה סוגיות. בהוראת ברייל לא הכרחי שאדם עיוור ילמד אתם עיוור.

לא הכרחי, וודאי, אבל אם יש לנו עיוורים שיודעים והם מובטלים, אז בוא נשלב אותם.

נכון, נכון, זו סוגיה אחרת, אבל אני מדבר על מה שקיים, כי מאד חלה התקדמות בשנה האחרונה בהוראת ברייל. התמנה בכל מחוז מומחה תחום בברייל.

כמה מחוזות יש?

יש 12 מחוזות.

אתה מדבר על מחוזות של משרד החינוך.

נכון, נכון. המודל ברמה המחוזית. בנוסף למדריך המחוזי, התמנה בכל מחוז עוד מומחה ספציפי לברייל, שהם ביחד אחראים על - - -

אז זה נתן מענה פחות או יותר למרכזי התמיכה.

על הכשרת המורות התומכות, כלל המורות התומכות בשיטת ברייל. למרות שאחוז התלמידים העיוורים כ-10% מכלל האוכלוסייה של לקות ראייה, אבל אנחנו דואגים שכל המורים התומכים וכל המורות התומכות ישלטו בשפת הברייל. התקיימה גם השתלמות בבית יציב, על הוראת ברייל.

אתה חושב שחוץ ממני מישהו יודע איפה זה בית יציב? אני יודע איפה זה בית יציב. תאמר מה זה בית יציב.

בית יציב זה מקום להשתלמות בבאר שבע, להשתלמות אינטנסיבית לשלושה ימים במשך 30 שעות. זו הייתה השתלמות ייחודית למורות התומכות ולמומחית בברייל, גם כן לכתיבה מתמטית באמצעות מחשב. התקיימו גם ישיבות עם כל הגורמים הרלבנטיים. למשל הספרייה לעיוורים והספקים לקביעת סימני ברייל אחידים המותאמים לערכות הטכנולוגיות. והיום אנחנו במיפוי ברמה הארצית, אפשר להגיד - - -

מכוסים, אפשר לומר.

במגזר הערבי ובמגזר היהודי רוב המורות שולטות ב - - -

איפה יושב המחוז הצפוני?

בצפון זה אזור נצרת עילית וכל הסביבה, מרמת הגולן עד אזור נהרייה עכו. זה האזור. בקשר לתמיכה, אני מוסיף למה שאמרה אורית, כי בנוסף לשעות הפרטניות יש שעות שהייה, וכאן עלה בשעות התמיכה של התלמיד אפשר להסביר לצוות. לא. אז כאשר אומרים שיש לתלמיד 7 שעות תמיכה, זה אומר בצורה ישירה מול התלמיד. כי אם יש עבודה מול הצוות למעלה, עושים על חשבון שעות השהייה ולא על חשבון השעות הפרונטאליות.

תודה על ההבהרה.

יש שעות פרונטאליות מול התלמיד ישירות, שעות פרטניות מול התלמידים ישיר, ושעות מול הצוות, למען התלמיד, על חשבון שעות השהייה. בנוסף לכך האוכלוסייה היחידה בתיכון, שנהנית ממסלול 07 בנוסף למורה תומכת, היא האוכלוסייה של לקות ראייה ועיוורים. תלמיד בעל תעודת עיוור מקבל תקצוב ל-07 משופר, הוא מקבל תקצוב עבור 8 שעות. הוא מקבל בצורה פרטנית - - -

עמאר, אבל בפועל - - -

רגע, עבאס. אני אתן לך לשאול. תמשיך בבקשה, לא להפריע.

הוא מקבל באופן פרטני, על חשבון שעות 07, שש שעות פרטניות בתוך בית הספר, עזרה בשעות לימוד בתוכן הלימודי, שהוא עובר בהן בגרות. בנוסף הוא מקבל מורה תומכת להקניית מיומנויות ברייל, מיומנויות טכנולוגיה ומיומנויות בגין לקות ראייה. והוא התלמיד היחיד שמקבל שתי תמיכות – 07 ומורה תומכת.

יופי, אז אם אנחנו מדברים על - - -

לא, לא, רגע, רבותי, זה לא כיכר.

רציתי להמשיך גם בקשר למגזר הערבי. יש לי 20 שנה ניסיון כמדריך, ואני מעיד זה התחום – אם יש אפליה – היא לטובת האוכלוסייה הערבית, לא נגד. אם יש. אם יש.

תראה, בתחומי אפליות לטובה אנחנו לא מרגישים. אנחנו קהי חושים. שם צריך להרחיב ולהוסיף.

איזה גן עדן. אוטופיה.

למה? כי אנחנו מדברים על - - -

ממש אוטופיה.

שנייה, שנייה. עבאס, אני אתן לך להתייחס אם תרצה.

בספרי ברייל יש עובדה. בקריטריונים של טכנולוגיה יש קריטריונים אחידים לכל האוכלוסיות וכל אחד מקבל לפי הקריטריונים. בספרי ברייל יכול להיות שיהיה עיכוב לספר ברייל בבית ספר יהודי ויכול להיות עיכוב בספר ערבי. תלוי בתהליך שהוא עבר. אם בית הספר היום נדרש להגיש את רשימת הספרים ולא הגיש אותה עכשיו, הגיש אותה בספטמבר, אז זה יהיה מאוחר. אם הם מסרו כתובת לא נכונה, אז יגיע הספר והוא חוזר וזה מבלבל.

אבל בסך הכל אתה רוצה לומר לי, עמאר, שבגדול אתם מגיבים במיידי, אם זה במה שתלוי בכם.

נכון, נכון. אם אותו תהליך עובר בשני בתי ספר – מגזר ערבי, מגזר יהודי – שניהם עושים אותו תהליך, הם יקבלו אותה עדיפות.

אותו זמן. תודה. חברת הכנסת חנין זועבי, בבקשה.

אני דווקא רוצה להתייחס לשתי נקודות שלא עלו כל כך פה. על מחסור בספרי לימוד בחברה הערבית דובר, ואולי עבאס גם יגיב על הדברים שנאמרו עכשיו.

אני אתן לו.

אבל יש נקודה שנגעתם בה, ככה בצורה מאד פשוטה – שילוב מורים ומורות בעלי לקויי למידה.

לקויי ראייה.

דיברתי על זה גם.

לא משנה, עבאס, אל תדקדק איתנו.

קיבלתי כמה פניות ממורים שמתקשים לקבל עבודה ואם הם מקבלים אז לא במשרה מלאה. אני חושבת שצריכים להתייחס לנקודה הזאת. אולי התייחסתם ואני לא הייתי פה, אז אני רק מעלה את זה ככה, בצורה קלה.

הנקודה השנייה היא הבעיות החברתיות. כלומר, מדובר על תמיכה טכנית של ספרי לימוד, של כלים לימודיים ומקצועיים. יש בעיה ערכית גדולה והיא מצריכה גם דיון יותר מעמיק ויותר רציני. התמיכה הרגשית, התמיכה הפסיכולוגית, הערכית, האנושית, של תלמידים בעלי מוגבלויות בכלל ובעלי עיוורון בפרט, בבתי ספר בכלל ובחברה הערבית בפרט. כלומר, יש ערך מוסף לחברה ולבית הספר, כאשר הוא מקבל ומשלב ילדים עם מוגבלות ש - - -

אני חושב שזה חשוב. עולה עוד פן, הפן של התמיכה הרגשית והחברתית.

כן, חינוך לשונות, חינוך לכבוד האדם. לקבל את האדם באשר הוא. אני חושבת שזו הנקודה. גם אם יש לו ציונים גבוהים ואין לו תמיכה חברתית, אז בסופו של דבר הוא לא אדם שמח בעולם ובחלקו ובלי תמיכה נפשית ורגשית, מוסרית וערכית, הוא לא יצטיין, גם אם יש לו את כל ספרי הלימוד של שיטת הברייל. ולא דיברנו על זה. אני חושבת שהתמיכה הראשונה שצריכים לחשוב עליה, היא תמיכה של רגישות חברתית ושל חינוך לכבוד האדם ולערכים.

תודה. גברת זיידל, בבקשה.

אני אחריה, בבקשה.

אני אתן לך.

תודה.

אני רציתי להתייחס לכמה נקודות ואני מתחברת מאד למה שאמרת, ואמרתי את זה גם בוועדה למעמד האישה בנושא המגדרי, שיש חשיבות עצומה להקניית מיומנויות מגיל צעיר - מיומנויות חברתיות, מיומנויות של חינוך - - -

מי אמון על זה במערכת? מה חשוב, אנחנו יודעים. עכשיו אנחנו בוועדת כנסת.

משרד החינוך.

אתה טוען ש - - -

לא, זה חלק מהתפקידים של המורה התומכת.

יפה. אנחנו נשמע התייחסות.

אני שואלת את נציגי משרד החינוך - - -

לכל המורים. לא רק המורים - - -

ואם הילדים משתלבים חברתית - - -

בכל המערכת. נשמע על השילוב החברתי ועל התמיכה.

הנקודה השנייה לגבי ספרי לימוד, ועבאס יפרט על זה יותר, יש בעיה קריטית בנושא ספרי מתמטיקה במיוחד במגזר הערבי ואני לא מוכנה לקבל את התשובה שיש ספרים שאי אפשר להנגיש. היום בעידן הטכנולוגיה יש דרכים שונות להנגיש. אין דבר כזה ספר שאי אפשר להנגיש אותו.

עוד מילה אחת לגבי הטכנולוגיה, עם כל הבשורות ששמענו עליהן. יש מחלוקת רצינית בינינו לבין משרד החינוך לגבי מספר התלמידים הזקוקים לטכנולוגיה מסייעת, ואנחנו טוענים - - -

את יודעת שבתלמוד מתווכחים ומתווכחים כמעט על כל דבר. בסוף הגיעו למסקנה שמוויכוח לא מתים. זה טוב שיש ויכוח, אבל לא תמיד הוא חייב להיות מוכרע. זה טוען והשני טוען, אבל נשמע גם על המחלוקת הזאת.

אבל מספר התלמידים שזקוקים לטכנולוגיה מסייעת בינינו הוא 100% התלמידים. אם זו טכנולוגיה כזו או אחרת, אבל כולם זקוקים לטכנולוגיה.

גם אם הם עם לקות ראייה קלה?

כן. הם זקוקים למחשב למשל, כי קשה להם לכתוב או לקרוא, או כל דבר אחר.

לקחת דווקא את המחשב. לא כל ההתאמות נצרכות לכל סוגי הלקויות. עבאס, תתייחס. אני הבנתי תוך כדי הרבה קריאות ביניים שלך, אבל לקחתי רק אחת, כי אני בדרך כלל לא מצ'פר את אלה שקוראים קריאות ביניים. אז בוא נאמר ככה, על האוטופיה, ערערת.

כן, נכון.

אז בוא תאמר לי למה.

קודם כל אני חייב לציין לשבח את האסרטיביות שלך, מה שנקרא - - -

של מי?

שלך.

אה, שלי כיושב ראש ועדה.

כן. ובאמת אנחנו מרגישים טוב. יחד עם זאת אני לא בא פה בתור עורך דין להאשים את משרד החינוך.

אנחנו באנו לשפר.

לשפר, בדיוק. אז העובדות לפחות קצת שונות מהעובדות שציינו כאן.

אנא הצג דוגמאות.

התחילה לציין חברתי גילה, בנושא הנגשת הברייל. אתם יודעים מה, אנחנו היום בחודש יוני, אוטוטו ספטמבר, ואני מוכן או שאני אבקש מאחד העובדים שלי באלמנארה, לעשות בדיקה דקדקנית האם ב-1 בספטמבר כל התלמידים שמוגדרים זקוקים לברייל – יקבלו את ספרים בדיוק באותו זמן.

עבאס, אבל עמאר אמר לך ביושר, אם בית הספר נערך בזמן, זה מטופל. אם ב-1 בספטמבר בית ספר רק העביר לו את הרשימה – אתה לא מצפה ממנו ש - - -

אבל אדוני, בית הספר בא מהמאדים? הוא חלק ממערכת החינוך.

לא, רגע, רגע. אתה יודע שיש אוטונומיה. אתה יודע, יש מושגים של רוח הקודש ברוחניות. אין לו רוח הקודש לדעת אם מנהל בית הספר שינה, מתוך הפול של הספרים המסוימים במתמטיקה, שינה את הספר.

אכן, זה מה שנקרא תיאום. איפה התיאום?

לא, סליחה, אפשר?

לא. עכשיו עבאס ברשות דיבור.

אני רק רציתי להשלים, ברשותך, ואז אתן לך.

תשלים בבקשה. תודה על המחוות על חשבוני.

מה?

אתה עושה מחוות על חשבוני, אתה תחליט.

סליחה. אתה תחליט. אתה בעל הבית. אני מצטער. נושא המתמטיקה הוא נושא באמת אקוטי. לא יתכן שאנשים עם לקות ראייה, בסוף ילמדו מתמטיקה בדרך לא דרך, כי אין להם נגישות וספר כמו כולם.

אז בוא, העלית את המתמטיקה, עצור, עבאס. מתמטיקה – למה יש קושי בהנגשת ספרי המתמטיקה?

אוקיי. שמי סיגל מרגלית, אני מדריכה ארצית של טכנולוגיה מסייעת. אני אתייחס לגבי הסוגיה של המתמטיקה ובהמשך לגבי הסוגיה של הטכנולוגיה. אז קודם כל במתמטיקה בשנה האחרונה אנחנו הוצאנו חוברת מסודרת של כתיבה מתמטית לתלמידים עיוורים, שמותאמת לכל הערכות של העיוור, למגזר היהודי ולמגזר הערבי כאחד. כל הנושא של הגיאומטריה - הנגשה של חומרים של הנדסה – תפקיד המורה התומכת להנגיש את החומרים בשיתוף פעולה עם הסייעת. משרד החינוך הוציא בערך קרוב לחצי מיליון שקלים לצורכי הנגשה. זה כולל דפי פיוזר מותאמים וזה כולל דפי ברייל, הכל כדי להנגיש. עברנו גם השתלמות רק בנושא הנגשה של מתמטיקה בנושא ההנדסה, כך שאנחנו באמת משתפרים ועושים עבודה לקראת ההנגשה.

פתרנו את כל הנושא הזה של האלגברה, ולגבי הגיאומטריה אנחנו רק הולכים לכיוון של השתפרות.

הולכים ומשתפרים.

ובאיזו שנת לימודים זה מיושם?

זה אחד המהלכים הארציים של כל 12 המחוזות.

אני שומע בעקביות ואני שמח שאני שומע ותקנו אותי אם לא. אני שמח שאני שומע בדיון הזה שההתקדמות היא בד בבד, גם במגזר היהודי, גם בערבי. זה באותו קצב.

האמת היא שאת הסוגיה הזאת, ואני כעובדת בתחום במשך 15 שנים, מופתעת לשמוע, כי לא זכור לי שהייתה שנה אחת שלא עבדנו במקביל. זאת אומרת אנחנו עובדים לאורך כל השנים – 12 המחוזות – באופן אחיד. למורה במגזר היהודי אין לה ידע פחות מאשר למורה במגזר הערבי.

אני ברשותך רוצה לעבור לתחום החברתי רגשי ש - - -

כן, שנשאר פתוח.

שחברת הכנסת העלתה וגם הגברת גילה זיידל ואני אשמח להתייחס.

בבקשה.

אחרי זה נמשיך עם הטכנולוגיה. בתחום החברתי, האמת היא שמתוך קבוצה של חמישה מדרכים ארציים, שני מדריכים ארציים, שאחד מהם הוא פסיכולוג, אמונים על התחום החברתי. זה מעיד עד כמה מערכת החינוך רואה בתחום ההתנהלות החברתית, תחום מאד משמעותי שבגין ההשלכות האובייקטיביות של לקות הראייה נפגע והתלמידים זקוקים לתמיכה מאד משמעותית על מנת לקדם את שילובם החברתי בבתי הספר הרגילים ובחברה ובקהילה בכלל. אנחנו משקיעים בזה זמן רב.

למורה התומכת יש ארבעה תחומי עבודה שוטפים.

בהגדרת התפקיד.

בהגדרת תפקידה. אחד מהם, זאת אומרת רבע מהשקעתה ומעבודתה השוטפת, מוגדר בתחום ההתנהלות החברתית – היא לומדת, משתלמת במכללת לוינסקי במשך שלוש שנים, מקבלת הכשרה ייחודית להוראה בתחום לקות ראייה ועיוורון. חלק משמעותי מן הקורסים הנלמדים במכללת לוינסקי, הם בתחום ההתנהלות החברתית.

תודה.

יתרה מזאת. הפיקוח על עיוורים וליקויי ראייה מפעיל - בנוסף לתמיכה בתחום ההתנהלות החברתית, שהיא בילד אין בשעות ההוראה – כ-23 מסגרות שנקראות תגי"ל – תגבור יום לימודים. הוא מפעיל אותן בשיתוף עם משרד הרווחה, השירות לעיוור ועם הרשויות המקומיות, בכל 12 המחוזות. יש לנו כ-23 מרכזים שכאלה, שנותנים תמיכה חברתית, תמיכה בהתנהלות חברתית - - -

בנוסף לכל מה שאמרנו. בנוסף לכל השעות.

בנוסף לכל השעות שדיברנו, שהן גם שעות הוראה תומכת, גם שעות פרטניות, גם שעות שהייה, גם שעות תמיכה בתלמידי - - -

את יודעת למה טוב לי הדיון היום? לדיונים אחרים עם משרד החינוך, להוכיח להם שההשקעה מביאה תוצאות ולכן התוצאות של ההצלחה של אותם תלמידים עם לקות ראייה, היא באחוז גבוה יחסית.

את מדברת על לתת שיעורים לתלמיד העיוור עצמו, עם לקות ראייה?

לא שיעורים, אני מדברת על מפגש קבוצתי חברתי.

הגיל זה רק בקבוצת השווים, אורית.

בוודאי. אני מדברת רק על - - -

אנחנו רוצים שילוב.

בין התלמידים בעלי לקות ראייה?

כן.

אני דווקא מדברת על לחנך לערכים, את התלמידים האחרים - - -

שמשולבים בתוך בתי הספר.

כן. ולו בשביל שיקבלו את האחר.

אני אתייחס ברשותך, אם אפשר. מאז שיצא חוק השילוב בשנת 2000 לדרך, לשמחתנו הרבה - - -

הוא רק יצא לדרך.

לא, מאז שנת 2000 הוא יצא כבר.

כן, הוא יצא. רק יצא.

הוא יצא, יצא. כברת דרך. והתלמידים לקויי ראייה והעיוורים משולבים במערכת החינוך הרגילה. מחקרים מצאו שהם זקוקים בנוסף לשילוב, שבו 40 שעות הם נמצאים בכיתה של 40 תלמידים, הם זקוקים לפינה החמה, לקבוצת תמיכה של כ-3 שעות בשבוע. קבוצה שהם מרגישים בה שווים בין שווים. קבוצה שבה הם יכולים להעלות קשיים, תסכולים, חוויות, להתייעץ, לשמוע פתרונות וכו'.

תודה גברתי.

לא עניתי לגבי הערכים של הסביבה עצמה, ההסברה. חלק מעבודת המורה התומכת, חלק מהותי בעבודת המורה התומכת, הוא לקדם את התלמיד לערוך הסברה בכיתה לשכבה, בבית הספר, שבה הוא מציג את הלקות, את הקשיים, את הצרכים, את הבקשות ולקיים דיון יחד עם חבריו לכיתה - - -

תודה, תודה. חבר הכנסת דב חנין ואני אגש לסיכום. אולי עוד דובר אחד או שניים וסיכום.

תודה לך אדוני יושב הראש, תודה על כינוס הדיון החשוב הזה, ותודה לכם – עבאס, הפעילים, אנשי מערכת החינוך. אני באמת מגיע ממקום של הרבה מאד הערכה לכם, לכן, שעושים את העבודה הזאת, שהיא באמת עבודה חשובה ביותר ואני שמח גם לשמוע על הישגים שיש בה.

אני רוצה לומר לך, אדוני יושב הראש, שלאורך השנים הייתה לי הזכות לפגוש כמה נערים, ילדים, שסובלים מעיוורון ואני חייב לומר לכם שפשוט הייתי מלא השתאות מהיכולות האישיות יוצאות הדופן שלהם. באמת לא האמנתי, כשישבתי מול הנער הזה, לא האמנתי שמדובר במישהו שבאמת לא יכול לראות. הוא הרשים אותי בצורה כל כך בלתי רגילה ביכולות שלו, בבגרות שלו, בתובנות שלו ובידע שלו.

אבל אני אומר, עמיתי חברי הכנסת, לא כולם הם אנשים מחוננים. זה ללא ספק כנראה היה נער מחונן מהמון בחינות. יש גם נערים שהם גם לוקים בעיוורון אבל אין להם יכולות יוצאות דופן בתחומים אחרים, ולהם אנחנו צריכים לתת מענה. ויש לנו היום יכולות לתת מענה.

טכנולוגיה, אדוני יושב הראש, יכולה לתת המון המון פתרונות לדברים שבעבר לא היינו יודעים. היום בפלאפון שלי יש מערכת שמאפשרת לי לדבר - - -

נגענו בכך.

בדיוק, כן. אז אני אומר, יש המון יכולות טכנולוגיות. אני אומר את זה לא מתוך ביקורת לעבודה שלכם. תבינו, אני באמת מלא הערכה לכל העבודה שאתם עושים – זו עבודת קודש. אני אומר אנחנו כמערכת צריכים לחשוב על הפערים שקיימים. עם כל ההישגים הגדולים שקיימים, אנחנו נמצאים במציאות של פערים שהיא נובעת מתוך קשיים אובייקטיביים.

אז כשאנחנו מדברים בשני המישורים המרכזיים של הדיון הזה – טכנולוגיות מצד אחד ותמיכה רגשית וחברתית – חברת הכנסת זועבי בצדק שמה דגש על הנקודה הזאת והצד השני, בסוף אנחנו מדברים על משאבים. ככל שלמערכת תהיה יותר יכולת להשקיע משאבים, אנחנו יכולים לייצר פתרונות יותר טובים ולנצל את מה שניתן.

ולכן אדוני יושב הראש, אני חושב שההישגים שקיימים בתחום הזה, יכולים לעודד אותנו לפנות למשרד החינוך וגם לפנות אליכם. אתם צריכים לבוא ולספר לנו לא רק על ההישגים שישנם ואנחנו מברכים עליהם, אלא גם לתאר לנו איפה עדיין יש פערים. איפה עדיין אנחנו לא מצליחים לתת תשובה מספיק טובה. כי אנחנו צריכים להיות במצב שבו הנער או הנערה הלוקה בעיוורון, תוכל במערכת החינוך לקבל את המקסימום כדי לאפשר לה לצאת מהמערכת הזאת גם עם ידע וגם עם חוויה חינוכית טובה ככל הניתן. תודה רבה.

פרופסור אורון, רצית להוסיף משהו? בבקשה.

רק עוד מילה אחת. בחלק מהדברים שנאמרו פה, נוצר הרשם שנושא ספרי הלימוד הוא סוגיה פתורה, שרשימת ספרים שתועבר זמן – הספרים מגיעים ב-1 בספטמבר. זה לא עומד במבחן המציאות ואני מציע למשרד, אני מציע לוועדה לבקש מהמשרד את הנתונים. אני מוכן להמר שב-1 בספטמבר, איפה שהוא בין 70 ל-80% מהספרים קיימים ואיפה שהוא בין -20 ל-30% לא קיימים. הנושא הזה נדון פה בוועדה. אני נמצא פה לפחות 7 שנים ועוקב ומדי שנה הנושא הזה עולה. אני מציע לוועדה לבקש את הנתונים ממשרד החינוך.

ועוד בקשה אחת, לא קשורה אלי. יושבים פה הנציגים של מועצת התלמידים הארצית ואני מבקש מיושב הראש לתת להם לדבר.

הוא בדיוק הצביע והפרעת לי לתת לו. בבקשה.

תודה. אז דבר ראשון אני מברך על קיום הוועדה. חנן יזדי, מועצת התלמידים והנוער הארצית. במסגרת הזאת של מועצות התלמידים והנוער כן קיים שילוב של תלמידים בעלי לקויות ראייה ועיוורון, בפעילות השוטפת של מועצות הנוער הרשותיות ומועצות הנוער המקומיות, ואנחנו מקווים שגם בקרוב ייבחרו נציגים למועצת התלמידים והנוער הארצית עם לקויות ראייה ועיוורון.

מה שכן, קיים לנו קושי מבחינת הקשר בין מועצות הנוער הרשותיות לבתי הספר בקליטה של תלמידים בעלי לקויות ראייה לתוך מועצת התלמידים. אז פה אני באמת קורה לכלל הארגונים שעוסקים בכך ולמשרד החינוך, ליצור איזה שהוא שיתוף פעולה שנוכל יותר לשלב את התלמידים האלה במסגרת מועצות התלמידים והנוער. זה תחום חברתי חשוב, תחום השפעה חשוב וחשוב לנו שתהיה גם נציגות של תלמידים בעלי לקויות ראייה.

תודה רבה על ההזדמנות לדבר.

תודה, בבקשה, אחרונת הדוברים.

אני אורחת, צופה מהצד.

מי זו "אני"?

שמי מיכל להבי, אני מתנדבת בעמותת פעול"ה, שמסייעת לעיוורים ולקויי ראייה מכל קצוות הארץ, אבל אנחנו נמצאים ועובדים - - -

ואת רוצה לומר משהו לדיון?

כן, כן. נאמר פה המון. לצערי ביום יום - - -

אבל בואי תאמרי משהו שלא נאמר.

סליחה?

לפני הסיום תאמרי משהו שלא נאמר.

משהו שלא נאמר? אנחנו באים לבתי ספר למתן הרצאות ונחשפים מול סיטואציות השכם והערב, של מורה שלא יודע בכלל שיש לו תלמיד לקוי ראייה, או של מנהל שלא יודע להתמודד ולא יודע בכלל מה זה מערכות טכנולוגיות, או הורה שמתחנן למערכת טכנולוגית ויש פה כמה מכתבים. זה רק מעטים ממה שקיבלנו.

משרד החינוך יודע על המקרים האלה?

לא.

לא פנית?

אז למה לא פניתם?

פניתי למנכ"לית משרד החינוך כשהייתי באיזה כנס שיתופים. אני כל הזמן נדחפת לאיזה מקום - - -

לא. אני אתן לך עצה, בואי תקשיבי. שיחות פרוזדור נשארות בפרוזדור. זה שראית אותה באיזה כינוס, זה נשאר שם בכינוס. זה גם לא הוגן לצפות ממנה.

היא נותנת לי - - -. יש מורות תומכות שאני מכירה - - -

לא, בואי, סליחה.

שנייה. השורה התחתונה של המורות התומכות, עם כל הכבוד למורות התומכות – שזה דבר מדהים ואני לא מכירה את זה אישית, אבל מה הורים אומרים? ואני אקצר לך מלקרוא את זה, ההורים והתלמידים כאחד אומרים – אנחנו רוצים ילד עצמאי. זהו.

תודה.

צריך עבודת מטה.

הפתרון במשרד הרווחה, שירות הליבה של השירות לעיוור במשרד הרווחה, הוא הקניית עצמאות והתניידות בחיי היום יום, על ידי מורה שיקומית. וצריך לנצל את זה. גם מועצת התלמידים מוזמנת לבקש.

רגע, וזה ניתן אוטומטית לכל - - -

כן, כן, כן.

בלי שום קשר.

לא, צריך לבקש את זה.

בסדר, אבל בלי שום קשר למה שהוא מקבל במשרד החינוך.

לא, לא, לא, בלי שום קשר.

אוקיי, תודה.

אפשר עוד דבר? ילד לקוי ראייה מקבל מערכת טמ"ס לפעמים, על פי תנאים מסוימים, לא יודעת לפי איזה קשיים.

מערכת מה?

טלוויזיה במעגל סגור.

עכשיו תתארי לך שלא הייתי שואל אותך מה זה טמ"ס והצופים בבית - - -

סליחה, בסדר, אוקיי. אז אותה מערכת בעצם מגדילה לתלמיד והתלמיד יכול לראות משהו מוגדל. יש הרבה תלמידים לקויי ראייה שגם רופאים אומרים – ואני למדתי את זה, אני לומדת את זה כל הזמן – שזה רק מרדד להם את הראייה. תגידו לי אם אני טועה.

יש בזה משהו.

לא, לא, סליחה. גברתי, אני לא פותח עוד תתי סעיפים לדיון הזה. תודה.

זה טכנולוגיה. זה הקטע של הדיון.

תודה. משפט אחרון בעניין הטכנולוגיות.

קודם כל אני רוצה להגיד שאין תלמיד – נכון לשנת הלימודים תשע"ז – שלא יקבל מענה טכנולוגי. אני רוצה להתייחס ל - - -

מותאם לצרכיו.

מותאם לצרכיו. יש כן בעיה - - -

זה כבר שונה מהשנה שעברה.

נכון, בהחלט. ולכן אני רוצה לציין ולהדגיש.

אבל יש עיכובים.

נקודה אחרונה.

יש כן בעיה של כל הנושא של הביטוח, שאני מצטרפת לגילה זיידל, שאז בזמנו גילה ועמותת אופק לילדינו כן ניסו לעזור דרך המרכז לעיוור בכל הנושא של ביטוחים של ציוד. ערכה לעיוור זה ציוד מאד יקר. זה עולה 30,000 שקלים ואין כרגע במדינת ישראל, לפי מה שאני יודעת, לפי הנתונים שאני יודעת, אולי גילה - - -

יש לי 17,000 שקלים.

בסדר, היא יכולה להתווכח. 17,000 שקלים זה זול? מה זה משנה? למה ההערה הזאת?

שמוכנה לבטח ציוד טכנולוגי כל כך יקר, שמתנייד מבית ספר לבית ומהבית לבית הספר.

אז תתקדמו עם זה?

אז זאת סוגיה שאנחנו בהחלט צריכים לטפל בה.

תתקדמו, אוקיי.

ולתת את הדעת. אותו דבר על כל הנושא הזה של אתרי אינטרנט של משרד החינוך שלא מונגשים, שגם בזה צריך - - -

תודה. אני חייב לסיים.

רק בשורה אחרונה לגבי הנגשת ספרים, סיגל.

שמתי לב שאצלך קבלת רשות זה - - -

הבשורה האחרונה, שכרגע אנחנו יוצאים לפיילוט של אפליקציה של ספרי לימוד. כרגע זה רק לתלמידים לקויי ראייה במגזר היהודי. בשנת הלימודים תשע"ח זה גם יגיע למגזר הלא יהודי.

למה יש את הפאזה הזאת של שנה?

דיברנו שהכל טוב ויפה.

סליחה, סליחה.

אני אומרת לך שאנחנו כרגע עושים את זה.

למה זה לא הולך ביחד, אני לא מבין.

למה?

למה זה לא הולך באותה שנה? למה צריך לחכות שנה למגזר הערבי?

אנחנו עושים פיילוט. המטרה - - -

זה פיילוט?

אז פיילוט בשתי הקבוצות.

בסדר, אוקיי.

כי במקביל, כאשר עשינו פיילוט להנגשה בגיאומטריה ובמתמטיקה - - -

הפיילוט היה במגזר הערבי.

עם פיילוט אין לי בעיה. אין טענה. אוקיי, תודה. רבותי, אני נאלץ לסיים ולסכם.

אפשר רק משפט אחד?

משפט? את לא תעמדי בזה, אבל אני אתן לך.

אני כן אעמוד.

בבקשה, בואו נראה משפט אחד.

רק להזכיר שלפי פסיקת בג"ץ, כל הספרים צריכים להיות מונגשים ל-1 בספטמבר. זו פסיקת בג"ץ לכל התלמידים במדינת ישראל.

תודה. אז בואי אני אספר לך.

וזה לא יושם.

הבן שלי הקטן עולה לכיתה י"א. אף פעם ב-1 בספטמבר לא היו לו את כל הספרים והוא לא לקוי ראייה. יש. אנחנו שואפים. אני לא אומר לך את זה כדי שהם יתרשלו בעבודתם. נאמר במפורש ואני רוצה להאמין שזה כך, אם מגיעות הרשימות, הם פועלים כבר להנגשה. אז אני מקווה ואני גם אקרא להם בסיכום. תודה.

קודם כל הוועדה מודה לחברת הכנסת קארין אלהרר על ארגון היום החשוב הזה.

הוועדה מודה לכל האורחים שהגיעו לכאן, חברי הכנסת ולאורחים ולכל מי שתרם את חלקו ואת תרומתו לדיון הזה.

הוועדה מברכת את משרד החינוך על עבודה בשגרה לשיפור הטיפול של תלמידים עם לקויות ראייה, התאמות דיגיטליות ונגישות לתלמידים.

הוועדה קוראת בסוגיה הזו למשרד החינוך להמשיך ולעשות הכל כדי שכל המענים שניתנים בצורה לא דיגיטלית יינתנו גם כגישה דיגיטלית. כמו כן לאפשר שימוש באפליקציות במידת הצורך.

הוועדה קוראת לעודד שילוב תעסוקה של אנשים עם לקויות ראייה במערכת החינוך.

הוועדה קוראת למשרד החינוך לפתח את ההדרכה בהוראת כתב הברייל.

הוועדה עמדה על אחוזי ההצלחה הגבוהים של התלמידים עם לקויות הראייה במערכת החינוך ומברכת על כך.

הוועדה מבקשת לקבל לידיה את רשימת הספרים שלא יהיו מונגשים ב-1 בספטמבר, מכל סיבה שהיא.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30.