הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 5

מישיבת הוועדה המשותפת לוועדה המיוחדת ולוועדת הכלכלה לדיון בהצעת חוק התקנים (תיקון – מעבדה מוסמכת לאישור ייבוא טובין) ובפרק י"ג (תקינה) בהצעת חוק ההסדרים

יום שלישי, כ"ט בסיון התשע"ו (05 ביולי 2016), שעה 9:30

סיור במכון התקנים

חברי הוועדה: אלי כהן – היו"ר

רועי פולקמן

אורי דורי - ראש מכון התקנים

דני עציוני - מ"מ מנכ"ל מכון התקנים

אילן כרמית - מנהל אגף תעשייה, מכון התקנים

יענקלה קסלר - עוזר מנהל אגף תעשייה, מכון התקנים

רונן קנובליך - מנהל מערכות מידע, מכון התקנים

ראובן גודלי - ראש ענף אנרגיה, מכון התקנים

דליה ירום - מנהלת המעבדה לכימיה וטקסטיל, מכון התקנים

ורד אורן - דוברת מכון התקנים

סמי שלום - יו"ר הוועד, מכון התקנים

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

אריאלה מלכה

ס.ל., חבר המתרגמים

סיור במכון התקנים

(בסיור)

אם המונופול של מכון התקנים קבע שתוך 12 שעות אתה מקבל כיבואן הזמנות ולמעשה חתמת על ההזמנות, שחררת את הסחורה, אנחנו עומדים בזה, אם אנחנו לא עומדים בזמן הזה אנחנו מחזירים את הכסף. אין לזה אח ורע בשום מדינה, בשום מקום, 12 שעות. אנחנו מדברים על כל היבוא למדינת ישראל לפי צו יבוא חופשי, שנדרש לו אישור ת"ר, מגיע לארבעה מרכזי שירות. אין פה אדם, הכול ממוחשב, ההשקעה כולה שלנו.

ההשקעה הזו מבוססת על שני דברים, האחד, שכל ההנחיות, ההוראות, תקנות של משרד הכלכלה, כל התקנות, כל מה שקשור לרשות הפלסטינאית, איך מטפלים בזה, כמויות, מה שאתה רק רוצה, מחשבנו את הדבר הזה באמצעות יחידת מחשב, זה פיתוח שלנו. התממשקנו לדבר אחד שנקרא ממשל זמין, במסלו"ל, אתם בטח תראו את הדבר הזה, ואנחנו באים ואומרים, מבחינת הנגישות, מאגר המידע שיש לנו פה והמהנדסים שיושבים כאן, הנציגים הטכניים שמשחררים את זה, אין לו אח ורע, לא מעבדה מתחרה ולא זה. כל המעבדות בודקים אותו דבר כמונו.

מה הממשק עם המכס?

יפה. עכשיו מה שקורה, התהליך הוא נורא פשוט, אני היבואן בתוך עצמי, או באמצעות עמיל מכסה שאני דופק לו שם איזה ערימה של כסף, משדר בקשה. כל דגם, כל מוצר, אני משדר אותו, בניגוד למשרד התחבורה שיש שם ברדק רציני, אחרי זה נגיד, אחרי זה הוא יהרוג אותי, ומה שקורה עכשיו, מרגע זה תוך 12 שעות אתה מקבל, כיבואן, סט של הזמנות. זה משטר הבדיקות שמתבסס על שני דברים, האחד, מי אתה, יבואן אמין, לא אמין, הרשות הפלסטינאית, מסלול ירוק וכו'.

רק שאלה לעניין הזה, במשרד הבריאות יש רשם יבואנים, אצלכם אין רשם יבואנים. אם אני יבואן, נגיד העברתי שני משלוחים וראיתם שהם פגומים, מה זה אומר מבחינתכם? מה זה משנה במנגנון? לכאורה אין - - -

אז אני אגיד לך. אני כתבתי יצירת מופת, אמרתי לך, נוהל 401, אני מתפרנס עליה שנים, אני חושב שהיא מדהימה, שמה שקורה זה ככה, אנחנו חילקנו את העולם לשלושה, למשולש כזה, מי אתה כיבואן, מה זה אומר, האם אתה עומד בהוראות נוהל 401, קרי הוראות הממונה על התקינה. אתה מזמן אותנו לסלק ליקויים, אתה מזמן אותנו לעשות - - - כל הדברים שעניינם לטובין.

כיבואן, לא על המוצר.

היבואן. דבר שני, במשולש הזה, הקדקוד הנוסף זה מה הטובין שאתה מייבא ארצה. אתה מביא לאורך זמן שלושה משלוחים, אתה יכול להביא אותם בשבוע, שלושה משלוחים, עמדו בתקן, מבחינתנו עמדת בתקן. הדבר השלישי זה התדירות.

זאת אומרת אם אתה יבואן אמין ואתה מביא משהו שעומד בתקן, מבחינתנו אתה נכנס, אתה זכאי, אנחנו יוזמים את זה שתיכנס למסלול הירוק, מפני שאנחנו לא על בסיס עסקי. אסור לי לדבר על כסף, רק מערכות מידע, אנחנו יוזמים ואומרים לך, 'תקשיב, אדון רועי, מרגע זה 50% מהמשלוחים אנחנו בודקים, זאת אומרת איך ששידרת בקשה אתה מיד על המדף'.

בגלל שאני אמין.

נכון, אתה אמין והטובין אמין. אגב, קבוצות דויטש לא מדברות על - - - לא על מוצרים, יש כאן איזה בלבלה קטנה.

ואם נכשלתי פעמיים?

אתה לא נכשלת - - -

אני כיבואן, העברתי שני משלוחים - - -

אם המוצרים, אם מכרת, אנחנו באים ואנחנו מוצאים את המוצרים - - - יש לנו תנאים ולא באת וסילפת ליקויים והכול, יש דבר שנקרא הפרת אמון - - -

רגע לפני. אילן, שנייה. הוא הבוס שלי, הוא יפטר אותי, אבל לא אכפת לי. אנחנו לא מכניסים הפרת אמון, אנחנו שולחים לך התראה, זה ממוכן, שולחים לך התראה, הפרת אמון, ואני הולך ומדווח לממונה על התקינה. הממונה על התקינה יגיד לי מה לעשות.

וסימנתי יבואן שהוא מפר אמון. מחר בבוקר אני בא, פותח ח"פ חדש, אני אותו יבואן, ספרתם אותי עם הח"פ, אני פותח ח"פ חדש ובא מחדש.

כיוון שזה מרוכז אצלנו במאגר מידע אחד ויש לנו אגף כספים אחד עם מערכת מידע אחת, אותו ח"פ שנפתח, ישר אנחנו באים - - -

איך אתם מזהים אותו?

מה זאת אומרת?

לא, איך אתם יודעים ש - - - כל שבוע חברה חדשה ו - - -

אני אגיד לך. דרך אגב, מה שאמרת, בדיוק עושים את זה. יבואנים נכשלים, הם מגיעים להפרת אמון, הם סוגרים, במקום משה ובניו זה בניו ומשה והם פותחים. איך אנחנו מזהים את זה? עושים הצלבה של אותו דגם ואותו מוצר ותת מוצר. ברגע שאנחנו רואים שנפתח אותו דגם ואותו מוצר, גם האנשים פה לא - - - אתה יודע, יושבים פה אנשים, מהנדסים, קולטים שזה אותו מוצר, סך הכול כמה אנשים? הרי מי מגיע בסוף? אותו יבואן, רק הוא מגיע - - -

אישית?

לא, האח שלו - - -

לא, האח שלו, הנהג שלו.

אבל אתה מזהה את זה וגם אתה רואה שאותו מוצר נכשל, נדלקים לך אורות אדומים, יש לנו מערכת שמדליקה את זה, היא אומרת 'שים לב, המוצר נכשל' ותוך חודש-חודשיים מישהו פתח עוד פעם הזמנה על זה.

אותו מוצר.

אותו מוצר. זה מדליק לנו פה, מיד עולה במערכת. יש לנו מערכת BI, השקענו בזה המון, מיד זה מעלה את הנושא הזה ל - - - זה קורה המון.

אז למה אין רשם יבואנים?

מה זה רשם? ליבואנים אצלנו יש מערכת יבואנים, כל היבואנים רשומים אצלנו.

לא, שאתה יכול לזהות על פי תעודת זהות גם.

נכון, ח"פ, בטח, אבל כמו שאתה אמרת, הוא פותח ח"פ חדש.

רישום יבואן זה לא פשוט.

נכון, אבל הבעלים - - -

נכון, אתה אומר, הוא לא פותח על שמו, הוא פותח על אמא שלו, זה כבר הרבה יותר קשה למצוא.

דרך אגב, אחד הדברים שהיושב ראש אמר אתמול בכנסת - - -

רגע, אני מבקש על יבוא מקביל.

כן, זה מה שרציתי להגיד. יש נוהל של לשכות מסחר.

דקה, אני רוצה שהוא ידבר על זה. כמה זמן לוקח - - -

אני לוקח שתי דקות, אני אשאיר לך גם על מכס וזה. מה שקורה היום, אמרתי לך, יבואן, יש מאגר מידע לגבי הדגם. יש לנו היום קרוב ל-600,000-700,000 דגמים שנמצאים בתוך תיק מוצר. מכיוון שהמכון עכשיו הוא מכון ברמה של מדינה, מבחינתי לא אכפת לי מי היבואן שייבא את זה. זאת אומרת, אתה היבואן הגדול, הבאת את הדגמים של המקררים, פתחתי, עשיתי בדיקה, הוא יבואן קטן, עסק קטן, הוא מקביל, אני בא, ראיתי שזה הדגם הזה, אני לא מבקש ממנו לעשות יותר בדיקה.

כי זה אותו דגם. אני כאילו נשען על הגדול.

נכון, חד משמעית.

גם אם הוא לא יודע, אנחנו אומרים לו. כלומר התפקיד שלנו - - -

להגיד שהדגם הזה כבר נמצא.

דרך אגב, יש עלינו לחץ, היבואנים הגדולים לא אוהבים כמובן. מה הם עושים?

כי הם שילמו על אותו דגם ואני עכשיו מביא את אותו דגם ואני מרוויח.

כן, והוא מרוויח? אנחנו אומרים לו כבר, הוא בא, אפילו הוא לא ידע, אנחנו אומרים לו שיש כבר דגם כזה, אתה לא צריך, אתה יכול להעביר. עכשיו, במשרד התחבורה, מה שהם עשו, הם הרי פתחו בלי מערכת מידע, אז זה לא עובד. הם רצו שזה יעבוד, זה לא עובד כי אין מערכת מידע אחת.

מה לא עובד?

אם הוא עשה בדיקה נגיד במעבדה איקס, אין לנו את המידע - - -

רק ברשותך, יבוא מקביל, מה שאמר פה היו"ר, אני רוצה להגיד לך עוד דבר שבמשרד התחבורה שונה, אנחנו עושים את זה כבר שנים, אבל לא עושים את זה עם רעש גדול. אם אתה יבואן של סוני או משהו כזה, אתה מחויב להביא חלקי חילוף, אותה הגבלה, מה שקורה, אנחנו באים, הוא שולח לי טופס אקסל, לא ניירת ולא דובים ולא יער, ואני אומר לו 'אלה החלפים מהיצרן שקשורים לדגם הזה', שולח את זה לאנשיו של איגור ומקבל פטור ובזה תם העניין. התהליך הזה לוקח בערך שעה, במקרה הטוב, ויכול להיות שהגזמתי, זה עם הפסקת - - -

במשרד התחבורה, המהפכה הנוראית, לפי המבטים הלך עליי החוזה היום, אני אומר לך, מה שקורה זה ככה, אחת, אתה עכשיו היבואן של חלקי חילוף למרצדס, מאה אחוז, אתה מגיע לאחת המעבדות, הלכת לאריאל, הם מצוינים, בסדר? הוא בא, לוקח את זה, הולך עם הניירת לאבנר - - - או אחד מאנשיו, הוא חותם לו, פיזית, על הניירת, ניירת עם 20,000 חלפים. הוא לוקח את הדבר הזה, מחזיר את זה ללקוח, הלקוח מחזיר את זה לעמיל המכס, העמיל מכס אומר 'פרט אחד מכס, 6813', למדינת ישראל אין שום מושג מה נכנס ומה לא נכנס. וההבדל הנוראי הוא, חלקי חילוף הולכים למוסכים, זה לא אתה קונה את זה על המדף ולכן זה - - -

אתה לא יודע מי הרכיב את זה אפילו.

אנחנו עשינו את זה כבר שנים עם משרד הכלכלה. הקשר שלנו עם המכס, ברגע שאתה כלקוח קיבלת סט הזמנות תוך 12 שעות. אתה יודע מה? יכול להיות שפספסתי, זה יכול להיות גם תוך 8 שעות, ואז מה שקורה, קיבלת סט הזמנות, אישרת אותם, אוטומטית המערכת שלו, המערכת שלנו, מתקשרת למסלול המכס והוא מקבל אישור לשחרור מהמכס או אישור ת"ר למכירה. זה הכול אוטומטי. יש רק עוד בונוס אחד - - -

זאת אומרת יש ממשק אוטומטי עם המכס?

בוודאי, מאובטח. עכשיו אני רוצה להגיד לכם משהו, תקשיבו היטב, קבלו את ההחלטות, אתם הנציגים שלנו. יבואן, העסק שלו נבחן מזה, מאיפה המקור שלו, ממה הוא קנה ומה. המסמכים האלה אצלנו, אנחנו אומרים להם 'תמחקו את המחיר, זה לא מעניין אותי'. אם מחר אתה לא תאבטח את המערכת הזאת הרגת פה עסקים. זה הביזנס, זה לא רק להיות ראשון על המדף. זה אומר שאם רועי הלך עכשיו ליבואן, השד יודע איפה, השגת את דיל המאה - - -

אתה אומר שעם המידע הזה - - -

והמידע הזה במכס.

סוד עסקי.

היום המידע הזה מאובטח, ממשל זמין, מה שאנחנו פה - - - זה אחת. שתיים, הנושא של שרידות. בעקבות 11 בספטמבר. זה לא ככה, יש לנו מאגר כזה שאנחנו מ - - - אני לא אגיד לכם איפה המאגר שלנו, מטעמי סודיות, אבל בעיקרון - - -

אתם כפופים לרשות הלאומית לאבטחת מאגרי מידע?

לא, אבל אנחנו עובדים יחד עם ממשל זמין בכל הנושא של אבטחת מידע, הם מכתיבים לנו את אבטחת המידע.

בסדר, אבל יש את מאגרי המידע האסטרטגיים שמוגדרים ב - - - אתם לא קשורים לרשות - - -

אנחנו לא קשורים.

מה שאני רוצה להגיד לכם פה זה ככה, היום כל היבוא למדינת ישראל משודר אלינו 24/7 והמערכת הזאת אינטרנטית, קולטים את זה ארבעה מרכזי שירות שעושים את זה, ההחלטה מתבססת על בערך 600,000-700,000 דגמים, תיקי מוצר, שהם נחלת המדינה, אנחנו הזרוע שלכם. זאת אומרת אני לא גובה פעמיים, מחר אריאל יפתח זה, אתה תבוא לי עם 4 מיליון שקל, תעשה איתי דיל, אתה תגיד לי 'את הדגמים שלי אתה לא מעביר, לא אליו ולא אליו', וכך אני אעשה, ואז הרגת את כל העסקים הקטנים, הרגת את היבוא המקביל וחבל.

זאת אומרת יש לי אינטרס לא לבדוק, שיבדקו פעמיים כדי לא - - -

בוודאי. לכן מאגרי המידע הם שלנו, זה לא רק בגלל שאנחנו רוצים להיות - - - זה טובת המדינה, אני אומר לכם, זה חבל שזה יהיה. ההחלטה אצלנו. אני אומר לך חד משמעית, כל מה שהוראות מנכ"ל משרד הכלכלה, השר, כל הדברים האלה, מעוגנים אצלנו במערכת. אתה יכול לבוא בריל טיים ולראות את זה, תקרא לאיגור וכל בקשה שלהם נענית, תוך שעה הם מקבלים את המידע - - - שאנחנו עסוקים בדברים אחרים, חבל לעשות את זה.

רק מילה אחת. יש יבואנים שלא יודעים לעבוד דרך המחשב, לכן יושבים פה נציגי ונציגות שירות שהם עונים בטלפון תוך דקה. שרית מנהלת את כל העסק הזה. היא מהנדסת, תואר שני. יש פה עוד כמה מהנדסים שעובדים פה סביב העניין הזה, זה סיפור עם ידע, זה לא בדיוק - - -

אני מתקשר, אומר הבאתי דגם כזה וכזה, שולח לי פקס?

אין פקסים היום, הכול ממוחשב.

לא. מה שבמערכת המחשב אין שום בעיה, אבל לפעמים הוא לא יודע איך ומה, יש לו פה נציגי שירות.

זה ממש דקה אחת.

לא רק נציגי השירות, יש גם מהנציגים הטכניים, יש שאלות מקצועיות, לא ברור, מישהו עונה לו מיד במקום. אין המתנה לטלפונים, יש מסך, אתה רואה, ירוק, אדום, אין כזה דבר, יודעים כמה זמן, יש פה הקצבה של זמן.

אולי לא שמו דגש עליו, כל הפעילות הזו ממומנת במסגרת היבוא, כלומר היבואן לא משלם אקסטרה. אנחנו מחזיקים את כל זה, זה חינמי, כל המערכת הזו - - -

מה זאת אומרת הוא לא משלם?

הוא משלם על הבדיקה - - -

בסדר, השירות הוא חלק.

כל השירות, הכול הכול, מה שמחר, אם מחירי הבדיקות יירדו לא נוכל להחזיק את זה. זה מערך שעולה לנו, כמה עולה בשנה מערך המחשוב?

התחזוק שלו 20 מיליון.

יש עוד דבר קטן. היה כאן דני גולדשטיין, אנחנו יזמנו לעשות פורטל ליבואנים על חשבוננו. אתה רוצה להיכנס לבנק שלך, מה, אתה הולך לגברת שם, תיכנס, אנחנו רואים שמשתמשים מאות בודדות, ואתה רואה את כל תיק העסקים שלך, את ההודעות וכו'. עשינו קבוצות מיקוד על חשבוננו, כמו שאילן אומר, אמרו לנו היבואנים, 'תקשיב, עדיף לי לעלות בטלפון, תוך דקה עונים לי, למה לי להיכנס בפורטל? זה יותר מסובך'. זה פשוט מדהים.

למרות שעשינו והשקענו בזה.

(בהמשך הסיור)

מה שחשוב להגיד זה כמה דברים. אחת, במכון התקנים אנחנו בודקים מוצרים על פי תקנים. כל התקנים שאנחנו בודקים פה במעבדה הם תקנים מאומצים, אין לנו תקנים שהם תקנים ייחודיים. התקנים עוסקים בבריאות ובטיחות הציבור. זאת אומרת אין לנו פה עניין בלהכביד סתם בבדיקות, אלא העניין הוא בריאות ובטיחות הציבור.

אפשר לראות פה שאנחנו בודקים המון המון מוצרי תינוקות. מוצרי תינוקות היום נמצאים הרבה מאוד בכותרות והם מוצרים בכותרות לא רק בגלל שהתינוק נפגע, היום, מחר, אלא בגלל שהמדינות כבר מזמן הבינו שכל נושא הפלסטיקה מכביד על האוכלוסייה היותר מבוגרת, התופעות מגיעות בגילאים הרבה יותר מאוחרים, מעבר לחוסר הנוחות של החולה זה מכביד מאוד על המדינה, על מערכות הבריאות של המדינה, זה עלויות מאוד מאוד גבוהות ואם תשאלו למה עכשיו ולמה עכשיו עושים כל כך הרבה בדיקות אז אין מה לעשות, תעשיית הפלסטיקה התפתחה ב-20-30 שנה האחרונות, את ההשפעות של תעשיית הפלסטיקה אנחנו נראה אחר כך, כל מיני קללות כמו אפטלטים, כמו מתכות כבדות, כל ההשפעות האלה מתחילות לצוף עכשיו ובגלל זה כל הרגולציות והרגולציות בארץ הן יותר מקלות מאשר בכל העולם. זה אחד הדברים שחשוב לקחת בחשבון. היום מוצרים שנבדקים בעולם ואסורים לשימוש בעולם עוברים חופשי בארץ, מכיוון שאנחנו מאמצים תקנים ואנחנו לא מאמצים את כל מכלול הרגולציה שעשו.

אז אם אנחנו מסתכלים פה על מוצרים כמו מוצרי האכלה לילדים ותמיד היה הרעש עם הביספינול והיה לא מזמן את המוצצים עם הניטרוזאמינים, עכשיו היה עובש בטומי טיפי ויש לנו את כל מוצרי החבישה וכל ציוד מגן אישי. אגב, ציוד מגן אישי, כל הזמן מדברים על הצרות של יבואנים, ציוד מגן אישי היה בקבוצה 3, יבואנים הצהירו שהמוצר מתאים לתקן ואגב, זו דירקטיבה אירופאית, של personal protective equipment, הם הצהירו, הם לא ידעו על מה הם מצהירים. הממונה על התקינה העביר את זה לקבוצה 2, 80% מנהלי הבטיחות כשעברו לקבוצה 2 נפסלו ולא נפסלו על דברים פשוטים, אלא נפסלו על נניח כיפת מגן שנמעך, מתח חשמלי שפורץ, החלקה ועוד כהנה וכהנה.

תראי להם תעודות מזויפות.

תעודות מזויפות.

היום כל בקבוק לתינוקות שמגיע לארץ צריך להיות מאושר?

בקבוקים לתינוקות בכלל, אביזרי שתייה לילדים נבדקים, זה תקן רשמי, אנחנו בודקים אותם כבדיקת אב טיפוס. אגב, פה אנחנו גם מכירים בתעודות בדיקה מחו"ל וכל משלוח - - -

התשובה היא כן.

זה אומר שכל משלוח צריך להיבדק?

לא, אנחנו מכירים היום בתעודות. אל תבלבלו סתם.

אנחנו מכירים בתעודות בדיקה מחו"ל. זה תקן שאנחנו מכירים בתעודות בדיקה מחו"ל - - -

אתה אומר, זה מגיע מצרפת ויש תעודה ממעבדה מורשית - - -

כן, יחד עם זאת אנחנו גם סובלים מתופעה של זיופים של תעודות בדיקה ובגלל זה אנחנו חייבים לראות את המוצר, זאת אומרת אי אפשר סתם ככה לשלוח את התעודה.

סתם לשם דוגמה, נגיד מוצרי שתייה לתינוקות, מול כמה יבואנים את עובדת?

יש תמיד גדולים, אבל מדובר על עשרות של יבואנים, כי יש גם את אלה שמביאים את המותגים שאנחנו מכירים, אבל יש גם הרבה מאוד מוצרים - - -

רק הערה, זה עלה גם אתמול בדיון, עשו פה בדיקה של צעצועים, לא במחלקה הזאת, במחלקה אחרת שקשורה לפה. גילו שיש ליקויים, הודיעו לממונה, היבואן היה צריך לבוא לעשות דוח ליקויים, ומכר, מכר הכול.

מה מכר?

מכר את המוצרים.

מכר והוא יודע שזה לא מתאים לתקן.

הוא יודע שהכול נמצא אצלנו, אז אנחנו הודענו לממונה על התקינה, שיצא לשוק ותפס את זה.

ואמר לו להחזיר - - -

עכשיו אני רוצה לראות איך אתה מחזיר, 80% כבר מכרו.

היה לפני שבוע ריקול שלם בעיתונות וזה היה מקרה.

עכשיו אני מבטיח לך שהלקוח הזה, הוא יחזור אליי, כי אין לו ברירה, אני צריך לבדוק אותו. אם הייתי מקום פרטי, הוא היה מסמן עליי איקס והיה הולך למעבדה אחרת, למה? כי אני הכשלתי אותו וגם הלשנתי עליו לממונה, וכשזה יהיה מחר הוא יגיד אוקיי, מכון התקנים, אני עושה עליו איקס ואני אלך למעבדה אחרת. היום הוא חייב לחזור אליי ו - - -

אם הוא מביא, הוא עדיין צריך להיבדק. הוא יכול ללכת למעבדה אחרת, אבל עדיין לעמוד בתקן.

אבל היום יהיה לי חשש להכשיל, לא להכשיל, יחזור אליי, לא יחזור אליי, אני צריך להיות כלכלי, שורה תחתונה. אולי אני קצת אעגל ימינה שמאלה.

בינינו, גם חשוב לדעת - - - יש פה המון היסטוריה, יש פה המון דברים, יש לנו פה הרבה מאוד ידע של הרבה שנים, כי הרבה פעמים אני יכולה להסתכל על מוצר ולהגיד 'לא יכול להיות שזה מתאים לתקן' כי אני נוגעת באריזה, אני רואה שהיא דקה מדי. אנחנו מסתכלים על התעודה, אנחנו כותבים למעבדה והוא אומר 'נכון'.

לא צריך פה עין בלשית, צריך תקשורת עם המעבדות הבינלאומיות.

כן, אבל שלא תחשוב שהם רוצים לענות לך על כל אחד.

בסדר, אבל הפרוצדורה, גם מישהו אחר יכול לפנות למעבדה - - -

אם אתה פונה פעם ב- הם עונים.

יבואן שאתה לא מכיר, יש לך חשד.

לא, גם יבואנים טובים נופלים בפח, הם לא אשמים.

בסדר, שולחים שאילתה למעבדה הבינלאומית - - -

אתה לא יכול כל מעבדה לכל דבר. אז תחשוב כמה טרנזקציות יש לנו ביום, לא כל תעודה אנחנו שולחים לראות אם זה בסדר או לא.

הייתי בגרמניה עם רן כהן וסיפרתי את זה, באנו לשם למעבדות, הן נובעות מדבר אחד, ארגוני הצרכנים. בגרמניה הוא מפחד, לא מהממשלה, לא מהמכון, מארגון הצרכנים. אצלנו אין דבר כזה, היבואן בא אליך ומתווכח איתך, 'תעשה לי פחות', התרבות היא בעייתית.

יש לנו ציוד נוסף לבדיקה של מזגנים רגילים. המתקן הזה משמש אבן מידה לכל שאר החברות לדעת מה התפוקה שלהם ומה היעילות שלהם, משפר את היעילות, חוסך בחשמל למדינת ישראל. הבדיקות של המזגנים, מוודאים שלא יקרו מקרים כמו שקרו עם השריפות של המזגנים, חס וחלילה חשמול.

אני מבין שבאירופה ובמדינות אחרות כל הזמן משנים את רף הניצולת, עושים סטנדרטים חדשים ואנחנו יחסית קבועים כבר הרבה שנים.

החליפו את התקן האירופאי, עדיין הוא לא נכנס לתוקף.

ובארץ לא מאמצים אותו?

אנחנו לקחנו את התקן הבינלאומי של המזגנים.

של ניצולת אנרגטית?

לא, זו תקנה - - -

אני מדבר על ניצולת אנרגטית.

הניצולת האנרגטית זו תקנה של מדינת ישראל, שהובילה את כל הנושא בעולם. לפני שנה נכנס התקן האירופאי לנושא הזה של ניצולת אנרגטית, אנחנו עדיין לא אימצנו את התקן האירופאי. יש לנו את התקנים ה - - -

אימצנו אותו בתקינה? הוא אצל הממונה?

לא, את התקן האירופאי למזגנים לא אימצנו עדיין. אנחנו הולכים לפי החוק. החוק אומר, אם יש תקן בינלאומי, קח את התקן הבינלאומי, אם אין תקן בינלאומי תיקח את התקן האזורי. התקן האירופאי הוא תקן אזורי לצורך העניין. צריך גם להתחשב שבאירופה וב - - -

טוב, אני מניח שיש אולי איזה שהוא קשר בין תקנים בתחומים שיש בהם הרבה יצרנים גדולים בישראל, אז יש אינטרס - - -

אין יצרנים של מזגנים. יש 370 עובדים, בתדיראן 70 עובדים, עוד 300 עובדים באלקטרה, זה מה שיש.

בסדר, כמה הם שולטים משוק המזגנים בישראל?

לא, הם עובדים בתחומים מאוד מאוד ממוקדים. אם אתה רוצה 30 מזגנים לאיזה שהוא בניין גבוה, משהו מיוחד, הם מביאים לזה. במס פרודקשן זה מסין.

כמה אחוזים? הם כלום. הייצור בארץ זה כלום.

הדגמים שלהם מיוצרים בסין, זה לא דגמים בינלאומיים. בסדר, זה עדיין יצרן ישראלי שיש לו אינטרס שרק הדגם שלו יימכר בארץ. זה שמייצרים בסין, בסדר, גם כל התיקים לילדים מייצרים, לא חשוב איפה מייצרים, זה חברה ישראלית, זה שהמפעל שלה הוא בסין זה שולי.

זה לא מפעל של אלקטרה, זה מפעל מהגדולים, 30,000 עובדים במפעל הזה.

אני יודע, ברור לי, אבל זה מייצר עבור חברה ישראלית, לפי מפרט ישראלי, מוצר ישראלי. זה שמייצרים אותו ב - - -

לפי התקן הבינלאומי.

מי שמייצר 30 מזגנים בשנה, הייתי מפטר אותו, מזה אפשר לחיות בשוק המזגנים?

אתה לא מייצר 30 מזגנים.

הוא מייצר רק דגמים ל - - -

ברור.

זה משהו מיוחד ספציפי, זה למיליונרים של סביון.

להראות קצת מה אנחנו עושים, כי זה נורא נורא חשוב, כל הדברים האלה נמצאים עכשיו המון בכותרות. רק בסוף השבוע דיברו על אפטלטים בכל אריזות הפלסטיק שאנחנו אורזים את האוכל. תיאר שם פרופ' כרם איך הוא בא הביתה ומוציא את הכול מאריזות הפלסטיק ואורז את זה בזכוכית. אז באמת, הציוד הזה שאתם רואים אותו זה ציוד שהשקענו בו מיליונים רבים של כספים והרבה מאוד שעות של פיתוח שיטות בדיקה, כי זה לא שאני יכולה לקחת שיטת בדיקה שעושה מישהו אחר ב-GC/MS ולהעתיק אותה ל- GC/MSשלי. כל אחד מפתח על המכשיר שלו, כי לכל מכשיר יש את הרגישויות שלו ואם יש לי את המכשיר הזה והמכשיר הזה, כל אחד זה פיתוח משל עצמו וולידציות משל עצמו ואנחנו מעבדה מוסמכת ופה אנחנו בודקים את כל הנושא של אפטלטים. הנושא של אפטלטים, גם במוצרי ילדים וגם במוצרי פלסטיק, זה נושא מאוד מאוד חשוב כי הוא פוגע במערכת ההורמונלית של האנשים, הוא גורם גם לבשלות מינית מוקדמת, גם לספירות זרע נמוכות.

עוד פעם, אם דיברנו קודם על עלויות על המדינה, אז אם אחר כך הרבה הולכים לטיפולי פוריות, וכל הסבל הזה שאנשים עוברים וסבל שילדות צעירות עוברות בגלל בשלות מינית מוקדמת ואנחנו רואים את זה היום, ותסלחו לי על התיאורים, אבל זה מה שקורה.

אנחנו בודקים פה גם קבוצות אחרות כמו ניטרואזמינים וביספינול A. בביספינול A היה רעש מאוד מאוד גדול בכל הבקבוקים בתינוקות, עשויים מפוליקרבונט, שעשו אותם יותר מבריקים, וביספינול A הוא פשוט מסרטן. זאת אומרת אנחנו מדברים על דברים שגורמים הרבה מאוד נזק לאוכלוסייה ויש פה פרמטר מאוד חשוב כי חייבת לעשות את זה מעבדה שאין עליה שום לחץ, כי בסך הכול אנחנו מדברים על PPM מאוד קטנים, נזק בטווח מאוד מאוד רחוק. אם דורשים ממני 90 PPM מה אני עושה כשזה 80 PPM ואחר כך הלקוח יעזוב אותי? אלה דברים שצריך לקחת אותם בחשבון כשאנחנו בוחנים ומאוד חשוב לדעת שכשאנחנו עוברים את המבדקים החיצוניים אף אחד לא בודק את התוצאות שלי. בודקים את מערכת האיכות שלי, לא בודקים את התוצאות שלי.

רק דבר שהופיע בהצעה, אנחנו מוסמכים. אנחנו מקבלים הסמכה מהאמריקאים, למה מהאמריקאים? כשהייתי בארצות הברית אמרו לנו שאם אנחנו רוצים למכור לעולם, לעזור לתעשייה, עדיף שתהיה לנו הסמכה לא ישראלית, אמריקאית. אם תכריחו אותנו לעשות הסמכה ישראלית זה גם עולה יותר וזה גם חבל.

(בישיבה)

אנחנו נעשה את המצגת מהירה מאוד, הרבה מהדברים אתם מכירים, אז אנחנו נעבור תוך כדי ולא נתעכב. אתם יודעים, אנחנו תאגיד סטטוטורי, כפוף למבקר המדינה, המחירים שלנו בפיקוח, אנחנו עובדים תחת התקשי"ר, כפוף לחוק חופש המידע, כל דבר אצלנו במערכת שלנו, ההכנסות שלנו 400 מיליון שקל, יש לנו סניפים, 1,100 עובדים, 760 קבועים, שליש מעל גיל 55.

זה המבנה הארגוני. אני לא אכנס איתכם כרגע למה זה המבנה, אבל זה פחות או יותר. האגפים שעובדים, זה האיכות, בניין, תעשייה ותקינה. תחת כל דבר כזה יש מעבדות כמובן. בודקים לפי 570 תקנים, את כל תחומי הטכנולוגיות, ההסמכות החיצוניות. אנחנו חברים בכל הארגונים הבינלאומיים, זה דבר שהוא מאוד חשוב, מארצות הברית ועד סין, 5,000 מעבדות שמכירות אותנו ומכירים בנו. הדוגמה של מטרוניקס הייתה קלאסית, מה שדיברנו בדרך. אנחנו עובדים קבלנות משנה למעבדות רב לאומיות מובילות שמבקשות מאיתנו ויש לנו הסכמי הכרה עם אותן 5,000.

זה מה שראיתם קודם, מערכת מידע שהיא מסונכרנת עם המסלו"ל של ממשל זמין ועם אגף המכס. זו השאלה ששאלתם, זה מחובר לשם. שמעתם כבר, 24/7, זה עובד כל הזמן.

בדיקות היבוא. יש מאגר מידע לאומי, יש פה למעלה מ-600,000 דגמים, שמעתם את זה, למדתם את הנושא של לקוחות אמינים, לקוחות מפרי אמון, וכמובן שיש את הליקויים המסכנים את האזרחים ואת בטיחות הסביבה, שעליהם אנחנו עובדים מול משרד הכלכלה.

בדיקות היבוא. אנחנו תומכים בצו יבוא חופשי, לפי הוראות מינהל התקינה, אנחנו מספקים מידע מפורט לכל אחד במשך 24 שעות ביממה, גם דרך המחשב וגם טלפונית. הכול נכתב ואופיין במשך חמש שנים, עלות הפיתוח של המערכת הכבדה הזאת הייתה 95 מיליון שקל, עלות אחזקה שנתית, שמעתם, זה יותר מ-20 מיליון שקל. היא משודרגת כל שישה חודשים ומתוחזקת על ידי 20 עובדים ועוד עשרות מומחים, בסך הכול סביב העניין הזה עובדים כמעט 120 איש.

החשיבות של התקינה. אני לא צריך להגיד לכם, החשיבות היא מנגישות ועד גז טבעי, שאתמול הוכרז על זה, בטיחות אש, בטיחות ילדים, והתקינה היא בהחלט אמצעי לקידום הסחר הבינלאומי של ישראל, גם ליצוא וגם ליבוא.

התרומה המקרו כלכלית של התקינה בעולם, בארצות הם טוענים שתקינה מפותחת תורמת לתוצר לפחות 1%.

באיזה אופן?

בזה שלא עושים מוצרים שמזיקים.

בתועלת של מניעת נזק?

אגב, התקינה האמריקאית מובלת בצורה אובססיבית על ידי חברות הביטוח.

לא, רציתי להבין איך אתה מחשב את התוצר, תוצר במניעת נזק.

כן, ודאי.

לא רק, כשיש לך תקן אתה יכול לעשות תחרות, יש מתחרים, כשיש תקן הם יכולים לעמוד אחד מול השני.

סטנדרטיזציה, זה סיפור אחר.

יש למה לשאוף.

סטנדרטיזציה. אבל הדבר המעניין הוא שמי שדוחף הכי הרבה תקינה בארצות הברית זה חברות הביטוח. את הסיפור בארצות הברית עם חברות הביטוח אנחנו מכירים. באירופה מי שדוחף את התקינה זה ארגוני צרכנים ותעשיינים, שאומרים שתחרות שתהיה על כולם.

מספר התקנים בעולם, דיברנו על זה אתמול, בישראל יש כ-3,500 תקנים, באירופה יש מעל 25,000, בארצות הברית המספרים הרבה יותר גבוהים.

אלי, אני טוען שהמספר הזה, לא קשור ספציפית למכון התקנים, הוא כשל במדינת ישראל. זה שיש מעט תקנים זה לא דבר טוב. בסוף, לפחות לגישתי, צריכים להיות יותר תקנים במדינת ישראל. סתם הדוגמה שסמי ואני מוטרדים ממנה, מהסירים, זה רשלנות. איך יכול להיות שכל יבואן יביא איזה סיר ויגיד זה הסיר הבריאותי. אני חושב שחלק מהעובדה - - -

רק לתקן, במקרה של הסיר יש תקן, רק לא מחייב.

אני מתכוון שאין תקן רשמי.

יש הרבה דברים שאין להם תקנים בכלל.

זה נובע גם מעבודה לקויה של משרד הכלכלה, אבל זה גם נובע, בעיניי, מעודף כוח של גופים מסוימים. אני חושב שפתיחת השוק לתחרות כאן, דווקא יש לה פוטנציאל להגדיל את מספר התקנים. השוק יגדל, יהיה אינטרס של עוד גופים לייצר עוד בדיקות ואם זה יהיה לא מעכב מדי ולא יקר מדי, אז להרבה מאוד גורמים, כולל יבואנים וכולל יצרנים, יש אינטרס שיהיו תקנים. גם לארגוני צרכים יש אינטרס שיהיו תקנים. זאת אומרת יש אינטרס שזה יקרה.

בסוף הסוחרים רוצים לעבוד על אותו בסיס, להתחרות עם אותם נתונים. כשאתה לא עובד על אותם נתונים אין תחרות.

לגמרי.

ניהול התקינה, זה אתם יודעים, כל מה שראיתם פה, הכול ממומן מהיבוא והיצוא והתעשייה, המדינה לא מממנת את המכון הזה. אני לא צריך להסביר לכם מה קורה אם לוקחים מהמכון בדיקות מסוימות, אנחנו נצטרך להבטיח את האמון שלו, מערכת המחשוב או כל מה שלא יהיה צריכה להיות - - -

היום אנחנו מחויבים לאמץ תקנים בעולם, ברגע שמכוני התקינה בעולם מתחילים לעשות רביזיה לתקן אתה לא יכול להמתין בישראל ולהגיד אוקיי, כשיהיה תקן מוכן אנחנו נתחיל לאמץ אותו. אנחנו צריכים להיות מיידית, כשהם מתחילים לעשות רביזיה, לעשות שינוי, אנחנו גם צריכים להתחיל. מה זה אומר? המערכות שלנו מחוברות לכל מערכות התקינה בעולם, לבאק אופיס שלהם, לא לאתר האינטרנט שלהם. זה מבחינתנו ומבחינתם זה גם השקעה, אף אחד לא עושה את זה, בטח שהם לא עושים את זה בחינם.

הדבר הנוסף, מימון התקינה, המכון מממן חלק גדול מהתקינה. גם אם משרד הכלכלה, הממונה על התקינה, מחליט על תקן, אז הוא אמור לשלם והמכון משתתף הרבה מאוד בעניין. המכון מארח ועושה והוא הפסיליטייטור של התקן. בכל מקרה יצטרכו להגדיל את המימון של התקינה.

יש כמה דברים שדיברנו עליהם, לגבי אם אנחנו פותחים את המכון לתחרות, צריך לדבר על מימון של פרישת עובדים, מימון של פעילויות. בתור זרוע רגולטורית, אנחנו לא יכולים לעבוד כזרוע רגולטורית ללא תמיכה של ה - - - זאת אומרת אין ארוחות חינם, לא יעזור כלום. אותו דבר לגבי המעבדות המפסידות, שלאומית הן חשובות, ובשביל שתי בדיקות בשנה אף אחד לא יקים מעבדה כזאת, וכמובן מימוש של התקינה. מה שצריכים לקבוע זה תקנות ואם פותחים למעבדות אז צריכים לקחת בחשבון שזה שמסמיכים מעבדה זה רק מסמיכים, מפה והלאה יש מערכות מידע, ואיגור דיבר על זה אתמול, ככה ברפרוף מלמעלה, זה שהמעבדה קיימת ומוסמכת, מעבר לזה יש את העניין של הצלבות של אינפורמציות, יש עניין של מידע מה קורה עם מה שהיא בדקה וצריכים לקבוע מי השוטר, היום השוטר זה מכון התקנים. בגרמניה השוטר זה המדינה, היא הקימה מערכת, אם היא מוצאת באיזה שהיא חנות מוצר שאין בו תקן, שהוא מסכן וכו' וכו' אז באירופה - - -

בדיקה בשווקים אתם לא עושים, מה זאת אומרת אתם השוטר? גם היום הגוף שאמור לעשות בדיקות בשווקים זה המדינה, לא מכון התקנים.

נכון, אבל הדברים עוברים אצלנו.

ברור, את המוצר מביאים אליכם לבדוק, זה בסדר.

יותר קל לשוטר כשזה בא אלינו. לזה התכוונתי.

זה ברור.

תודה לכם על ההקשבה, ניסינו לעמוד בלוחות הזמנים ואנחנו לרשותכם לשאלות.

הערה. עברת על השקף הראשון מהר, אני חושב שזה חשוב גם לחברי הכנסת, כל מה שדיברנו, וגם מן הסתם לאוצר. שליש מהעובדים במכון הם מעל גיל 55, אם תעשה 1,200 לחלק לשלוש זה כמות עובדים ניכרת. עזוב את המקצועיות ומה שכרגע דיברנו, על ההפסד שהמדינה תפסיד מכך, אבל זה שליש שצריכים לתקצב אותם באיזה שהיא צורה. זה משהו שהוא לא קל.

כל מערכות המידע שקיימות במכון, שיעלו למדינה מיליונים אם צריך להקים אותם, כמו שאמרנו, היום אנחנו כן עוזרים להם. למרות כל מה שאתם אומרים, מה שכרגע אמרו, שאנחנו מקצרים תהליכים, יש מסלול ירוק, שזה מקל על יבואן מקביל שדיברת אתמול. ואם אתה תקרא את דוח לנג אתה תראה שהיבוא המקביל נתקע לא בגללנו, בגלל הארגונים הגדולים, שבעצם היבואן הוא גם קמעונאי, יש לו חנות, יש לו שטח מדף, הוא לא נותן אחריות, הוא לא נותן תיקונים, זה לא קשור בכלל לבדיקות.

החשש הכי גדול, אני אומר לך את זה כצרכן, אני בא מתחום הבנייה, בסופו של תהליך יבואן יילך איפה שקל לו לעבור את הבדיקה ומי שמתייחס אליו לא רק יפה, הוא מסתדר יותר. אם מכון התקנים יהיה קשוח ויקפיד על קוצו של יו"ד ויגיד 'אני לא מעביר כי זה התקן' אז הוא יגיד 'אוקיי, אז בפעם הבאה אני לא אבוא אליו, אני אלך למתחרים' ואז מכון התקנים נכנס למלכוד ואומר לעצמו, רגע, אני צריך לעגל פינות? אם אני לא אעגל פינות אני אצטרך לשלוח אנשים הביתה. אתם עלולים להביא למצב הזה אם התחרות תהיה פרועה, אם באמת אנחנו מפוקחים על ידי אלף גופים והם לא. אי אפשר לעשות תחרות כזאת.

קודם כל אני באמת רוצה להודות לכם על הסיור ואני רוצה להגיד מספר דברים. אחת, מכון התקנים זה תו של איכות. כולם יודעים שמכון התקנים הישראלי זה מקום מקצועי, רציני, מוקד ידע, עם חשיבות לאומית מאוד גבוהה. יחד עם זאת הנושא הזה של פתיחה לתחרות, נכון שהוא יעשה, ואני אומר לכם שמעז ייצא מתוק, מכיוון שהיום מה שקורה, מכיוון שמדינת ישראל צריכה את מכון התקנים והיא צריכה מכון תקנים חזק ויציב, ישנן היום עלויות שמועמסות על הצרכנים, שבמקרה שלכם זה יבואנים או תעשיינים, שלא בצדק. אנחנו נצטרך למצוא להם פתרון במסגרת התיקונים שיהיו. לדוגמה הנושא של תקינה, לדוגמה הנושא של מעבדות מפסידות שאנחנו בתור מדינה רוצים שיינתן להם שירות. לכן ברגע שיימצאו פתרונות לדברים האלה, אין לי ספק שגם תוכלו להיות יותר תחרותיים בתחומים האחרים ואין ספק שמוקד הידע נמצא כאן.

בכל מקרה, אני חושב שהדבר שגם נכון לעשות את הדברים זה לעשות אותם בצורה מדורגת. אני לא אומר מה יהיה אופן ההדרגה, אנחנו נראה את ההמלצות, אבל דברים שייעשו בצורה מדורגת ונכונה. אגב, שימו לב שגם היום יש מעבדות פרטיות מוסמכות שעובדות בשילוב עם מכון התקנים, כלומר זה לא זה בא במקום זה, זה זה בא לצד זה ואין לי ספק שבסופו של דבר המשק ירוויח מהמהלך וגם, אני אומר לכם, מכון התקנים ייצא מחוזק, אם בחלק מהדברים, הוא יידע שמה שממומן על ידי המדינה ואיפה הוא פועל ואיפה הוא תחרותי וכן הלאה וכן הלאה.

אני יודע שיש כאן גם אנשים טובים, אני יודע שגם יושב ראש המכון שהגיע עושה את זה בהתנדבות, אם אני לא טועה.

מוחלטת.

הבטיחו לו שזה כמה שעות עבודה בשבוע.

כולם כבר צוחקים עליי פה במכון.

אני חייב להגיד גם מילה טובה ליושב ראש ועד העובדים, לסמי, שגם לפעמים הוא ככה קצת מתפרץ, אבל אני מבין אותו, גם בישיבות הוועדה, ובאמת הוא עושה את הכול, ואני מקבל את זה בהבנה ובענייניות, מכיוון שברור לי מה עומד לנגד עיניך, האחריות שלך כלפי העובדים. אבל אני אומר לך, ויודעים וגם שר האוצר יודע, לסכם את סוגיית העובדים, גם נציגי האוצר יודעים, היום אתם נפגשים?

היום אחרי הצהריים.

אז הרוח שאנחנו משדרים מהוועדה זה להגיע לסיכום שיהיה סביר. אף אחד לא ייצא עם כל תאוותו בידו אבל סיכום סביר, סיכום הוגן וסיכום מכובד וסיכום שבסופו של דבר, כפי שאמרתי, המשק הישראלי ירוויח ממנו ומכון התקנים יוכל לחיות ושהעובדים יקבלו את היחס הראוי והמגיע להם בתור עובדים.

אני רוצה בהזדמנות הזאת להודות גם לחבר הכנסת פולקמן, שמוביל את החוק החשוב הזה ומשקיע בו שעות רבות. אנחנו נעשה את הדברים בשום שכל ובהיגיון ויהיה לכם זמן. אתמול הייתם בדיון, הנוסח החדש יוכן, יוגש, יוצע, יופץ, נשמע אתכם, נראה את הדברים ונוודא שיתר הדברים גם יהיו סגורים.

אני רוצה רק להוסיף דבר אחד, קודם כל שמעתי ואני רואה את הפתיחות שלכם, זה דבר חשוב מאוד, אתם לא הולכים עם מה שנקרא ראש בקיר. הדבר החשוב ביותר, לדעתי, זה צריך להסתכל קדימה וזה לא משנה, איך אתה אמרת? נעשה את זה בכל מיני צעדים, לאיפה אנחנו רוצים להביא את המכון. פה מדברים כרגע על המכון, אבל לאיפה רוצים להביא את עניין התקינה והמכון בעוד 10 שנים ובעוד 20 שנה. אתם אנשים צעירים, אתם בתחילת דרככם הפוליטית, תחשבו על זה שאתם בהמשך תעמדו במקומות אחרים בתוך המערכת הפוליטית, ואני אומר את זה ממרום גילי, ותוכלו להגיד 'אנחנו עשינו באמת איזה שהיא מהפכה, אבל עם ראייה קדימה'. ראייה קדימה, זה לא משנה, המכון יעשה את הדברים האלה, יעשה דברים אחרים, זה ייפתח לתחרות כזאת או אחרת, אבל צריכים לדעת בסוף מה זה עושה למדינה ומה זה עושה לכלכלה, בראייה כוללת.

הוועדה שלכם היא חשובה מאוד, כלומר צריכים להסתכל על הכול בראייה כוללת לטווח הארוך. אנחנו במכון, סיפרתי את זה לרועי, הקמנו ועדה לאסטרטגיה לטווח ארוך, אנחנו משתפים פה גם את משרד הכלכלה, אני רוצה לשתף גם את עמית לנג, יש לו דעות קצת קיצוניות בעניין, אבל אני מקווה שהוא ישתף איתנו פעולה בעניין הזה. באמת בראייה כוללת, בראייה של מדינה, לא שהיבואן הזה לחץ, התעשיין הזה לחץ ויצא מזה מכון תקנים, אלא מה המדינה רוצה מהדבר הזה. אני חושב שטוב שהעלית בכלל את הנושא על השולחן וחשוב שהוועדה עצמה תסתכל על הדברים לטווח הארוך, לאן אנחנו רוצים להגיע.

ואני מזהיר אתכם, מה אני מזהיר אתכם? כמו שאני רואה אתכם אתם תגיעו רחוק בפוליטיקה. עכשיו, תארו לכם שאתם עומדים שני שלבים מעל מה שאתם נמצאים היום ואומרים 'אוי ואבוי מה עשינו', או הפוך, 'תראו מה עשינו, תרמנו למדינת ישראל תרומה ענקית'. זה מה שאני אומר לכם, אני אומר את זה ממרום גילי, וממעמדי פה מותר לי להגיד את זה.

רוב הדברים אמר אלי קודם וגם בדברים אחרים שנמצאים בוועדת הרפורמה, ובכלל הדבר שאני חושב שמאפיין את אלי זו יסודיות אז בדברים האלה ברור לגמרי שמדובר פה לא באיזה תהליך שצריך לעשות אותו בשליפה מהשרוול. כל הדברים שנאמרו כאן, צריך להתייחס אליהם.

נדבר שנייה אחת על תמונת העתיד, לפחות כמו שאני מדמיין אותה. מכון התקנים הוא גוף מרכזי והוא יישאר והוא צריך ויהיה גוף מרכזי, רק אני חושב שצריך טיפה לשנות את הפוקוסים שלו. זאת אומרת, לתמונת העתיד, דיברנו על זה קצת, אז הצורך להיות הגורם המרכזי, יהיה גוף ידע, רגולטור, מאגר הנתונים ועוד ועוד ועוד דברים, גם בהצעה שלי נוהלי 401 צריכים להיכתב על ידי המכון ואז לעבור לשימוע במשרד הכלכלה. יש לזה מקבילות במשרדי ממשלה אחרים. אני רואה את מכון התקנים כיחידת סמך ממשלתית ולכן בעיניי, אמרתי את זה גם לא מעט כאן, הבעיה היא לא המחירים בהכרח של הבדיקות השוטפות וגם לא כמות התקנים, כבר אמרנו, גם לאחרונה, שגם סוגיית ועדות התקינה, גם היא תצטרך לעבור שינוי כיוון שבסוף, כמו שאני רואה את זה, אחת מהסיבות שבדברים האלה אנחנו לא נמצאים איפה שאנחנו רוצים להיות זה בין השאר בגלל שהמכון נתפס כמונופול בכל מיני מקומות שהוא לא צריך להיות בהם מונופול ואז כל המערכת מייצרת התגוננות. היבואנים נגד ומשרדי הממשלה ולא סתם נוצרה שותפות כזאת בין משרד הכלכלה עם שני שרים וראש ממשלה ושר האוצר ולאורך שנים שאומרים 'חבר'ה, אנחנו חייבים לשנות את המנגנון'.

אני חושב שבעולם שבו יהיה ברור שהמכון הוא גוף הידע, הוא מרכז את עבודת התקינה, תקינה נושאת את עצמה, היא לא צריכה להיות מסובסדת מבדיקות, ועדות התקינה לא יישלטו על ידי גורמים בעלי עניין בתעשייה, זה בוודאי דבר שיצטרך להיפסק, והבדיקות, יהיו פה דברים שהם מובילים. בסך הכול העולם הולך לתצהירים והלב של הידע יהיה התקינה, זה יהיה הלב של המכון הזה ובדיקות מורכבות ותחרות. אני חושב שיהיו תחומים לא מעטים שבהם מכון התקנים גם בעתיד יהיה תחרותי. יש אינטרסים גדולים, בעיקר בדיקות מורכבות שדורשות ריבוי מעבדות, אני חושב שמכון התקנים, בוודאי באופק של השנים הקרובות, יהיה הגוף המוביל.

אז אני חושב, כמו שאלי אמר קודם, שדווקא ברפורמה הזאת, ויש פה גם הנהלה חדשה וייכנס בעזרת ה' בקרוב מנכ"ל, אני חושב שזו הזדמנות אדירה למכון, שבאמת הוא גוף ידע אדיר, ואני חושב שאם נעשה את זה נכון וחכם, גם הציבור ירוויח, גם המכון ירוויח וגם התעשייה הישראלית תרוויח.

תודה. עוד מישהו מהמכון רוצה להוסיף משהו? סמי, עוד משהו?

אתה רוצה להראות שבמסגרת העליהום תפסו עליכם טרמפ והתחילו לכתוב עלינו כל מיני דברים? למשל המכון לא מטפל בכלל בתמרוקים ויצאו כאלה כותרות שהמכון מעכב יבוא תמרוקים. כל מיני דברים מהסוג הזה.

דרך אגב, תקנות התמרוקים החדשות, אנחנו לוחצים באמת שיגיעו מהר מאוד לוועדת הבריאות.

אריאלה, נעביר את זה לאתר הוועדה כי אני מסתכל ואני יודע, רועי, שאתה טורח בזה רבות ואני אומר שהסעיפים שעלו מהשקף המסכם הם סעיפים שאנחנו - - - הם רשמו את זה בצורה עניינית, לא בצורה פופוליסטית, אלה באמת סעיפים שאנחנו צריכים לראות אותם במסגרת הנוסח ובוא נעשה מאמץ גם שהנוסח שמשרד הכלכלה מגיש הוא נוסח הגיוני.

אני אגיד על זה רק משפט. ישבתי גם עם סמי וישבנו עם ההסתדרות עוד לפני תחילת הסבב הזה, גם לחצתי שיתחילו את הסבבים איתם על התכל'ס, רוב הנושאים פורטו, מה כן ומה לא, מה עומד על השולחן מבחינת התייחסות, הלב שלהם זה הדיון על הדרגתיות, סוגיית הדאגה לעובדים וסוגיית התחומים ההפסדיים. אלה שלושת התחומים שאמרנו שלגביהם תהיה התייחסות, חלק באופן ישיר בחקיקה, חלק בהסדרים שמלווים את החקיקה, ואלה שלושת הדברים הגדולים שהמכון שם על השולחן והם יקבלו התייחסות הכי רצינית שאפשר בתוך התהליך הזה. לפחות מבחינתי כמובן.

חברים, תודה רבה לכם ויום טוב.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30.