הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 137

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני, ה' בתמוז התשע"ו (11 ביולי 2016), שעה 13:00

בקשה לחוות דעת מבקר המדינה בנושא: השפעת השינוי בשיעור המכס על מחיר המוצרים בענף החקלאות לפני חג הפסח התשע"ו

חברי הוועדה: איתן ברושי – מ"מ היו"ר

אילן גלאון

תמר זנדברג

מרדכי יוגב

חיים ילין

מוזמנים

אוהד דבי - מנהל אגף בחטיבה הכלכלית, משרד מבקר המדינה

עלי בינג - רפרנט חקלאות, אגף תקציבים, משרד האוצר

שירה ברגמן - רכזת מים וחקלאות, אגף תקציבים, משרד האוצר

יאיר שירן - מנהל מינהל תעשיות, משרד הכלכלה

אורי צוק בר - סמנכ"ל בכיר אסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

צביקה כהן - סמנכ"ל בכיר השקעות ומימון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

דליה שיליאן - סגנית הכלכלנית הראשית, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, משרד הכלכלה

ארז אוסמן - מנהל תחום מדיניות כלכלית וסטטיסטיקה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

רותם אסף - כלכלנית, איגוד תעשיות מזון, התאחדות התעשיינים

עדי אבן חן - כלכלנית אגף איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים

אורלי יובל - אגף איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים

דניאל אברהם - יו"ר התאחדות החקלאים החדשה בישראל, לשכת המסחר

אורן ברנע - מזכיר ארגון מגדלי הירקות

ישי פולק - מנכ"ל התאחדות האיכרים

דובי אמיתי - נשיא התאחדות האיכרים

אבשלום וילן - מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

רחל בורושק - כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

צבי אלון - מנכ"ל מועצת הצמחים

גרשון פלג - יו"ר ארגון מגדלי הדגים בישראל

יוסי יעיש - מזכיר ארגון מגדלי הדגים בישראל

עמיחי גילר - ראש שולחן מגדלי הדגים

אורי נעמתי - מזכ"ל ארגון עובדי הפלחה

עדי נעלי - מנהל ענף הזית, מועצת הצמחים

אמיתי פורת - מזכ"ל הקיבוץ הדתי

עמי חבלין - מנהל המחלקה החקלאית, התנועה הקיבוצית

איתמר מילרד - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

עמי צדיק - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

תומר רוזנר

חנה פריידין

ר.ל., חבר המתרגמים

בקשה לחוות דעת מבקר המדינה בנושא: השפעת השינוי בשיעור המכס על מחיר המוצרים בענף החקלאות לפני חג הפסח התשע"ו

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא בקשה לחוות דעת מבקר המדינה על פי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה, בנושא השפעת השינוי בשיעור המכס על מחיר המוצרים בענף החקלאות לפני חג הפסח התשע"ו.

נציגי מבקר המדינה יושבים פה לידי ולאחר שאומר מספר דברי פתיחה, ניכנס להצגת הנתונים כפי שיוצגו על ידי אנשי הממ"מ, משרד החקלאות, משרד התעשיה, נציגה שלו צריכה להגיע וכמובן התאחדות חקלאי ישראל.

ביום י"ב באדר ב' התשע"ו ב- 22 למרץ 2016, כחודש לפני חג הפסח, נחתם הסכם בין מר אודי אדירי סגן הממונה על אגף תקציבים במשרד האוצר, לבין עו"ד שלמה בן אליהו מנכ"ל משרד החקלאות והכפר ומר אבשלום וילן מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. ההסכם הזה, הסכם פסח, כלל הפחתת המחירים לקראת פסח בזמן שיחול בין ה-15 למרץ עד ל-15 ביולי 2016. ההסכם כלל מכסות יבוא פטורות ממכס על דגים, שמן זית וירקות קפואים, תוך מתן תמיכה לחקלאים. תמיכה של 64 מיליון ₪.

מהתגובות שאספנו ועל פי מה שוודאי יוצג פה בשעה הקרובה, עולה תמונה מדאיגה שפורטה בימים האחרונים בתקשורת, של היקף גדול של משאבים שהביא תועלת קטנה לצרכנים ורווח גדול לסוחרים ולמתווכים. אנחנו רואים בסופו של תהליך, שלא הושגה המטרה והכסף לא הלך למקומות שהיה ראוי שיגיע אליהם.

התכנסנו כאן לשמוע את העדכונים ואני רוצה לומר עוד משפט אחד בפתיחה, לפני שהדברים יעלו בהמשך. חברים, בעוד אנחנו מסכמים את הניסיון הזה של מספר חודשים, שהוא דבר חריג במה שאנחנו מכירים כהתנהלות של הממשלה מול החקלאות בישראל, בעוד אנחנו מסכמים ואולי גם מלקקים את הפצעים, מתפרסמים עדכונים של משרד האוצר והחקלאות עוד בטרם בדק את התוצאות הוא רוצה להמשיך את המהלכים. בוודאי שיבואו מגדלי הדגים וידברו על זה פה, הממשלה שהלכה למהלכים שאותם לא בדקה עד הסוף, רוצה להמשיך במהלכים בלי להבין את הסיכום של מה שקרה עד עכשיו.

לכן הדיון הזה הוא מאד חשוב, כי הוא גם מסכם מהלך של חודשים בתקופת פסח אבל הוא גם מכין אותנו להתמודדות עם השאלה של המשך היבוא, בוודאי בענף הדגים. אני מסתפק בדברי הפתיחה האלה ואני מבקש מאיתמר, נציג הממ"מ, להציג את הנתונים כפי שנאספו בכנסת.

צהרים טובים לכולם. מרכז המחקר של הכנסת בחן את השפעת הסכם פסח על מחירי המוצרים, לבקשת חבר הכנסת איתן ברושי ולטובת הוועדה לענייני ביקורת המדינה. ההסכם כלל פתיחת מכסות לפילה אמנון, קרפיון ובורי, שמן זית וירקות קפואים. אחת המכסות לוותה במתן תמיכה למגדלים בסך של כ-66 מיליון שקלים, חלק קטן לפרסום, 2 מיליון שקלים למגדלי הדגים אבל הרוב לתמיכות ישירות. עד תחילת יולי נוצלו כל המכסות שניתנו בפטור לפילה אמנון, רוב המכסות בשמן זית כשהניצול לירקות הקפואים, לקרפיון ולבורי היה חלקי.

פתיחת המכסות לוותה בירידת מחירים של כל המוצרים שנפתחו עבורם המכסות. לעומת פסח שעבר, זו הבדיקה שערכנו, ראינו שמחירי האמנון ירדו ב- 31%, השעועית הקפואה ב- 12.4%, אפונה קפואה ב- 7.5%, שמן זית ב- 2.6% והצ'יפס הקפוא ב- 2.5%. צריך לציין שכל המחירים האלה ירדו יותר ממדד מחירי המזון ומדד מחירי הפירות והירקות.

בחינת מרכיבי המחיר של המוצרים שנעשתה על ידי משרד החקלאות ואנחנו בדקנו אותה, מעלה כי בדג האמנון חלק הארי של הירידה נותב ליבואנים ולקמעונאים. בשמן הזית כל הירידה נותבה לצרכנים. אפילו הקמעונאים, בחלקם ההכנסה שלהם ירדה, ובצ'יפס, חלק גדול מהירידה, כמו עם האמנון, נותב ליבואנים.

כשאתה אומר "נוּתַב ליבואנים" אתה יכול טיפה להרחיב?

לפני כמה שעות, קיבלנו עדכון קטן לגבי הדגים הקפואים אבל אלו אותן תוצאות. סך כל הבדיקה של בין 1 בינואר לבין 14 במרץ 2016, לעומת 15 במרץ עד 30 ביוני, מראה שסך כל ירידת המכס והמע"מ הייתה בסביבות 11.5 שקלים, כשמתוך ה-11.5 השקלים האלה, 6.6 שקלים שהם 54% עברו למקטע השיווק וירידה של 5 שקלים במחיר לצרכן שהיא בעצם 42.6%. זו תקופה ארוכה יותר מאשר בנתונים שהצגתי כי בנתונים של המחירים הצגתי מפסח לפסח ופה מדובר תקופה קצת שונה והמחירים הוחלקו, זאת אומרת, הם עלו אחרי הפסח.

אתה רוצה להגיד משהו על הירקות הקפואים?

כן, כמובן. לגבי השמן זית - - -

מה זה "מקטע שיווק"?

יבואנים וקמעונאים. לגבי השמן הייתה ירידה בתקופות המקבילות של 3.3 שקלים במחיר של הצרכן, כאשר החלק של היבואנים והקמעונאים אפילו ירד, לא באחוזים אבל הוא ירד בחצי שקל. לא גולגל שום דבר מהשמן זית לקמעונאים לפי הניתוח הזה. לגבי הצ'יפס, 80% מהירידה הלכו למקטע שיווק ו20% הלכו לצרכנים, בניתוח דומה.

אחר כך יהיה מקום לשאלות.

שאלה. המקטע שנבדק, האם הוא עד פסח או עד עכשיו?

הוא בין ה-1 לינואר עד ה-16 במרץ ו-5 במאי.

גם לי יש שאלה ברשותך.

כן. משרד הכלכלה.

בעקרון מכסות השמן חולקו בין שתי צורות. אלף טון בהקצאות תעשייתיות ואלף טון בבקבוקים.

לא פירטנו על שמן זית וגם לא על הצ'יפס, רק ציינו בהערות. גם על הצ'יפס לא פירטנו וגם על הירקות הקפואים. הם חולקו ל-2.5 ק"ג ומה שפחות מ-2.5 ק"ג לא עשינו ניתוח.

עדי, את תציגי את הנתונים עוד מעט.

האם יש לכם נתונים על עלויות היבוא?

כן. לגבי המוצרים שפירטנו, שהם אמנון קפוא, שמן זית והצ'יפס.

פה בחוברת יש?

כן.

אני רוצה שתענו אבל בואו נשמע רגע. יכול להיות שחלק מהתשובות יינתנו על ידי סקירות נוספות. בואו נשמע את משרד החקלאות. צביקה, אתה? צוק בר.

אפשר לקבל את החוברת?

אני לא אחראי על זה פה.

הדוח שלי פה מוכן.

אפשר קודם את של רחל. תגיד אתה. צוק בר ידבר עכשיו ורחל אחר כך. האם זה בסדר? ועדי, את תהיי אחרי רחל. אחר כך נפתח את הדיון לחברי הכנסת ולנוספים. בבקשה, צוק בר, אתה תתחיל.

(הצגת מצגת)

אנחנו בחנו את הנתונים בעקבות ההחלטה. אפשר לראות כאן בסך הכול את המסגרת של ההחלטה. כבר דיברו על זה. כמות פזורה של פילה אמנון היא 3,500 ועוד 500 קרפיונים קפואים. בפועל, כל האמנון נכנס. עוד 190 טון נכנסו. שמן זית נכנס במסגרת המכסות הוולונטריות עם 2,000 טון בנוסף ל-1,200 הקיימים. המכסות הן 2,000+1,200, נכנסים כאן 1,600 ועוד 700. גם מרבית המכסות הגיעו. בצ'יפס, בטוגנים הקפואים, מתוך מכסות של 3,000 אריזות קטנות פלוס 1,500 באריזות גדולות נכנסו רק 1,300 +600. הירקות קפואים האחרים, מכסות של 4,000+1,500, גם נכנסו רק 1,400+1,300. בסך הכול אפשר לראות שבקפואים לא מומשה המכסה ובדגים כן.

בדגים אפשר לראות לאורך השנים, שהייתה לנו שנה אחת של תפיסה של אמנונים קפואים ללא מכס בגלל הקלת מכס נקרא לזה ב-2012, וב-2016 יש לנו 4,000 טון עד היום עם מכס ו-3,500 נכנסו ללא מכס. רואים כאן את הירידה במחיר עלות היבוא ובנוסף בשנה הזאת גם הסיני ירד. בנוסף לזה שהייתה הפתיחה של ביטול המכס, הייתה ירידה של כ-3 שקלים במחיר היבוא עצמו.

אם אנחנו רואים את הנתונים של המחיר בקו האדום והכמויות במחיר של האמנון ברשתות, מתוך נתוני "סטורנקסט", שהם סוקרים את הנתונים ברשתות, אפשר לראות פה את הכוכבית הזאת הצהובה, השמש, זה פסח. בכל פסח יש מבצעים וירידות מחירים ועליית כמות. בפסח הזה כמובן שהירידה הייתה יותר עמוקה אבל המחיר לאחר הפסח חזר לשיעור או לרמת המחירים של לפני חג הפסח. במקביל, רואים בקו הכחול את הדג הטרי שגם הייתה בפסח ירידה - - -

נשמע כמו א.ק.ג לא טוב.

המצב מדאיג, כן. אורי, תמשיך.

פה אפשר לראות את זה יפה. ברזולוציה הזו רואים את כל הכמות שנכנסה פה. הכמות הגדולה באזור שלפני הפסח והקו של ירידת המחיר – רואים אותם יותר בבירור, את הירידה והעליה חזרה של המחירים של האמנונים.

האם הפרק הזה הסתיים? המלאי של פסח הושלם?

כן, כל ה-3,500 טון שיובאו למעשה אפשר לראות, אם סופרים פה את ההיקפים של השיווק בתקופה, שווקה לפחות הכמות הזו.

אין לנו מחסנים בנמלים?

אי אפשר לדעת מה יש ומה אין, לא צבוע מה כן ומה לא אבל הכמויות האלו נמכרו.

יש. הם מחכים להורדה הבאה.

אם אנחנו בודקים את שרשרת הערך של הדג הקפוא, כאן זה איזשהו - - - נורמטיבי, הייתי אומר, זה לא משהו לפיו אפשר לדעת כל אחד כמה נשאר אצלו אבל אנחנו בודקים מלמעלה. לוקחים את המחיר הממוצע ברשתות השיווק מ"סטורנקסט", מזה מורידים את המע"מ שהוא אחוזי ורואים שבסך הכול, בממוצע של כל התקופה הזאת של המבצע, המחיר לצרכן ירד בסדר גודל של 5 שקלים, כאשר ראיתם שלפני הפסח היה בור יותר עמוק. החלק שנשאר בעצם בין מחירי היבוא לבין המחיר ברשת פחות המע"מ, היה 2.77 שקל בתקופה של עד מרץ ועלה ל-9.44 שקל בתקופה של המכס הנמוך. אתם רואים שהמכס ירד מ-13.70 ממוצע ל-3 ממוצע. למה לא אפס? כי היה בתקופה הזאת גם יבוא בְּמכס.

האם כל היבוא היה מסין?

לדעתי הקפוא כולו מסין, היה גם קצת יבוא בשרי. לא הכל הגיע כשירד המחיר לצרכן, לא כל הירקות - - -

איך זה מתחבר לנתון שלו בחלוקה בין המסחר?

זה מה שרואים.

תגיד את המספרים, כי לא כולם רואים את המצגת.

המכס ירד כמשוקלל מ-13.70 ל-3. המחיר לצרכן ירד מ-32.40 ל-27.5.

איך נחלקה התמיכה?

זו לא תמיכה.

אני שואל. צריך טיפה לרוץ.

במקביל, ניתנה בנפרד תמיכה למגדלי הדגים.

בדיבור של איתמר נאמר שיש חלוקה בין מה שהלך לצרכנים לבין מה שהלך לסוחרים.

פה, מהמחירים.

אתה יכול להפוך את זה לשקלים?

כמה כסף?

כמה כסף הלך לסוחרים?

אורי, בכמה המחיר ירד לצרכן?

המחיר ירד בממוצע של 5 שקלים.

כן, המכס הוא 15. כל ההפרש הוא בין 15 ל-5.

צביקה, חבר'ה רגע , לאט לאט. אחר כך תדבר רחלי.

קנה ב- 1 מכר ב- 10, הרוויח 9.

צביקה, המספר הזה הוא חשוב.

לא עשרה אחוז.

רגע, תמר, תיכף תדברו. רגע, חיים. אני רוצה שזה ייאמר למיקרופון וגם מי שלא פה ישמע.

לפי המספרים האלה?

לפי המספרים האלה, כן.

המכס ירד ב-15 שקלים ולצרכן בממוצע ירד המחיר ב-5 שקלים.

ו-10 שקלים?

10 שקלים - - -

הכול לקח קמעונאי ויבואן.

האם יש פה מישהו מהאוצר?

הוא כרגע הלך.

רגע, חיים, דובי, אנשים צריכים לשמוע את הדיון הזה לא רק בחדר הזה.

הוא התנצל ויצא ולוועדת כספים לאשר פנייה חשובה.

יכול להיות. תחזור על מה שאמרת, אורי. צביקה, אתם אומרים שמ-15 שקלים, 10 הלכו ליבואן. זה נתון חשוב להמשך הדיון היום ובכלל. בואו נתקדם.

היה קודם 2.77, נהיה 9.44. ההפרש הוא בערך 7 שקלים נוספים.

נמשיך.

אם אנחנו מסתכלים על סך כל החיסכון בשקלים בתקופת המבצע ברשתות, מה שספרנו, זה בערך 18 מיליון שקלים, בהנחה שהרשתות מהוות בערך חצי מהשוק אז הצרכן קיבל חסכון של כ-36 מיליון.

אתה לא יודע איך התנהגו המחירים ב-50% האחרים. יכול להיות שהשוק מתנהג אחרת.

אורי, אתה רוצה לעבור לירקות?

פה רואים את זה את המחירים.

בוא, תלך לירקות או לשמן זית, כי יש עוד אנשים ידברו.

בסדר. שמן זית אפשר לראות גם את המכירות שיש בפסח עלייה במכירות, כמו בכל פסח. מתחת כל שמש כזאת רואים את הפסח, שהייתה בו עליה במכירות וירידה של מבצעי כמויות. יש ירידה של מחיר נקודתית אבל לא בהרבה. אתם יכולים לראות שזה בסך הכול שקל. הציר של השקלים מראה שזה לא הרבה בשקלים, הירידה. המינימום היה 37 שקל וגם, זה מתפלג שונה. בכל רשת זה ירד קצת אחרת.

בסך הכול יש ירידה בסביבות השקל בתקופת שיא המבצעים של ירידת מחיר, ואנחנו יכולים לראות גם באלפי טון כמה ירד.

המחיר ירד בשקל?

המחיר ירד לצרכן בתקופת המבצע בסביבות השקל.

והמכס ירד ב-6.5 שקלים?

אבל גם כאן, החלק של - - -

באחוזים זה בערך רבע.

יש התפלגות, לא כולם הורידו אותו הדבר.

זה אותם אנשים.

אורי, תעבור לירקות. אנחנו צריכים להתקדם.

רק שתדע, שמן זית הולך עם דגים.

חברים, נעבור לסלט. בוא, תעבור לירקות. חבר'ה, בואו, אני רוצה שכולם ידברו. ירקות.

אפשר לראות צ'יפס קפוא, ירידת מחיר - - -

למה לא הביאו את כל מכסת הצ'יפס?

יאיר יכול להגיד.

או שעדי תגיד. הלאה, תמשיך.

פה רואים את המבצע של הגדלת כמות בצ'יפס, עם איזושהי ירידת מחיר. כאן אפשר לראות את האפונה הקפואה, שגם כן, כל שנה בפסח יש ירידה. כאן הירידה הייתה קצת יותר עמוקה במחיר אבל המחיר חזר להיות אפילו יותר גבוה מאשר לפני הפסח. גם הכמות הייתה יותר גדולה בשיווק בתקופה הזאת.

מבחינת ההתפלגות ושרשרת הערך אז החלק של המכסה של היבואן והקמעונאי ירדו מ- 11 ל- 10.70. זאת אומרת נשארו פחות או יותר אותו דבר. יש שקל וחצי הוזלה בתקופה הזאת לצרכנים.

אורי, אתה יכול לסכם במשפט אחד?

כן, תודה רבה.

לא נשחרר אתכם מאיזושהי מסקנה אם יש כזאת. רחל בורושק מהתאחדות חקלאי ישראל. אורי, האם יש לך עותק של המצגת לתת לי?

כן.

רחל בבקשה, אחר כך עדי. רגע, ניתן לה לגמור להציג ואז אני עובר לח"כים. רחל, עד שאת מתארגנת, מוטי.

אני רוצה לשמוע.

אחרי רחל נעשה סבב. חיים, אתה רוצה לדבר לפני רחל? דבר, חיים. חברים, חיים ילין.

תודה רבה. אנחנו תמיד יודעים להכניס לכלא את הבן אדם שמריץ מניות. מה ההבדל בין להריץ מניות לבין מידע שמישהו ידע - - -

זה נייר ערך.

מה? אלה לא ניירות, לא אוכלים ניירות, מתעשרים מזה אבל אני לוקח את זה למה שקורה פה. מישהו ידע שיורידו את המכס, מישהו ידע מה הולך להיות, החברים של מישהו קיבלו מידע מוקדם וקנו ברגע שנפתח, מילאו את המחסנים והרוויחו את מה שהם הרוויחו. אנחנו לא נמצאים בדיון בוועדת כלכלה שבדרך כלל הדיונים האלה שם, אלא בוועדת ביקורת המדינה וכל מה שאני מבקש אדוני היושב ראש, שהוועדה תבדוק את מה שאני ביקשתי, שזה איך המידע מהאוצר זלג החוצה ומי הם אלה שידעו וקנו? צריך להכניס אותם עכשיו למשפט ולבדוק, חד משמעית, בדיוק כמו שעושים בדיון על שוק ההון. עכשיו באתי מדיון בשוק ההון וצריך לעשות את אותו הדבר פה. לא יכול להיות, הרי בסוף כסף זה כסף ולא משנה מה המוצר. הרי בבורסה גם כולם יודעים, יש בורסה של סחורות. הכול דמיוני כזה. נכון, אז גם פה. אני מבקש לבדוק את הנושא הזה.

אנחנו למדים ואנחנו כבר רואים שהורדת המכס לא משפיעה, יותר מזה, אנחנו לא מבינים גם את הכלכלה הבינלאומית. למה? כי סין, לצורך העניין, אם היא זקוקה למטבע חוץ והיא צריכה כמה שיותר מטבע חוץ אז היא תסבסד את כל מה שיוצא החוצה בדולר מול דולר, פחות או יותר. אגב, זו הנוסחה גם בדגים וכמעט בכל מקום שאתם בודקים. כל דולר שמכניסים מקבלים דולר במטבע סיני כך שהם מעודדים מצד אחד את היצוא ומצד שני הם באים ומשקללים את הצריכה הפנימית בסין על ידי זה שלא צריך להדפיס יותר מדי כסף, כי הם מקבלים חלק מהתמורה בכסף סיני. מחר בבוקר, אם לא יהיה דולר מול דולר המחירים יעלו שם, לא תהיה סובסידיה. אני לא מדבר על השאלה אם זה משרת אותנו או לא אלא אני מסביר משהו שקיים בעולם. שם מסבסדים, פה לא מסבסדים, מה אתם רוצים מהם?

הנושא השלישי הוא הנושא הערכי. איפה החקלאות נמצאת? על הציונות וההתיישבות אני מקווה שאנחנו פה לא צריכים לדבר יותר מדי, הנאום הזה כבר ידוע אבל תסתכלו איפה מגדלים את הדגים? איפה מגדלים את רוב ירקות מדינת ישראל? 70% מהירקות בעוטף עזה ותבינו בדיוק מה ההשלכות שיש. מפעל של "תפוגן" ואני לא מפרסם אותו ולא מעניין אותי כמה הוא מרוויח או לא מרוויח, אבל הוא לא יכול לחיות בלי מגדלי תפוחי אדמה ומגדלי תפוחי אדמה לא יכולים לחיות בלעדיו. שיתוף הפעולה הזה בין חקלאות לבין תעשייה לבין צרכנים הוא built in וכל הזמן מישהו חותך פה קופון על חשבון אזרחי מדינת ישראל והוא מתעשר. אחרי זה אנחנו לא מבינים איך אנחנו נמצאים - - -

נציגי משרד מבקר המדינה פה.

אני מבקש, אני אומר את זה בגלוי, חייבים פעם אחת לבדוק את זה חד משמעית, איך המידע עובר. הדבר השני, לבדוק את כל החברות הפרטיות שהן בעצם מסתירות את הרווח שם בפנים, כי שם אנחנו לא יכולים לבדוק, זו חברה פרטית אבל בסוף, כל הרשתות, מה הן אומרות: אנחנו לא מרוויחות שקל. בטח, הרווח הוא בחברות הבת הקטנות האלו שאף אחד לא בודק אותן. אז תסתכלו בדיוק למה הפילו לי את החוקים של פערי מחירי תיווך.

דבר אחד שלא כתוב פה ואתם לא שמים אותו, סליחה כבוד היושב ראש, הוא כל הנושא של הירקות והביצים. הביצים מגיעות בסוף עם סלמונלה, העגבניות מגיעות בסוף מטורקיה או מאיפה שלא יהיה עם וירוס המועבר לכל העגבניות שלנו והזרעים שלנו ואנחנו מתמודדים עם זה במשך שנתיים, אחרי זה הפלפלים. את זה לא בודקים כשפותחים ומורידים את המכסים ויש לזה תופעות לוואי לכל החקלאות.

חיים, תודה. עכשיו נבקש מרחל לא לחזור.

אני מודה לך מאד, אני חייב ללכת.

רחל, בבקשה. לא לחזור על טבלאות שהוצגו, יש לכם לכל אחד זמן קצר.

אשתדל להגיד את מה שלא נאמר או הודגש פחות. כל הסל הזה, כל מבצע פסח הזה ביוקר המחיה צריך - - -

שקט, בואו, חברים.

(הצגת מצגת)

צריך להגיד שהמשקל שלו בסך כל ההוצאה למזון של משקי הבית, וזה מופיע לדעתי גם במסמך של מחלקת המחקר, הוא בהחלט זניח ויהיה פעם מעניין לשמוע איך בחרו דווקא את הדברים המוצרים האלה.

הנושא של התמיכה הנגדית, התמיכה הנגדית בחקלאים מול הורדת המכס, הוא היה חשוב, הוא חשוב, הוא עומד מול נזקים. יש אמירות שנשפך כסף. הנזקים למשקים החקלאים בעיקר בדגים קיימים כבר בעין. אפשר לראות אותם. ולא היה סביר שיהיה תקדים של הורדת מכסים כל כך גורפת בלי שיש תשומת לב למה שעלול לקרות למשקים החקלאים.

השקף הזה, אני רק רוצה להגיד מילה על 11 שקלים מחיר כניסה של פילה אמנון קפוא. כשמדברים על ביטול המכס והערך שלו הוא 15 או קרוב ל-14 שקלים, צריך לדעת שה-11 הוא ירידת מדרגה מאד גדולה, של פחות שני שקלים במחיר היבוא של האמנונים. זאת אומרת שפוטנציאל הורדת המחיר לצרכן הייתה הרבה יותר גדולה. לא רק אותם 14 שקלים של המכס, כי יש גם ירידת מחיר בסין והיה צפוי לראות את זה במחיר לצרכן.

עוד משפט אחד לגבי התמיכה בחקלאים. צריך לדעת שכשהמכס יורד ומתחיל תהליך ומשתבש מהלך המסחר הרגיל, הנזקים, לפחות בחלק של המסחר החקלאי, הם כמעט מידיים. להפוך את החקלאים לסמוכים על שולחן הממשלה ולהיות תלויים בחלק הולך וגדל בחלק של הפדיון שלהם בתמיכה ישירה - - -

רחל, כמה הייתה ההתחייבות של הממשלה למגדלים?

רק שניה, זה תהליך ארוך ומייגע שאנחנו, לעתיד לפחות, לא מעוניינים בו. סך הכול 66 מיליוני השקלים אמורים להגיע לחקלאים.

כולל השיווק של הדגים? קידום המכירות?

כולל קידום מכירות. יש 12 מיליון שקלים שנרשמו בהסכם על הדגים למקרה של משבר מיוחד.

זה כרגע לא יהיה. 66 מיליון התחייבות.

12 מיליון למקרה שלא קרה.

רשת בטחון.

מי אמר שלא קרה?

כשכתוב בהסכם "משמעותי" אז יהיה ויכוח על מה זה משמעותי.

66 הם וודאיים, איתמר. תעשו את החשבון אחר כך.

חוץ מההוצאה התקציבית יכול להיות שבירקות - - -

האם מבחינים בקריטריונים לדרך בה זה נחלק?

כן אבל לא ניכנס. אחר כך נראה. עוד מספר אחד רחל. חבר'ה, צביקה.

אני יודעת שיגידו לי פה שחלק מהיבוא של ירקות וצ'יפס ושמן יכול להיות שהיו מגיעים למכסה עם מכס מופחת או בלי מכס גם כך, אבל בוא נגיד שלפחות 50 מיליוני שקלים של הדגים זה הפסד הכנסה במכס בעוד - - -

כמה אנחנו מעריכים הפסד הכנסה במכס? הכול ביחד, לא רק דגים.

סדר גודל של בין 50-60 מיליון שקל ועוד 66 תמיכה. זאת אומרת שזה עלה למשלם המסים בין 100-120 מיליון שקל, המבצע הזה.

כשאת מכפילה את הכמות שנמכרה - - -

רגע, תמר, רחל, ניתן למוטי לשאול שאלה או להעיר הערה, כי הוא צריך לצאת. כן, מוטי, בבקשה. חבר הכנסת מוטי יוגב.

באתי בגלל חשיבות הנושא, שאותו צריך גם להכיר ולא להסביר על החקלאות, על הגידולים ועל החקלאים כערך לאומי. אני שמח גם לראות את המחקר שלא הספקתי לראות את כולו, אבל תודה. תודה לך, יוזם הסיפור ואני חושב בשורה תחתונה, כי אני נאלץ לעזוב, שחייבת לצאת מפה קריאה. מסכים גם עם חברי חיים ילין, לעניין חקירות כאלו ואחרות, הכרתי את זה גם בתחומים אחרים אנשי מבקר המדינה, אבל חייבת לצאת מפה קריאה לשר האוצר, הדבר הזה הוא חריף מדי והוא חד מדי. גם אם הוא נעשה אך ורק לפני חגים, ראש השנה ופסח, גם אז שמענו פה שזה בעצם משבית את הענף הזה והענף הזה גדל. אם אלו פרגיות אז הן גדלות, אם אלה דגים הם משמינים, או כל דבר אחר, אתה צריך להאכיל אותם, אתה לא יכול למכור אותם ובעצם העונה מתה. זה סיפור של גרימת נזקים לחקלאים ואני לא צריך להרחיב, יש פה מומחים ממני.

הקריאה הזאת היא לשר האוצר, שלא ימהר לבטל את המכס אלא בתיאום עם משרד החקלאות ועם המגדלים. יש פה ענף חשוב מדי, צריך להגביל ולהביא את הדברים לאיזונים הרבה יותר משמעותיים. צריכה לצאת מפה קריאה חד משמעית ומי שימשיך ויטפל בה, אני מוכן להיות שם אתך. אנחנו עוסקים בהרבה נושאים, אבל המחיר של החקלאות כערך הוא בוודאי מעבר למחירים. תודה.

תודה. רחל, תמשיכי ואחר כך תמר.

לגבי השוואת מחירים, אנחנו מעדיפים להיצמד לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולא לסטורנקסט, שלא משקפת את כל השוק. הרבה דיברו על זה שהייתה ירידת מחירים בשבוע לפני ובשבוע של פסח והמחירים אחר כך עלו. על רווחי היבואנים גם כבר אמרו ואני לא אחזור על זה אבל צריך לזכור שבשבוע שלפני פסח ובפסח, נמכרו כמויות יחסית קצת קטנות. בנוסף לזה, לדעתי, רוב היבוא של הירקות הקפואים ואולי גם שמן זית אם מישהו יודע, היבוא שהיה ללא מכס הגיע אחרי פסח לארץ. זאת אומרת, בתקופת הפסח היבוא של ירקות קפואים היה ממש בטל בששים. הכמויות שראינו הן כמויות שממילא הגיעו כי ההגדרה של פסח ב-2016 הייתה 15 במרץ עד 15 ביולי.

הגדרה רחבה.

את מחזקת את הטענה של חבר הכנסת ילין, שהיה פה יותר משחק ספקולציה מאשר - - -

היו מבצעים בפסח.

רחל, את אומרת שכל שנה בפסח יש מבצעים ויש קידום מכירות מיוחד לחגים וזה היה יכול לקרות גם בלי היבוא.

זה היה קורה גם בלי היבוא. אני לא מזלזלת בזה שהורדת המכס נתנה אפשרות לפחות בדגים שכן נכנסו לארץ מיידית להעמיק את המבצעים, אבל אנחנו רואים שזה נגמר מהר מאד. ראיתם את הססמוגרף הזה. חשוב מאד השקף הזה, כי הוא מראה מה קרה למכירות של דגים חיים, על פי הנתונים של ארגון מגדלי דגים, עם שלושה סוגים עיקריים שגדלים בבריכות. מתווכחים אתנו לא מעט בשאלה אם יש תחליפיות או אין תחליפיות, אם דג קפוא משפיע על דג טרי, כאילו מישהו מזמין למנה ראשונה דג קפוא ולמנה עיקרית דג טרי וכו', ואתם רואים שבתקופה האמורה, שהיא מרץ-יוני, סך כל הפדיון של שלושת זני הדגים האלה, ירד ב-22%. בזמן קצר זה אירוע מאד חזק, שאמנם מכוסה בתמיכה שניתנה על ידי המדינה אבל, מבחינתנו עדיף שהכסף הזה היה מגיע מהשוק וזה רק כדי להראות שההשפעה קיימת.

אני רוצה להגיד לגבי הדגים שזה לא סוד שהענף מאד מוטרד מהכוונה להמשיך את מבצע פסח גם ליתרת השנה או ליתרת החיים. הנושא מורכב ואני מקווה שזה לא ייעשה חד צדדית ושבכל זאת נבוא להידברות.

כשהולכים ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולא לסטורנקסט לגבי שמן זית, אתם רואים את ה"פיקים" התחתונים, אלה פסח וראש השנה של שנה שעברה ופסח השנה, מה שאומר שהמחיר היה יורד ממילא, כשבתקופה, אם לא לוקחים רק את השבוע של פסח, ירידת המחיר היא ממש בטלה בששים.

מכיוון שאין לשכה מרכזית לסטטיסטיקה, אז סטורנקסט ואתם רואים שבצ'יפס הכול מדברים בשברי שקלים, זה לא משמעותי אם מסתכלים על כל התקופה ואותו הדבר בתירס, משום מה כולם רצים לאחרונה לשעועית אבל תירס נראה לי גם מוצר חשוב. אתם רואים שהמחיר ירד בסדר גודל של 10 אגורות. שום דבר מהסוג הזה. הלקחים ברורים. אני מקווה שבדיון נדבר.

אנחנו רוצים להמשיך בדיון, אז חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני באתי לכאן כדי לדבר על שני דברים. האחד הוא על אותם פערי תיווך ידועים וראינו את זה בימים האחרונים. זה סוקָר בכמה וכמה אמצעי תקשורת. לאן נעלמה אותה הורדת מחירים, שדי ברור שהיא נעלמה אצל היבואנים והקמעונאים ולא הגיעה לחקלאים או לצרכנים.

דבר נוסף הוא, האפשרות הבת קיימא של החקלאות הישראלית המקומית להמשיך ולהתנהל לאורך זמן ולהתפרנס. לא כצדקה ולא כמחזרים על הפתחים עם כל מיני תמיכות ישירות כאלו ואחרות אלא להתפרנס מיגיע כפיהם, מהשמש, מהמים, מהאדמה, מהצמחים וגם מבעלי החיים עם סוגריים על בעלי החיים שיש לנו כאן אינטרס משותף עם הרווחה וזכויות בעלי החיים והענפים שנוגעים לבעלי החיים. גם בדגים. ראינו את זה בפטם, בביצים, בבקר, במשלוחים החיים. אנחנו פעם אחר פעם רואים שחקלאות מתוכננת עם מכסות עובדת לטובת כולם. גם בני האדם וגם בעלי החיים. אני סוגרת את הסוגריים.

באתי עם שני הרעיונות האלה לדיון, אולם כשהגעתי לכאן נדהמתי. ראיתי שהחקלאות והמזון שאנחנו הישראלים והישראליות אוכלים, הפכו לשוק, הפכו לבורסה ספקולטיבית ולא לשוק ישיר של צרכנות מצד אחד ואספקה ושיווק וגידול מצד שני.

הגרפים שחוזרים פה על עצמם, גם בנייר שלך ושמעתי אותך אתמול ברדיו בנושא הזה, כל הכבוד, הא.ק.ג. המפרפר הזה שאנחנו רואים כאן, זה ששנה אחרי שנה, 2012, 2013, 2014, 2015, 2016, יש עלייה במכירת בחגים וירידה במחיר. כלומר, הצרכנים שהולכים בפסח ובראש השנה ככל הנראה לסופר ולשוק ולמכולות, הם נהנים ממבצעים שאחר כך מתקנים את עצמם. הם קונים כמות יותר גדולה וככל הנראה אותו קמעונאי, אותו בעל סופר או בעל מכולת, יודע לעשות את ההנחה, כי הוא יודע שהוא יפוצה בכמות וזה חוזר על עצמו שנה אחרי שנה. עם הסכם פסח ובלי הסכם פסח. אנחנו באים לשאול, מה הרבותא? מה רוצים?

לא, זה - - -

בסדר, אז תתקני. אני יודעת לקרוא, יש פה מספרים די ברורים.

אני אחר כך - - -

אני לא רואה שאפשר להתעלם מזה ואני יושבת ומקשיבה לכל המצגות וזה חוזר על עצמו. זה בלי קשר לזה שאנחנו שומעים כאן ותשמעי, דגים: 5 שקלים ירידת מחיר לעומת 15 שקלים ירידת מכס. שמן זית: ירידת מחיר של שקל לעומת 6.5 שקלים. לאן הלך הכסף?

יש התנהלות שוק נורמאלית שהיא אומרת מבצעים, שיש עליות במכירות, זה מוכר לנו מכל השווקים מכל התחומים ומהצד השני דאגה לכל הצדדים של השוק. מצד אחד הצרכנים מצד שני המגדלים והחקלאים.

או.קיי.

מה שאנחנו רואים כאן זה כשל שוק. למה? כי אנחנו רוצים להוריד את יוקר המחיה כל השנה, לא רק בפסח אבל, הצד השני של זה הוא לשמור על החקלאות ועל החקלאים באופן שיוכלו להתקיים לאורך זמן. משפחות מתפרנסות באמת מהארץ. במובן הכי פשוט של המילה. לכן אני מצטרפת לקריאה של חבר הכנסת ילין ואני חושבת שזה בהחלט ענין לדוח מיוחד של מבקר המדינה, הסכם הפסח הזה, כפי שהוא מכונה. זה case study מצוין ויש שאלה מאד ברורה שהעלה שר אוצר והיא מאד ידועה – איפה הכסף? כי איפשהו כאן הכסף הלך. אנחנו רוצים חקלאים שמתפרנסים מיגיע כפיהם ולא מסובסידיות ומכסף ישיר של תשלומי העברה שמועברים כתמיכות, בזמן שהמשק שלהם נמכר ליבוא מחו"ל שגם לא מוריד את המחיר לאזרחי ישראל, בטח שלא לאורך זמן.

צירפנו אותך לשדולה החקלאית.

מזמן הפסקנו להתפרנס.

עדי, התאחדות התעשיינים.

איגוד המזון, התאחדות התעשיינים. מאד חשוב להבין, כל השרשרת שאנחנו מדברים עליה, אף אחד לא מזכיר פה את התעשייה.

רגע, לא - - -

בסדר. מדברים ואף אחד לא מזכיר את התעשייה שהתעשייה היא אחת הנפגעות הרציניות פה בסיפור. עם כל האמפטיה וההכרה וההבנה שהמגדלים באמת נפגעו, הם מפוצים. התעשייה לא קיבלה שום אפשרות אפילו להתחרות או להתמודד וזה גם ללא פיצוי. אני אסביר. המטרה בעצם לא הושגה, ההוזלות לא גולגלו לצרכנים בסופו של דבר. בואו נבדוק למה. איפה זה הלך לאיבוד? איפה המוצרים שנכנסו לכאן? חתכו את התעשייה לגמרי. בעצם אי אפשר היה להתמודד. בפועל, המכסות, אלה שנלקחו ושימו לב, לא נלקח חלק גדול מהמכסות.

לא נוצלו.

לא נוצלו. הוגשו והוחזרו. טונות של מכסות שההשפעה של מה שהן יעשו הלאה עד סוף השנה עדיין לא ברורה. כלומר, תעשיית הקפואים, לא ברור מהן ההשלכות של המהלך הזה על תעשיית הקפואים.

אם נלקחו, לפי מה שאנחנו פחות או יותר יודעים, משהו כמו 20% מן המכסות ותקנו אותי אם אני טועה, בסופו של דבר עכשיו הוא זה שישפיע. ולכן, אנחנו מבקשים לבדוק עוד פעם, ברבעון האחרון של השנה, מה קורה לתעשייה עם המהלך הזה ואיך הוא משפיע.

אם תסתכלו על איך שהמכסות חולקו במבנה הקודם, גם כאלו שיועדו לתעשייה, חולקו למשקים וליבואנים ולא חולקו לתעשייה. שאלת קודם למה לא לקחו את המכסות האלו. המוצרים המוגמרים, אף אחד לא יקלוט את המותג as is, קילו וחצי או שניים וחצי, נכון? עכשיו, הם יתחילו להיכנס.

נשמע את משרד הכלכלה ונמשיך. תתייחס לשאלה עד מתי המכסות האלו בתוקף? אני מבין שפג הזמן של פסח ולא התכוונו שיהיה פסח כל השנה. אפילו פורים יש רק פעם אחת. עד מתי המכסות האלו?

יאיר שירן מנהל מינהל התעשיות, משרד הכלכלה. יש לי כמה הערות ספציפיות שאני מקווה יתנו מענה לשאלות או לנקודות שעלו פה, וכמה הערות קצת יותר כלליות בראייה של הטווח הארוך את כל הסוגיה הזאת של המכסות. כמה הערות ספציפיות ולאו דווקא לפי הסדר אלא על פי נקודות שעלו.

לגבי מחירים, קשה להתווכח. היחידה שלי, בין השאר, ממונה גם על חלוקה של המכסות למוצרים המעובדים. מוצרים טריים, בעקרון המכסות פטורות ממכס ומחולקות על ידי החברים במשרד החקלאות, אני מדבר על המכסות שאנחנו חילקנו. זה לא דגים, אלא דברים אחרים. קשה להתווכח אולי לפעמים עם ממוצעים אבל יחד עם זאת, אני רוצה לבוא ולהגיד ויש לי פה כמה תמונות ששלחו לי או כאלו שאפילו אני בעצמי צילמתי, שחלק מהדברים באמת באו לידי ביטוי בירידות יותר עמוקות בחלק מהרשתות, מאשר הממוצעים שציינו פה. יש לי פה תמונה.

יאיר, אנחנו צריכים להתקדם.

גם אנחנו - - - תמונות.

לא, אנחנו, שניה - - -

תנו לו לסיים. כן, יאיר.

אם יש לך נתונים אחרים אז תציג כי זה מעניין אבל תמונה לא מחליפה נתון שנאסף.

יש רשתות גם לא קטנות, אני לא רוצה לעשות פרסום לרשתות אלא אם כן מותר לי להגיד את הנתון הזה. יש רשתות שמכרו בקבוק שמן לפני פסח, בגודל של 750 מ"ל, ב- 19.90 וזה בהחלט מחיר יותר נמוך מהמחיר הממוצע שהוא בדרך כלל 32. אני גם אהיה הגון ואגיד שלאחר הפסח המחיר הזה עלה אבל הוא לא עלה ל-32. לפחות באותה רשת, רשת לא קטנה, בהחלט לא קטנה, זה עלה ל-27 או משהו כזה.

שניה רגע - - -

שניה, מה עם פסח שנה שעברה - - -

רק שניה.

מה עם הנקודה הזאת? הציג כאן נציג משרד החקלאות נתונים מאד ברורים עם מספרים, עם גרף. היה כתוב שירד מ- 37 ל- 36 ואחר כך עלה חזרה. אתה עכשיו מדבר על 26, 27, זה מגובה? אספתם נתונים?

כן, זה ברשתות. כן.

האם אתה יכול להציג לנו נתון שסותר את - - -

אני לא מתווכח.

כי אם כן אז אולי לביקורת המדינה יש עוד עבודה, לבדוק איסוף נתונים במשרדי הממשלה אבל אם לא אז זה מוזר קצת.

רק שניה.

חברים, אם לא נזדרז אז שר האוצר יחתום על יבוא דגים.

הם לא - - -

כדאי לקצר את המסקנות פה. שר האוצר עומד לחתום על יבוא דגים.

קודם כל אנחנו עובדים - - -

נכון, שירה? לא חשוב מה התוצאות, העיקר שנעשה עוד ייבוא. תיכף ניתן לך את רשות הדיבור.

בהחלט חשוב - - - ברורות ותומכות.

נכון וחשוב - - -

אז נחסל את עמק בבית שאן.

קודם כל יש הרבה זהות אינטרסים בינינו, משרד הכלכלה, לבין משרד החקלאות. אני נתתי פה נקודה מסוימת שלכאורה יש נתונים אבל זה לאו דווקא מצביע.

לא, אנחנו לא - - -

רק הערה כדי שיירגעו חברי הכנסת. איתן, אם אפשר. אין לנו מחלוקת על הנתונים. אנחנו מציגים נתון ממוצע, זה הממוצע של כל המכס שהיה. מה שיאיר הציג פה הוא שברשתות מסוימות היו מבצעים יותר גדולים, זה יכול לקרות.

זה יכול לקרות אבל תנו ליאיר.

אם המחיר הממוצע לא ירד סימן שחלק ירד וחלק עלה.

אנחנו נשמח להגיד - - -

אנחנו נרצה לשמוע. חברים.

אנחנו רואים במצגת את המספרים.

תמר, אני אקרא אותך לסדר. תמר, רגע. שירה, את תדברי עוד מעט. יאיר, בוא תתקדם ותגיד מילה קדימה.

לגבי המכסות הנוספות, לשאלה שלך, בעיקרון המכסות האלו של טרום הפסח, התוקף שלהן הוא עד ה-15 ביולי.

יולי.

יולי, זאת אומרת עוד כמה ימים. סחורות כאלו שניתנו במסגרת המכסות האלו, יכולות להיכנס וליהנות מפטור ממכס עד ה-15 ביולי. 15 ביולי שתים עשרה בלילה פג התוקף וחוזר למצב רגיל.

לפני שאגיד כמה דברים כלליים, אני חייב להתייחס להערה של הקולגות מהתאחדות התעשיינים. האמת שזה קצת מאכזב לשמוע, אני חייב להגיד כי אני חושב שגם בהתאחדות התעשיינים יודעים שדווקא המשרד שאני מייצג כאן, העלה את הנקודה שמכסות מהסוג הזה מן הראוי שיינתנו לא רק לסוחרים אלא גם לתעשייה שהיא קונה תוצרת מקומית. שהיא קונה חומרי גלם מהחקלאים המקומיים ויש פה בהחלט, אני מסכים לטיעון הזה, שקיום תעשיית מזון בישראל חשוב גם לטובת הגברת התחרות וגם לעתיד המגזר החקלאי ולכן, דווקא המשרד שלנו העלה את הנקודה הזאת ולשמחתי, יש פה גם קולגות שיעידו משני המשרדים, שניהם לצדי, שהנקודה הזאת זכתה להיענות ולכן, לדוגמה, שאלתי קודם, שמן זית דובר על 2,000 טון אבל בסופו של דבר סוכם שבתוך ה-2,000 טון 1,000 יהיו בבקבוקים שזה לסוחרים אבל 1,000 יהיו גם לתעשייה, שמן הסתם קונה משמן מחקלאים מקומיים. אותו הדבר גם בצ'יפס הקפוא וגם בירקות הקפואים. התעקשנו - - -

כשאתה רואה את ההשפעה בתפוחי האדמה למשל, האם היית עושה את זה עוד פעם?

אני אגיד. פה אתה לוקח אותי לחלק האחרון של מה שרציתי להגיד ואני אגיד פה משהו כללי. יותר נוח, כך אני חושב.

דבר חופשי.

יש פה יותר מדי אמוציות והמטרה של כולנו היא לעשות דברים נכונים לאורך זמן. אנחנו מחלקים מכסות מזה שנים בגלל הסכמים בילטראליים של ישראל ומחויבויות וגם בגלל מכסות וולונטריות, בעטיין של מכסות וולונטריות ואני חושב שכדי שמכסות יעבדו לאורך זמן ויהיה להן אפקט גם על הורדת המחירים, צריכים להתקיים שלושה תנאים: 1 - צריך שיהיה שוק תחרותי. שוק תחרותי מורכב לא רק מיבואנים אלא גם מיצרנים מקומיים. איפה שהתחרות נובעת רק מיבוא לא תמיד זה עובד, צריך שיהיו גם יצרנים מקומיים. 2 - צריך שהכמות במכסה תהיה בעלת נפח מסוים. זאת אומרת שכמויות קטנות מדי לא יכולות לעשות אפקט ואני לא רוצה לנקוט פה באחוזים. 3 - אני חושב שפה במהלך האחרון היה איזשהו פגם כי זה צריך להיות מהלך ארוך טווח. לדוגמה, הממשלה עשתה בשנתיים שלש האחרונות מהלכים של פתיחת מכסות כדי להפחית מחירים של גבינה צהובה ושל בשר טרי.

אלה מהלכים ארוכי טווח לכמה שנים, שהם אפשרו כעקרון לקהל העסקים, אם זה יבואנים ואם אלה תעשיה או חקלאים. יש גם את הנושא של הפיצוי, להיערך לכך לאורך שנים. לקשור קשרים גם עם ספקים בחו"ל, גם עם לקוחות בארץ ואנחנו יכולים לראות מן התוצאות גם בבשר הטרי וגם בגבינות הצהובות, שאכן יש לזה אפקט גם על השוק. המהלך האחרון היה בו פחות מהסממן הזה של מהלך ארוך טווח. זה גם נותן הזדמנויות לטרמפיסטים ופחות לכאלה שבאים להיכנס לשוק באופן אסטרטגי לטווח ארוך. אני חושב שגם הזמן שניתן למכסה להיות מנוצלת הוא צריך להיות קצת גדול יותר.

ברור שהיינו עושים את זה אחרת. אני רוצה לתת לדובי אמיתי, אחר כך שירי.

אדוני היושב ראש. קודם כל אני שמח על הדיון הזה בראשותך ואני רוצה לומר לכל הפורום שאני לא נפלתי מהכיסא כשראיתי את התוצאות של מחלקת המחקר של הכנסת. לא נפלתי מהכיסא כשקיבלתי אתמול את המצגת של משרד החקלאות. אני כן שואל את עצמי מה עוד צריך לקרות כדי שהאוצר יבין שהפתרונות של הורדת מכסים ופתיחת יבוא, הם פתרונות שלא מביאים לשום מקום ואני חושב שצריכים להגיע למסקנה מאד פשוטה: צריך לטפל בכושר התחרות, שירה, וביכולת שלנו. כמו שנאמר לא פעם אחת, אנחנו לא הבעיה, אנחנו הפתרון גם במקרה הזה.

אני קיבלתי צמרמורת כששמעתי חלק מחברי הכנסת מדברים ואומרים ומבססים את מה שהם אומרים, אני חושב שזה לא יכול לעבור מתחת לרדאר. יושב פה נציג מבקר המדינה, אני מאד מוטרד מהעניין הזה אם הדברים שנאמרו פה הם נכונים.

הדבר השלישי שאני רוצה לומר, כשישבנו במשא ומתן עם האוצר, ואני כרגע מדבר בשם המגזר העסקי, שאגב, עמד בראש הפעילות הזו, הצגנו את הנתונים שלנו, כאשר שר האוצר התלבט אם כן להוריד מכסים ולפתוח יבוא או לא. את תסריט האימה הזה הנחנו בפניו. הנחנו בפניו. והראיה לכך שבחלק מהדברים בתוך התכנית שלנו, כשבאנו ואמרנו לו לגבי הירקות הטריים והקפואים, תשמע, יש לנו את כל הפתרונות אצלנו בבית, הוא קיבל רק את הפתרון שהיה נוח עם הירקות הטריים. שם לא פתחנו את היבוא ולא הורדנו במכס וזה היה גם המקום שבאמת הצרכן קיבל את התמורה המלאה. להבדיל מכל מה שראינו פה שהצרכן לא קיבל כלום, כלום הצרכן לא קיבל, אף אחד לא יכול לשכנע שהצרכן קיבל פה משהו. היה פיק קטן בדגים בנקודת זמן מאד קצרה, אני אומר לכם שאנחנו לא רואים במצגות את מה שקורה היום. המחירים בכלל מתרוממים. היום, אם מישהו הלך היום בבוקר או אתמול והלך לבדוק את רשימת הדגים האלה, שילך לראות מה המחירים. שתבינו, מישהו אחר גזר את הקופון ולנו אסור לתת לזה יד. תודה.

אמיתי, אחר כך שירה.

מילה קצרה בנושא של ההתיישבות. אני מזכ"ל של הקיבוץ הדתי. הדבר הזה הודגש מקודם על ידי חלק מהאנשים, אני רק רוצה לחזור בהיבט מסוים. בשביל הקיבוצים שלנו בעמק המעיינות, ששה קיבוצים, הענף הזה הוא ענף מרכזי. הוא לא פחות חשוב מענף החלב. יכול להיות שיש כאלה שרוצים לעשות מהלכים דומים בענף החלב כי אפשר, אבל הסיפור הזה הוא בהחלט משמעותי - - -

יאיר, תשמע אותו. זה לא הדגים, אלה התושבים.

זה כמו הסיפור של הביצים בגבול הצפון או כמו הסיפור של הערבה. צריך להתייחס גם לאזורים של ההתיישבות בהקשר הזה ולהשפעה של המדיניות הזאת על חבל ארץ שלם, כמו עמק המעיינות ואזורים נוספים בארץ. את הנקודה הזאת חייבים לקחת בחשבון.

נדמה לי שהנתונים, כמו שנאמר פה קודם על ידי נציג משרד הכלכלה, חייבים להילקח לא ברשת מסוימת אפילו אם היא גדולה אלא באיזשהו רוחב. כך בונים מדיניות. זה התפקיד שלכם כמובן ושל מי שנמצא בחדר הזה, גם להסתכל על המדיניות בהקשר הרחב שלה. אם הנתונים לא נכונים אז אנחנו רוצים לשמוע נתונים אחרים. כמו שנראה מהנתונים האלה לא היה פה מהלך ארוך טווח. אתה אמרת את זה בצורה מאד ברורה ואם רוצים לעשות משהו אחר, צריך לעשות אותו בתיאום ובאופן יותר מדורג. את הדבר הזה הנציגים שלנו מציעים וכדאי להיכנס לאיזשהו משא ומתן יותר רציני ולא להעמיד רק עמדה של אחד או אפס או של שחור או לבן. אפשר לעשות דברים באמצע שהחקלאים יכולים ללכת אתם. ללמוד איזושהי רפורמה וגם לאפשר לענף לצמוח תוך שינוי מדורג. וזה מה שאנחנו מבקשים. אני חושב שאפשר לעשות את זה.

אמיתי, מילה לפני שירה, האם אתה או יוסי יעיש יכולים להגיד או יודעים באם יימשך יבוא הדגים, מה זה אומר למשקי עמק המעיינות או למה שקראו פעם עמק בית שאן? משפט או שניים, יוסי.

רשות דיבור בצורה מסודרת.

אז דבר. אחר כך שירה, תתכונני.

בגדול, לא מספיק לדעת מה קרה במבצע פסח בנושא של הורדת מכסים אלא לראות את הפעולות שנעשו לפני כן. לפחות מהמידע שאנחנו קיבלנו ואני גם העברתי את השאילתות לסמנכ"ל משרד החקלאות, היבואנים ידעו על הורדת המכס לפני שאנחנו ידענו. העניין הזה מתועד אצלם, אפשר - - -

לפני שזה הוחלט?

לפני שזה הוחלט ולפני שאנחנו ידענו. אנחנו התעדכנו מהיבואנים. דבר נוסף - - -

עוד פעם, אתה יכול? לא הבנתי, זה קצת מוזר פה.

שמעת נכון.

לא מסתדר.

תחזור בשביל דובי.

אני בשביעי לדצמבר שאלתי את סמנכ"ל משרד החקלאות האם נכונה השמועה שיבואנים יודעים על הורדת מכסים שתיעשה במהלך מרץ. הוא אמר לי: אני לא יודע מזה כלום. בפועל, בסוף פברואר, עמדו 471 מכולות של אמנון קפוא מסין, שזה - - -

איפה, באשדוד?

באשדוד, שהם 11,300 טון שזה אקוויוולנטי ל-2014 ו-2015 בכמות השנתית. זאת אומרת שמישהו בעניין הזה רצה לגזור קופון.

דבר נוסף, המבצע הזה בעצם חובק ארבעה שחקנים. הממשלה, כמו שאנחנו יודעים הפסידה פה במהלך הכולל הזה כ-120 מיליון שקל. החקלאים אומנם פוצו במידה מסוימת אבל צריך לזכור שבעצם החקלאים הם השחקן האחרון בשרשרת הערך, כשהיבואנים בחלקם גם בעלי רשתות שיווק. ההחלטה להעלות או להוריד מחירים היא החלטה - - -

במה זה השפיע על מגדלי הדגים בישראל ומילה קדימה.

זה השפיע בזה, שבעצם המחירים לצרכן ירדו רק ב-5 מתוך 14 שקלים ואם המחירים היו יורדים בכל ענפי המכס, הנזק היה הרבה יותר גדול. הנזק למגדלים שלנו בתקופה הזו הוא 22 מיליון שקל, כשבעצם אם המכס היה יורד באופן מלא יכול להיות שהנזק היה כפול, דהיינו, 44 מיליון שקל.

בגדול, היבוא הזה מגיע מסין. בשנת 2015 עשינו עבודה מאד גדולה בשאלה כמה עולה לייצר קילו פילה בסין וראינו שהמחירים שם הם 26 שקלים לקילו. בשנת 2015 המחירים בארץ היו 13 שקל. דהיינו, היה סבסוד של 50%. השנה, לפני הנתונים של האגף לסחר חוץ של משרד החקלאות המחירים בארץ ירדו ל-11.12 שקל, דהיינו הסבסוד רק הלך והעמיק.

מה שאנחנו יודעים, לפחות מהנתונים שלנו, שככל שחולף הזמן, הכמות שלנו בשוק הולכת ויורדת והמחירים הולכים ויורדים. זאת אומרת, הנזקים שלנו, גם אם המכס ייגמר באמצע יולי, עדיין התוצאות לא מסתיימות, כשבעצם כל הנתונים, גם של משרד החקלאות וגם אולי של האוצר, בעצם נשענים על נתוני "סטורנקסט" שהם נתונים חלקיים. דהיינו, בנתוני הרשתות על הדגים החיים או הדגים הטריים מדובר ב-20% בלבד ואלה נתונים מאד חלקיים. בדגים הקפואים מדובר ב-50%. זאת אומרת שאם נגיד רשת אחת, כמו שאמר נציג משרד הכלכלה, מורידה למחיר מאד נמוך, צריך לראות את העניין הזה בהיבט הכולל. דהיינו, הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הם נתונים שנותנים מענה כולל של כל השוק ונתוני "סטורנקסט" הם נתונים חלקיים. זאת אומרת שזה כמו רק לראות את המטבע מתחת לפנס.

האם דיברו אתכם על המשך היבוא? לא שמועות. האם מישהו מהממשלה דיבר אתכם?

אני יכול להגיד לך שאני קיבלתי טלפון מסמנכ"ל משרד החקלאות, שהוא קיבל טלפון מנציגי אגף התקציבים באוצר, שהולכים להוריד את המכס כבר בשבוע הבא ובעניין הזה, זה הרס של חבל ארץ שלם ועצם העובדה שהעניין הזה נעשה בצורה כל כך ברוטלית ולא - - -

ללא הידברות?

ללא הידברות אתנו, הוא מהלך - - -

אבשלום וילן יתייחס בהמשך.

עוד נקודה אחת, שאולי מסמלת את היחס של האוצר לחקלאים. אנחנו בתוך המהלך הכולל קיבלנו שני מיליון שקל לקדם את הדג הישראלי הטרי לעומת הדג הסיני המיובא. עדיין, אנחנו בהתנצחות מול משרד החקלאות ואני לא יודע מתי יגיע הכסף. משרד האוצר השקיע 5 מיליון שקל לקידום הדג הסיני, 5 מיליון שקל לקידום הדג הסיני. מילא אם הוא היה מקדם את הדגים כדבר שנותן איזהו ערך תזונתי - - -

מי החברה שעשתה את הפרסום?

אני ראיתי את זה בערוץ 2 ובערוץ 1.

תיכף שירה תענה. אולי יש פה עוד ניגודי עניינים.

לכן הקריאה של חיים ילין היא בהחלט קריאה במקום. יש פה דברים שיש בהם יותר מאבק של חשד ולכן צריך לבדוק את הדברים האלה.

תודה. שירה, בבקשה.

לגבי הנתונים שהוצגו - - -

רק שניה שירה, תסבירי למי שלא יודע מהו התפקיד שלך.

סליחה, אני שירה ברגמן, אני רכזת מים וחקלאות באגף תקציבים. הטלפון שקיבל הסמנכ"ל הגיע ממני.

את לא מכחישה.

לא. המצב הוא כזה. אין מחלוקת לגבי הנתונים, הנתונים הם נתונים. אנחנו כולנו עובדים על אותו בסיס נתונים. הסוגיה, כמו שזרקתי תוך כדי הדיון ואני מצטערת שחברת הכנסת זנדברג לא כאן כדי לשמוע, היא לגבי העיבוד של הנתונים. שתי נקודות מרכזיות ואז נעבור הלאה.

כשעושים השוואה בין מחיר הדגים הקפואים למחיר ששרר בשוק אחרי שכבר הודענו על המהלך שמתקיים ולכן הייתה כבר תגובה במחירים, אז ברור שהפער יהיה יותר קטן. ההשוואה צריכה להיות לא למחירים של מרץ אלא למחירי פברואר ואחור.

כשעושים השוואה ולוקחים ממוצע שבסוף מגיע למספרים האלה שרק 5 שקלים ירדו לציבור על דגים שהם חורגים מעבר למכסה שנפתחה, אז גם כאן יש בעיה. זה לא ההשפעה של המהלך הזה. אבל נשים את כל זה בצד ובכל זאת אני רוצה להגיד כמה דברים.

אני לא חושבת שיש מחלוקת שבזמן החגים, כלומר, סביב השבועות שסביב פסח הייתה ירידה משמעותית במחירי הדג הקפוא. אנחנו - - -

תגדירי "שבועות", ארבעה שבועות? שבועיים? שבוע?

מספר שבועות, לדעתי מדבר על סדר גודל של חודשיים סביב החג.

חודשיים המחיר היה מאד נמוך.

אני אסתכל על זה בדיוק ואני אחזור אלייך.

כנראה מה שראית הוא במדינה אחרת.

סליחה. כן, שירה. אני צריך לשמור על שירה. כן. תראו למה הגענו, לאילו ימים טובים.

זה לא יקרה הרבה פעמים, נכון?

הבדיקה שעשיתי יחד עם הכלכלן הראשי במשרד האוצר עושה בדיוק את ההשוואה הזאת. אנחנו ערים לעובדה שכל שנה יש עלייה בכמויות ובמבצעים ועלייה במחירים ועשינו בדיוק את הבדיקה של ההשפעה הזאת, כדי לבדוק את השבועות שסביב חג הפסח הקודם לעומת חג הפסח הזה. המחירים ירדו בסביבות 20%-30% בממוצע. לא בסופר אחד אלא בממוצע. כלומר, אני חושבת שמעטים הכלכלנים שיחלקו עלינו שהייתה פה ירידה משמעותית במחיר. נכון, חלקה התגלגל גם ליבואנים, זה טיבם של - - -

רובּה.

לא, לא, חלקה הקטן. מיעוטה אפילו אני אגיד, התגלגלה סביב השבועות האלה - - -

אז למה את לא מציגה את הדברים? זה לא מקצועי, את אומרת דברים כלליים.

כל דבר שיבקשו ממני - - -

מוגבלים גם בזמן. אורי. שירה, בבקשה.

אשמח להציג כל דבר, זה מגובה לחלוטין.

חברים. אורי, דקה. בבקשה, שירה.

אני אשמח לא לקבל קריאות לגבי היושר המקצועי שלי.

אבל זו האמת.

אני אשמח לא לקבל קריאות לגבי היושר המקצועי שלי, תודה רבה.

חברים, הישיבה מוגבלת בזמן. שירה.

אני אמשיך. ולכן אני אומרת חד משמעית. למהלך הזה של הפחתת מכסים הייתה השפעה מאד חיובית על ירידת המחירים. אני אמשיך ואני אגיד שאני חושבת שיש גם קונצנזוס שההשפעה על מגדלי הדגים הטריים בארץ הייתה מוגברת. אנחנו למדים מהם על פגיעה - - -

איפה ראית את זה?

מה?

מאיפה הוצאת את זה?

איפה הקונצנזוס?

הקונצנזוס הוא כזה שאתם אמרתם לנו מהי הירידה במחיר ואנחנו יודעים שהיא קטנה בהרבה ממה שפוציתם. נכון. נמשיך הלאה.

ממה שֶמה?

ממה שפוצו.

ממש לא.

זה המצב.

כנראה שאנחנו חיים בעולם מקביל.

אנחנו חיים באותו עולם לחלוטין.

לא, לא, לא.

שירה, תמשיכי.

אני כן מסכימה ואני אומר כזה דבר. המנגנון הזה של מכסות מוגבלות בכמות ובזמן באמת בעייתי כי אני מסכימה לחלוטין עם הנתונים שהוצגו, לפיהם הירידה הייתה מוגבלת בזמן ואחריה היה טיפוס במחירים. עדיין לא הגענו למחירים של לפני המהלך הזה אבל זה נכון, היה טיפוס במחירים וגם אפשר להבין לאן הולך הפער הזה בין הירידה במכס לבין המחירים לצרכן. אבל הבעיה כאן היא מאד ברורה. הבעיה היא במנגנון של הורדה של המכס בצורה נקודתית מבחינת הזמן של ארבעה חודשים ומבחינת הכמות. לכן מה שלנו נראה מאד ברור מהנתונים האלה, זה שלמהלך של הפרדת מכסים יש פוטנציאל אדיר להוביל ירידת מחירים לצבור, ככל שהוא נעשה נכון.

כמה בסך הכול זה עלה למשק הישראלי, הורדת המכסים, לפי החשבונות שלכם?

לדעתה זה לא עלה כלום.

זה עלה ועוד איך.

איתן, אחרי שהחקלאים שלנו ימותו אז יהיו רק יבואנים וכמה זה יעלה?

אני אשמח להתייחס גם לזה. היו פה אמירות לגבי חד צדדיות והיעדר המשא ומתן מול החקלאים. עוד לפני המהלך הזה של פסח, אנחנו התקשרנו ביום ששמענו וביום שהחלטנו לקדם את המהלך הזה. הטלפון הראשון שלנו היה למגדלי הדגים, כדי לבקש מהם לבוא לעשות אתנו משא ומתן ומאז, פחות או יותר - - -

זה לא משא ומתן, זו הנחתה.

פסח הונחת? פיצוי של 25 מיליון שקלים לא היה בהסכמה?

לא.

היה בהסכמה.

כל הדיבור שלנו בחודשים האחרונים, שאנחנו באים ואומרים - - -

רגע, שניה.

אנחנו לא נעשה פה משא ומתן, אני רוצה שתגידי משהו על הירקות.

אני רק אגיד שההצעה שהונחה בפני מגדלי הדגים בשבועות האחרונים, כשעוד התקיימו מגעים בינינו לבין מגדלי הדגים, הייתה מרחיקת הלכת ביותר שאי פעם הונחה בפני המגדלים. ואני מאד מצטערת שהיא לא התקבלה. זה היה גם פיצוי בהרבה מאד כסף להשקעות שאמורות להוביל להתייעלות, לאפשר לענף - - -

חברים.

איתן, אני יכול להחליף אותך בסגנון? כי אתה יושב שם - - -

אבל חכה.

כי - - - שלמדתי ממך, כי זה די, מספיק.

תן לה רגע.

מספיק, שירה.

אני מבקשת שלא תפריע.

דובי, אני אתן לך.

אני מבקשת שלא תפריע לי. אני אחזור על זה עוד הרבה פעמים.

אתם חיים בעולם של שררה, עם עוצמה שצריך לנטרל אתכם ומה שאתם עושים פה זה נזק אדיר.

שמענו את דעתך - - -

דובי, אנחנו לא יכולים - - -

מה זה המחיר הזה? די, מספיק.

אתה לא רוצה שאני אחליף אותך. שירה, תגידי מילה על הירקות.

אני אגיד שהמהלך עם הירקות היה הרבה פחות מוצלח מבחינתנו מאשר המהלך עם הדגים. הירידה שם הייתה - - - אבל אני גם אגיד שקצת מוקדם מדי לקבל נתונים מלאים.

יכול להיות שזה היה מהלך מיותר?

לא יודעת להגיד אם מיותר כי אני חושבת שלא בהכרח היינו יושבים כאן ומדברים על המהלך הבא אם לא היה את המהלך הקודם. לכן מיותר היא מילה קשה אבל אין ספק שהמהלך הזה היה פחות מוצלח מהדגים ובסופו של דבר - - -

שירה, מילה לסיכום. לא סיימנו אתך. אני רוצה גם מילה, עדי. לא, לא, אין זמן למצגת. שני משפטים למיקרופון. מגדלי הזיתים.

מגדלי הזיתים מדברים על - - -

חכה רגע, כולם ידברו. תן לעדי, הוא מההתחלה מחכה.

קודם כל תודה. אנחנו מדברים על שינוי מאד נמוך במחיר. החשש שלנו הוא ממה יקרה גם בהמשך. ההשפעה היא לא נקודתית רק לחג. העונה לפנינו. יובאה כמות מאוד מאוד גדולה של שמן. נקודה מאד משמעותית לצרכן הישראלי היא האיכות של מה שיובא. אנחנו מנסים זה ארבע שנים לקדם תקן בינלאומי חדש משודרג. בחלק מהמגעים מול האוצר היה הבטחה שהאוצר ינסה לעזור בקידום של תקן. יושב עמיתי מנהל שירותי המזון, שיודע כמה זה חשוב שיהיו כלים לבדוק שמה שנכנס לא מסוכן לצרכן הישראלי, או נמצא בהלימה עם האיכות - - -

הענף נפגע מן היבוא הזה?

הענף נפגע. יש רחש. יש עצירה מסוימת. צריך להגיד גם בכנות, אנחנו באמצע מהלך של חלוקת ההקצאות והתמיכות שניתנו למגדלים. זה לא מהלך פשוט.

המכסות.

הוא לוקח זמן כי אנחנו מנסים להסדיר את זה מול מגדלים קטנים שלא יודעים להביא את כל המסמכים האלה.

לא, אפשר ללכת סחור סחור אבל התשובה היא לא - - -

אנחנו עוד לא יודעים - - -

המהלך נמצא לקראת סיום בשבוע הזה. אנחנו עשינו מאמצים גדולים כדי להעביר את הכסף בצורה נכונה למגדלים ביחד עם כל ההישגים שהציגו אגף החשבות והייעוץ המשפטי וזה יעמוד בדברים. זה לא פשוט וזה נעשה בצורה טובה יחד עם הקידום. החשש הגדול הוא מה יהיה לקראת העונה הבאה שבפתח ואני חייב להצטרף למה שנאמר על הצורך במשהו ארוך טווח שייתן יציבות למגדלים. ניטעו עצים, הוזמנו הרבה מאד שתילים אחרי שנת השמיטה, היום כולם עצרו, לא יודעים מה יהיה. והחשוב הוא משהו ארוך טווח עם תקן שיעזור לקדם.

אורי וצביקה ואנחנו צריכים לחתור לסיכום.

מי שלא מכיר, אורי נעמתי, מנכ"ל ארגון עובדי הפלחה ואני אחראי על אספקת ירקות למפעלי התעשייה. זה היה לפני הרבה זמן אבל ראינו פה גרפים ואמרו שזה נראה כמו א.ק.ג מפרפר ויש עוד אחד שמפרפר ומצבו קשה מאד. הוא לא נמצא בחדר הזה ועדי, את הזכרת, מפעלי התעשייה של ירקות. המצב שם על הפנים. בעבר הם ידעו לייצא בעיקר לאירופה והיורו אכל אותם. הם חשופים ליבוא מטורף מסין, דיבר על זה חיים ילין, על הסבסוד. צריך לזכור שאנחנו לא מדברים על שוק חופשי. סין, החל מהמטבע ועד כל המדיניות ההומניטרית היא רחוקה משוק חופשי והמפעלים האלו, כל המפעלים האלו בקושי חיים. מה שעשו פה, הניסיון הזה בבני אדם, יכול לגרום לזה שהמפעלים האלה יקרסו.

לקחו והשקיעו 120 מיליון שקל. חוץ משירה שלא הציגה לנו נתונים, מוכרח להגיד שהדיבורים לא משכנעים אותי. הציגו פה כולם, שלושה משרדים שונים, הציגו שהתועלת הייתה אפס, בגדול. המהלך נעשה בחופזה, לא היה תיאום עם החקלאים. הנזק יכול להיות בלתי הפיך.

הגרוע מזה וזה לַחֲבר מביקורת המדינה, עשו מהלך, יפה מאד. התוצאות שנויות במחלוקת. הדבר הבא שעושים זה ממשיכים את המהלך הזה בלי לבדוק. ולכן, יכול להיות שבעוד חודשיים ייסגר מפעל "פרי גליל" בצפון, 300 עובדים יהיו מפוטרים בגלל שמישהו עשה ניסוי שלא הצליח אבל כמובן שהוא לא יכול להגיד את זה. אני רוצה להגיד משהו על ה-400 קונטיינרים, 500?

470.

אנחנו הלכנו לבדוק בנמלים האם הדגים הקפואים מסתכלים על הירקות הקפואים שלידם אז הבדיקה לא הראתה את זה. זאת אומרת, שכנראה, הרי אנחנו חשבנו שיש דגים קפואים שמסתכלים על ירקות קפואים שמחכים להורדת המכס.

גם בקונטיינרים.

גם בקונטיינרים. כנראה שהדגים לא הסתכלו על ירקות קפואים וכנראה לא הייתה ידיעה מראש בנושא ירקות קפואים. כנראה רק יבואני הדגים הם במאפיה. את הדבר הזה צריך לבדוק.

או.קיי, אורי.

אני אומר בשורה האחרונה וזה לביקורת המדינה, זו הוועדה הנכונה. עשו כלי מדיניות, כלי מדיניות מאד מורכב. עשו אותו בשטחיות, עשו אותו במהירות, עשו אותו במחטף, כנראה שלא הצליח אבל ממשיכים אותו.

צביקה אלון.

אני רוצה להיות קצר. דיברו קודם חברי הכנסת על הנושא שצריך לבדוק מה עמד על המזח באשדוד לפני שיצא הצו. יושבים פה אנשי ביקורת המדינה אז אתם בטח תיקחו את זה לתשומת הלב. אותנו זה מטריד כי לדעתנו זה היה המניע לכל המהלך. אנחנו הקרבן של מישהו שרצה לחתוך קופונים אז אני מקווה שאתם תעשו, באמת, אם היה פה איזה כשל במידע או כשל בחבֵרוּת או לא חבֵרוּת, אותנו זה לא מעניין. אותנו מעניין כל המהלך הזה של להוריד מכסים מהר מהר לקראת פסח.

אני לא רוצה להתעמת עם ידידתנו מאגף התקציבים, עם שירה, מספיק התעמתתי. אני אומר לכולם, שירה תקשיבי, אם היו עושים את אותו הדבר על עוד חמישה מוצרים שבכלל לא בסיפור, היו אותם גרפים בפסח ובראש השנה. מבצעים על יין ומבצעים על פסטה ומבצעים על מיונז ואני לא יודע מה. פשוט עושים מאתנו צחוק. אני לא מתפלא שנשיא התאחדות האיכרים התפוצץ. עושים מאתנו צחוק. יושבים פה אנשים רציניים, מגישים נתונים, התאחדות חקלאי ישראל, משרד החקלאות ואז בפאתוס שאנחנו כולנו מכירים, בלי שום נתון, אומרים ש"חודשיים לא היו פה מחירים כל כך נמוכים כמו שעכשיו עשינו" ו"אנחנו משוכנעים שהמבצע הזה הוא היהלום שבכתר".

נתון אחד היא לא שמה, גרף אחד היא לא העלתה כשאחרים הראו. וזה המודל של אגף התקציבים. זה מה שמטריד אותנו. ומה שאורי אמר פה עכשיו, שזה גם ההמשך להבא, אז ביקורת המדינה תעשה אתנו חסד, עם החקלאים ותיתן את דעתה, אל"ף, על מה היה פה ובי"ת, האם זה נכון על סמך "ההישג העצום" שאגף התקציבים רואה, להמשיך את זה גם קדימה.

שניה אחת, אתם תדברו. צביקה, אתה סיימת?

אני אומר מילה אחת על העניין של בית שאן והדגים. יש לי קצת ניסיון בסחר בינלאומי והסכמים ואיך המדינות מתייחסות לחקלאים שלהם. הנושא הזה של גידול באזור מסוים לאומי, מה שאתה אמרת, אמיתָי, זו אבן פינה של כל מדיניות חקלאית בעולם. אם יש איזה מוצר בפינה של איזה פיורד בנורבגיה איש לא יגע בו ואם יש ביפן איזה אזור שמתבסס על פטריות או אני לא יודע מה אז בזה לא נוגעים. כשיש אזור של 600 מעלות בקיץ שחי מבריכות דגים אז צריכים לקצוץ את היד לפני - - -

וצפרים שכחת.

באיזה הקשר?

אני אמשיך את הדברים של צביקה. אורן ברנע, ארגון מגדלי ירקות.

אחרון. אחר כך אבו והמבקר ואני אסכם.

אני אדבר על עלות אזור, אזור שקוראים לו עוטף עזה. הוא חי מתפוחי אדמה ותפוחי האדמה הקפואים הם מבחינתו איום מאד גדול ואני אסביר את מערכת הכוללים ההזויה שהולכת ונוצרת פה במהלך הזה. באותו זמן שהביאו ירקות קפואים אנחנו ייצאנו 230 אלף טון תפוחי אדמה. ואנחנו צריכים לעבור שלושה מעגלים כדי להצליח לייצא תפוחי אדמה לאירופה. המעגל הראשון מכס. יש מכס, הסכם דו צדדי, אנחנו הגענו ועשינו, האירופאים והרוסים הגנו על עצמם, אנחנו עוברים את המכס.

המעגל השני הוא מעגל של עלויות, כאשר העלויות שלנו הן כידוע בעייתיות בגלל המים. בנוסף, לפי הנתון של משרד החקלאות, הסבסוד באירופה הוא באזור 20% בעוד שאצלנו הוא באזור 5%, כך שבמעגל העלויות אנחנו נמצאים במעגל גרוע יותר. אנחנו צריכים להגיע לרשת, אני אביא דוגמה של רשת אחת ששם זה הכי בולט, רשת שיש לה רק שמונים ומפרסמים שניים. הרשת הזו קיבלה החלטה ב-2016 שתפוחי אדמה וגזר מישראל לא עולים על המדפים. הדבר הזה הוא לא בדיוק BDS אלא הוא יותר ענין של לוקליזציה דהיינו, צפון גרמניה קודם כל תיתן לצפון גרמניה, אם אין סחורה היא תלך לכלל גרמניה ואחרי זה היא תיקח מצרפת, איטליה, ספרד וכו' אבל ישראל לא. היא הודיעה, ישראל לא.

את שלושת המחסומים האלה היינו צריכים לעבור כדי לייצא 230 אלף טון. עכשיו נדבר על הכיוון ההפוך. מכס – הולכים להוריד, עלויות – זורמת לפה סחורה מסובסדת ובאשר לרשתות, הראשונים שרצו להיות היבואנים הם הרשתות שלנו. זאת אומרת, הן בעד לוקליזציה אבל בתנאי שזה מגיע מטורקיה ומסין.

דברים חשובים. אבשלום וילן, אחר כך המבקר ואני אסכם.

תודה אדוני היושב ראש. אני מצטער, נקראתי דחוף לשר החקלאות. לא הייתי מודע על פסח, אומר שניים שלושה משפטים.

אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל.

המהלך היה בעיקרו תדמיתי. הוא לא היה מהלך כלכלי, היה מהלך תדמיתי. היה אורי, היה תיאום אתנו. ישבנו, דיברנו אבל ביסודו של יום אתה בודק מה קרה עם המספרים. הצרכן נהנה מעט מדי. המגדלים, בעיקר של הדגים הטריים, שילמו מחיר יקר ואני לא יודע מאיפה, כי כל המספרים שלנו הם במקרה הטוב, מה שניתָן להם, איזן אותם אבל לא מעבר לזה. אבל שירה, יקירתי, בלי להיכנס פה להתנצחות, אמרת משפט שבעיניי הוא שיא החומרה האידיאולוגית ואני אומר מדוע. לא הייתה מחאה חברתית ב-2011? ראיתי בעיתונות סוף השבוע דברים אחרים. אמרנו לכם מראש, כאשר תורידו את כל הייבוא במכה, היבואנים ישימו חצי מהסכום בכיס. ואת אומרת פה משפט אגב אורחא: או.קיי, זה רק טבעי. מה טבעי? איפה השיימינג? לא במובן של לשלוח מישהו, אבל הוויכוח הציבורי. הרי בסופו של דבר, גם בלי מכס ליבואנים יש את אחוזי הרווח שלהם. האוצר במדינת ישראל אומר, בראשות ובסמכות, הורדתי מכסים ומובן לי שחלק ישימו, חמישה ששה יבואנים שכולם במקרה חברים של שר כזה או אחר. זה מה שאמרת. לא שמת לב. אני חושב שעל זה היו צריכות לרעוד אמות הספין בבית המחוקקים.

אני אמרתי משהו שהוא ממש לא מרעיד שום אמות ספין כי הוא פשוט יסוד נורא בסיסי בכלכלה. כשמורידים מסים זה נחלק בין כל הגורמים הממוסים.

לא זה מה - - -

לכן שר האוצר רוצה להוריד מס הכנסה עכשיו?

להוריד את המחיר כולו לצרכן.

אין פה שום דבר - - -

ככה דיברנו כל הדיונים.

שירה.

למדתי כלכלה באוניברסיטה העברית, קיבלתי במאקרו ציונים לא רעים. זו הייתה הערה לסדר.

עד שתגיעי לסגן ראש אגף תקציבים. רחל, שירה. אנחנו צריכים לחתור לסיום. רחל.

יש פה שאלות מאד קשות. תראה, אתמול התבשרנו על ידי שר האוצר שהולכים עכשיו - - -

אנחנו צריכים לחתור לסיכום.

הולכים עכשיו להוריד באופן טוטלי וגורף את המכס באופן חד צדדי. ביום ראשון הקרוב, ב-17 ביולי, רוצה שר האוצר להוציא צו על הורדה, מותר לו בחוק לעשות את זה, הוא לא עשה שימוע, הוא לא עשה שימוע, הוא לא ניהל דיון - - -

היה דיון.

איפה היה דיון?

אני אומרת שהולך להתקיים שימוע.

מתי, אחרי שהוא יחתום על הצו?

יעשו שימוע.

רגע, אז קודם כל אני קובע, שאם לא יהיה שימוע כדת וכדין עם כל המספרים כולל כל החברים של אני לא יודע של מי, כי מדצמבר, אדוני היושב ראש, בדצמבר 2015, שאלתי שאלת תם, האם מישהו יודע שיש מכולות בדרך כי בפסח הולכים להוריד את המחיר. שאלתי את חבריי המגדלים הם אמרו: לא, לא יכול להיות - - -

אז למה שלא תגישו תלונה במשטרה?

רגע, יהיו תלונות במשטרה, יהיו בג"צים אם לא ירשמו כמו שצריך. הכול יהיה. זה שעשרה אנשים פוגעים על חשבון עם ישראל וכולם צודקים, אחרי המחאה, אחרי כל מה שקרה עם - - -

כנסת ישראל - - -

צביקה, אנחנו צריכים לסיים. מאיר.

עזוב רגע את הדברים הבלתי סבירים בעליל. הדבר הכי חמור שקורה פה, הרי לא דיברו אתנו. הרי אנחנו בכל השיחות אמרנו: אנחנו מוכנים להוריד 50% מהמכס על הדגים בשלש לשנים, כאשר נבדוק מה תהיה התמיכה הישירה, מה הדברים שיקרו אבל לא, אמרו לנו: הכול במכה. בעז סופר, שעשה את כל הורדת המכסים בתעשייה בשנות התשעים, התהליך לקח תשע שנים. יש תהליך. אין one shot וגמרנו. זה לא קיים במכה אחת.

אז פה עכשיו אומרים אנשי האוצר, קיבלנו את ההודעה הבוקר, שהולכים להוריד את המכס במכה אחת. תגיד, מה קשורים לדניס, מה קשורים לכל מגדלי הדגים, שעוד רפול ז"ל דאג להכניס אותם למים באשדוד ואת זה עכשיו הולכים לחסל, למה? מי החליט? חבל ארץ שלם, משנות השלושים, שם ראשית הציונות. כן, עמק בית שאן ועמק המעיינות, הוא אחד מנכסי צאן הברזל של מדינת ישראל ורוב הפרנסה החקלאית שלו הוא מבריכות הדגים, לא שר אוצר זה ולא שר אוצר אחר יחסל אותו. האחרון לעשות את זה היה שר האוצר שטייניץ, זה נגמר במתווה לוקר וגם פה זה ייגמר במתווה.

אני פוסק פה. לא יהיה מצב ששר אוצר באופן חד צדדי יחסל חבל ארץ שלם ויישבו מפלגות בקואליציה, שרוממו את הציונות בדרכן, והם מדברים על הכול, יש לי ויכוחים פוליטיים איתם אבל אין ספק שהם ציונים, עכשיו הציונות של בנט עומדת במבחן. בנט, שלא יהיה גיבור על סיפורים. כאשר ממוטטים את נכס צאן הברזל של עמק המעיינות, אני רוצה לראות את בנט, אני רוצה לראות את השר אריאל, אני רוצה לראות את ראש הממשלה. אדוני היושב ראש, זה משחק באש. זה יתחיל בדגים, זה ייגמר באלף ואחד דברים. החקלאות לא תהיה. אני אומר לכם, אנחנו לא נסכים. באים לכל משא ומתן ענייני לדבר בצורה כלכלית וראויה, לא בדיקטטים.

אדוני היושב ראש תדע, חודשיים הוא מדבר על מגדלי הדגים בסגנון דיקטט. מה זה אומר? "המכס יורד, עכשיו בואו נדבר". זה לא משא ומתן. את זה לא ניתן, זה לא יהיה.

אבו, אתה בא ממשרד החקלאות. מה הוא אמר?

שר החקלאות חושב בדיוק את מה שאמרתי פה.

שיעשה משבר קואליציוני.

שר החקלאות חושב - - -

עד כאן איתן, לא להיסחף.

שזה לא מקובל עליו שתהיה הורדה חד צדדית. היום ידבר עם שר האוצר. אם להתייחס, אני לא רוצה, זאת הייתה שיחה סגורה. הוא מבין את חשיבות האזור, הוא מבין את חשיבות המאבק והוא הבטיח שבקדנציה שלו הדבר הזה לא ייצא.

אני אתן דקה לנציגי מבקר המדינה ונסכם. בוודאי יהיה עוד דיון אבל נציג המבקר, תגיד רק את השם.

שמי אוהד דבי, אני מנהל אגף בחטיבה הכלכלית של המשרד. אנחנו רואים פה מהלך של משרד האוצר וגופים רלבנטיים בניסיון להוריד את יוקר המחיה. אנחנו חושבים שהם ניסו כן ללכת לפי המלצות של ועדת טרכטנברג שהמליצה על זה. השאלה באמת איך עשו את זה, באיזו הדרגתיות, באיזו מחשבה, לא לשפוך את התינוק עם המים, יש את מפעלי התעשייה והחקלאות. אנחנו חושבים שמהלך כזה צריך להיות מתוכנן היטב מלכתחילה. עם התרות, עם הערכות וכמובן עם בדיקה בסיומו את התוצאות שלו, בטרם הוחלט אם להמשיך או לא. לא נראה לי שכרגע יש את מלוא הנתונים.

כמה זמן לוקח לעשות בדיקה?

לפחות ממה שאנחנו יודעים עדיין לא, אין לכם את מלוא הנתונים.

נגיד שיהיו לך בעוד שבוע כל הנתונים. כמה זמן לוקח לעשות בדיקה מהירה בטרם יימשך - - -

מי שצריך לעשות בדיקה כזו, קודם כל, אלה הגופים הרלבנטיים.

נשמח להציג כאן ולמשרד מבקר המדינה.

אנחנו כמשרד עושים הרבה דוחות של יוקר המחיה. הדברים ששמענו כאן הם בהחלט מטרידים.

אני שואל אותך בפני כל הציבור. כמה זמן צריך מבקר המדינה כדי לעשות מינימום של בדיקה, שמשרד האוצר יתאפק בחלק מן ההחלטות. כמה, חודש?

משרד מבקר המדינה, בדרך כלל פועל במסגרת של שנה. מסגרת של חוות דעת. זה יכול להתקצר כשאנחנו בניגוד למישהו מוציאים דוח והערכה, אנחנו מחויבים במתן זכות תגובה - - -

כמה זמן? שלושה חודשים מינימום?

המשרד שלנו לא עובד בכאלו דרכים. אני חושב שאנחנו צריכים לחכות לתוצאות של רשות המסים - - -

אני שואל אותך, איך אתה יכול לעזור לנו לעצור את שר האוצר? אני אגיד כמה משפטים. בסופו של דבר, שר האוצר, על פי כללי מדינת ישראל, יכול לקום בבוקר מאיזה חלום ולחתום על הורדת מסים ומכסים, הוא לא צריך לשאול אף אחד.

וגם לא את מבקר המדינה.

אבל בכל זאת מבקר המדינה - - -

דרך אגב, בארצות אחרות וזה גם כן מחקר שנעשה פעם בממ"מ, יש מדינות שעובדות עם ביקורת בזמן אמת והכוונה היא שלפני שהולכים לאיזשהו מהלך כלכלי, יש פרוצדורה ששואלים את המבקר האם ללכת למהלך.

אז אני מתחיל לסכם וגם בקיצור. כן, בבקשה, כי אני רוצה באמצעותך לפנות למבקר, אני אדבר אתו היום בטלפון. אני אבקש ממזכירת הוועדה להפוך את זה לבקשה בכתב.

מי שקובע את כל תכניות העבודה זה מבקר המדינה עצמו ואני בהחלט מציע שאנחנו נעלה בפניו את הדברים האלה. בהתאם לבחינה של משרד האוצר, רשות המסים, משרד החקלאות והכלכלה את העניין. אנחנו נקבע על פי החלטתו בדיקה במלוא המהירות האפשרית בתנאים שעומדים.

קודם כל תודה לכל מי שהשתתף וכל מי שתרם לדיון שלא הושלם, אני רוצה גם להודות לכם מרכז מידע ומחקר, ואני רוצה להגיד שני משפטים. זו שיטה שאמרתי אותה וניסיתי להגיש הצעת חוק שהפכה להיות הצעה לסדר בוועדת הכספים וידונו בזה בקרוב. בשיטה הקיימת איש אחד חותם על הורדת מכסים שזה כולל מע"מ ויבוא. אני לא רוצה להאריך כי הזמן קצר, אבל זה בידי איש אחד ולפי הערכתי זו הסיבה שזה לא יכול להימשך.

אם היה מתקיים דיון עם יותר משתתפים, עם שיקול יותר רחב, הרי אפילו משרד הכלכלה לא שותף. איש אחד חותם, במקרה שר האוצר ואני משתדל תמיד לומר שזה לא אישי, למרות שבסוף זה גם אישי, הוא חותם כאיש אחד על פי שיקול דעתו וכנראה ששיקול דעת של איש אחד, יהיה מוכשר ככל שיהיה הוא לא מספיק. ואפילו אם קיבל עצה מרפרנטים ומעוזרים יש כאן בעיה של חוסר הבנת התמונה בשלמותה, שהיא לא רק שקלים אלא גם ערכים, שהיא לא רק סין אלא גם עמק המעיינות, היא לא רק דגים ששותקים, יש לנו בעיה כבדה עם תהליך קבלת ההחלטות. אני פונה למבקר המדינה ואומר: תבדקו את העניין. זה לא יכול להיות שהחלטות כאלו גורליות יהיו בידי איש אחד. ובאמת, בלי לפגוע באף אחד.

יש כאן חשד ואני פונה פה לאיגוד מגדלי דגים באחריות הגורמים שהשתתפו בדיון, לשקול להגיש תלונה במשטרה. יכול להיות שאם זה יחכה למבקר המדינה זה ייקח זמן אבל, אם תוגש תלונה מחר במשטרת בית שאן, על חשד של קנוניה בין סוחרים לפקידים ועל ידי כך הביאו מעל ארבע מאות מכולות בטרם היה אישור לייבא ללא מכס, אז המשטרה תחקור ויכול להיות שזה יעצור. צריך לפנות כרגע לנציגי משרדי הממשלה, קודם כל אוצר וכלכלה, לא להתקדם לפני שיוסקו המסקנות, אפשר יותר מהר, שירה, אפשר יותר מדויק אבל זה לא נכון ולא הגיוני שהמהלך הזה יימשך כאילו לא היה כלום בחודשים האחרונים, כאילו אין לנו חקלאות וחקלאים.

משפט אחד, גם לחבריי ממשרד החקלאות, שירה ויאיר ואחרים נוספים. דבר כזה לא יכול היה לקרות לפני מספר שנים. השחיקה במעמד החקלאות וההתיישבות, והזלזול של "לא נורא מה יקרה בעוטף עזה" ו"לא נורא מה יקרה בעמק המעיינות" ו"יש לנו פתרונות של יבוא" ו"העיקר שנוריד חצי שקל ממוצר שהוא לא מהווה מרכיב קריטי בקיומו של האזרח הישראלי". ראינו כמה זה מהווה מרכיב בסל המזון וכמה הפחתת המחיר היא שולית לעומת המרכיב בסל המזון. זאת הבעיה הגדולה של מדינת ישראל, זאת הבעיה הגדולה של שר האוצר. מה זו ההיטפלות הזאת למגזר כל כך קטן ולעתים גם חלש מדי, באזורים כל כך חשובים כמו עוטף עזה בירקות ועמק בית שאן בדגים? יש כאן שחיקה גדולה. במסגרת השינויים שהמדינה עוברת וסדרי העדיפויות המשתנים, מישהו החליט לדרוך על החקלאות והחקלאים. מישהו החליט לומר להתיישבות: סיימתם את תפקידכם. יש דור עתיד של יבואנים וסוחרים.

היינו עם של צוענים וסוחרים ובאנו לפני אלפי שנים לארץ כנראה ובטח מאה שנות ציונות. אתם מחזירים מחדש לקדמת הבמה את היבואנים ואת הסוחרים וזורקים אחורה את החקלאות ואת החקלאים, שגם ככה הם בקשיים גדולים. לכן, הלקח מהדיון הזה היה, לפי דעתי, הלקח המרכזי, שבכל מקרה, שירה ויאיר, לא הושגו המטרות. בהכללה אני אומר את זה. חלק גדול מהכסף הגיע ליעדים שלא אליהם התכוונו. כנראה שהמהלך הזה לא היה מהלך בחזקת סוף מעשה במחשבה תחילה וכרגע מדובר על סדר גודל של 120-140 מיליון שקל, שזה עלה למשלם המסים ולתקציב המדינה, כאשר התמורה לקליינטים, לצבור, לצרכנים, הייתה נמוכה. הנזק לחקלאים הוא נזק שההצטברות שלו יכולה להיות הרסנית וכנראה הרווח היחיד היה לסוחרים ולרשתות.

לסיים את הישיבה בזה שקודם כל לא הסתיים הדיון. לבקש מכל הגורמים ומנהלת הוועדה פה, שישלימו את המחקר ואת הבדיקה ויעבירו את הנתונים גם לאוצר וגם הפוך. לקיים כאן ישיבת מעקב נוספת, לפני סוף שנת 2016, מיד בחידוש הפגרה בתחילת דצמבר. לפנות לשירה ויאיר, לפנות לשר הכלכלה, זה ראש הממשלה ואני אדבר עם ראש הממשלה היום במליאה ואני אומר לו את זה.

אני אומר פה לנציגים הקשורים לקואליציה, בסוף זה גם פוליטי. מזכיר הקיבוץ הדתי הוא שייך למפלגה שיכולה להשפיע ושר החקלאות הוא לא נטול יכולת. צריך לעצור קודם כל את המשך המהלך. שירה, אני מבקש שתפני לשר האוצר ולאודי אדירי, זאת הבקשה. אתם ממילא עושים מה שאתם רוצים אבל עם הבקשה גם אנחנו נעשה מה שאנחנו רוצים. את הבקשה אנחנו מעבירים. אל"ף, לחכות לפחות חודש להשלמת הבדיקות, לא בוער, יחכו חודש. חיכינו אלפיים שנה, נחכה עוד חודש. חכו חודש עם ההחלטות, עד שתושלם הבדיקה. לתת צ'אנס להתאחדות חקלאי ישראל לקיים את ההידברות ולבקש ממבקר המדינה לפנות עוד היום למבקר עצמו, לעדכן אותו בדיון ואני אומר לך, יעיש, אל תפחדו. אם אתם חושבים שיש פה קנוניה, תגישו תלונה למשטרה.

למה אתה חושב שיש משטרה? גם משטרה אין.

חבר'ה, עד כדי כך אני לא אחראי. עוד מילה לנציגות התאחדות התעשיינים ואני מבקש לסיים את הישיבה.

להכניס את התעשייה לפרמטרים.

ברור, ברור.

לא, הוא לא - - -

אני כל הזמן ראיתי את החיבור הזה. אני מקווה שמשהו מהדיון הזה גם יקרה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:40.