הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 376

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, ח' בסיון התשע"ו (14 ביוני 2016), שעה 11:30

תשלום רבעוני לנכי רדיפות הנאצים ולנכי המלחמה בנאצים

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

איתן ברושי

רחל עזריה

מיקי רוזנטל

אורלי לוי אבקסיס

מרב מיכאלי

אלעזר שטרן

שרי ורדי - עו"ד, ממונה ארצית, ניצולי שואה, משרד המשפטים

זמר בלונדהיים - עו"ד, משרד המשפטים

שרית פלבר - עו"ד, משרד המשפטים

עירית גוטמן - מרכזת בכירה, פניות ציבור, המשרד לשוויון חברתי

תמי מרוז - מפקחת ארצית, ניצולי שואה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ד"ר ישראל פלג - מנכ"ל החברה לאיתור והשבת נכסים של נספי שואה

אמיר שוורץ - מנהל אגף כספים ונכסים, החברה לאיתור והשבת נכסים של נספי שואה

אופיר פורת - עו"ד, היועץ המשפטי, החברה לאיתור והשבת נכסים של נספי שואה

דוד דהאן - נציג הארגונים החברתיים

שאול בשור - המשמר החברתי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שלומית ארליך

טמיר כהן

אהובה שרון, חבר המתרגמים

תשלום רבעוני לנכי רדיפות הנאצים ולנכי המלחמה בנאצים

אנחנו עוברים לנושא השני שבסדר היום, תשלום רבעוני לנכי רדיפות הנאצים ולנכי המלחמה בנאצים. לפני שאנחנו מתחילים את הדיון בעניין הזה, יש הצעת חוק של מרב מיכאלי.

לא לפני שנתחיל. זה הדבר עצמו. אלה החיים עצמם של הדיון הזה. ליבת.

מרב מיכאלי, דוד ביטן ואנכי הנחנו הצעת חוק של נכסים של נספי השואה, השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה. אנחנו ננסה לקדם את החוק הזה. בבקשה, מרב, תגידי שני משפטים על זה.

תודה לך אדוני היושב ראש. קודם כל, אני רוצה שכולם ישימו לב שגפני חותם על חוקים שלי בלי לקרוא אותם.

אדוני, בילינו כאן במשך כשבע ישיבות בהן ניסינו להגיע למצב שיסכימו ביניהם הגופים הציוניים והחברות ובסוף מה קרה? האוצר העביר את הכסף. האוצר העביר את הכסף, דבר שהיה ראוי לעשותו אבל באיחור של כמעט שנה. עכשיו אנחנו בעצם באותו מצב כאשר הגופים הציוניים לא החליטו ביניהם והדברים עדיין תקועים והאוצר עדיין במקום שהוא זה שהעביר את הכסף והשאלה מה קורה הלאה.

צריך להגיד שגם בלי המשבר הזה וגם אם הדברים היו מתנהלים כתיקונם, בסוף 2017 נסגרת החברה להשבת נכסי נספים בשואה, כך שהבעיה הזאת של מי יעביר כסף לניצולות ולניצולים הכי נזקקים, כ-10,000 במספר שעדיין מקבלות ומקבלים כסף מהחברה, הייתה מגיעה לפתחנו במוקדם או במאוחר. זאת אומרת, יותר נכון, לקראת סוף 2017.

לכן המשבר הזה סיפק לנו הזדמנות באמת להביא פתרון שהוא פתרון יציב, ודאי, בטוח ואת זה אומרת הצעת החוק בצורה מאוד פשוטה. במקרה שהחברה להשבת נכסים או האפוטרופוס בתורו לא יכולים להעביר, לא משנה מאילו סיבות, כסף לניצולות ולניצולים האלה, האוצר יעשה זאת. מדובר בסך הכול בסכומים פעוטים ממש. כמו שהתברר, הרשות שמטפלת בניצולות ובניצולי שואה גם יכולה להרשות לעצמה את ההוצאה הזאת. אני חושבת שמן הראוי שזה יהיה בחקיקה ראשית. שוב, לצערנו לא הרבה שנים זה יהיה רלוונטי.

אנחנו נעשה כל מאמץ.

באיזה סטטוס הצעת החוק?

הצעת חוק פרטית.

היא עברה טרומית?

לא. היא רק עכשיו. לא שמעת שהיא אמרה שאני חותם על חוקים שלה בלי להסתכל עליהם?

זה בכל עת. זה לא מעיד על מתי זה הוגש.

מרב, זה נחמד, אבל מה יקרה עם הכסף שנמצא אצלם? את עושה להם חיים קלים.

אני חושבת שמרב מתכוונת לכך שהאוצר בעצם ישלם והוא אחר כך יבוא בדין וחשבון.

בדיוק.

כי יש לו את הזמן ויש לו אורך רוח, מה שאין לניצולים.

חד משמעית.

יש לו את עיקרון הכיס העמוק והוא יתנהל מול החברות.

אגב, זה מוגדר. מה קורה עם הכסף שנמצא בחברה להשבה, זה מוגדר בחוק של החברה עצמה. זאת לא בעיה.

הבעיה היא שיש חשש שיאריכו את החוק. יבקשו אורכה מעבר ל-2017. יש לא מעט מקבלי משכורות שם.

מה שמרב וגפני מציעים, גם חוסך את המנגנון.

אני יודע.

מרב, אני מודה לך על היוזמה. אני מודה שזאת יוזמה שלך. אני מודה שקראתי או לא קראתי, לא רלוונטי. אני יודע מה החוק.

אדוני היושב ראש, מי כמוך.

אני לוקח אותך ברצינות כי את אישה רצינית.

זה נכון.

אחר כך ישאלו מה זה הגפני הזה לא מסתכל על החוקים. בסדר. רבותיי, מה שקורה עכשיו, אנחנו מתקרבים ל-1 ביולי וב-1 ביולי אמורה החברה להשבה לשלם את התשלום הרבעוני לניצולי השואה. החברה להשבה, בבקשה, מה קורה? ישראל פלג, מנכ"ל החברה להשבה.

כפי שהחברה מסרה לוועדת הכספים ולוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לפני כשנה הכספים שנותרו לחברה, כולם כלואים באוצר התיישבות היהודים ומשכך לחברה אין כסף ועל פי חוק היא מיצתה את תפקידה העיקרי והוא איתור נכסים של נספי השואה והשבתם ליורשיהם החוקיים. בכך היא עשתה מעל ומעבר, הרבה מעבר לציפיות שקבע החוק ואנחנו גאים בכך. ההישג הזה הוא זה שהביא לפער בציפיות שלא מאפשר לנו לשלם לניצולי השואה מכיוון שהודענו לפני שנה שגם התשלום שלכאורה יושב ראש הוועדה חשב שאנחנו צריכים לשלם ביולי, לא נכון ולא מדויק.

מתי אתם צריכים לשלם?

אמרתי קודם, לפני שנה. היושב ראש היה עסוק.

כן, אבל אני כמו השנים, אני עושה שתי פעולות יחד. זאת לא בעיה בקשב אצלי אלא זאת בעיה בתפיסה.

לא. זה לא נכון. אני קובע בוודאות שהתפיסה מובהקת והקשב מחולק אלא לא בשווה.

ב-1 ביולי הקרוב, כפי שהודענו במאי שנה שעברה, החברה לא תוכל לשלם. היא כבר לא משלמת מזה שנה כי אין בידה כספים. כשאין כסף, אין אפשרות לשלם.

בדיון שלכם עם אוצר התיישבות היהודים ועם ההסתדרות הציונית, מה המצב? שם נאמר שתוך שבוע-שבועיים, וזה היה כבר לפני כמה חודשים.

בינתיים עורכי הדין מרוויחים הרבה כסף.

אני מסכים עם כל הדברים שנאמרו. מי שהבטיח, זה אוצר התיישבות היהודים וההסתדרות הציונית העולמית. כפי שאמר חבר הכנסת רוזנטל, זה נכון עוד יותר וכנראה עורכי הדין מתפרנסים בכבוד אבל אני גם מאמין שייעשה בסוף צדק. הנושא, כפי שידוע לוועדה, הובא בפני בית המשפט, הסיכומים הוגשו גם על ידי הוועדה וגם על ידי הצדדים הנתבעים ובית המשפט המחוזי בתל אביב לענייני כלכלה בראשות השופטת דניה קרת מאיר, בוודאי ייתן את פסק הדין בקרוב.

אני רוצה לסכם ולומר שכפי שחבר הכנסת גפני, יושב ראש הוועדה, היה ראשון לתמוך בתביעה שלנו מאוצר התיישבות היהודים, התביעה הזאת בוודאי תקבל את דעתו בבית המשפט, כך אנחנו מקווים. אנחנו מקווים שכאשר יהיה כסף, אנחנו נשיב לאחור את כל חובותינו מהעבר. האוצר מסר הודעה באמצעות – אני לא אקרא את כל ההודעות של משרד האוצר – שר האוצר משה כחלון להעביר את הכספים, את מלוא הסכום, מאה מיליון שקלים, שעמדו להעביר את הסכום - - -

אמרתם את זה. עזוב.

בסדר. אני מוכן לעזוב. אני אומר שלנו אין את הכסף.

אין צורך. יכול לצאת מכאן כאילו אתה מעביר ביקורת על שר האוצר.

לא. חלילה וחס. ממש אין לי ביקורת.

שאלה לי אליך.

אני רוצה להבהיר. במשרד האוצר קיימים 4,2 מיליארד שקלים ברשות לניצולי השואה.

הרשות לניצולי השואה לא נמצאת כאן עכשיו.

אני מניח שהם הוזמנו ואולי לא כיבדו את הוועדה.

אתה מתאר לעצמך שלא הייתי עובר את הדיון. אני דיברתי עם עפרה רוס, מנהלת הרשות לניצולי השואה, והיא אמרה שאם אתם תעבירו כפי שהיה ברבעון הקודם, עם החתימה שלכם וההתחייבות שברגע שתקבלו את הכסף תחזירו אותו, בדיוק כפי שהיה בפעם הקודמת, הם משלמים את זה. אם הם משלמים את זה, הם צריכים כבר עכשיו להיערך לכך. אני שואל אותך האם אתם בחברה להשבה מוכנים לחתום על מה שחתמתם ברבעון הקודם.

אסור לנו. אסור לנו על פי החוק. אולי אני אתן לסמנכ"ל הכספים להתייחס.

רגע. אסור לחלל שבת, אבל מה זה אסור לחתום?

אסור לחלל שבת וכולנו נכבד את זה.

אבל איך חתמתם בפעם הקודמת.

כי עוד היו לנו רזרבות לאותם כספים שהערכנו - - -

אבל הם לא מבקשים מכם שתביאו כסף מהבית. הם אומרים אם תקבלו, תשלמו.

הם רק אומרים שכאשר הכסף יגיע, תעבירו אותו לאוצר.

אתם מוכנים לתת לנו להסביר?

בטח. רק בסוף תגידו שזה בסדר ותחתמו.

אני מנהל הכספים של החברה. במידה ותביעתנו לא תתקבל, למעשה השווי של המניות שאנחנו נוכל לממש, יצנח בצורה משמעותית. אם שווי המניות היה כ-150 מיליון שקלים במועד לפני התחלת התביעה, על פי כל ההערכות של המומחים, ברגע שיתברר שלמעשה המניות האלה שכבר עכשיו קיבלנו תשובות, עוד לפני שהתחלנו את התהליך שהן לא שוות שום ביטחון כלכלי, יצנח שוויין בצורה משמעותית.

מה המינימום?

אי אפשר להעריך את המינימום.

אפס. נניח הם יגיעו לאפס. אני חושב שלא, אבל נניח שהם יצנחו.

אבל כרגע יש לי גם התחייבויות.

יצנחו לאפס. אתה תצטרך לשלם לכל מיני גורמים אחרים. מבקש משרד האוצר שתחתום לו רק על זה שאם אכן יהיה לך כסף ותקבל את הכסף בשווי כזה שהוא בר השבה, תשיב.

איך אני יכול לחתום על התחייבות כשאני יודע מראש שלא יהיה לי אותה בדברים האלה?

אם.

אני לא מכיר דירקטוריון של חברה כלשהי שמכריז על חדלות פירעון ולוקח התחייבויות על כספים שאין לו. לחברה אין כספים.

לא ישלמו ברבעון הזה. בסדר.

לא, לא ישלמו. חבל שאתה אומר לא ישלמו. למה שמשרד האוצר שהתחייב במאה מיליון שקלים לא העביר את הכסף?

החברה לא משלמת משכורות?

זה ההסבר לחדלות פירעון, כבודו.

היא משלמת או לא משלמת?

החברה משלמת ותמשיך לשלם כי זה בחוק התקציב. גם זה מופיע בחוק. אני אסביר משהו. החברה קבעה או יזמה חקיקה שהביאה לקיצור חייה בארבע שנים. היא חסכה על ידי כך כשמונים מיליון שקלים. במהלך הזה קיבלנו שני תיקונים. תיקון אחד שאפשר לנו הגדלה משמעותית ביותר של היקף ההשבות, כלומר, הגענו מ-34 מיליון שקלים השבות כמעט ל-600 מיליון שקלים החלטות השבה. בגלל שקיבלנו החלטות השבה - - -

בסדר. אני הבנתי.

בהיקפים הרבה יותר גדולים - - -

תודה. תודה. ישראל, הכול בסדר. אני אומר לכם כדלהלן. מבקשים מכם שתחתמו שאם יהיה לכם כסף. אם יהיה לכם כסף בשווי של התשלום הרבעוני הקודם והנוכחי, אז תשיבו את הכסף הזה. אם יהיה לכם. אם לא יהיה לכם, לא תשיבו. חדלות פירעון או לא חדלות פירעון. בא משרד האוצר ואומר שהוא מוכן לשלם את הכסף הזה ובתנאי שתתחייבו להם כמו שהתחייבתם. תעבירו את הרשימות, תתחייבו על הכסף הזה, תכתבו שאם לא יהיה, לא תשלמו. תכתבו אבל תחתמו ותעבירו את זה. אם אתם לא עושים את זה, לא משלמים את התשלום הרבעוני בגללכם ולא בגלל אף אחד אחר. זה הכול. תחליטו מה שאתם רוצים. לי נמאס מהסיפור הזה. עכשיו תגיד מה שאתה רוצה.

אני אגיד.

תגיד מה שאתה רוצה. לחתום על התחייבות, אני לא למדתי כלכלה באוניברסיטה אבל למדתי קצת מוסר. הם מוכנים לשלם את הכסף הזה.

תחתמו על משהו אחר. תחתמו שאתם מעבירים את המניות למוכ"ז לאוצר. בסדר? כמה שהן יהיו שוות.

אני אפילו לא נכנס לזה.

האוצר לא מסתפק בזה.

את זה אתם יכולים לעשות.

ראשית כל, מועלות כאן טענות כפולות וקצת קשה לדבר עם שניכם, אבל אני אשיב לשתי הטענות.

אתה תצטרך לדבר עם הרבה ניצולי שואה ולא רק אתנו.

אנחנו דיברנו בכבוד רב עם ניצולי השואה והמשחק של משרד האוצר - - -

משרד האוצר לא צד לעניין.

למה לא? הרגע אמרת.

אני צד לעניין והחברים כאן צד לעניין.

עוד לא נולד עורך הדין שיכתוב הסכם כזה?

איזה הסכם? צריך שיחתמו על איזו התחייבות, כולה פתק של פנחס ספיר.

חברים, מכיוון שאני כפוף לדירקטוריון החברה ומכיוון שדירקטוריון החברה - - -

אנחנו באמת נבהלים כשאתה אומר דירקטוריון.

ביקשתי לדבר על סדרי מינהל תקין.

אני לא נכנס לעניין הזה שאתם משלמים משכורות. אני באמת לא שם. מגיעה לאנשים משכורת.

אבל אם אנחנו מבקשים מהם לחתום - - -

מגיעה להם משכורת על פי חוק ואני לא שם.

נכון, אבל בעצם יש כאן ניגוד עניינים. בצוררה מסוימת אנחנו אומרים להם שהם יחתמו עכשיו על הביטול שלהם.

לא. ממש לא.

השאלה אם אנחנו יכולים לעזור כשאנחנו מכריעים.

מה שגפני אומר, הכסף אחרי משכורות.

אחרי משכורות. שיכתבו אחרי משכורות.

אנחנו לא צריכים לכתוב אחרי ולפני משכורות.

אל תכתבו. תכתבו מה שאתם רוצים, אבל תאפשר לשלם.

חבר הכנסת גפני, אני אתן תשובה בשני חלקים, ברשותך.

בבקשה.

תשובה אחת ניהולית והשנייה משפטית. לגבי התשובה המשפטית, נמצא כאן היועץ המשפטי של החברה והוא ישיב. עורך דין אופיר פורת כבר ייצג את החברה יותר מפעם כאן והוא יציג את העניין הזה גם עכשיו.

אני רוצה גם להתייחס לסעיף הנוסף בדבריך. אמרת להעביר לאוצר את הרשימות. אני מבקש שכל חברי הוועדה ידעו את הדבר הברור הבא. לחברה אין רשימות. החברה מקבלת את הרשימות ממשרד האוצר והיא בהצלבה עם משרד הרווחה - - -

מה היה בפעם הקודמת?

בפעם הקודמת העברנו חזרה למשרד האוצר את הרשימות שהם העבירו לנו, לבקשתם המוזרה.

בסדר, זאת לא מוזרה.

למה לא מוזרה?

כי עפרה רוס אומרת לי שלא יבואו אחרי כן ויגידו שהרי אתם משלמים. נניח שיש לכם כסף, אתם משלמים על פי הרשימות הללו. אתם אומרים גם מי האנשים שנמצאים ברשימה פחות או יותר.

מי זה אתם?

אתם, החברה להשבה.

לא. לא כבודו.

הם מקבלים את הרשימה מהאוצר?

מה הבעיה לקחת את הרשימה הזאת ולהחזיר?

איזו רשימה? זאת רשימה שאנחנו מקבלים מהאוצר ואנחנו אחרי כן מחזירים אותה בחזרה.

תסכם. אין לי עצבים לזה. תסכם.

ניצולי השואה לפנינו.

נכון. אני מציע שתטיפו לי מוסר. הייתם רוצים לראות כאן יושב ראש אחר שלא יעסוק בזה.

חלילה וחס. אדרבה. אנחנו מאוד גאים בטיפול ואפילו גאים בעמדתו של יושב ראש הוועדה. אני לא יודע מאיפה אתה לוקח את זה.

התשובה הזאת מעצבנת אותי והיא עצבנה אותי גם לפני שלושה חודשים.

כאשר עפרה רוס מדברת על ניצולי שואה ולא מעבירה כספים, זה בסדר. עכשיו היועץ המשפטי יתייחס.

היועץ המשפטי, בבקשה. מה המניעה לחתום על דבר פשוט כזה?

הדבר הוא לא כל כך פשוט. הציגו את זה באופן פשטני אבל בפעם הקודמת - היושב ראש שאל אך חתמתם בפעם הקודמת – הדרישה של האוצר הייתה לא להסתפק בהבטחה לשלם עת יגיע הכסף ממניות אוצר התיישבות היהודים אלא מכל מקור אחר, משאר הנכסים.

מה חתמתם?

חתמנו בשעתו על נוסח כזה עם איזשהו סייג אבל החתימה התאפשרה בזמנו כי היה מדובר בסכום השני. הסכום הראשון היה הלוואה מאוצר התיישבות היהודים שקיבלנו כאן לפני כמה חודשים. זה היה הסכום השני והוא מגיע למצב שכמו שתיאר מנהל הכספים, אנחנו נחתום על התחייבות שתעביר את ההתחייבות בעצם לנכסים האחרים ששייכים ליורשים ואת זה אסור לנו לעשות לפי החוק.

תכתבו עם ההסתייגות הזאת.

האוצר לא הסכים. האוצר כנראה גם הוא לא סומך על המניות האלה.

האוצר לא הסכים שנכתוב את ההסתייגות הזאת.

היועץ המשפטי, אני מבקש תשובה לשאלה. אני יודע את מי להאשים ואני אאשים. אני רוצה לדעת את כל ההסתייגויות המשפטיות שאתה אומר. מה שהיה בפעם הקודמת, תכתוב אבל תכתוב שאם יהיה לך כסף ותקבל בדיון המשפטי, איך שאתה רוצה לנסח את זה משפטית, תשיב אותו לאוצר.

שמקורו יהיה מהמניות.

את זה כתבנו וזה לא שחרר את הכסף כי האוצר רצה התחייבות על הנכסים האחרים. הנכסים האחרים צבועים ליורשים.

אנחנו סתם מכסחים את האנשים הלא נכונים.

תביאו את זה לוועדה ואנחנו נתמודד מול האוצר, אבל תביאו נוסח שנוכל לעבוד אתו.

אנחנו מכסחים את האנשים הלא נכונים. הם אספו את כל הנכסים וחילקו את כל הכסף עד הגרוש האחרון. מי שאיננו כאן זה אוצר היהודים שהכסף אצלו. הכסף אצלו.

וההסתדרות הציונית שלא אפשרה.

וההסתדרות הציונית. חברת הכנסת מיכאלי הביאה אפילו הסדר שקרן קיימת מוכנה לקנות מהם את המניות ולהעביר את הכסף.

והם לא נתנו להם.

וגם זה לא צלח. את מי שאנחנו צריכים לכסח ואת מי שהכסף נמצא אצלו, זה אוצר התיישבות היהודים.

אני מבקש מכם בכל זאת. עשינו הסדר שהוביל אותו היושב ראש. אדוני היועץ המשפטי, האם ניתן למצוא נוסח שבו תבואו ותגידו שברגע שתקבלו את הכסף מאוצר התיישבות היהודים, אתם מתחייבים להעביר אותו לאוצר שמימן את התשלומים הנוכחיים. אתה תמצא לי דרך משפטית? אני נתתי לכם באמת את מלוא המחמאות, שילמתם את כל הכספים, עשיתם מאמצים כל השנים לאתר את הנכסים ששייכים לניצולים שלא שרדו את השואה והכסף הוא לא אצלכם אבל בכל זאת תגידו לנו מה אתם יכולים לעשות. עובדה, גפני, הם לא באו. אוצר התיישבות היהודים לא באו. הם מתחמקים כל הזמן.

הסתדרות הציונית היא הבעיה היותר גדולה שלנו. מר גפני, לפני שתישמע התשובה של החברה, אני אומר, ראשית, כמו שאמרתי, חלק מזה מוסדר בחוק של החברה עצמה ובהצעת החוק שאנחנו הנחנו אתמול, גם זה מוסדר. כל כסף שיהיה רלוונטי, ילך לאוצר וישולם מהאוצר.

נכון.

השאלה היא אם אפשר להגיע אולי לנוסח שגם יהיה מקובל על הוועדה ואנחנו נלחץ על האוצר לקבל אותו.

אין בעיה. אני מבקש שני דברים. מציע לי חבר הכנסת אלעזר שטרן ואני מקבל את ההצעה שלו. אני מבקש שתכתבו את כל מה שאתם יכולים לכתוב ותעבירו אליו.

זה בדיוק מה שאני הצעתי.

בסדר. מה שאת הצעת כי קשה לי מאוד לקבל את ההצעה של חבר הכנסת אלעזר שטרן אבל לא הייתה לי ברירה. אם הייתי יודע שאת מציעה את זה, הייתי אומר מיד.

אני מבקש שני דברים. אני מבקש שתעבירו אלי את ההתחייבות. אנחנו נקרא, אנחנו חברי הוועדה נקרא את ההתחייבות ונראה אם היא עונה. אם היא עונה, נגיד למשרד האוצר, לרשות לניצולי שואה, שזה לדעתנו עונה על הדרישה שלהם.

אני מבקש שהם יעבירו לכם את הרשימה. תחזירו להם אותה ותגידו שזאת הרשימה שלהם ולמופיעים בה צריך לשלם. יש להם טענה שאני לא יודע להתמודד אתה. אני מבקש את הדבר הזה.

אני מודיע שמכאן ואילך בעזרת השם ובלי נדר כל שבוע, אם זה לא יתבצע, יתקיים כאן דיון על זה. אני אביא את אוצר התיישבות היהודים, אני אביא את קק"ל, אני אביא אתכם, אני אביא את האוצר, וכל שבוע יתקיים כאן דיון. כל שבוע יש ניצולי שואה שהולכים לעולמם. לצד התשבחות, ואתם יודעים שאני הראשון שנתתי לכם מכתב במאבק הזה ואתם צריכים להיות אתי.

כמה רבעונים ההסדר שאתה מציע?

לרבעון אחד, ל-1 ביולי. אני מקיים דיון כל שבוע אלא אם כן זה ישולם. אני מבקש לקבל עד מחר מכתב עליו אנחנו נעבור, אנחנו חברי הוועדה. ואם אכן הוא מספק, נגיד שלדעתנו הוא מספק ואז אני אומר שלא אתם אשמים אלא משרד האוצר אשם. אבל אני אומר לך, אתה היועץ המשפטי, אני לא למדתי משפטים, אני מבקש שתלך עד הקצה. תחשוב על מה אנחנו מדברים.

הלכנו. נעשה שוב.

אני לא אוהב את התשובה הזאת. לשם מה אנחנו כאן?

אני אומר שבפעם שעברה - - -

מה שהיה בפעם שעברה, תעשו גם עכשיו.

האוצר לא הסתפק בזה.

תודה רבה. עד מחר אני רוצה מכתב. תודה רבה. אני מודה לכם.

אני עובר לסעיף הבא בסדר היום, שכר הבלניות במקוואות, המשך דיון.

הישיבה ננעלה בשעה 11:54.