הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 136

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי, ט"ו בסיון התשע"ו (21 ביוני 2016), שעה 11:30

דיון בטיוטת הצעת חוק שידורי הטלוויזיה מהכנסת (תיקון מס__) התשע"ו-2016, לשם הכנה לקריאה ראשונה.

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר

מכלוף מיקי זוהר

אחמד טיבי

איילת נחמיאס ורבין

רועי פולקמן

אלעזר שטרן

עבדאללה אבו מערוף

דוד ביטן

יצחק וקנין

יוסי יונה

שלי יחימוביץ

מיקי רוזנטל

נחמן שי

מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ

חשב הכנסת - חיים אבידור

יועמ"ש טלוויזיה חינוכית, משרד החינוך - אביגדור דנן

מ"מ מנהל תחום בכיר פרויקטים, משרד התקשורת - יונתן ביסקי

מנהלת הסדרת השידורים לציבור, משרד התקשורת - רונן אברמסון

יועמ"ש, מנהלת הסדרת השידורים לציבור, משרד התקשורת - איתמר חרמון

עוזרת ראשית ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - אלידור בליטנר

יו"ר הוועדה הציבורית לבחינת ההסדרה של שידורי ערוץ הכנסת - השופטת בדימוס שרה פריש

עוזר אישי לשופטת בדימוס עו"ד שרה פריש - אריאל ליבר

יועמ"ש, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין - דודו קובסנינאו

מנכ"ל ועורך ראשי, ערוץ הכנסת - אורי פז

מנכ"ל חדשות של ערוץ 2 - אבי וייס

יו"ר דירקטוריון חברת החדשות של ערוץ 2 - עו"ד תמי רווה

מנהלת קשרי ממשל, ערוץ 20 - ביאטה קרנץ

המכון הישראלי לדמוקרטיה - ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר

קשרי ממשל, המכון הישראלי לדמוקרטיה - דורון סלע

יחזקאל בן זימרה

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

אתי בנדלר

איתי עצמון

אתי בן יוסף

תמר פוליבוי

דיון בטיוטת הצעת חוק שידורי הטלוויזיה מהכנסת (תיקון מס__) התשע"ו-2016, לשם הכנה לקריאה ראשונה

שלום לכולם, צהרים טובים, אני פותח את הישיבה. אנחנו דנים בישיבה הזו בטיוטת הצעת חוק שידורי הטלוויזיה מהכנסת, התשע"ו-2016, לשם הכנה לקריאה ראשונה. נמצאים אתנו, כמובן, מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ ונמצאים אתנו גם השופטת בדימוס הגב' שרה פריש, שלום שרה, אני נפגש אתך פעם ראשונה היום. השופטת פריש תציג את העבודה שהוועדה בראשותה הכינה, שבסופו של דבר הובילה למסקנות של יושב ראש הכנסת, חבר הכנסת יולי אדלשטיין. הצעת החוק כפי שהונחה על שולחן הוועדה מרכזת את ההמלצות שהוא החליט לקדם, לאחר שישב עם השופטת פריש וקרא את מסקנות הוועדה.

מצאתי לנכון, שלפני שאנחנו כחברי כנסת נתחיל להתייחס, סדר הדיון יהיה שהשופטת פריש תציג את העבודה שהם עשו ואת המסקנות שלה. בהמשך, היועצת המשפטית תציג את הצעת החוק ואת התיקונים שאנחנו מדברים עליהם. לאחר מכן הנושא ייפתח להתייחסות חברי הכנסת. אנחנו נעשה סבב ראשוני, שבו חברי הכנסת יתייחסו לעקרונות החוק, ולאו דווקא לסעיף סעיף, כי זה יקרה בישיבות הבאות. בבקשה, השופטת פריש, הבמה שלך.

צהרים טובים לכולם, נעים מאוד, אני השופטת בדימוס שרה פריש. אני רוצה לפתוח קודם כל בתודה ובהערכה ליושב ראש הוועדה, לחבר הכנסת יואב קיש, ולוועדה שזימנו אותי היום. אני רואה עצמי כמייצגת את חברי הוועדה, שישבה על המדוכה זמן רב בנושא הרלוונטי. אני רואה בדיון על הצעת החוק צעד משמעותי לקידום ערוץ הכנסת, ובעיקר להגשמת תכליתו.

כמה מילים של הקדמה. חוק שידורי הטלוויזיה מהכנסת, התשס"ד-2003 הוא חוק ייעודי, שהסדיר את שידורי ערוץ הכנסת. במתכונתם הנוכחי השידורים התחילו ב-2004, בהתחלה במתכונת ניסיונית, משם מתכונת קבועה, והכול בהתאם להוראות החוק. כך זה התנהל במשך כ-10 שנים. בתום יותר מעשור לפעילותו של ערוץ הכנסת במתכונת הזאת, החליט יושב ראש הכנסת, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, בחודש אוגוסט 2015 להקים ועדה, ציבורית, שתבחן מחדש את ההיבטים השונים של הסדרת שידורי ערוץ הכנסת, בין היתר בהתחשב בניסיון שנצבר מאז החלו השידורים וכן בהתפתחויות השונות במהלך אותה תקופה, ובהן התפתחויות טכנולוגיות ושינויים בתחום התקשורת. הוא זימן אותי ללשכתו לראשונה, שאל אותי אם אני מוכנה לקבל על עצמי לעמוד בראש הוועדה. לאחר שהבנתי את השאלה שעומדת לדיון וקצת למדת את הנושא, הסכמתי. נבחרה ועדה, שכללה את החברים הבאים – חוץ ממני, חבר כנסת לשעבר יוסי אחימאיר, מר נפתלי בן סימון, מר צביקה ברוט, חיים זיסוביץ, ד"ר רויטל עמירן, פרופ' עמית שכטר, ד"ר דינה שקולניק, פרופ' עליאן אלקרינאוי, שלאחר כמה ישיבות למעשה פרש בשל אילוצים אישיים וכבר לא היה רלוונטי להביא מי מטעמו, כי אנחנו כבר היינו בתאוצה לקראת מהלך או לקראת אמצע עבודת הוועדה.

כמו כן, את עבודת הוועדה ליוו באופן צמוד היועצת המשפטית עורכת דין אתי בנדלר ועורך הדין איתי עצמון מהמחלקה המשפטית, מר שמוליק חזקיה מנהל חטיבת המידע ששימש כמרכז הוועדה הציבורית ואנה מצוותו וכן שאר חברי הצוות, ואני רואה לנכון וחייבת לציין שעזרו לנו מאוד, סייעו לנו בכל מה שקשור להבנת המטריה והתמצאות בנושא ובכל מה שנוגע לקראת תהליך עריכת הדוח המסכם, ועל כך אני כמובן מודה מאוד.

אני רואה לנכון לציין באופן מאוד ברור, שהמבנה של הוועדה היה מבנה מאוד נכון, כי אנשים הגיעו מרקעים שונים, מתחומי עשייה שונים, כשכולם כאחד, כל אחד בתחומו, היתה לו תרומה מאוד משמעותית לנושא שעמד לדיון.

הוועדה ערכה 18 ישיבות, ארוכות מאוד, במהלך החודשים ספטמבר 2015 ועד ינואר 2016. הגישה את המלצותיה בפברואר 2016. במהלך הדיונים ולשם לימוד והבנה לעומק של הסדרת נושא השידורים מהכנסת, הובא לעיוננו חומר עיוני רב, גם חומר שמשקף את הנעשה בעולם הגדול בתחום הרלוונטי, וכן שמעה הוועדה הציבורית סקירות מאישים בכירים ונושאי משרה, העוסקים בתחומים הנוגעים לסמכויותיה. חברי הוועדה הציבורית צפו בשידורי ערוץ הכנסת בהתאם ללוח השידורים במהלך כל אותה תקופה. אודה על האמת, שכמעט לא ראיתי שום תכנית – לא שגם ככה אני כל כך רואה – אבל בוודאי ובוודאי באותה תקופה כולנו היינו מחוברים ללוח השידורים של ערוץ הכנסת כדי להתרשם באופן בלתי אמצעי משידורי הערוץ, בשים לב בעיקר למטרות החוק ולסוגיות אליהן נדרשה הוועדה.

בדיונים הופיעו, כפי שאמרתי, אישים שונים, שאני אולי אתייחס רק לחלק מהם, לא לכולם – היו עשרות רבות. היו חברי כנסת – יולי אדלשטיין כמובן, שלי יחימוביץ, יצחק הרצוג, שר התיירות יריב לוין, איתן כבל, יצחק וקנין, מירב בן-ארי, נחמן שי, חברת הכנסת לשעבר דליה איציק, חבר הכנסת לשעבר שאול יהלום, רונן פלוט שהיה מנכ"ל הכנסת ויושב ראש צוות התיאום של ערוץ הכנסת, נציגי חברת החדשות של ערוץ 2, היועצים המשפטיים כמובן, דן לנדאו, ניצן חן ראש לשכת העיתונות הממשלתית, נציגי המועצה לשידורי כבלים ולוויין, היועץ המשפטי של המועצה. אני בכוונה מציינת את מגוון האנשים, כדי שתבינו שנעשתה כאן באמת עבודת עומק, כדי להבין את כל הנושא ולקבל את העמדות של כל אחד ואחד מהנוכחים. הוצגו עמדות שונות ומגוונות, שכולן כאחד תרמו מאוד לעבודת הוועדה. היו גם נציגי ערוץ 20, היו יושב ראש מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, תמי רווה יושבת ראש מועצת המנהלים של חברת החדשות ערוץ 2. אנחנו עשינו סיורים בערוץ הכנסת, שמענו כתבים, עיתונאים. אני לא מפרטת את כולם.

אני חושב שבהחלט מכירים בעבודה שנעשתה, ואני גם חושב שאנשים קיבלו את הדוח וקראו. אני הייתי רוצה דווקא להיכנס למסקנות ולהמשיך.

ברשותך אדוני היושב ראש, האם השופטת פריש בדיון על המסקנות תוכל לומר מה הם הליקויים או הפגמים המבניים שחשבתם שגיליתם, ולכן הביאו למסקנות האלה.

חבר הכנסת יוסי יונה, אני מבקש שתגיד את זה איך שהיא רוצה. אחרי זה אנחנו נתבטא ואפשר יהיה גם לשאול שאלות.

כי אז נהיה יותר - - -

אולי כדי להפיס את דעתך, אני אגיד במילה את מה שאני רוצה להתחיל להגיד. לא מצאנו ליקויים, לא היו בעיות. הערוץ התנהל באופן מסוים, שחשבנו שבעידן הנוכחי, לאחר 10 שנים, בהתחשב בשינויים הטכנולוגיים, החברתיים ובמטרות החוק ובמטרות הקמת ערוץ הכנסת, יש מקום לשינויים. אנחנו דווקא הלכנו על דרך החיוב, אני מוכרחה לציין את זה באופן מפורש.

היו דילמות – יושב ראש הוועדה, היו דילמות לאורך הדרך, זה לא היה נקי ממחלוקות בתוך הוועדה, וזאת דרכה של ועדה. סופו של דבר שהגענו למסקנה חד-ערכית ברוב מוחלט, למעט דעת מיעוט בעניינים כאלה ואחרים, אבל זאת דרכה של ועדה, וזה רק מלמד על האופי השונה של האנשים. באופן כללי פעלנו למציאת פתרונות שישקפו את מגוון הדעות, אבל שיכילו המלצות ליישום אופרטיבי של דעת הרוב.

ההמלצות עוסקות החל בתכלית ערוץ הכנסת, עבור למאפייני השידורים - - -

אם לא היו ליקויים, למה צריכים שינויים?

היא הסבירה, אבל תן לה להגיד בבקשה את ההמלצות. חבר הכנסת עבדאללה, אני מבקש לתת לה לסיים את דבריה.

יש התאמה לעידן החדש - - -

ההמלצות עוסקות החל בתכלית ערוץ הכנסת, עבור למאפייני השידורים שיובאו בו, כלה בגוף המשדר והרגולטור שלו, והכול תוך שהוועדה ראתה לנגד עיניה שני ערכים מרכזיים: האחד – שקיפות מרבית ומהימנה של עבודת הכנסת והבטחה והגברה של נגישות העבודה הפרלמנטרית לציבור. ככלל, הוועדה היתה ערה לכך שערוץ הכנסת הוא ערוץ ייחודי, ושיש להגדיל את היקף התכנים הפרלמנטריים המועברים בו, בשים לב לכוונת המחוקק, עוד בעת חקיקת החוק לפני יותר מעשור – זה מצד אחד, והבנת השינויים הטכנולוגיים והחברתיים שחלו בעשור שחלף.

יצוין כי ערוץ הכנסת – וכך ראתה זאת הוועדה – הוא ערוץ ייחודי, שמצד אחד יש לשמר את עצמאותו העיתונאית, אך תוך הבנה שזה ערוץ של הכנסת.

הוא לא של הכנסת, הוא של הציבור. זה שורש המחלוקת.

לא מטעמה של - - -

לא, אני מתקן אותך גברתי. הוא ממומן מכסף ציבורי - - -

חבר הכנסת רוזנטל, אתה תקבל את הזמן להגיב.

זה שורש המחלוקת.

אבל הזמנו את השופטת להגיד את דעתה.

בסדר, אני רק מתקן אותה.

לא, אתה לא תתקן. היא תגיד את דעתה, ואתה תעיר את הערותיך. אתה את הערותיך תעיר אחר כך.

כך הוועדה תפסה אותו, זאת הבעיה.

אבל זאת הערה, שהיא הערה מהותית.

סליחה, אני אורחת ונוהגים לכבד אורחים.

נכון, וכך יהיה בוועדה הזאת.

סליחה, קריאות ביניים זה דבר פרלמנטרי מקובל.

חברת הכנסת יחימוביץ.

רק פתחתי את הפה. אתה נוזף בי בחומרה על ההברה הראשונה שהוצאתי מפי.

אם את חושבת שזה נקרא נזיפה בחומרה, את לא מכירה אותי מספיק טוב.

אני רק רוצה להעיר, שקריאות ביניים זה כלי פרלמנטרי מקובל וראוי.

היות ואני מכירה את העיקרון, בכל זאת אני מבקשת לאפשר לי לסיים.

השופטת פריש, אני מבקש רגע שקט מכולם, כי אני הולך להסביר איך הדיון הזה יתנהל. כרגע חברי הכנסת לא פורצים לדבריה של השרה פריש.

היא לא שרה.

השופטת פריש בדימוס.

אם היא היתה שרה, אפשר היה.

אתה יודע? בזה אתה צודק. אם היא היתה שרה, הייתי מרשה לך להתפרץ. היא כרגע אורחת בוועדה, היא עשתה עבודה ציבורית, שהיא כרגע מציגה אותה לתפיסתה. כל הערה שתרצה להציג אחר כך, בשמחה תקבל את הבמה. בבקשה, אני מבקש מהשופטת, עדין לא שרה בדימוס, לא להתייחס להערות ביניים ולהמשיך במסקנות כפי שאת רואה אותן.

קודם כל תנוח דעתכם, אני לא שרה ואני לא אהיה שרה.

אבל אז היו יכולים להפריע לך בקריאות ביניים.

רק שתי מילים – ערוץ הכנסת הוא לא ערוץ מטעם הכנסת, הוא ערוץ של הכנסת - -

לתפיסתך, הכול לתפיסתה, בסדר? בלי הערות.

הכול לתפיסת הוועדה. מטרת הערוץ, יש לו מטרה ברורה, ולשם כך הוא גם ממומן מכספי ציבור. מטרתו היא להנגיש את הכנסת לציבור, כפי שהיא, לטוב ולרע. המטרה איננה לשבח ולהלל, אבל אמרנו שמצד אחד צריכה להיות הנגשה, צריכה להיות שקיפות, הערוץ צריך להיות כלי שיביא לציבור את כל מה שמתרחש בכנסת, הן בתוככי הכנסת והן בעבודה שנלווית לכנסת, זה מצד אחד. המטרה איננה לשבח ולהלל, אבל – כך קבענו וכך המלצנו – שצריך לשמר את כבוד המוסד כמוסד, בלי שייפגע הסיקור התקשורתי העובדתי. אנחנו פעלנו לאיזון ראוי בין מצד אחד שקיפות, לבין מצד שני מכובדות של המוסד, של המוסד אני חוזרת ואומרת – של המקום, של הבית. לכן מצד אחד קבענו וחיזקנו את מעמד הכנסת כישות, מצד שני נתנו אפשרות לסקר את כל המתרחש, לרבות כל מה שנאמר בתוככי הכנסת מצד כל אחד ואחד מחברי הכנסת.

אנחנו דיברנו – וזה עניין מאוד מרכזי בדוח – על מניעת ביזוי הכנסת בשידורי ערוץ הכנסת, כמובן כשאין בהוראה הזאת כדי לפגוע בחופש העיתונאי של הערוץ בכל הנוגע לסיקור העובדתי של הנעשה בכנסת.

כל דיוני התקציב זה ביזוי, אז לא ישדרו את דיוני התקציב?

מה אתה רוצה? דואגים לכבודך, שלא יבזו אותך...איזה טענות יש לך?

כל ההמלצות שלנו, שלמעשה נתנו מענה לאפשרות לחשוף את העבודה ואת כל מה שמתרחש בזמן אמת בפני הציבור בכל האמצעים הטכנולוגיים הרלוונטיים היום קיבלו ביטוי בהצעת החוק, כפי שתוצג ותפורט על ידי עורכת דין בנדלר. למעשה, דוח הוועדה קיבל מקום לעיון וללימוד אצל הנהלת הכנסת, אצל יושב ראש הכנסת. רוב ההמלצות התקבלו, והכול בא לידי ביטוי, כפי שאמרתי, בהצעת החוק.

אני רוצה לסכם. אני לא אכנס לפרטים, כי עורכת דין בנדלר בסיכום אתי אמרה שהיא תיכנס לסעיפים הרלוונטיים, שמשקפים את מה שאמרתי. אני רק אומר לסיכום, שההמלצות שלנו נתנו מיקוד לעבודה הפרלמנטרית שנעשית כאן בכנסת, דבר שלטעמנו בסופו של דבר יהיה אמצעי להגדלת אמון הציבור ברשות המחוקקת ולחיזוק ערכי הדמוקרטיה, וזה בדיוק כמטרת החוק בחקיקה הראשונית שלו לפני יותר מעשור שנים, בהתאם למטרה שהובילה לחקיקה, ואפשר לראות את זה בדברי הכנסת עוד מלפני 11 שנה.

אני רוצה כרגע לסיים בזה, אלא אם כן תהיינה שאלות. אני רוצה להודות לכל חברי הוועדה הציבורית שהיו אתי, לכל הצוות המקצועי ולכם שנתתם לי את ההזדמנות בכל זאת לבוא ולומר כמה דברים על עבודת הוועדה. תודה רבה.

תודה רבה לשופטת שרה פריש, מפה הבלבול דרך אגב...אנחנו נעבור ליועצת הוועדה אתי בנדלר, היועצת המשפטית שתעבור על ההצעה לשינוי.

תודה רבה, שלום לכולם. אני מזכירה שהדיון שהחל עכשיו בוועדה נועד להכנת הצעת חוק מטעם ועדת הכנסת לקריאה הראשונה. כפי שאמרה השופטת פריש, הנוסח המונח בפניכם הוא תוצאה של המלצות הוועדה, שעליהן דיברה השופטת פריש, בשינויים שעליהם החליט יושב ראש הכנסת. עורך דין איתי עצמון ואני כנציגי הייעוץ המשפטי של הכנסת ליווינו את דיוני הוועדה הציבורית לצורך מתן ייעוץ משפטי וניסוח החלטות הוועדה והיושב ראש בהצעת חוק זו.

נוסח ההצעה הזאת הופץ לפני כשבועיים, אולי טיפה יותר, לגורמים שונים, ובהם משרדי הממשלה וגופי שידור. הוא פורסם גם באתר הוועדה, וכבר אתמול קיבלנו שני מכתבים, גם מהמועצה לשידורי כבלים ולוויין, גם מד"ר תהילה אלטשולר מהמכון לדמוקרטיה, שגם היא הופיעה בפני הוועדה. כבר ראינו שאכן יש מקום לאיזה שהם תיקונים, ככל שנמליץ עליהם בפני הוועדה.

אני רוצה להזכיר, שככלל שידורי טלוויזיה – במאמר מוסגר אני אגיד, שגם שידורי רדיו חוץ מאשר גל"צ – מוסדרים בחקיקה. בפועל ישנם חמישה חוקים עיקריים, שמסדירים את שידורי הטלוויזיה: הראשון הוא חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, שמסדיר את השידורים הרב-ערוציים בכבלים ובלוויין, הוט ויס, וכן את הערוצים הייעודיים; חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, שמסדיר את השידורים המסחריים, ערוץ 2 ו-10; חוק רשות השידור, 1965 שמסדיר את שידורי רשות השידור, ובקרוב יחליף אותו ב-30 בספטמבר 2016 חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד-2014, שמסדיר את שידורי תאגיד השידור הישראלי; חוק נוסף הוא חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, שעניינו הפצת שידורי טלוויזיה באמצעות תחנות ספרתיות, מה שמוכר בז'רגון כעידן פלוס, אבל גם בו יש התייחסות לסוג נוסף של ערוצים, שנקראים ערוצים נושאיים, אלה ערוצים שלא הצליחו לקדם את הקמתם, למרות שהטיפול בהם נכנס באופן דחוף ביותר במסגרת חוק ההסדרים משנת ; והחוק הנוסף זה החוק שאנחנו דנים בו, חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת משנת 2003, שהוא מסדיר את שידורי הטלוויזיה מהכנסת. ק שידורי טלוויזיה מהכנסת משנת 2003 שמסדיר את שידורי הטלוויזיה מהכנסת. אני מציינת כבר עכשיו בתחילת דברי, שבהתאם לחוק הזה, הרגולטור של שידורי טלוויזיה מהכנסת הוא המועצה לשידורי טלוויזיה ולוויין, והיא בוחרת במכרז את הגוף המשדר בערוץ.

גם היום זה כך?

כן.

גם בחוק הנוכחי?

כן, אני אסביר בדיוק.

אלא אם כן עד אז היא תוחלף על ידי ברית המועצות.

נכון, אני אתייחס לזה בהמשך – אם לא היום, בהמשך הדיונים. היא בוחרת, כאמור, את הזוכה במכרז ונותנת לו רישיון לשידורים בערוץ הכנסת.

בעל הרישיון הנוכחי, שנבחר כאמור במכרז, קיבל רישיון לתקופה כוללת של 10 שנים, שהיו אמורים להסתיים בנובמבר 2016. לבקשת הכנסת, נעתרה המועצה לשידורי כבלים ולוויין והאריכה את תוקף הרישיון הזה בחצי שנה, דהיינו עד תחילת מאי 2017. הרעיון בבקשת הכנסת להארכת תקופת הרישיון היה לאפשר לוועדה הציבורית להשלים את דיוניה, ליושב ראש לבדוק, להחליט איזה מההמלצות הוא מקבל, כשעד מאי 2017 צריכים להסתיים מספר תהליכים – קודם כל, הצעת החוק הזאת שמתחילים להכין אותה כרגע לקריאה הראשונה, צריכים כל ההליכים להסתיים, קבלת החוק בתיקונים אלה או אחרים שעליהם תחליט הוועדה בקריאה שנייה ושלישית; צריכים להתאים לאחר מכן, ככל שיהיה צורך, את תקנות שידורי טלוויזיה מהכנסת לחוק המתוקן שקבעה ועדת הכנסת, ככל שיהיה צורך בכך. המועצה לשידורי כבלים ולוויין, שקובעת כללים מכוח החוק, הכללים האלה צריכים כמובן לתאום הן לחוק והן לתקנות, ייתכן שהיא תצטרך לתקן את הכללים, להכין את המכרז, לפרסם אותו, לבחור – הכול על ידי המועצה כמובן – את הזוכה במכרז, ולתת לו זמן מספיק להיערכות לעלות לאוויר, ככל שזה לא יהיה בעל הרישיון הנוכחי. כל זאת כאמור עד מאי 2017, ולכן נראה שבסך הכול אנחנו נמצאים בסד זמנים מאוד רציני.

אני אקדים מספר מילים כלליות על החוק הקיים. הדיונים לצורך גיבוש הצעת החוק החלו בתקופת כהונתו של אברהם בורג כיושב ראש הכנסת, וחבר כנסת דאז, הנשיא היום רובי ראובן ריבלין, שהיה שר התקשורת, והם הסתיימו – החוק התקבל – בשנת 2003, כשראובן רובי ריבלין היה יושב ראש הכנסת. היו אז הרבה מאוד דיונים. אני ליוויתי גם אז את הדיונים והכנת הצעת החוק הזאת הן לקריאה הראשונה והן לקריאה השנייה והשלישית, והתכלית שעמדה בבסיס החוק היתה משולבת: מצד אחד, ההוגים של הערוץ הזה ביקשו לייחד ערוץ שיוקדש לשידורים מהכנסת ולתכנים הקשורים בעבודת הכנסת, בהתחשב במעמדה הריבוני של הכנסת כרשות המחוקקת, וחיזוק אמון הציבור בבית המחוקקים, כשכל האבות המייסדים של החוק – אם אפשר לקרוא לזה כך – חשבו שעצם חשיפת הציבור לעבודה הפרלמנטרית שנעשית בכנסת והנגשת הציבור לעבודה הזאת תביא לחיזוק אמון הציבור בכנסת. התפיסה היתה שהערוצים הכלליים משדרים רק את הקטעים הצהובים, הקטעים שעושים רעש תקשורתי, ובעצם הציבור לא נחשף לרוב העבודה שנעשית בכנסת.

עיקרון יסוד נוסף שעמד בפני כל מי שהיה מעורב בחקיקת החוק היה למנוע הקמת ערוץ, מה שנקרא ערוץ מטעם, ערוץ שתכניו מוכתבים על ידי הכנסת או מי מטעמה. זה ממש היה עיקרון יסוד בחקיקת החוק הזה. היתה הסכמה לכך, ששמירה על אובייקטיביות ושקיפות והימנעות מהתערבות בתכנים הם מנשמת אפו של שידור ציבורי איכותי ואמין, וכל חברי הכנסת ללא יוצא מן הכלל, ראו בערוץ הזה סוג של שידור ציבורי.

וכאן אולי אני רוצה לרגע לדייק במה שאמרה כבוד השופטת פריש בקשר לשמו של הערוץ. השם היה שונה, זה עבר גלגולים, חשבו על הערוץ המשטרי, ערוץ הדמוקרטיה, בסופו של דבר נבחר השם ערוץ הכנסת, אבל תוך הדגשה שלא מדובר בערוץ של הכנסת, אלא בערוץ שתכניו הם נושאים שהכנסת דנה בהם, ממש כמו שערוץ הבריאות איננו ערוץ שנותן בריאות, אלא ערוץ שתכניו הם נושאים בריאותיים. כדי לשמור על העקרונות שדיברתי עליהם קודם, נכללו בחוק הסדרים שונים, שביטאו איזון בין הרצון למנוע מעורבות פוליטית לבין הכוונה לאפשר בכל זאת לכנסת להשפיע על מאפייני הערוץ והשידורים בו, להבדיל מפיקוח שוטף על תכניו.

אפשר להחזיר את השם הערוץ המשטרי? זה יותר קולע בימים האלה.

נעביר את זה לחוק העמותות, זאת תהיה חבילה - - -

בהמשך הדיונים אני אנסה להצביע בפני חברי הכנסת על כל ההסדרים הכלולים בחוק עצמו, שבאו להבטיח את העקרונות שדיברתי עליהם עכשיו.

בהצעת החוק המונחת עכשיו לפניכם נעשה ניסיון להגביר את השקיפות ואת הנגישות לעבודה הפרלמנטרית, וככל שהוועדה ראתה את זה לפניה והיושב ראש, כל זאת בלי לפגוע בחופש העיתונאי.

אני אתייחס עכשיו רק להצעות העיקריות, ממש לעיקרי ההצעות הכלולות בהצעת החוק ברמת כותרות או עקרונות בלבד, שבשלב הבא של קריאת ההצעה נתייחס כמובן לכל סעיף וסעיף באופן יותר מפורט.

הנושא הראשון שכבר הוזכר הוא הרחבת פלטפורמת השידורים. החוק כנוסחו היום מתייחס לשידורי טלוויזיה בלבד, כך כותרתו וכך סעיפים שונים בחוק מתייחסים לשידורי טלוויזיה בלבד, והתיקון המוצע, ככל שהוא יתקבל על ידי הוועדה, יחייב את הגוף המשדר, מי שייבחר במכרז שתפרסם המועצה ותיתן לו רישיון, הוא יהיה חייב להקים אתר אינטרנט ייעודי ולשדר לו בין היתר את כל דיוני הוועדות, שדיוניהן אינם צפויים. חברי הכנסת בוודאי מכירים את זה, עד כה, עד היום יש אולם אחד, אולם נגב כידוע, שהדיונים בו צולמו ושודרו בשידור ישיר בערוץ הכנסת. בנוסף, לאחרונה, החל בעל רישיון לצלם דיוני ועדות במלואם גם באמצעות מצלמת כתף ולשדרם בערוץ הכנסת בשידור טלוויזיוני ראשוני שאינו שידור חי. ברישיון של הגוף המפעיל נקבע, שעליו לצלם ולשדר שידורי ועדות בימים שני, שלישי ורביעי, אז מתקיימות ישיבות הוועדות, ובמכסה מסוימת גם בימים ראשון וחמישי, כמובן ככל שמתקיימים דיוני ועדות באותם ימים.

ממש בימים אלה חל שינוי – חברי הכנסת בוודאי יודעים את זה – משום שבכל חדרי הוועדות הותקנו מצלמות לשם שידור הוועדות באינטרנט, אבל המצלמות שהותקנו מאפשרות שידור באיכות גבוהה High Definition, והמשמעות היא שניתן לשדר את החומר הזה שמצולם באותן מצלמות לא רק באינטרנט, אלא גם בטלוויזיה. הכוונה היא אפוא להגדיל את מספר דיוני הוועדות, שישודרו בערוץ הטלוויזיוני של ערוץ הכנסת, ובמקביל לאפשר צפייה בכל דיוני הוועדות באתר של ערוץ הכנסת שיוקם, וכמובן גם באתר האינטרנט של הכנסת.

נושא נוסף הוא תיקון סעיף המטרות וההגדרה משדרים נוספים. החוק כיום מבחין בין שני סוגי שידורים: שידורי הכנסת, שכוללים את שידורי המליאה, הוועדות ואירועים ממלכתיים ומשדרים מוספים. המשדרים המוספים זה כל יתר התכניות, שאינן שידורי הכנסת. דרך אגב, מכאן ואילך כל אימת שאני אדבר על ערוץ הכנסת, הכוונה תהיה לשידורים בטלוויזיה ולתכנים ולשידורים שיהיו באתר האינטרנט שיוקם.

עד היום החוק לא הבטיח זיקה בין תוכן המשדרים המוספים לבין העבודה הפרלמנטרית. עתה, בהתאם להמלצות הוועדה, מוצע להבהיר שצריכה להיות זיקה כזאת בין העבודה הפרלמנטרית לבין השידורים, לבין המשדרים המוספים, שהרי זה היה בסופו של דבר הרעיון בהקמת ערוץ הכנסת. אבל כבר עכשיו אני אציין שהזיקה הנדרשת היא – וכאן אני ממש מצטטת – למגוון היבטי עבודת הכנסת, דהיינו ההגדרה היא רחבה ביותר. כדי להנגיש את שידורי המליאה לציבור בצורה המיטבית, מוצע לחייב את משדרי הגוף המשדר ללוות את שידורי הטלוויזיה של דיוני מליאת הכנסת בכיתוב הכולל מידע - - -

בעיות קואליציוניות...

טיבי הצטרף לקואליציה, הם אומרים שיש בעיות קואליציוניות...

לא, טיבי בדברים מסוימים בלבד, שאנחנו מסכימים מראש, בקואליציה.

אנחנו יודעים לפי הקיזוזים.

כמו שאתם בקואליציה בדברים מסוימים, מה הבעיה?

ובכן, אחת ההצעות היא לחייב את הגוף המשדר ללוות את שידורי הטלוויזיה של דיוני מליאת הכנסת בכיתוב, הכולל מידע ודברי הסבר על מהות הדיונים.

הנושא של מניעת ביזוי הכנסת בשידורים, אני מניחה שזה יהיה הסעיף הקונטרוברסאלי ביותר.

לא לא, רק אחד מהם, אין צורך לעשות אפליה בין סעיף לסעיף.

יש כמה, יש אי אלו.

על כל פנים, בשלב זה אני רוצה להדגיש שני דברים בלבד: אחד – מדובר במניעת ביזוי הכנסת כמוסד, כבית הנבחרים של המדינה, ולא של חברי הכנסת כיחידים. התפיסה שעמדה בבסיס ההצעה, אם מותר לי לשמש שופר לדיוני הוועדה הציבורית, שביזוי הכנסת או ביזוי הרשות המבצעת או ביזוי הרשות השופטת כמוסדות, פוגעת באמון הציבור, ברשויות השלטון של המדינה ומערערת את ערכי היסוד של הדמוקרטיה.

יקימו גם ועדה לענייני ביזוי? תהיה ועדה כזאת? מי יקבע מה הוא ביזוי בכלל?

מי שקובע הכול זה הרגולטור שהוא המועצה.

שניים – בהתאם לאותה תפיסה, לא מדובר בהגבלת החופש העיתונאי, ככל שמדובר בסיקור עובדתי הנעשה בכנסת. כך, גם אם נעשית פעילות שיש בה כדי לבזות את הכנסת, ניתן יהיה כמובן לסקר זאת.

שוב, במאמר מוסגר, מדברי הוועדה הציבורית, לא נטען בשום שלב ולא נאמר שהיה עד כה איזשהו ביזוי בשידורי ערוץ הכנסת. למרות זאת, הוועדה היתה סבורה שראוי לשלב סעיף כזה בחוק המוצע.

סעיף נוסף, שאני מניחה שיישמעו לא מעט עמדות חלוקות לגביו, הוא הסעיף המתייחס להרכב המועצה.

- - - ולהוסיף ארבעה חברים למועצה, מה פתאום.

אני רוצה לציין לגבי חברי המועצה, שקיבלתי היום מכתב מיושב ראש המועצה לשידורי כבלים ולוויין, שלצערה לא יכולה היתה להשתתף פה היום. היא ביקשה שהנושא הזה יידון בפגישה הבאה, שאליה היא תגיע וכמובן תרצה לשמוע.

בסדר, אמרנו שהיום מדברים על העקרונות ולא על הסעיפים.

אני רק מציין, שהדבר הזה יידון יותר בפרוטרוט בפגישה הבאה.

סעיף 4ב "לשם הפעלת...ארבעה חברים נוספים".

רק לעניין ערוץ הכנסת.

אני יודע, תאמין לי שזה יותר גרוע אפילו.

זה בהתנדבות.

בסדר, אני אחר כך אדבר על זה.

אני אעמוד על זה בהמשך בהרחבה.

רוזנטל, הנציגים האלה זה בהתנדבות, לא?

מה זה התנדבות...גם להיות יושב ראש ועדה זה התנדבות, ועדיין זה כיבוד, כשממציאים ועדות לחינם.

בוועדה כל חבר כנסת מקבל משכורת, אז מה זה קשור? הוא מקבל משכורת, זה לא נכון, הם לא עובדים בהתנדבות.

אני רק רציתי להמחיש, שלקבל כבוד ויקר לא - - -

את הדיון על הוועדות נקיים ביום אחר בוועדת הכנסת. אנחנו חוזרים לנושא הערוץ.

הייתי מצפה שזה כבר יהיה.

אני אומר רק כמה מילים על ההצעה הזאת, מה עמד מאחוריה, ומדוע הוועדה החליטה להמליץ על מה שהיא המליצה. כפי שהסברתי, יש היום מספר חוקים שמכוחם יש שידורי טלוויזיה, ולכל סוג של שידורים יש רגולטור שלו, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו מכוח חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו מפקחת על הערוצים המסחריים, המועצה לשידורי כבלים ולוויין מכוח חוק התקשורת (בזק ושידורים) מפקחת על השידורים בטלוויזיה הרב-ערוצית, לרבות הערוצים הייעודיים, הוועד המנהל של רשות השידור בעבר ועם תחילת פעילותו של תאגיד השידור הציבורי, המועצה שהוקמה לפי חוק השידור הציבורי, זאת אומרת יש היום לכל סוג של טלוויזיה את הרגולטור הייעודי שלו, שמיותר לציין שלמעט מנגנון מתקדם שקובע בחוק השידור הציבורי הישראלי את כל המועצות מינתה הממשלה; מינתה וממנה הממשלה, ואני חייבת לומר, שבימים אלה נידונה בוועדת הכלכלה הצעת חוק, לפיה המועצה לשידורי כבלים ולוויין והרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו יהפכו למועצה אחת, למועצה לשידורים מסחריים. גם שם מוצע שאת חבריה תמנה הממשלה.

ועדת איתור כמובן.

בוודאי.

כן כן, במגבלות.

יש לנו עוד כשעה לדיון, וחשוב לי שחברי הכנסת גם כמובן יקבלו מספיק זמן.

אתה רוצה שאני אקצר?

תקצרי בבקשה.

אני לא יודעת מה עם האחרים, אבל לי לא אכפת לשמוע בקפידה רבה ולהתחיל לדבר בישיבה הבאה.

את המסמך כולם קיבלו, קראו, זה גם הגיע לציבור. יש פה אנשים שהגיעו גם מהציבור שרוצים להתייחס. אני חושב שאנחנו מקבלים סקירה טובה, אבל - - -

אין לי עוד הרבה דברים, אני ארחיב בעניין המועצה, כשהוועדה תדון בסעיף הזה. אני רק אגיד אולי בכל זאת שתי מילים, שבעת חקיקת החוק בזמנו היו התלבטויות קשות ביותר, מי ראוי שיהיה הגוף הרגולטור על ערוץ הכנסת. עלו כל מיני רעיונות. אני יכולה לספר לכם, שבעת הקריאה השנייה בהצעת החוק התקבלה הסתייגות של חבר כנסת שהציע שאת המועצה הרגולטור לערוץ הכנסת תקים ועדת הכנסת בכלל.

דווקא מצא חן בעיני...

אני ראיתי איך העיניים שלך מתגלגלות בשביעות רצון...

עלו כל מיני רעיונות. בין היתר, בהצעת החוק המקורית גם היתה כלולה הוראה של המועצה לשידורי כבלים ולוויין, יתווספו אליה ארבעה חברים. דרך המינוי שלהם היתה שונה - - -

- - -

רק לצורך הדיונים בערוץ הכנסת, אך ורק לצורך הדיונים המתקיימים בערוץ הכנסת.

מאוד בעייתי.

כמה עכשיו יש?

היום יש 13 חברים במועצה לשידורי כבלים ולוויין, ובהתאם להצעת החוק בברית המועצות במועצה המאוחדת, בהתאם למוצע, יהיו 11 חברים. על כל פנים, הרעיונות שהועלו הם לא רעיונות חדשים.

רק לדיונים בערוץ הכנסת התווספו ארבעה, כל היתר לא יגיעו, ושם אפשר יהיה לעשות מה שרוצים.

בסופו של דבר, בנוסח שהתקבל, כפי שידוע לכולם, המועצה היא המועצה המקורית. על ההיסטוריה ועל השיקולים אני אספר לכם כשנגיע לדיון בסעיף הזה.

בהצעת החוק עוגנה המלצת הוועדה הציבורית לחייב את הגוף המשדר לתרגם את כל השידורים – הן שידורי הכנסת והן השידורים המוספים, מה שלא קיים היום, אלה שאינם בשידורי חי כמובן – לערבית ולעברית לפי העניין.

ההצעה האחרונה שאני אזכיר כרגע היא ההצעה להתמקד במי שקיבל רשות דיבור מטעם היושב ראש לצלם אותו ולהראות אותו, ולא רק להשמיע קולו, כל עוד הוא מדבר ברשות היושב ראש.

למליאה? אנחנו מדברים על שידורי המליאה?

במליאה, אני מדברת על שידורי המליאה בלבד. לוועדה הציבורית הגיעו תלונות של חברי כנסת, שראו את עצמם מאוד נפגעים מכך, שכשהם נושאים נאום ברשות היושב ראש ויש איזשהו אירוע, נכנסת אישיות חשובה - - -

אוי ואבוי, מי חברי הכנסת שזה כל כך מעליב אותם ופוגע בהם?

ביקשו לשמור על עילום שמם.

אה, עילום שמם? בושה וחרפה, באמת. מי שדורש כבוד, לא יזכה לכבוד.

זה קרה גם בנאום בכורה של חבר כנסת, ולכן הוועדה המליצה על הנושא הזה.

חוסר הבנה של חופש ביטוי.

אני מוכרחה לומר, שככל שהיושב ראש יורה על כך, נעשתה סקירה לגבי הנעשה בפרלמנטרים בעולם, והסתבר שזו לא הוראה מיוחדת שמוצעת לפרלמנט הישראלי.

אז מה? גם תקציב דו-שנתי זה המצאה ישראלית, והממשלה מתגאה בזה מאוד מאוד. אני סיימתי את דבריי, תודה.

תודה רבה. אנחנו כסדר גודל של כשעה לסיום הדיון הראשון. אני אתן עכשיו כחצי שעה כדי שחברי הכנסת ידברו. אחרי זה אני ארצה לשלב גם את מי שהצטרף אלינו מהציבור.

אני רוצה להתייחס לכמה דברים. ראשית, אתנו נציגי ערוץ הכנסת. אני אומר לכם פה את חוות דעתי האישית, אני מאוד נהנה מהערוץ – גם להשתתף וגם לצפות. אם דיברנו על נושא הביזוי, וזאת דרך אגב לא רק דעתי האישית, שאלתי אנשים האם היה מקרה, לא היה מקרה, זה לא שסעיף הביזוי קם בגלל ערוץ הכנסת הנוכחי, ממש לא. אני חושב שבעניין הזה צריך לעשות הפרדה, שאנחנו יוצאים למכרז חדש, לא יודעים מי יהיה הזכיין שיזכה במכרז, ולכן אני לא הייתי רוצה שייקחו פה הנחות ביחס לערוץ הכנסת הקיים במידה מסוימת. נכון שיש לנו היסטוריה ואיזושהי התנהלות שאנחנו יכולים להתייחס אליה, אבל בסופו של דבר יכול להיות שזה יהיה אותו זכיין ויכול להיות שיהיה זכיין חדש. אנחנו צריכים לדעת שמה שאנחנו בונים היום הוא כלפי זכיין חדש, שאנחנו עוד לא יודעים מי הוא. אני לפחות כבר אמרתי, שברמה האישית מערוץ הכנסת הנוכחי מאוד נהנה וממליץ לאנשים לצפות – אם מותר לי אני לא יודע, אבל זה לגבי העניין הזה.

לגבי נושא נוסף שצריך להבין, ואת זה אני אומר לחברי הוועדה, אנחנו לא לבד במקום הזה לקבוע איך הערוץ הזה ייראה, יש מועצה לשידורי כבלים ולוויין שהיא זו שמוציאה את המכרז, היא הגוף המקצועי עם הניסיון בניהול של ערוצים, ואנחנו צריכים לשים לב מתי אנחנו חושבים שהמחוקק תפקידו להיכנס בחקיקה אפילו אם זה לתוך המכרז, אז לתוך המכרז, ומתי אנחנו משאירים את הנושא לזרוע המקצועית, שזו המועצה.

אני רוצה להתייחס למספר דברים שכבר פנו אלי בעניינם ואני רוצה שיעלו לסדר-היום, ואנחנו נדבר עליהם גם בהמשך. בנושא סעיף הביזוי, קודם כל צריך להבין שאנחנו לא מדברים פה על ביקורת כלפי חברי כנסת. ביקורת כלפי חברי כנסת היא פתוחה, חופשית וגם אם היא פוגעת – לצורך העניין, אם חבר כנסת הרגיש שנפגע בצורה כזאת או אחרת, זכותו לפנות לטיפול בעניין הזה, אבל זה לא בא להתייחס לנושא הביזוי. נושא הביזוי בא בעניין שכולנו שותפים לו – אולי לא, אני אשמח לשמוע אם אנשים חושבים אחרת, אבל אני חושב שאף אחד לא רוצה לראות ערוץ כנסת, שבצורה כזו או אחרת מבזה את מוסד הכנסת. מה הבעיה? למה זה עורר כל כך הרבה רעש? כי הסעיף הזה הוא מאוד כוללני, הוא איזשהו סלוגן, שקשה להבין אותו, קשה לכמת אותו. אני חושב שאחד הדברים שאני ניסיתי לעשות זה לפרט אותו לתת-סעיפים או לנסות להעביר את המסר. כמו שאנחנו אומרים – וזה קיים בחקיקה – שאת דגל ישראל לא מבזים, ומי שמבזה את דגל ישראל יש גם חקיקה כנגד הדבר הזה; אני חושב שגם את מוסד הכנסת, בוודאי ובוודאי כשמדובר על ערוץ כנסת שממומן על ידי הכנסת, ראוי שהנושא של ביזוי הכנסת כמוסד לא יהיה. זו דעתי, ואם החשש הזה שיש פה איזה ניסיון להשתקה או משהו כזה, נכון שניכנס ונדון בו וננסה לפרק אותו ולהסיר את המוקש הזה ממנו.

מספר נושאים נוספים, שגם אני בדקתי אותם בעקבות נושאים שעליו. אחד, הנושא של ערוץ מטעם, כמובן שאין כוונה שיהיה ערוץ מטעם. כשאני אומר ערוץ מטעם, אני גם מסתכל על הכיוון השני. יש בחוק הגדרה ברורה מאוד מה המקורות התקציביים של הערוץ, וצריך להבין את זה ואני אומר את זה פה לפרוטוקול. המקורות התקציביים של הערוץ זה רק מה שהכנסת מממנת והתשדירים לרשות השידור שהוא משדר. מעבר לזה, אסור לו מימון נוסף. מימון נוסף, הכוונה גם לא למימון פרטי, זאת אומרת: לא נכניס לפה זכיין שכדי לקבל ניקוד עודף במועצה לשידורי כבלים ולוויין, ילך למחיר שהוא הפסד ויצטרך להביא מימון פרטי מכיסו. אם הוא מביא מימון פרטי מכיסו, זה אסור על פי החוק, ופה היועצת מהנהנת בראשה.

חד-משמעית.

אנחנו לא נכניס לפה אנשים עם אינטרסים זרים, האינטרס הוא לשדר את התוכן, את הזיקה לכנסת, כמו שאמרנו, ואת חברי הכנסת, ובעניין הזה החוק מאוד מפורש וברור.

אתה רוצה להוריד את הסעיף של ההצעה הזולה?

סעיף ההצעה הזולה, במסגרת המועצה לשידורי כבלים ולוויין – אם מישהו מציע 5% הנחה, 10% הנחה, יכול להיות שפה יש איזושהי רלוונטיות להם. לא יכול להיות שיבוא מישהו ב-50% הנחה, שבעצם מממן מהכיס, כי זה אסור.

זה מה שהחוק אומר היום – התיקון החדש.

לפי מה שבדקתי עם היועצת – ואפשר יהיה לעבור על זה – אני אומר לך חד-משמעית, שלא נכניס לפה זכיין מפסיד. זכיין מפסיד זה אינטרס זר, שאני לא יודע לכמת אותו, לא יהיה פה.

אבל זה כתוב אחרת בהצעת החוק.

אז נתקן, אוקי?

- - - במהלך הדיונים כאן, אם יש משהו לא ברור.

כמו שלא יהיה פה ערוץ מטעם הכנסת ככנסת שבאה להכתיב תכנים, גם לא יבוא לפה ערוץ מטעם מישהו, שיחליט שהוא מממן את זה בשביל להעביר מסרים שלו – לא יהיה.

בסך הכול אני חושב שהעבודה שנעשתה על ידי היועצת המשפטית והשופטת בדימוס פריש, וכמובן יושב ראש הכנסת חבר הכנסת יולי אדלשטיין, אני חושב שהיא עבודה טובה, אני חושב שהביאו לפה תיקונים באמת ראויים. יכול להיות שאנחנו נדון פה ונמצא את הדברים שאנחנו רוצים לתקן ולהבהיר, זה לגיטימי, אבל בסך הכול צריך לזכור גם שיש לנו לוחות זמנים. דבר הזה צריך להיות מושלם לקריאה ראשונה בהקדם, אני הייתי מעדיף כמובן במושב הנוכחי. בסך הכול אני חושב שיש לנו תמונת פתיחה טובה. אנחנו נעבור להתייחסויות חברי הכנסת, חברת הכנסת שלי יחימוביץ בבקשה, כשלוש דקות כדי שיהיה זמן לאחרים.

סליחה יואב, אני רוצה לדבר יותר משלוש דקות, אנחנו מדברים על נושא מאוד מהותי.

את יודעת מה, חמש דקות זה בסדר?

לא, לא.

אבל יש פה עוד אנשים.

אני מקבלת את זה שיש עוד אנשים. מבחינתי, שידברו קודם האורחים ואנחנו נדבר בישיבה הבאה, לא אצה לי הדרך.

אם זה מקובל על חברי הכנסת, אני בעד.

יש רק דברים קונקרטיים שאני מבקש לומר, כי אני לא יודע אם היא תהיה נוכחת בדיון הבא.

אז נזמין אותה גם לישיבה הבאה.

תזמין אותי, אני אבוא, אני נהנית.

זה נושא כבד משקל.

אני לא רוצה להתייחס לסעיפים, אלא רק לרמה העקרונית.

אם כך, אני דווקא מקבל את הצעתה של חברת הכנסת יחימוביץ. אני אתן עכשיו חצי שעה לאורחים, זה ישאיר לנו כ-20 דקות.

לא יהיה זמן להתייחסויות.

אז בישיבה הבאה.

לאורחים זה שלוש דקות לדובר, ועל זה אני אקפיד. אנחנו באנו לשמוע אתכם גם היום, ואנחנו נתחיל עם נציגי ערוץ הכנסת, מר אבי וייס.

תודה אדוני, אני מציע שיושבת ראש דירקטוריון חברת החדשות תתחיל.

אני רוצה להגיד בקצרה את הדברים, שברובם אמרנו גם בפני ועדת פריש. קודם כל, אנחנו באים הנה כנציגי ציבור. אני מייצגת את הציבור, אני אחת מנציגי הציבור בחברת החדשות. לנו חשוב מאוד, שערוץ הכנסת, שהוא אולי לא הערוץ הנצפה ביותר, אבל הוא ערוץ מצוין. אני יודעת שהוא נצפה מאוד על ידי חברי הכנסת, הוא גם נצפה על ידי הציבור, והוא ערוץ טוב מאוד. אני חושבת שאם יש לנו מוצר, שהוא מוצר טוב מאוד, למה לשנות?

יפה עשה יושב ראש הכנסת, שאחרי 12 שנים הוא הקים ועדה ואמר: אוקי, חלו חידושים בשנים האלה, בואו תציעו לי מה לעשות. אז נכון שבאמת יש אינטרנט ויכול מאוד להיות שצריך יותר להרחיב את השידורים מהוועדות ולשדר יותר ועדות ולהסביר לציבור מה נידון בוועדות, כי כל מיני תקנות למיניהן הוא לא מבין. אבל אני חושבת שבכך אפשר היה לסיים את המלאכה, ולא היה צריך להוסיף דברים שרק מזיקים לעניין, ולמה אני מתכוונת? אל"ף, אני מתכוונת לסעיף שכבר דובר – ואני מניחה שעוד ידובר בו נכבדות – לסעיף הביזוי, כאשר כפי שאמר היושב ראש, לא היתה אפילו תלונה אחת מצד חבר כנסת אחד על ביזוי, אז למה צריך להכניס סעיף כזה? תמהני, לדעתי צריך למחוק אותו.

דבר נוסף, יש כאן תכניות נהדרות, שמצויות במסגרת המוספים – תכניות כמו חיידק פוליטי, הצוללת וראש בראש. הם לא כולם בזיקה מיוחדת לעבודת הכנסת.

מה לא בזיקה? מכל התכניות שאמרת, לדעתי כולם בזיקה לעבודת הכנסת.

לפרשנות שלך.

לפרשנות שלי.

לא, אנחנו לא יודעים, יכול להיות שיבואו ויגידו: עניינים פוליטיים זה לא זיקה לעבודת הכנסת, עבודת הכנסת זה חקיקה.

פיגועים, ביקורים של - - -

פיגועים זה לא זיקה לעבודת הכנסת.

אנחנו לא רוצים גם ערוץ חדשות מהצד השני.

אם יש פיגוע המוני, אתה לא יכול להתעלם ממנו בשידורי הכנסת.

מקובל, ואני מניחה שגם עליך אדוני היושב ראש, שהתכניות שהיום משדר ערוץ הכנסת הן תכניות מאוד טובות.

התכניות שאמרת, אני רואה זיקה לערוץ הכנסת.

יש לי הערה לעניין הזה, אני אעיר אחרי זה.

אבל זה לא בהכרח כך. אני באמת חושבת, שיכולים לבוא ולהגיד כל מיני עניינים פוליטיים, כמו שחברת הכנסת יחימוביץ אמרה – פיגועים זה לא שייך לעבודת הכנסת, הכנסת עבודתה חקיקה ותו לא, ולכן אני הייתי משאירה את המוספים עם התוכניות.

דבר נוסף אתם תשמעו בוודאי מיושבת ראש ועדת הכבלים, אני חושבת שלהוסיף עוד ארבעה נציגים למועצה הזאת זה צעד פוליטי, שאין לו מקום, בטח לא במסגרת ערוץ הכנסת. זה ממש מיותר לחלוטין.

דבר אחרון זה עניין התשלום, מכיוון שבהצעה החדשה כתוב שבהחלט מועצת הכבלים יכולה להתייחס להצעה הזולה ביותר, ואני רואה בכך סכנה גדולה. יכול לבוא איזה – אני לא רוצה להזכיר בכלל שמות – טייקון, אוליגרך, you name it, ולהציע הצעה זולה, לא יבדקו את התכנים, הצעתו תתקבל, ואני חושבת שזאת יכולה להיות בכייה לדורות.

תודה. אני רוצה רגע להתייחס לדברים שאמרת. לגבי הכסף, אמרתי לפני שאמרת את דבריך, אנחנו במקום הזה לא נהיה, יושבת פה היועצת המשפטית ואומרת שזה לא יהיה, לא נאפשר את הדבר הזה, וגם אם החוק לא ברור או צריך לעשות תיקון, זה יתוקן. אני חושב שכולם מסכימים לעניין הזה.

העניין של הכסף.

שלא יהיה מצב שמישהו יזכה במכרז בגלל הצעת מחיר של 50%. יכול להיות שהוא יקבל איזשהו ניקוד מסוים של עד נגיד קו של 10%.

זה לא יהיה הגורם המכריע.

וגם לא יגיע למצב שהוא הולך להפסד, כי אם הוא ילך להפסד, זה אומר שהוא מביא כסף מהבית, וזה אומר שיש לו אינטרסים, ואת זה אני לא רוצה.

הוא לא יביא מהבית, הוא יפנה לכנסת - - -

נכון - - -

תיכף תקבל את זכות הדיבור. ההערות שאנחנו אומרים פה לא בהכרח נוגעות לערוץ כפי שהוא מתנהל היום. אנחנו אומרים את זה כי יש סיטואציה שיהיה זכיין אחר, שאנחנו נשב אתו עוד שנה מהיום. במקום הזה אני חושב שראוי להבהיר לאותו זכיין, מה אנחנו מצפים ממנו. יכול להיות שאתם כערוץ פעלתם – וגם הבנתם אולי – אבל יכול להיות שיבוא מישהו חדש שלא יבין, ולכן אני חושב שזה כן ראוי ובעניין הזה אנחנו אולי חלוקים בדעתנו.

אני חושבת שקודם כל ראוי לבחור מישהו שמבין. אם הוא מראש לא מבין, זה רע מאוד.

זה תפקידה של מועצת שידורי הכבלים והלוויין במכרז.

רק הערה לגבי הסוגיה של התכנים וכמה החוק הזה הוא אבסורדי עכשיו, בנוסחו הנוכחי – זה לא הדברים שאני רוצה לשאת לגבי החוק. את לוח השידורים מאשרת המועצה. למועצה אתם מבקשים להוסיף ארבעה אנשים, שהם כולם פוליטיים, שבכל חוק שנוגע לשידורים אנחנו אומרים: רק לא אנשים פוליטיים, אבל פה בגלל המומחיות המיוחדת כביכול, אנחנו אומרים שניים ימונו מטעם יושב ראש הכנסת ושניים מטעמו של יושב ראש האופוזיציה.

שלי, יכול להיות שזאת תהיי את בסוף...

זה באמת לא פרסונלי, זה מבני לחלוטין, זה לא הגיוני – זה נרשם בפרוטוקול.

אני צוחק, אני מבהיר שזאת היתה בדיחה.

הם יהיו רוב. תקשיב, תשמע כמה זה אבסורדי. הרי במועצה הזאת שמונה 13 חברים באים בערך שבעה אנשים במקרה הטוב. יבואו הארבעה האלה והם ישתלטו על העניין בקלות. להם יש זיקה לאנשים פוליטיים, והם יחליטו מה ראוי לשדר ומה לא ראוי לשדר. המנגנון הזה על פניו, על פניו בלי קשר לשאלה מי בשלטון, הוא בלתי סביר.

אבל מצד שני אתה יכול לטעון כנגד, שאתה כן רוצה אנשים שבאים מהזירה הפוליטית עם הבנה.

נכון, אבל שלא ימנו אותם אנשים פוליטיים, שיש להם עניין בשידורי הערוץ.

היום המועצה מורכבת מאנשים פוליטיים?

היא ממונה על ידי אנשים פוליטיים, אבל זה אנשים לא פוליטיים בהכרח.

לא יושבים בה פוליטיקאים.

זה נציגים של השרים, לא?

לא.

רועי, נציגים של ארגונים חברתיים - - -

אני לא רוצה להעמיק, כי אנחנו רוצים לשמוע עוד.

אני צריך להצהיר גילוי נאות, אני הייתי מהאנשים שכתבו וחיברו את המכרז לערוץ 2, שזכה בערוץ הכנסת. אני מצוי היטב בסוגיות, ואני אומר לכם שזאת רק נקודה אחת, אבל בגלל שהיא כבר הועלתה, אני רוצה להראות לכם שהשינויים שאתם מבקשים לעשות הם שינויים לא אחראים, שלא נלקחו בחשבון.

לא, עם זה אני לא מסכים.

הערה אחת לשופטת, יש הבדל בין ערוץ ממלכתי לבין ערוץ ציבורי. פליטת הפה של השופטת, שאמרה שזה ערוץ של הכנסת פה, עם כל הכבוד, היא שורש אי-ההבנה הטוטלית של כל הוועדה הזאת לגבי מהות של שידור ציבורי.

לא אמרתי.

את אמרת שזה ערוץ של הכנסת, את אמרת את זה. זה לא ערוץ של הכנסת, גברתי, זה ערוץ של הציבור.

של הציבור.

זה בהבדל מרשות השידור, שהיתה כל השנים שידור ממלכתי – היתה שידור ממלכתי, לא שידור ציבורי.

היא ממומנת על ידי הכנסת, היא משקפת את הכנסת. היא ממומנת על ידי הכנסת.

היא לא משקפת את הכנסת, היא משקפת את הציבור – את הציבור.

יש לערוץ מטרה.

לדעתי, אתם לא הבנתם – וזה עצוב מאוד – מה ההבדל בין שידור ממלכתי לבין שידור ציבורי, וזה שני עולמות שונים.

מה לעשות, עצוב...

לתפיסתך, זה שידור ממלכתי, וזה אמור להיות שידור ציבורי.

מעניין שכל העיתונאים הגיעו.

לדיון בוועדת החוץ והביטחון מגיעים אנשי צבא לשעבר? להיות עיתונאי זה גאווה, עיתונות זה מקצוע בשירות הדמוקרטיה וזה לא גנאי.

יאיר לפיד לא פה, לא הגיע.

כן, אולי כי הוא לא עיתונאי...

אנחנו נדבר בהרחבה בדיונים הקרובים על הטעויות שנעשו פה, אבל עכשיו אני רוצה לשאול אותך תמי, זה דבר מאוד חשוב, כי עצמאות הערוץ הזה היא עקרונית – האם יש איזשהו מנגנון שמכתיב לערוץ מה לשדר, איפה, כמה, איך וכן הלאה, האם יש איזושהי התערבות בתכנים?

יש מכרז, ששם קובעים את התכנים, וזהו.

אני רוצה לשמוע את זה, כי זה שורש העניין – העצמאות.

נחמן, אתה תשמע עוד מעט, אני אתייחס לזה.

ירחיב מנכ"ל ערוץ הכנסת. אני רק מסכמת ואומרת, שבחלוף 12 שנים שהיו שידורים מצוינים, אני חושבת שכמו שאמרתי, אפשר להוסיף אינטרנט, שידורי ועדות, תרגומים, הסברים ותו לא, כל היתר מיותר. אני מעבירה את הדיבור לאבי וייס.

אני מנכ"ל חדשות ערוץ 2, ענף שלנו מתפעל את ערוץ הכנסת, ואורי פז שלצדי הוא מנכ"ל ערוץ הכנסת.

קודם כל רק כדי להבהיר, אנחנו באים הנה כשאין לנו מושג אם עוד כמה חודשים במכרז אנחנו זוכים או לא זוכים. בטח יהיו כך וכך מתמודדים, ולכן כל מטרת בואנו היא דאגתנו מהמלצות ועדת השופטת פריש. אנחנו מאוד מודאגים ולכן אנחנו פה, בלי קשר לעובדה אם נזכה או לא נזכה או מי יזכה.

כבוד השופטת, לעצם העניין, את דיברת על עבודת עומק שהוועדה עשתה במשך חודשים של דיונים. לי יש חילוקי דעות אתך לגבי עבודת הוועדה ועד כמה היא עמוקה.

או עד כמה היא מוטה ועד כמה נבחרו חבריה בקפידה כדי להגיע למסקנות מסוימות.

זה פשוט לא אמת. זה פשוט שקר וכזב.

הערה לא טובה.

את המילים שלי אני אומרת, והן על דעתי בלבד.

אני מבקש לתת לאבי לסיים את דבריו, וכשאת תרצי לדבר, את תדברי, אני אתן לך את זכות הדיבור.

אני אפרט בהמשך.

כבוד השופטת, כל מי שיודע שהוא צריך לעשות משהו כזה, לדעתי הדבר הראשון זה להתכתב עם קהל היעד. להתכתב עם קהל היעד זה עם הצופים, ואיך מתכתבים עם הצופים? בדרך שאני לא ממציא, בדרך של הרוב המכריע של ועדות רציניות, וזה סקרים, קבוצות מיקוד, לבדוק לעומק, מחקר עומק על קהלי ערוץ הכנסת, קהלים כלליים שאינם ערוץ הכנסת כדי לדעת מה הצופים או קהל היעד צריך כדי שיבוא לערוץ הכנסת, ומתוך זה לצאת. זה בעיני השלב הראשון שבו ועדה כזאת צריכה להתחיל לצעוד, זה הצעד הראשון בדרך ואת זה לא עשיתם. הבאתם מומחה כזה והבאתם מומחה כזה, ואולי מומחית כזאת ואחרת.

יש לי כבוד אליך, אבל בעיני הוועדה לא עשתה עבודה מספיק טובה, בעיקר כי לא התכתבה עם קהל היעד. אני חושב שמטרת הוועדה היתה בסדר – אחרי 12 שנה, אני חושב שזה מחובתה של הכנסת או המוסד הזה להגיד: בואו נראה מה קורה, מה צריך ומה לא צריך, מה נכון ומה לא נכון. אין לי בעיה עם הקמת הוועדה, יש לי לחלוטין המון בעיות עם תוצאות הוועדה ועם מסקנות הוועדה.

את דיברת על כך שאחת המסקנות זה לשמור על כבוד הכנסת, בלי שייפגע הסיקור העיתונאי. אני אומר לכם חברים, אם הצופים ירגישו – וכך הם ירגישו, אפרופו המסקנות של הוועדה – שהערוץ הזה הוא ערוץ לא שקוף, הוא לא משדר הכול, שיש לו צנזורה, שיש לו דברים שמותר לשדר ויש דברים שאסור לו לשדר, הצופים יברחו, הערוץ הזה יגיע במהרה למה שהיה פעם ערוץ 33, שאף אחד לא צפה בו.

אני חושב שבעמל רב קם פה ערוץ, שהתחיל לצבור עוד ועוד ועוד צופים, בגלל שהצופים הבינו שהערוץ הזה שהם צופים בו הוא ערוץ שהם מאמינים לו, והמסקנות האלה יביאו את הערוץ – לא משנה מי יהיה הזכיין – למקום שבו הצופים לא יאמינו, וזה שוב מתכתב עם הסעיף הראשון שדיברתי עליו, קהל היעד שלנו. זה קהל היעד שלנו. עם כל הכבוד, הכנסת וחברי הכנסת הם לא קהל היעד שלנו. הערוץ הזה הוא זרוע של הכנסת כדי לעשות פה עבודה עיתונאית ולסקר ולספר ולפרשן, וכל זה מכל הסעיפים האלה לא יקרה. זה לא יקרה.

דיברת על סעיף הביזוי ואמרת שאין בהוראה פגיעה בחופש העיתונאי. אתה הוספת אדוני היושב ראש, שזאת לא המטרה ואין זו הכוונה. אני מאמין לך ואני מאמין לכבוד השופטת, אבל לכו תדעו מה יהיה פה עוד שלוש שנים ושנתיים וארבע שנים, ומי יפרש סעיף כזה ובאיזו דרך. אני ממש לא בטוח. אתם משפטנים, את גברת בנדלר שראיתי אותך מהנהנת בשלילה על הערה כזו או אחרת, בסוף אני מאמין לפרשנותך, אבל אני חושב שאסור יהיה להוציא את הפרוטוקולים של הוועדה הזאת כדי להבין למה התכוון המשורר. צריך להיות בחוק, בסעיף הזה – או להעיף את הסעיף הזה, לדעתי זה מה שצריך. אם במשך 12 שנה של ערוץ הכנסת פעם אחת אין אופציה לביזוי, בעיני גם לא תהיה אופציה לביזוי.

אבל לא בטוח שאתם תהיו שם.

זה לא חשוב.

אני חושב שמה שאתה אומר נכון לגביכם, לא נכון לגבי זכיין אחר.

אדוני היושב ראש, כל מה שאין לו פרשנות אחת, הוא מסוכן בכל מה שקשור לעניין העיתונאי.

סעיף ביזוי זה סעיף בולשביקי, סטליניסטי, אתה אמור להסתייג ממנו יותר מכל אדם אחר.

אבל את לא מסכימה אתי על כך שאת לא רוצה שהערוץ הזה יבזה את הכנסת?

לא הערוץ מבזה, ההתנהגות מבזה.

אין, אין צורך.

אם אני אשפוך עכשיו מים על נחמן, ישדרו את זה בערוץ הכנסת? זה לא מבזה את הכנסת? זה בגלל הערוץ? זה בגלל נחמן, שמגיע לו שאני אשפוך עליו...

זה בניגוד לאידיאולוגיה שלך ולכוח שלך.

אני רוצה לשאול אתכם שאלה, אתם מתחמקים מהשאלה. שאלתי שאלה פשוטה, אני את החשש שמעלה פה אבי מבין, אבל אמרתי שאני אנסה לפתור את זה. השאלה הבסיסית שלי, העקרונית – האם אתה חושב שההנחה שאומרת שדרישה מערוץ לא לבזות את הכנסת היא לא לגיטימית?

אין דרישה כזאת בעולם העיתונות החופשית, היא לא קיימת. עצם הדרישה היא דרישה בולשביקית.

זה יפה ששלי מטיפה לי על בולשביזם.

זה שאתה מציע את זה נראה מוזר.

הלוואי הייתם יכולים להיות כמו הבולשביקים.

מה איין ראנד היתה אומרת על סעיף הזה? יואב, אני שואלת אותך. מה פרופ' קרוי היה אומר על סעיף כזה?

כולנו חרדים סביב השולחן הזה לכבודה של הכנסת.

נכון.

זה באמת עניין רציני מאוד.

בשביל כבוד צריך לעבוד.

אבל בסופו של דבר הערוץ משקף לציבור את מה שקורה פה, ואם חברי הכנסת נוהגים כפי שהם נוהגים ומבזים בעבודתם, בהתנהגותם או בהתנהלותם את הכנסת, עצם הניסיון להגיד את זה לא נשדר - - -

לא, לא אמרתי את זה.

אני אסביר לך, אני יודע גם את התשובה שאתה צריך. אני לא אכנס לזה, אתה לא תוכל לעשות את זה, נכון? אבל זה מבזה את הכנסת, אז מה נעשה? אני לא נכנס לשאלה מה זה ביזוי בחוק – אין בכלל בחוק הגדרה לביזוי. לא משנה, יש מלא עניינים סביב העניין הזה של הביזוי. הפתרון הוא קונסטרוקטיבי ולא בדרך של ביזוי. הפתרון הוא לקבוע כללי אתיקה ראויים מאוד – אגב, בחוק הם היו צריכים שיחולו עליהם כללי אתיקה, ולא נקבעו על ערוץ הכנסת כללי אתיקה, כשזאת בעיה – צריך היה לעשות את זה. הם כפופים לכללים אחרים. באמצעות כפיית כללי אתיקה מאוד מאוד קפדניים שיבטיחו, שהשידורים יהיו הוגנים, שהשידורים יהיו מקצועיים, מאוזנים, כך נבטיח שהערוץ עצמו לא יפעל לביזוי הכנסת.

אני אשמח לקבל הצעה.

הרי מי יפרש מה זה ביזוי, מי יפרש? מי, יושב ראש הכנסת? אני אפרש? הרי ביזוי בעיניך זה לא ביזוי בעיני וההפך, כל יום נלך לשופטת פריש?

מיקי, תביא הצעה. אם אתה פותר דרך אתיקה את החשש של זכיין לא מוכר, שבא ובשביל רייטינג עושה מה שהוא רוצה בשביל רייטינג - - -

יש פרק שלם של המועצה במסגרת הכללים שלה, שעוסק באתיקה.

אין פה שום זיקה בין הצפייה לתשלום, מה זה רייטינג? רייטינג קובע אחר כך כמה מרוויחים. אין שום דרייב כזה, אלא אם תכניסו את זה גם כן למכרז. אם תקבעו שהצפייה קובעת כמה מקבל הזכיין, זה יהיה רייטינג – זה בטח יהיה פסול – אבל אני אומר לך: תורידו את הסעיף הזה. פשוט תעשו התייעצות בבית, כי המילה ביזוי מבזה את החוק.

אני מבין את הרגישות, אני מוכן לקבל כל הצעה אחרת, שתבטיח את מה שאני חושש ממנו ותשמר את זה.

אני אביא לך לישיבה הבאה, נביא לך לישיבה הבאה.

יואב, ברשותך, אני רוצה לענות לשאלה שלך בקצרה.

אבי, אתה סיימת את דבריך?

עשיתם את ההפסקה המתודית הזאת. אבי לא סיים, אבל אתה עשית הפסקה מתודית בדבריו של אבי. סעיף הביזוי – אני כן אגיד עליו מילה, הוא לא רק סעיף הביזוי עצמו, אלא כל מה שהוא משקף בתפיסת האתיקה הבסיסית והבנת עולם התקשורת של הוועדה ושל כוונות הוועדה ושל כוונות החוק. ברגע שאתה נותן כלי שאוסר משהו שלא קיים בשום כלי תקשורת אחר או בשום גוף מדינתי אחר, אתה נותן מכשיר שהוא מכשיר בולשביקי.

אני לא בטוח שהוא לא קיים בשום גוף מדינתי אחר, את לא בטוח צודקת.

לא, אתה דיברת על הדגל. ערוץ הכנסת זה לא הדגל, זה לא התקווה.

אני אומר שזה קיים במדינות אחרות.

אתה אמרת כמו שלא מבזים את הדגל, אתה משווה שידורים שמסקרים את עבודתם של פוליטיקאים לדגל ישראל?

כן, למעמד הכנסת. אמרתי פוליטיקאים, אין שום בעיה, הם לא במקום הזה.

היש מייצר את האין, ברגע שאתה נותן כלי שאוסר ביזוי, אתה נותן כלי שהוא כלי בלתי דמוקרטי.

במקום הזה אני שותף לחשש שלי, אני שותף לחשש שלך שלי.

אני יותר חוששת מסעיף שאוסר ביזוי מאשר מביזוי. אני מוכנה שיבזו אותי כשאני ראויה לבוז, זה חלק מחופש הביטוי וחלק מהתקשורת, אני מבקשת שיבזו אותי.

אני לחשש שלך שותף, ולכן אמרתי כל פתרון אחר - - -

אין פתרון, צריך להוריד - - -

אנחנו נביא הצעה.

אבל הכי טוב להוריד את זה.

אני נותן את רשות הדיבור לאבי וייס, הוא היה באמצע הדברים שלו, ואחרי זה נמשיך. בבקשה.

כשמדובר על הכנסת, הכנסת זה סך כל ח"כיה, חבריה. אני מכיר חברי כנסת, אני לא חושב שיש חבר כנסת אחד שאפשר להשוות אותו לדגל ישראל, אם צריך לבקר.

לא זה המצב, זה לא. דיברנו על הכנסת כמוסד.

אם צריך לבקר ולפרשן, ומדי פעם לא נעים, אני חושב - - -

ללעוג, לבקר, להגחיך, הכול מותר – מותר וצריך שיקרה.

אני חושב שהסעיף הזה – מעבר לחשש שפה חברי הכנסת או חלק מחברי הכנסת הביעו – הוא חלק מהדבר המסוכן הזה, שיבריח צופים מהערוץ הזה. הערוץ הזה משודר היום בכל הפלטפורמות האפשריות בטלוויזיה.

מה יבריח? הביזוי יבריח?

לא, הסעיף הזה שיגרום לזכיין כלשהו להתחיל לג'נגל ולהגיד: רגע, זה אני אשדר ואת זה לא?

דקה לסיום, כי יש עוד דוברים.

אני דיברתי שתי דקות, אבל אני אזרום אתכם.

לגבי הרכב המועצה, אני חושב שזה פחד אלוהים, פחד אלוהים. בעצם לדבר הזה שבו יש מעקב צמוד, ומועצת הכבלים והלוויין מולנו במעקב צמוד יומי, חודשי, רבעוני, שנתי; מעצם זה שמכניסים לתוך הדבר הזה פוליטיקאים – פוליטיקאים בדימוס או חברים של פוליטיקאים – פחד אלוהים; לא כל שכן אדוני היושב ראש, כשאו-טו-טו יש בחירה של הזכיין שיפעיל את הערוץ לשנים הקרובות. כלומר, מה אתם אומרים בעצם? ואולי זו כוונת המשורר: בואו נכניס פוליטיקאים לתוך מועצת הכבלים והלוויין, שהם יבחרו את הזכיין הבא. זו המשמעות הברורה לדבר הזה. אני חושב שמועצת כבלים והלוויין בהרכבה היא הרכב מקצועי של נבחרי ציבור, וזה אסון אם ייכנסו לשם שיקולים של פוליטיקאים, גם אם זה – סליחה על השפה הלא פרלמנטרית – עאלק איזון ימין ושמאל או אופוזיציה קואליציה.

תגיד: זה רעל.

נחמן, זה אתה יכול להגיד, הוא צריך לשמור.

הוא לא רוצה לבזות את הדיון...

הסעיף האחרון זה כן סעיף הכסף. אתה נתת את הפרשנות אם 50% אז ברור שלא וכו' וכו'. אני חושב שסעיף הכסף הוא סעיף דרמטי, מכיוון שתקציב ערוץ הכנסת לפעילות שלו הוא תקציב מאוד נמוך; גם 5% זאת השפעה דרמטית על שידורי הכנסת.

צודק.

התייעלות של 5% או 10% זה נראה לי לגיטימי.

אז תוריד, תחליט שהכנסת מורידה את תקציב ערוץ הכנסת ב-5%, אם אתה רוצה לחסוך 5%.

לא, אני דווקא מוכן להעלות קצת את התקציב, זה לא העניין.

הוא אומר הכי גרוע.

אני אומר שברגע שאתה משאיר למתמודדים את סעיף הכסף, אתה נותן את האופציה למה שנקרא – לעשיר ביניהם, ולאו דווקא לטוב ביניהם, לזכות.

לסיכום, אני חושב שחלק ממסקנות הוועדה הן מסקנות מסוכנות גם לדמוקרטיה, גם לחופש הביטוי וגם לכנסת.

תודה. אתי, את רוצה להתייחס לנושא הרכב הוועדה?

אני מציעה שאני אתייחס למספר נושאים.

ד"ר אלטשולר מהמכון לדמוקרטיה, בבקשה, שלוש דקות.

אני חושבת שנאמר פה כבר מספיק לגבי העובדה שערוץ הכנסת איננו ערוץ של הכנסת, אלא ערוץ שאמור להנגיש את הכנסת, ואני לא רוצה להרחיב בעניין הזה.

אני כן רוצה להגיד לגבי סעיף הביזוי, שקורה פה דבר מאוד מאוד מעניין, מפני שחוק השידורים מהכנסת עצמו כולל כבר את המסגרת התפקודית לתכנים שאמורים להיות או לדרך שבה ערוץ הכנסת אמור לפעול. זה סעיף 12 לחוק, והוא קובע במפורש שהמידע שישודר יהיה אמין, הוגן ומקצועי, וככל שיש לגביו השקפות ודעות שונות הרווחות בציבור, יינתן ביטוי מתאים והולם למגוון הדעות. כלומר, כל הסיפור הזה של הביזוי בא יש מאין, זה דבר מיותר לחלוטין.

אני לא רוצה להתחיל להקריא לכם את הטקסטים של התקנות, שהותקנו על בסיס הסעיף הזה, אבל כתוב פה הכול, כל מה שצריך להיות כתוב לגבי שידור שהוא שידור עם אופי ציבורי. לא, זה שידור עם אופי ציבורי, כי זה שידור מכספי משלם המסים. כתוב שהמשדרים יופקו לפי אמות מידה עיתונאיות מקובלות, כתוב שהם יהיו כפופים לכללי אתיקה. החוק הזה לא מוסיף שום דבר מלבד חוסר בהירות. לגבי מה שנאמר כאן, לפחות לפי מיטב ידיעתי, סיפורי הביזוי של הפרלמנט לא קיימים בערוץ ,ESPNלא קיימים ב-BBC בערוץ הייעודי של הפרלמנט. מה שכן, אולי כדאי להגיד, שנאמר פה גם לגבי הדגל, שהמילה ביזוי מופיעה לא בחוק הדגל והסמל, היא מופיעה בחוק יסודות התקציב במקום שבו האוצר יכול לסרב לתת כסף למישהו שהוציא את זה על ביזוי, ונקבע במפורש גם בחוק וגם בפסיקה, שזה ביזוי פיסי בלבד.

זה מה שקורה פה, אנחנו מוציאים כסף מתקציב הכנסת.

כלומר, מי שקורע את הדגל, נחשב כמי שמבזה, אבל מי שאומר שזה סמרטוט על מקל – סליחה שאני משתמשת בביטוי הזה, זה ביטוי שהגיע כבר לפתחו של בית המשפט – נקבע במפורש שהדבר הזה איננו נחשב ביזוי. אז איך אפשר לומר על עבודה עיתונאית, שהיא עבודה מבזה את המוסד? כל עבודה עיתונאית, שתהיה עצמאית ומקצועית והוגנת, תהיה עבודה שלא יהיה בה ביזוי לכנסת.

אני רוצה לומר שיש פה סוג של רשלנות, אם אפשר לומר, של הכנסת. ערוץ הכנסת נחקק לפני 12 שנים. כתוב בחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת בסעיף 5(ב), שהכנסת תקבע כללי אתיקה לתפקודו של הערוץ. לא קבעתם כללי אתיקה.

המועצה או הכנסת?

המועצה צריכה לקבוע.

זאת לא טענה לכנסת, זאת טענה למועצה.

המועצה קבעה כללים, יש כללים מאוד ברורים.

אז זאת המועצה, לא הכנסת בעניין הזה, בוא נבהיר את זה.

אבל אני רק אומרת, שיש לכם אפשרות לפקח על קביעת כללי האתיקה האלה, זה הדבר שבעיני צריך להתעסק בו ולא להכניס סעיפים.

שני דברים לגבי הסיפור של חברי המועצה – שגגה נפלה תחת ידי, הכנתי עוד פסקה לגבי הסיפור הזה ושכחתי להכניס את זה למכתב. כשכתבתי את חוות הדעת שלי לוועדת פריש, כתבתי במפורש שמוטב שמועצת הכבלים והלוויין היא זו שתטפל בערוץ הכנסת, היא מביאה איתה את גוף הידע ואת המומחיות, וגם זה ייצור איזשהו סוג של הפרדה בין הפוליטיקאים.

ראשית, צריך לזכור שמועצת הכבלים והלוויין עתידה להתפרק בקרוב מאוד. תוקם מועצה מאוחדת, שיהיה בה גם ייצוג, שעכשיו עובדים עליו בוועדת הכלכלה של הכנסת, ייצוג הולם לכל שדרות העם. תחשבו רק על דבר אחד – וזה לא עלה כאן – כל גוף שיגיש מועמדות לקבל את הזיכיון הזה של ערוץ הכנסת הוא גוף שיש לו כלי תקשורת אחר, לא משנה אם זה חדשות 2, חדשות 10, ערוץ 20 או וואלה, בסדר? לא משנה מי יגיש את זה. תחשבו על חבר הכנסת, שצריך לעזור לאחד מכלי התקשורת האלה לקבל זיכיון לעסק אחר שיש לאותו כלי תקשורת. איזה יד רוחצת יד הדבר הזה עשוי ליצור, כמה בעייתיות – אפילו ברמה של הנראות, כמו שכתב היועץ המשפטי לממשלה בחוות הדעת שלו לגבי נתניהו ואלוביץ' – אפילו לגבי הנראות כמה הדבר הזה הוא בעייתי, ודווקא אם אני יכולה שלא להסכים עם מה שנאמר פה לגבי הסיפור של הקביעה לגבי העלויות, התחשבות בהצעה הזולה ביותר. אדוני היושב ראש, דעתי כדעתך. אני חושבת שזה צריך להיות – לא הדבר החשוב ביותר כמובן – חלק ממה שלוקחים בחשבון. אחרי הכול, מדובר פה בכספי ציבור. אין שום צורך לזלזל בכספי ציבור.

לא עד כדי הפסד.

כמובן שחלילה לא עד כדי הפסד, כי ראינו כבר מה קורה כשבעלי הון מכניסים את ידיהם.

תודה רבה. דובר אחרון אורי פז, בבקשה, ואחרי זה חברי הכנסת.

בשלוש דקות אני לא אוכל להיכנס לכל הפרטים, יש עוד דיונים בהמשך. אני רוצה דווקא לומר גם בנימה אישית, שאני 12 שנה פה מנהל את ערוץ הכנסת, והעבודה שלי 12 שנה – מעבר לעובדה שאני צריך לנהל גם את השידורים כעורך ראשי – זה לבוא כל יום ולשמור את העצמאות של הערוץ, ככה הגדרתי את התפקיד שלי. כלומר, כשאומרים ערוץ הכנסת, הצירוף הזה כבר משדר ערוץ מטעם. עד היום כשבאים סיורים, אני מסביר שזה לא ערוץ מטעם. זאת גם היתה עיקר גאוותי ועיקר עבודתי. באתי לכאן לעבודה כדי לשמור על העצמאות.

פה אני רוצה לומר לכם, שלגמרי במקרה, בזמן שהוחלט על הקמת ועדת פריש, בזמן שהתחיל להתגלגל כל הנושא של הצורך ההכרחי לבדוק אחרי 10 שנים או 12 שנה, השנה האחרונה שלי היתה שנה שבה התחלתי באמת לעבוד בשמירה על העצמאות של הערוץ, וזה לא היה קל. זאת היתה שנה מאוד מאוד קשה, שנאלצתי גם לשתף ולהיעזר בחברים שנמצאים מימיני ומשמאלי, כי הלחץ עלי להיכנס לתוך התכנים של הערוץ היה לחץ בלתי הגיוני, בלתי סביר, ואז הרגשתי לראשונה איך בתוך המוסד הזה, בפעם הראשונה אחרי 11 שנים, מנסים להיכנס לתוך הערוץ, ובמקביל ועדת פריש - - -

אתה אומר פה דברים מאוד חמורים.

אני אומר דברים חמורים ואני עומד מאחוריהם.

יש דיון בוועדה - - -

אני אומר דברים חמורים, כי זה הרקע לדיון פה, זה הרקע לדיון. כי באותו זמן שהחל הלחץ עלי – ואמרתי את זה בוועדת פריש, הופעתי בפני ועדת פריש ואמרתי את זה – הרי לא הגיוני, עשיתי צירוף מקרים, איך יכול להיות שהלחץ הזה התחיל בדיוק כשהתחילה ועדת פריש בדיוניה.

הבנתי, זיהיתי, ידעתי גם מה יהיו המסקנות – אני אומר את זה ממש בדם לבי, ידעתי מה יהיו המסקנות, אלה המסקנות שמונחות כאן לפניכם.

יש פה האשמה כבדה. אם אתה עומד מאחורי המילים, אני רוצה לדעת מי הפעיל את הלחץ, מה היו האינטרסים, אני לא מוכן לקבל זריקה באוויר.

בוודאי שזה לא הפורום.

למה לא הפורום?

כי זה לא הפורום שאני יכול לומר.

אורי, אולי תיתן לנו דוגמה כללית, שנבין על מה אתה מדבר.

לא פרסונלית.

אני אתן דוגמה כללית, וזאת לא האשמה כללית, אבל דוגמה, כי אני לא יכול להגיד מי הבן-אדם.

לא בן-אדם, אבל זאת הממשלה או הכנסת?

אני אגיד לך דבר אחד, אני לא מוכן שהאמירה הזאת תישאר באוויר, בסדר? בעיני, אם אתה מתאר את זה, זה לא מקובל, לא קביל, ואם זה נעשה, זה צריך בדיקה.

זה יידרש בדיקה, אין לי שום בעיה. אני אתן דוגמה, נתבקשתי לתת דוגמה אחת, אבל אם אתה תרצה אחר כך שאני אומר בפורום יותר מצומצם, לא בפורום כזה כללי - - -

זה בעיני צריך להיות שקוף.

אין בעיה, אלה דברים שעברתי פה, ואני רואה ושומע את הדיון ושומע את שורשיו וגם נתבקשתי בוועדת פריש להגיד מה עומד מאחוריהם. אני אתן לכם דוגמה, בלי להגיד את השמות. לפני כשמונה או תשעה חודשים נתבקשתי לערוך מחדש כתבה, שנעשתה פה בערוץ הכנסת בנושא מסוים ולשלוף מתוך הכתבה את היו"ר הקודם ולהכניס את היו"ר הנוכחי, לשלוף את המנכ"ל הקודם ולהכניס את המנכ"ל הנוכחי לתוך הכתבה שתשודר בערוץ הכנסת, כדי שניתן יהיה לשדר אותה באתר הכנסת וגם בערוץ הכנסת.

קודם כל זה שונה קצת ממה שהתחלת.

זה מזעזע.

אני לא מאמין למה שאני שומע.

אני חושב שאשמה חמורה מזו לא יכולה להיות, כי אני כעורך ראשי של ערוץ הכנסת בפעם הראשונה אחרי 12 שנה או 11 שנה פתאום נכנסים לי לתוך התכנים, ונאלצתי להדוף את הלחצים האלה, ולשמחתי הצלחתי. אבל המסקנות וההצעות שעומדות פה זה הרקע למה שעברתי, כי הרגשתי שיש מתאם בין מה שעברתי לבין מה שיש בהצעת החוק.

מה שאני רוצה לומר בזמן המועט – ואני ארחיב יותר בפעמים הבאות – שבעיני הערוץ הזה, שהוא לא ערוץ מטעם, ועשינו הכול שלא יהיה ערוץ מטעם ועבדנו כדי לעשות את ההפרדה הזאת והוכחנו והצלחנו להוכיח, שזה לא ערוץ מטעם, בעיני זה נגמר בהצעת החוק הזו ואני אתן דוגמה אחת; היא בעיני דוגמה מרכזית, שחבריי לא ציינו, כי לא הספיקו לציין אותה, וזה הנושא של מה שנקרא המשדרים המוספים.

זיקה לכנסת.

קרי תכניות, זה עיקר העבודה שלנו, באנו לשדר מליאה וועדות – אני לא נכנס כרגע לביזוי, כי כבר הדיון התחיל – והנה התכניות. יש פה למעלה מ-20 תכניות.

אני רק רוצה שתדייק, העבודה היא לשדר את המליאה ואת הוועדות, רק שאין פה הרבה עבודה בעבודה העיתונאית סביב זה. עיקר העבודה העיתונאית זה הפקת תכניות.

העבודה העיתונאית, וגם יש כללים ששמרנו עליהם גם לשידורי מליאה וועדות בצורה הכי הוגנת, גם בזה עבדנו, התכניות. אני מדבר כרגע על התכניות, ומה אומרת הצעת החוק שעכשיו עומדת נר לרגלי כעורך ראשי? כרגע החוק הנוכחי – אני מצטט מדברי ההסבר של החוק – אומר: אין הכרח כי המשדרים המוספים יהיו בענייני הכנסת והגוף המשדר רשאי לשדר גם משדרים, ופה אני מצטט, שמטרתם טיפוח מודעות אזרחית וחיזוק ערכי הדמוקרטיה, או שעניינם מתן מידע או העשרה. עכשיו מה שמוצע כתוצאה מוועדת פריש וכתוצאה מהצעת החוק: מוצע לקבוע כי תוכן המשדרים המוספים יתמקד בנושאים שיש להם זיקה להיבטים השונים של עבודת הכנסת; ובחוק כתוב הכול, לא כתוב חלק אלא הכול.

מה זה בעצם אומר? הסעיף הזה מרוקן את ערוץ הכנסת מתכניו ותכניותיו, למעט ועדה ומליאות.

למה? למה אתה רואה את זה ככה?

כי כרגע – וזה נאמר כך בשולי הדיון שהתפתח פה – אם אני לוקח את תכניות ערוץ הכנסת, אני אקח תכנית שהיא תכנית נשכנית, מעוררת ביקורת, זוג או פרט, אין לה קיום כרגע בערוץ הכנסת.

למה, אין לה זיקה לעבודת הכנסת לצורך העניין? היא מראה חברי כנסת, היא מדברת על מה שהם עושים.

הצמצום והמיקוד של הצעת החוק בעבודת הכנסת, המשמעות היא שאני יכול לעסוק אך ורק בוועדות ובמליאה.

לא, זה ממש לא הכוונה.

בוודאי.

זיקה לעבודת הכנסת, אדוני היושב ראש, אפשר לראות את הפרשנות הרחבה שלך ואפשר לראות את הפרשנות הצרה.

אז בוא ניתן רגע ליועצת המשפטית להתייחס לזה בבקשה, איך את רואה את הנושא של הזיקה לעבודת הכנסת?

במובן הרחב ביותר, מגוון היבטיה של עבודת הכנסת, במובן הרחב ביותר. צריכה להיות איזושהי זיקה.

אבל מי מחליט על זה? זאת השאלה, מי יחליט מה היא הזיקה? המועצה. מי יישב במועצה? אנשים פוליטיים.

אם זה היה נקבע שיהיה שיקול דעת ואם יש הפרה – לא, אתם נותנים את הלחם הזה לפוליטיקאים. אתם חושבים שיישאר מזה משהו? נו, באמת. כבר היינו מיליון פעם במקומות האלה, שפוליטיקאים נוגעים בשידור. הם לא יכולים להתאפק, אין להם יכולת להתאפק, זה מטורף.

אני אספר לך על זה, חוויות כעיתונאית.

ואתם נותנים את זה לידי פוליטיקאים, אני לא יודע איזה פוליטיקאים, זה גם לא חשוב, מכל הסוגים, מכל המפלגות. כשאתה נותן להם ביד שידור, הם אוכלים את השידור ואין שידור יותר. זה מה שקרה בערוץ 1 וזה מה שאתם רוצים לעשות בערוץ הכנסת, בדיוק אותו דבר.

אתה אומר שהמנגנון של המועצה זה מה שימנע את הזליגה.

בוודאי, שיקול הדעת – אסור שיהיה בידי הכנסת או שלוחיה - -

זה כלל בסיסי.

- - אלא בידי אנשי ציבור שאמונים על נושאים כאלה, או עיתונאים שאתה סומך עליהם ונתת להם זיכיון.

אני רוצה להבין עוד משהו, אם אתה לצורך העניין לא משנה את מבנה המועצה, אבל כן משאיר את נושא הזיקה, עם זה אתה חי טוב? כי אתה אומר: הבעיה שלי שהזיקה תביא אותי למועצה - - -

כשאנחנו הגשנו את המכרז הקודם, ואני כאמור הייתי בין כותביו – חצי מהתכניות שמשודרות היום, אני המצאתי אותן במוחי הקודח – הגשנו תכנית, היה מכרז, המועצה אישרה ואמרה: אלה התכניות שיהיו, ועד היום זה נשמר פחות או יותר, אבל מישהו החליט עליהם, זה לא יושב ראש הכנסת ולא יושב ראש האופוזיציה.

למה שזה עכשיו יהיה? אין קשר.

ועכשיו אתה נותן בידי יושב ראש הכנסת את הסמכות לקבוע מה כן ומה לא.

אבל זאת כוונת העניין.

זה החוק, זה מה שכתוב בחוק שאתה מחזיק ביד.

ממש לא.

אתה הנחת את החוק הזה, אתם הנחתם את החוק המבזה הזה על שולחן הכנסת, אני נורא מצטער.

ממש לא, רחוק מזה.

אני יודע, יש המון גאונים פה שמבינים תקשורת, רק הם לא היו בחיים שלהם בתקשורת, הם לא יודעים מה זה לחץ פוליטי.

לא חשובה הכוונה, חשובה התוצאה.

מיקי, הסיבה להוספת חברי ועדה למועצה שהם חברים שכן יש להם הבנה פוליטית וניסיון פוליטי כזה אחר ועבודה פרלמנטרית כמובן, דרך אגב עם ייצוג מאוזן, כדי שגם האספקט הזה ייכנס לשיקולים של המועצה.

כשאתה נותן את זה ליושב ראש האופוזיציה וליושב ראש הכנסת, אני אומר לך שהם ייקחו את הדבר הזה ויחלקו אותו: אתה תיתן לי תכניות שלך, אני אתן לך את שלי, רק שידור ציבורי לא יהיה. הכול יהיה, זה יהיה שידור מטעם, זה יהיה מחלקת היחצנות של הכנסת, זה לא יהיה ערוץ הכנסת.

לא, אני לא רוצה לנהל את הדיון הזה עכשיו, הבטחתי ליושבת ראש מועצת שידורי כבלים ולוויין, שנדון על זה כשהיא תהיה נוכחת.

אני רק רוצה לסיים, הדברים שאמרתי עכשיו לגבי התכניות באים על קרקע מאוד בשלה של ועדת פריש. את רוב זמני – הופעתי פעמיים בוועדת פריש והופיעו אתי גם אבי וגם תמי – וחלק ניכר מהזמן היה להסביר לוועדה, למה ערוץ הכנסת משדר פוליטיקה.

נכון, גם לי זה קרה כשבאתי.

אני מדבר עלינו, לא מדבר על אחרים – למה אתה משדר פוליטיקה בכלל? אז אמרתי: אני לא יכול להפריד בין פוליטיקה לפרלמנט, זה אותו דבר, יש פה סיעות שמתכנסות, איך אני יכול?

אתה חושב שצריך פוליטיקה?

ברור.

להם זה לא היה ברור, להם זה לא היה ברור בוועדה. לא היה ברור להם.

בלי פוליטיקה, אתה מעקר אותו מתוכן, הוא לא ערוץ כנסת. זה כמו ערוץ ספורט בלי ספורט.

אני אומר בשורה תחתונה, ברמה העקרונית, כשהתכנסנו פה לפני 12 שנה – ואתי בנדלר יודעת – נדמה לי שזה אפילו כתוב בחוק, ערוץ הכנסת הוא חלון הראווה של הדמוקרטיה, חלון הראווה של הדמוקרטיה זה מה שעשינו פה. אם אתם שואלים אותי לתחושתי, גם אחרי מה שעברנו פה גם בשנה האחרונה וגם לאור הצעת החוק הזו, החלון הזה פשוט נסגר וניגף נגד עינינו, ועל זה אנחנו מצרים.

תודה. דרך אגב, נעשתה גם עבודה בהשוואה של ערוץ כנסת בפרלמנטים זרים, ואנחנו נקבל גם סקירה קצרה בעניין הזה.

טוב מאוד.

ברובם התאגיד הציבורי מפעיל את הדבר הזה.

אנחנו כשבע לסיום הדיון. השופטת שרה פריש בדימוס, את רוצה להגיב על הדברים שנאמרו, להתייחס?

אולי אני אגיב בפעם הבאה, אם תזמינו אותי, אחרי שאשמע את כולם.

אנחנו נזמין אותך. אתי?

אני יכולה לומר מספר מילים. ככל שמדובר בליווי עבודת הוועדה בייעוץ המשפטי על ידי, אני חושבת שהוועדה השתכנעה לא לפגוע בכהוא זה בחופש העיתונאי, ולא להביא לידי כך שאפילו בצורה עקיפה שידורי הערוץ ייחשבו כשידורים מטעם. אם יש באלו מההצעות קונוטציה שאולי עלולה לפגוע בעניין הזה, אני חושבת שכדאי שהוועדה תשמע את דברי ההסבר לכל סעיף בנפרד ותדון, וככל שיש צורך בתיקונים, הרי לזה בדיוק מיועדים הדיונים כאן.

כן, אבל אתי, עם כל הכבוד, בחוק כל כך ארוך ויסודי יש מקום לומר דברים ערכיים ונכונים על עצם הקמת הוועדה, על הסיבות להקמת הוועדה, על מגמותיה, על מה שהתרחש בה, על מסקנותיה ועל העניין הערכי שעומד בבסיס החוק, עוד לפני שיורדים לגופם של סעיפים.

אז גברת פריש בוודאי תתייחס לזה באחת הישיבות הבאות. אני יכולה להגיד, שהוועדה השקיעה לדעתי שלוש ישיבות ראשונות ללימוד החומר, לקבלת סקירות. אני בעצמי במשך יותר מישיבה אחת - - -

אתי, אם אני הופעתי לפני הוועדה אחרי שהיא למדה את החומר, מדובר בלקות קשה ביותר של הבנה עיתונאית בסיסית. אני יצאתי נחרדת מהשעתיים שישבתי בפני הוועדה על השאלות שהעידו על חוסר קשר מוחלט לאיזושהי הכרה באתוס עיתונאי או בשידור או בטלוויזיה או במשהו, שאלות שפשוט הצטמררתי מעצם שאלתן והעידו על בורות גמורה בחומר.

או שחלקן היו שאלות של אפיקורסים, זאת אומרת דווקא לשאול - - -

לא, שום אפיקורסיות לא היתה.

כי אל תשכחי, שבוועדה היו גם עיתונאים.

אנחנו עכשיו לא דנים על הוועדה, גם אני יצאתי בתחושה שהוועדה לא באמת מתעניינת.

אני ביקשתי להופיע.

גם אני ביקשתי.

אני רוצה שוב להדגיש ולומר כדי שלא יהיו אי-הבנות, אני ניסיתי לתת את מיטב שירותיי לוועדה וליושב ראש.

על זה אין חולקים.

הצעת החוק עצמה מביאה לידי ביטוי את ההמלצות, אבל היא לא ההצעה שגובשה על ידי הלשכה המשפטית, זה חשוב שיהיה ברור.

אוקי, טוב שאמרת את זה.

אני רוצה להתייחס לחלק מההערות.

יש לנו כשלוש דקות. אם זה לא קצר, אני מעדיף שנשמור את זה לפעם הבאה.

אין בעיה.

אז מי כן כתב את זה, אם לא הלשכה המשפטית?

אני כתבתי את זה לאור המלצות הוועדה, אני נתתי את השירותים המשפטיים, שירותי ניסוח. אני לא מחליטה - - -

אדוני היושב ראש, יש משימה אחת גדולה לפניך, כיוון שיצאה סיטואציה שיש פה הרבה חברי כנסת מהאופוזיציה.

תמיד זה ככה, בכל הישיבות, אתם עסוקים בלחלק.

אנחנו פנויים, זה נכון.

לא, לנו אכפת.

חשוב לי לומר את זה כאן. ערוץ הכנסת זה עניין ממלכתי, וכמו נורמות אחרות שדיברנו עליהן כאן בעבר, זה צריך להתקבל בקונצנזוס. יש כאן סוגיות שאפשר להתווכח עליהן, אבל המשימה שעומדת בפנינו – אני לא רוצה שישתמע כאילו יש פה איזה עמדה שהקואליציה בסוף תגיד: תשמעו, מה שנדבר – נדבר ובסוף נעשה משמעת קואליציונית. יש הרבה דברים שאנחנו צריכים בהם משמעת קואליציונית, בהחלטה על חלון הראווה של הדמוקרטיה נגיע להסכמות. אני לא אומר שבהכרח אני מסכים עם כל מה שנאמר כאן, יש פה עוד מקום לדברים.

חכה, עוד לא נאמר. בהמשך אתה - - -

אני לא נכנס לפרטים.

אנחנו לא נכנסנו גם לפרטים.

יש לנו משימה גדולה כאן, ואני בטוח שגם נוכל לעשות אותה, וזה לייצר כאן קונצנזוס על האופן שהחוק הזה צריך להיות. זה נראה לי מהותי, אחד האתגרים של הכנסת היום זה לייצר הסכמות רחבות, בטוח על ערוץ הכנסת אנחנו יכולים לעשות את זה.

אחרי שראיתי שגם בתוך הקואליציה יהיה קשה לקבל הסכמות, אני לא בטוח שזה אפשרי.

בתוך המשפחה מותר לריב.

גם את שכר בכירים העברנו בקונצנזוס.

גם אנחנו כנציגי הממשלה נבקש לדבר בדיון הבא. אני מבינה שהיושב ראש רוצה לסגור. אנחנו ביקשנו רשות דיבור.

מי זה הממשלה?

הרגולטור האחראי.

אני ממשרד המשפטים.

כן, אמרנו שהמועצה בפעם הבאה ומשרד המשפטים.

וגם אני רוצה לדבר.

כן, אנחנו נדבר. השופטת פריש, מילת סיום ואז אני רוצה לסכם את הדיון.

אני לא אכנס לגופו של עניין, אני רוצה להיכנס לגופם של אנשים. אני רוצה לומר באופן חד-משמעי, שאני רואה כאן תופעה – אני לא רוצה להשתמש במילה של שקר, כזב. התקבצה קבוצת אנשים, שלא הכירו – לפחות 90% מהם שאני יודעת, לא הכירו לא את היושב ראש, לא את המנכ"ל, לא את אף אחד מהכנסת, אף אחד מהם, אבל אף אחד מהם, כולל אני ובוודאי אני, לא שמענו מעולם שום אג'נדה לא של היושב ראש, לא של המנכ"ל, שום אג'נדה שנוגעת למה רוצים להגיע, אם בכלל. הדבר היחיד, וזאת האמת לאמיתה – אפשר להתווכח, יכול להיות שהתקבצו בוועדה הזאת אנשים לא חכמים, כולם ביחד אנשים לא חכמים שהתנהלו לא בחוכמה, אולי. מותר גם לא לקבל את המלצות הוועדה. אני כבר לא כל כך צעירה, כבר הרבה פעמים לא קיבלו את עמדתי וזה ממש לגיטימי, אבל מכאן ועד להגיד: הם לא מבינים, אין להם מושג, הם בורים, זאת בושה וחרפה. אנחנו נחלצנו כאנשי ציבור בלי לקבל תמורה לסייע באיזשהו עניין.

מה זאת אומרת, לא קיבלתם תשלום עבור ההשתתפות?

שלי, זה לא הזמן, אחרי זה תבדקי איתה.

לא, מה זה בלי לקבל תמורה?

תשלום נסיעות, באמת.

אני לא רוצה, תני לה לסיים את דבריה.

מדובר בתמורה נאה ביותר לשעות האלה, וזה לא בלי לקבל תמורה. לא, נאמר כאן דבר לא נכון.

שלי, אני מבקש לסיים, זה לא הזמן.

לא, נאמר כאן דבר לא נכון. חברי הוועדה סיפרו לנו על השכר שהם מקבלים.

אני רוצה רק לשאול שאלת הבהרה.

מיקי, אני לא רוצה שאלות עכשיו.

לא, זה לא בסדר.

השופטת פריש, נא לסיים את דבריך.

כיוון שנאמר בלי תמורה, אני רוצה לדעת את השכר.

אז אני אגיד בדיוק.

לא, את לא מתייחסת לשאלות של חברי הכנסת, את מסיימת את דבריך.

אני רק רוצה להגיד דבר אחד, אנשים השקיעו ימים ולילות תמורת החזר הוצאות מינימלי, שמקבלים על פי חשבות הכנסת.

זה לא נכון. לא נכון, פשוט דברים לא נכונים.

אני רוצה לסכם את הדיון. אני מצטער, את לא הקשבת למה שאמרתי, אמרתי לך לא להתייחס לדברים שלהם. אני ביקשתי לא להתייחס.

אני חושבת שנאמרו כאן השמצות והוצאת דיבה, שאין בהם שמץ של אמת. שמץ של אמת.

השופטת לשעבר פריש, תודה. אני רוצה לסכם. התנהל עד עכשיו דיון, שהיה בו כבוד משני הצדדים, אני מבקש לסיים אותו עכשיו.

אני רוצה להגיד כמה מילים. קודם כל, אני מודה לך על דבריך, שרה פריש. גם הדברים שאמרת בסוף היו מאוד חשובים ותודה על דבריך, וכמובן את הערכתנו לעבודת הוועדה.

אני לסכם את הדברים, שאני רואה לנגד עיני. אני רוצה "לעלות על המוקשים", אין ספק שסעיף הביזוי מעורר פה לא מעט מחלוקת. אנחנו נצטרך לחשוב איך לטפל בו.

אני אביא הצעה.

אני פונה אליך כמי שאמר שיש בידו רעיון לפתור את העניין.

נושא הרכב המועצה, אנחנו לא נתייחס אליו עכשיו, אנחנו נתייחס אליו בפגישה הבאה, כשתהיה נציגות מלאה של המועצה לשידורי כבלים ולוויין.

נושא תקצוב הערוץ, אני עדיין בדעתי, שאם מדובר על תחרות בריאה של בין 5% ל-10%, זה נראה לי רף סביר של עלויות שיחסכו כסף ציבורי.

למה אתה מתכוון?

על אותו תוכן, אם מישהו אומר: אני רוצה 20 מיליון, ומישהו אומר: אני רוצה 19 מיליון, זה לגיטימי. על אותו תוכן אם מישהו אומר: אני רוצה 10 מיליון – יש לי פה בעיה.

יש לזה גם פתרונות.

נדבר על זה, זה בעייתי ביותר.

אין בעיה, נדבר. המסר שהיה לי חשוב להעביר פה, והוא כמובן נאמר ואני חוזר עליו: לא ניתן להפעיל את הערוץ הזה בהפסד, זה לא נכון וזה לא ראוי.

מה זה הפסד ומה זה רווח? אין שם רווח, זה עלויות.

הנושא האחרון זה הנושא של מהות הערוץ והתוכן שלו. אני חושב שצריך להפריד פה, שלי, ואני אומר לך, נושא האתוס העיתונאי חשוב מאוד, אבל זה לא ערוץ שאפשר להתייחס אליו כאילו זה ערוץ 10 או 2.

אני מסכימה אתך.

ולכן יש פה את הבלנס הזה שצריך לנהל אותו וחייבים לשמר בו את החופש העיתונאית, ומצד נוסף חייבים לשמר בו גם את העקרונות שהכנסת רוצה להביא את עבודתה לידי הציבור.

חד-משמעית, זאת המטרה.

על זה נבהיר את אי-ההסכמות שהיו.

אני מסיים בהערה שלך, חבר הכנסת פולקמן, שכמו שראית נשתף את האופוזיציה, אנחנו באים לעשות את זה ביחד, זה חוק שהוא לא שמאל וימין, יש לו משמעות רחבה, ואני מקווה שנצליח להגיע להסכמות האלה.

תודה רבה, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:20.