הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 262

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, ז' בסיון התשע"ו (13 ביוני 2016), שעה 13:00

הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון מס' 4) (תקופת אשפוז או טיפול מרבית), התשע"ו-2016 (מ/1025)

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

אילן גילאון

טלי פלוסקוב

בצלאל סמוטריץ

עו"ד שרונה עבר הדני - יועצת משפטית, משרד הבריאות

עו"ד עינת גדעוני - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

פקד תמיר גינדין - תובע פלילי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

עו"ד ישראל הבר - הלשכה המשפטית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

עו"ד חלי גראו גלבוע - הסניגוריה הציבורית

אבנר עורקבי - יו"ר אהב"ה

פבריס שומברג - מקים ארגון כִּבְלֵי נֶפֶשׁ - ארגון לסובלים מבעיות בפסיכיאטריה

מזל זמיר - מטופלים ומטופלות שוברים שתיקה

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

נירה לאמעי רכלבסקי

ענת כהן שמואל

אירית שלהבת

הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון מס' 4) (תקופת אשפוז או טיפול מרבית), התשע"ו-2016, (מ/1025)

צהרים טובים. היום אנחנו ב-13 ביוני 2016, ז' בסיון התשע"ו, השעה 13:00. אני שוב מתנצל על האירוע שיזמתי בשבוע שעבר. אל תדאגו, היום הישיבה תתקיים בצורה מסודרת, אני מקווה.

אנחנו דנים בהצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון מס' 4), התשע"ו-2016 (מ/1025). הגענו לכמעט סיכום, אם אני לא טועה, ויש נוסח מקובל.

יש נוסח חדש שמקובל. אקרא אותו ואחר-כך אולי נגיד כמה מילים על השינוי.

חוק טיפול בחולי נפש (תיקון מס' 9), התשע"ו–2016

"תיקון סעיף 15

1.

בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 15(ד1)(2) –

(1) ברישה, במקום "לא תעלה על" יבוא "תהיה";

(2) בפסקת משנה (א), אחרי "לפי העניין" יבוא "ואם הועמד הנאשם לדין לפני בית משפט שלום לפי סעיף 51(א)(1)(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984‏ – שבע שנים".

(3) אחרי פסקת משנה (2) יבוא –

"(2א) על אף האמור בפסקאות משנה 2(א) ו-2(ב), שוכנע בית המשפט כי נסיבות מעשה העבירה מקלות במיוחד, רשאי הוא, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות בצו כי תקופת האשפוז או הטיפול המרבית תהיה קצרה מתקופת המאסר המרבית"."

בסעיף 2 אנחנו מתקנים את התוספת. היא נשארת כפי שהיא ברובה, למעט בתחתית העמוד השני, שם אנחנו מוסיפים רובריקה שבה מדווחים על הצו שניתן בבית-המשפט.

"תקופה הקצרה מתקופת המאסר הקבועה בחוק לצד העבירה, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לפי סעיף 15(ד1)(2א), שהיא __________ שנים (החל מיום_________)."

בשורות הריקות מסמנים את התקופה הספציפית שקבע בית-המשפט באותו מקרה חריג.

מאחר ואת סעיף 1 הצגנו והוועדה כבר דנה בו בישיבות הקודמות, נציג אולי רק את הפשרה.

את ההסכמה. זה לא פשרה.

הסכמה היא גם פשרה, המדינה התפשרה על העמדה שלה, שהייתה במקור שלא יהיה שיקול דעת לבית-המשפט, שבעצם תיקבע תקופת המאסר שקבועה לצד העבירה, למעט החריגים הבודדים. כאן אנחנו בעצם אומרים שתקופת המאסר אמנם תהיה תקופת האשפוז או הטיפול המרפאתי, אבל כאן אנחנו בעצם מאפשרים באופן חריג שיקול דעת בנסיבות שהן הנסיבות שמצאנו כבעייתיות, כשמעשה העבירה באמת מקל במיוחד ואין אתו קורלציה לתקופת המאסר המרבית שקבועה על הסעיף הזה. במקרים כאלה, שאנחנו אומרים שאנחנו מעדיפים שהם יהיו חריגים ומטעמים מיוחדים שאותם בית-המשפט יצטרך לרשום, אפשר יהיה לקצר את תקופת המאסר המרבית שקבועה לצד העבירה ולקבוע תקופה קצרה יותר לאשפוז או לטיפול. זה באמת משאיר בידי בית-המשפט שיקול דעת לכל עבירה שהיא. אני אומרת "לכל עבירה שהיא" כי הייתה פה על השולחן הסתייגות שרצתה להפריד בין סוגי עבירות. זה גם דבר שנטען בוועדה. כאן הרעיון הוא שהשופט יהיה חכם ויחליט מה לקבוע לפי כל תיק ותיק.

יש לי רק הערה לאור מה שהרדיו סיפק לי לפני שבוע כאינפורמציה לגבי חולה נפש שרצח את בעלת הבית שלו בירושלים. הוא עומד להשתחרר מן האשפוז ומתחיל שוב לאיים. האם יש דרישה אוטומטית ממערכת הבריאות לדווח לכל גוף, לבית-המשפט או למערכת כלשהי על מצבו של אותו בחור לקראת שחרורו מן הטיפול?

בתיקון מספר 8, שנעשה כאן בוועדה, שהיה תיקון משמעותי מאוד, יש התייחסות מיוחדת לנאשמים ברצח ובניסיון רצח בגלל המסוכנוּת הגבוהה שיכולה להיות להם. לכן הוקמה ועדה פסיכיאטרית מיוחדת שיש לה סמכויות לעקוב אחרי הנאשמים גם אחרי שהם שוחררו מאשפוז או מטיפול מרפאתי ולקבוע כל מיני הגבלות, תנאי פיקוח ובקרה, כדי להתמודד עם מסוכנוּת שיכולה להיות לאדם גם אחרי שהוא שוחרר. זה אמור להיות המענה.

אני שמח לשמוע שיש ועדה משולבת כזאת שעורכת מעקב אחרי המטופלים.

יש גם דיון תקופתי.

חבר הכנסת אילן גילאון, אתה רוצה עדכון קצר על מה שנאמר עד עכשיו?

רק אם יש לך עדכון טוב. אם לא, אל תעדכן...

הוספנו פסקה שמשאירה שיקול דעת לבית-המשפט אם הוא שוכנע שיש נסיבות למעשה עברה שהן מקלות במיוחד. במקרים חריגים, ומטעמים שבית-המשפט יצטרך להסביר, הוא יוכל לקבוע צו.

זה מה שהסברנו בישיבה הקודמת. אורלי לוי אבקסיס ואני הבאנו כאן הסתייגות שמאפיינת את המקרים, שמבחינה בין מקרים שנוגעים לאלימות ולסיכון חיים ובין מקרים שנוגעים לרכוש.

ההסתייגות היא גם שלך? ההסתייגות של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס נשלחה אלי בכתב בשמה בלבד.

ההסתייגות גם שלי.

אתה רוצה להציג אותה?

אנחנו אומרים שעל עבירות קלות, כמו עישון מריחואנה או ג'וינט, צריך להבחין בין רכוש וגוף.

אגיד מה הבנתי מן ההסתייגות שנשלחה אלי. הבנתי שאתם מבקשים שהכלל הוא שיהיה שיקול דעת. בעבירות מסוימות שמפורטות, שהן עבירות שקשורות לפגיעה בגוף – גרימת מוות, זנות, סיכון חיים, עבירות מין וכדומה – כן תהיה תקופת המאסר המרבית ולהשאיר שם חריג דומה למה שכתבנו.

אני רואה שהיא לא הוסיפה את זה. היא דיברה איתי על זה בעל-פה אבל אני רואה שזה לא כתוב כאן. אני חייבת להגיד את זה.

קודם כול שיהיה לנו הליך פורמלי. אין לנו הצעה כתובה שלך.

עכשיו יש לנו, הוא מצטרף להצעה של אורלי לוי אבקסיס.

זה אותו דבר? אז עד איפה אנחנו צריכים לדון בהסתייגות?

בוועדת נגישות אתה יודע מה אני עושה? אני נותן לכולם להצביע. הרי ממילא רק אני קובע...

פעם חיכיתי לך, כדי שנהיה שניים.

כדי שיהיה הליך פורמלי בפרוטוקול, יש אישור לדון בהסתייגות. עכשיו דנו בהסתייגות. אתה רוצה להציג אותה?

הצגנו אותה. אני חושב שזה מובן לכולי עלמא.

נציגת משרד המשפטים, את רוצה להתייחס להסתייגות? בבקשה.

נראה לנו שלא יהיה נכון להבחין בין סוגי עבירות. בעיקרון התקופה המרבית נכון שתהיה התקופה שקבועה לצד העבירה. כפי שאמרתי בדיונים קודמים, אנחנו חושבים שנכון שהמחוקק יקבע את המסגרת המרבית. חשוב להדגיש שזו מסגרת מרבית ולאחר מכן יהיה שיקול דעת של הוועדה לקבוע את התקופה בפועל של האשפוז או הטיפול, ושם יהיו גם שיקולים בנוגע להגנה על הציבור, מסוכנוּת, משך הזמן שחלף מאז תחילת האשפוז, נסיבות העבירה וכולי. אנחנו חושבים שלהתחיל להבחין בין עבירות יכול ליצור עוד סיבוך, עוד סרבול, עוד התדיינויות מיותרות ואין לכך מקום. יש כאן את אותו חריג בעקבות דברי חברי הכנסת ומה ששמענו כאן בוועדה, מצאנו לנכון להגיע להסכמה הזאת, שיהיה פתח. חשוב להדגיש שהוא יהיה צר ומיועד למקרים חריגים ושם יהיה פתח להביא בחשבון כל מיני שיקולים.

אני יכול להגיד שזה ויכוח אימננטי בינינו. יש דברים שבהם אני רוצה מאוד "טייס אוטומטי" והממשלה לא רוצה, דווקא בעניינים שצריכים להיות ב"טייס אוטומטי" וללא מעורבות אדם, ויש מקרים כאלה שממש צריך מעורבות מקסימלית ובהחלט הבחנה בין דבר לדבר ושיקול דעת של שופט. אין לי מה להגיד, זה ויכוח אולי אפילו פילוסופי, הייתי אומר.

לא שאין שיקול דעת, רק לשיקול הדעת יש את המקום והזמן. זה כן יוכל להגיע לבתי-המשפט כערכאת ערעור על הוועדה הפסיכיאטרית, אז כל השיקולים ימצאו את מקומם ואת זמנם בעיתוי הנכון, וככל שיהיה צורך זה גם יגיע לבית-המשפט.

אדוני, רצית להתבטא? אנא בקיצור.

שמי פבריס שומברג, מקים הארגון "כבלי נפש" – ארגון לסובלים מבעיות בפסיכיאטריה. אני מסכים עם חבר הכנסת שהגיש את ההסתייגות, שאדם שרוצח או אדם שפוגע בגוף אין לקצר את המאסר שלו. אבל אפשר לשים פיקוח אחרי ההשתקמות שלו ולבדוק אם המסוכנוּת שלו ירדה ואז לא לתת לו אותו אורך מאסר אלא לקצר אותו אם האדם שוּקם.

יש אפשרות כזאת. הם הוסיפו חריג לזה.

ברוך השם. זה מה שרציתי לוודא.

אני עורך-דין ישראל הבר מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. אני מברך על השיפור לעומת מה שהיה. אני עדיין לא מבין את ההנחה, שתמיד כל האנשים עם המוגבלות הנפשית מקבלים את המקסימום. אנחנו יודעים הרי שנאשם רגיל במקרים נדירים מאוד מקבל את המקסימום. הייתי רוצה להציע, כדי שלא נניח מראש שכל האנשים עם המוגבלות הנפשית ביצעו את העבירה בנסיבות החמורות ביותר, לקבוע באופן גורף שכולם יקבלו חצי, שהתקרה תהיה חצי, ולתת לבית-המשפט את שיקול הדעת במקרים חריגים להעלות או להוריד מחצי לפי ראות עיניו.

זה נבדק והוסבר לי, וזה לא התקבל. כאשר אתה קובע נוסחה טכנית יבשה זה לא אומר גמישות, זה לא אומר שאתה סומך על בית-המשפט שיכול לקבל החלטות או לקבוע פסק-דין משוחרר. אתה מגביל. אתה כאילו בא לבית-המשפט ומגביל אותו: תן לו 50% מהעונש המרבי.

אבל כרגע הכלל הוא שנותנים לו 100%. זה לא פחות טכני.

אתה יכול לתת לבית-המשפט את האפשרות לבחון ולשקול אחרת, אבל למה לקבוע לו 50% ולא 100%? אולי הוא ירצה משהו אחר? אנחנו לוקחים בחשבון שהשופטים שלנו חכמים וטובים.

השופטים שלנו עליונים ועל הכיפאק, ובכל זאת הם בני אדם, כפי שאומרים. בתוך עמנו אנחנו חיים ואנחנו יודעים איך לפעמים מוצאים פתרונות של אשפוז.

מעליו יש עוד מערכות. לכן צריך מבחן של סבירוּת.

במקרה הזה יש את המערכת שקובעת את הצו בפועל, בעצם הוועדה. אולי נציגת הסניגוריה הציבורית תתייחס.

הסניגוריה הציבורית שהייתה לה דעה אחרת בדיון הקודם.

אני מן הסניגוריה הציבורית בחיפה. אנחנו מברכים על ההסכמה. הסכמנו לסעיף המוצע ואנחנו מברכים עליו. אנחנו סבורים שבית-המשפט יצוק תוכן אל תוך המקרים החריגים הללו. נעשה כמיטב יכולתנו על מנת לפעול במקרים המתאימים שמצדיקים זאת לתקופה מרבית קצרה מהתקופה הקבועה בצד העבירה.

מה אתם חושבים על האבחנה שחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס ואני הצענו?

כמו חברתי עינת גדעוני, אני חושבת שזה עלול לסבך את ההליך, אבחנה כזו בין סוגי עבירות. הצעה כזאת הייתה גם בדיונים הראשונים על הצעת החוק והיא נדחתה. לכן אני מסכימה שסעיף כללי, שיאפשר לבית-המשפט ליצוק תוכן במקרים המתאימים, מגשים את המטרה שלשמה באנו לכאן.

נצביע על ההסתייגות הזאת. מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 1

נגד – 2

נמנעים – אין

ההצעה של חברי הכנסת אילן גילאון ואורלי לוי אבקסיס, לא נתקבלה.

ההצעה לא נתקבלה ותהפוך להסתייגות.

אפשר לעבור להצבעה על הצעת החוק, על הנוסח שמונח בפנינו. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון מס' 4) (תקופת אשפוז או טיפול מרבית), התשע"ו-2016, נתקבלה.

הצעת החוק נתקבלה פה אחד. אני מברך את כולם על ההישג של אישור הצעת החוק הזאת. זה טוב וייצור חברה טובה יותר. באמת תודה לכם על כל המאמצים. אני שוב מתנצל אישית שבשבוע שעבר סגרנו את הישיבה עוד לפני שהתחלנו אותה.

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש.

הישיבה ננעלה בשעה 13:20.