הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 264

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, ח' בסיון התשע"ו (14 ביוני 2016), שעה 10:30

במסגרת ציון היום הבינלאומי ללא עישון: דו"ח שר הבריאות על העישון בישראל לשנת 2015

חברי הוועדה: שולי מועלם-רפאלי – מ"מ היו"ר

מאיר כהן – מ"מ היו"ר

עבדאללה אבו מערוף

דב חנין

יואל רזבוזוב

חיים גבע-הספיל - מקדם בריאות ארצי, משרד הבריאות

שולמית כהן - נציגת הפיקוח על הבריאות, משרד החינוך

אורלי אבינועם - מדריכה ארצית בנושא מניעת שימוש בסמים, משרד החינוך

מרינה מאיר - מנהלת ארצית, תחום בריאות סביבה, האגודה לבריאות הציבור, המרכז לשלטון מקומי

רות דיין מדר - רפרנטית משרד הבריאות, מרכז השלטון המקומי

ארנונה אייל - מנהלת המח' לרפואה תעסוקתית כללית, רופאים למען ערים בריאות

אילנה שמלה-ללום - מח' בריאות, עיריית אשדוד, רשת ערים בריאות

כוכבה נדב - מקדמת בריאות, ראשון לציון, רשת ערים בריאות

יעל ניסיניאן - מתאמת בריאות עירונית, עיריית רמלה

שוש גן נוי - מנהלת מדור, המחלקה לחיוך וקידום בריאות, שירותי בריאות כללית

שוש קרני - המחלקה לקידום בריאות, קופת חולים מאוחדת

איריס דגן - מנהלת קידום בריאות ארצית, מכבי שירותי בריאות

חן שמילו - ראש אגף מדיניות ציבורית, ההסתדרות הרפואית

אמנון אריאל - יו"ר האיגוד לרפואת ריאות, ההסתדרות הרפואית

ענבר נוימן - דוברת, האיגוד הישראלי לרפואת ריאות, ההסתדרות הרפואית

נועה רוזנפלד - המרכז להעצמת האזרח

אפרת בן אברהם - המרכז להעצמת האזרח

דן גלזרמן - המרכז להעצמת האזרח

אלעד שפר - חבר עמותת אוויר נקי

אליהו יצחק - פעיל חברתי בנושא התמכרויות

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

ענת כהן שמואל

ס.ל., חבר המתרגמים

במסגרת ציון היום הבינלאומי ללא עישון: דו"ח שר הבריאות על העישון בישראל לשנת 2015

שלום רב, אני פותחת את הישיבה. היום 14 ביוני, ח' בסיוון, יומיים אחרי שהיהודים שבינינו קיבלו שוב את התורה ומי שמוסלמי כאן נמצא בתוך חודש הרמדאן. באמת מתוך מגמה של להיטיב, שזה אני חושבת משותף לכל בני האדם, לא משנה מאיזה מקום הם באו, אנחנו מקיימים בכנסת היום יום של מניעת עישון ודיבור על מניעת התמכרויות בכלל, סמים והימורים ומכונות מזל ועוד רעות חולות רבות שכולנו נאלצים להתמודד איתן ועם ההשלכות הבלתי פוסקות שיש להן על החיים שלנו, גם על החיים שלנו כיחידים, גם עלינו כחברה, כמדינה, על המשפחות שלנו, על בחירות שכל אחד ואחת מאיתנו עושים.

אנחנו מקיימים כאן בוועדה פעם בשנה במסגרת חוק חובת הדיווח את הדיווח של משרד הבריאות בנושא עישון ובכלל לפתוח שוב מבט על המאבק שמנהלת מדינת ישראל בעישון במרחב הציבורי וההשלכות שלו בהבנה שעדיין, גם היום, תלוי באיזה מקום קוראים, אבל 19.8% ו-20% זה מאוד מאוד קרוב, זה כנראה אחוז המעשנים בחברה במדינת ישראל. איפה יותר מעשנים, איפה פחות מעשנים, יש תחושה לכולנו שדי ברורה לנו החלוקה, יש ידיעה על הצבא והמילואים, אבל הדברים בסוף מתכנסים לתוך כך שכ-20% מאזרחי מדינת ישראל הם אנשים שמעשנים, מעשנים ישירים. את נזקי העישון בסוף כולם חווים, מה ההשלכות של זה על מערכת הבריאות אנחנו קצת נציף כאן היום, גם דרך המצגת שתיכף יציג חיים מטעם משרד הבריאות. גם ההשלכות החינוכיות של זה, גם ההשלכות החברתיות וההשלכות הכלכליות, מה המשמעות של השקעות של משק הבית של מדינת ישראל בצריכת עישון ומוצריו, מה ההכנסות שיש למדינת ישראל מקניית טבק ומוצריו.

ראשון לכול אני מקדמת בברכה את ילדי העיר אשדוד שנמצאים כאן ממספר בתי ספר. הם יושבים פה עם חולצות לבנות והם כולם עמיתים פעילים להובלת אשדוד להיות עיר נקייה מעישון. אני קודם כל גאה בהחלטה של מערכת החינוך של אשדוד ושל הנהגת העיר, לערב את ילדי העיר. בידוע הוא שככל שנהיה מעורבים יותר במרחב הציבורי נצליח להביא גם את עצמנו ברמה האישית וגם את הסביבה להיות טובים יותר ומשמעותיים יותר. אז קודם כל ברוכים הבאים, אני שמחה שאתם בכנסת ואני יודעת שאתם מפוזרים בכל הוועדות ואני מקדמת בברכה כמובן את כולם.

שוב, אני אתנצל על האיחור שלי ועל זה שקצת התמהמהנו, כי אם אני כבר איחרתי אז רציתי שנחכה ונתחיל בצורה מסודרת עם משרד הבריאות. אנחנו ננסה לתת מבט רחב שיכלול גם את הממלכה, כמו שקורא לה ניסן סלומינסקי חברי, את אנשי המשרדים הרלוונטיים, אבל גם את אנשי הגופים האזרחיים, גם את הסתדרות הרופאים ובכלל אזרחים שפועלים בנושאים שקשורים לעישון. אני רק מבקשת דבר אחד מקדמי, זה יכול להיות נושא שבסוף יהיה נורא אמוציונאלי, ננסה גם אותו, גם את ההבנה של כולנו לנזקים או הזכויות שיש לכל אחד במרחב הזה של לעשן, לשמור מתוך שיח מכבד. בסוף אני חושבת שכולנו מסכימים שהמטרה היא ליצור מדינה טובה יותר ומרחב ציבורי נקי יותר בתוך הזכות של כל אחד לבחור את החיים שלו ולבחור את הבחירות שלו, כולל גם אם אני באופן אישי חושבת שזו בחירה ממש לא מוצלחת לעשן סיגריות, שלא לדבר על דברים חמורים יותר, אבל פה אנחנו נישאר בעישון.

שוב אני אגיד, אנחנו מציינים היום בכנסת את היום הבינלאומי ללא עישון ואנחנו נתחיל ממך, חיים, בהצגת הדוח השנתי של שר הבריאות על העישון בישראל, איפה אנחנו עומדים. אני כן אאפשר לך הצגה רציפה. אם למישהו ממש בוערת שאלה תוך כדי הדברים זה גם אפשרי, מניסיוני אני יודעת שבדרך כלל כדאי לשמוע את המצגת עד הסוף כי על חלק מהשאלות כבר מקבלים תשובות בשקף הבא, ואם לא הבא אז הבא אחריו. אז תודה רבה לכולכם ונתחיל בבקשה.

בוקר טוב. שמי חיים גבע-הספיל, אני ממשרד הבריאות, אני מרכז את נושא העישון ואני אציג נתונים עיקריים מדוח שר הבריאות. זה הדוח ה-15 שאנחנו מגישים מאז שנת 2000 בהתאם לחוק שנקרא חוק חובת הדיווח כשהרעיון הוא שהדוח הזה אמור לשמש לוועדה כבסיס לדיון בנושא על כלל היבטיו וזה המנדט של הוועדה, להעיר הערות ולהמליץ המלצות שיחזרו חזרה למשרד הבריאות כאיזה שהוא מנגנון של פיקוח של הרשות המחוקקת על הפעילות של הרשות המבצעת.

הסיגריה, ממש הקדמה בשתי מילים, נראית מוצר מאוד פשוט ותמים, אבל למעשה היא מוצר תעשייתי מאוד מתקדם. תעשיית הטבק משקיעה הרבה מאוד כסף בפיתוח מתמיד ושכלול של המוצר הזה בכל מיני גימיקים שונים, למשל להכניס קפסולות של טעם בתוך הפילטר של הסיגריה, זה דברים מהשנים האחרונות. השכלול במוצר הוא גם מבחינה כימית וגם מבחינת חומרי הטעם והריח וההקלה על המעשן לעשן, לקרר לו את הנשימה בזמן שהוא מעשן, אפילו הרדמה של רצפטורים בריאות כדי למנוע תגובות של הריאות כדי להקל, שוב, על חוויית העישון, חומרים כימיים שנועדו להגביר את האפקט הממכר. מוצר מאוד מאוד משוכלל מבחינה ביוכימית והכול בסוף במטרה אחת, לגרום להתמכרות כמה שיותר חזקה כדי שימשיכו לקנות את המוצר ואם ימשיכו להרוויח את הכסף שלהם. לצערי החוק היום גם מאפשר להם לייצר את זה כמעט ללא הגבלה, בלי מעורבות של המחוקק על מה מכניסים פנימה, באיזה ריכוזים. אפילו על מים יש רשימה של תכולה, מה המים מכילים, על סיגריות אין רשימה, אין להם חובת דיווח על רכיבים. אתה לא יודע מה אתה מעשן, למעשן ברור שהוא מכניס משהו לא בריא, אבל הוא אפילו לא יודע כמה ומה. יש קרוב ל-70 חומרים מסרטנים היום בכל שאיפה של סיגריה ו-300 חומרים מסוכנים וכ-4,000 חומרים שונים.

זה שקף נחמד שהיה במאקו, באתר של חדשות 2, שמדגים חלק מההיבטים של נזקי העישון. זה נראה מאוד ידידותי ולא מרתיע, אבל אנחנו מדברים פה על מגוון מאוד מאוד גדול של מחלות ובעיות רפואיות ונושאים של פוריות בכל שרשרת החיים, כשמבחינת מערכת הבריאות אנחנו רואים בעישון כגורם מאוד מרכזי לנטל על מערכת הבריאות. אנחנו מדברים על קרוב ל-330,000 ימי אשפוז בשנה כתוצאה ממחלות שנגרמו מעישון, לזה צריך להוסיף עוד קרוב ל-40,000 ימי אשפוז כתוצאה מחשיפה לעישון כפוי, שזה לא המעשנים עצמם, אלא רק אלה שנחשפו לעישון כפוי. בסך הכול כ-370,000 ימי אשפוז כל שנה רק בגלל העישון.

מבחינת תמותה, אנחנו מדברים על קרוב ל-7,200 איש שמתים בשנה ממחלות של העישון. יש כאן רק דוגמה, נגיד חלק מהדברים הבולטים, הרבה מאוד בכל מה שקשור למחלות לב וכלי דם, התקפי לב, שבץ מוחי וכמובן הנושא של נשימה וסרטן. יש היום 16 סוגי סרטן שמיוחסים לעישון ורק כדוגמה, סרטן ריאות, שהוא הסרטן המרכזי שבדרך כלל מזכירים בהקשר של עישון, רק מסרטן ריאות בשנה נפטרים קרוב ל-2,000 איש, מהם כ-1,680 זה כתוצאה מעישון.

רק כמספר, מתוך ה-1,600 האלה, יש היום טכנולוגיות חדשות, וקצת אני גולש לנושא של התקצוב של נושא העישון והטכנולוגיות שקשורות לעישון, לגמילה מעישון או מניעת התמותה מעישון, אז רק בסרטן הריאות היום יש טכנולוגיה חדשה שנקראת סי.טי בעוצמה נמוכה. זה לא סי.טי בקרינה הרגילה, אלא הרבה יותר נמוך וזה קיים כבר בעולם כאמצעי לגילוי מוקדם של סרטן ריאה. אם זה אכן ייכנס וזה נמצא בתהליכים, יש ועדת סל התרופות, היא עצמאית ואני לא אתערב, אבל אני רק אגיד שהטכנולוגיה הזאת אמורה לכאורה ויכולה להביא לצמצום של 20% במספר מקרי המוות מסרטן ריאות, כי מגלים את זה מוקדם וזה ניתן לטיפול. 20% ממקרי התמותה היום זה בערך סדר גודל של כל ההרוגים בתאונות דרכים בשנה, אז אנחנו מדברים על כמויות אדירות שיחסית בהשקעה שהיא לא גבוהה אפשר לקדם הרבה מאוד. הבעיה שלנו כמובן זה היעדר תקציב מובנה במערכת, מה שכן אפשר בהחלט, בהתחשב בזה שהמעשנים משלמים מס בריאות עודף דרך המסים על הסיגריות, שיהיו זכאים ליותר שירותי בריאות ממה שניתנים להם היום.

לגבי העישון בישראל. אנחנו עורכים מעקב מאז שנות ה-80 על העישון בישראל. באמצע שנות ה-90 גם נעשתה איזה שהיא הפרדה בין העישון בחברה הערבית לחברה היהודית ואנחנו רואים שככלל יש מגמה של ירידה בסך הכול, אבל בעיקר בחברה היהודית. המספרים המודגשים זה שיעורי העישון כיום, כמעט 44% גברים ערבים, חצי מזה גברים יהודים, בקרב נשים יהודיות זה 15% שזה כמעט פי שניים וחצי מהנשים הערביות. אז יש כמובן הבדל בין מגדרים וגם בלאום.

אני יכול להגיד ששיעורי העישון היום בישראל הם 19.7%, זה הסקר שמתבסס על נתוני 2014 שסיימנו לעבד אותו. הסקר הקודם, שהוא סקר אחר, הוא הראה נתון של 18.7% אבל זה קצת לא מדויק להשוות בין הסקרים ולהגיד שבהכרח הייתה עלייה כי זה סקר קצת שונה. אנחנו צריכים לעקוב אחרי אותו סקר מדי שנה ולא לקפוץ מסקר לסקר, אבל אנחנו בסך הכול כן מבינים את המגמה.

איך אנחנו בהשוואה לאירופה? אז אנחנו יכולים לראות שהממוצע שלנו של העישון בקרב גברים הוא די קרוב לממוצע של הגברים באירופה, אבל אם אנחנו עושים את הפילוח לפי לאום אנחנו רואים שהגברים הערבים זה מאוד גבוה והגברים היהודים יחסית יותר טוב.

אני אשמח אם תוכל, אם יש לך את זה אז כן, ואם לא אז להתייחס לזה בסוף, האם בתכניות המניעה או בתכניות החינוכיות שאתם בונים יש גם הפרדה בין הגברים היהודים לגברים הערבים, בין נשים יהודיות לנשים ערביות.

כחלק מהתכנית הלאומית לצמצום העישון, אותה תכנית שאומצה על ידי משרד הבריאות, ובהמשך על בסיס אותה תכנית התקבלה גם החלטת ממשלה על תכנית לאומית, יש כוונה לעשות תכנית מותאמת תרבות לנושא העישון בחברה הערבית. השקענו בשנים האחרונות לא מעט כסף במחקרי עומק כדי להבין את תופעת העישון יותר לעומק, למה מעשנים כל כך הרבה, למה לא מפסיקים לעשן, מה היה עוזר להוריד את שיעורי המעשנים בחברה הערבית, להבין למה הם מעשנים, מה היה עוזר להם להפסיק לעשן, מה מונע מהם לפנות לגמילה מעישון, ויש כוונה כזאת.

היו מחקרים שנתנו לנו את הבסיס שעל בסיס אותם נתונים ומידע אפשר באמת לתכנן תכנית והתחיל תהליך של גיבוש תכנית כזאת עם הרבה מאוד גורמים שונים שיש בנושא, גם בקרב משרדי הממשלה וגם בחברה האזרחית, עמותה ערבית למניעה וגמילה מעישון, ידע שמצטבר לאורך שנים באגודה למלחמה בסרטן, קופות החולים, מערכת החינוך. לצערי בגלל מגבלות תקציב כרגע זה עדיין לא יצא לפועל, אבל בהנחה שיינתן התקציב המתאים זה גם משהו שנוכל כמובן לצאת ובגדול, ללא שימוש בהרבה מאוד מדיה לשנות את הנורמה החברתית, יהיה קשה לשנות את זה.

אני רוצה להציג משהו שהוא לא מופיע בתוך הדוח אבל אלה כן נתונים שהם מאוד חשובים.

אני עוצרת אותך שנייה, כי חבר הכנסת רזבוזוב צריך לצאת לעוד ועדה, אז אנחנו נאפשר לו לדבר ואז נתקדם עם המצגת שלך.

כן, תודה לחיים, תודה לכבוד יושבת ראש הוועדה על הדיון הזה. אני יזמתי את היום הזה, את היום המיוחד הזה, אני חושב שזה חשוב ואני רץ בין הוועדות. לצערי אני לא רואה כאן את שר הבריאות ליצמן, אני לא רואה את מנכ"ל משרד הבריאות, אני לא רואה פה אף אחד.

החוקים שהגשתי בנושא מניעת עישון, לפחות להגן על ילדים בגני שעשועים או עישון ברכב כשיש קטין מתחת לגיל 16 ברכב, כל החוקים האלה לא עוברים את ועדת השרים ונופלים במליאה. מחר זה עולה עוד פעם, העישון ברכב עולה מחר במליאה. משום מה שר הבריאות היה כאן לפני כחצי שנה, שנה, ישבנו, הוא אמר 'אני תומך, אני אעביר' ובסוף הכול נופל. אני לא צריך כאן את הקרדיט, אין לי בעיה שמשרד הבריאות ייקחו ויעבירו את זה, יעשו תכנית, אבל משום מה זה לא קורה ושר הבריאות חייב להיות כאן היום. לא יכול להיות יום ללא עישון הבינלאומי ושר הבריאות לא כאן.

אז אנחנו כאן בכנסת והגיעו חברי כנסת ורוצים לתמוך, כולם מבינים את החשיבות, שמענו כאן במצגת את המשמעות, חוץ מהעישון הרגיל יש את העישון הפסיבי, שאנשים סובלים, וחבל, כי הייתי בטוח שליום הזה תהיה הרבה יותר משמעות כאן בכנסת. אם השר היה מגיע אני חושב שהמשמעות הייתה רבה יותר, אבל כנראה את שר הבריאות ומשרד הבריאות זה לא בדיוק מעניין והיום זה באמת אחד הגורמים, ומשרד הבריאות מוציא על זה הכי הרבה כסף. המניעה הכי גדולה זה לא התכניות, זה דווקא שהשר יבוא ויראה את עצמו כאן ויגיד 'אני תומך ואני אעביר את כל החוקים' וכך יחסוך - - -

את זה אני לא יכולה להגיד בשם השר, אבל אני כן יכולה לחזק את המשך העבודה שלך. בכנסת הקודמת הצלחתם, ואתה הובלת את זה, לחוקק את החוק של מניעת עישון במגרשי ספורט, שזה כמעט דבר והיפוכו לעשות ספורט ולעשן באותו הזמן. אני מקווה שגם בעניין הזאת נצליח לתת לך רוח גבית ושהשר - - -

אני מקווה שהקואליציה תתמוך. אני אשמח לכל שיתוף פעולה. כמו שאמרתי, אין פה עניין של קרדיט, אני לא צריך פה קרדיט והמפלגה לא צריכה כאן קרדיט, אנחנו כולנו כאן צריכים להתגייס, זה לא נושא של קואליציה ואופוזיציה, פשוט צריך להעביר. לפחות בחוקים, אם אני בא להגן על ילדים מעישון פסיבי, אז צריך להעביר את זה. תודה.

תודה ויישר כוח על היום הזה, הוא שלך.

תודה, של כולם.

חברי הכנסת, אנחנו נמשיך עם המצגת?

אני איאלץ לצאת לוועדת הכלכלה. אז רק הערה אחת קצרה.

חבר הכנסת דב חנין.

תודה, גברתי יושבת הראש, תודה על הדיון הזה. אני מצטרף לחברי חבר הכנסת רזבוזוב בהבעת צער על כך ששר הבריאות לא נמצא איתנו. דוח שר הבריאות, זה נראה לי סעיף שאומר שיש שר בריאות, לא רק שהוא מגיש את הדוח. לא שהדוח עושה את דרכו לבד לאולם הוועדה ונשאר פה בעצמו יתום כדי לשמוע את הערותינו. אני מצטרף, גברתי, להערכה לך, חבר הכנסת רזבוזוב, על יוזמת היום הזה, זה יום מאוד מוצלח ומאוד חשוב.

גברתי יושבת הראש, אנחנו עוסקים פה בשאלה של חיים ומוות, לא פחות, שאלה של חיים ומוות באופן אמיתי. זו שאלה שבה מדיניות חברתית מסוגלת לעשות שינוי ומסוגלת להציל חיים. אנחנו כל כך מדברים על כל בן אדם שנפגע, חס וחלילה, בתאונה או בפיגוע, אבל אנחנו לא מספיק שמים לב לאותם מאות רבות ואולי יותר ממאות רבות של אנשים שמתים בכל שנה מהפיגוע המתמשך הזה שנקרא עישון.

(היו"ר מאיר כהן)

ההערה שלי, שהייתי מבקש שתמצא לעצמה ביטוי, מכובדי היושב ראש, בסיכום הדיון הזה, נראה לי שזו נקודה מאוד משמעותית, אני מתייחס באופן נקודתי לנושא של משרד הבריאות והעישון. אחת הטענות העיקריות של משרד הבריאות בסוגיית העישון זה שאין לנו מספיק תקציבים ואין לנו מספיק יכולות בגלל מגבלות תקציביות לעשות את כל מה שהיינו רוצים לעשות בעולם שכולו טוב במאבק נגד העישון.

הסברה.

הסברה, מניעה, גמילה וכדומה. יש המון כסף, המדינה מרוויחה ממיסוי על עישון מאות מיליונים - - -

6 מיליארד.

יפה, 6 מיליארד שקלים. אני חושב שאחד המנגנונים שאנחנו צריכים לקדם אותם זה שאחוז לא גבוה, אבל אחוז מוגדר מההכנסות של המדינה ממיסוי של עישון יילכו באופן ישיר לקמפיין של הסברה נגד עישון ולמערכות של גמילה מעישון.

(היו"ר שולי מועלם-רפאלי)

גברתי יושבת הראש, אני מאוד אשמח שהסוגיה הזאת תמצא לעצמה ביטוי בסיכום שלנו, שחלק מסוים - - -

מה קורה בארצות אחרות, אתה יודע?

אני יודע שיש ארצות שזה קורה. חלק מסוים, אנחנו חייבים לקבוע את העיקרון הזה, אני אפילו מוכן להסתפק באחוז נמוך, אבל חלק מסוים מההכנסות של המדינה מהמיסוי על עישון צריכים ללכת למניעת עישון, לקמפיינים לגמילה. זה יעשה שינוי אדיר ביכולת של המדינה וקודם כל של משרד הבריאות להתמודד עם תופעות העישון. תודה.

תודה רבה, אדוני. חיים, בבקשה תמשיך ונתכנס לסיום.

אלה נתונים ממודל של ארגון הבריאות העולמי, מודל של פרופ' יהודי בשם דוד לוי, מודל שקיים כבר כמה שנים והוא מודל מאוד אמין. כל פעם שהוא עושה אותו, הוא בודק אותו לאורך שנים וגם מתקן את המודל עצמו, כך שהוא באמת מאוד משקף ואפשר לסמוך עליו והמספרים שהוא אומר הם די מפחידים. הוא לוקח את הנתונים של ישראל נכון לשנת 2014 ואומר שבהינתן שאלה שיעורי העישון כיום, זה מספר המעשנים, הצפי שלנו לתמותה ממחלות העישון בטווח של כ-40 שנה קדימה זה בסביבות ה-389,000 גברים וכ-190,000 נשים שצפויים למות כתוצאה מהעישון שלהם בעשרות השנים הקרובות.

אבל הוא אומר, זו לא גזרת גורל, יש מדיניות שהוכחה בעולם ומיישמים אותה ואנחנו יודעים שהיא יכולה לעזור. כדוגמה, אם אנחנו נבטל את חדרי העישון, לא נרשה לעשן במקום ציבורי, העישון יהיה בחוץ, לא בתוך מבנים, לא בתוך חדרים, כמו שיש גם כאן בכנסת. דרך אגב מדדנו עכשיו בחוץ, בחדר העישון ובמסדרון ובתוך הוועדה את זיהום האוויר. אז בוועדה האוויר הוא מאוד נקי, במסדרון כבר יש רמת זיהום אוויר שהיא בערך פי שישה-שבעה ממה שיש בחדר הוועדה.

אני מציע לכם לבדוק מה שקורה אחרי המליאה, יש שם חדר מוות שבו חברי הכנסת הורגים את עצמם.

רמת זיהום האוויר בחדר העישון כאן זו תעסוקה פוגענית, כששולחים לשם את המנקה להחליף את המאפרה זו רמת זיהום אוויר שהיה צריך לאסור את החדר ולאסור כניסה כי הוא מזוהם, הוא מהווה סכנה מיידית וחמורה, פי שניים מהרמה המסוכנת של ארגון הבריאות העולמי.

עשיתם מדידה באזור של אחרי המליאה של הכנסת? יש שם מין קופסת זכוכית סגורה שכאילו טוענים שזה חדר עישון, אבל כל האוויר יוצא משם לאותם אלה שלא מעשנים.

כן. בחלק מהמקומות, למשל בתי חולים, הרחקנו את העישון עשרה מטרים מהכניסה. אנחנו רוצים לעשות את זה גם במשרדי ממשלה, עשינו את זה בבתי ספר, עשרה מטרים מהשער, וזה צריך להיות איזה שהוא סטנדרט.

מה זה בבתי ספר?

הרחקנו את העישון גם עשרה מטרים מעבר לשער, שהילדים לא יעברו דרך עננים של מורים, שומרים, תלמידים ש - - -

חבריָה, שהמורים לא יעברו דרך עננים של תלמידים. מה יש לכם אתם? תגידו, אתם חיים במדינה אחרת?

אנחנו לא רוצים שתלמיד שבא לבית ספר יצטרך לעבור דרך, לא התלמיד ולא המורה ולא המבקר וגם לא השומר, אף אחד לא צריך להיות בתוך הבניין.

ברוב בתי הספר השש שנתיים מעשנים, ברוב בתי הספר. למרות החוק שאוסר פינות עישון קיימות פינות עישון, צוותי מורים וגם הסתדרות המורים וגם משרד החינוך מעלימים עין מזה.

אז צריך לאכוף.

כך שלבוא ולבדוק בכנסת אם יש מישהו שמעשן, זה הדבר האחרון שהייתי עושה, אלא דווקא במוסדות החינוך. בכל יום חמישי אני נמצא במוסד חינוך, אני מלמד, הייתי מנהל בית ספר 25 שנים משנותיי, ועדיין בבתי הספר זה המוקד שבו מעשנים הכי הרבה. אתם יודעים מה? נסתפק בזה שאני אומר מעשני סיגריות. הנרגילות בכל מסיבה, הנזק שלהן הוא פי עשרה יותר מאשר סיגריה וזה לגיטימי וזה נראה בעיני המורים, זה נראה בעיני ההורים, והיום אנחנו בעיצומם של נשפי י"ב, אז לנשפים האלה ההורים, חוץ מזה שהם מביאים וודקה, הם גם מביאים נרגילות לילדים שלהם וזה חלק מהשיח.

אז זה נחמד שיש כזה יום מרוכז ואני מברך עליו, אבל בסופו של דבר אנחנו מחר בשמונה בבוקר נמשיך בשגרה שלנו, ואני בראש ובראשונה מפנה את זה, פחות למשרד הבריאות, אני יותר מפנה את זה למשרד החינוך, כי שם יכולים לעשות את השינוי.

תיכף חיים פה יסיים ונעבור - - -

השינוי המהותי הוא במשרד החינוך. סיפר דב בבוקר, או דב או מישהו אחר, שרצו לא לפגוע בפרחי בר, כשזה הפך להיות לפרויקט לאומי וכולם דיברו עליו ובבתי הספר וחינכו לזה הסתבר שכן יכלו לעשות.

אין ספק.

אז אני אומר, יש מדיניות שאם נאמץ אותה, וזה המודל, אני לא מדבר כרגע על מדיניות משרד הבריאות ואני לא מעביר ביקורת על המשרד, אני מציין את המודל, כייעוץ שקיבלנו מארגון הבריאות העולמי. הם אומרים כזה דבר, אם אתם תבטלו את חדרי העישון ותעשו אכיפה, לא רק לחוקק, גם לאכוף כמובן את החקיקה, אנחנו יכולים להוריד בתוך חמש שנים ב-4.7% את שיעורי המעשנים ולחסוך בטווח הארוך כמעט 35,000 מקרי מוות. אם נרחיב את הסיוע בגמילה בעישון, מעבר לסדנאות הקבוצתיות, למשל ייעוץ אישי על ידי רופא, או מוקד טלפוני לגמילה מעישון, כמו שקיים בחלק מקופות החולים במימון עצמי שלהם, למשל התרופות לגמילה מעישון, לא להתנות אותם דווקא בהשתתפות בסדנה, אלא כמועילות בפני עצמן, כטכנולוגיה יעילה. ושירות של אס.אמ.אס ואפליקציות.

תיכף נשמע. אני חייבת להודות שבתוך מערכת הבריאות אין הסכמה גורפת על המשפט האחרון שאמרת, על היעילות של התרופות.

כל טכנולוגיה שיכולה לסייע.

צריך להשתמש בכל הכלים שישנם לנו כדי להפחית את אחוזי המעשנים.

אפילו קצת. התרופות יותר יעילות, זה מה שהיה קיים במערכת, התרופות ניתנות בסבסוד, כשזה משולב. בכל מקרה זה יעיל גם אם זה לא ככה.

אני אגיד עוד כמה דברים בקצרה. קמפיינים יכולים להוריד במעל 5% את שיעורי המעשנים, כנ"ל אזהרות עם תמונות על החשיפות יכולות להוריד את זה, והגבלות על פרסומות של חברות הסיגריות שפועלות נגדנו ומשקיעות עשרות מיליונים מדי שנה,. לנו יש בקושי מיליון אחד לכל הקמפיינים, אם בכלל, להם יש עשרות מיליונים מדי שנה, וכמובן המדיניות של המיסוי. אנחנו יכולים להציל מאות אלפי בני אדם אם אנחנו נעשה את המדיניות הזאת.

שאלת קודם על הנושא של המסים בכלל. ההוצאות של משקי הבית על הסיגריות, קרוב ל-8.1 מיליארד שקלים, מתוך זה מעל 6 מיליארד הולכים כמסים למדינה. מוצרי טבק הם מוצרים עתירי מיסוי ומדיניות מיסוי של מס גבוה היא נכונה והיא מועילה, גם לצמצום עישון, גם לעידוד גמילה מעישון, והיא נכונה באופן מוחלט. מה שכן, היא צריכה להיות אחידה על כל מוצרי הטבק והיום יש מצב שיש פער. יש החלטת ממשלה לסגור את הפער הזה, היא עדיין לא יוזמה, למיטב ידיעתי כל גורמי המקצוע, גם ברשות המסים, תומכים בהחלטה הזאת, וזה להעלות את המס על הטבק לגלגול. זה היום איזה שהיא נישה שיש פער במיסוי והוא הולך ועולה, כמעט מכפיל את עצמו מדי שנה, עלייה של אלפי אחוזים בשנים האחרונות, כי המס שם לא נכון.

תודה. חיים, אנחנו צריכים לסיים פה. תודה רבה. אני מבקשת להזמין את ילדי אשדוד להצטרף לשולחן, את הילדים שאמורים לדבר, ואז אחרי שהילדים ידברו אנחנו נפנה למי שנמצא פה מטעם מערכת החינוך באמת להבין איזה תהליכים מתרחשים בתוך מערכת החינוך, גם לאכיפה וגם למניעה וגם לחינוך לא לצרוך וכו' וכו'.

אולי אני אקדים, אני אתן רקע ואז הילדים ידברו. אני הנציגה של משרד החינוך.

לא, ברשותך, אנחנו ניתן קודם את המקום לילדים ואז את תדברי, כי אחר כך יהיו לי כמה שאלות אלייך. בבקשה, נתחיל ממך. תציג את עצמך ותספר על התהליך שעברתם ועל היום הזה מבחינתך.

שלום, אני גבריאל ואני אספר לכם שבמהלך שנת הלימודים שלנו, שנת תשע"ו, אנו תלמידי כיתות ו' מבית הספר אשכול עברנו תהליך למידה בנושא מניעת עישון. את התהליך עברנו אחת לשבוע ביחד עם היועצת מיה ומחנכות הכיתה. במהלך התהליך למדנו מה הוא עישון, מה הם נזקי העישון, מה הקשר בין עישון לגיל ההתבגרות ואיך מתמודדים עם לחץ חברתי.

שלום, שמי שחר ואני אדבר איתכם על מרכז הלמידה שלנו, 'מפזרים את מסך העשן'. אבל בראש ובראשונה אני רוצה להתייחס לדבריו של מר מאיר כהן, שר הרווחה, ולהגיד שאצלנו בבית ספר אשכול לא מעשנים בכלל בתוך המבנה.

עכשיו אני אעבור לדבר איתכם על מרכז הלמידה שלנו, 'מפזרים את מסך העשן'. אחרי שאנחנו נחשפנו למשמעות העישון ולנזקיו התחלנו לעסוק במרכז למידה ששמו 'מפזרים את מסך העשן'. מכיוון שאנחנו כבר מורגלים בלמידה שיתופית, מחנכות שכבה ו' והיועצת מיה החליטו להפוך את מרכז הלמידה ללמידת עמיתים. הכיתה התחלקה לקבוצות וכל קבוצה קיבלה את אחת מתחנות המרכז וחקרה אותה. הקבוצה הציגה את התחנה במליאת הכיתה וכך באמצעות למידת העמיתים הכיתה הועשרה בידע רב מתחנות המרכז.

אני יפעת ואני לומדת בבית ספר צפרירים. במהלך השנה נפגשנו אני והקבוצה עם היועצת שלנו, אלונה, והרכבנו משחק הפועל נגד עישון ולאחר מכן נפגשנו בבית ספר רעים, כל התלמידים מכל בתי הספר והתכנסנו ליום שיא. הייתה גם תחרות ובית הספר שלנו זכה במקום שלישי, והמקום הראשון השני והשלישי באו לפה ליום בכנסת נגד עישון וממש כיף פה.

תודה.

אופיר, אני מבית ספר היובל.

היובל מאיפה?

אשדוד, כולם מאשדוד.

אנחנו בעצם נבחרנו מכלל השכבה כמה תלמידים וביחד עם היועצת למדנו על הנושא בעזרת התכנית 'מפזרים את מסך העשן'. המטרה העיקרית של התכנית היא בעזרת התלמידים שישפיעו על החברים שלהם ועל המשפחה ועל הקרובים שלהם שלא יעשנו. בעצם פעלנו גם בבית ספרי והנחינו את הכיתות ואחר כך פעלנו ביום שיא עירוני בבית ספר רעים והנחינו את כלל בתי הספר בנושא העישון ומניעתו. למדתי שלכל ילד יש כוח להשפיע על חברים שלו ועל המשפחה שלו וכוח הרצון הוא זה שיכול להחליט.

בוקר טוב, אני נעם מבית ספר רעים. בית הספר שלנו אירח את בתי הספר האחרים ליום שיא עירוני ואני נבחרתי יחד עם עוד תשעה תלמידים מהשכבה להיות עמיתים מובילים משפיעים. בתכנית שלנו כללנו כל מיני מערכונים שונים שבהם העברנו פעילות בשכבה, בכיתות. שם העברנו תכנית על 'מפזרים את מסך העשן' שכלל את הערכה של השאלונים וכל מיני משחקים לדוגמה נזקי העישון, ערוץ הבריאות וכל מיני דברים כאלה. ביום השיא הכנו שביל שבו כללנו כל מיני רחובות שבעצם העבירו את המסר שלא לעישון וכן לטפח את אורח החיים הבריא. המסר שלנו היה מרכזי של להעביר את המסר בצורה הכי ברורה שיש בעזרת הרחובות. היה לנו רחוב אחד של מודעות לעישון, שזה היה עיתון שבו היה סיכומים על כל מיני דברים של העישון וזהו.

תודה רבה רבה, מגיעות לכם מחיאות כפיים.

אני רק רוצה להוסיף שזו השנה השנייה שלי בפרויקטים האלה ובשנה שעברה זה היה נגד אלכוהול וגם נגד התמכרות.

כל הכבוד. שוב, חזקים וברוכים, עיריית אשדוד, מערכת החינוך של אשדוד, מנהלי בתי הספר, היועצות, אלה שהוזכרו בשמם ואלה שלא, ובעיקר בעיקר התלמידים שנהיו מעורבים. עכשיו גברתי, נציגת משרד החינוך, תקטוף את כל התהילה בעזרת ה'.

אני רק אגיד, יש תערוכה ברחבת הסיעות הישנה גם של התוצרים של בני הנוער.

מצוין, אז כולם מוזמנים לתערוכה אחר כך.

אני אשמח גם כעיריית אשדוד להגיד כמה מילים.

בוקר טוב לכולם, תודה על ההזדמנות. שמי אבינועם אורלי, אני עובדת בשפ"י, השירות הפסיכולוגי ייעוצי במשרד החינוך ובאמת, כמו שהגברת ציינה, זה הפירות וההנאה הגדולה שלנו כי זו בעצם המשימה שלנו. אני רוצה, לפני שאני אשטח את תכניות משרד החינוך, בקצרה, להתייחס לשתי הנקודות שהעלה קודם חבר הכנסת לגבי הנושא של עישון בתוך בתי הספר במסיבות, מסיבות י"ב.

לא רק. הוא דיבר על השש שנתי והוא לא טעה.

אוקיי, אז אני רוצה בהחלט להגיב גם לזה וגם לגבי ההתאמה לחברה הערבית, פשוט כדי שזה יהיה רלוונטי לדיון.

מצוין.

לגבי הנושא של התנהלות נשפי הסיום, כפי שצוין כאן, זה נמצא היום בידי ההורים ולא בידי הצוות החינוכי, אולם משרד החינוך בשיתוף ועד ההורים המרכזי הארצי הוציא מסמך הנחיה של התנהלות במהלך הנשפים ושם ההתייחסות לעישון ושתייה ובהרבה מאוד בתי ספר ברחבי הארץ כותבים מכתב להורים וההורים חותמים על המכתב הזה, שאסור לתלמידים להגיע לאותם נשפים כשהם מצוידים בשתייה או בעישון כלשהו, מכל הסוגים. כמובן שמבחינת אכיפה אין בידינו האמצעים כי זה בידי ההורים, אבל מדיניות המשרד ומדיניות משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן וכל השותפים שלנו בהחלט שותפים למסרים האלה.

כמו שאתם יודעים, בחינוך כפי שבחינוך, אנחנו מנסים לעבוד על מיטביות, על אורח חיים בריא כפי שהתלמידים המקסימים האלה הציגו כאן. זה בעצם הרעיון, לגייס את העמיתים שנבחרים בכל בתי הספר בארץ, שהם מובילי דעה והמטרה שלהם היא להשפיע ולהעביר את המסר לחברים שלהם ובקרב המשפחות. אנחנו מאמינים שהחינוך הזה למיטביות יביא בסופו של דבר למודעות ולהפחתת העישון, הפחתת השתייה, אני אומרת את זה באותו משפט.

לגבי ההתאמה לחברה הערבית. אותו מרכז למידה שהחברים החמודים סיפרו, 'מפזרים את מסך העשן', הוא תורגם השנה לשפה הערבית והותאם ועכשיו הוא מופץ ברחבי הארץ. זאת אומרת בהחלט יש לנו מודעות לשונות, אנחנו מתייחסים לעולים, אנחנו מתייחסים למגזרים השונים במדינה ואנחנו מנסים להתאים את התכניות שלנו בהתאם למגזרים.

אני רק אשאל שאלה קצרה ופשוטה. זה בחירה של בתי ספר לקחת ערכה כזאת וללמד אותה או שזו הנחיה שמגיעה לכלל בתי הספר?

שאלה מצוינת, זו בחירה מתוך מטרה שפרנסי החינוך שנמצאים בתוך מערכת בית הספר באמת מגויסים לתחום. בצד הבחירה גם קיימת הוראה במסגרת כישורי חיים שהיום אנחנו מדברים על אורח חיים בריא בכל מיני תחומים ביניהם גם כמובן מניעת העישון. מדובר על תכנית מקדם יסודי ועד י"ב, שזאת לא בחירה, זאת הנחיה של המשרד.

תודה רבה. יש לנו עשר דקות ואומרת לי ענת שאנחנו נהיה חייבים לסיים בזמן כי אחר כך זה מצולם, אז אני מבקשת מנועה רוזנפלד, מהמרכז להעצמת האזרח, שגם אתם הצגתם פה דוח מעקב, להגיד בקצרה את הדברים.

אנחנו עמותה שעוסקת באפקטיביות של המגזר הציבורי ומתוך כך אנחנו מפעילים פרויקט של מעקב אחרי יישום של החלטות ממשלה. אנחנו עוקבים היום אחרי 90 החלטות ממשלה באמצעות 60 תחקירנים ואחת ההחלטות שעקבנו אחריה היא החלטה שהתקבלה לפני חמש שנים, לאמץ את התכנית הלאומית לצמצום העישון ונזקיו.

באמת אחד הדברים אולי היחידים שיצאו מהתכנית זה החלק של משרד החינוך, אבל נמצאים אצלכם על השולחן הדוחות שלנו, שמונגשים גם באתר האינטרנט, והם מציגים תמונת מצב די עגומה לגבי היישום של החלטת הממשלה. דיבר על זה פה נציג משרד הבריאות, היא הייתה למעשה אימוץ של ועדה ציבורית שישבה במשך שנים. כלומר לפני שרצים לקדם מדיניות חדשה שווה לעצור רגע ולראות מה החלטנו ומה קרה עם זה, אם עשינו או לא עשינו.

אז למעשה אחד הדברים הכי משמעותיים שהיה צריך לקרות כפועל יוצא מהתכנית, שהייתה אמורה להיות מוקמת יחידה במשרד הבריאות לצמצום העישון ונזקיו שתעסוק באכיפה ובתכנון מדיניות ובבקרה, יחידה של 30 איש. זו הייתה ההמלצה של הוועדה. כמה אנשים עוסקים היום במשרד הבריאות בצמצום העישון ונזקיו? שניים. משרד הבריאות היה צריך לקדם חקיקה בנושא, אז אמנם יצאו תזכירי החוק אבל הם לא התגבשו לכדי חקיקה בפועל. כלומר יש כאן פער מאוד גדול בין מה שהוחלט למה שיושם בפועל. הדוח נמצא, כאמור, באתר ונמצא פה בפניכם ושווה ואשמח להתייחסות בנושא הזה.

תודה רבה. ד"ר עבדאללה אבו מערוף, חבר הכנסת.

יום טוב לכולם, כבוד היושבת ראש. הדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות הוא חשוב ביותר במלחמה בעישון. המלחמה בעישון זה לא רק לוועדה אחת, לא רק במשרד החינוך, כולנו חייבים להילחם, החברה בכלל. גם אנחנו כמחוקקים, מה אנחנו חייבים לעשות כדי לתת את הכלי לכל הארגונים שנלחמים בעישון? להוות דוגמה, לא רק מסר חינוכי, במיוחד המסר החינוכי אבל היות שאנחנו עכשיו בוועדה, היו דיונים גם בוועדת החינוך, גם בוועדת המלחמה בסמים, גם בוועדת מעמד האישה, ואנחנו כאן, היות שאנחנו בוועדת הבריאות, אנחנו חייבים לראות מה אפשר לעשות כדי שנעזור וניתן את תרומתנו למלחמה בעישון.

אנחנו יודעים שיש רווח עצום, בסוגריים, של המדינה מסיגריות. 6 מיליארד שקל, אפילו יותר, הכנסות מעישון.

כן, דיבר על זה חבר הכנסת דב חנין.

בסדר, בכל זאת גם אפשר לשמוע ועוד לשמוע.

בהחלט.

לכן אנחנו חייבים שהכסף הזה יחזור לטובת האזרחים למלחמה בעישון. חוקים, ענישה, אבל אני מתרכז במניעה ובחינוך. מסרים חינוכיים, להשקיע במערכת החינוך, במערכת הבריאות, בגמילה, למנוע את העישון כמה שאפשר. זו המטרה וזה חשוב ביותר, אני חושב שזה המעגל החשוב ביותר אם אנחנו רוצים להילחם בעישון בצורה הנכונה, איך למנוע ולא לאפשר לאזרח או לילד או לנער או לנערה שיתחילו לעשן. זה מסר חשוב.

תודה רבה.

אני יושב ראש האיגוד הישראלי לרפואת ריאות. שמעתי את כל הדברים, הם חשובים, הייתי רוצה להאיר זווית שונה וכואבת. אני חושב שאי ההקצאה של תקציבים נאותים למניעת עישון היא אפליה ואני אסביר למה. היא אפליה כי אנחנו פוגעים באוכלוסיות חלשות, אם זה העובר ברחם, אם זה הילדים שמתמכרים לעישון אחרי 100 סיגריות ועישון בשיטת תן לי בבית הספר. אם העולם דחה תביעות ייצוגיות נגד מעשנים זה בראייה של המבוגר, המבוגר אחראי למעשיו, נזקי העישון ידועים, אבל אנחנו ממכרים את הילדים. העישון ממכר את הילדים וזו פגיעה באוכלוסייה חלשה, זו פגיעה בחסרי ישע. זה נכון לעובר, זה נכון לילד בבית הספר, זה נכון גם לתחלואה מעישון שהיא תחלואה של אנשים חלשים.

כשהעישון החל הוא היה נחלתם של עשירים, לא היית יכול להרשות לעצמך לעשן אם לא היית עשיר, העשירים היו בעודף משקל ועישנו. היום זו נחלתם של אוכלוסיות חלשות, אם זה אוכלוסיות חלשות סוציו אקונומית, אם זה אוכלוסיות חלשות בפריפריה, זה אקט מפלה מובהק של משמעות בריאותית כבדה. אנחנו לא יכולים להתנער.

היבט נוסף וחשוב הוא שחינוך למניעת עישון זה חינוך לכיבוד הזולת. החברה שלנו לוקה בכיבוד הזולת, הצורה להתמודד עם גרימת נזקים לאחרים ולהבהיר חברתית שזה אסור היא אקט חינוכי ראשון במעלה לנו כחברה. הדבר חשוב.

תודה. אחרונת הדוברים, בבקשה, גברתי.

אני מאוד שמחה וגאה להיות בוועדה הזאת. שמי ד"ר ארנונה אייל, אני מנהלת המחלקה לרפואה תעסוקתית, רפואה של אנשים שעובדים במפעלים. אני יוצאת להגנת אותם עובדים, כולנו דיברנו, הייתי בכל הוועדות היום ואני מאוד גאה ומאוד שמחה שהכנסת לקחה לנגד עיניה את בריאות האוכלוסייה בארץ. זה חד משמעית מטרה של כולנו.

העובדים במפעלים נמצאים שם במהלך כל שעות עבודה, שעות מרובות, וחבר'ה, החוק לא מיושם שם. מעשנים עליהם, חדרי העישון לוקים בחסר. גם בבתי החולים ראיתי מעשנים. לא נכון שמעשנים מעבר לגדר. בבתי הספר מעשנים. פניתי לבתי ספר כאזרחית, עיר מאוד מאוד על לבי, באר שבע, עם ראש עיר מדהים, ואנחנו לא מצליחים לזוז. אנחנו נזוז, כי אני יוצאת לפנסיה וזאת הבעיה של כולם, כי אני אעשה הרבה יותר.

יש לי צמיד כאן, 'באר שבע עיר בריאה', עיר ללא עישון, התחלנו. אני רוצה לראות את זה בבתי הספר, אני רוצה לראות את זה במקומות העבודה, אני רוצה לראות את זה בגנים הציבוריים. חוקים יש, מי מיישם אותם? האם הבדלים על הרצפה זה העיר שלי, זה הניקיון שלי? האם מותר לנו להרוג אנשים, בין אם זה בני משפחה או אישה בהיריון שהורגת את העובר ברחם? אני לא יודעת.

מבחינת בריאות, אני גם איש בריאות, אנחנו מטפלים בתחלואה. ליצמן אמר שאם נוסיף לאדם עוד כמה ימים זאת בריאות. זה לא בריאות.

גברתי, פה בבית הזה הוא השר ליצמן.

השר ליצמן, סליחה. הוא אמר באחת הכתבות בסוף השבוע שבשבילו איכות חיים זה גם לתת ימים, לתת איזה ימים? ימים לחולה סרטן שהוא הביא את זה על עצמו ואנחנו היינו שם ולא מנענו? או אחרים שהוא הביא את זה עליהם? אז חבר'ה, בואו נאסוף כולנו כוחות, בואו נפעל כולנו ביחד, בואו אולי נקים מרפאות שבהם אפשר לדבר עם אנשים בריאים.

תודה רבה, גברתי.

תודה לכם.

אני מתנצלת בפני האנשים שלא יכלו לדבר, אני כבר תיכף חורגת מהזמן שהוקצה לנו. אני מתנצלת על האיחור שהיה בתחילת הדיון.

אני מבקשת לסיים את הדיון באמירה הברורה לגמרי, כל שקל שלא יושקע במניעה יגרור תשלום של 10 שקלים בטיפול. זה נכון ביתר שאת בעישון. אני חושבת שהמטרה של כולנו צריכה להיות מניעת עישון, מניעת כניסה למעגל מעשנים. המניעה הזאת מתחילה במערכת החינוך. במערכת החינוך, כפי שהוצגו פה בפרויקט המקסים שהציגו ילדי בתי הספר מהעיר אשדוד, שהמטרה שלו היא באמת מניעת כניסה של ילדים נוספים למעגל המעשנים.

המטרה שלנו היא גם להגן מפני חשיפה לעישון כפוי, בבתי הספר, במפעלים, במרחב הציבורי. המטרה שלנו היא גם להגדיל ולהגביר את תכניות הסיוע לנגמלים מעישון, לדבר באמת על מה עוזר לאדם לא רק לקבל החלטה להפסיק, אלא בעיקר לקבל החלטה לא לחדש את העישון. איך אנחנו מנגישים סדנאות ותרופות או אמצעים טיפוליים חלופיים שיסייעו לו בתהליך הגמילה.

עלה פה ביתר שאת נושא חדרי העישון. גם זה, כמו דברים אחרים, נכנס בעצם אולי לעבודה שתעשה אותה יחידה שעליה הוחלט, היחידה במשרד הבריאות, שאמורה לטפל בצמצום העישון ונזקיו. אני מבחינתי המילה צריכה להיות מיגור העישון וצמצום נזקיו, זאת השאיפה שלנו. ביחידה הזאת נפעל גם לאכוף, גם ליצור בקרה ובעיקר בעיקר נפעל לחקיקה שתאפשר לאותו מיגור וצמצום להגיע.

הנושא האחרון שאני רוצה להעלות הוא אותו כסף ממיסוי שחוזר אל קופת אוצר המדינה. אני מקבלת פה את עמדות החברים, זאת עמדה ברורה של כולנו, חלק מהכסף הזה, אחוז מסוים מכספי המיסוי האלה חייבים להגיע לאותן תכניות של מניעה, אכיפה, בקרה, בעיקר בעיקר אני מדברת על המרחב הציבורי.

מקובל על כולנו שיש לכל אדם אחריות על חייו האישיים וכל אחד חופשי לבחור את הבחירות של חייו. אני חושבת שבנושא העישון מקובל על כולנו שכשאתה בוחר לעשן הנזק שאתה גורם הוא לא רק לעצמך אלא גם לסביבה, גם לסביבה הקרובה אליך ביותר, ילדיך, רעייתך, משפחתך הקרובה, וגם במעגלים הולכים ומתרחבים ולכן באיזון שבין הבחירה של כל אחד איך לחיות את חייו לבין הדאגה של כולנו איך לצמצם ולמנוע את הנזקים מעישון, כנסת ישראל והוועדה הזאת מקווים שנלך לכיוון של צמצום הנזק ומיגור העישון מתוך הבנה שהנזק, גם הכלכלי, גם החברתי , גם הבריאותי, עולה לאין ערוך על התועלת.

תודה רבה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50.