הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 261

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, ז' בסיון התשע"ו (13 ביוני 2016), שעה 11:00

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 54) (זכויות הוריות), התשע"ו-2016 (פ/2041) (כ/629)

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

מירב בן ארי

יוליה מלינובסקי

אברהם נגוסה

טלי פלוסקוב

רחל עזריה

דניאל סוצ'י - רפרנט תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר

עו"ד איילת הוכמן - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד מאיה טאיסיג - הלשכה המשפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

עו"ד נעמי הימיין-רייש - הלשכה המשפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

עו"ד נועה נאמן - נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

נאדר אלקאסם - מנהל תחום תכנון ובקרה, נציבות שירות המדינה

עו"ד מיכל מזוז - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

עו"ד מרדכי (מוטי) עזרן - יועמ"ש, התאחדות המלאכה והתעשייה

ברוך שניר - מנהל תחום כלכלה, התאחדות המלאכה והתעשייה

עו"ד ורד וייץ - הלשכה המשפטית, האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות הכללית החדשה

עו"ד גלי שטינברג - הלשכה המשפטית, האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות הכללית החדשה

דורון קמפלר - ראש אגף עבודה, התאחדות התעשיינים

עו"ד הילה נוימן - יועצת משפטית, להב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

עו"ד מאירה בסוק - יועצת משפטית, נעמ"ת

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

ענת מימון

ענת כהן שמואל

אירית שלהבת

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 54) (זכויות הוריות), התשע"ו-2016 (פ/2041) (כ/629)

צהרים טובים. היום הוא 13 ביוני 2016, ז' בסיוון התשע"ו, השעה 11:05. אנחנו באים לדון בנושא הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 54) (זכויות הוריות), התשע"ו-2016, הצעת החוק של חברי הכנסת רחל עזריה, נאוה בוקר, יפעת שאשא ביטון, טלי פלוסקוב, איילת נחמיאס ורבין ואורי מקלב.

רחל עזריה, תפתחי בבקשה.

תודה רבה, תודה על הדיון וגם תודה על המאמץ של הוועדה, מאמץ עקבי לטובת החוק הזה.

אחת התופעות שאנחנו מתמודדים איתן היא שנשים משתכרות שכר נמוך יותר מגברים, כאשר אנחנו יודעים, אפרופו הדיון על חזקת הגיל הרך, שאחת הסיבות היא בגלל שנשים נוטות לצאת הביתה מן העבודה כדי לטפל בילדים ובעצם הטיפול בילדים הוא אחד הגורמים לפערי השכר. במדינת ישראל היום נשים משתכרות 70% מגברים, וגם בין בני זוג ב-90% מן הזוגות נשים משתכרות פחות מהגברים, מלבד בקרב החרדים, שם הגברים פשוט לא עובדים ולכן נשים משתכרות יותר.

לכן, אחד המאמצים שאנחנו עושים הוא בעצם מן הצד של הנשים לגרום לכך שגם הנשים יוכלו לטפל בילדים אבל לא רק, וכך זה ישפיע על מעמדן בשוק העבודה, ומן הצד של הגברים התהליך הזה חשוב מאוד כי הרבה מאוד גברים – אולי זה אחד היתרונות הגדולים של כל השינויים שמתחוללים ב-100 השנים האחרונות לגבי מעמדן של נשים – אחד התהליכים החשובים הוא שגברים רוצים להיות אבות, לבלות עם הילדים, להיות איתם, להיות שותפים מלאים בגידול הילדים. זה מהלך מאוד-מאוד חשוב עבור האבות, ועל אחת כמה וכמה עבור הילדים שבעצם מרוויחים שני הורים.

הצעת החוק הזאת מדברת על שלושה נושאים מרכזיים. אלה בעצם שני שינויים טרמינולוגיים.

ראשית, לגבי חופשת לידה – אני חייבת לומר כאימא ל-4 ילדים שזה אף פעם לא היה חופשה. לכן אנחנו מציעים גם להוריד את המילה "חופשה" וגם לקרוא לזה "תקופת לידה והורות" ואז זה גם יותר רלוונטי עבור הגברים.

החלק השני הוא לשנות את השם "שעת הנקה" ל"שעת הורות". בעבר היה צריך להביא אישור מהרופא שאת אכן מניקה. זה השתנה לפני הרבה מאוד שנים ובעצם מדובר על תקופה של 4 חודשים שלאשה יש זכות לצאת מן העבודה שעה מוקדם יותר. לפני כמה שנים שונה החוק ואִפשר גם לגברים ליהנות מן הזכות הזו ושהם יוכלו לצאת במשך 4 חודשים כל יום שעה מוקדם יותר מן העבודה, אבל גילינו שאחוז המיצוי הוא כמעט אפסי כי מעטים הגברים שבאמת יכולים להתחייב במשך 4 חודשים לצאת בכל יום מן העבודה שעה מוקדם יותר.

לכן בהצעת החוק הזאת – וזה החלק השלישי והמשמעותי מאוד ומהותי בה – מוצע לשנות את השיטה, מכך שאחד מבני הזוג במשך 4 חודשים יוצא מן העבודה שעה מוקדם יותר ואוסף את הילדים לזה שבעצם בני הזוג יכולים לחלוק ביניהם את היציאה המוקדמת ממקום העבודה, את אותה שעת הורות. בעצם כך יש משפחות שחיות היום, וגם כך אנחנו מעוניינים שמשפחות יחיו – לאפשר לבני זוג לחלוק ביניהם. בטח אם יש משפחות שרוצות לנהוג באופן שוויוני יותר החקיקה צריכה לאפשר את זה.

זו הצעת החוק שמונחת על השולחן.

הרבה מאוד נושאים כבר טופלו וסודרו ויש לגביהם הסכמות. יש כמה נושאים שעדיין צריכים לעלות לדיון, כבוד היושב-ראש.

תודה.

אני מנציבות שירות המדינה. מבחינת הרציונל של הצעת החוק כמובן שאין לנו שום התנגדות. הנציבות היום מובילה את שירות המדינה כארגון תומך משפחה, עם גישה של איזון חיי עבודה ומשפחה. כל ההנחיות שלנו מתחשבות בנושא הזה.

מה שחסר לי פה בהצעת החוק הוא, קודם כול בעניין חופשת לידה, אם יהפכו את זה ל"תקופת לידה והורות" – טרמינולוגיה לפעמים גם משפיעה על סדרי העבודה. יש הרבה זכויות שניתנות רק בחופשת לידה. אם אני קורא לזה "חופשת לידה והורות" –אנשים הם הורים גם עד גיל 70, גם עובד מדינה בן 65 שיש לו ילד הוא עדיין הורה.

מה יש לך נגד גיל 70?

התקופה נקבעת בהגדרה בחוק.

הטרמינולוגיה צריכה להיות כזאת, שאפשר לבצע ושלא תהיה ניתנת לפרשנות.

גם חסר לי כאן פירוט בעניין סוגי הילדים. היום אנחנו מבדילים בין גילאי הילדים. פה מדובר על ילד עד גיל שנה. עבור הורים לילדים מעל גיל שנה נותנים זכות קיצור שעות העבודה, אבל לא של שעה, נותנים חצי שעה, נותנים 25 דקות, גם תלוי אם יש ילד אחד או יש שני ילדים ומה הגילאים שלהם, ויש גם הגדרה אם זה הורה עצמאי או שני בני זוג. לכן ההצעה פה לדעתי טובה אבל כוללנית וצריך להיכנס יותר לפרטים.

דבר שני, בשירות המדינה לא מבקשים משרה מלאה, מבקשים פחות. מן הבחינה הזאת הצעת החוק יכולה להרע. אצלנו בשירות המדינה כדי לקבל את השעה מספיק לעבוד 5 שעות. אם אדם עובד את 5 השעות אני נותן לו את האפשרות לצאת שעה קודם מהעבודה. גם לזה צריך להתייחס.

גם כמובן לכל נושא ההצהרות, חלוקת שבוע העבודה בין ההורים. פשוט ההצעה עדיין לא שלמה וצריך עוד לעבוד עליה ולהכין אותה. במקרים מסוימים היא מרעה עם המצב של העובדים היום, לפחות בשירות המדינה, ובמקרים אחרים היא מרחיבה זכות שניתנת לאוכלוסייה מסוימת על כל עובדי המדינה בלי הגבלה. לזה אנחנו כמובן לא נוכל להסכים. צריך לדעתי עוד להיפגש עם חברת הכנסת המציעה כדי להתאים את הנוסח.

אני חושבת שחל פה איזה בלבול. הצעת החוק מתייחסת למה שהחוק נותן עד היום. לגבי עובדי מדינה יש זכויות יתרות ומטיבות והן לא מופיעות בהצעת החוק, הצעת החוק לא מתייחסת אליהן. אנחנו עשינו תעתיק של החוק הקיים עם השינוי של החלוקה בין בני הזוג. לכן מה שקיים מעל גיל שנה רלוונטי רק לעובדי מדינה שמקבלים את אותה שעה במשך שנה, מה שמי שאינו עובד מדינה מקבל במשך 4 חודשים בלבד. לכן הסיטואציה שאתה מדבר עליה, של השינוי ב-25%, לא חלה בהצעת החוק.

מניסיון עבר, היו חוקים שחשבנו שהם לא חלים ואחרי שהם עוברים פתאום אנחנו מרגישים שמתחילים לבקש לפעול על-פיהם באופן מורחב. את הבעיה בטרמינולוגיה הסברתי. אם תכתבו כאן "ההסדרים הקבועים בשירות המדינה ייקבעו על-פי הנחיות", כפי שאנחנו מבקשים תמיד, אלה דברים שמקובלים בשירות המדינה. חוק כזה כוללני, אני חושש שהוא יכול להשפיע לרעה.

נציגת משרד הכלכלה והתעשייה, בבקשה.

אני מהלשכה המשפטית במשרד הכלכלה והתעשייה. בשירות המדינה יש הסדר מיטיב. אני לא חושבת שהשינוי פה יפגע בהסדר המיטיב.

אני רוצה לוודא שהכוונה נכונה, ולא שאחרי שיעבור החוק נבין שהכוונה היא לא בדיוק מה שרשום. אנחנו מכירים את זה, עברנו את זה כבר. אין בעיה שנשב, ננסח עם משרד הכלכלה ואתכם, נסביר את המצב. אנחנו לא נהווה חסם.

מה שקורה היום בשירות המדינה יכול להמשיך לקרות.

זה פשוט לא נוגע לזה בכלל. אם אתה רוצה שנכתוב בחוק- - -

זה כבר קיים, תנוח דעתך. יש את סעיף 23 לחוק הקיים, שאומר: "חוק זה אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק הסכם קולקטיבי (חוזה עבודה)". כך שאין עם זה בעיה.

מה זה אומר?

זה אומר שכבר על-פי החוק הקיים היום, חוק עבודת נשים, הוא לא בא למעט מכל זכות שנתונה לעובד מכוח חוזה עבודה אישי או חוזה קולקטיבי, הסכם קיבוצי או נוהג. כלומר, אין חשש שהתיקון המוצע יגרע מזכויות קיימות.

יש חשש שזה ירחיב את הזכויות.

אמרת קודם שהוא עלול להרע את הזכויות.

אל תגידי לי מה אמרתי כי אני יודע מה אמרתי.

ואמרת שמצד שני הוא נותן זכות לציבור רחב יותר. אז אני באה להניח את דעתך בעניין גריעה מזכויות, זה הכול.

אבל איזו זכות הוא יכול להרחיב?

יש פה הגבלות, כל הכללים בעניין גיל הילד. אלו הרחבות שאמורות להשפיע על שוק העבודה.

אבל אין פה שום שינוי בגיל הילד.

לכן אני מציע שניפגש ותגידו לי את הכוונה.

אנחנו מסבירים, אין פה שום שינוי בגיל הילד. זה כל מה שהיה עד היום. השינוי היחיד הוא שבשבוע עבודה, את השעה שבה יוצאים מוקדם יכולים לחלוק האב והאם. זה הכול. לחלוק – 3 ימים ייקח האבא ויומיים תיקח האימא.

רק למשך 4 חודשים.

במשך 4 חודשים.

אם זה מה שקובעת הצעת החוק אז תרשמו את שני המשפטים האלה. יושב-ראש הוועדה יודע מחוקים קודמים שכאשר נכנסנו לעומק הוא ראה שלחוק יש גם השפעות שלא התכוון אליהן. אנחנו מבקשים בסך הכול, בואו ניפגש ונבין כדי שתנוח דעתנו שבאמת אין פה השפעות והשלכות מעבר לכוונה.

למשרד המשפטים יש מה להגיד בנושא הזה?

זה לא עלה עד עכשיו. אני לא מבינה אם אנחנו מדברים על גריעה. זה לא אמור לגרוע מעובד המדינה.

הוא חושש מהרחבה.

איזו הרחבה?

תתייחסו להצעת החוק כפי שהציגה חברת הכנסת רחל עזריה.

על-פי מה שאני מכירה, הזכות יותר רחבה ממה שיש פה. הזכות ניתנת עד שנה מיום הלידה. כאן מדברים על 4 חודשים.

אבל יש הגבלות.

ההגבלות לא ישתנו. לא נגענו בהגבלות.

לא נגענו או כן נגענו, זה הצהרות.

אבל הצעת החוק מונחת. איפה אתה רואה שינוי?

אנחנו רוצים להבין יותר לעומק אם יש פגיעה בסדרי העבודה.

אני לא מבינה. אנחנו בהכנה לקריאה השנייה והשלישית. בהכנה לקריאה הראשונה היו בינינו דיונים.

ערכנו ישיבות ארוכות.

ערכנו ישיבות ארוכות בנושא, דנו בכול. אם תגיד הערה ספציפית נוכל להתייחס. תקרא את מה שכתוב בהצעת החוק. זה מאוד ברור ובהיר.

אתייעץ עם חברת הכנסת רחל עזריה.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:18 ונתחדשה בשעה 11:20.)

נחזור לדיון. נציג המעסיקים, יש לך מה להגיד בנושא הזה?

אני מהתאחדות המלאכה והתעשייה. קודם כול, אנחנו שמחים שחלק מן ההערות שלנו בדיון הקודם באו לידי ביטוי בהרחבת ההודעה למעסיק. ראינו שהתייחסו להחרגה שמוציא שר הכלכלה. פה אנחנו מבקשים לשים דגש. עסקים קטנים, בייחוד בתעשייה שבה עובדים במשמרות, יש להם קושי מיידי. ברגע שהצעת החוק תעבור אין להם 100 ימי חסד. ברגע שיש 3 משמרות עם 3 עובדים ושניים מהם בחופשת הורות וצריכים לצאת שעה מוקדם יותר אזי בכל משמרת יש "חור" של שעה. זה רק דוגמה אחת מבין המון דוגמאות אחרות. הסברתי בדיון הקודם שבכל עסק קטן כזה יש בעל תפקיד אחד יחיד ומיוחד, אין 4 רתכים ו-5 דפסים. בדרך כלל מדובר על בעלי מקצוע ייחודיים ויחידים בעסק. לכן כל שינוי כזה, כמובן על-ידי שר הכלכלה, והחרגה מבורכת שתהיה אחרי שהחוק ייכנס לתוקף בעצם תשאיר אותנו במצב שבו החוק ירוץ וייושם בפועל ואנחנו נחכה לתקנות או הנחיות ממשרד הכלכלה, שספק אם יגיעו. רק לאחרונה ראינו ששיעור החוקים שממתינים לתקנות בכנסת מאוד-מאוד גדול, לצערנו. גם אנחנו לא רוצים להישאר פה תלויים באוויר. היינו רוצים שההוראות לגבי ההחרגות, בטח לעסקים קטנים ויצרניים, ייכנסו לתוקף עוד קודם לכניסת החוק.

את זה לא הבנתי.

סעיף 7ב(6) קובע ששר הכלכלה יכול להחריג ולקבוע הוראות מיוחדות לעסקים מיוחדים ולהתאים אותן לרוח העסקים עצמם.

כל עוד שאין תקנות לא מיישמים את החוק.

"רשאי".

הוא גם "רשאי", הוא לא חייב לעשות את זה, וגם אין לוחות זמנים. החוק יכול להיכנס לתוקף בלי שהשר התקין הוראות מיוחדות לעסקים מן הסוג הזה.

אם אני יכול לסכם, אתם לא מתנגדים לעיקרון של מתן החופשה לגבר ולאישה.

בירכנו על המהלך כולו.

אתם רק חוששים שההוראות ייכנסו לתוקף לפני שהתקנות יהיו מוכנות.

היינו שמחים אם זה יעבור כאן כבר בוועדה בהחרגה מסוימת.

רק אעיר שלא בהכרח יהיו תקנות שיחריגו.

אם לא יהיו תקנות וזה "רשאי" אז כן היינו מעוניינים שהוועדה תיתן דעתה לעסקים קטנים יצרניים. אנחנו לא מבקשים להחריג כרגע את כל המשק.

היה לנו דין ודברים עם נציג משרד האוצר בנושא?

אני ממשרד האוצר. דיברתי גם עם המעסיקים ואחת הבעיות היא באמת באותם מקצועות שבהם יש משמעות, שנניח צריך מפעיל CNC, מפעיל מכונה, ושם יש קושי. לצורך העניין, בדוגמה של יום-יום זה יותר קשה למעסיק. אחד הפתרונות שדיברנו עליהם הוא לעשות רשימה סגורה של מקצועות – נניח בתוספת השנייה לחוק – שבהם באמת יש הצדקה מסוימת לעשות שבוע-שבוע. עוד לא "סגרנו" לגמרי את הפרטים אבל כן חושבים לעשות רשימה סגורה, ואז לא צריך לחכות לתקנות.

צריך להמתין לליבון הפתרון הזה.

תכינו מהר את הרשימה. זה לא משרד האוצר.

עדכנתי את המעסיקים גם לגבי הרשימה. זה "נסגר" לפני כחודשיים.

לא היינו בעניין הזה בכלל בשום קשר.

גם אנחנו לא.

כמעסיקים קטנים העניין הזה הרבה יותר רלוונטי אלינו. אולי למפעל מתכת גדול יש 4 כרסמים ו-20 רתכים, אבל למפעל קטן של 10 עובדים במסגרייה אין שני כרסמים או שני מפעילי CNC. פה צריך לתת את הדעת. אנחנו לא מבקשים להחריג לגמרי.

ואם הרתך חולה אז מה עושה בעל העסק?

נכון, אבל למה להוסיף עוד קושי? אם הוא חולה אז הוא חולה.

ואם הרתכת ילדה?

הלוואי ותהיה רתכת.

אבל זה בדיוק הסיפור. אי אפשר לומר: הלוואי ותהיה.

במצב הקיים אין הרבה נשים בתעשייה הזו.

אולי אין נשים בתעשייה בגלל התהליך הזה. תחשוב שאתה תפתח את ההזדמנות, גם עבורך כמעסיק, שעוד 50% מן האוכלוסייה ילמדו את המקצועות האלה ויבואו לעבוד. כלומר, יש פה תהליך. אי אפשר כל הזמן לומר: יש אדם אחד שבלעדיו העסק נופל. אני גם ניהלתי ארגון שהיו בו עובדת סוציאלית ועורכת-דין וכולי וכולי, וכאשר היא לא יכלה לבוא היה לנו סידור פנימי כדי להתמודד עם הסיטואציה. כשמקבלים פתאום התרעה מבית-הדין הרבני או מבית-המשפט לענייני משפחה וצריך מייד לתת מענה והיא לא נמצאת כי הילד חולה או כי פה ושם, צריך לדעת להתמודד עם זה.

אולי עורך-דין אפשר להחליף בדרך של הודעה לבית-הדין, אבל ברגע שאין לך צבעי עץ המטבח לא ייצא החוצה.

אי אפשר להודיע הודעה לבית-הדין.

הצגת את זה יפה מאוד. בבקשה, נציג התאחדות התעשיינים.

ההצהרה צריכה להיות כזו שהמעסיק לא יהיה בלש, שהמעסיק האחד יידע מה קורה אצל השני, ושהמחויבות של שני בני הזוג תהיה מעוגנת בכתובים. לזה צריך לתת פתרון כי אחרת לא נוכל להתנהל וזה יהיה "חגיגה".

כתוב. הוא מצהיר באופן מפורש שהוא לא ייעדר באותם ימים.

יש לי כמה שאלות. אני רק מבקשת מחברי הכנסת לא להתעצבן עלי עכשיו. אני רוצה להבין. כאן מדובר על זוג קונבנציונלי נשוי. ומה קורה עם זוג גרוש? מה קורה עם חזקת הגיל הרך עד גיל 6 כשהילד נמצא עם האימא? גם המקרה הזה צריך להיות דומה. אי אפשר להיות עם ולהרגיש בלי. או שאנחנו מוסיפים לפה משמורת משותפת כי קורה שמתגרשים, גם כשילד הוא עד גיל 4 חודשים, ויש זוגות חד-הוריים, ויש את הידועים בציבור. אם את כבר הולכת על מהלך כזה, וזה מהלך מבורך, שהגברים גם כן יבינו קצת מה קורה עם ילדים קטנים, תרחיבי את זה לכל ההיבטים. פה מדובר אך ורק על זוג נשוי.

זה לא נכון.

ומה קורה עם זוג גרוש?

אלה הסדרים ביניהם, אם הם מחליטים שכן. כמו זוג נשוי כך גם זוג גרוש.

ומה עם ידועים בציבור?

מה שהם מחליטים ביניהם.

ומה עם משפחה חד-הורית?

אז אין לה עם מי לחלוק, אבל אם היא רוצה לחלוק עם מישהו?

אם את כבר הולכת על זה אז יכול להיות שהאם החד-הורית יכולה להיעזר בסבתא.

את זה לא יתנו.

אני שוב חוזרת ואומרת, הרעיון מצוין אבל החברה היום השתנתה, יש כל מיני משפחות. ומה אם מדובר על משפחה חד-הורית, מה יהיה איתם?

גם קודם זה לא היה. מה אפשר לעשות.

אז אנחנו מוסיפים. הרבה דברים לא היו ואנחנו מתקדמים ויש את ההליכים. אני חוזרת על השאלה על הגיל הרך. אם היום אנחנו יוצאים מתוך הנחה שעד גיל 6 ילד נמצא אצל אימא שלו- - -

מישהו רוצה להתייחס?

מדובר ב-4 חודשים מרגע שחוזרים מחופשת הלידה שבהם יש את הזכות הזאת. החוק הזה לדעתי בסופו של דבר בטווח הארוך מקדם את השינוי בחזקת הגיל הרך כי הוא גורם לכך שהציבור היום, עוד לפני הגירושים, יתנהג בצורה שוויונית יותר. אנחנו בעצם מאפשרים בהליכי חקיקה את האופן שבו אנשים רבים רוצים לחיות את החיים, מה שהיום הם לא יכולים. היום על-פי החוק אי אפשר שבחלק מן הימים האישה תצא מוקדם ובחלק מן הימים הגבר יצא מוקדם. זה דומה יותר למציאות שאליה את חותרת. לכן החוק הזה הוא עוד צעד בכיוון הזה.

לא מדובר עד גיל שש. מדובר בסך הכול ב-4 חודשים ומדובר בדרך לאפשר לגברים – יוליה מלינובסקי, תסתכלי עם כמה התנגדויות אני מתמודדת. לא פשוט לעשות את התהליך הזה, ואת שומעת גם מה אומרים לי: אין רתכות נשים, יש רתכים גברים. אנחנו צריכות לפעול ביחד.

זה לא נכון. יש לי אחות שהיא רתכת.

אבל בואו נכניס לכאן את כל סוגי המשפחה שקיימים היום.

אין בעיה, הם בפנים.

את בטוחה בזה?

אני בטוחה לגמרי. אלה הסדרים בין שני ההורים. אבל זה רק הורים, נכון, זה לא סבתא ודודה. אם הם יתנו לי – בשמחה, אבל אני לא רואה מישהו נותן לי לעשות הסדר עם הסבתא.

יש לי הצעה, ברשותכם נקרא את הצעת החוק אבל אודיע מראש שהיום לא נצביע עליה. נחזור לאשר, לדחות או לתקן. תוך יום-יומיים אנסה להשלים כמה הבהרות. בואו נשמע את הצעת החוק.

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 54), התשע"ו-2016

"החלפת מונח

1.

בחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954‏ (להלן – החוק העיקרי), בכל מקום –

(1) במקום "חופשת לידה" יבוא "תקופת לידה והורות";

(2) במקום "חופשת הלידה" יבוא "תקופת הלידה וההורות";

(3) במקום "בחופשת לידה" יבוא "בתקופת לידה והורות";

(4) במקום "לחופשת לידה" יבוא "לתקופת לידה והורות".

תיקון סעיף 7

2.

בסעיף 7(ג)(3) לחוק העיקרי, אחרי "שעה אחת ביום" יבוא "שתיקרא שעת הורות,", ובסופו יבוא "לעניין סעיף זה, עובד שמועסק במשרה מלאה יהיה רשאי לממש את הזכות לשעת ההורות לבדו או לסירוגין עם בת זוגו, בהתקיים התנאים המפורטים בסעיף 7ב".

הוספת סעיף 7ב

3.

אחרי סעיף 7א לחוק העיקרי יבוא:

"התנאים למימוש הזכות לשעת הורות על ידי בן זוג

7ב.

עובד רשאי לממש את הזכות לשעת הורות לבדו או לסירוגין עם בת זוגו, כאמור בסעיף 7(ג)(3), בהתקיים התנאים המפורטים להלן:

(1) בת הזוג נתנה את הסכמתה למימוש הזכות לשעת ההורות לסירוגין עם בן זוגה או על ידי בן זוגה;

(2) כל אחד מבני הזוג מסר למעסיקו, לא יאוחר מ-21 ימים לפני תום תקופת הלידה וההורות, הצהרה חתומה לפי הטופס שבתוספת שבה הודיע על הבחירה לממש את הזכות לשעת הורות עם בן הזוג (בסעיף זה – הודעה); מסרו בני הזוג הודעה במועד מאוחר יותר – יהיה העובד רשאי לממש את הזכות 21 ימים לאחר מסירת ההודעה;

(3) בהודעה יפרט כל אחד מבני הזוג את מספר הימים ואת הימים המסוימים בשבוע העבודה שבהם יממש את שעת ההורות;"

בפסקה (3) הורדנו את הסיפה כי זה ייגזר מסוג הטופס שיצורף.

"(4)

(א) מימוש הזכות לשעת הורות ייעשה על פי ההודעה, אולם העובדת ומעסיקה ובן זוגה ומעסיקו רשאים, לפי העניין, להסכים ביניהם, לפי הצורך ובאופן חד־פעמי, על מימוש הזכות לשעת ההורות באופן שונה מזה שמסרו עליו בהודעה.

(ב) שינוי קבוע במימוש הזכות לשעת ההורות שמסרו העובדת ובן זוגה בהודעה לאחר שנמסרה הודעה כאמור בסעיף זה, ייעשה בהודעה נוספת, שתימסר למעסיק 21 ימים מראש בהתאם להוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים ובלבד שלגבי עובדת ובן זוגה שאחד מהם עובד במשמרות תימסר הודעה כאמור חודש מראש;

(5) מכסת שעות ההורות ששני בני הזוג רשאים לממש לפי הוראות סעיף זה לא תעלה על מכסת שעות ההורות שהעובדת היתה זכאית לממש לבדה;

(6) שר הכלכלה והתעשייה רשאי לקבוע, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגוני מעסיקים שהם לדעת השר יציגים ונוגעים בדבר הוראות הנוגעות בין היתר לעניין –

(א) חלוקה אחרת של מימוש הזכות לשעת ההורות בין בני הזוג, ובכלל זה לעניין אופן שינוי החלוקה;

(ב) חלוקת מימוש הזכות לשעת ההורות לפי סוגי עובדים וסוגי מקומות עבודה;

(ג) אופן הדיווח ודרך הדיווח למעסיק על ידי בני הזוג.""

עכשיו אנחנו מגיעים לתוספת, שזה הטופס שבני הזוג צריכים למסור למעסיקים. יש פה שתי אופציות.

בעמוד הראשון יש את האופציה הראשונה, שזה טופס שכולל הצהרה של שני בני הזוג שחותמים על טופס אחד, שכל אחד מבני הזוג מפרט את הימים ומצהיר שהוא לא ייעדר בימים שבן הזוג שלו נעדר ומוסר את פרטי המעסיק. כנ"ל, בתחתית הדף, בן הזוג עושה את זה. הטופס הזה נמסר במקביל לשני המעסיקים.

האופציה השנייה נמצאת בעמוד הבא ושם יש טופס שכל אחד מבני הזוג מוסר באופן אישי למעסיק שלו. לא מדובר על אותו טופס. כלומר, האישה מוסרת למעסיק שלה טופס שבו היא מצהירה באילו ימים היא תיעדר, והגבר במקביל מוסר טופס אחר למעסיק שלו ומצהיר באילו ימים הוא ייעדר.

אתם רוצים להכריע עכשיו לגבי סוג הטפסים? יש את שתי האופציות של הטפסים, כפי שהצגתי. לגבי הטופס הראשון, הפרטים של המעסיקים מופיעים, כלומר כל מעסיק חשוף לפרטי המעסיק של בן הזוג ומקבל את הפרטים שלו, אם הוא רוצה, לצורך התקשרות, כדי לבדוק איך ממומשת זכות לשעת הורות על-ידי בן הזוג. הטופס השני באמת לא חושף את פרטי המעסיק ובן הזוג רק מצהיר באופן אישי מול המעסיק שלו. יש לכל אחד מסוגי הטפסים התנגדות.

לדעתי פה צריך לקבוע משרד המשפטים.

אנחנו מבינים כמובן את החששות של המעסיקים וגם ישבנו בישיבות ודנו וליבנו את הדברים. אנחנו פשוט חוששים שהבעיה במסירת כל הפרטים של המעסיקים ופתיחת פתח להידברות בין המעסיקים איפה היה העובד היום, האם הוא יצא מוקדם, זה פתח לפגיעה חזקה מאוד בפרטיות. זה ברמה מעבר למסירת הפרטים בלבד על איפה אני עובדת, שגם בזה יש אלמנטים של פגיעה בפרטיות.

אנחנו נלך על מה שתחליטו, זה הכי טוב. אתם תשמרו על הפרטיות של האזרח. זה נראה לי הכי הגיוני. לא צריך להתווכח, זה לא רמה של ויכוח על פרט כזה או אחר. אני חושב שעל משרד המשפטים לקבוע על הכללים והוא יודע לשמור על האינטרס של הפרט. מקובל?

זה בעצם האופציה השנייה, זה הטופס שמופיע בעמוד השני, טופס נפרד לכל אחד מבני הזוג. הטופס כולל את הפרטים של העובד ואת הימים שהוא ייעדר, וכן נוסיף סעיף שקובע שמעסיק שקיבל הצהרה לפי הוראות אלה רשאי לדרוש מן העובד שלו לקבל לידיו את ההצהרה שהגיש בן הזוג של העובד למעסיקו, ובלבד שלא יהיה בכך תנאי להתחלת מימוש הזכות.

עכשיו אנחנו נכנסים לשרשרת של תיקונים עקיפים.

הייתה דרישה של מעסיקים כדי שיוכלו לסנכרן. המעסיקים אומרים שזה פתח לניצול לרעה של הזכות. השאלה איך מנטרלים את הסכנה הזאת.

הוא יכול לבקש את הטופס שבן הזוג מוסר.

הוא מקבל את הטופס. לדעתי לא יהיה ניצול לרעה.

אם יש אפשרות שהמעסיק יקבל את זה אז שכבר מלכתחילה יהיה אותו טופס. למה לבקש את זה?

מה הבעיה בכך שמעסיק יידע שזה לא ינוצל לרעה? איפה הפגיעה במישהו פה?

הבעיה היא עם מסירת המידע על המעסיק של בן הזוג השני. משרד המשפטים אומר שיש פה פגיעה בפרטיות אם מעסיק אחד ידבר עם המעסיק השני ויבדוק איפה אתה נמצא בכל יום.

אז יוסיפו שהמעסיק מתחייב לא לפגוע בפרטיותו של העובד. זה מידע רק לצורך העניין הזה. אבל אחרת אתם הופכים אותנו לשוטרים. לשם מה? זה מיותר לחלוטין.

איזו פגיעה בפרטיות? שיידעו איפה אשתי עובדת? זו הפגיעה בפרטיות?

יש פה שתי פגיעות. יש פה שתי רמות של פגיעה בפרטיות. יש רמה אחת שלא אכנס אליה עכשיו כי זה פחות לב הדיון, בעניין של מסירה איפה עבדת. מעבר לזה יש פה זכות שהיא יותר יום-יומית: בימים ראשון, שני ושלישי אני יוצאת מן העבודה שעה מוקדם יותר ובימים רביעי וחמישי בן זוגי, ואולי יש גם שינוי חד-פעמי. זה עלה בישיבות שלנו על-ידי המעסיקים עצמם, שבעצם השיחה הטלפונית בפנייה למעסיק יש פגיעה בפרטיות, שאני מודיע למעסיק שבן הזוג יצא היום מוקדם ומחר הוא ייצא מוקדם.

ברשותכם, אני חושב שגם בלי פרטי המעסיק יכולים לקבל את הטופס. נציגת משרד המשפטים, תעבירו אוטומטית למעסיק השני את הטופס. מה הבעיה? אבל את הפרטים שיש בטופס אתם תקבעו כדי לשמור על הפרטיות של העובד.

אפשר לאמץ את האופציה הראשונה, ששני בני הזוג חותמים על טופס אחד וכל אחד מפרט את הימים, ופשוט למחוק את החלקים של פרטי המעסיק.

זה מבחינתכם פתרון?

כן. זה כמו לקחת את האופציה השנייה ולפצל אותה.

אבל אתה מקבל אוטומטית.

תהיה חתימה של המעסיק.

חתימה של המעסיק אין בכל מקרה כי אז המעסיק יכול לא לחתום ובעצם לעכב את הביצוע. את זה אנחנו לא רוצים. יש שתי אפשרויות שעומדות בפנינו: אופציה אחת היא שיכתבו את פרטי המעסיק, בלי החתימה כדי שזה לא יעכב; ואופציה שנייה היא שלא כותבים את פרטי המעסיק.

זה ההבדל בין שתי התוספות.

אני חייבת לומר שאישית אין לי בעיה עם זה שיעבירו את פרטי המעסיק. אם אנחנו בעצם דורשים- - -

אם משרד המשפטים מאשר שיועברו פרטי המעסיק, שיועברו. תשאירו למשרד המשפטים לקבוע מה פוגע בפרטיות של העובד ושל בן או בת הזוג.

זה משהו מינימלי, זה רק שם המעסיק. אין פה שום דבר מעבר לכך.

וגם אם אנחנו רוצים שמעסיקים יהיו שותפים בעניין הזה- - -

יש טלפון וכתובת.

אז נבקש שירשמו את שם המעסיק בלי טלפון וכתובת.

בלי חתימה?

בכל מקרה אין חתימה של המעסיק.

זה יהיה הצהרה משותפת, רק עם שם המעסיק, ובלי חתימה.

בדיוק. בכל מקרה זה בלי חתימה. יש חתימה של העובדים. יירשם רק שם המעסיק. זה נראה לי גם הוגן כלפי המעסיקים כי אנחנו רוצים להפוך אתכם לשותפים בתהליך הזה. בסדר?

אין לי בעיה שלא תהיה הכתובת.

אם יש את שם המעסיק הרי כל אחד יכול למצוא אפילו את הפרטים של הסבתא שלי.

אבל זה אומר שאתה לא יודע מי הבוס הישיר ואתה לא יודע לדבר עם צילי וגם לא עם גילי.

ברור שהוא יכול לברר.

אבל זה מקשה.

תיקחו אחריות במשרד המשפטים לשמור על הפרטיות של העובד בטופס הבקשה.

אברר את זה.

אני ממשיכה לקרוא.

"תיקון חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה)

4.

בחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949‏, בסעיף 4(ב) במקום "חופשת לידה" יבוא "תקופת לידה והורות".

תיקון חוק
חופשה שנתית

5.

בחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951‏, בסעיף 5(א)(3), במקום "חופשת לידה" יבוא "תקופת לידה והורות".

תיקון חוק החשמל

6.

בחוק החשמל, התשי"ד-1954‏, בסעיף 3ד(ג), במקום "חופשת לידה" יבוא "תקופת לידה והורות".

תיקון חוק הביטוח הלאומי

7.

בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995‏, בכל מקום, במקום "חופשת הלידה" יבוא "תקופת הלידה וההורות", ובמקום "לחופשת לידה" יבוא "לתקופת לידה והורות".

תיקון חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה)

8.

בחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח-2007‏, בסעיף 1, בהגדרה "חודש עבודה בפועל", במקום "תקופת חופשת לידה" יבוא "תקופת לידה והורות".

תיקון חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה

9.

בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011‏, בתוספת השנייה –

(1) בחלק א', בפרט (19), במקום "חופשת הלידה" יבוא "תקופת הלידה וההורות";

(2) בחלק ב', בפרט (17), במקום "בחופשת לידה" יבוא "בתקופת לידה והורות".
תיקון חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים

10.

בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג-2012‏, בסעיף 6(ג), במקום "חופשת לידה" יבוא "תקופת לידה והורות".

תחילה ותחולה

11.

תחילתו של חוק זה חודש מיום פרסומו, והוא יחול גם על עובד ועובדת שזכאים לשעת הורות ערב תחילתו של חוק זה, ובלבד שמסרו הודעה על בחירתם לממש את זכותם לפי הוראות סעיף 7ב לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה."

חודש.

כן, אמרנו את זה. הגענו להסכמות?

לדעתי זה בסדר. אנחנו הולכים על טופס האופציה הראשונה. כל אחד מן העובדים חותם ומצהיר, ורושם רק את שם המעסיק שלו, והטופס מוגש לשני המעסיקים במקביל.

עם חתימות של העובדים.

יש הערות נוספות?

רק לגבי הרשימה.

לאור הבקשות שקיבלתי, ותרשו לי לא לפרט, אבקש שההצבעה תהיה מחר.

מצוין, יופי.

מנהלת הוועדה מזכירה, גם לגבי הצעת החוק שנצביע עליה מחר, לציין שעל משרד האוצר לתת לנו רשימה של מקצועות.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:42.