הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 203

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, ח' בסיון התשע"ו (14 ביוני 2016), שעה 11:30

הצעה לסדר-היום בנושא: "מחדל הרשויות בכביש המוות (רחוב גולדה מאיר) בירושלים: ילד בן 14 נפצע בשבוע שעבר", של חבר הכנסת יגאל גואטה

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

טלב אבו עראר

יגאל גואטה

חמד עמאר

ראיק סאלם - מנהל אגף תשתיות בינעירוניות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ישי טלאור - המפקח על התעבורה מחוז ירושלים והדרום, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אבי שמר - מנהל בטיחות אזורי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

מרב רפאלי - הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

סנ"צ שימי מרציאנו - קצין אגף התנועה מחוז ירושלים, המשרד לביטחון פנים

שבתאי גרברציק - דובר למגזר דתי חרדי, המשרד לביטחון פנים

אלי מורגנשטרן - רפרנט תחבורה, משרד האוצר

מקס אבירם - מנהל אגף זהירות בדרכים, נגישות ואורח חיים, משרד החינוך

צביקה כהן - סגן ראש עיריית ירושלים

פיני עזרא - חבר מועצת העיר, עיריית ירושלים

יעקב ממילה - מנהל אגף תוש"יה, עיריית ירושלים

פלר חסן נחום - מחזיקת תיק תחבורה, חברת מועצה, עיריית ירושלים

אברהם בצלאל - עוזר ראשי לצביקה כהן, עיריית ירושלים

אילן גרודסקי - מנהל תחום טכנולוגיה, עמותת אור ירוק

מיכאל חרוש - קצין בטיחות, חברת אגד

צבי יעקבזון - מנהל סיעת ש"ס

אוסנת מידן - אזרחית

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

לאה קריכלי

ר.כ., חבר המתרגמים

"מחדל הרשויות בכביש המוות (רחוב גולדה מאיר) בירושלים: ילד בן 14 נפצע בשבוע שעבר", של חבר הכנסת יגאל גואטה

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ועדת הפנים והגנת הסביבה במסגרת דיון מהיר, בנושא מחדל הרשויות בכביש המוות – אני לא יודע למה קוראים כך לכזה רחוב - - -

כביש הדמים. כך קוראים לזה התושבים.

הדמים, טוב. רחוב גולדה מאיר בירושלים, ילד בן 14 נפצע בשבוע שעבר, של חבר הכנסת יגאל גואטה. אני שמח לראות את צביקה כהן, סגן ראש העיר ופיני, חברת מועצת העיר שנמצאים פה ומלווים אותנו בדיון הזה. אני שמח מאד שאתם פה.

בבקשה, יגאל. זו הצעה לסדר אני רואה.

תודה, אדוני יושב הראש.

עיריית ירושלים פה בדרג המקצועי?

אמורים להיות בדרך.

אמורים להיות בדרך?

אני מקווה שהם לא בכביש גולדה. אולי הם תקועים בגולדה.

אתם מעיריית ירושלים. אתם סגן וחבר מועצה, אתם יכולים להגיד אנחנו עיריית ירושלים.

אבל ישי טלאור פה, אז זה בסדר.

קובי ממליה אמור להגיע.

ראיתי, רשום לי. בבקשה, יגאל.

תודה, אדוני יושב הראש. ראשית אני ביקשתי את ההצעה לסדר הזאת בעקבות פנייה של ידידי, סגן ראש עיריית ירושלים, הרב צביקה כהן, בעקבות תאונות רבות שיש בכביש הזה. באמת צר לי מאד שהישיבה הזאת היא כנראה לא ממש פופוליסטית, אז הנוכחות דלה, אבל 754 תאונות בחמש שנים, זה דומה כבר כמעט לחללי מערכות ישראל. 754 תאונות זה נורא ואיום.

איפה, בכביש הזה בלבד?

בכביש הזה. משנת 2008 עד שנת 2013 754 תאונות. פשוט יש שם מסלול חדש של תחבורה ציבורית, שכנראה שהנהגים - ואני לא יועץ תחבורה - אבל כנראה שיש פה איזה שהוא משהו שהנהגים עדיין לא קולטים בדיוק מאיפה פונים, לאיפה נכנסים והמסלולים האלה מהווים בעיה.

הבעיה הזאת היא בעיה ישנה. זה מצער מאד שתושבי האזור, במפורש, אתה מדבר איתם על הכביש הזה, הם אומרים כביש הדמים. קוראים לזה כביש הדמים.

הייתה שאילתה בעבר לסגנית שר התחבורה דאז, ציפי חוטובלי, בנושא הזה, ובתשובה היא ענתה שכנראה שלא מפסיקה ההסברה ולכן צריכים לעשות פעולות. אני לא יודע באמת מה נעשה בשנים האלה הן בנושא הסברה והן בנושא פעולות, מה שברור שרק לפני כשבועיים שוב פעם הייתה שם תאונה עם ילד בגיל 14, תאונה קשה, וכנראה שהבעיה לא נפתרה.

אני לא באתי עכשיו להלין על אף אחד. אנחנו באמת רוצים שהסיפור שם ייפתר פשוט. כי מטבע הדברים, בוועדות בדרך כלל זה מתחיל כך ואחרי זה אומרים מה אתה רוצה, העברתי 30 מיליון, העברתי 10 מיליון, אנחנו נתנו, אנחנו לא נתנו. לא זה מה שאנחנו מחפשים.

בנוסף, חבל לי שהוא לא פה, אבל אני חייב לעשות את זה. יסלח לי אדוני יושב הראש, כי בתשובה לשאלה שלי במליאה ענה חבר הכנסת חיים כץ בשם ישראל כץ, ובראשית דבריו הוא אמר שהכתיבו לו את התשובה ממשרד התחבורה, אבל אני ממש לא חושב שזה מה שהכתיבו לו במשרד התחבורה להגיד – כשיש השגחה עליונה אין השגחה תחתונה וזו בעיה עם חרדים וזו בעיה עם חרדים – כל מיני אמירות קשות כנגד הציבור החרדי.

לא הבנתי, מה התשובה?

הנה, זה חלק מהתשובה. אני מקריא.

תקריא, תקריא.

אני מקריא, אני מקריא.

מה, השגחה מעל?

כן.

מה זאת אומרת?

אומר חבר הכנסת חיים כץ - - -

השגחה מעל צריך לפי הבנתי פחות תאונות, לא יותר.

"הכביש המדובר עובר בשכונה המתפעלת באוכלוסייה חרדית", קודם כל הוא נתפס לחרדית, "פעולות אלה כוללות - - - אני צריך לספר לך מה קורה בבני ברק?" הוא אומר: "כשיש השגחה עליונה, אין השגחה תחתונה. הם מאמינים בלמעלה ולא מסתכלים בלמטה".

אני באמת מוחה על הדברים האלה. אני בטוח שזו לא התשובה שניתנה לו על ידי ישראל כץ. אין לי צל של ספק. "הם לוקחים את הזכויות, הם עוברים בכל הכבישים" – שטויות במיץ עגבניות. יש לנו ברוך השם הרבה ערים חרדיות שאין את הבעיות האלה ואני לא יודע מאיפה באה לו רוח השטות של התשובה הזאת. בכל אופן, מחובתי למחות על הדברים ואני מקווה מאד שאכן נמצא איזה שהוא פתרון לכביש הנוראי הזה.

תודה רבה, אדוני יושב הראש.

תודה רבה. צביקה כהן, סגן ראש העיר, אתה רוצה להוסיף?

כן. אני לא אתייחס לכל המלל מורכב שאלוקים מעורב, חרדים מעורבים. דמים הם דמים זהים לכולם. אבל אני רק רוצה לומר ממש מספר מילים קטנות. כשהצרות נכנסות לבן אדם, הן נכנסות דרך הדלת המרכזית. כשהן יוצאות, הן יוצאות דרך החור של המנעול. מישהו ראה מכם פעם איך משקמים ילד אחרי תאונת דרכים? מדברים על מאות מאות רבות של נפגעים על הציר הזה.

אני בעבר לצערי הרב, נפגעתי לפני הרבה מאד שנים, אני ומשפחתי, ואני אומר לכם שזו חבילה מאד גדולה. על הציר של אותו ילד שנפגע בשבוע שעבר, יש הורים, אחים, אחיות, ידידים וכן הלאה וכן הלאה. צריך פשוט – ואני לא יודע בדיוק מי אשם. אמר חבר הכנסת גואטה, ואני מודה לו שהביא את זה לדיון – צריך פשוט להביא את זה. אני לא נמצא ואני לא מעורב בתוך הסמכויות ובתוך הרשויות, אבל בכביש הזה פשוט קטסטרופה.

פעם אחת אותם דמים שנשפכים שם, פעם נוספת בכל יום ויום, אתם בטח יודעים, אדוני יושב הראש, אלפי שעות רבות אנשים פשוט עומדים בציר הזה.

דרך אגב, הממוצע הוא כמעט כל יומיים וחצי תאונה.

לו גם רק זה היה נגמר הכל בשלום. מדוע לבזבז את הזמן של האנשים המסכנים האלה, שאנחנו באמת מקבלים מבול של בקשות והערות ותלונות. קחו את הנושא הזה, ייקחו את הנושא הזה אותם אחראים, יכנסו – ואני מניח שזה הרבה מאד כסף לפתור את הבעיה. מדינת ישראל תפתור את הבעיה שלנו. תודה.

תודה רבה.

מילה קצרה, אני יושב פה בשני כובעים, כמנהל סיעת ש"ס - - -

אתה גם שכן שלנו.

קודם כל תאמר את השם לפרוטוקול.

צבי יעקבזון, סיעת ש"ס. יש סיעה בכנסת שנקראת ש"ס, אני מנהל הסיעה, שמי צבי יעקבזון.

דרך אגב, הוא מנהל הסיעה לפני שנהייתה סיעה. הוא כבר 30 שנה מנהל הסיעה.

דרך אגב, אני מבין שבמשפט הראשון שלך חשבת שלא הבנת, אז אמרת אותו גם הפוך. אמרת אני צבי מנהל סיעת ש"ס ואז אמרת – יש סיעת ש"ס בכנסת ואני המנהל של הסיעה.

לא, פרטתי, שאם יש פה - - -

טוב.

עכשיו, בכובעי השני, הרציני יותר, זה תושב ירושלים, שמנקז פניות לסיעה והפניות בנושא צומת בר אילן-גולדה מאיר – הן בלי סוף. הרבה שנים אני פה. פעלנו בכנסת, פתרנו בעיות בכנסת, זה איזה מין רעה חולה, כמו מעשה שטן. יש לנו שני חברי כנסת שגרים בזירה, בצומת – שלמה בניזרי וניסים זאב. רואים מהחלון את הדם והדמים. הם פה צעקו. אורי מקלב צעק פה מה שבחיים הוא לא צעק במליאה. עכשיו, אני לא מדבר על המכה בפטיש – זה כבר המכה בפטיש, זה כבר השיא. עכשיו.

אני מדבר אתכם לאורך כל השנים – 2012, מרס, אומר שר התחבורה ישראל כץ: משנת 2009 עד אוקטובר 2012 נפגעו בכביש גולדה מאיר 17 בני אדם, מתוכם 7 פצועים קשה, מחציתם ילדים. זה 2012. 2013 עונה לנו ישראל כץ: בין שנת 2007 לשנת 2012 נהרגו בשני הכבישים האלה, דיברנו על תלפיות ועל בר אילן – 9 בני אדם. ומה שאמרה ציפי חוטובלי לפני שנה, היא אמרה אני מודה, אני בהלם. כך היא אמרה. כשהיא באה לתת את הנתונים ממשרד התחבורה - - -

צריך לבדוק אם היא יצאה מההלם הזה משנת 2012.

מה שציטט גואטה בנאום שלו, בין שנת 2008 לשנת 2013 - 754 תאונות בצומת. זה מספר אסטרונומי. בכביש ז'בוטינסקי שקוראים לו כביש המוות, יש אנשים שפשוט יצאו לרחוב וסגרו ולא נתנו לעבור. בירושלים אנחנו קצת יותר עדינים ולא יודעים להשתולל.

היום דיברתי עם אדם שאשתו נפצעה שם, הוא אומר לי תשמע, אני לא יכול להבין את זה. עכשיו, מקום יניחו לך. נכון, היינו גם אנחנו בוועדת הפנים ואולי לא עשינו מספיק. היה לנו פה את דוד אזולאי, כידוע. אני לא יודע מה הפתרון. אני לא רוצה לומר שעיריית ירושלים אשמה, למרות שהתשובות שלהם הן מזעזעות. להגיד נצא במסע הסברה? מה זה מסע הסברה? אנשים מתים, מה זה מסע הסברה? או נצבע?

יש שם דבר משונה עם התחבורה הציבורית באמצע. אנשים מתבלבלים מזה, מהתחנות - - -

שמאלה להר חוצבים.

כן. אנשים לא בדיוק מבינים לאן ללכת. הרמזור הירוק והאדום מתבלבל להם. ילדים קטנים לא מצליחים לחשב את שהאוטובוס שכשהוא יבוא, כי האוטובוס נוסע, הוא חוצה את שלושת המסלולים. אני לא יודע מה. לי אין פתרונות. דיברתי עם המתנ"ס בשמואל הנביא, שאלתי מה הפתרונות? מה, לבטל את התחבורה הציבורית? תגידו. הם לא יודעים. אבל אם אתה מסכים, חבר הכנסת גואטה הציג לנו את התמרור ואמר רבותי, כאן נהרגים.

אתה, אני מאמין בתושייתך, בחכמה שלך, בגזרה שלך, תמצא את הדרך עם משרד התחבורה, עיריית ירושלים, מי שלא יהיה. תודה.

תודה צביקה. הבנתי. חבר הכנסת עמאר.

אדוני יושב הראש, קודם כל אני לא מכיר את הצומת ולא מכיר את הכביש, אבל אני קיבלתי נתונים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים והנתונים מדברים בעד עצמם. 567 פצועים באותה נקודת כביש, ואנחנו מדברים על כמה וכמה שנים שמעלים את הנושא. נתונים משנת 2009, משנת 2011 ומשנת 2012 ועכשיו אנחנו בשנת 2016 ועוד פעם מעלים את הנקודה של הכביש הזה.

אני לא יודע אם משרד התחבורה נמצא כאן.

נמצא.

איזה פתרון תחבורתי לאותה נקודה מצא משרד התחבורה ומה הוא הולך לעשות בנושא? זה הדבר החשוב. אבל באופן כללי, כבישים אדומים ומוקדי סיכון במדינת ישראל, מדינת ישראל וממשלת ישראל הקצתה לנושא הזה קרוב ל-2 מיליארד שקלים, אבל ביצוע – כמעט ואין. הקצו ל-5 שנים 2 מיליארד שקלים ואנחנו בדקנו – בשנה לא מבצעים ב-200 מיליון שקלים. אפילו 150 מיליון שקלים, 160 מיליון שקלים בשנה, כאשר יש כסף ולא מבצעים.

בדרך כלל הבעיה שלנו היא תקציבים, אבל לנושא של מוקדי סיכון וכבישים אדומים יש תקציב לנושא הזה, אבל לא מבצעים.

ישי טלאור, אתה שם לב למה שהוא אומר?

והדבר החשוב לגבי עיריית ירושלים כאן, עם משרד התחבורה - איזה פתרון תחבורתי הם נותנים לאותה נקודת סיכון ואיך פותרים את הנקודה. לא לבוא ולהגיד הסברה. הסברה זה טוב, אבל הסברה לבד זה לא עוזר. סימן שזה לא עוזר, צריך למצוא פתרון תחבורתי. וכל דבר המהנדסים יכולים למצוא פתרון תחבורתי וזה תפקידם של עיריית ירושלים ושל משרד התחבורה בנקודה הזאת. תודה.

תודה. בבקשה, חבר הכנסת פיני עזרא. חבר מועצת העיר, סליחה.

קודם כל, ברשות יושב הוועדה, על הציר הזה של בר אילן נבנים ברגע זה מספר מוסדות. חוץ מהתנועה שיש שם היום של ילדים, נבנה שם תלמוד תורה מאד-מאד גדול ומעבר לכביש יש כבר היום מבנה שהשלד שלו הסתיים, של עוד עשרות אלפי מטרים של מבני ציבור, שהולכים להיות שם עוד אלפי-אלפי ילדים.

אנחנו מדברים על בר אילן?

גולדה מאיר.

בר אילן או גולדה מאיר?

גולדה מאיר. דיברתי על גולדה מאיר. לבר אילן נעבור עוד מעט. שדרות גולדה מאיר.

גם בבר אילן יש עכשיו פרויקט חבל על הזמן, אבל בסדר.

היו שם שתי תאונות רק בשבוע שעבר. בשדרות גולדה מאיר הולכת להיות עוד מעט גם רכבת קלה. נעשתה שם החלטה - שאתה מכיר את הציר, שאני לא מצליח להבין אותה - מרחוב בר אילן שמאלה לשדרות גולדה, ביטלו את הפנייה שמאלה על הציר המטורף הזה. מי שירצה לפנות - - -

אתה מתכוון בירידה, מהירידה שמאלה?

בדיוק. מי שירצה לפנות שמאלה, צריך להיכנס לתוך שכונת רמת אשכול, זה אומר משאיות, אוטובוסים, טרקטורים, כלי רכב – להיכנס לתוך שכונת רמת אשכול, שגם ככה זאת שכונה צפופה, להקיף אותה ואז לצאת עוד פעם לתמיר, דרך הרחוב לפני הר חוצבים, שזה הולך להגביר בעשרות אחוזים את התאונות שם.

אני מציע לא לעבור לרמת התמרור, עזוב. הבנו את העניין. אני מבין את העניין. אני רוצה דווקא בשלב הזה - - -

בר אילן, בר אילן.

בבקשה.

בבר אילן בלילה הרמזורים שם לא פועלים. יצאו מנקודת הנחה, כמו בהרבה אזורים, שיש פחות תנועה והרמזורים שם לא פועלים. יש שם ציר מאד מאד בעייתי, שזה הציר של מנחת יצחק והציר של בריינדס, שיורד מגאולה. מצד אחד באים בירידה, צד אחד באים בעלייה ואנשים נכנסים לצומת בלי הבחנה וקורות שם המון המון תאונות. הולכים להתאכלס שם תוך שנה בערך 650 יחידות דיור ויש בבנייה עוד 800 על הציר הזה.

בחשבון קל, מדברים על 4,000-5,000-6,000 ילדים ועוד מאות רבות של מכוניות. שם כבר יש ילדים, שם הפתרון הוא פשוט. הרמזורים צריכים לעבוד שם גם בלילה. שם לא צריכים למצוא פתרון קסם. יש רמזור, שהרמזור יעבוד גם בלילה.

תודה, פיני.

בבקשה.

חבר הכנסת אבו ערר, אתה רוצה? טוב, ברשותכם, בואו נשמע את קובי ממליה, מנהל אגף תוש"יה בעיריית ירושלים. קודם כל יש לי שאלה בשני מישורים. אחד, כרגע אנחנו מדברים על ציר גולדה, לא ציר בר אילן. האם ציר גולדה חריג משאר הצירים בעיר ברמת הבטיחות, זאת אומרת ברמת התאונות? זה אחד. שניים, מה בדעתכם לעשות בעניין? האם אתה מכירים את הבעיה ומה בדעתכם לעשות.

טוב, אז ציר גולדה היה בעבר - כשאני אומר בעבר אני מדבר לפחות על כמה שנים טובות - אכן חריג, היו שם תאונות קטלניות לצערנו הרב, אבל מאז הרשויות – אם זה המשטרה, אם משרד התחבורה, אם זה העירייה – פעלו רבות במקום ובשנים האחרונות, במיוחד בדגש על השנתיים האחרונות, אנחנו רואים שם ירידה דרסטית בתאונות והמצב שם היום הוא יחסית טוב למקומות אחרים בעיר. זה המצב נכון להיום.

אני מבקש להבהיר, כשמדברים על שדרות גולדה, זה רחוב שמתחיל בצומת בר אילן ונגמר במחסום, לשעבר בכניסה לירושלים. אז כשאתה אומר שדרות גולדה שיש שם X תאונות, אתה מחלק את זה לקילומטר כביש, והמצב שם הוא מצב יחסית טוב, יתקן אותי עוד מעט קצין את"ן, ידידי שימי מרציאנו וייתן שם נתונים עובדתיים על מספרי התאונות. אני לא מכיר את המספרים האלה – 500 תאונות בצומת או בנקודה. זה דברים שתאמין לי, אם היה דבר כזה, מן הסתם הייתי - - -

חוטובלי, סגנית השר - - -

צביקה, צביקה.

הייתי מכיר את זה. יכול להיות שזה נתונים על כל שדרות גולדה, לטווח של איזה 5-7 שנים.

אמרנו, משנת 2008 עד שנת 2013, חמש שנים.

אוקיי, אז שימו לב לשנים.

אמרנו, אמרנו את זה.

זה לא בשנים האחרונות. המצב בשנים האחרונות הוא טוב. חוץ מזה - - -

דווקא הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים - - -

עוד דקה. חוץ מזה אנחנו - - -

זה לשנים 2010 – 2016.

עמאר, שנייה.

חוץ מזה אנחנו נכנסים שם בשדרות גולדה לעבודות בכמה צמתים.

קודם כל לפני כן, קובי, אני מדבר כרגע על העירייה, לא במשרד התחבורה ולא במשטרה – יש מעקב אחרי כל הנושא של התאונות?

כן, בעירייה יש - - -

בנוגע לכל נקודה גם מצטבר מה קורה?

לא רק זה. העירייה גם מחזיקה תקן שיושב, מתארח אצל את"ן וכל תאונה רושמים לנו ומקבלים את התשריט שלה. אנחנו בודקים - - -

אז אולי תיתן לנו את הנתונים איך זה ירד במשך השנים.

יש לנו את הנתונים.

ואתה עוקב אחרי זה? זאת אומרת יש לך - - -

יש לנו מעקב. יש מדור של מידע תנועתי והוא בודק את זה, ומספיק שיש שלוש תאונות בשנה באיזה שהוא מקום וכבר מרימים לנו דגל – חברה יש פה בעיה - - -

רק לפני שבועיים ילד נפגע שם פגיעת ראש קשה. ילד בן 14.

אנחנו מכירים את התאונה. אני מניח ששימי יתייחס אליה. אני לא רוצה לעשות את התפקיד של המשטרה.

אני לא רוצה לבוא לתאונה הזאת, כי כרגע, גם אם היא טרגדיה גדולה, היא כרגע - - -

אני אמרתי, אנחנו נכנסים שם לעבודות עכשיו בשלושת הצמתים של הכניסה להר חוצבים והצומת המרכזי שחשוב הוא הצומת של רב שפע והרטום, ששם אנחנו גם מסדירים מעברי חצייה, אנחנו גם משחקים שם בגל ירוק להולכי רגל.

אתם מדברים כרגע על הכניסה להר חוצבים, שנתי הצמתים.

ברב שפע.

שפע חיים, למטה.

שפע חיים, ממש ביציאה שם, אנחנו עכשיו מסדירים שם מעברי חצייה, מסדרים את הגל הירוק להולכי רגל. זאת אומרת יהיה לו רצף של ירוק של שתיים אחד. זאת אומרת מהגדה הוא יגיע עד לתחנה האוטובוס השנייה. הוא לא צריך לעצור באמצע באדום ולראות את האוטובוס ולברוח מול העיניים. אנחנו גם מיישרים את מעברי החצייה, הם יהיו יותר ברורים, יותר בהירים ואנחנו כרגע בתכנון מפורט - - -

שנייה, אתה מדבר בשוונג, אבל אתם עושים את התיקונים איפה שיש את מירב התאונות, או שבלי קשר לתאונות? או שאתה עושה את התיקון בגלל שכאן ההסדר צריך להיות כזה?

לא, לא, אנחנו גם וגם. המטרה היא בעצם - - -

לא, השאלה היא כזו וזה מתחבר לשאלה הראשונה. קובי, האם בעצם קופץ לך דגל לבן או דגל אדום אחרי שלוש תאונות ואז אתה בוחן את הנקודה הספציפית של התאונות?

כן. זה המצב בכלל העיר, לאו דווקא פה. פה אמרתי, אנחנו עושים את זה גם מסיבות בטיחותיות וגם מסיבות תנועתיות. יש היום עומסי תנועה מאד מאד כבדים בשעות הבוקר ועומסי תנועה גורמים גם לבעיות בטיחותיות. עכשיו, בלי קשר, כשאנחנו נכנסים לטיפול בצומת אנחנו מסדירים גם את הפן הבטיחותי שלו ושם אנחנו מכירים את הבעיה הבטיחותית ומטפלים בצומת הספציפי.

שימי, אתה רוצה?

טוב, בואו נשמע את שימי קצת. בוא תן לנו קצת נתונים, שימי.

קודם כל צהריים טובים. למי שלא מכיר, אני קצין אגף התנועה של מחוז ירושלים. קצת להרחיב את מה שהוא אמר, כדי שאנשים יותר יתכווננו ויותר יבינו על מה מדובר. כמו שהוא אמר, רחוב גולדה מאיר מתחיל בצומת סנהדריה ונגמר בצד השני. התאונות על כל גולדה מאיר מתחלקות והכביש הזה, בגלל שהוא ארוך, נחשב כמו שלושה כבישים אחרים, אז כך צריך לקחת את הכל באופן יחסי.

רק הערת אגב - בר אילן, שאלת - זה הרחוב עם הכי פחות תאונות כמעט בירושלים. אין תאונות ברחוב הזה, כמעט ואין תאונות. אז אני לא יודע מאיפה הנתונים.

זה רחוב שעומד פשוט, מהלחץ.

יכול להיות.

אבל אנחנו לא מדברים כרגע על בר אילן, אנחנו מדברים על גולדה.

רבותי, תנו לי רק להשלים בבקשה. הייתה הערה - - -

לא, אבל שאנחנו לא מתבלבלים. אנחנו מדברים כרגע על גולדה.

אנחנו לגמרי לא מתבלבלים.

יגאל, בסדר. שימי, תדבר, זה בסדר.

הייתה פה הערה על בר אילן, לכן אני אומר, את בר אילן תוציאו מהמשוואה. זה אחד המקומות היותר בטוחים בירושלים מבחינת תאונות. כמעט ואין תאונות בירושלים בציר בר אילן. זה אחד.

לגבי גולדה מאיר, גם את גולדה מאיר צריך לחלק לכמה חלקים. רוב התאונות, דרך אגב, של גולדה מאיר, נמצאות בצומת גולדה מאיר פינת יגאל ידין, שם אין הולכי רגל. שם יש יותר אנשים שעוברים באור אדום. שם יש לנו תאונות של חזית בצד. אלה שבאים לרמות, פונים למעלה אדומים ואלה שיורדים מהר חוצבים נוסעים באדום ופוגעים. אלה רוב התאונות.

רק למען הסדר הטוב, שנת 2014 – 26 תאונות – אני מדבר על כל גולדה מאיר – קלות, 3 קשות, אפס הרוגים. שנת 2015 – 32 תאונות קלות - - -

כמה בשנת 2014?

26.

איפה?

חברה, אני בגולדה מאיר.

חברה, לא להפריע לו.

32 תאונות קלות, 6 קשות, אפס הרוגים. שנת 2016, לשמחתי אנחנו בירידה נוספת עד עתה. עד לרגע זה, עד לשעה תשע בבוקר – 11 תאונות קלות, 2 קשות, אחת מהן זה הילד בן ה-14 מלפני שבועיים, ואפס קטלניות, אפס הרוגים.

התאונה הזאת, לצערי הרב, אני חייב לומר את זה, הילד חצה שלא במעבר חצייה ורץ לעבר אוטובוס שהגיע ונפגע שלא באשמת האוטובוס, לא באשמת הנהג. זה קורה לצערי הרב ואם הילד היה עובר במעבר חצייה, אפילו באדום – הוא לא היה נפגע. אבל זאת, עוד פעם, הערת שוליים, כי תבינו שזה משהו שיכול לקרות בכל מקום בארץ, בכל כביש שתבחר. ילד שלא חוצה במעבר חצייה, נוסיף לזה את ההערה של חבר הכנסת, שהכביש הוא באמת קצת בעייתי, שאי לך להסתכל שמאל-ימין-שמאל אלא אתה צריך להסתכל ימין-שמאל-ימין בגלל שיש לך מסלולים שונים, זה מקור הבעיה.

עכשיו דבר נוסף. אנחנו - - -

דרך אגב, אנחנו מאחלים לך רפואה שלמה. לא ראיתי את היד.

דקה אחת אני חייב כדי להשלים. בסדר. אחת לחודש אנחנו יושבים ומנתחים את כל תאונות הדרכים בעיר ירושלים. יש לנו רחובות שנקראים רחובות אדומים וזה אחד מהרחובות. רחוב אדום זה איפה שיש בו יחסית ריבוי של תאונות דרכים. אנחנו מנתחים את הרחוב ואנחנו פועלים לטובת השינוי. אחת מהדרכים שפעלנו, ובגלל זה אני מניח שיש את הירידה, זה שדרשנו מעיריית ירושלים להוסיף תמרור, להוסיף שילוט, להוסיף אפילו תמרור של רמזור נוסף.

שתדעו לכם, אתם יכולים לבדוק את זה, כל יום בין השעה 7 ל-10 בבוקר ומשעה שלוש, ארבע אחר הצהריים ועד השעה שש, יש שוטרים שמוצבים כמו תמרורים. שוטרים שמוצבים בצומת של שפע חיים ומוצבים בגבעת משה. למה הם מוצבים? כדי להרתיע, לא לתת דו"חות, כדי להרתיע ואנחנו רואים את ההרתעה. אני מאמין בזה מאד. אנשים שרואים את השוטרים פוחדים לנסוע באדום. ילדים שחוצים בדרך כלל באדום רואים את השוטר, לא חוצים באדום ומכאן הירידה.

אלה הם הנתונים. אנחנו נמשיך לעבוד שם. הכביש הזה הוא קשה. הוא לא פשוט, אבל הוא גם ארוך. אם נשנה לו את השם שלו באמצע, פתאום תראו ירידה. ולכן צריך לקחת כל צומת בנפרד.

דרך אגב, הערה אחרונה – בצומת סנהדריה כמעט ואין תאונות, צומת בר-אילן-משה דיין – אין כמעט תאונות. תגיד מלחץ של רכבים, אני מסכים איתך. יש הרבה מניעים לכך, אבל אין תאונות. אז אני לא אעמיד שם שוטר, אני לא אעשה שם אכיפה. אנחנו נלך לצומת גבעת משה, אנחנו נלך לצומת שפע חיים ואנחנו נפעל שם ואנחנו נעשה ואנחנו נוריד את התאונות, כי בסך הכל המטרה שלנו היא מניעה וצמצום של תאונות הדרכים.

ובאמת הערה אחרונה, תוסיפו את כל אזור התעשייה שם. יש הרבה יותר רכבים שמגיעים לשם, יש הרבה יותר אנשים שמגיעים לשם. צריך לקחת את הדברים בחשבון ובסופו של דבר בפרופורציות.

תודה, שימי. ישי טלאור, אתה רוצה להתייחס?

קודמי דיברו על הטווח הקצר.

מי הדובר?

ישי טלאור, הוא בעצם ממשרד התחבורה, המפקח על התחבורה.

קודמי דיברו על הטווח הקצר והמיידי, מה שהם עושים והם עושים עבודות. המשרד מסייע, משתף פעולה איתם, עובדים ביחד, אבל אני לא רוצה לדבר, כי הם דיברו באמת על מה שהם עושים בטווח הקצר, מה שהעירייה מטפלת מבחינת תשתית, מה שהמשטרה עושה עבודת קודש באכיפה. אני לא אדבר על זה.

אני רוצה לדבר קצת על הטווח היותר ארוך, מה אנחנו עושים קצת לטווח יותר ארוך. אז לטווח יותר ארוך, אנחנו מקדמים יחד עם עיריית ירושלים, קווי רכבת קלה. קווי רכבת קלה יחליפו את המת"צ באמצע, הקו הכחול בגולדה והקו הירוק בבר אילן. וכמות התנועה של התחבורה הציבורית, רכבת קלה מגיעה כל 6 דקות בערך, 5-6 דקות. התדירות משפיעה גם כן על כמות תאונות הדרכים ואתם רואים שעם רכבת קלה בירושלים עד היום לא היו תאונות קשות. בסך הכל זה משפר מאד את הבטיחות, ככה שאנחנו מאד משתדלים לקדם כמה שיותר מהר את קווי הרכבת, כי לרכבת הקלה יש גם השפעה בטיחותית חיובית.

בנוסף לזה, אנחנו מקדמים באמצעות העירייה או באמצעות צוות תכנית אב לתחבורה, את כביש 22 שיקדם את הנגישות היותר טובה להר חוצבים וכך יוריד את העומסים בגולדה. הורדת העומסים האלה, גם כן תשפר את - - -

בעצם כביש 22 מחבר בין כביש מספר 9 ל - - -

בין יגאל ידין.

כביש 9 ל-?

כן, הוא יגיע בעצם לצומת שפע חיים-הרטום.

איך הוא מגיע, בגשר?

כן, בגשר מעל נחל צופים. זה יהיה כביש ככל שמתוכנן עם שני נתיבים לכיוון פלוס נת"צ.

מה המעמד הסטטוטורי שלו?

הוא בהתחלת קידום סטטוטורי.

אני אעזור לך, ישי. הגשר נמצא לקראת מכרז במוריה בביצוע, והכביש עצמו, שהוא גם גשר ענק מעל הנחל, נמצא בשלב טרום הפקדה, בשלב תב"ע.

זה חשוב מאד.

כן, אבל אני מדבר על טווח יותר ארוך. אני לא אומר שזה יהיה בשנה הקרובה. זה ייקח כמה שנים אבל אנחנו מתקדמים את זה בתקציב תכנון שמשרד התחבורה ומשרד האוצר העמידו לצוות תכנית אב לתחבורה.

אנחנו חושבים שכל הפעולות האלה מסביב להר חוצבים ומסביב לציר גולדה והאזור הבנוי הזה, החרדי, וצודקים הדוברים, יש שם ריבוי של מוסדות ציבור, מוסדות חינוך, בהחלט צריך לטפל. בנוסף, כל הצירים האלה הם בעצם עירוב של אזור מגורים עם אזור תעשייה והדבר הזה עושה קשיים, שעליהם דיברו קובי ושימי.

אנחנו מנסים לקדם את זה מאד לטווח ארוך, את השיפור המאד גדול הזה של הצירים האלה. זה ישפר לתושבים גם את הבטיחות, גם את איכות החיים, גם את איכות הסביבה ואני מקווה שבעוד כמה שנים הדיונים האלה, ששימי צריך לשים כל הזמן שוטרים בצומת, הוא יעביר לשימושים יותר יעילים את השוטרים שלו. תודה.

תודה רבה ישי טלאור. בבקשה.

צהריים טובים לכולם. אבי שמר מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. מבחינת הנתונים, אני הייתי רוצה לעשות הבחנה בפורום הזה, בין התאונות בכלל לבין תאונות הולכי רגל. יש בעיה מאד קשה של הולכי רגל שנפגעים בעיקר על נתיבי תחבורה ציבוריים. הדבר הזה קרה גם בפתח תקווה, שזה הגיע לכותרות ועשה רעש גדול מאד והנת"צ שם נסגר.

אני חייב להדגיש, בשנים האחרונות, בעקבות פעילות רבה שנעשית גם על ידי אגף התנועה, גם על ידי עיריית ירושלים, כמובן ביזמה שלנו, של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, נעשות פעילויות חינוכיות וקהילתיות. לדוגמא, דובר פה ומישהו העלה את מתנ"ס שמואל הנביא. אז נעשית שם פעילות קהילתית. אנחנו מכוונים בעצם את הפעילות לחצייה בטוחה, מכוּון לילדים.

מבחינת הנתונים, אני חוזר שוב, בשנים הקודמות – 2013 ו-2011, היו מעל 10 נפגעים הולכי רגל, כאשר בשנים האחרונות – 2014 – 4 נפגעים, 2015 – שלושה נפגעים, ואנחנו חצי שנה בשנת 2016 ויש לנו שני נפגעים. אני מקווה שזה לא יעלה. אלה המספרים, זו הבעיה.

יש פה שיתוף של הרשויות, יש פה עשייה וגם הנושא אגב של הסברה וחינוך כן עובד, כן עושה את שלו. אני חושב שהאיגום הזה של כלל הגופים כן מצליח להפחתית את ההיפגעות של הולכי הרגל ברחוב גולדה מאיר. אני מקווה שבטווח הרחוק השינויים התחבורתיים שהולכים להיות, יפחיתו בצורה דרמטית את ההיפגעות של הולכי הרגל.

עוד נתון חשוב, לא דיבר על - - -

אבל יש יותר תאונות של הולכי רגל מאשר של רכבים שם?

לא. אז זה מה שהדגשתי. כמות התאונות של הרכבים הם בסדרי גודל יותר מאשר הולכי רגל, הרבה הרבה יותר. זה דרמטית יותר. אמרתי שוב, בשנים 2011-2013 – מעל 10 נפגעים מדי שנה, 2014 – 4 -- -

כמה הולכי רגל וכמה רכבים?

מה שאני מדבר כרגע זה הולכי רגל.

כמה רכבים?

הרכבים זה עשרות. ממש עשרות רבות. תראה, בחמש שנים, כמו שהתחיל לדבר קודם חבר הכנסת חמד עמאר, אנחנו מדברים על חמש שנים – 567 תאונות שאירעו על ציר גולדה, גם בצמתים וגם לאורך קטע הדרך.

נתון נוסף שהתחלתי להגיד, אנחנו עושים עבודה של מוקדי סיכון מול האגף של קובי, מול האנשים שלו. בצוות הזה בעצם אנחנו בוחנים את כלל מוקדי הסיכון בעיר, מעלים את זה ואם יש צורך בשיפורי תשתית - כמובן שבדיונים האחרונים ציר גולדה מאיר עלה לדיונים. אנחנו מודעים למה שקורה שם וכמו שנאמר פה, יש תכניות פיתוח עתידיות לציר הזה ואני מקווה שהבעיה של היפגעות הולכי הרגל והתאונות בכלל, ייפתרו בגולדה מאיר.

תודה רבה. בבקשה.

אילן גרודסקי, עמותת אור ירוק. ברשותך, אדוני יושב הראש, אנחנו לא שותפים לשביעות הרצון ולשיתוף הפעולה, שאני כמובן מברך עליו ושיתופי הפעולה שהוצגו כאן בפניך הם כמובן מבורכים.

בדו"ח של משטרת ישראל, של אגף התנועה, ב-31 יישובים, 260 רחובות, רחוב גולדה מאיר מופיע כרחוב אדום בשנת 2016. זאת עובדה שצריכה לקבל תיקוף מדי שנה.

דעתנו בעמותת אור ירוק, שמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים והרשות הלאומית כמובן, צריכים לנטר את הרחובות המסוכנים ביותר בישראל בכל שנה, לשקף אותם נאמנה לציבור. לא רק התושבים והעסקנים או הפעילים הציבוריים באותו רחוב שמתגוררים שם צריכים לדעת מזה. צריכה להיות כאן שקיפות לגבי כל אזרחי המדינה. קוראים לזה רחובות אדומים מרובי נפגעים, יש לזה מונח וכך אנחנו מצפים שלאור התיקוף הזה, יוצגו גם דרכי פתרון לטובתו של הציבור וכך צריך להתמודד עם תופעה כזאת. תודה רבה.

תודה רבה. אני רוצה ברשותכם להעביר את רשות הדיבור לחברה טובה שלי, שהיא באה לכאן לדיון, אוסנת, בבקשה.

תודה רבה. שלום לכולם. מידן אוסנת, אני אזרחית. אני אתחיל ככה, אח שלי נהרג לפני חצי שנה. אני גרה בעיר שנקראת גבעתיים, עיר מאד צפופה. רחובות אורבאניים ומאד מאד בעייתיים וקשה להולכי רגל לעבור גם במעברי חצייה וגם בכל דרך אפשרית.

יש לי ילד בן 7.5, אני לא אתן לילד שלי לצאת לבד לרחובות, כי אני רואה במעברי חצייה שגם בירוק, כשיש פנייה ימינה, אנשים פשוט עוברים. זה פשוט לא יאומן. אם אני לא הייתי תופסת אתמול את הבן שלי, הוא פשוט היה נדרס. גם בירוק, הרמזור הירוק של הרכבים, הם יכולים לעבור. זה לא יכול להיות. זה פשוט לא יכול להיות.

מי שאחראי על זה – העירייה או כל רגולטור אחר – אני מאד אשמח אם ישימו איזה קו אדום בעניין הזה של הרמזורים הירוקים האלה, כי שם הכי הרבה נהרגים, בעיקר ילדים. תודה רבה.

תודה רבה לך אוסנת. בבקשה, יגאל.

אם אני הבנתי נכון את הדברים, קודם כל אני מברך באמת על כל פעולה שעושה המשטרה ושעושה משרד התחבורה, אבל אם אנחנו נתמקד בנקודה העיקרית של הבעיות של הולכי הרגל, אם הבנתי נכון וגם אני רואה שוב פעם, מהפרוטוקול שהיה אז, כשדנו בנושא הזה, בשנים 2009 עד 2011 נפגעו בכביש גולדה מאיר 17 בני אדם כהולכי רגל, מתוכם 7 פצועים קשה, למעט שני מקרים. הולכי הרגל נפגעו בעת שהתפרצו לכביש במסלול התחבורה הציבורית. זאת אומרת אנחנו רואים את אותו סיפור חוזר על עצמו, כשמתקרבים למסלול התחבורה הציבורית.

זה לא קורה שאנשים מתפרצים לכביש ככה. יכול להיות באמת שהם פשוט טועים והם חושבים שכן יש שם מעבר, כי סתם זה לא נורמאלי שבן אדם מתפרץ לכביש סואן כזה. אז יכול להיות באמת שאנשים לא שמים לב. בנתיב הזה, הנקודתי של התחבורה הציבורית, שאי אפשר לעבור שם או שיש איזה משהו לקוי שם, ולכן אני חושב שצריך לתת את הדגש על הדבר הזה, כי שם באמת הבעיה, בנתיב התחבורה הציבורית.

אם יורשה לי רק הערה. אתה צודק במאה אחוז. אחת התקלות שגילינו, זה שיש קו מקווקו שאפשר לאפשר עקיפה ולקראת הצומת, בגלל שיש תחנה, אז אנשים עוברים את האוטובוס ואז ישירות מגיעים לתוך הצומת. ברגע שאיתרנו את הבעיה הזאת בכל המסלולים של התחבורה הציבורית – בקרן היסוד, בגולדה מאיר, בדרך חברון – עשינו שינויים. בגולדה מאיר זה יתבצע גם בקרוב. אנחנו מאריכים את קו ההפרדה, כך שמונית או אוטובוס לא יוכלו לעבור את האוטובוס הנוסף ואז הוא לא יוכל להתפרץ לצומת, בין אם מותר לו או לא מותר לו, והוא לא יוכל לראות את הילד או את האזרח שנפגע.

לי יש בעיה אחרת עם תחנות ההסעה. אני בגישה שלי מעדיף את תחנות ההסעה אחרי צומת ולא לפני צומת, כי כשאתה יורד מהאוטובוס, אתה הולך אחורה כדי להגיע למעבר החצייה. במצב הקיים אתה יורד מהאוטובוס, הולך קדימה והאוטובוס מסתיר את מי שבא מאחורה. אז זו בעיה שלי שאני אפתור אותה עם משרד התחבורה, אבל זה משהו שהוא בתכנון קיים בכל המקומות בארץ.

יש לי עם זה בעיה מאד קשה. היום בכל תכנון של כביש קיים, אני עומד עם רגליים אחוריות שתחנת ההסעה תהיה אחרי הצומת, ואתה גורם לאזרח לבוא אחורה ויש לך שדה ראייה. זה חייב להיות, אבל אני לא נמצא לבד בזה.

לכן אמרתי, כרגע הפתרון שאנחנו יכולים לעשות עם עיריית ירושלים, זה להאריך את קו ההפרדה ואז אנחנו יכולים גם לאכוף - - -

כבר שמונה שנים לוקח לאתר - --

אני מדבר איתך רק על השנתיים האחרונות. ולכן אמרתי, בשנתיים האחרונות אנחנו עושים מאמצים באמת כדי לשנות ויש שינוי - - -

לא, זו הבעיה.

יש שינוי, רבותי.

אתה אומר עוד לא. נבצע בקרוב, יתבצע בקרוב.

לא, יש תהליכים שהם עקרוניים. אני לא יכול להגיד לקובי עכשיו מחר תצבע. יש ועדת תמרור - - -

אבל אולי אפשר נקודתית לשים, סליחה רגע, בליווי שוטרים או לא יודע מה, שם בדיוק איפה שהילדים האלה מתפרצים, כי אמרנו מקודם, הילד שנפגע לפני שבועיים בפגיעת ראש קשה, האוטובוס לא אשם. שוב פעם, אמרתי בתחילת הדיון, אנחנו לא מחפשים פה אשמים, מחפשים פתרונות, אבל אולי עכשיו אנחנו לא יכולים לשאול את הילד, כי הוא בפגיעת ראש קשה – למה הוא החליט שהוא עובר שם בכלל. יכול להיות באמת שזה נראה כאילו שמותר לעבור שם, אבל אנחנו רואים שזה מטעה את האנשים פעם אחר פעם, אז אולי באמת, לא יודע, ליצור שם איזה שהוא גדר או אני לא יודע בדיוק מה. שוטרים שיעמדו שם - - -

בפתח תקווה ביטלו את הנת"צ.

אני מסכים איתך שתמיד צריך לעשות חשיבה ולראות איפה אפשר לשפר, כי בסך הכל מדובר פה בהצלת חיים. אני מסכים איתך לחלוטין. יחד עם זאת, יש במקומות האלה גדרות מצד לצד. כלומר, העין הרגילה, הבן אדם הנורמטיבי שבא, ההגדרה היא לא נכונה נורמטיבי, הבן אדם הרגיל שבא ורואה את הגדר, יש לו גדר. אם אתה תעבור את הגדר זה כבר משהו אחר. אני לא יכול להכווין כל ילד וילד.

אז איך זה באמת - - -

טוב, רק שנייה, יגאל, אני לא רוצה להיכנס לנושא הספציפי הזה. בבקשה.

מילה אחת.

בבקשה, ואז אני אסכם.

מילה אחת על הדרג המקצועי. יש שתי בעיות במקום. אחת, הר חוצבים, איך שהוא בעצם, הנושא הנוסף זה בעצם אותם אוטובוסים שצריכים לחנות באמצע הכביש עם כל הפרובלמטיקה, עם התושבים שיורדים שם. כשאתה עולה מרמות לכיוון צומת שמואל הנביא, אתה יורד את כל הפניות שמאלה להר חוצבים, תעשה איזו כיכר פשוטה במרכז צומת שמואל הנביא, שלא יעצרו בצומת הר חוצבים בדרך. תחסוך את כל אלפי השעות שכל בוקר אתה מבזבז בצומת הזה.

קודם כל זה לא אנחנו. מי שמתכנן את זה זה עיריית ירושלים. אנחנו גוף מבצע ולא מתכנן.

אני מדבר לגוף המקצועי.

אבל קובי אולי יכול לענות על זה.

שימי, בוא תקשיב. תראה, כרגע צביקה העיר משהו. את הדיון הזה לא הבאתי לרמה של ניהול תנועה בצומת כזה או אחר. יש כאן את עיריית ירושלים, סגן ראש העיר, הוא בוודאי יכול לקרוא לקובי.

הייתי רוצה לפני שאני מסכם לשמוע את מחזיקת תיק התחבורה בעיריית ירושלים, פלר חסן נחום, בבקשה.

תודה רבה. אני גם מחזיקה את תיק מעמד הילד וזה מאד חשוב לנו שנמצא פתרון. אני רוצה לברך את שימי וקובי, כי באמת זו עבודה מצוינת שכבר הם מזהים את הבעיות והם באים עם פתרונות. אנחנו צריכים להמשיך באמת לדבר ולראות ביחד איך אפשר לפתור את זה. אני חושבת שכולנו מסכימים שזה משהו מסוכן, רחוב מסוכן, אור ירוק, הבטיחות בדרכים, ויש רצון של כולנו באמת להציל חיים.

אנחנו צריכים לשבת אולי עם צוות אב לתחבורה, אני לא יודעת אם הם מעורבים בסיפור של התכנון של המקום הזה. בואו נשב ובואו נעשה בתוך עיריית ירושלים את הפגישה שצריך, כדי לקדם וכדי להביא תוצאות. תודה.

תודה רבה. יגאל, אתה רוצה לומר עוד משהו לפני שאני מסכם?

לא, בסדר, אני אומר שלפעמים חושבים שצריך השקעות של מיליונים ומאות מיליונים. יכול להיות שבמקרה הזה לא מדובר בהשקעות של מיליונים ומאות מיליונים, אלא פשוט לראות, להיכנס לראש של הבן אדם – למה הוא מרשה לעצמו לעבור במקום הזה, שהוא מסוכן, הרי לא באמת אף אחד רוצה למות.

אני רוצה להודות ליושב הראש שקיים את הדיון מהר. אני אשמח מאד אם יוכלו להגיד לנו אחרי הישיבה שהם עשו, מה המסקנות שלהם. תודה רבה לכולם.

אוקיי, תודה רבה ליגאל. אני רוצה לסכם ברשותכם את הדיון. קודם כל אני רוצה להודות ליגאל גואטה על כך שהוא הגיש את זה כהצעה לסדר, אחרת לא היינו דנים. אני בכלל חושב שנושא תאונות הדרכים בכל ורסיה ובכל אופן שהוא, זה תמיד חשוב לדבר עליו, בגלל שבסופו של עניין, גם אם עשינו פעולה אחת קטנה והצלנו איזה שהוא ילד, או גם מבוגר ואפילו מפציעה קלה, אז זה שווה את הדיון עצמו.

לגופו של עניין, כפי שאמרו וציינו כאן מספר אנשים, כביש גולדה, אני מבין שהוא בעצם מוגדר ככביש אדום. קובי, אני בטוח שאתה רושם את מה שאני אומר. זה בטוח.

כן, אני רושם.

לכן אני חושב שכדאי לעשות אחת ל- זום על הכביש עצמו, כדי להוריד אותו מהרשימה של הכבישים האדומים.

אז יש את הנושא של המשטרה והצבת השוטרים, אבל זה לא הרעיון. הרעיון הוא בטופוגרפיה של הכביש, מעבר לחינוך. נשים את זה בצד. מה שנופל לפתחך זה הסדרי התנועה, אם זה ברמת הגדרות, ואני מסכים עם מה שיגאל אומר. כשאני מנתח את הבעיה, אני נכנס לראש של הילד, לא לראש שלי. לראש של הילד בגיל 10. אני שואל את עצמי מה עושה ילד בגיל 10, לא אני. ואם צריך לשים גדרות, ואני מעריך שגדרות ההפרדה בוודאי ובוודאי בגולדה, גם עם הדשא שעשינו בזמנו שם, אני חושב - - -

גם מבוגרים מתבלבלים. בפתח תקווה גם מבוגרים מתבלבלים.

לא להפריע לי, צביקה.

לא, אני מוסיף.

אל תוסיף, לא צריך. תאמין לי, אני מכיר את זה יותר טוב ממך. לכן אני חושב שבגדרות ההפרדה שם, אם יש נקודות חמות במובן זה שאתם יודעים שבמקטע הזה יש בעיה, אז לדעתי, קובי, שווה לנתח ולהשקיע שם את האמצעים, בגלל שבאמת זה כביש ראשי שעובר בתוך שכונה אורבאנית. זה הסיפור שם. אין כמעט כבישים כאלה בעיר, שחוצים את השכונה והילדים עוברים מקצה אחד לקצה שני ואני כרגע לא מדבר על הר חוצבים. אני מדבר דווקא על המקטע של רמות עצמו.

כן, כן, עד שפע חיים.

עד הצומת. לא, אפילו עד יגאל ידין, עד העלייה לכביש 9 אפילו. אני מדבר איתך בקטע של רמות, זה גם בירידה מסוכן. אנשים שם נוטים לנסוע במהירות, בוודאי אלה שנכנסים לעיר ושם לדעתי, אם קורית תאונה באזור הזה היא קשה מאד, בגלל שכל התנאים מראים שאם כבר יקרה שם משהו, אז זה יהיה חמור.

אז לדעתי כדאי ושווה לנתח את זה, לראות את אמצעי הבטיחות. אני מניח שלמשרד התחבורה אין בעיה בסוגיית תקציבי הבטיחות. אתם מעמידים את זה לרשות העירייה כדבר של יום ביומו, גם את הנושא של סימון כבישים.

אין בעיה של כסף.

ולכן אני באמת מבקש שתעשו את זה. כאן כרגע, היות והעלה את זה, כמו שאמרתי, חבר הכנסת גואטה, אז בואו עוד איזה חודשיים תזמינו אותו לקפה אצלכם, אצל צביקה בלשכה.

ומה איתך?

אני אשמח גם לבוא. בשמחה. ואנחנו נבוא אליכם אפילו, לא אתם אלינו ואני אשמח מאד לבוא ולהתארח אצלכם. בואו תרגיעו אותנו בעניין הזה.

ההערה שלה גם עם הרמזור ימינה, זה חומר למחשבה.

על זה אחרי זה תדבר איתה. יש מצב שהיא - - -

זה עוזר? עם מי אני יכולה לדבר?

זה ברמה הארצית.

זה סוגיה ש - - -

שימי, תשב עם צביקה. יש מצב שהוא הולך לגייס אותו כבוחן תנועה לפי הידע שהוא מגלה פה - - -

חבר הכנסת יגאל גואטה, באמת, העניין הזה של הרמזור הזה בפנייה ימינה - - -

כן, הבנו, הבנו .

לא, מה שאומרת אוסנת - - -

אני אומרת לך, זה בכל הארץ.

את באמת צודקת.

זו סכנת נפשות.

תקשיבו, בלי קשר לדיון - - -

נכון שזה לא קשור לדיון, אבל זה קשור לכל מדינת ישראל.

אני באתי לנחם אותה לפני פחות מחצי שנה. אח שלה נהרג, בחור צעיר, בגיל 40, אפילו פחות - - -

30.

עם משפחה, נהרג בתאונת דרכים. טרגדיה עצומה, לכן היא מדברת ממר ליבה. יש לה גם ילד קטן והיא צודקת בהיבט הזה שאתם צריכים לשקול, שאם יש פנייה חופשית ימינה ויש רמזור, אז הילדים מתבלבלים. המבוגרים אולי פחות, אבל הילדים. קחו את זה בחשבון.

לילדים זה ירוק.

להם זה ירוק, זה ברור מאליו שזה ירוק.

כן.

זה חומר למחשבה ולעשייה לדעתי.

באמת זו נקודה חשובה.

דרך אגב, גם לי זה קורה הרבה, שיש לי ירוק, אני לוקח את הימינה, פתאום מתחילים לחצות - - -

לך זה מהבהב, הנהג יודע.

הנהג לוקח ימינה - - -

אבל זה מהבהב לו.

לא, לא, יש לו ימינה.

יש גם ירוק וירוק.

הילדים האלה גם נכנסים למעבר חצייה עם האייפונים שלהם.

צריך לעשות לכולם ירוק וירוק.

אני מודיע לך צביקה, שיש ירוק שאני לוקח ואני עוצר בגלל שיש מעבר חצייה שיש בו ירוק. על זה היא מדברת. זו הבעיה.

למה זה קיים בכלל?

וילד שרואה ירוק יתפרץ לכביש, הוא לא מסתכל ולפעמים יש לך נהג צעיר, או לא משנה, גם לא צעיר, שלא שם לב והוא בדיוק משחק עם זה, נותן את הגז, בגלל שהוא משוכנע שיש לו ירוק.

צודק.

תודה רבה לך יגאל, באמת עניין חשוב מאד. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:20.