הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 255

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ח' בסיון התשע"ו (14 ביוני 2016), שעה 13:30

הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013 (מ/769)

סעיף 2, ההגדרה "יצרן רכב במדינת חוץ" - מחיקת המילה "בישראל" ;

סעיף 31(ב), לעניין סוג הרכב שניתן יהיה לייבא בייבוא אישי – תיקון לעניין רכב מסוג M2  (התאמה להוראות תקנות התעבורה הנוגעות לסיווג הרכב);

סעיף 31א  – הוספת הוראה בעניין פטור מקיום תנאים לקבלת רישיון לייבוא רכב, הקבועים בסעיף 28;

סעיף 67(א), לעניין מחיר הרכב שלגביו יחויב משווק רכב להציע לקונה ערבות בנקאית כאמור בסעיף 67 (העלאת הסכום ל-50,000 והסמכת השר לשנות את הסכום, בתקנות באישור הוועדה);

סעיפים 161 ו- 164(4), לעניין סכום העיצום הכספי שניתן יהיה להטיל על סוחר ברכב מיבואן שלא מסר לקונה תיאור מלא ונכון של הרכב –העלאת סכום העיצום הכספי כך שיהיה בגובה הסכום הבסיסי;

סעיף 165ב(30), לעניין הטלת עיצום כספי על סוחר ברכב שאינו רכב חדש, שהסיע נוסעים בתמורה ברכב שהוא משווק, בניגוד להוראות סעיף 78ה;

סעיף 100 (בנושא רישיון להפעלת מוסך) – אישור ועדה לתקנות מכוח הסעיף האמור

סעיף 192(ד) – הוספת הגבלה על מספר הפעמים שניתן יהיה להאריך את תוקף הוראות השעה בנושאים אלה:

סוג הרכב שיבואן זעיר יהיה רשאי לייבא;

חובות יבואן ישיר לגבי ייבוא רכב מסוג אופנוע.

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

יעקב אשר

דוד ביטן

עבד אל חכים חאג' יחיא

יעקב פרי

עיסאווי פריג'

אבנר פלור - סמנכ"ל בכיר מינהל תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עו"ד חוה ראובני - סגנית בכירה ליועמ"ש, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דפנה עין דור - מנהלת אגף כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משה ויצמן - מנהל אגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משה קירמאיר - מנהל אגף רישוי ופיקוח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אלי מורגנשטרן - רפרנט תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר

אוהד מעודי - מנהל צוות ביטוחי רכוש, אגף שוק ההון, משרד האוצר

אלעד אלקובי - צוות ביטוחי רכוש, אגף שוק ההון, משרד האוצר

עו"ד דרור וגשל - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יעקב אנוך - נשיא, איגוד יבואני הרכב

עו"ד סיגלית בן ששון - יועצת משפטית, איגוד יבואני הרכב

אהוד (אודי) שניידר - יועץ משפטי, איגוד יבואני הרכב

גד אוחנה - דוברות, איגוד יבואני הרכב

יורם בונן - איגוד יבואני הרכב

יהודה יגן - יו"ר ענף רכב באיגוד, איגוד שמאי הביטוח

אביב בן אברהם - איגוד שמאי הביטוח

קרן יפה-גדיש - דוברת, איגוד שמאי הביטוח

שלמה תוסיה כהן - איגוד שמאי הביטוח

רו"ח יואב ענתבי - סמנכ"ל ביטוח אלמנטרי, איגוד חברות הביטוח

דידי רוזנפלד - מנכ"ל שלמה SIXT, יבואני כלי רכב

תומר לוי - פיתוח עסקי, גלובל אוטו מקס, יבואני כלי רכב

דניאל לוי - גלובל אוטו מקס, יבואני כלי רכב

גידי זאגא - יועץ קשרי ממשל, יבואני כלי רכב

שמואל השמשוני - מנכ"ל מוסך סמרם, מתווכים לייבוא רכב

תמאם חילף - מוסך סמרם, מתווכים לייבוא רכב

נמרוד הגלילי - מנכ"ל, הארגון להשכרת רכב וליסינג

רונן לוי - יו"ר, איגוד המוסכים

אריה אשד - מנכ"ל, איגוד המוסכים

ישראל צרפתי - חבר מועצה, איגוד המוסכים

עו"ד אמיר בננו - חבר איגוד, איגוד המוסכים

דני הולנדר - חבר מועצה, איגוד המוסכים

עו"ד אינגריד הר אבן - יועצת משפטית, איגוד המוסכים

טל ברנר דרורי - יו"ר, איגוד יבואני הרכב הדו-גלגלי

מרדכי ברנס - יו"ר, אגודת אשכול

רון מלכה - מנהל קשת ליס בע"מ, חברות להשכרת רכב וליסינג

דודי סלע - מנהל תחום תביעות רכב, כלל חברה לביטוח, איגוד חברות הביטוח

עו"ד אורן אשד - יועמ"ש, הראל חברה לביטוח, איגוד חברות הביטוח

ניצן צעיר הרים - סמנכ"ל מגדל חברה לביטוח, מנהל עסקי, ביטוח כללי, חברות ביטוח

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

איתי עצמון

דניאל קלמנט (מתמחה)

לאה ורון

אירית שלהבת

הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013 (מ/769)

שלום לכולם, זמן רב לא נפגשנו. גברתי מנהלת הוועדה, היועץ המשפטי, הרשמת, הדובר, חברי חברי הכנסת, מר פלור, היועצת המשפטית חוה ראובני, אורחים נכבדים.

אני רוצה, ברשותכם, לומר שביום 28 במרץ 2016, בתום כ-15 ישיבות, אישרה ועדת הכלכלה את הצעת החוק שמונחת כאן לפניכם, הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, שבה 253 סעיפים, כאשר יותר מ-60 סעיפים נוספו במהלך הדיונים. אני רוצה שהדברים יהיו ברורים, ואני אומר את זה לפרוטוקול – עבודה מדהימה של כל מי שהיה שותף, בוודאי חבר הכנסת פרי וחבר הכנסת חאג' יחיא שהיו שותפים פעילים לאורך כל הדיונים בהצעת החוק. גם חבר הכנסת דוד ביטן וחבר הכנסת עיסאווי פריג' היו פעילים. תודה לעורך-דין עצמון, שבמהלך הפגרה עשה עבודה מדהימה. כל הכבוד לנו. אז קודם כול אני רוצה שהדברים יהיו ברורים. הצעת החוק מונחת מוכנה להעלאה במליאה לקריאה שנייה ושלישית.

היא הייתה מוכנה בשבוע הראשון של המושב.

זאת אומרת שאנחנו כצוות, כמערכת פועלים ועובדים. יחד עם זאת, הוגשו מספר רביזיות. אני רוצה להבהיר את הדברים, לקראת מה אנחנו הולכים. הוגשו רביזיות לבקשת משרד התחבורה. אין באף רביזיה שהוגשה על-ידי משרד התחבורה ושהוגשה על-ידי דברים שהם בגדר של "היום הרת עולם, היום תעמיד במשפט". אלה בעיקר דברים של התאמות, חידודים, דברים שבהם רצינו להמתין, דברים שאינם מהותיים.

הבנתי שעכשיו אתה הגשת בקשה לרביזיה.

בעניין מוסכי ההסדר.

אני רוצה להסדיר את העניין. חברים יקרים, אני אומר בכל הכבוד גם לחברי חאג' יחיא, שאני מכבד מאוד ומעריך, אתה יודע את זה, ולכל הגורמים. מי ששם את נושא מוסכי ההסדר, נושא הביטוחים ונושא השמאות על סדר היום של הצעת החוק היה אני. זה נושא שעסקתי בו כחבר כנסת עוד בתקופות קודמות ואף הייתה לי הצעת חוק שהנחתי על השולחן ואז פגשתי לראשונה את חוה ראובני בדיון על העניינים האלה והיא זרקה אותי מן המדרגות...

גם אם הייתי יכולה לא הייתי עושה את זה.

נאמר לי אז שבסוף החזון הזה יתגשם, חזון העצמות היבשות, שיום אחד יהיה חוק. והדברים הוסדרו.

אני רוצה לגעת בנקודה הזאת, במשולש של מוסכים, ביטוח ושמאים. בכל הכבוד לשלושת הגופים, שהם מראשי הצדיקים ומדליקי המשואות, אני רוצה שתבינו. נקודת המוצא שלי היא לא הם. כמובן אני רוצה לעזור ולתת את מה שאנחנו יכולים, אבל נקודת המוצא שלי היא מה ההשפעה של הפעולה של כל אחד מן הגופים האלה על כיסו של האזרח, זה הסיפור. אם אני לא יודע לתת את המענה שמשפר את מצבו של האזרח, מה עשיתי? בלבלתי את המוח? אז עזרתי לשמאים, עזרתי לחברות הביטוח ועזרתי למוסכניקים, שמעולם לא חלמו אפילו שהם ייצאו עם מה שהם קיבלו פה בזכות העובדה שאני עומד פה בראש הוועדה. אני לא מתבייש להגיד את זה, אני אומר את זה לפרוטוקול, כל אמירה נרשמת.

לכן התקיימה פגישה במשרדי בשבוע שעבר עם בכירי משרד האוצר שעוסקים בעניין ועם נציגי משרד התחבורה. נפגשתי גם עם נציגי חברות הביטוח. אני יכול לומר לכם את הדבר הבא: המגמה היא שאף אחד מהם לא יהיה מרוצה. זאת אומרת, אם מישהו כבר מתכנן להיות מרוצה יותר מאחרים יש לו טעות, אין דבר כזה. זה מורכב מדי, זה מסובך מדי. כולכם צודקים באותה מידה וכולכם לא צודקים באותה מידה. נכון, אני מזיל דמעה כאשר אני שומע את דאגתכם לאזרח אבל אני רוצה באמת שנמצא את הדרך הנכונה, דרך המלך.

אני כבר אומר לכם שביום חמישי הקרוב בשעה 16:30 קבעתי אתכם פגישה אחרונה שבה אני רוצה להאזין לצלילים שלכם, אילו צעדים אתם מוכנים ללכת בעניין הזה. מדובר בישיבת עבודה פנימית.

זאת ישיבת עבודה פנימית שאליה הוזמנו רק אנשים מסוימים.

אני חוזר ואומר לכם את הדבר הבא. אקשיב, אנחנו נשמע, נמצא את הפתרון ההולם איך להוביל את זה בלי לעשות פה את כל ה"סמטוכה" שמחייבת לפתוח סעיפים וכן הלאה. הדברים יהיו ברורים. אני מציע שתבואו בדברים ואל תיתנו לי להכריע. אני סבור שכל הגופים האלה קרובים הרבה יותר ממה שנדמה להבנה ביניהם וזה עדיף מאשר שאנחנו נפתח את כל הדיון. אני לא פותח עכשיו את העניין הזה. תודה.

אני רוצה לעבור לרביזיות. נתחיל בחבר הכנסת ביטן.

אתה לא פותח היום את עניין השמאים?

זה לא על סדר היום של הוועדה.

לא, יהיה דיון סגור פנימי, כפי שאמרתי. זה גם לא על סדר היום.

מה המשמעות של זה? אנחנו רוצים להבין.

אין מה להבין. אל תיקח אותי למקומות שאני מבקש שלא תיקח אותי אליהם. על-פי החוק אני לא חייב להביא שום דבר. תנו לי "לסגור" את זה בצורה מכובדת. שלא אמצא את עצמי אשם על שהעליתי את העניין.

לפעמים אתה מעלה עניין ואתה לא יכול לעצור.

אני לא רוצה להיות שם. אני רוצה לסיים את העניין כפי שצריך, והוא יסתיים כפי שצריך, לא משנה איך, הוא יסתיים לפחות מנקודת המבט שלי, וזה מה שחשוב, מה היא טובת הלקוח. זה הכול, זה מה שמעניין את חברי הכנסת, בכל הכבוד, בשביל זה אנחנו עושים את כל העניין. שלא יהיה לנו בסוף חוק כתוב כל-כך יפה אבל כשייצאו אתו החוצה אתחיל לקבל שיחות טלפון: "כל הכבוד על החוק שחוקקתם אבל הייתי במקום זה וזה וקיבלתי נָה בין העיניים". זאת לא התוכנית.

אדוני ידווח לנו על תוצאות הפגישה?

בוודאי. זה יובא בפני הוועדה.

הישיבה סודית והתוצאות גלויות...

זה יובא לישיבת הוועדה.

אתה יודע אילו ויכוחים היו? טוב שיש לנו חיזוק מכמה חברי כנסת עכשיו. לא היית אז. עכשיו יש לנו חיזוק.

הייתי בדיונים על הצעת החוק הזאת עוד לפני שאתה חלמת שאתה מגיע לכנסת.

נכון, אז יש לנו חיזוק.

בקדנציה הקודמת בילינו פה שעות על גבי שעות בדיונים על הצעת החוק הזאת.

ולא סיימתם.

כי היו בחירות, כי רצית להיכנס לכנסת.

קודם כול, אני רוצה להעמיד דברים על דיוקם. משרד התחבורה ערך בדיקה של כל הדברים והגיע למסקנה שנדרשים כמה תיקונים. הסכמתי להגיש את הרביזיות על מנת שאפשר יהיה לתקן.

זה מתואם גם.

זה מתואם. אני מציע שאנשי משרד התחבורה יסבירו במקום שאני אתחיל לשבור שיניים עכשיו.

קודם כול נצביע על קבלת הרביזיה, פתיחת הסעיפים לדיון מחדש.

אולי אדוני יצביע על פתיחת כל הסעיפים לדיון במקשה אחת. בבקשה תפרט את הסעיפים, עו"ד עצמון.

אני מעלה לאישור את הדיון מחדש בסעיפים הבאים.

בקשות לדיון מחדש של חבר הכנסת דוד ביטן ודיון מחדש בסעיפים הבאים:

סעיף 2, ההגדרה "יצרן רכב במדינת חוץ"; סעיף 31(ב), לעניין סוג הרכב שניתן יהיה לייבא בייבוא אישי; סעיף 31א, הוספת הוראה בעניין פטור מקיום תנאים לקבלת רישיון לייבוא רכב; סעיף 67(א), לעניין מחיר הרכב שלגביו יחויב משווק רכב להציע לקונה ערבות בנקאית כאמור בסעיף 67; סעיפים 161 ו-164(4), לעניין סכום העיצום הכספי שניתן יהיה להטיל על סוחר ברכב מיבואן שלא מסר לקונה תיאור מלא ונכון של הרכב והעלאת סכום העיצום הכספי; וסעיף 165ב(30), לעניין הטלת עיצום כספי על סוחר ברכב שאינו רכב חדש, שהסיע נוסעים בתמורה ברכב שהוא משווק בניגוד להוראות סעיף 78ה.

וכן הבקשות של חבר הכנסת איתן כבל לדיון מחדש בסעיפים.

זה גם מתואם אתכם.

הבקשות לדיון מחדש של חבר הכנסת איתן כבל ודיון מחדש בסעיפים הבאים:

סעיף 100, בנושא רישיון להפעלת מוסך, שאלת אישור ועדה לתקנות מכוח הסעיף; וסעיף 192(ד), לעניין הגבלת מספר הפעמים שניתן יהיה להאריך את תוקף הוראות השעה בנושא סוג הרכב שיבואן זעיר יהיה רשאי לייבא ובנושא חובות יבואן ישיר לגבי ייבוא רכב מסוג אופנוע.

מי בעד פתיחת הסעיפים האלה לדיון? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

הבקשה לפתיחת הסעיפים לדיון, כפי שפירט עו"ד עצמון, נתקבלה.

הבקשה לפתיחת הסעיפים לדיון אושרה.

אנשי משרד התחבורה, אנא תסבירו את התיקונים בנוסח שנמצא בפנינו.

קודם כול אני רוצה לומר, צמצמנו את בקשות הרביזיה רק לדברים שהייתה לנו איתם באמת בעיה. דברים שחשבנו שיכול להיעשות הסדר טוב יותר אנחנו לא פותחים. ככל שאנחנו "חורשים", הן בהליך הנוסח והן כמובן בעבודה שלנו במרץ רב על תקנות מכוח החוק, אז יש דברים שאולי אפשר היה לומר אחרת.

דרך אגב, מתי להערכתם תצליחו לסיים את הכנת התקנות?

תלוי מה. אנחנו עובדים לפי סדר עדיפויות.

אין "תלוי". השר שלך רואה בחוק הזה, ובצדק, את הדגל שלו. כל החוק הזה לא יהיה שווה כלום, אין לו שום משמעות אם התקנות לא יונחו, אני כבר אומר לכם. המושב הזה הוא מושב קצר. אני מצפה מכם, ואני אומר לך גברתי מנהלת הוועדה, ועו"ד עצמון בוודאי כיועץ המשפטי של הוועדה שיצטרך לעסוק בעניין, אנחנו נרצה לראות תוכנית עבודה מסודרת על כל התקנות. הרי זה סוג של תפיסה שאמורה להיות מוזרמת על תוך החוק כדי להפעיל אותו, זה בעצם הדלק, זה ההתנעה.

אתה מדבר על אותן תקנות באישור הוועדה. יש תקנות באישור השר.

אני אומר לגבי מה שתלוי בנו. מה שתלוי בכם זה בעיה שלכם. אני רוצה שזה יובא אלינו בצורה סדורה כדי שנוכל לקבוע לוח זמנים לפעולה. יותר טוב מזה?

מצוין.

אתה בקואליציה או באופוזיציה?

זה חוק לטובת הציבור.

תשאל אותו האם בתוך המפלגה שלו הוא קואליציה או אופוזיציה, לא בינינו. הם בעצמם כבר לא יודעים איפה הם.

הוועדה הזאת מתנהלת באופן ענייני.

אני אומר שבתוך המפלגה שלך, אתה אופוזיציה או קואליציה?

רציתי לחדד את זה, אדוני, זה הכול.

בסעיף 2 יש הגדרה של "יצרן רכב במדינת חוץ". אנחנו רוצים להכניס פה שינוי קטן. כתוב: "יצרן שתכנן וייצא רכב מחוץ לישראל, בין בעצמו ובין בשיתוף עם יצרנים אחרים (להלן – יצרן מתכנן), או אדם שהיצרן המתכנן הסמיכו בכתב לפעול מטעמו למכור רכב מתוצרתו בישראל". אנחנו רוצים להשמיט את המילה "בישראל", המילה האחרונה בהגדרה. הקיצור יצא בעוכריו, הוא לא מדייק את הצורך. אני מציעה שאבנר פלור יסביר במדויק.

אנחנו מאפשרים כאן בהגדרה, היום יש יצרן רכב, אציג דוגמה ואז זה יהיה ברור יותר, ניקח את "טויוטה". מפעל האם של "טויוטה" נמצא ביפן. יש חברה בבלגיה שבעצם שם מבוצע כל הליך השיווק והמכירה של הרכב אל מול היבואנים. נניח שיבואן בישראל מגיע לבלגיה ומבצע את אותו הליך של השיווק והמכירה.

זה חברה אחרת?

לא, זה חברה בבעלות היצרן, אבל פשוט שם מבוצע השיווק. הם עושים את זה מטעמי נוחות שלהם אל מול הלקוחות שלהם, שבמקום להגיע ליפן מגיעים לאירופה ואז מבצעים את המכירה, כאשר בלגיה משווקת למדינות נוספות באירופה, לאו דווקא לישראל. פה אנחנו מתייחסים לאותה דוגמה, לתת את האפשרות. זה מצורף כנספח לחוזה, כשמקבלים חוזה מ"טויוטה" הוא מצרף כנספח את האופציה הזו, שישנה חברה מסוימת שממנה הוא רוכש את כלי הרכב.

למעשה ההגדרה לפי התיקון המוצע תהיה: היצרן בחוץ לארץ ואיזה גורם מורשה של היצרן, שיכול לפעול בכל מדינה, בין בישראל ובין מחוץ לישראל.

שהוא מוסמך למכור לא רק לישראל ולאו דווקא באופן מפורש לישראל.

אם למשל הוא פועל בישראל לא מדובר על גורם שמשווק רכב לצרכני הקצה.

לא.

מדובר בכל מקרה על גורם שהיצרן מסמיך, הוא מוכר את הרכב למשווקים. אם הוא מוכר רכב ליצרני הקצה הוא יצטרך לקבל רישיון לייצור רכב ושיווקו.

נכון.

אני חושב שזה בסדר גמור, זה מחדד. זה פותח אפשרויות ולא מצמצם אותן. זו הייתה הכוונה. אפשר להעלות את הסעיף להצבעה? מי בעד סעיף 2? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

הגדרת "יצרן רכב במדינת חוץ" המתוקנת בסעיף 2, נתקבלה.

הסעיף אושר.

סעיף 31 עניינו בתנאים לקבלת רישיון ייבוא בייבוא אישי. בסעיף קטן 31(ב) הגדרנו מה סוגי כלי הרכב שבהם ניתן לקבל רישיון ייבוא כזה, וזה כולל, בין היתר, בסוף, "רכב מסוג 2M שמשקלו הכולל המותר עד 5,000 ק"ג ומספר הנוסעים המותר בו עד 16 נוסעים". מאז שאושר הסעיף הזה ועד היום, עד שהוגשו הרביזיות, היה תיקון בתקנות התעבורה וברכב הזה כבר אין הגבלה ל-16 נוסעים. מדובר על רכב שמגיע היום ל-19 נוסעים על-פי תקנות התעבורה. לפחות בנקודת הזמן הזו של יציאה לדרך, שנהיה מתואמים. לכן אנחנו רוצים לתקן, במקום "16 נוסעים" יבוא "רכב נוסעים מסוג M שהוא אוטובוס זעיר כהגדרתו לפי פקודת התעבורה". "אוטובוס זעיר" הוא ל-19 נוסעים.

להשלמת התמונה שנמסרה לוועדה, כשאני מעיין עכשיו בתקנות התעבורה, בתקנה 271א, ההגדרה "רכב מסוג M2" כוללת לא רק אוטובוס זעיר. השאלה אם אין כאן צמצום בשינוי שאתם מציעים.

אנחנו רוצים רק אוטובוס זעיר, לא את כל סוגי הרכב מסוג M2.

צריך שזה יהיה ברור.

אי אפשר יהיה להביא בייבוא מקביל?

אנחנו מדברים כאן על ייבוא אישי.

מי בעד אישור התיקון בסעיף 31(ב)? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 31(ב) על-פי הנוסח המתוקן, נתקבל.

הסעיף אושר.

סעיף 31א עניינו בתנאים לקבלת רישיון ייבוא רכב למי שהוא לא יבואן מסחרי ולא בייבוא אישי. בסעיף 28 יש לנו רשימת גורמים המורשים לקבל רישיון ייבוא לכלי רכב למטרות ספציפיות בנסיבות מסוימות. סעיף 31א קובע תנאי חובה, שהם תנאים שחייבים להתקיים ברכב הזה. היום בצו ייבוא חופשי יש סמכות לתת פטורים. אנחנו חושבים שהסמכות הזאת צריכה להמשיך להתקיים, לתת את הגמישות וההתאמות במקרים ספציפיים. אני מניחה שאבנר פלור יוכל להרחיב בדוגמאות לאור הניסיון. אנחנו לא רוצים לאבד את הכלי הזה, שנותן קצת גמישות בתנאי החובה, למשל התאמת הכלי כאחד מן הדברים, או שלא היו נזקים. בנסיבות מסוימות, למשל במפעלים ביטחוניים, אם זה מערכת הביטחון לצרכים הייחודיים שלה או לצורכי מחקר, רכב שלא אמור בכלל לנסוע בכביש, יכול להיות שיש מקום לאפשר גמישות דווקא בשביל המטרות הייחודיות שלהם.

מבלי לפגוע בכשירות התנועה. מדובר ברכב שכשיר לתנועה אבל עם הקלות כאלה ואחרות לפי הצרכים, אם זה צורך ביטחוני ואם זה צורך אחר.

הפטור שאתם מציעים כאן להסמיך את הרשות לתת, זה פטור רק לגבי הגורמים שמנויים בפסקאות (3)-(7)?

בפסקאות (3)-(10), כולן. עוד פעם, אנחנו לא נותנים כאן פטור מהוראות לפי פקודת התעבורה.

אני מבקש שתקראי את הסעיף שאת מציעה להוסיף.

הסעיף אומר שהנסיבות יעוגנו בתקנות. אנחנו מציעים לומר ש"השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע נסיבות, שבהתקיימן תהיה הרשות המוסמכת לייבוא רשאית לפטור מייבא רכב האמור בסעיף זה מהתנאים האמורים בו, כולם או מקצתם".

צריך להוסיף: "בהחלטה מנומקת בכתב", כפי שעשינו לגבי שאר ההחלטות בנושאים האלה, בין היתר בנושאי פטור.

האם זה לא צריך לבוא בתקנות?

לא. זה כאן.

צריך פה את אישור הוועדה? או שהשר יכול לקבוע כל דבר שירצה?

הפרמטרים ייקבעו בתקנות והרשות תפעל לפי הפרמטרים שייקבעו בתקנות ותיתן פטורים ספציפיים. זה המודל, אם אני מבין נכון.

יש למישהו הערות? אין. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 31א על-פי הנוסח המתוקן, נתקבל.

הסעיף אושר.

סעיף 67 עניינו בערובה לכספי הקונה של רכב. הסכום שנקבע בדיון בישיבה האחרונה שקיימנו בוועדה היה 30,000 שקל: עבור רכב "שמחירו יותר מ-30,000 שקלים או סכום גבוה יותר שקבע השר באישור הוועדה". נראה לנו מנקודת המבט של היום ש-30,000 שקל הוא סכום נמוך מדי. המשמעות היא ערבות בנקאית כבר מ-6,001 שקל. קונה נותן 6,000 שקל וצריך לתת לו ערבות בנקאית. זה פרוצדורה בירוקרטית שכרוכה בעלויות. לכן אנחנו מציעים להעלות את החובה, שתחול רק על רכב שמחירו מעל 50,000 שקלים.

על זה היה ויכוח גדול מאוד בוועדה.

מצד שני, להסמיך את השר לא רק להעלות את הסכום אלא גם להפחית אותו ולתת על-ידי זה את הגמישות לפי מה שנראה בשוק. אם נראה בעיות, של כספי קונה שאינם מובטחים, אירועים של פשיטות רגל וכספים שיורדים לטמיון, נוכל לעשות את ההתאמות.

יכול להיות שצריך להוסיף להסמכה, שאפשר לקבוע גם סכומים שונים לפי סוג הרכב, ככל שהוועדה תקבל את ההצעה שהשר יהיה רשאי לשנות את הסכום.

זה רעיון טוב.

אבל סכום המינימום יהיה 50,000 שקל.

נקודת המוצא תהיה 50,000 שקל.

תינתן סמכות לשר להזיז, לעשות, לשנות.

סליחה, אדוני, למה סוג הרכב רלוונטי? זה כסף, זה לא שאלה של סוג הרכב. הסיכון של הקונה לא משתנה בהתאם לסוג הרכב.

אנחנו נותנים אופציה. שיעשו מה שהם רוצים.

אם המשרד חושב שאין בכך צורך אפשר להוריד את זה. אתם רוצים הנחיה כזאת?

אנחנו מדברים כאן על סיכונים כספיים.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 67(א) על-פי הנוסח המתוקן, נתקבל.

הסעיף אושר.

בסעיף 68 הטלנו חובה על סוחר ברכב מיבואן לתת תיאור מלא ונכון של הרכב והטלנו על הפרת החובה הזאת עיצום כספי בשיעור של 25% מהסכום המרבי, שתלוי ברכב ותלוי מי הוא המשווק. במחשבה לאחור סברנו שזה נמוך מדי. זה חובה מהותית. הבסיס של העסקה הוא המידע מה הוא הרכב המשווק, מה הקונה מקבל תמורת כספו, שזה יכול להיות כולל רכב שהוא לחלוטין לא כשיר או לא דומה בכלל למה שמתואר והמידע נמסר לגמרי לא תקין. לכן אנחנו מבקשים להעלות את זה לעיצום כספי של 100%.

זה לטובת הצרכן, זה משהו מהותי.

איך נעשה החישוב של עלייה כזו מ-25% ל-100%?

בגדול, גם הסכום המקסימלי הוא עד 200,000 שקלים, ועוד יהיו בעתיד תקנות הפחתה שיפחיתו את זה. זה פשוט תוחלת הנזק.

העברנו את עמדתנו למשרד התחבורה קודם הדיון. למרות שאנחנו לא חושבים שיש פה מניעה, רצינו להסב את תשומת לב הוועדה לכך שהעיצום היום מחולק ל-3 דרגות: 50,000, 200,000 ו-400,000.

זה בעצם סכום הגבוה פי שתיים מאחד מן הסכומים.

נכון, 50,000 לאופנועים ו-100,000 לרכבים פרט לאופנועים, והכול תמיד כפול. המשמעות היא להפוך את העיצומים עכשיו ל-200,0000 ליחיד ו-400,000 לתאגיד. קודם זה היה 50,000. בחוק הגנת הצרכן יש איסור מקביל של הטעיה, שם העיצומים הם בגובה של 25,000 ליחיד ו-45,000 לתאגיד. הפער פה גדול מאוד על כמעט אותה עבירה, בין 25,000 ליחיד ל-200,000. יש פה פער גדול מאוד.

למעט העובדה שהמוצר הוא מוצר יקר.

חוק הגנת הצרכן מגן על כל מיני מוצרים.

מקטן ועד גדול. כאן אנחנו מדברים על מוצרים בעשרות ומאות אלפי שקלים.

לדעתנו הפער גדול מדי על דבר שהיסוד העובדתי שלו דומה למדי.

שניכם צודקים. דהיינו, הפעולה שאתם מציגים פה מצריכה התייחסות יותר משמעותית ממה שאתם הצגתם, ואתה צודק שזאת עלייה דרמטית. אני מציע להעלות את זה ב-75%.

כלומר סכום העיצום יהיה 75% מהסכום הבסיסי.

בסוף צריך למצוא איזו נקודת איזון.

מקובל עלינו.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 68 על-פי הנוסח המתוקן, נתקבל.

הסעיף אושר.

בעיצום הכספי על הפרה של סעיף 78(ה) יש איסור על סוחר ברכב שאיננו חדש להסיע נוסעים ולהוביל מטען ברכב שהוא סוחר בו. בטעות נקבע עיצום כספי רק על הסעת נוסעים ולא על הובלת מטען, בניגוד להוראות סעיף 78(ה). אנחנו רוצים לקבוע את אותו עיצום כספי לשתי הפעולות, שהן זהות.

בצדק. יש הערות? אין. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 78(ה) על-פי הנוסח המתוקן, נתקבל.

הסעיף אושר.

בזה נגמרו הרביזיות שביקשנו.

אציג כעת את הבקשות שהגיש חבר הכנסת איתן כבל. הבקשה הראשונה היא לעניין אישור הוועדה לתקנות מכוח סעיף 100 להצעת החוק. סעיף 100 עוסק בתנאים לקבלת רישיון להפעלת מוסך. במהלך ישיבת הוועדה שבה הסעיף אושר העלית את השאלה אילו תקנות כדאי שיהיו באישור ועדה ואילו לא. לאחר הדיון ערכתי בדיקה עם גורמי המקצוע במשרד התחבורה וראיתי גם טיוטה ראשונית מאוד של התקנות, ממש ברמה של הסדר ראשוני. להבנתי מדובר על עניינים מאוד-מאוד טכניים ומקצועיים. אני לא חושב שאילו סוג העניינים שראוי שיובאו לאישור ועדה מוועדות הכנסת.

דיברת איתי. קיבלתי את זה. שלא נקבל פה רשימה של כל המפתחות.

יש כאן כמה וכמה נושאים שבעיני לא מהותיים. יש כאן מספיק תקנות אחרות שהן באישור ועדה בנושאים מהותיים מאוד. לכן הבקשה היא למחוק מסעיף 100 את הסעיף שקובע שכל התקנות לפי הסעיף טעונות אישור של הוועדה.

אני מקבל את זה. גם הראית לי את הדברים.

בסיכום, אילו תקנות יהיו באישור הוועדה?

יש המון תקנות כאלה. בסעיף המסוים הזה בחוק זה דבר כל-כך טכני שלא לעניין שזה יובא בפנינו. לכן אם זה לא משהו שיש לנו באמת יכולת להשפיע ושנוגע לצרכנים ולזכויותיהם אז זה סתם מיותר.

מי בעד הרביזיה? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 100 על-פי הנוסח המתוקן, נתקבל.

הסעיף אושר.

לפני שאני ממשיך לבקשה הבאה, יש איזו הבהרת נוסח אגב העיסוק שלנו בסעיף 100. לאורך הצעת החוק במספר סעיפים – בסעיפים 18, 21, 100 ו-107, כל הסעיפים האלה נוגעים לתנאים לקבלת רישיון של בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו ובעלי רישיונות להפעלת מוסך ומוסך נייד – מופיעה תיבת ציוד שיקבע השר. בעת גיבוש הנוסח בלשכה המשפטית עלתה השאלה האם השר אמור לקבוע בתקנות ממש רשימה ספציפית ופרטנית של הציוד או שמדובר על רשימה יותר עקרונית, הוראות יותר עקרוניות, כפי שראוי לקבוע בתקנות, של סוגי ציוד. אנחנו חשבנו שברור שמדובר בסוגי ציוד, כלומר בהוראות עקרוניות, לא ממש ברשימה פרטנית, שגם מעצם טבעה מתעדכנת מעת לעת. לכן אני מעדכן את הוועדה שאנחנו נכתוב בנוסח לגבי אותם סעיפים שמדובר ב"ציוד, לרבות סוגי ציוד, כפי שיקבע השר". כלומר בתקנות השר יוכל לקבוע ציוד וגם סוגי ציוד.

אני מבקש להציג הסתייגות לסעיף 192.

אני רוצה להסביר לחברים שלי, כשחקיקה עוברת אין "מערוף". אני יכולה לעשות לפעמים תרגיל, כפי שכבר עשינו. אפשר להגיש בקשה, זה לא בעיה.

בואו נשמע את ההסבר.

אולי ההסבר משכנע.

זה הוצג גם בפניי. רשמתי את זה. אתן לך להציג את ההצעה. התכוונתי בכל מקרה להעלות את זה. תיכף נגיע לזה.

הבקשה האחרונה שהיושב-ראש הגיש היא לעניין סעיף 192 להצעת החוק, שעוסק בהוראות השעה השונות, בעצם תקופות שבמהלכן יקראו את החוק בנוסח שונה במעט. כלומר ההסדר שיחול בתקופות האלה יהיה אחר. הייתה איזו השמטה בדיון בהצעת החוק לעניין הוראות השעה שחלות על יבואנים זעירים ולגבי חובות יבואן ישיר שנוגעות לייבוא רכב מסוג אופנוע. ההחלטה הייתה ששר התחבורה, באישור הוועדה, רשאי בצו להאריך את תוקפן של הוראות השעה האלה לתקופות נוספות שלא יעלו על 6 חודשים כל אחת. נשמט כאן, בניגוד למה שמקובל בדרך כלל בחקיקה, קביעת תקרה, כלומר עד לאיזו תקופה מותר להאריך את הוראות השעה. חשבתי שהסדר הגיוני הוא לקבוע שסך תקופות ההארכה לא יעלה על שנתיים. כלומר, 4 שנים ועוד שנתיים נוספות, באישור הוועדה כמובן.

באותו עניין תעלה את הסעיף שאני רציתי להעלות.

קודם נסיים את הרביזיה הזאת.

זה מקובל.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 192(ד) על-פי הנוסח המתוקן, נתקבל.

הסעיף אושר.

סיימנו את הרביזיות. עיסאווי פריג', בבקשה.

באותו עניין, בסעיף 192, רציתי להבין לגבי הוראות השעה ל-4 שנים.

העניין של 100 אלף ו-150 אלף לרכב ישן.

למה השמטתם את זה?

הרכב שיבואן זעיר יהיה רשאי לייבא.

בסעיף 29 נקבע 12 חודשים או 150 קילומטרים. בסעיף 192 הכנסתם הוראת שעה והורדתם את ההגבלה עד 150 קילומטרים.

אשלים את מה שאתה אומר. יבואן זעיר רשאי להביא רכב מסוג שניתן לייבא בייבוא אישי, מתוצר שמיובא על-ידי יבואן רכב ישיר או מסוג תוצר אחר שקבע השר באישור הוועדה, והוא אחד מאלה: או רכב חדש או רכב שנרשם במדינת חוץ ומספר הקילומטרים שהוא נסע אינו עולה על 150. בהוראת השעה בסעיף 102, במשך 4 שנים מיום תחילתו של החוק המוצע יקראו את הסעיף כך שבעצם ההגבלה של מספר הקילומטרים לא תחול, ובמקומה יקראו: "וטרם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו", כלומר שנה.

למה?

בעצם אנחנו מדברים על הוראת שעה.

קיימנו דיון ארוך בשאלה הזאת, כמה קילומטרז' ייחשב רכב משומש או חדש. אפילו אחד מן האנשים רצה שזה יהיה קילומטרז' אחר. אני זוכר שהתנהל דיון.

אני לא מדבר על מספר הקילומטרים, אין לי בעיה עם זה. אני שואל למה זה הושמט.

אני אומר שהתקיים דיון ארוך, לא כלאחר-יד, זה תפס לנו זמן רב. אני מנסה להבין למה. אני לא זוכר שאנחנו החלטנו את מה שכתוב פה.

אפשר לייבא גם רכב שנסע 400 קילומטרים ובלבד שהוא רק בן שנה.

אם הוא עד שנה לא צריכה להיות בעיה מבחינת המשמעות כאן.

למה? אולי הוא עבר אלף תאונות? אף אחד לא יודע מה קרה לו בשנה הזו.

אתה אומר שבשנה לא יכול להיות כל-כך הרבה קילומטרז'?

כן. זה ההסבר שניתן שם, אבל אז שאלו אם זה 150,000 או 200,000 קילומטרים. אם אפשר, אדוני היושב-ראש, אלמד את זה ואציג לכם את זה בדיון הבא, אבל עם נימוק. אני לא רוצה סתם לומר.

אין בעיה. אני רוצה בכל זאת לשמוע התייחסויות. אני רוצה לבדוק את האפשרות לסיים ולקבל החלטה בעניין הזה כבר עכשיו. אני לא בטוח שיהיה דיון נוסף.

אדוני היושב-ראש, מטרת החוק של שלושת היבואנים שנרשמו פה בחוק היא לייבא רכב חדש. כפי שאמר היושב-ראש, היה דיון גדול מה הוא רכב חדש וכמה קילומטרים הוא כן יכול ולא יכול לנסוע. רכב שהוא בן שנה ונוסע בעולם, אין ספק שבשנה הזאת יכול להיות מספר תאונות לא קטן ואף תאונות קשות. כל כלי הרכב ה"טובים" האלה יגיעו לישראל. במשך 4 השנים האלה שנתתם עכשיו, וכנראה עוד שנתיים בהארכת השר, כלי הרכב הגרועים האלה יגיעו לישראל. המטרה לא הייתה להביא כלי רכב משומשים. אתה אומר עכשיו שיביאו כלי רכב משומשים. המטרה של החוק – וחברי הכנסת דנו בזה וקבעו מה הוא רכב חדש – הרי כל המטרה היא להביא כלי רכב חדשים ובטיחותיים. אף אחד, כולל כל היושבים פה בחדר, לא יודע איזה רכב יגיע לישראל שגילו עד שנה.

עכשיו אני נזכר. אתה נתת את ההרצאה. היא פתאום הדהדה לי בראש. ברשותך, אני מנסה להבין. בזמנו הגדרנו עד 150 קילומטרים כי אמרנו שזה הרבה אבל עדיין סביר, זה כמעט רכב חדש. אם אני נכנס עכשיו לאוטו ונוסע מן הבית לירושלים ובחזרה זה כבר 150 קילומטרים.

150 קילומטרים זה הרבה.

זה הרבה אבל אישרנו.

נתנו גם את הנימוק למה.

לא אמרתי ש-150 קילומטרים זה לא הרבה. אבל בדיון אז אמרנו: וואלה, בסדר, בואו נייצר איזה מתחם. לפעמים קורה שמישהו בודק את הרכב, זה עדיין לא הופך אותו ללא חדש.

זה בנמל פה ובנמל שם.

למה הורדתם את זה?

הוא לא זוכר.

אני רוצה להזכיר לוועדה המכובדת שהיה דיון נרחב מאוד בנושא הקילומטרים. הדיון שמשויך לסעיף הזה קשור יותר לייבוא אישי. אזכיר לוועדה שאמרנו שהמטרה של יבואן זעיר היא לשמש סוג של התפתחות בייבוא אישי של אנשים שעוסקים בזה ורוצים להסדיר את הפעילות שלהם. היום בייבוא אישי אתה יכול להביא גם רכב משומש עד גיל שנתיים. נכון, יש לך הגבלה בכמות, במכירה וכולי. אבל מאותם יבואנים זעירים רוצים שיתפתחו יבואנים מקבילים ורוצים להעביר את האנשים לאט-לאט למקום שבו הם יכולים להתפרנס ולחיות מזה. ולכן אני רוצה להזכיר לוועדה, קבעו 20 מכוניות בשנה ולא קבעו 200 מכוניות. אם היו קובעים 200 מכוניות היה נשמע לי הגיוני שאפשר להגביל אותם.

בן אדם יביא בייבוא אישי 200 כלי רכב?

דיברנו גם על ייבוא אישי משומש וגם אמרנו שבתקנות יהיה אפשר לחייב אותם על-פי תקנה 309.

לדעתי הרחבת את הגִזרה.

זה לא נראה לי.

זה הדיון שאני זוכר שהיה.

עזבת את הדיון ועכשיו נזכרת בדיון אחר.

זה החיבור. אפשר לקרוא בפרוטוקולים.

נזכרת בדיון אחר.

הנקודה פה לא הובהרה על-ידי אף אחד, מסיבה פשוטה, שאין פה אף נציג של היבואנים הזעירים או מי שרוצה להיות יבואן זעיר.

אני רוצה להיות יבואן זעיר. הנה, אני מצהיר על זה פה בוועדה.

כי אתה רוצה להביא 20 מכוניות או משהו כזה.

חבר'ה, אני שמח שאתם כבר מנהלים עסקים פה, זה מרשים מאוד, כבר התפתחות של החוק...

לפני חודש הייתי בגרמניה, נכנסתי לסוכנות רכב וביקשתי לקנות רכב על מנת להביא אותו לישראל. הם הודיעו לי בצורה קטגורית שרכבים חדשים הם לא מוכרים לישראל. זאת אומרת שכיום יבואן זעיר שירצה לקנות רכבים ולהביא אותם לא יוכל לקנות אותם.

בסדר, עד 150,000.

"עד 150 קילומטרים" יצא מן החוק.

אז אל תביא. מה הבעיה? מה, אתה מביא את זה לחלפים?

אז תורידו יבואן זעיר. אין שום אפשרות להביא 20 מכוניות חדשות.

זה עד 150 קילומטרים. לא 150,000 קילומטרים. גם אם דידי רוזנפלד ייקח את כל המכוניות של הכנסת הוא לא יגיע ל-150,000 קילומטרים.

זה הדבר שרצינו במקור.

אני מארגון חברות הליסינג. כבוד היושב-ראש וחברי הכנסת נכבדים, כפי שנאמר בדיונים שהיו פה, הכוונה הייתה להגביל את זה ל-150 קילומטרים כדי לא לפתוח את זה לייבוא של רכב משומש לארץ, אלא לתת אפשרות ליבואנים זעירים גם להביא רכב ממישהו שרכש את הרכב אבל לא השתמש בו, כדי שחס וחלילה לא נהפוך לברירת המחדל של אירופה ושל שאר העולם, למין פח אשפה של רכב שעבר תאונות קשות או דברים כאלה. לכן המגבלה הזאת, של 150 קילומטרים, חשובה כדי לשמור שזה יישאר בגדר של רכב חדש ולא לפתוח את זה להבאת רכב משומש לארץ.

אני מבקשת לומר, לוחשים לי באוזן אנשים שהיו מעורים בחוק הזה מבראשית, שבמקור רצינו את הייבוא הזעיר במתכונת הזאת באופן קבוע, אבל משרד האוצר התנגד. לא אכפת לנו הקילומטרים, אכפת לנו הבטיחות, אבל כל רכב שיעבור פה ייבדק. הוא לא יירשם מעצם העובדה שהביאו אותו לארץ, הוא חייב לעבור בדיקה.

אילו רכבים יגיעו לארץ? מי שיש לו שוק באירופה לא יגיע לארץ.

לכן בסופו של דבר זה נקבע כהוראת שעה, שגם כן במקור הייתה לשנתיים ולא ל-4 שנים.

עכשיו זה יהיה 6 שנים.

לאו דווקא נאריך. נראה מה יקרה.

מדובר על 20 רכבים בשנה לכל יבואן.

אני לא פותח את הדיון. אם תשכנע את משרד התחבורה שהסעיף הזה מצריך פתיחה אני מבטיח לך לפתוח אותו, אבל תשכנע אותם באמת בצדקת הבקשה שלך.

למה הוראת שעה ל-4 שנים? זה גם כן תקופה ארוכה.

כדי שאפשר יהיה לבחון את זה. זה בדיוק מה שהם אמרו בדיונים הקודמים, שהם רוצים לראות איך זה מתנהל, מה מביאים לארץ.

עיסאווי פריג', אתה לא יכול להגיש רביזיה בעניינם כי זה לא חלק מזה.

אני לא מעלה את זה לדיון. יש סיכום אז זה מה שיהיה.

אבנר פלור, אני מבקש לדעת, אתם עומדים מאחורי הנוסח הזה? אתה מרגיש שלם עם העניין הזה? אבנר פלור, תלך הביתה, אמרת שאתה רוצה לבדוק את זה. אם יסתבר לך אחרי שתבדוק בתוך הבית שלך, אחרי שתבדוק מול דידי רוזנפלד וחבריו, מי שירצה לתת את ההתייחסות, שבכל זאת אתה מבקש שנעשה סוג של רביזיה אז נעשה רביזיה. אני כבר אומר לכם, הרי נצטרך להתכנס בתוכנו חברי הכנסת כדי שאתן להם דיווח על המפגש שלנו ביום חמישי ואת המסקנות שלי מתוך כל התהליך. כמובן אתה תהיה במפגש. אם אדרש לעשות רביזיה על הנושא הזה, אעשה אותה.

על ההצעה של אדוני הצביעו?

כן, אישרנו הארכה עד שנתיים.

רק להבהיר את מה שדובר פה בהתחלה. אני מבינה שההצעה לא תעלה לקריאה שנייה ושלישית לפני שיוסדר עניין השמאים ומוסכי ההסדר?

גברתי מוסרת לי הודעה לאחר התייעצות אצלכם?

לא.

גברתי לא תכבול אותי ואני לא כובל אף אחד. אני היושב-ראש, אני אקבל את ההחלטות. תסמכי עליי. אל תקלקלו לעצמכם.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:30.