הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 77

מישיבת הוועדה לזכויות הילד

יום שני, ז' בסיון התשע"ו (13 ביוני 2016), שעה 11:00

1. תאונות בקרב ילדים ונוער, של חה"כ איילת נחמיאס ורבין.

2. חדלות המדינה בטיפול בצמצום ומניעת תאונות בקרב ילדים, של חה"כ יגאל גואטה.

3. בטיחות ילדים - היערכות משרדי הממשלה לקראת הקיץ.

חברי הוועדה: יפעת שאשא ביטון – היו"ר

יגאל גואטה

מסעוד גנאים

חמד עמאר

איילת נחמיאס ורבין

זהבה רומנו - אחראית ארצית הגדרת תמחור ותעריפון, משרד הבריאות

גונן ירום - מנהל תחום בכיר על"א, המשרד לבטחון פנים

ויקי אלעמרי - ר' חוליה מניעה והסברה נוער, המשרד לבטחון פנים

רחל איגר - מפקחת ארצית נפגעי עבירה קטינים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

מירי נחום - מנהלת אגף חינוך, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

מרב רפאלי - הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

אורה יעקב - מדריכה ארצית באגף זהירות בדרכים, משרד החינוך

רותם זהבי - מנהל אגף בטיחות ארצי, משרד החינוך

עאטף חיראלדין - מנהל תחום אתרי רחצה, משרד הפנים

גלית גלעד - סמנכ"ל אגף מדיניות ממשל וקשרי חוץ, בטרם-המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות הילד

אביטל אפל פנקס - דוברת ומנהלת קשרי ממשל, בטרם-המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

מירה קרני - מנהלת נציב קבילות ילדים ונוער, המועצה הלאומית לשלום הילד

בני ג'אג'אטי - יו"ר מועצת הנוער העירונית בת ים, מועצת התלמידים והנוער הארצית

אופיר יקיר - נציגה, מועצת התלמידים והנוער הארצית

משה בר - תנו יד לחירש ונכים למען נכים

שמעון חננאל - פעיל, המשמר החברתי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

תמי ברנע

ס.ל., חבר המתרגמים

1. תאונות בקרב ילדים ונוער, של חה"כ איילת נחמיאס ורבין.

2. חדלות המדינה בטיפול בצמצום ומניעת תאונות בקרב ילדים, של חה"כ יגאל גואטה.

3. בטיחות ילדים - היערכות משרדי הממשלה לקראת הקיץ

ברשותכם אני פותחת את דיון הוועדה בנושא חדלות המדינה בטיפול בצמצום ומניעת תאונות בקרב ילדים, של חבר הכנסת יגאל גואטה, ותאונות בקרב ילדים ונוער, של חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, בטיחות ילדים – היערכות משרדי הממשלה לקראת הקיץ, זה נושא שאנחנו הוספנו ואני מיד אסביר.

אנחנו מקיימים דיון מהיר של שעה בכל הנושא של היפגעות ילדים. אני מוכרחה לומר שכשאני ראיתי את נושא הדיון קצת לא הבנתי איך עולה דיון של חדלות המדינה ונושא שכביכול לא מטופל, כי שותפתי איילת נחמיאס ורבין מכירה בשנה האחרונה את מספר הדיונים שקיימנו בנושא בהיבטים שונים ומגוונים, ובכל זאת חשבתי שכן נכון לקיים את הדיון המהיר הזה כדי לתת את הנופך הנוסף של המשרדים ולראות כיצד כל משרד נערך לקראת הקיץ כדי להבטיח את בטיחות הילדים שלנו.

אני רק יכולה לספר שקרו מספר דברים. ראשית בנושא החקיקה יש את חוק הצללת מתקני גני שעשועים, של חברתי איילת נחמיאס ורבין ושלי ושל קבוצה נוספת של חברי כנסת, החוק לגידור בריכות פרטיות, שגם היום נידון בוועדת שרים וכנראה יילך לעניין של תקנון תקנות בשלושה החודשים הקרובים, גם הוא לקראת הקיץ וגם הוא כשימת דגש על כל הנושא של בטיחות ילדים וכמובן החוק שעוסק בתכנית לאומית לבטיחות ילדים, יחד עם בטרם ומשרד הבריאות, חוק מאוד מאוד גדול שנמצא בתהליך התקדמות משמעותית. כך שאנחנו באמת עם היד על הדופק לגבי כל הסוגיה הזו. נכון, יש לנו עוד מה לעשות ואנחנו לא נרפה מהעניין עד שאנחנו נרגיש שאנחנו באמת מצליחים להתמודד עם התופעה הזו.

אז נתחיל, ברשותכם, עם המציגים, חבר הכנסת יגאל גואטה אומר שהוא רוצה לתת את הכבוד לחברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין?

כן, במפורש.

אני יכולה להתחיל עם המשרדים.

האמת שבכלל לא מגיע לי להתחיל בדיון הזה, לא לעומתך ולא לעומתה, שתיכן עשיתן ועושות הרבה הרבה יותר. אני רק הצטרפתי ואני בהחלט חושב שזה כבוד גדול בשבילי להצטרף לחברותיי, היושבת ראש, ד"ר יפעת שאשא ביטון, ואיילת נחמיאס ורבין. אני לא כלום פה, הן העיקר.

לא, אתה חבר כנסת ואתה משתתף בכל - - -

היושבת ראש מובילה הצעת חקיקה בנושא ואיילת מובילה הצעת חקיקה בנושא, וזה לא שחס ושלום יישמע מזה שאולי לא עושים, עושים מעל ומעבר, רק שבסופו של יום הדברים לא באמת נגמרים, זה לוקח המון זמן. אבל בכל זאת הכבוד שלי זה שאיילת תתחיל בדיון ואני אצטרף בשמחה.

בבקשה, חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין.

אני רוצה להגיד לכם שאני מגיעה לדיון הזה מאוד מאוד מאוד מנסה לא להיות כועסת, לא להיות מיואשת, לא להיות מזועזעת מעוד ילד שנשכח באוטו לפני שבועיים באשדוד ושני ילדים שנהרגו בנפילה מגובה בחודשים האחרונים, מעוד ילדים שטבעו וטובעים וילדים שנפגעים בתאונות דרכים. אני מדברת איתכם, שלא תתבלבלו, זה רק בשבוע האחרון, שלא מישהו יחשוב שאני מדברת איתכם על שנת 2015 או על המחצית הראשונה של שנת 2016. לא, לא, אני מדברת איתכם על השבועות האחרונות.

צודקת חברתי, המנומסת ממני בהרבה, שאומרת שאנחנו מקדמות הצעות חקיקה, לה יש הצעה קריטית שנדונה היום, שוב, בוועדת שרים לענייני חקיקה בנושא של גידור בריכות שחייה פרטיות, יש את הדיון שלנו בנושא הצללת גני משחקים, החוק שאני מקווה שכן יעבור, מקווה שהגענו להבנה עם השלטון המקומי בעניין הזה. אני רוצה להגיד לכם שהילדים, אזרחי ישראל, ננטשים על ידי הממשלה. יפעת, אני אומרת לך את זה ואני מרגישה את זה מדי יום, מדוע? משום שיש תכנית לאומית בנושא בטיחות ילדים שניתן היה להוציא לפועל, לא הייתה סיבה לא להוציא אותה לפועל, עלותה, תתקנו אותי אם אני זוכרת נכון, 9 מיליון שקלים - - -

לא, עלותה כפי שהיא הוצעה, 300 מיליון שקלים בחמש שנים. התכנית הזו אוגדה - - -

יפעת, תקשיבי רגע, מוכרחים איכשהו להתניע. בכל פעם שאנחנו באות, ואני יודעת שלשר האוצר ולאנשי משרד האוצר אכפת מילדי ישראל, אני אומרת לכם, זה לא יכול להיות, אנחנו כל פעם מגיעות לדיון הזה, אני הפסקתי לספור כמה דיונים קיימנו בנושא בטיחות ילדים בשנה האחרונה, הפסקתי לספור, אני אומרת לכם, אני מבטיחה גם היום, אני לא אראה איך אני מסבירה לילדים שלי לחצות את הכביש, אני אחסוך לכם את המראה הזה, אני אומרת לכם, משהו לא בסדר קורה כאן.

אני מוכרחה להגיד לכם, באשדוד לפני שבועיים נשכח ילד ברכב. אני מודה ומתוודה שהדברים האלה מוציאים ממני, אני אומרת, איך זה יכול להיות שהורה שכח את הילד? אתם יודעים, לנוכח הטרגדיה אתה אומר לעצמך, די, הורה, באמת, וזו פעם ראשונה, צריך להגיד, שההורים עצמם וקרובי המשפחה שלהם התבטאו בנושא האסון שלהם, אני לא זוכרת שראיתי קרובי משפחה והורים מתבטאים בנושא הזה, באמת לבי יוצא אליהם ועדיין אני אומרת לעצמי איך זה יכול להיות וכמה חיים כהן שאנחנו נביא, שמראה את הפיצה ברכב, זה לא מספיק. בסוף המדינה חייבת להתגייס ולעשות משהו בעניין.

יש לנו דיון בקרוב שאנחנו ננהל בנושא של חיוב תיקון לחוק התכנון והבנייה, שמגובה מסוים ואילך, נדמה לי מגובה 4 קומות, יהיו חייבים להתקין סורגים במדינת ישראל. היום יש סורגים שלא רואים אותם, הם סורגים מאוד מאוד מתוחכמים, כמובן כרגיל המצאה ישראלית. חבל שאנחנו לא משתמשים בהמצאות הישראליות המדהימות האלה, אני לא זוכרת ילדים שנופלים מגובה בצורה כל כך תדירה כמו שזה קרה בחצי השנה האחרונה. אתם יודעים, אנחנו יודעים על שניים שנהרגו, לא מדברים על כל אלה שנפצעו.

תקשיבו רגע, משהו לא טוב קורה כאן ואנחנו רק בתחילתו של הקיץ. את ואני, אני זוכרת את עצמנו בדיון דומה ביוני 2015, מדברות על כל הילדים שאנחנו נידרש לדבר עליהם כשייגמר הקיץ. אנחנו עוד לא הגענו לקיץ, עוד לא הגענו לקיץ.

יש עלייה של 20%.

ואנחנו יודעים מה קורה בקיץ. אז אני מתנצלת מראש אם אני כועסת, אני מתנצלת מראש אם אני מתוסכלת, אני מתנצלת מראש אם אני מאוד מאוד מאוד כואבת את הנתונים האלה, אבל אני מרגישה שאנחנו - - - באמת אלה המקומות שכששואלים אותי 'את לא מרגישה לפעמים אוזלת יד?' כן, אלה המקומות שבהם אני מרגישה את אוזלת היד ואלה המקומות שבהם אני אומרת פה אנחנו, גם חברי הכנסת וגם הממשלה, צריכים לעשות יד אחת כדי לטפל בעניינים האלה טיפול יסודי אמיתי ורציני. אני רוצה להגיד לך, יפעת, את עוקבת אחרי מה שקורה בארצות הברית ובאירופה ואני עוקבת אחרי מה שקורה בארצות הברית ובאירופה, הם יודעים לעשות את זה.

אני רוצה להגיד לך שהדבר הראשון, כשביקרתי בגרמניה וגם בארצות הברית, מה שקפץ לי לעין זה שאין שם סטנדרטים של בטיחות ילדים. זאת אומרת מעקים מאוד נמוכים, הסורגים ברווחים מאוד מאוד גדולים וכמי שכל היום עוסקת בזה, אמרתי 'תגידו, ילדים לא נכנסים הנה? אין פה סטנדרטים?' אז בואו ננסה לראות איך אנחנו עושים את זה - - -

אבל זה בדיוק העניין, המודעות שם.

אין, שם זה בכלל לא תקני.

לא, אבל המודעות שם, בסוף - - -

אז זה לא רק המדינה, זה הרבה יותר רחב.

יש לנו תקנים לדברים מאוד מאוד חשובים ואני אומרת לך, בסוף מה שצריך זה את הראש שיעבוד, ואת הלב.

יפה, ובזה אני רוצה לפתוח את הדיון, בנקודה הזו.

וזה הממשלה.

אז פה אני רוצה לפתוח את הדיון, ברשותכם. מאוד קל לבוא ולומר המדינה המדינה, הממשלה הממשלה, ולהשאיר את זה באחריות של איזה שהוא מישהו שאם יבוא לו יעשה ואם לא יבוא לו לא יעשה, ואני אומרת שהסיפור הוא הרבה יותר רחב. לצורך העניין, חברתי איילת, את נמצאת כאן ומייצגת את המדינה, וחבר הכנסת יגאל גואטה וחבר הכנסת מסעוד גנאים ואני שנמצאת כאן ומשרדי הממשלה שנמצאים כאן, נעשות הרבה פעולות וצריך לעשות עוד פעולות, ואני מסכימה איתך שאת החוק של התכנית הלאומית לבטיחות ילדים לקחנו וכיווצנו אותו לדברים שבאמת אנחנו יודעים שעבדו בשנים האחרונות. אגב, הפרסום, שהיה בשיתוף של ארגון בטרם יחד עם חיים כהן, עשה את שלו כי הוא הצליח ליצור מודעות מאוד מאוד גבוהה בקרב ההורים - - -

אבל אנחנו כל פעם צריכים לעשות קמפיינים.

כי אין מה לעשות, יש פה עניין - - -

כשלהם אין מספיק משאבים לעשות קמפיינים על כל דבר, על כל נושא, על כל עניין ובכל נקודת זמן.

איילת, בשביל זה אנחנו נמצאים כאן כדי לראות איך אנחנו, מצד המדינה, מקדמים את החקיקה הזו ויוצרים הסברה ברמה הלאומית יחד עם כל המשרדים. אני מסכימה איתך לחלוטין, שמה אנחנו שמים את יהבנו. כן, הסיפור הוא מודעות מודעות מודעות ועוד הסברה בקרב הורים ובקרב אנשי מקצוע כדי שאנחנו נוכל למנוע את האסונות הבאים. זו הנקודה שממנה הייתי רוצה לפתוח את הדיון, כדי להבין שזו אחריות של כולנו. אנחנו לא מסירים אחריות, לא מאנשי חינוך, ולא מסירים אחריות מההורים ולא מסירים אחריות מכל מי שפוגש את הילדים שלנו בדרך, אבל אנחנו כאן יושבים כולנו כדי לראות איך אנחנו משלבים ידיים ונרתמים כדי להתמודד עם התופעה הזו.

ברשותכם, ארגון בטרם, קצת נתונים והתייחסות ואחר כך נעבור למשרדי הממשלה. בבקשה, גלית גלעד.

שלום. אנחנו נפגשים פה עוד פעם. חברת הכנסת איילת ורבין נחמיאס קלעה למילים שאני הכנתי לדיון הזה. ביום הנוראי, בשעה 11:58, כשהילד נמצא מחוסר הכרה במכונית, אנחנו נכנסנו לניהול אירוע. אצלנו בארגון בטרם, כשקורה דבר כזה, וזה קורה הרבה, אנחנו נכנסים למצב כוננות.

אני נכנסתי לארגון בטרם לפני ארבע שנים, זה לא היה ככה לפני ארבע שנים. זה לא בזכותי, זה בזכות איזה שהוא שינוי, יש שינוי בקרב האוכלוסייה, אנחנו כבר לא אומרים זה בידי אלוהים, אנחנו כבר לא אומרים לי זה לא יקרה.

זה בידיים שלנו.

את מדברת על זוג ההורים שהגיעו, עכשיו היינו בקשר עם אמא נפלאה שאיבדה את בתה לפני חג השבועות כי היא שיחקה עם בלונים, הילדה בלעה את הבלונים והילדה נפטרה, ילדה בת 6, ונועה האמא החליטה שהיא מקדישה את הפעילות שלה למנוע את ההיפגעות הבאה.

אני נותנת לכם דוגמה, אנחנו העלינו את הפוסט הזה בפייסבוק של בטרם, יש לנו היענות של למעלה מ-400,000 חשיפות ויש לנו הרבה הרבה קייס סטדיז על נושאים שפתאום אנחנו מרגישים שיש לנו פרטנרים. יש היום צימאון בקרב ההורים לקבל את העזרה, לקבל את ההנחיה. אנחנו מבינים שזה עלול לקרות, ילד יכול להישכח ברכב, זה כבר לא קורה לבן אדם שהוא רחוק ממני, הילד יכול ליפול. היה שבוע של נפילות - - -

נכון, ממש ככה, שבוע של נפילות.

ואגב, לא צריך סורגים, יש מעכבי פתיחה, יש אמצעים יותר זולים לאנשים שלא יכולים להרשות לעצמם סורגים, זה רק עניין של העלאת מודעות ושל עזרה, מה שקוראים בעגה של המשפטנים פטרנליזם. המדינה החליטה לעזור נגד אלכוהול, המדינה החליטה לעזור נגד עישון, המדינה החליטה לעזור להרבה אנשים, לילדים שלנו אנחנו עוד לא הגענו.

חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון החליטה לעשות מעשה אמיץ. לא סתם מסעוד גנאים כל שנה מסתכל עליי, אומר לי 'עד מתי תדברי על התכנית הזאת? עד מתי?' עד מתי שאני אוכל לנשום. אנחנו לא נרים ידיים ובמקביל אנחנו נלך לכל המקומות. אני יודעת שיש תכנית חומש, שאושרו תקציבים מאוד גדולים למגזר הערבי, מחצית מהילדים שנפגעים הם מהמגזר הערבי. הלכנו למנהל התכנית, למתכלל, הוא אמר שזה חשוב, אני רוצה לראות איך כל אחד מהמשרדים האלה לוקח, מכניס יד לכיס, עוד לפני שהאוצר מכניס לנו סעיף תקציבי להצעת החוק. למה לחכות רק לזה? בואו נעשה שיתוף פעולה, כל אחד מכם יילך למנכ"ל שלו ויגיד ויפעת תוציא - - -

אי אפשר לסבול את זה יותר.

יפעת תוציא מכתב וקדימה. למה להסתמך על בטרם? אנחנו באמת עושים כמה שיותר. השנה אנחנו הולכים להתמקד בטביעות, אביב גפן ויהודה לוי ואסתי גינזבורג, כולם נרתמים, באמת, הכול בסדר. אני לא יודעת כמה הכוח שלנו הפעם ישפיע, הלוואי אמן. חיים כהן עשה את זה, 100 מיליון חשיפות בעולם.

איפה זה עומד, התכנית? מה הסיפור?

בעלת הבית יכולה לספר לך.

שנתיים אנחנו מדברים על זה.

התכנית הלאומית היא יותר משנתיים, היא מלפני הרבה מאוד זמן. חברים, כבר הספיקו להתחלף ממשלות וכנסות מאז, החלטנו שאנחנו לא מחכים להחלטת ממשלה כזו או אחרת ומעבירים את זה בתהליך של חקיקה, כדי ששם אנחנו נוכל גם לקבע את זה, גם לשלוט על התהליך וגם כחברי כנסת באמת להניע את זה. כשזו החלטת ממשלה צריך לחכות שהממשלה תעשה.

יש החלטה, 1289.

נכון. אנחנו בעצם הגשנו הצעת חוק לפני שיצאנו לפגרה הקודמת, כדי שאנחנו נספיק במושב הזה כבר לעבור את כל תהליך ההמתנה של 45 יום וכל השהות ולהגיש את זה לשולחן הממשלה. אני מקווה שעד שנסיים את המושב הזה התכנית הזו תאושר, לפחות בקריאה טרומית.

אני רק רוצה להוסיף משהו. שתדעי לך, כנראה שהילדים שלי יזדקקו לפסיכולוג, כי אני הפסקתי לקנות בלונים הביתה. בסוף הרבה פעמים זה פתרון של הורים, שבאמת אתה אומר לעצמך, בואו נלך לעולם של מניעה. זה גם לא עולם הגיוני, זה בדיוק הסיפור, איך אתה מנהל את הסיכונים בצורה חכמה ונבונה, זאת אומרת שכשמנפחים בלונים יש השגחה מלאה. זה הדבר.

נכון, וכאן, חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, אין מה לעשות, זה הרבה יותר מורכב מלתת תקציב כזה או אחר, כי בסוף בסוף אם ההורים בקצה לא יבינו שגם הם צריכים להיות שם אז יהיה לנו נורא קשה להתמודד עם זה.

אני רוצה שתסתכלו על הנייר שאנחנו העברנו. תהפכו אותו לצד השני ותראו שיש סוג אחד, טווח גילאים אחד, שהמשרדים לא כל כך אחראים עליו, זה הטווח של הפעוטות, הילדים שנולדים, סביב גיל שנתיים. אגב אנחנו נתנו תמיכה לחוק של ההצללה, וכתבנו, לא אנחנו המצאנו, ארגונים גדולים בעולם, הילדים האלה הם רכים, הם נפגעים בבית, הם יותר נפגעים בבית, אם אנחנו רוצים למקד, בואו נלך על הנושא הזה, לפחות קאדר ראשון.

נתחיל שם. נכון.

דיברנו על זה בוועדה הקודמת שעשית, בנושא הזה, לגבי משהו הסברתי, לנשים שמדברות בטלפון ככה ומחתלות את התינוק - - -

ותוך כדי עושות פעולות שאמורות בעצם לטפל ברך הנולד ובסוף יוצא שנפגעים.

חבר הכנסת יגאל גואטה, אתה רוצה לדבר עכשיו או אחרי שנשמע?

אני רוצה להגיד כמה מילים, בבקשה. תודה, גברתי יושבת הראש. אני קצת חולק על חברתי איילת נחמיאס ורבין, שהיא מתנצלת שהיא כועסת, אני דווקא חושב שאנחנו לא כועסים מספיק. אולי אם היינו כועסים יותר אז היינו נמצאים במקום אחר. ואני אומר שוב פעם, אני לא אומר המדינה ואני לא אומר הממשלה, אני אומר מציאות. המציאות, לפחות הנתונים שיש בידי שאתם הבאתם, שמדי שנה כ-117 ילדים מתים עקב היפגעות. זה נורא ואיום, זה טרור.

בנוסף לזה הפערים הגדולים שיש בשיעורי תמותת ילדים בין מרכז לפריפריה, זה צריך להעיר את תשומת לבנו, כמעט פי שלושה. שוב פעם, אני לא יודע באמת בפרטים, ודאי חברותיי יודעות פרטים יותר, לגבי מה קרה עם החלטת הממשלה משנת 2012 והיו שתי מערכות בחירות באמצע והכול הכול הכול טוב ויפה לסיפורים, אבל ארבע שנים אנחנו כנראה לא פתרנו את הבעיה, לא התקדמנו, כן התקדמנו, הבעיה לא נפתרה, היא הולכת ומחמירה. אולי צריך לעשות שרה לזכויות הילד.

אני חושבת שעניתי על זה בצורה מאוד פשוטה וברורה.

כי אני רואה שכל המשרדים פה, בריאות וחינוך ורווחה ופנים ותחבורה ומשפטים, כמעט כל ממשלת ישראל מתעסקת בדבר הזה ואין לזה פתרון, אז אולי באמת נעשה שרה לזכויות הילד. נדבר עם שר האוצר.

אגב, זה לא הזוי, זה קורה בכמה מדינות.

אין ספק שכנראה בסופו של יום אנחנו כן לוקים בהסברה, כמה שכן השתפרנו, בתוצאות, בשורה התחתונה אנחנו לא מתקדמים ורבותיי, זה חיי אדם, זה דיני נפשות. שלא נשב פה בעוד כמה זמן ולא נוכל להגיד ידינו לא שפכו את הדם הזה. במיוחד עכשיו כשאנחנו הולכים, שוב פעם, לתקופת הקיץ, שלפי הנתונים יש גידול של עוד 20% בהיפגעות ילדים. אז אני חושב שכן צריך לעשות דברים מיידיים.

בוא נקווה שבקולות שהשמענו בחודשיים האחרונים אנחנו נצליח קצת למנוע.

אבל מה נעשה במעשים? קולות, אנחנו משמיעים קולות. באמת, בואו נחשוב על משהו. אני יודעת שאת מקדמת את הדברים ואת לא עוזבת את זה לרגע, אני לבד הייתי אצלך פה לפחות בשני דיונים על נושא היפגעות ילדים. באמת ייאמר לשבחה של יושבת הראש שהיא לא עוזבת את הנושא הזה, אבל מה אנחנו עושים כדי שזה לא יקרה? אנחנו מדברים, זה טוב וזה נחמד וזה יפה, בפועל ילדים מתים.

חבר הכנסת יגאל גואטה, אני מוכרחה לומר, דווקא כי הנושא הזה הוא באמת מאוד בוער, אז ראשית, אני הסברתי לגבי התכנית הלאומית והצעת החוק. אנחנו לא נשארנו פסיביים ואומרים בואו נמשיך לדפוק בדלתות של הממשלה ויגידו זה הממשלה ההיא, או ממשלה אחרת, לקחתי ותרגמתי את התכנית הלאומית לבטיחות ילדים ברמה הכי פרקטית שיכולה להיות להצעת חוק שמגדירה בדיוק מה אנחנו רוצים שיקרה שם, כשעיקר הדגש הוא על הסברה. אין מה לעשות, כן, דיבורים זה חלק מהסברה והעלאה למודעות ובסופו של דבר דרך זה אנחנו נצליח ליצור איזה שהוא תהליך.

בסדר גמור, הסברה עוזרת.

אני קוראת לזה תהליך חינוך, במרכאות, ברמה החברתית.

מה אנחנו יכולים לעשות היום כדי לקדם את הצעת החוק הזו? לפני החלטת הממשלה שכנראה לא - - -

אל תדאג, כשזה יגיע לשולחן הממשלה כולכם תגויסו.

- - - בקשר לתכנית הלאומית, הצעת החוק?

הצעת החוק היא בעצם התכנית הלאומית כחקיקה, בתהליך של חקיקה.

למה זה לא מגיע?

כי מה לעשות, אתם יודעים, חברים, עובדים עם המשרדים השונים, מגייסים את המקורות התקציביים, צריך להבשיל את ההצעה הזו. זה לא שבאנו, שמנו את הנייר והלכנו, יש פה עבודה מקצועית - - -

אבל לאחר שיש החלטת ממשלה מ-2012, אז כנראה שהם כבר אמורים להיות מצויים בחומר הזה.

חבר הכנסת יגאל גואטה, אתה רוצה להתווכח על מה שהיה ב-2012? אז בואו נתווכח, בואו נאשים את הממשלה במשך שעה, נסגור את הדלת ונלך.

לא, אני רוצה לומר שאם זה על סדר היום מ-2012 ויש החלטת ממשלה בנושא הזה, איך זה יכול להיות? הם צריכים להיות כבר בשלים להצעת חוק שלך. זה מה שאני אומר.

אני רוצה, ברשותך, אני הולכת בגישתך, אני באמת לא רוצה, אני לא יודעת מה היה פה ואני לא אחקור - - -

כן, גם לא רלוונטי לפני ארבע שנים, כמה אנשים התחלפו מאז? בואו נהיה פרגמטיים.

יפעת, אבל יש אחד שנשאר, שהוא ראש הממשלה, בכל הממשלות.

לא, אני אומר משהו אחר, אם הייתי רואה שהממשלה נוקטת בצעדים שאינם קשורים לתכנית הלאומית מכל הסיבות שאת הזכרת, והן סיבות שאני מקבלת אותן, לפחות יש להן איזה שהיא ולידיות במציאות הפוליטית, אם הייתי רואה שהממשלה נוקטת בצעדים אלטרנטיביים, מתוך תפיסת עולם - - -

אבל בואו נשמע את המשרדים. חברים, תקשיבו - - -

אז אני אמחיש לך. אני לא יודעת אם משרד התחבורה נמצא כאן, משרד התחבורה נמצא כאן? אני יכולה להגיד לך, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים היא דוגמה מצוינת - - -

אור ירוק גם לא בא? אבל הם הוזמנו.

הרשות פה.

הרשות פה, בסדר. תסלחי לי, במידה מסוימת אני אעשה את עבודתכם בשבילכם. אם הייתי רואה שהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מקבלת משאבים לצורך מניעת פגיעת ילדים, בין אם מדובר על ידי רכבים, על ידי אופניים, על ידי קורקינטים חשמליים, מה שאת רוצה, הייתי רואה שהיא מקבלת תקציבים דרך זה, הייתי אומרת - - -

הרשות מתוקצבת.

סליחה, יקירה, התקציב שלהם ירד ב-40% בשנים האחרונות? אולי יותר. דייני. אם הייתי רואה שהם מקבלים משאבים לטיפול בנושא של שכחת ילדים ברכבים, דייני. אם הייתי רואה שמישהו מהמשרדים, ולקחתי דוגמה שאני מכירה מקרוב, הייתי אומרת דייני. זאת אומרת המשרדים בלי תכנית לאומית עדיין יודעים מה צריך לעשות על מנת להפחית את פגיעת הילדים. אני לא רואה את זה. זאת האמת ואני לא חושבת שאני היחידה בעניין הזה.

איילת, בגלל זה אני אומרת ואני בכוונה רוצה להפסיק רגע את השיח של חברי הכנסת, הסיפור עכשיו הוא לא לבוא ולהגיד איפה הממשלה, לא קיימה את התכנית, אלא איפה אנחנו עכשיו, פרגמטיים ואומרים אוקיי, מנקודה זו מה עושים.

אז לזה התייחסתי.

יש פה משרדי ממשלה שאנחנו ביקשנו מהם לקראת הדיון להגיד בדיוק מה הצעדים שהם נוקטים לקראת הקיץ. אני חושבת שאם אנחנו נתחיל להסתכל קדימה ונפסיק להגיד למה אלה שם אחורה לפני ארבע שנים לא עשו אז אנחנו גם נצליח - - -

לא, יפעת, אי אפשר להגיד את זה - - -

בשביל לדעת מה העתיד צריך לדעת מה היה בעבר.

אני לא באה לשפוט מי שהיה פה לפני, אני יכולה רק להגיד שהם לא היו בסדר, מעבר לזה אני לא הולכת לנתח את זה. מיותר.

לא, אי אפשר להגיד את זה. אנחנו כל השנה דוחקות בדברים האלה, זה לא מדויק.

חבר הכנסת מסעוד גנאים ונעבור למשרדים.

בקצרה. לצערי הרב לעניין הזה אני זוכר את עצמי כחבר כנסת משנת 2009, 2010 ואנחנו כל שנה, כל כמה חודשים אנחנו נדרשים לעניין. לצערי, אני מעלה את הנושא גם בגלל שמדובר בילדים שלנו, העתיד שלנו, וגם משום שמדובר, כחבר כנסת ערבי, שהאחוז הגדול של הנפגעים ושל התמותה בקרב התאונות, של תאונות החצר, זה בקרב הילדים הערבים, במיוחד בדרום.

כל אחד צריך לשאול את עצמו באמת, מעבר לוויכוח הפוליטי, מה הוא עושה כדי למנוע את התאונה הבאה, למנוע את תמותת הילד הבא. בקשר לתכנית הלאומית, בשנת 2012 או 2013, שלחתי לכל המשרדים, ביקשתי תשובות בקשר לתכנית הלאומית, מה חלקם, האם עשו את חלקם. לא היו התשובות, לצערי הרב, מספקות. העניין צריך או חקיקה או החלטה. הממשלה היום, ראש הממשלה היום הוא שמחליט, הוא שיכול לשנות, הוא שיכול להכריח את המשרדים השונים, שאת החלק שלו מהתכנית הלאומית הוא ימלא. גם בקשר לתודעה ולהסברה, זה גם עניין חשוב מאוד, מדרגה ראשונה, לפי דעתי.

נכון, אני מסכימה לגמרי. תודה רבה, חבר הכנסת מסעוד גנאים. ובואו נעבור למשרדים השונים, משרד הבריאות, בבקשה, זהבה רומנו.

קודם כל משרד הבריאות מוביל עם ארגון בטרם את כל הנושא הזה של בטיחות ילדים כבר משנת 2003. אנחנו מאוד גאים להוביל את התכנית הזאת, אני חושבת שמשרד הבריאות רואה בהיפגעות ילדים דבר מאוד מאוד חשוב. אחרי הישיבה שהייתה, שאת ניהלת אותה, כבודך, יצא מכתב מראש מינהל רפואה לכל מנהלי בתי החולים לקדם את הנושא של התכנית 'הורה דרך לבטיחות ילדים'.

זה הליווי של היולדות הטריות, נכון? כדי שיידעו פה על מה אנחנו מדברים.

כל אם שמשתחררת ממחלקת יולדות מקבלת הדרכה, מקבלת חומרים, כדי שהיא תוכל לעיין בהם לאחר שחרורה, כי אנחנו יודעים שאם שמשתחררת ממחלקת יולדות נמצאת קצת בסטרס ולא תמיד היא סופגת את כל ההדרכה שהיא מקבלת, אז היא מקבלת גם חומרים לביתה כדי שהיא תוכל בזמנה הפנוי לקרוא בחומרים האלה. ההדרכה מתבצעת גם עם האב וגם עם האם וכל בתי החולים מגויסים לנושא.

בנוסף יש עוד תכנית של 'טיפ טיפת בטיחות' במסגרת טיפות החלב. האמהות שמגיעות עם הילד לקבל את החיסון מקבלות גם הדרכה בנושא של היפגעות ילדים, אם זה היפגעות וסכנות שיכולות להיות במסגרת הבית, או במסגרת החצר, או כל פעילות אחרת וכמובן יש אמהות לילדים קטנים ויש אמהות לילדים צעירים שאך ורק נולדו וגם אם יש ילדים יותר בוגרים בבית, אז היא מקבלת הדרכה שהיא הדרכה משולבת לכלל הילדים שנמצאים בבית.

בנוסף אנחנו מעלים פוסטים בפייסבוק של המשרד בנושא של התנהגות נכונה בחודשי הקיץ, בחודשי החורף, איך להימנע מסכנות, יש פוסטים בכל מיני נושאים, אם זה הרעלות. אנחנו מעלים באתר של המשרד סרטונים. גם בקופות החולים, קופות החולים באתרים שלהם מעלים סרטונים, כשאמא מגיעה עם הילד - - -

יש טלוויזיות היום בקופות החולים, בהמתנה, למה לא משתמשים בערוץ הזה?

נכון, טלוויזיות בקופות החולים. כשאמא באה עם הילד והיא ממתינה, או כשהיא באה אפילו היא עצמה, היא רואה את הסרטונים ומתרשמת מהסרטונים ותוך כדי זה שהיא מביטה בסרטונים היא גם מטמיעה התנהגות שהיא התנהגות נכונה.

זהבה, כמה הורים משתמשים באפשרות של לקבל הדרכה של עזרה ראשונה שאתם מפרסמים, בעיקר במסגרת טיפת חלב? אתם עוקבים אחרי הדברים האלה?

אני מניחה שכן, יש מעקב אחרי מספר המשתתפים, אבל אני לא יודעת בדיוק לומר מה המספר.

תשלחי לנו את זה, שנדע.

אני ארשום לפניי ואני אשלח לכם. אגב, זה גם פעילות שנעשית.

כן, בגלל זה אני מציינת אותה, כי אני חושבת שחשוב לדעת אם הורים מאמצים את ההזדמנות לקבל הדרכה בעזרה ראשונה.

דבר חדש שאני יכולה לציין זה שבמסגרת שיפור הטיפול במלר"דים, חדרי המיון, אנחנו העלינו גם את הנושא הזה. אנחנו כרגע בודקים את זה, להכניס לתוך מערכות המחשוב של המיון את הנושא של היפגעות ילדים. כשילד מגיע למרפאה אנחנו נאסוף את הנתונים, אנחנו נלמד את הנתונים, כמובן עם ארגון בטרם, אנחנו נלמד מהנתונים האלה ובתי החולים שידווחו בצורה נכונה ואמיתית יתומרצו בהתאם. כרגע זה גם נמצא על שולחננו ואנחנו בודקים את זה.

יש שירות אישי, ילד שמגיע ומתאשפז המשפחה מלווה על ידי עובדת סוציאלית. העובדת הסוציאלית בוחנת את בעיית ההיפגעות, מה קרה ולמה ואיך ומנחה את המשפחה בהתאם, איך להימנע מסכנות בעתיד.

משהו קונקרטי לגבי הקיץ? בריכה, ים, חשיפה לשמש, התייבשות, כל ההיבטים האלה מועברים בהסברה?

במסגרת אתר האינטרנט אנחנו מעלים נושים שונים שקשורים לחודשי הקיץ. אחיות בתי החולים מודעות לזה, אחיות טיפול חלב מודעות לזה ובכל הזדמנות הן מנחות ומדריכות את ההורים.

אני רוצה לגבי הסרטונים כן להתעכב קצת. אני חושבת שיש תשתית מצוינת במרכזי הבריאות, בקופות החולים השונות. אני עצמי יצא לי להיות שם וראיתי, יש מסכים ענקיים, אנשים יושבים שם וצופים שעות אז הם רואים פרסומות של מדרסים ופרסומות של אסתטיקה והכול נחמד וטוב, אבל אני חושבת שאפשר לנצל את המשאב הזה לסרטוני הסברה. סרטון הסברה שמאוד מאוד מצאתי בו רלוונטיות זה נושא של כוויות, היפגעות כתוצאה ממים חמים בקרב ילדים, הייתי חשופה אפילו באופן אישי לאמא שהגיעה כולה מבוהלת, כשרואים את זה אז מבינים עד כמה זה חמור ונורא ומרתיע.

זה נקרא קהל שבוי.

נכון, שהסרטונים יהיו שם, מגיעים לכולם. אני חושבת שאפשר להרוויח את זה תוך כדי.

אם יורשה לי להוסיף עוד משהו, אני חושבת שאנחנו משוועים לאישור של התכנית הלאומית. יצא לי הזכות והכבוד להיות שותפה לבניית התכנית. אני חושבת שעשינו עבודה מאוד יפה, ירדנו עד לרמת המשימות האופרטיביות, אנחנו רק מחכים לאוקיי כדי לצאת לדרך. התכנית היא תכנית מצוינת עם הכשרות לצוותים, עם הדרכות, הכול מתוכנן, אנחנו רק מחכים לאות הפתיחה.

גם אני. אני בשיח עם שר הבריאות כדי לראות איך אנחנו מקדמים את הצעת החוק והופכים אותה למשהו שהוא ישים ומגייס גם את המשרדים השונים ואני מקווה שאנחנו ממש בקרוב כבר נצליח לעבור לשלב הבא. תודה רבה, זהבה רומנו.

משרד החינוך, מי יש לי כאן? אורה ורותם, אני אשמח לשמוע מכל אחד מכם אם יש תכנית קונקרטית לקראת הקיץ בנושא של בטיחות ילדים. בבקשה, אורה, מדריכה ארצית באגף זהירות בדרכים.

אנחנו עוסקים בהיבטים הפדגוגיים. נכנסתי לתפקיד לפני מספר חודשים, כשהמשימה הייתה לקיים שבוע בטיחות. כמובן שבתפיסה שלי זה מנוגד, אני לא מאמינה בשבוע וביום, מה לעשות, לא מאמינה, אני רוצה שגרה. לפתח שגרת בטיחות בבתי הספר זה תהליך, אז לקחתי אוויר, ביחד עם בטרם, ועשינו פעולות. כלומר כל מה שאני יכולה לדווח ברגע זה על הרבה מאוד פעולות שלמעלה מ-70% מבתי הספר היסודיים ביצעו פעילות מתמשכת ולא שעה אחת כשזה לא במסגרת התכנית ולא במסגרת התקציב, פשוט הפעלנו לחץ מאוד חזק על בתי הספר, זו המילה היחידה שאני יכולה לתאר, על מנת לקיים פעילות.

מה הפעילות הזו כללה?

היערכות לקיץ בכל ההיבטים. אנחנו לא מתעסקים רק בעניין של סורג או - - - בשביל לפתח תודעת בטיחות ותפיסת בטיחות הדברים הם מאוד בתהליך. גם אנחנו בעצמנו מתחבטים בשאלה הזו ולא מעט. אז יש לנו ישיבת צוות היגוי בתחילת יולי, של כל אגפי המשרד יחד עם בטרם, ואנחנו מנסים לגבש מה העקרונות. אני רוצה שמנהל בית ספר יבוא בבוקר, יסתכל על איזה שהוא דף או איזה צעצוע ויגיד 'אוקיי, המשימה שלי שהם יגיעו בשלום וייצאו בשלום', ברמה הזו.

יש לזה כל מיני גוונים, אז חשוב לנו להכניס את זה בתוך מקצועות הלימוד, חשוב להכניס את זה בתחום שלנו במסגרת זהירות בדרכים, שיש לזה גם היבטים. הדברים לא מתרחשים בכאן ועכשיו. נחמד, צפו בתכנית בשידור מקוון 21,000 תלמידים בבתי ספר יסודי, שיעור מקוון, קראנו לה 'שיר ותאיר מצילות חיים', שתי עלמות חן שעשו עבודה נהדרת. 21,000 צפיות ב-11:00 בבוקר בשעת שידור זה הרבה מאוד. זה לא היה עוד באקדמיה, הם היו בשוק.

כלומר זה עובד, הדרך היא ארוכה, אבל אנחנו באמת עושים. כל מה שנקרא היערכות לקראת הקיץ, אנחנו לא מתעסקים רק בהיערכות לקראת הקיץ. ללמד ילדים בטיחות בחשמל, יש לנו את זה גם בחורף.

אורה, אין ויכוח, פשוט הניואנסים, אנחנו מדברים עליהם בגלל שההיפגעות היא הרבה יותר גבוהה בקיץ. אבל מה שאני כן הייתי רוצה מאוד מאוד מאוד ממשרד החינוך, ושם אני מוצאת בסך הכול פדגוגית, שאני לא מומחית לפדגוגיה, אני באה מניהול, אבל פדגוגית את לגמרי צודקת בעיניי, אני הרבה פחות רואה ערך ליום או שבוע מבחינת איך זה נטמע, אבל אני כן מחפשת, למשל, בסופו של דבר, שגם באופן שבו מחנכים את המורים, שהמודולה של הבטיחות של הילדים תהיה מודולה כחלק מהחינוך שלהם. בעיניי זה משהו - - -

זה משהו שצריך להיות מתמשך.

לא רק בהתמשכות, אלא גם בעצם התפיסה שאומרת, אנחנו מבחינה חינוכית מבינים שיש לנו אישיו עם בטיחות, בין אם מדובר בבטיחות בדרכים, בין אם מדובר בבטיחות בתחומים אחרים, לא משנה כרגע, כרגע אנחנו מדברים על מערכת החינוך מגיל 3 ועד גיל 18 ואני מצפה מהמורים שלי, שבדנ"א שלהם העניין הזה של הבטיחות יהיה מוטמע. אני חושבת שבסופו של דבר זה המקום שאליו צריך להגיע, מהמסד עד הטפחות, מהרגליים עד שורשי השיער, שם זה יהיה. אחרת זה לא יקרה.

אני מצטרפת לדברים, אבל אני רוצה כן לשים דגש על שבוע שהוא מרוכז. אני חושבת שיש חשיבות גם לפעילות רגע לפני הקיץ, כשאנחנו יודעים שלקיץ גם יש את המאפיינים שלו. ואני רוצה לומר לכם, אנחנו זיהינו את זה פה גם בדיונים השונים, הילדים בסופו של דבר הם שגרירים גם בבית, הם באים והם אלה שאומרים להורים 'לא, אסור לעשות את זה כי לימדו אותנו ש-, כי סיפרו לנו ש-', ואני כן הייתי משתמשת בזה ואני כן הייתי מרכזת מאמץ לקראת הקיץ, עם היציאה לחוף הים, היציאה לבריכות. יש הרבה הרפתקאות - - -

הכול קיים, אבל אני רוצה לומר לך שילדים - - -

התייבשות, שתייה מרובה. כל הדברים האלה הם דברים, נכון, שהם גם חלק משגרה וצריך להטמיע אותם בחיי היום יום של בית הספר כי אני חושבת שהם חשובים ונכונים תמיד ופעילות בית הספר מזמנת לנו הסברה חוזרת ונשנית על נושא של בטיחות, ויחד עם זאת רגע לפני הקיץ אני חושבת שכן יש מקום לעצור ולשים את הזרקור שם ואתם תגלו שילדים באמת יכולים להיות שגרירים מצוינים.

אז עוד שני משפטים אני רוצה להגיד לך בעניין. הרבה בתי ספר כתבו לי, ממש ישירות, שהתכנית שלהם לקיים את כל הנושא, בכל הנושא של בטיחות, הם עושים את זה עד היציאה לחופשה, כלומר זה לא יסתיים בשבוע הבטיחות. בשבוע הבטיחות הם נחשפו להרבה מאוד תכנים ונושאים. זה דבר אחד.

יש לנו גם דבר נוסף שהוא לא פשוט והוא כן בעייתי מבחינתנו ואני מאמינה שנמצא את הדרך, זה המעורבות של ההורים. גם שלחנו הרצאה בנושא של כוויות, הנושא הזה הוא באמת טעון בדיקה וכל מיני דרכים שאנחנו חייבים לפרוץ את הדרך הזו. דבר אחד אין לי ספק, שההורים רוצים לא פחות מאיתנו במערכת החינוך שהילדים שלהם יהיו בריאים ושלמים.

אין שאלה בכלל.

אני יכולה רק להוסיף מילה קטנה?

במשפט, בבקשה.

משרד החינוך בראשותה של מנכ"לית משרד החינוך הוא המשרד הראשון והיחידי שלקח את נושא בטיחות הילדים כתוצאה ממהלך התכנון ברצינות ומאגף שטיפל רק בזהירות בדרכים החליטו לצרף אליו את הנושא של אורח חיים בטוח. יחד עם זאת אני הייתי מאוד רוצה שהוועדה תפנה ותעזור לאורה, אורה היא הנציגה, היא האחראית באגף הזה לקבל את תכנית העבודה, מה קורה. אם אנחנו מסתכלים גם על התקציב של התכנית, משרד החינוך הוא המשרד הכי דומיננטי, ממנו תצא הגאולה.

מאה אחוז. תודה רבה, גלית. רותם זהבי, מנהל אגף בטיחות ארצי, בבקשה, משרד החינוך.

שלום לכם. ראשית, כל מי שעוסק בבטיחות כמקצוע, ואני בין אלה, צריך להיות עם הרבה מאוד סבלנות, הרבה מאוד מה שנקרא לכבוש את היצר ולעבוד בטווחים ארוכים, כי אנחנו מדברים פה על שינוי תודעה, שינוי תרבות ואלה דברים שהצעדים שלהם וההליכה היא לטווח ארוך. לכן לא בקיץ אחד ולא בשניים אנחנו נפתור את הבעיות וזה גם לא זבנג וגמרנו, מדובר בתהליכים ארוכי טווח ואנשים שעוסקים בזה שנים כמובן מבינים שהשינוי התרבותי וההתנהגותי של הציבור בכלל ושל הילדים בפרט הוא דבר שצריך שילוב ידיים גדול מאוד, ונעשים פה הרבה דברים בשנים האחרונות.

מבחינת מערכת החינוך, לקראת הקיץ, אפשר לומר שאנחנו מתעסקים בשלוש מערכות גדולות. המערכה הראשונה היא כל נושא הכנת התלמידים לקראת היציאה לקיץ, שזה יש לנו חוזר מנכ"ל והסברה מאוד מסודרת שבהם המורים והמורות מדריכים את הילדים לקראת היציאה לקיץ. יש תדריך, יש נקודות וזה נעשה בצורה מסודרת וכו'. יש כל הנושא של בטיחות בדרכים, שזה האגף של אורה, שהם גם עוסקים בעניין הזה, כל הנושא של בטיחות בהסעות, בטיחות ברכיבה על אופניים וכו'. ויש אפיק גדול וענק כשלעצמו שעוסק בנושא בטיחות והוא כל הנושא הזה של קייטנות ומחנות נוער. יש 4,000 קייטנות במדינת ישראל ומשרד החינוך מכשיר את מנהלי הקייטנות מדי שנה, עוסק בנושא הזה של בטיחות, מכשיר אותם ועוסק בנישות מקצועיות שקשורות בבטיחות, כמו למשל בטיחות בים, בטיחות בגלישת גלים, קייטנות, אתגר, מתקנים מתנפחים. כל הדברים האלה אלה דברים שאנחנו עוסקים בהם, מכשירים אותם ונותנים כלים למנהלי הקייטנות כיצד לנהל את הנושא הזה.

מעבר לזה שאחרי שהכשרנו אותם, בימים אלה אנחנו מסיימים את ההכשרה, אז אנחנו עוסקים בפיקוח. זה פיקוח רחב מאוד, יש קייטנות שאנחנו סוגרים וכו'. לכל הדברים האלה יש חוזרי מנכ"ל ואנחנו כל הזמן משפרים. לאחרונה אפילו הכשרנו את תנועות הנוער לניהול בטיחות. הדבר הזה בתהליך שיפור שאנחנו עוסקים בו כל הזמן.

תודה רבה, רותם זהבי. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

כמובן שהרשות לבטיחות בדרכים פועלת למניעה של היפגעות של ילדים בתאונות דרכים לאורך כל השנה. בקיץ אנחנו באמת עדים לעלייה בהיפגעות, בעיקר אגב של ילדים בגילאי 15 עד 19 ובעיקר כי נוסעים ברכב ובכל המגזרים.

אני אסקור בקצרה את הפעילות של הרשות, אנחנו עובדים בכמה מישורים. בתחום של החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי יש שיתוף פעולה עם משרד החינוך, מתבצעים ימי הסברה והדרכה לתלמידים בבתי הספר, מתבצעת הסברה והדרכה בקייטנות וגם הדרכות למפעילים של קייטנות על נושא של הליכה בטוחה, התקני ריסון, מקומות משחק בטוחים. הרשות מעבירה מידע להורים ולילדים עם מסרי בטיחות לקראת חופשת הקיץ, חלק מזה גם באמצעות ובעזרת משרד החינוך. הרשות מפעילה מרכזי הדרכה שבמהלך חופשת הקיץ מדריכים שם ילדי קייטנות ויש השתתפות שלנו באירועים קהילתיים לביצוע של הסברה.

בנושא של הסברה, יש הסברה שאתם שומעים אותה ברדיו, אם זה נושאים של שכחת ילדים, כל הנושא של יציאה לחופש הגדול שכולל את החצייה הנכונה, את הרכיבה הבטוחה על אופניים, שימוש נכון ובטוח במושבי בטיחות, כי אנחנו רואים היפגעות גבוהה של ילדים בחגירה לא נכונה. ארגון בטרם כמובן מכיר את הנושא הזה ופועל גם לחגירה נכונה של ילדים ברכבים.

כל הנושא של החופש הגדול מזמין איתו נסיעות משפחתיות וכמובן הנושא של בטיחות בנסיעה, הסחת דעת ועייפות, אנחנו מבצעים הסברה גם בנושא הזה. אלכוהול ונהיגה, מתבצעת הסברה גם לבני הנוער, גם במקומות הבילוי של אם שותים לא נוהגים. אנחנו נמצאים גם בערוצי הילדים ומשדרים שם סרטונים וקליפים לילדים על כל הנושא של חצייה בטוחה ופועלים להרחבת פרויקט הדרכת הורים בנושא של דריסות חצר.

מעבר לזה בחודש מאי האחרון הרשות כינסה אצלה פורום שכלל את הגורמים הרלוונטיים, אם זה משרד החינוך, משרד התחבורה, משטרת ישראל, הרשויות המקומיות, כדי לבחון את הפעילות של הגורמים השונים לקראת חופשת הקיץ. כמה דברים שעלו שם בהתאם לנתונים שהוצגו בפורום. משרד החינוך אמר את הדברים פה וחלק ממה שעלה שם זה באמת שהם יפעילו תכנית של זהירות בדרכים בקייטנות בית הספר של החופש הגדול שמתקיימות ביולי. תהיה חלוקה של מידע להורים גם במסגרת הזו, יש הפעלה של סיירות הורים, שוטרי הזה"ב שיגיעו לקייטנות ויבצעו הדרכות. משטרת ישראל ציינה שהיא תגביר את האכיפה על נהגי הסעות של קייטנות, תפעל עם רשות הטבע והגנים לאכיפה של נושא של טרקטורונים בחופי הים ותיתן דגש על נהיגה בהשפעת אלכוהול. נושא אחרון זה הנושא של התשתיות, שאנחנו יודעים שמתבצע כל הזמן, אבל יהיה דגש על נושא של חידוש סימונים של כבישים ובכלל זה מעברי חצייה.

תודה. את ציינת בתחילת דברייך שמרבית הנפגעים הם נערים, 15 עד 19, כשזה בעיקר בקרב הנוהגים, הנהגים החדשים. נעשית איזה שהיא פעילות במסגרת בית הספר או במסגרות אחרות כדי להעלות מודעות בקרב אותם נערים להתנהגות נכונה על הכביש?

אז אמרתי, יש שיתוף פעולה גם עם משרד החינוך בהקשר הזה, יש הסברה שהרשות מבצעת - - -

איך? בתוך בתי הספר? כחלק משיעורים, כחלק משיעורי התיאוריה שנעשים שם?

בתוך בתי הספר נעשות הדרכות, ימי שיא ופעילויות, שהרשות הלאומית, בשיתוף השלטון המקומי פועלת בתוך מוסדות החינוך. זה אחת. שתיים, אנחנו נמצאים במקומות שיש שם סיירות הורים, אנחנו מתחברים לסיירות ההורים, מפעילים שם ביחד עם משרד החינוך את ההסברה שלנו במקומות הבילוי שלהם. אנחנו מתחברים אליהם ועושים שם הסברה בכל הנושאים שקשורים לאלכוהול.

זאת אומרת מגיעים ממש למקומות הבילוי.

ממש מגיעים למקומות הבילוי, ביחד עם סיירות הורים. מעבר לזה אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם תנועות הנוער.

יש לי שאלה, אני רואה הרבה פחות משמרות זה"ב, אני כבר שאלתי את זה כמה פעמים, למה העניין של משמרות הזה"ב, שאני זוכרת את עצמי בתור ילדה עושה אותו, למה האלמנט הזה נעלם? בעיניי יש בו גם אלמנט של הטמעת אחריות, כי אתה פתאום אחראי כלפי ילדים אחרים וגם אני חושבת שברמה החינוכית יש בו מסר מאוד מאוד חשוב.

רק בקצרה, כי זה פחות לדיון של הקיץ ואני רוצה להספיק לשמוע פה עוד כמה גורמים.

אני אגיד נקודתית, מדובר על 2,900 כיתות שעברו הדרכה השנה, אז זה לא נעלם.

זה לא נעלם, אבל אי אפשר להשוות.

יש פחות, אבל אנחנו נמצאים עכשיו במצב - - -

דיון בנפרד, כי אני רוצה למצות את הקיץ.

אני לא מכירה בית ספר בסביבתי שיש בו משמרות זה"ב, בוא נגיד ככה, במרכז תל אביב.

אבל זה דיון אחר.

משמרות הזה"ב חשוב, אפשר לקיים דיון בנפרד, אבל חשוב לי למצות את הדיון לגבי הקיץ. סיימתן?

אני רק רוצה להגיד שכשאנחנו פועלים במרכזי הדרכה אנחנו מדברים על בערך 17 מרכזי הדרכה מטבריה ועד אילת, שפועלים - - -

מה קורה מצפון לטבריה? אין עולם?

טבריה מקבלת בעצם את כל תושבי הסביבה, זה לא שהיא מקבלת רק את תלמידי טבריה, היא מקבלת גם ערים מסביב. אבל אני רוצה להגיד שמדובר פה על פריסה ארצית שפועלת במהלך כל השנה והרשות מממנת גם את כל הפעילויות בקייטנות.

תודה רבה. המשרד לבטחון פנים. אני רוצה לקחת את הסיפה של הדברים שלהם לגבי מקומות הבילוי וסיירות הורים, אני חושבת שזה רעיון פנטסטי שיש מבוגרים שמסתובבים וקצת מעלים מודעות. אשמח לשמוע אתכם, מה אתם עושים לקראת הקיץ ואם אפשר לתמצת בשתי דקות.

אני אדבר על 'עיר ללא אלימות'. לא על כל הפעילות של כל המשרד לבטחון פנים, זאת אומרת אני לא אציג פה את מה שהמשטרה עושה או מסגרות אחרות, אלא רק 'עיר ללא אלימות'.

נגיע גם אליהם.

קודם כל אני אגיד מה לא ואז אני אגיע למה כן. נושא הבטיחות, כשלעצמו באופן ספציפי הוא לא אחד מתחומי העיסוק של 'עיר ללא אלימות'. אנחנו עוסקים במניעת אלימות, פשיעה, עבריינות נוער, ונדליזם.

שבקיץ מזומנת הרבה יותר בגלל שעות רבות של חופש, או היעדר שגרה.

נכון. הפעילות שאנחנו מקיימים היא קודם כל מוכוונת לנושא הזה של מניעת אלימות, ונדליזם והתנהגות בלתי חברתית, נקרא לזה בעדינות, ולא נושא הבטיחות. נושא הבטיחות הוא לא אחד מתחומי העיסוק של התכנית, אני חייב להגיד את זה ביושר, אבל עם זאת, כמו שהזכירו פה, חלק מהמסגרות וההפעלות והפעילויות שאנחנו מקיימים, חלק מהפעילויות האלה נעשות דרכנו. למשל כל הפעילויות של סיירות הורים, בכל הרשויות של 'עיר ללא אלימות', או לפחות בחלק גדול מהן, יש סיירות הורים שמקיימות פעילויות ומפגינות נוכחות במוקדי ומרכזי הבילוי של הנוער, לאו דווקא, דרך אגב, במקומות בילוי, אלא בכל מקום בהתאם למיפוי עירוני שיש בהם התגודדויות של בני נוער, בשעות הערב, הלילה, עד שעות הבוקר. מטבע ההימצאות של המבוגר האחראי במקומות של בני נוער שמתגודדים על השעות הקטנות של הלילה זה מונע הרבה מאוד מצבי סיכון.

סיירות הורים יודעות גם לזהות מצבי סיכון שונים, הן יודעות להזעיק את ההורים כשצריך, הן יודעות להפנות או להזעיק סיוע, בין אם זה סיוע רפואי או כל סיוע אחר, הן גם יודעות לזהות נוער שכבר לא מתפקד בגלל שתיית יתר של אלכוהול ולא להפקיר אותו לבד בשטח, אלא לדאוג שמבוגר, בן משפחה או חברים או מישהו אחר ידאגו לפנות אותו. זאת אומרת על ידי זה שלא משאירים נער שתוי בשטח, כי זה יכול להגיע לתאונת דרכים, זה יכול להגיע לקטטה אלימה - - -

זה בטיחות פר אקסלנס, כשאתם עוסקים בזה.

נכון, אבל זה כאילו פועל יוצא של הפעילות. מעבר לסיירות הורים יש לנו הרבה מאוד פעילויות נוספות, בין אם זה מדריכי נוער, שגם הם מקיימים פעילויות בכל מיני מסגרות, למשל מועדוני נוער, למשל מגרשים מוארים, אבל גם, וזה אולי משהו שלא כולם מכירים, פרויקטים מאוד מעניינים, של מדריכים שמגיעים לכל מיני נקודות שבהם בני נוער נמצאים ופורשים מחצלת ומביאים גיטרה וערכת קפה. בני נוער כבר יודעים גם, מכירים את הנקודות האלה, חלקם מגיעים לשם באופן יזום כדי לפגוש את המדריך, כדי להשתתף בערב הזה של הפעילות וגם האמצעי הזה מגביר את הבטיחות.

רק במשפט סיכום, כי אנחנו לקראת סוף הדיון ואני רוצה לשמוע התייחסויות נוספות.

בשורה התחתונה יש לנו פריסה מאוד רחבה, גם כל השנה, במשך כל השנה, אבל כמו שהצגתי גם בדיונים קודמים, יש לנו היערכות ספציפית שאנחנו עושים אותה לקראת כל קיץ ולקראת כל חופש גדול, דרך ועדות הפנאי והמסגרות העירוניות, יושבים ביחד עם כל יתר הגורמים הרלוונטיים, עם החינוך, הרווחה ובעצם מזהים את מוקדי הסיכון ונערכים לכל קיץ, לזהות את המקומות האלה ואיך אנחנו נותנים בהם את המענים שמכוונים לנושא אלימות אבל נותנים מענה גם לנושאים נוספים.

תודה רבה גונן ירום. אני ארצה לשמוע התייחסות קונקרטית של המשרד לבטחון פנים לגבי פעילות ייחודית בקיץ ואחר כך נעבור לשמוע גם את התלמידים.

אני ממחלקת הנוער, אני רוצה להתחבר לסיפה של גונן, בכל הוועדות שמקיימים יש מה שנקרא ועדת אכיפה ושם מוביל אותה מפקד התחנה. זאת אומרת יש חיבור בין כל הגורמים בתוך הרשות ובוועדה הזאת צפים דברים שמטרידים את האוכלוסייה ואז מפקד התחנה בונה תכנית עבודה בהתאם לצרכים של הרשות המקומית.

כיוון שדיברנו על בטיחות ואני ממחלקת הנוער, בעצם אנחנו פועלים לאורך כל השנה בחמישה נושאים מרכזיים, אנחנו מדברים על סמים, סמי פיצוציות, אני מדברת על אלכוהול, אני מדברת על רשתות חברתיות ואני מדברת על אלימות. אלה הנושאים המרכזיים. אנחנו עובדים מול משרד החינוך, מול שפ"י, ולאורך כל השנה אנחנו עושים תהליכי עבודה בבתי ספר, לא כולם, יש בתי ספר שנבחרים, כי אין לנו מספיק כוח אדם, זה מה שנקרא נוסף על תפקיד. אנחנו בדרך כלל אכיפה, אבל פה אנחנו עושים נוסף על תפקיד. בתי ספר שמתחברים אליהם ואז עושים לאורך כל השנה פעילות הסברתית.

יש הסברה מוגברת לקראת הקיץ?

בוודאי.

תתמקדי בקיץ, בבקשה, מה אתה מגבירים לקראת הקיץ?

לקראת הקיץ אנחנו משתדלים להיכנס ביתר שאת לבתי ספר כדי להתמקד בסכנות לקראת הקיץ. אנחנו מוציאים פקודת היערכות לקיץ. פקודת היערכות לקיץ רותמת את כל השטח, אל כל התחנות, זו פקודה שיוצאת ממה שנקרא אגף מבצעים ואומרת לתחנות, לכל תחנה ותחנה, 'אנא בבקשה ערכו תכנית עבודה, במיוחד בקרב בני נוער, לקראת הקיץ'.

עד מתי מגישים את תכניות העבודה?

יש תאריך, חלקם כבר הגישו. הם מגישים את התכנית ואנחנו עוברים עליה. כל אחד ממפה איפה מוקדי הבילוי, איפה הפארקים, איפה יש פעילויות ואיפה חוברים לפעילויות. אגב, לקראת הקיץ יש גם מבצעים, מה שנקרא מבצעים שאנחנו חוברים ביחד עם הרבה רשויות, גם רשות המסים, ואנחנו נכנסים ומבצעים מבצעי אכיפה. אלה הפעולות שאנחנו עושים לקראת הקיץ.

מסים זה לא בהקשר לבטיחות ילדים.

לא, כשאנחנו נכנסים לעסק אנחנו חוברים ביחד, אבל לא חלילה ב - - -

לא, בסדר, אנחנו ממוקדים. למרות שאמרתי לחברתי יושבת ראש הוועדה, הדיון שאנחנו ביקשנו הוא לא רק בגלל הקיץ.

הוא על בכלל, אבל אנחנו לא נמחזר את הדיון, כי כבר דיברנו על בטיחות ילדים אז אמרנו שננצל את זה בשביל ה - - -

זה לא קורה מספיק.

בני, נציג התלמידים.

שלום לכולם, אני בני ג'אג'אטי, נציג וראש צוות סמים ואלכוהול במועצת התלמידים והנוער הארצית. ראשית, היום אנחנו, מועצת התלמידים והנוער הארצית, מוציאים קריאה לבני הנוער דרך היו"רים של מועצות התלמידים והנוער הרשותיות, אמצעי המדיה והתקשורת, בקריאה לחגיגה מבוקרת, לא להיסחף עם הדברים שיהיו בקיץ. אנחנו כמובן נשכתב את זה טוב.

דבר שני, עקב אי קיום תכנית לימודים מסודרת בתעבורה, שיעור חינוך תעבורה בבתי הספר, אנחנו חושבים שצריך לשנות את תכנית הלימודים בנושא. במקום להראות סרטונים בשיעורים, שברוב הפעמים לא עוזרים, אפשר להוסיף לשיעורים את הנושאים הבאים, הוספת הסברה על הסיכונים שיש באופניים חשמליים, שתייה בקרב בני הנוער ולפעול ולדון על הנושאים שקורים עכשיו בהקשר.

אנחנו ממליצים על הוספת קווי לילה והנגשה שלהם לבני הנוער לקראת הקיץ, הוספת סיירות הורים ומודעות של ההורים לנושאים של סמים ואלכוהול אצל הילדים שלהם. תודה רבה.

עכשיו אתה מבין למה נתתי לכם לסכם? כי בסוף מכם יוצאת התורה. אין מה לעשות, מי שנמצא שם והילדים עצמם יודעים בדיוק איפה הנקודות הבוערות.

לפני שאני מסכמת, יש פה נציגים של משרד הרווחה ונציגים נוספים, מי שרוצה להתייחס? בבקשה, ממש במשפט.

רק במשפט. מבחינתנו יש בדרך שגרה בכל המכרזים פרק שלם על נושא של בטיחות מבנים לקראת הקיץ, יש הסברה גם בפנימיות וגם קהילת הידע של האומנה מחברת לאתר של בטרם. לגבי הגיל הרך, שדובר עליו פה, אני חושבת שהחקיקה שיש היום מתפתחת בתחום של הגיל הרך. אם אנחנו נכניס לשם איזה שהוא פרק שקשור לבטיחות אז אנחנו כבר נתקדם שם. אני יודעת שנציגה שלנו נמצאת בדיונים על החקיקה בתחום הזה, אנחנו עובדות ביחד וננסה לקדם את זה גם.

יש ילדים של משפחות בסיכון שנמצאים במעונות ואנחנו יודעים שהמעונות הם עד תחילת אוגוסט, יש ליווי של המשפחות האלה במהלך החודש?

הילדים שהם במסגרת חוק פעוטות בסיכון, בוודאי אנחנו מתייחסים אליהם יותר בזהירות, גם עושים יותר ביקורי בית.

כי זה בדיוק הגיל הקריטי, אותו גיל רך של ילדים שנמצאים ונפצעים בבית ואנחנו יודעים שבמשפחות שהן במצוקה או משפחות בסיכון הסיכוי להיפגע הוא הרבה יותר גדול. השאלה אם באמת שם משרד הרווחה נותן את הדגש.

בפרט בתקופה הזאת אנחנו נגביר את ההסברה שם במעונות היום.

ליווי של האמהות, של המשפחה, לראות שהדברים מוחזקים טוב. תודה רבה.

חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין רצתה לסכם במשפט.

אני רוצה לומר לכם, אני מאוד מנסה להיות עניינית בדיוני הכנסת, אני גם חושבת שחלק מכם כבר מכירים אותי מהדיונים פה בוועדות אחרות, אני לא ממהרת להאשים את המדינה, זה לא הדרך שלי, אבל אני מוכרחה לומר לך שיש משהו פה בתהליך הזה. אני הקשבתי לאורה ולרותם, רותם, תאמין לי, אני מגיעה מהמגזר העסקי, אני יודעת מה זה תהליכים ארוכי טווח, אני חושבת שיש פה משהו, ברור שבעניין המודעות זה לוקח זמן ובעניין התפיסה לוקח זמן, אני מבינה את זה, ועדיין אני אומרת לך שיש הרבה יותר, כולל זה, ואמרתי את זה קודם אולי קצת בשקט, שאם המדינה הייתה מקצה את המשאבים למשרדים ונותנת להם כלים או פלטפורמות לבצע - - -

מה זה כלים? הכלים, זה גם יילך להסברה. בסופו של דבר זה גם הסברה ומודעות וחינוך.

אבל, יפעת, היא לא מקצה מספיק כלים לעניין הזה. מה שאני מנסה לומר זה שגם אני לא חושבת שתמיד התכנית הלאומית, בה נמצאת כל החוכמה או בה נמצא הפתרון לכול, בסדר? אני יודעת שגם אחרי שהוקצו המשאבים עדיין נדרשת עבודה ואני חוזרת רגע אחורה ואומרת, אם הייתי רואה שבמקומות שבהם זקוקים למשאבים האלה כדי לייצר תכניות למידה ארוכות טווח לצד פעולות מניעה מיידיות, כמו למשל במשרד הבריאות באמצעות טיפות חלב ובאמצעות קופות החולים ובאמצעים אחרים, באמת הייתי אומרת, אוקיי, נעשית כאן עבודה'. מבלי לפגוע באף אחד מהאנשים שנמצאים כאן, אני אומרת לכם, זה לא קרוב אפילו להיות מספיק וזאת האמת. לכן את ואני נמצאות בדיון הזה באופן חוזר. זה כמו סרט כזה, נכון? בלי סיקוול, כי לא משתנה הרבה, רק עוד ילדים נמצאים, רק עוד ילדים נהרגים, רק עוד ילדים טובעים.

ואני רוצה להגיד לכם משהו לסיכום. את אמרת משהו קודם, אני מזכירה לך בדיון על הקטל בדרכים, גלית, שאמר איתן כבל 'אני לא רוצה לשמוע פה את צירוף המילים הגורם האנושי'. אז אני אספר לכם משהו, סיפרתי קודם על הבלונים, גם ילדיי שנמצאים בגילאים פגיעים, אחד נפל בבית, שבר שתי שיניים, אחת נפלה בגינת המשחקים, בין הידיים שלי, ככה, אתם מכירים את זה שאתה תופס ופתאום - - - אני מבינה את זה ואני אומרת לכם שבסופו של דבר ההורה חייב להיות דרוך, אבל המערכת גם צריכה לייצר לו את המעטפת. אני לא שאלתי אף אחד כשהבאתי ערכה של בטרם הביתה כדי למנוע פתיחה וסגירה של מגרות, אבל בסוף המדינה צריכה להיות מעורבת בעניין הזה. אין מה לעשות. תודה רבה.

אני מסכימה לגמרי ואני אסכם מהנקודות האלה. אין שאלה שהמדינה צריכה להיות מעורבת, אני רק אמרתי שלא נעשה חטא בתחילת הדיון ונגיד שזו רק המדינה, המדינה והחלטת ממשלה משנת 2012 ושם נשאיר את הדיון. אני לא רוצה להיות בדיון של 2012, אני רוצה להיות בדיון של כאן ומה עושים מכאן ואילך. ואני חושבת שאנחנו די נמצאים במקום הזה.

אז גם ב-2015 עד 2016 לא נעשה מספיק. זאת האמת.

נכון. אז אני רוצה לומר, נכון שיש פה עניין של הקצאה של משאבים ואני שוב חוזרת לעניין החוק, וזה יהיה חלק מהסיכום, הוגשה הצעת חוק לקידום התכנית הלאומית לבטיחות ילדים, היא לא בהיקפים של התכנית עצמה, אנחנו זיקקנו את כל הנושא של מידע שעלה כאן גם מצד הבריאות ואת כל הנושא של הסברה ותהליך חינוך והדרכה להורים, לקחנו באמת את הדברים מהמעט שנעשה בצורה וולונטרית, לצורך העניין, ולא בצורה מאורגנת בשנים האחרונות, והצלחנו להבין שיש להם גם תוצאות. זה לגבי הנושא של התכנית והחקיקה.

ביקשתי ממשרד הבריאות לראות אפשרות של שימוש במדיה שפרוסה בקופות החולים הכלליות. יש סרטוני הסברה שהופקו, בין אם זה על ידי משרד הבריאות, בין אם זה על ידי בטרם, בין אם זה על ידי גופים נוספים, אין שום בעיה לאגם את זה ואם תרצו שיתוף של הוועדה בלאגם את הסרטונים השונים ולהעביר אליכם בצורה מסודרת כדי שיהיה אפשר להריץ אותם בקופות החולים, אני חושבת שאנחנו נרוויח את ההסברה גם שם.

שוב, בסוף בסוף כשאנחנו מדברים, אם זה על הפעילות של משרד החינוך ואם זה על פעילות של משרד הרווחה ואם זה מה שדורשים כאן מצד התלמידים, אנחנו מגיעים לעניין של מודעות והסברה וחינוך. שם בעצם טמון הכול. נכון, צריך תקציבים. צריך תקציבים בשביל להכשיר אנשי מקצוע שיידעו לעשות את זה, בשביל להגיע לאמהות ולהורים כשנדרש, בשביל להמשיך את התכנית של ליווי של יולדות טריות בבתי החולים. כל זה דורש משאבים והתכנית בהחלט מתייחסת לכך.

משרד החינוך, התכנית שלכם של אורח חיים בטוח. תכנית עבודה כבר יש? אם אני מבקשת תכנית עבודה סדורה של מה קורה באורח חיים בטוח, אני יכולה לקבל?

ממש לא. אנחנו בונים את הדברים.

בסדר, שאלתי. אני אגיד לך למה שאלתי, כדי לא להגיד שאני רוצה שתבנו תכנית כשכבר בניתם ואז יוצא שאני כאילו לא בסדר כלפיכם.

כי מה זה תכנית עבודה? לתת כותרות, לא, זה לא המקום של הכותרות. אנחנו בונים מול בתי הספר ומול הצרכים - - -

אני לא שאלתי כותרת. את אמרת שיש תכנית כזו, שאלתי אם יש תכנית עבודה.

בהחלט. אנחנו יושבים ובונים דברים, אבל זה לא שעכשיו נבנית תכנית והיא תקפה לחמש השנים הקרובות.

אז מה, זה בצורה ארעית ככה? מתגלגל?

לא, זה ממש לא בצורה ארעית, זה נבנה בהתאם - - - יש את האוכלוסייה הערבית. המגזר הערבי שזה בניית תכנית מסוג מסוים, על פי הצרכים.

אז יש תהליך של בניית תכנית?

בהחלט.

זה מה שאני שואלת.

בהחלט שיש בנייה.

אז לכשתתגבש התכנית במגזר הערבי ובמגזרים הנוספים, אז אנחנו נשמח כוועדה לקבל את מה שבניתם. ברור שהדברים הם גמישים ומשתנים משנה לשנה, מתקופה לתקופה, אבל לדעת שהדברים נעשים בצורה סדורה. אנחנו נשמח לקבל.

פנייה למשרד התחבורה, להוספת קווי לילה לבני נוער, בעיקר במקומות שאנחנו יודעים שמרבים לבלות שם ובני הנוער מתניידים בהם, כדי להגן עליהם גם.

תודה רבה לכולכם, תודה רבה לחברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין ומסעוד גנאים, שהיו פה כל הדיון, וגם לחבר הכנסת יגאל גואטה שהגיש את ההצעה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10.