הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 200

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, ז' בסיון התשע"ו (13 ביוני 2016), שעה 12:00

הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון - הסדרת ייעוד השימוש במקווה טהרה), התשע"ו-2016 (פ/2746/20), של חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב, מנחם אליעזר מוזס, יעקב מרגי, יצחק וקנין, יואב בן צור, ישראל אייכלר, בצלאל סמוטריץ, מרדכי יוגב, ניסן סלומינסקי, שולי מועלם-רפאלי ו יגאל גואטה

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

יעקב אשר

תמר זנדברג

רויטל סויד

ישראל אייכלר

דוד ביטן

יהודה גליק

משה גפני

שרן השכל

עליזה לביא

שולי מועלם רפאלי

אורי מקלב

רויטל סויד

רחל עזריה

יעל כהן פארן

אלעזר שטרן

עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - יגאל-עם פז

משפטנית, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - דנה יפה

חבר הנהלה, סוכנות יהודית - יזהר יהודה הס

מנהלת מכון על משמר הכנסת, התנועה המסורתית - שירה פורסטנברג בן ששון

מנכ"ל חדו"ש - לחופש דת ושוויון - אורי רגב

יועצת ארגונית, שתי"ל - רוני חסדאי

עו"ד, מכון עתים - שרה וינברג

מנהלת קבוצת אדוות - קרן חדד טאוב

דובר נאמני תורה ועבודה - נתנאל דיין

עוזרת יועמ"ש, הרבנות הראשית - אורית משמוש

מנכ"ל התנועה ליהדות מתקדמת - גלעד קריב

מנהלת תקשורת, המרכז לפלורליזם יהודי - איילת גורן

יועמ"ש המשרד לשירותי הדת - ישראל פת

אבישי קליין בר נוי

אופר בירנהולץ

הלל פישר בירנהולץ

רחל סטומל

שושנה קיטס יסקול

שמעון חננאל

אלישבע אופן

אליאסף אופן

אמונה קליי בר נוי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

תומר רוזנר

רוני טיסר

לאה קריכלי

הילה לוי

הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון - הסדרת ייעוד השימוש במקווה טהרה), התשע"ו- 2016 (פ/2746/20), של חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב, מנחם אליעזר מוזס, יעקב מרגי, יצחק וקנין, יואב בן צור, ישראל אייכלר, בצלאל סמוטריץ, מרדכי יוגב, ניסן סלומינסקי, שולי מועלם-רפאלי ויגאל גואטה

רבותי, צהריים טובים, אני מבקש שקט. מה שנקרא, דגלנים, תפוס מקום. כל מי שרוצה לשבת סביב השולחן, בבקשה. חבר'ה, בלי לדבר. מי שעומד, שייצא החוצה. רבותי, אני כבר אומר מראש, אף אחד פה לא מפריע. אף אחד. מה שקרה בדיון הקודם לא יקרה. אף אחד לא מדבר בלי רשות דיבור. לא חבר כנסת ובוודאי לא אורחים.

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא: הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון - הסדרת ייעוד השימוש במקווה טהרה), התשע"ו-2016 (פ/2746/20), של חה"כ משה גפני, חה"כ אורי מקלב, חה"כ מנחם אליעזר מוזס, חה"כ יעקב מרגי, חה"כ יצחק וקנין, חה"כ יואב בן צור, חה"כ ישראל אייכלר, חה"כ בצלאל סמוטריץ, חה"כ מרדכי יוגב, חה"כ ניסן סלומינסקי, חה"כ שולי מועלם-רפאלי, חה"כ יגאל גואטה. זה להכנה לקריאה ראשונה.

רשות הדיבור קודם כל למשה גפני, שיסביר בקצרה. קודם כל, הצעת החוק הייתה אצל כולם, בניגוד לפעם הקודמת?

כן, תודה רבה.

כולם קראו אותה?

כן.

אז אני אבקש ממשה גפני להסביר אותה בקצרה, בלי להפריע לו. אחרי זה נשמע את יושב-ראש הקואליציה. יש לו הצעה מסוימת לגבי הפתרון שהם מציעים ואחרי זה נעבור לדיון, אם צריך.

אדוני, יושב-ראש הוועדה, ראשית אני מודה לך. אני הגשתי נוסח בשם המציעים, שחולק לחברים. מדובר על זה שאין כל פגיעה, לא בטובלות ולא בטובלים. אין שום שינוי בסטטוס-קוו בנושא הזה. הדבר היחיד שנעשה בנוסח שעליו מדובר, הוא שמועצה דתית – לפי דעתי צריך להוסיף גם רשות מקומית כי אני חושב שזה חלק מהעניין – או רשות מקומית רשאית שלא להתקשר בהסכם לשם שימוש במקווה טהרה.

אני מבקש להסביר לחברי הוועדה, אדוני היושב-ראש, שמקווה טהרה מוקם לצורך טבילה במקווה ולא לצורך דברים אחרים. אי אפשר למנוע ואסור למנוע מאף טובל או טובלת להיכנס ולטבול בשעות הטבילה, כל אחד לפי עניינו. נוצרה בעיה כתוצאה מהעובדה שהשכירו מקווה לצורך דברים אחרים, שהם אינם טבילת הטהרה הרגילה. בג"ץ קבע שאם עושים הסכם, צריך לעשות הסכם עם כל מי שמבקש. ואני מבקש רק בחלק הזה לאפשר למועצה הדתית או לרשות המקומית – אני חושב שצריך גם רשות מקומית – לעשות הסכם או לא לעשות הסכם. בחלק הזה אני מבקש למנוע את החלטת בג"ץ בעניין הזה, שהיא הפרה מוחלטת של הסטטוס-קוו.

אני רוצה לשבח גם את חברת הכנסת שולי מועלם וגם את חברת הכנסת רחל עזריה. מתברר שבקואליציה אפשר להגיע להסכמות שאינן פוגעות. יש עוד אחרים שאני משבח אותם בעניין הזה.

אני גם מבקש, אדוני היושב-ראש, שהתחולה תהיה בעוד תשעה חודשים. לא צריך שהתחולה תהיה עכשיו, עד שיתארגנו.

מר ביטן ידבר על זה.

לא, הוא לא ידבר על זה.

אני לא מדבר על זה.

אני לא יודע על מה הוא הולך לדבר.

גם על זה.

לא, לא גם על זה.

אני מבקש שהתחולה תהיה בעוד תשעה חודשים. אני מניח שאנחנו נצטרך לעשות תיקון לנוסח גם לקריאה השנייה והשלישית. הנוסח לא הכי מושלם מבחינה ניסוחית. אני מבקש, אדוני היושב-ראש, להצביע על זה.

תודה רבה. חבר הכנסת ביטן, בבקשה.

אני רוצה להעיר משהו לפרוטוקול.

דרך אגב, כל מה שאתה מדבר זה לפרוטוקול.

זה נכון, אבל במיוחד אני אומר את זה לפרוטוקול הפעם. אני מודה לרב גפני שהציע שהתחולה תהיה בעוד תשעה חודשים.

אנחנו מחויבים למה שקבע בג"ץ ולכן אנחנו חושבים שצריך למצוא פתרון. הרי הבעיה הייתה שבסוף הליך הגיור צריך איזושהי טבילה ופה נוצרה בעיה. השימוש במקווה כמקווה, כפי שאמר הרב גפני, אין אתו שום בעיה. לאור המחויבות הזאת שלנו אנחנו נקים, באמצעות הסוכנות היהודית, בין שניים לארבעה מקוואות ליהדות הקונסרבטיבית והרפורמית.

למה? שיעשו קודם בארצות-הברית. בארצות-הברית יש מיליונים ואין מקווה אחד.

משה, משה, גפני, גפני.

סתם צחוק.

אין שירותי דת בארצות-הברית.

אין מקווה אחד. אחד.

יש שירותי דת בארצות-הברית? המסים הם לא רק שלך. אתה לא היחידי שמשלם מסים.

חבר'ה, אני נועל את הישיבה. רק שנייה, משה.

אתה לא היחידי שמשלם מסים במדינה הזאת.

סתם צחוק.

חבר'ה, עוד התפרצות כזאת אני נועל את הישיבה. משה, אני פה לא ועדת כספים. אף אחד פה לא מדבר בלי לקבל אישור.

בוועדת כספים הוא לא צועק.

אמנם הסתפרת יפה, אבל בכל זאת.

ההקמה הזאת בעצם תפתור את הבעיה שבג"ץ הניח לנו על השולחן, ואני חושב שזה דבר ראוי. אנחנו ננצל את משך הזמן עד לתחולת החוק כדי להקים את המקוואות האלה.

דיברתם עם הזרמים?

לא להפריע, לא, לא. עליזה, לא, לא.

רק שאלה.

בלי שאלות. אל תשאלי כלום.

דיברו עם הזרמים בכלל?

עליזה, עליזה.

זאת מתנה של גפני לזרמים.

אני רוצה לדבר לפרוטוקול. אחר-כך, אם אתם רוצים לשאול אותי - - -

לא, אין שאלות.

אני רק מבקש - - -

לא, לא, לא, אין בעיה. אני כרגע לא מביא הצבעה. בבקשה.

במצב הזה אני חושב שניתן פתרון נכון לבעיה שבג"ץ מעלה ועל כן, אפשר להעביר את הצעת החוק הזאת. ההתחייבות שלנו רשומה בפרוטוקול.

תודה רבה, חבר הכנסת דוד ביטן. חברת הכנסת עליזה לביא, בבקשה. אני מבקש לא להפריע. הרב גפני, גם אם היא מרגיזה אותך, לא לדבר.

אני ביקשתי הודעה אישית.

אתה תקבל הודעה בסוף. אף אחד לא מדבר עכשיו. בבקשה.

אדוני, קודם כל, ההצעה הזאת פתוחה מדי לפרשנויות. היא לא מגדירה מי זה שהמועצה הדתית רשאית שלא להתקשר אתו בהסכם. מי זה בדיוק. אפשר לפרש אותה שגם נשים שטובלות יכולות להיכלל בזה. הן באות לטבול, הן מתקשרות בהסכם עם המדינה, שירותי הדת ניתנים לאזרחיות ולאזרחים במדינת ישראל.

זה שירות.

המקוואות אמורים וצריכים להיות לכולן ולכולם במדינת ישראל. ההגדרה הזאת, בנוסח שראינו כאן, מאד מאד לא ברורה. היא פתוחה לפרשנויות ויכולה להביא למציאות פחות נוחה. אני מזכירה לכולנו שאת המציאות הזאת נשים מכירות. חוזר מנכ"ל שהתפרסם בכנסת התשע-עשרה בא לתקן – מאחר ובחוק לא הצלחנו להעביר את זה. המקום של התערבות בלנית, המקום של נשים שמבקשות לטבול ללא בלנית – רק החלק הראשון של הדברים, וגם הוא לא נאכף. אנחנו יודעים על ירושלים ועל מקומות אחרים, שבהם מתעלמים לחלוטין מחוזר המנכ"ל.

לכן, אדוני, על רקע המציאות ועל רקע המצב ששורר במקוואות, לבוא לכאן עם הצעה כזאת פתוחה, שיש לה פרשנויות מפרשנויות שונות, בואו ננסה להבין איך אפשר בכלל להעביר את הצעת החוק הקשה והאומללה הזאת.

מעבר לזה, ההצעה הזאת תפגע. היא תפגע מאד במיזמים האורתודוכסים של הגיור בכל מה שקשור לגיור החלופי שקיים במדינת ישראל ונקלע לברוך, למצב אומלל וקשה ביותר בסוגיית המתגיירים והמתגיירות. כמעט ואין מתגיירים ומתגיירות ובואו נשאל למה. בואו נראה למה, למה הם לא מגיעים. המיזם הזה שבא לתת מענה – רק לפני כמה ימים עשינו כאן בכנסת, חבר הכנסת אלעזר שטרן ואני, יום שלם גם בוועדות וגם בשדולה. שמענו על המצב הקיים. האם אדוני יודע שלטובלות גרות המדינה נותנת רק ארבעה מקוואות, שרק אחד מהם ראוי? שלושת המקוואות האחרים לא במצב ראוי בכלל. גם היום, המועצות הדתיות והמקוואות בכלל לא פותחים את שעריהם לגיורים. הם לא רוצים.

אני רוצה להדגיש, וביקשתי את זה גם בדיון הקודם, הטבילה של הגרים והגרות היא בבוקר. טבילה של נשים היא בלילה. היה אפשר לבוא ולהבחין בין בוקר לבין לילה וזה חלק מההבהרה שאני דורשת ומבקשת.

אתה רואה את המציאות העגומה במדינת ישראל, שבה רק ארבעה מקוואות פתוחים למתגיירות בכל הארץ. אישה מאילת צריכה לנסוע לירושלים או לחצור או להוד השרון, שזה המקווה היחידי שבאמת ראוי, שאפשר לבוא ולהשתמש בו. המקוואות לא פותחים את שעריהם. זה יקר, זה לא כלכלי. אם אנחנו באים ואומרים שהם לא חייבים, אבל בכלל למה שיפתחו?

החוק הזה מאד מאד מאד לא שוויוני. מה גם ששמעתי עכשיו את חבר הכנסת ביטן. עד עכשיו הבנתי שבכלל לא פנו לזרמים. שום דיאלוג, שום הבנה. קראתם על זה בעיתון, אני מניחה, כמו שאנחנו קראנו על זה בעיתון, או חלקנו. אני לא מכירה מציאות על מקרים אחרים שבהם לא קראנו בעיתון ודברים נעשו, ראו הכותל וראו את הסטירות החוזרות ונשנות לזרמים ולכל ההשפעה של זה על הדור הצעיר, שרואה עוד ועוד ועוד שאין לו מקום כאן, בחברה בישראל.

עליזה, תתחילי להתכנס.

צריך לבוא ולתת מענה. אם באים ואומרים שפותחים מקוואות, אז בואו נגיד את זה בצורה ברורה. אם אומרים שהסוכנות תעשה את זה, בואו נראה שזה באמת נעשה ולא שבעוד תשעה חודשים נמצא את עצמנו באותה מציאות. אי אפשר לחוקק חוק שלא יהיה שוויוני כי אז נעשה פינג-פונג עם בג"ץ. אני לא רואה איך אנחנו יכולים לתמוך בנוסח הזה.

תודה, חברת הכנסת לביא. חברת הכנסת רויטל סויד, בבקשה.

ההתנגדות הגדולה לחוק, גם בנוסח הקודם, ואולי בנוסח הזה פחות אבל גם בנוסח הזה, נבעה משני טעמים, האחד מכיוון הטובלות והשני מכיוון הזרמים הקונסרבטיביים והאורתודוכסים. הנושא הזה הוא נושא מאד אמוציונלי ולכל אחד מאתנו יש תפיסת העולם שלו, אבל בסופו של דבר אנחנו רוצים – הרב גפני, אני מדבר אליך בעיקר – בסופו של דבר מה שאנחנו רוצים זה מצד אחד שכל אחד, איש-איש יחיה באמונתו, מצד אחד. מצד שני לא להרע תנאים של טובלות וגם לאפשר לקונסרבטיבים ורפורמים שרוצים על-פי דתם, אמונתם, מנהגיהם לטבול. לאפשר להם את הטבילה הזאת.

עכשיו, מה עשינו פה עם הצעת החוק הזו? לכאורה פתרנו את הבעיה בנושא של הטובלות, אבל זה לא כך. כי אם אנחנו מחליטים כבר לעשות חקיקה – אם לא היינו עושים שום חקיקה, אז ניחא. אין חקיקה והמצב נמשך אותו דבר. אבל אם אנחנו כבר יוצרים חקיקה חדשה, אז למה חוזר המנכ"ל, שהוא לכאורה דבר שצריך להיות כבר בכל המקוואות והוא לא מעוגן, לצערי הרב, בפועל בכל המקוואות, על אף שהוא חוזר מנכ"ל, למה הוא לא קיבל ביטוי בחקיקה. מה החשש מלקחת את חוזר המנכ"ל שמאפשר לכל אישה לטבול על-פי איך שהיא רואה? למה הייתה בעיה לעגן את זה בחקיקה? אם לא היינו נוגעים בנושא הזה בכלל והיינו משאירים אותו כפי שהוא, כמות שהוא, אני מבינה. אבל כשכבר מחליטים לחוק, חוק שירותי הדת היהודיים, ולא להכניס את חוזר המנכ"ל ולעגן אותו, אז בעיניי זו הליכה רוורס אחורה גם אם אומרים: אנחנו לא נוגעים בזה. ולי יש קושי מאד גדול עם זה.

יש גם את הקונסרבטיבים והרפורמים. והם באים ואומרים: אנחנו רוצים לטבול במקוואות. ויש גם את בג"ץ שאמר את דברו. אז בוא נניח את הצעת החוק הזו בצד. בוא נבנה ארבעה מקוואות, בוא נבנה אותם באופן שיהיה בשיתוף פעולה עם הקונסרבטיבים ועם הרפורמים וזה לא מחייב אף אחד שהוא אורתודוכס או אולטרה-אורתודוכס באיזשהו אופן להסכים לזה. לא חייבים להסכים. אבל נבנה את ארבעת המקוואות האלה, שיחולו עליהם כללי המקוואות גם במובן הגישה של המדינה, עם אותם כללי ארנונה ועם אותם כללים לגבי תשלומי מים וכיוצא באלה. נייחד אותם לשני הזרמים האלה ואז, המקוואות האחרים יוכלו להיות באמת לזרם האורתודוכסי.

אבל כשאנחנו באים ויוצרים חקיקה ואנחנו בחקיקה הזו לא מעגנים לא את זכויות הטובלות וגם לא מתייחסים לזרמים אחרים – אני מבינה את הקושי, הרב גפני. אני מבינה. אבל באותה מידה יש גם קושי לזרמים אחרים, שאפשר לא לקבל אותם ואפשר לקבל אותם, אבל בסופו של דבר צריך לחיות פה ביחד וגם להישמע להוראת בג"ץ.

ולכן, מה שאני מציעה. אני מציעה את הצעת החוק הזו להניח לה. בעוד תשעה חודשים אתה אומר, חבר הכנסת ביטן, שיהיו פה עוד ארבעה מקוואות?

לא, לא, אני הצעתי.

לגבי ארבעת המקוואות. מה, אתה הצעת את ארבעת המקוואות? את הדחייה.

הוא הציע שישה.

תשעה חודשים הצעתי.

הוא רוצה לנצל את הזמן הזה כדי לסיים את זה.

בסדר, ועוד תשעה חודשים. כשיהיו המקוואות ונראה אותם, וזה ייעשה בשיתוף פעולה עם ראשי הזרמים, שגם יחושו שיש להם מקום ומעמד, אז נתכנס ונראה מה עושים. ואז הרב גפני יחשוב רק איך מעגנים את חוזר המנכ"ל לגבי הטובלות גם בחקיקה, או שנוותר על החקיקה הזו לחלוטין.

טוב, תודה רבה, חברת הכנסת סויד. משפט תענה לה ואני רוצה לעבור.

הטענה הזאת שקודם כל נמתין, אין לה משמעות מכיוון שאם לא נפתור את הבעיה שבג"ץ העלה, יגיש בג"ץ ואז החוק הזה יתבטל. אנחנו נפתור את הבעיה הזאת כי אנחנו חייבים לפתור אותה ואין לנו גם בררה.

תודה. חבר הכנסת יהודה גליק, בבקשה.

אני רוצה שני דברים, ברשותך. א', לעצם הניסוח פה: "מועצה דתית רשאית שלא להתקשר", יש פה איזושהי בעייתיות. זאת אומרת, אין פה שיקול דעת. היא רשאית לא להתקשר, למה? אולי בגלל שהבן-אדם השני, יש פה איזה עניינים כלכליים. ברגע שלא נכנס פה איזשהו הסבר למה היא רשאית לא להתקשר וזה נתון רק לשיקול דעתו של בן-אדם מסוים, יש פה בעיה. הייתי מציע "רשאית שלא להתקשר" על בסיס איזשהו הסבר סביר. על בסיס משהו. כי ברגע שאתה נותן פתח לשחיתות, זאת בעיה. זאת הערה נקודתית לגבי נוסח החוק.

אני מוכרח לומר, אני מצטרף לברכות של חברת הכנסת לביא גם לתספורת היפה של הרב גפני וגם לעובדה שהרב גפני באמת ירד מכול ההחלטות הקודמות, של להיכנס בכל הטובלים והטובלות וגם לדברים שאמרה רויטל סויד לגבי החובה לעגן את חוזר מנכ"ל.

איך אתה משבח את מה שסויד אמרה ואת התספורת שלי?

כל אחד לפי מעלתו ולפי גדולתו.

אני שואלת את עצמי, אם היו מעירים את זה לחברת כנסת כל-כך הרבה פעמים על התספורת, איך זה היה משתמע. לכן אני, ככה, חוככת בדעתי האם אתה צריך להיפגע או האם אתה צריך להיות מוחמא.

התספורת היחידה באישור ועדת הכספים.

אני בכלל תובע את עלבונו של אייכלר. תראו, גם הוא הסתפר יפה.

בבקשה, גליק.

אני רוצה לומר, מעבר לכל ההערות הנקודתיות, שיש פה הערה שהיא עקרונית ביותר והיא על עצם כל הצעת החוק הזאת. הצעת החוק הזאת, טוב לה לו לא באה לעולם. אני לא מצליח להבין, לא מצליח להבין, הרב גפני וחבריו. אתם לא תמנעו אפילו גיור רפורמי אחד לפי דעתכם. כל הגיורות הרפורמיות, במקום לטבול במקווה שלך, הן ימשיכו ללכת למעיינות, לים. כל הצעת החוק הזאת באה להגיד: ממממ, הנה לכם, אנחנו נדפוק אתכם, אנחנו נרדוף. אם אתם רוצים להתמודד עם הנושא הרפורמי, תתמודדו עם זה בחינוך, תתמודדו עם זה בשיטות אחרות. הצעת החוק הזאת באה בעצם לומר: אנחנו נראה לכם, נדפוק אתכם.

למה? מה זה מפריע לך? האישה רוצה – אתה לא תמנע שום דבר. כל הצעת החוק הזאת באה לעשות משהו כוחני וחבל. כל-כך חבל. במיוחד בנושא כזה של טבילה. נושא אינטימי ונושא של גיור שהוא כל-כך אנושי. למה צריך את כל הדבר הזה? אני לא מצליח להבין למה, ריבונו של עולם, צריך להפריע לך שמישהו אחר נוהג - - - מפריע לך שאנשים מחללי שבת אז אולי נסגור את כל הכבישים? הרי אי אפשר לאכוף ולכפות - - -

תודה, תודה, יהודה, הבנו את הרעיון. חבר הכנסת אליעזר שטרן, בבקשה. אלעזר, סליחה. איך אמרת לי? הפסיק הזה זה ההבדל בין נשיא לבין עבד.

בין כהן גדול לעבד.

אני מצטרף גם לחברי יהודה ואני רוצה לומר פה שאני לא מבין בסוף למה צריך את החוק הזה. אני בטוח שהרב גפני, לצערי, לא רצה לבנות פה מקוואות לרפורמים ולקונסרבטיבים, אבל אני יכול לברך על זה, אם זה מה שיוצא מזה ולהגיד באמת ליהדות התורה כל הכבוד. באמת. באמת.

אחרי זה יש לי הודעה אישית.

אתה עדיין בהודעה האישית, אל תדאג.

זה לא משנה כבר, ההודעה האישית. אני חושב שאתה תוזמן לחנוכה.

אתה לא. אני לא מתייחס אליך בהודעה האישית.

אתה תוזמן לחנוכה של המקווה. חבל, דרך אגב, שלא היה פה דיון על ההצעה הקודמת שלו, שגברים ילוו נשים לטבילה והפתרון של הרבנות הראשית, שילבישו אותם בשקים כמו שמלבישים את המתגיירות.

זה לא הדיון, זה לא הדיון.

נכון, אבל זה מה שהיה.

לא חשוב. עזוב.

מי העלה את זה?

הרבנות הראשית.

זה לא הדיון.

הרבנות הראשית. כמו שנאמר כאן, הבעיה תישאר עם אלה שיבואו להתגייר ולצערי הרב, יכול להיות שלאותו בעל מקווה, שחושב שהוא בעל מקווה אבל הוא זרוע של המדינה, לא יסכים מכול מיני סיבות. והם לא רפורמים או אורתודוכים. אולי גם שם לא יסכימו. בגלל שאם יש למישהו רשות לא להסכים, אז יש את הרשות הזאת לכולם.

ובאמת נותרנו כאן עם סוג של כוח לא מנומק וגם לא יחייב נימוק, למה לאנשים שנגיד גייר אותם הרב קרליץ לצורך העניין הזה, מבני-ברק, או הרב ריסקין מאפרת, למה הם יהיו תלויים בשרירות לבו של בעל המקווה, שהוא זרוע של המדינה? ולזה לא ניתנה כאן פתרון.

בשורה התחתונה, אני חושב, באמת, שאם הרב גפני, אני מניח, היה יודע מראש שזה מה שייצא מכאן, הוא לא - - - אני אגיד רק דבר אחד: המים לא מטמאים. זאת אומרת, אם טובל שם מישהו שלא היה צריך לטבול קודם, לזה שבא אחריו אין משמעות. הרי המקווה הזה טובלים בה גם טמאי מתים והוא מטהר. זה מה שמקווה עושה ביהדות. זאת אומרת, אם בשעות אחרות היו נכנסים לשם כל מי שרוצה, אלה שהיום המועצה הדתית לא רוצה להיקשר, לא קורה כלום.

בשורה התחתונה, אני באמת חוש שאוסף החוקים האלה: הגיור קודם, ויכול להיות הכשרות שתבוא אחר-כך והמקווה עכשיו והליווי קודם, מה שהם עושים בסוף, זה שהם משניאים את היהדות על הציבור הרחב במדינת ישראל. ואנחנו כולנו נשלם את המחיר, יכול להיות שחוץ ממי שחושב שהיהדות שלו מוגנת והוא, אין לו קשר אתנו חוץ מאשר לשים עלינו כל הזמן מגבלות, שממילא לא קשורות אליהם. תודה רבה.

תודה רבה, חבר הכנסת שטרן. חברת הכנסת שולי מועלם, בבקשה.

תודה, אדוני. אני רוצה להחזיר לדיון המהותי בהצעת החוק הזאת. האמת, הרבה זמן לא נשמעו כל-כך הרבה דברי תורה שנוגדים את התורה, אבל זה בדיון אחר.

אני רוצה להתייחס למשהו אחד שאני לא רואה אותו בנוסח ואני חושבת שכן צריך לתקן אותו. ידוע הוא שאני חשבתי שיש פה הזדמנות פז לעגן דברים חשובים ביחס לטבילת נשים. לא רק לא לפגוע בטבילת נשים אלא לעגן שיפורים ושינויים לטובת טבילת נשים ובסופו של דבר קיבלתי את ההחלטה שהתקבלה בפגישה סגורה, שאנחנו לא הולכים לא לכאן ולא לכאן. יחד עם זאת אני מבקשת כן להתייחס לזה שאין פה משהו שמדבר ספציפית על ההתקשרות הזאת. "מועצה דתית רשאית שלא להתקשר בהסכם" – עם מי? אנחנו דיברנו בחדר הסגור על ארגונים.

לא, אמרנו שנוריד את זה.

השאלה היא מה המציאות פה ביחס לאישה פרטית שבאה לטבול.

שום דבר, כלום. אין שום שוני ממה שהיה.

כשאישה באה למקווה ומשלמת 30 שקלים דמי טבילה - - -

היא מתקשרת בהסכם. היא מתקשרת בהסכם.

האם זה לא נחשב התקשרות בהסכם?

לא. זה מוגדר כקניית שירות.

בסדר, חברים. בשביל זה יש לי עוד הרבה מה ללמוד.

שולי, שנייה, משה. מאה אחוז. שמענו ואחרי זה תשבי עם משה גם על הניסוח. זה רק קריאה ראשונה אז זה בסדר. אין בעיה. זאת לא הכוונה שלו.

זה ברור. הרי זאת גם לא הכוונה שלי ואני חתומה על החוק, לכן חשוב היה לי לדייק גם את הענייןה זה. תודה.

תודה רבה. חברת הכנסת יעל פארן.

אני רוצה להגיד כמה דברים, קודם כל לגבי החוק ואחר-כך לגבי הפשרה.

אין פשרה.

סליחה, לא פשרה. האמירה שתהיה דחייה בתחולת החוק ויוקמו מקוואות על-ידי הסוכנות. קודם כל, על מהות החוק. אני מזכירה לכולם שהחוק כל תכליתו היא לעקוף את בג"ץ, את ההחלטה לגבי החובה של המקוואות הציבוריים שהוקמו ומופעלים במימון ציבורי. בג"ץ הכריע בנושא שהם יהיו מחויבים לקבל לחיקם גם את הזרמים שאינם אורתודוכסים. זה פשוט, ברור וידוע. החוק הזה לא רק מאפשר הפליה, הוא מגדיר אותה בגוף החוק ממש. אני חוזרת לאותה נקודה – זה לא חוקתי. לא יכול להיות שמדינת ישראל תגדיר בחוק הפליה מותרת בחוק. כל המטרה היא לצמצם את האפשרות של זרמים לא אורתודוכסים לגייר לא-יהודים שרוצים להפוך ליהודים. ההסתגרות הזאת, הרצון לשמר בכל מחיר את הקיבעון האורתודוכסי והמונופול של הרבנות, זה משהו שאנחנו צריכים להביא לשולחן.

קיבעון אורתודוכסי?

תודה, שולי, אני לא הפרעתי לך. זה הנושא. וזה שהממשלה, באילוצים קואליציוניים, תומכת באכיפה הזאת ובכפייה הדתית, זה משהו שפשוט צריך להוקיע. אני מוקיעה אותו.

אני רוצה לומר שאם המדינה רוצה להקים מקוואות עבור הזרמים הלא-אורתודוכסים, בבקשה. תעשו את זה בדיוק באותה צורה שאתם מקימים עבור הזרמים האורתודוכסיים, עבור המועצות הרבניות. תתקצבו אותם מכספיכם ולא מכספי הסוכנות. למה צריך תורמים יהודים מהעולם שיתרמו להקים מקוואות? תתפעלו אותם, תתקצבו את התפעול שלהם. לא כל-כך זול לתפעל מקווה. צריך הרבה חשמל לחמם את המים. ולכן אני חושבת שהפשרה שהוצגה כאן לגבי תשעה חודשים של הקמת מקוואות על-ידי הסוכנות, זה משהו לא רלוונטי.

אני מציעה להוריד את הצעת החוק הזאת לגמרי מסדר-היום. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני באמת מצטער בצערם של האלוף הרב שטרן וגם של עליזה לביא על כך שהיה הרבה יותר פריים-טיים אם היה הצעה ראשונה בצורה הזאת או בצורה אחרת. ואני באמת גם הייתי ממליץ, דוד ידידי, שעל הדרך, במסגרת כל הדברים החדשים, אז אולי אפשר למצוא איזה ספונסר להקמה של כותל חדש בתל-אביב בארכיטקטורה מודרנית, שתיתן הרגשה טובה לכולם. תודה, אדוני.

זאת הצעה רצינית?

הכותל ההוא ממילא גם לא חדש. זה גם המצאה שלכם, הכותל הנוכחי.

רק שנייה, שנייה. גליק, לא צריך להתרגש מכל דבר פה.

הכול באהבת ישראל.

אהבת ישראל, אבל עושה לי פה רעש. אחרי זה תשבו אצלי בחדר, תרקדו ותעשו אהבת ישראל. רחל עזריה, בבקשה.

תודה. קודם כל, אני רוצה לומר ליושב-ראש הוועדה לאחר הדיון הסוער הקודם, שאני מעריכה את היכולת שלך לשים אותנו בחדר ולהתאמץ להגיע להסכמות.

העוגיות עזרו לכם.

זה הכול העוגיות.

כפי שאני מבינה, הסכנה לטובלות הוסרה וחשוב שזה ייאמר.

אני הייתי מגדיר את זה אחרת – לא הייתה אף פעם סכנה, לדעתי, לכן לא היה מה להסיר. אבל הובהר, הובהר.

כפי שהחוק נוסח, הסכנה הוסרה. בררתי מול משרד המשפטים, ואני אשמח לשמוע את זה ממש לפרוטוקול, אני מבינה שזה לא יכול בשום אופן להתייחס לטובלות כיוון שהטובלות מוגדרות כמקבלות שירות לעומת העניין של ההתקשרות בהסכם. אני רוצה לוודא שאין דרך לומר - - -

הוא יענה לך על השאלה הזאת, אבל זה לא יענה על שאלות אחרות.

אלה עניינים אחרים, אבל אני רוצה לוודא שלא שאפשר יהיה לומר: את טובלת לפי מנהג משהו ולכן - - -

אני אתייחס לזה ואגיד שני דברים.

למה אתה אומר "אני אגיד שני דברים"? אתה מלחיץ את המערכת. תגיד: אני אגיד דבר אחד.

לא, שני דברים בעניין הזה.

אתה רוצה להתייחס עכשיו או שאתה רוצה להתייחס בסוף?

שיתייחס מכיוון שהסעיף מאד כללי.

היא שאלה שאלה, שיענה לה.

אתה יודע מה? תענה לה על השאלה.

אוקיי. קודם כל, אנחנו לא מדברים פה על התקשרות פר אקסלנס. זה בעצם קבלת שירות. אתה משלם אגרה ומקבל שירות. דבר שני, והוא יותר מהותי בעינינו, אנחנו צריכים להזכיר שהמועצה הדתית היא רשות מנהלית וככזו, כרשות מנהלית, היא מחויבת לנהוג בשוויון. אחד העקרונות של השוויון אומר שאם התקשרת בהסכם עם אדם א', אתה תהיה מחויב להתקשר בהסכם גם עם אדם ב'. את זה עקרון השוויון מחייב אותנו. מה שההצעה הזאת מחדשת הוא בעצם שהתקשרות עם המדינה לא מחייבת התקשרות אם אדם או תאגיד פרטי. פה ההצעה הזאת בעצם מייצרת הבחנה בין המדינה לבין אדם פרטי. זה מה שההצעה אומרת. מועצה דתית היא רשות מנהלית והיא לא מחויבת להתקשר עם אף בן-אדם.

אבל אישה טובלת, מה זה מוגדר?

קבלת שירות.

אבל כלות חייבות לטבול. הן לא רוצות לטבול, הן חייבות לטבול על-פי הנוהל של המדינה, נכון? הרי כלה לא יכולה להתחתן על-פי החוק הדתי אם היא לא טובלת במקווה.

כל אישה חייבת.

אני מדברת עכשיו על כלות. זה חוזה עם המדינה כי יש רק נישואים דתיים במדינת ישראל. אם היא לא מביאה את הפתק - - -

עליזה, עליזה, עליזה, קיבלת את רשות הדיבור. שנייה, לא, לא. אני אשאל את השאלה.

אני רוצה שאיגי יבהיר.

אני הבנתי. תענה רק ב"כן" ו"לא". אישה שבאה לטבול במקווה, זה קניית שירות?

אני מדברת על כלה.

כלה שבאה לטבול במקווה זה קבלת שירות?

זה בינה לבין המדינה.

היא מקבלת שירות מהמועצה הדתית. אחרי שאמרנו את כל זה, אם צריך להבהיר את הדברים יותר טוב בנוסח, אנחנו מוכנים גם לעשות את זה. בכל מקרה, מדובר בקבלת שירות ושנית, המועצה הדתית כרשות מנהלית מחויבת לנהוג בשוויון.

את זה הבנתי. תודה רבה. תודה, לא צריך. שאלתי רק שאלה ספציפית. בבקשה.

תודה ואם אפשר להבהיר את זה, נשמח.

אין שום בעיה. בגדול אני התחברתי למה שאמרו גם שולי וגם את. תשבו עם משה ואם צריך עוד משהו קטן, אין שום בעיה.

אני מציעה שגם בדברי ההסבר זה ייאמר בצורה בהירה.

אבל רק צריך להבין את זה. כלות, החתונה שלהן מותנית בזה.

אבל אנחנו מבינים. עליזה, סמכי עלינו שאנחנו גם מבינים את זה. אנחנו מכירים את זה קצת.

אני חייבת לומר שחבל שבחוק הזה לא באמת הצלחנו להכניס גם את הנושא של זכויות הנשים הטובלות. אני מקווה שזה עוד יקרה בעתיד. בדיונים בוועדת הכספים יש לנו הרבה דיונים סוערים בנושא, על זכויות האישה הטובלת. כל פעם שמגיע נושא המקוואות זה עולה.

מיקי זוהר מגיע.

מיקי זוהר מאד מחבב את הנושא הזה. אני רוצה לשים את זה בתוך ההקשר ולדבר על הארגונים שעוסקים בנושא של טבילה, נשים שעוסקות בנושא הטבילה. זה בעצם תחום שהפך להיות תחום שאנחנו מדברות עליו רק בשנים האחרונות. אני חושבת שהעבודה הזאת, היא שמאפשרת את הדיון בוועדה, שהיה ברור שבזכויות הנשים הטובלות לא פוגעים בחוק הזה. אני מקווה שזה שלב ראשון לקראת השלב הבא, שבו נוכל לעגן בחקיקה את זכויות הנשים הטובלות כשהן מגיעות למקווה.

למה זה לא מעוגן עכשיו?

הם לא הסכימו בחקיקה.

אם תגישו הצעת חוק כזאת, אנחנו נדון בה.

גפני, תעזור לנו לנסח.

זה לא שינוי בסטטוס-קוו?

לא.

חשוב לי לומר בהקשר הזה שאפשר להמשיך ולדבר בציניות על ההתרחשויות, אבל יש פה התרחשויות מאד מאד משמעותיות של הפמיניזם הדתי, שמגיע אל הכנסת. אני חושבת שאנחנו נכבד את זה ואנחנו נמשיך לעבוד גם לקראת החקיקה הבאה. מה שחשוב לנו כרגע זה לסכל את החלק הזה בחקיקה כדי לוודא שהוא לא יפגע בנשים שטובלות מדי חודש.

משפט אחרון לגבי הזרמים, חבר הכנסת ביטן אני רוצה לברך על המאמץ ועל המהלך. אני יודעת כמה זה חשוב גם לזרמים והרבה מאד ביחס ליהדות התפוצות. אני בטוחה שבמאמץ משותף יהיה אפשר – אתה לא מסכים, אני כן. אני בטוחה שבמאמץ משותף אפשר יהיה להגיע להסכמות. תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת אייכלר. דרך אגב, לא להפריע לו גם אם אתם לא מסכימים. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, קודם כל אני רוצה לברך את ועדת הפנים שצריכה לעסוק בבעיית הדיור שעות, ימים ולילות, בבעיות הדיור. אין כזאת התרגשות כמו שמדברים בבעיות הגיור. בשעה שבעיות הדיור נוגעות למאות אלפי אנשים חסרי דירה, פה מדובר בכמה ארגוני חוץ שרוצים לעשות מלחמת דת במדינת ישראל. אז קודם כל לשים את הדברים במקומם.

איך אתה לא מתבייש?

דבר שני, צריך לדעת שקיימת החלטה של מועצת הרפורמים מזמן, שבריכה כשרה לגיור בדיוק כמו מקווה. זה כתוב בתקנונים שלהם בארצות-הברית. היו על זה דיונים רבים שם.

דבר שלישי, הטענה למה אין מספיק גרים שמעוניינים. זה רק מראה שרוב האנשים שלא רוצים להיות יהודים, לא רוצים לעשות גיור. מי שרוצה להיות גר צדק, עושה גיור כהלכה. ולכן, כל הרעש הזה סביב העניין של הגרים זה לא דאגה לגרים, זאת דאגה לארגונים שנלחמים מלחמת דת במדינת ישראל.

אתה בטח לא קראת את מגילת רות, נכון?

עליזה, אני אוציא אותך.

קראתי ולימדתי.

עליזה, אני לא מסכים לזה.

תאמיני לי שרציתי להפריע הרבה פעמים כשאת דיברת.

ישראל, שנייה. מספיק. אני לא מקבל את ההערות האלה. כשאת דיברת, לא אפשרתי לאף אחד להפריע לך.

אם היו דואגים באמת לזכויות האישה, אני רוצה לשאול: האם אתן מוכנות לעשות קמפיין למען דרישה של נשים שרוצות טיפול בבתי חולים בלי גברים רופאים? לא תסכימו. האם אתם מסכימים שגברים בבתי החולים יוכלו לדרוש טיפול בלי אחיות נשים? לא תקבלו את זה וזה ברור מאליו. בדיוק במקווה כל מדינת ישראל ובעיקר אנשים שמעולם לא היו במקווה דואגים, על זה שאישה רוצה את הצניעות שגברים לא ילוו אותה לגיור? זה מראה לכם שהכול צביעות ולא אמת.

דבר נוסף אני רוצה להגיד לגבי הסוכנות. הסוכנות סוברנית לעשות מה שהיא רוצה. הסוכנות השקיעה מיליארדי שקלים לצרכים שלהם. הסוכנות יש בה ייצוג רפורמים כבר שנים רבות ואם הסוכנות הרפורמית רוצה לבנות מה שהיא רוצה לבנות, זה לא עסק של אף אחד ואף אחד לא מתערב בה. אבל במדינת היהודים צריך להיות ברור, וזה היה ההסכם בין בן-גוריון לבין הציבור הדתי, לא רק החרדי, שענייני הדת במדינת היהודים יהיו בידי הרבנות הראשית. לא שאהבנו תמיד את הרבנות הראשית, אבל זה המוסד השלטוני הממשלתי בענייני דת. והיה מוסכם וברור שהרבנות הראשית היא רבנות כהלכה מדורי דורות, לא רפורמית ולא קונסרבטיבית.

כל ניסיון של בג"ץ לחולל פה מלחמה בתוך המדינה ולנסות לשבור את ההגמוניה של האורתודוכסיה ברבנות הראשית בענייני דת, כמוה כניסיון לשבור את מעמדה של הכנסת, את מעמדן של רשויות המס וכל הרשויות. כי אם תהיה רשות כמו רבנות שלא מכירים בה ומותר להפר את חוקיה, כל אזרח יוכל להפר את כל החוקים של כל הרשויות האחרות. וגם לנו יש 800,000 אזרחים שיכולים להגיד את דברם והיה אם בג"ץ יחליט לחולל פה מלחמה.

לכן אני אומר שהתקנה הזאת היא תקנה חשובה מאד. ותודה ליושב-ראש שהשיג את ההסכמה בין הרב גפני לחברות הכנסת בקואליציה לנוסח מוסכם. אני רוצה לברך על כך ותצליחו.

תודה רבה. חברת הכנסת שרן השכל, בבקשה.

כמה דברים. בעיקר באתי לשמוע, כי זה גם כן נושא שחשוב לי. נכון, הרבנות הראשית יש עליה מונופול אורתודוכסי, אבל היא ממומנת על-ידי כלל הציבור. ואם כל הציבור מממן את שירותי הדת, אז לכל הציבור מגיעים שירותי דת. לכן, נשים אחרות שרוצות לטבול במקווה, אנחנו צריכים למצוא להן את האפשרות גם כן. גם אם הן רפורמיות או קונסרבטיביות צריך גם להן לספק את שירותי הדת האלה. ואם הם ממומנים על-ידי המדינה, אז גם על המדינה לממן את שירותי הדת שלהן.

אחת השאלות שמדאיגות אותי, לפחות מבחינה משפטית, היא השאלה איך אנחנו מחליטים עם מי המועצה הדתית מוכנה להתקשר או לא מוכנה להתקשר? אנחנו היום אולי מדברים על הנושא של הרפורמים והקונסרבטיבים, אבל איך אנחנו יכולים למנוע מזה לגלוש אחר-כך, למשל, למקום של אשכנזים וחילונים ואתיופים. זאת אומרת, אנחנו לא רוצים להתקשר עם הרב האתיופי או המזרחי. איך אנחנו מונעים את זה ואיך החוק מגביל את זה?

זה כבר היה, שאתיופיות לא יכלו לטבול. אני מזכירה לך.

זו השאלה שלי. אם אנחנו משנים את זה עכשיו מבחינה משפטית, אנחנו צריכים לוודא שזה לא יקרה. זו באמת שאלה אליך.

אני חושב שהתייחסתי לדברים.

מאה אחוז. כבר העלו את זה שאר הדוברים. אחרי זה הם יישבו עם משה והוא יעשה את ההתאמות. אני מעוניין לשמוע את משרד המשפטים לגבי ההצעה שחבר הכנסת ביטן העלה, שהיא הצעה של הקואליציה. מה עמדתכם בעניין?

לגבי ההצעה של התקצוב?

לגבי סוג הפתרון שחבר הכנסת ביטן הציע. אני אשאל את השאלה אחרת בגלל שאני לא רוצה נאומים לאומה. אתה שמעת את הפתרון של ביטן. מה שעומד על הפרק היה החלטת בג"ץ בשעתה ולכן נוצר כאן החוק. כתוצאה מהחוק דוד הציע איזושהי הצעה שהוא חושב שהיא מתיישבת עם החוק ועם בג"ץ. מה עמדתכם בעניין?

כמו שאמרנו בפעם הקודמת, הנוסח שמונח פה לפניכם פותר חלק מהקשיים. הוא לא פותר את כל הקשיים. בעצם הנוסח הזה הביא את ההצעה למקום אפור. כדי לקחת את ההצעה ממקום אפור למקום שהוא בסדר, צריך שיהיה פתרון מעשי, פתרון בר-קיימא. ככל שיהיה פתרון מעשי, אנחנו חושבים שזה יכול לעמוד משפטית.

חבר הכנסת ביטן ציין בתחילת דבריו שזה מקובל על היועץ המשפטי לממשלה. האם זו העמדה שלכם?

ככל שיהיה פתרון מעשי ובר-קיימא לטבילה - - -

זה מה שהוא דיבר. הוא לא דיבר על פתרון תיאורטי.

אז אנחנו חושבים שזה יכול - - -

ונכון לעכשיו משרד המשפטים אומר שאין פתרון.

עליזה, לא. אמרתי, אני אוציא אותך.

אבל זה לא ברור לי.

עליזה, אני לא צריך את ההבהרות שלך. אני אשאל את השאלה אחרת.

מה משרד המשפטים אומר?

אני שואל שאלה אחרת. חבר הכנסת ביטן בתחילת דבריו אמר שהפתרון שהוא הציע מקובל על היועץ המשפטי לממשלה. הוא דיבר אתך על זה, היועץ המשפטי? אתה יודע על משהו?

אנחנו אמרנו את זה גם בפעם הקודמת.

שאלתי אם אתה יודע משהו. הוא דיבר אתך?

אנחנו מכירים את היוזמה. כן.

שאלתי אם היועץ המשפטי דיבר אתך על הפתרון. אתה יכול להגיד לי "כן" או "לא".

כן. הפתרון על דעת היועץ המשפטי.

הוא דיבר אתך. אז אני מניח שאם זה מקובל על היועץ המשפטי, איך אתה חולק עליו?

לא אמרתי שאני חולק עליו. מתי אמרתי שאני חולק עליו?

יש לך הסתייגות?

אמרתי שככל שיהיה פתרון זה יכול לעמוד משפטית. זה בדיוק מה שאמרתי.

תודה. רציתי להבין חד וחלק. רציתי להבין מבחינת שחור-לבן. הבנתי שאם הוא דיבר אתכם, בסדר. אני מבקש לשמוע את גלעד קריב, מנכ"ל התנועה היהודית ליהדות מתקדמת.

מנכ"ל התנועה הרפורמית. בקצרה, אדוני היושב-ראש, הצעת החוק הזאת נולדה בחטא מסיבה פשוטה, שאנחנו במשך חמש שנים הצענו פתרונות פרגמטיים לעניין ומי שדחה אותם אלו הן המפלגות החרדיות והמשרד לשירותי דת עד שבג"ץ, למרות תחינותיו לא לתת פסק דין, נאלץ לתת פסק דין.

ויש שתי נקודות בעייתיות עם הצעת החוק ועם הפשרה שדוברה. ראשית, הפתרון חייב להיות פתרון שבו מדינת ישראל מעניקה שירות שוויוני לכל אזרחיה, לרבות האזרחים והתושבים שמתגיירים בהליכי גיור רפורמים וקונסרבטיבים. אנחנו לא נסכים למצב שבו הסוכנות היהודית, בכספם של יהודי התפוצות, משלמת בעבור ההדרה של היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית במדינת ישראל. אם ממשלת ישראל מעוניינת לבנות מקוואות ציבוריים שיופעלו לא על-ידי המועצות הדתיות אלא על-ידי התנועות הלא-אורתודוכסיות, לשכת ראש הממשלה יודעת כיצד לתקשר עם שתי התנועות.

הנקודה השנייה שכבר הוזכרה כאן על-ידי חברות הכנסת, בית המשפט העליון נתן לאחרונה עוד פסק דין בעניין הגיור, לא רק לגבי התפילה של המתגיירים שלנו במקוואות. והפסיקה קבעה שגיורים פרטיים אורתודוכסים מוכרים במדינת ישראל לכל דבר ועניין. ולכן אני מניח שגם אם יימצא פתרון אתנו ויוקמו מקוואות רפורמים וקונסרבטיבים בכספי מדינת ישראל, יום אחרי שיועבר החוק תהיה עתירה מצד אותם מתגיירים אורתודוכסים. לכן צריך לתת פתרון גם למתגיירים האורתודוכסים שלא באמצעות מערך הגיור.

הם עוד יבואו למקוואות שלכם.

כן. אנחנו לא נדיר אותם מהמקוואות הציבוריים שלנו, אבל רק דבר אחד צריך לשאול: אם באמת ממשלת ישראל הולכת לבנות מקוואות ציבוריים, שלא יופעלו על-ידי המועצות הדתיות, בשביל מה צריך הצעת חוק? הרי אנחנו, אחרי שיבנו בעבורנו מקוואות ציבוריים, לא נתעקש לשלוח את המתגיירים שלנו למקוואות של המועצות הדתיות. הודענו על זה. אז למה כנסת ישראל מוכנה לחתום על הצעת חוק שפוגעת בעקרון השוויון, שפוגעת בחוק איסור הפליה מבלי שיש בזה צורך? יבנו את המקוואות הציבוריים לתנועה הקונסרבטיבית והרפורמית, תנו פתרון למתגיירים האורתודוכסים הפרטיים ואף אחד לא יפריע למפלגות החרדיות ולרבנות הראשית לנהל את ענייניהם. חוק פשוט מיותר ומפלה.

תודה. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, ראשית אני חייב לומר שקורה פה דבר מעניין, בכל פעם שאחד מנציגי התנועות מדבר, חברי הכנסת החרדים עוזבים את האולם משל לא יהודים היינו. ונדמה לי שהחיזיון הזה הוא חיזיון שמלמד דבר או שניים על הסיפור של החקיקה הזאת. כנסת ישראל, אם היא תעביר, חלילה, את החוק הזה, תעביר חוק עוקף בג"ץ באופן שאיש אפילו לא מנסה להסתיר שזו כוונתו. ולכן, גם אם יימצא הפתרון הפרקטי, ואנחנו אנשים של פתרונות פרקטיים – נשמח שמדינת ישראל תבנה לנו ישירות או באמצעות הסוכנות היהודית מקוואות אותם נפתח לכל האוכלוסייה. אבל זה לא יהיה לכבודה של כנסת ישראל שהחקיקה הזאת תעבור.

מי שיפסיד בעיקר מהחקיקה הזאת, אם אכן ייבנו המקוואות בסופו של דבר, יהיו הנשים האורתודוכסיות והגברים האורתודוכסים שיעברו את מערכת הגיור באמצעות הגיור האורתודוכסי העצמאי, כי אז הם יצטרכו לבחור ללכת אלינו, ואז, חלילה, לקבל איזו תווית של רפורמים או קונסרבטיבים, או לא לקבל את אישור הטבילה במקוואות של הרבנות הראשית. מה הועילו חכמים בתקנתם זו?

ודבר אחרון, אדוני יושב-הראש, אני חושב שאנחנו לא מעריכים נכונה את משמעות הדבר של חקיקה כזאת ביחס ליהודי העולם. באותה שעה שבה יהודי העולם קיבלו אך לפני שבועות ספורים יריקה בפרצופם בעקבות כישלון יישום מתווה הכותל. אלה שתי סטירות משני כיוונים שונים, שלכאורה אין קשר ביניהן, אבל יש קשר עמוק וחזק ביניהן. אני מפציר בחברי הוועדה לא להצביע בעד העברת הצעת החוק הזאת לקריאה ראשונה.

תודה רבה.

אפשר הבהרה ממשרד המשפטים, בבקשה?

איזה סוג של הבהרה?

רק לגבי חידוד העניין של ההתקשרות בהסכם. אני לא הבנתי את זה עדיין. למה בדיוק הכוונה?

אבל אנחנו הסברנו את זה. הם העלו את העניין שזה לא כל-כך מלוטש. אמרתי שבין הקריאה הראשונה לשנייה והשלישית הם יישבו וילטשו את העניין.

מה זה קניית שירות?

הסברתי. אני יודע מה זה קניית שירות ואני לא צריך פה להרצות את זה. אתם הערתם את זה, אני קיבלתי את העניין וביקשתי גם מהיועץ המשפטי, גם ממשרד המשפטים ומי שזה הפריע לו כאן לשבת אחרי זה עם משה גפני וללטש את הסיפור. אין ויכוח פה על המהות. בסוף זה רק עניין של ניסוח. אין בעיה. הרב אורי רגב, מי זה?

אתה יודע שאני לא סתם מתעקשת על זה.

שב ליד השולחן. חוץ מהרב רגב מישהו פה עוד רוצה לדבר? את הדוברת האחרונה ואני מתחיל להתכנס.

שתי הערות לעניין המשמעות הרחבה יותר של החקיקה והסיבה שיש להתנגד לה. האחת היא שצריך להבין שהרקע לחקיקה איננו רק פתרון בעיית הטבילה במקוואות ציבוריים לגרים לא אורתודוכסים. ההכרזה של חבר הכנסת גפני למחרת הוצאת פסק הדין החשוב הזה, הייתה: יש להילחם בבית המשפט העליון. בית המשפט העליון מעוניין להחריב את היהדות במדינת ישראל ולא יישב ולא ינוח עד שלא יישאר ליהדות שריד במדינה.

צריך להבין שמי שתומך בהצעת החוק הזו, תומך לא בעקיפת בג"ץ אלא תומך במגמה של חיסול העצמאות של המשפט האזרחי בישראל, אשר במקרה זה לובשת את המסווה של עקיפת פסיקתו בעניין המקוואות. אבל התמיכה בהצעת החוק הזו פירושה חתירה תחת שלטון החוק בישראל.

הנקודה השנייה, אני משוכנע שחברי הכנסת הנכבדים האזינו לאמירות השקולות והמחושבות של נציג היועץ המשפטי, שהדגיש שהמועצות הדתיות כגוף מנהלי כפופות למשפט הציבורי והמנהלי וחייבות לנהוג בשוויון. מה שקורה הוא שישנה פסקה בפסק הדין אשר סביבה אנחנו מסתובבים ועם כל הכבוד - - -

ביטן, זה מפריע.

אני מסביר לו למה זאת לא עקיפה של בג"ץ.

תסביר לו בחוץ.

ועם כל הכבוד, כמובן, לריבונות של הכנסת, שאדוני יושב-הראש הדגיש אותה, צריך להבין מה עומד כאן על כפות המאזניים. מה שאמר בית המשפט העליון הוא: לא יעלה על הדעת שרשות ציבורית אחת, היינו, הרבנות הראשית, תיתן הוראות לרשות ציבורית אחרת, היינו, המועצות הדתיות, לפעול בהפליה. היינו, בהפליה בין גורמים שכפי שנציג היועץ המשפטי אמר, חייבים לנהוג כלפיהם בשוויון.

המשמעות של החקיקה בדרך שבה היא תעוצב היא שיש כאן לא עקיפה של בג"ץ. יש כאן עקיפה של עקרון השוויון הבסיסי, היינו, פגיעה קשה במשפט המנהלי. החקיקה אומרת שלא כדברי בג"ץ שמותר בישראל לרשות אחת, היינו, הרבנות הראשית, להורות לרשות אחרת, היינו, המועצות הדתיות, להפלות בין המשתמשים בשירותיה. הדבר הזה לא יאה לכנסת ישראל, לא יאה למדינת ישראל ועקיפתו לתקופה מסוימת באמצעות פתרונות של הסוכנות היהודית לא תענה על האתגר האמיתי, הקיומי והחוקתי שישראל מתמודדת אתו.

תודה רבה. בבקשה, תגידי לפרוטוקול את תפקידך.

אני מנהלת את מכון "על משמר הכנסת" שעוסק במעקב אחרי עבודת הכנסת בתחום הדת והמדינה. אפשר להגיד לחברי הכנסת כמו ב"יזכור" שאמרנו אתמול, שאפשר לחזור. אני בסדר.

אגב, זאת באמת בושה וחרפה. אנשים מחרימים - - -

רק תגיד מה הבושה והחרפה?

חבר הכנסת גליק, אתה עכשיו פה לא מתחיל לנאום לנו עכשיו בנימוסים והליכות. אחרי זה תוציא להם מכתב. בבקשה.

אני חושב שזה לא מכובד.

אין בעיה, הרבה דברים לא מכובדים נעשים בעולם הזה. בבקשה.

- - - על הר הבית. זאת הבושה והחרפה. ולהסית - - -

אורי, אורי, חבר הכנסת אורי מקלב, יש לך זכות דיבור עוד מעט. אני מבקש. תודה.

כאישה שומרת מצוות אני יודעת שלא נכון לדבר על הטבילה שלי במקווה. זה דבר שבצנעה ואנחנו משתדלות לעשות את זה גם לא באור היום וגם לא לדבר על זה באור היום, אבל המצב מחייב אותנו לדבר על זה באור היום וביותר מאשר אור יום.

לפני כמה שנים גרנו בחו"ל לשנה. זאת הייתה עיר קטנה ולשמחתי היה בעיר הזאת מקווה ויכולתי לטבול שם. הלכתי ושילמתי – כמובן, זה הרבה יותר יקר בחו"ל כי זה לא ממומן על-ידי המדינה. לבית של האישה שאצלה היה המקווה באותה עיר שילמתי 30 דולר וטבלתי. בעיר הזאת כל היהודים התאספו יחד כדי לשלם עבור בניית מקווה. גם היהודים הרפורמים והקונסרבטיבים תרמו בשביל להקים את המקווה בתוך הבית של הרבצען של חב"ד. אחרי שהמקווה הוקם אמרו לקהילה הרפורמית והקונסרבטיבית באותה עיר שהם לא יכולים להשתמש במקווה הפרטי שהקימו יחד כדי לערוך את הגיורים שלהם, והחזירו להם את הכסף שהם תרמו להקמת המקווה. באותו רגע הבנתי שאני לא יכולה לטבול במים כאלה, כי המים האלה לא יכולים לטהר אותי. מים שבהם רק אני יכולה להשתמש וחברי וחברותי, אחי ואחיותיי מהזרמים שנוהגים אחרת ממני לא יכולים לטבול, הם לא מים טהורים. המקוואות במדינת ישראל לא יכולים להיות מקוואות טהורים אם הם מטהרים רק אותי ולא את מי שיושבת לידי בשולחן או באוטובוס. אני מבקשת מכם לשקול, גם חברותי הטובלות במקוואות, גם חברותי חברות הכנסת המגנות על הטובלות במקוואות וגם כל היושבים בחדר הזה. מקווה לא יכול להיות טהור אם הוא מטהר רק קבוצה אחת של אנשים.

תודה רבה, שירה. חבר הכנסת מקלב, בבקשה.

תודה רבה, אדוני, גם שמי אורי ויש לי גם כיפה וגם חליפה ואני לא מתיימר להיות רב. טוב שאמרת "חבר הכנסת מקלב". אני צריך להיות זהיר בדיון הזה. אני רק רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, שליהדות האורתודוכסית אין המערכת המשומנת של יחסי ציבור ודוברות כפי שיש לרפורמים ולאורתודוכסים, שהופכים מערכת, לא רק מערכת משומנת של דוברות ויחסי ציבור אלא הופכים כל פעולה של חברי כנסת כאן בכנסת, שצריכה להיות לגיטימית. כולנו צריכים להגן על תהליך חקיקה של חברי כנסת. כולנו צריכים, גם מי שלא חושב עם היהדות החרדית או התורה בכלל. הצעת חוק הופכת למערכת הסתה נגד הציבור האורתודוכסי ונגד חברי כנסת אורתודוכסים שמובילים את זה לכיוונים אחרים ממה שמהות החוק אומרת.

החוק לא בא לשנות סטטוס-קוו. הוא בא לחזק סטטוס-קוו ואולי מערכת שנהוגה היום, שבאה בעקבות פסיקת בג"ץ כזו או אחרת. יש הרבה הרבה חוקים שאנחנו בשוטף דנים בהם ומניחים אותם בעקבות פסיקה שאומרת שהחוק לא מתאפשר במצב הזה. אנחנו באים לשנות את החוק או לשפר אותו, לעשות בו שינוי כזה ואחר. ובאף חוק כזה אנחנו לא רואים מערכת הסתה משומנת על כך שאנחנו לא נותנים, נניח, לנשים מסוימות לטבול במקווה. יש אישה אחת רפורמית ככל שתהיה שלא נותנים לה לטבול באיזה מקווה? ששואלים אותה מה כתוב - - -

כן, כן.

אין דבר כזה. שקר וכזב. אין דבר כזה. לא שואלים אישה מאיפה - - -

חבר'ה, די, לא להפריע.

לא צריך להיות רפורמית. מגרשים אותנו מהמקוואות.

להביא מנהגים מסוימים.

שנייה, דקה, תעצור אורי. תעצור רק שנייה. מי צעקה? אני מבקש לצאת החוצה.

כמו מהמקווה.

בבקשה.

לשום זרם, לשום כת, לשום מנהג אחר, שלא כפי המנהג המסור לנו מאז ומתמיד, לא נותנים בשום מקווה לעשות את זה. גם אם יגיעו מנהגים כאלה ואחרים, מחמירים יותר, גם לא נותנים. יש תהליך הלכתי - - -

זה לא נכון, זה לא נכון.

לא מפריעים. גם אם הוא לא נכון, לא מפריעים.

בעיה להגיד "לא נכון"? מה הבעיה להגיד "לא נכון"? בזה זה נגמר.

אורי, תמשיך, אנחנו פה.

אבל זה לא נכון. זו לא המציאות.

אני חושב שנעשה נכון אם נחזיר את הצעת החוק לפרופורציה הנכונה ונוריד את מערכת ההסתות שהיא לא מן העניין ולא מתייחסת לחוק עצמו. בא לחזק את הפן ההלכתי, שהיה ברור שמקווה טהרה, עד היום מה שהיה. וככה צריך להמשיך להיות. הוא לא בא להוסיף ולגרוע ממצב שגם היה היום, ואני חוזר שלשום מנהג, לשום כת, לשום זרם שיכול לפעול במקווה ולעשות איך שהוא רוצה. זה היה עד עכשיו. זה מחזק את התהליך הזה ומה לעשות שכל תהליך כזה מיד מצטרפות אליו מערכות הסתה משומנות שבאות להשמיץ ולהכפיש התנהלות רגישה מאד, מסבירה פנים מאד. ועושים מאמץ יתר בתקציבים מאד מאד דלים לתת את המקסימום. אני חושב שעל זה הם צריכים לקבל באמת הכרה מיוחדת.

אדוני היושב-ראש, אני רק מבקש שיירשם בפרוטוקול שאני מחיתי על חילול השם, שאנשים עם כיפות בשם התורה יצאו והחרימו יהודים בכנסת ישראל.

תודה רבה, מאה אחוז. בבקשה, חבר הכנסת גפני, משפט.

אני רוצה הודעה אישית. החוק הזה, כפי שאמרתי לחברות הכנסת מהקואליציה, עוסק אך ורק בעניין הזה של הארגון. אנחנו גם נשפר את הנוסח. בכלל, צריך לשפר את הנוסח לשונית לקריאה השנייה והשלישית. אין לזה שום קשר לכל דיון כלשהו לגבי הטובלות. ולא רק הטובלות, גם הטובלים. כל אחד במדינת ישראל, בניגוד לסיפור שסופר פה קודם, כל אחת וכל אחד יכול לבוא למקווה ולטבול. אין מציאות כזאת ששואלים מישהו למה אתה שייך, למה אתה לא שייך. לכן, החוק הזה בכלל לא מדבר על הטובלים והטובלות. כשהיה דיון אולי להוסיף לכאן ולכאן אמרתי לא. ההסכם הקואליציוני מדבר על שמירת הסטטוס-קוו. אני לא נוגע. גם אם היו מבקשים ממני, אני לא נוגע בעניין הזה גם לטובה מנקודת ראותי. הוא מדבר רק על נקודה ספציפית. בחוק הזה אין שום דבר לגבי הטובלות או לגבי הטובלים. הוא מדבר על דבר מוגדר, הוא לא משנה בסטטוס-קוו כלום. הכנסת עשתה המון חוקים. אגב, אני גם דיברתי עם השופט שכתב את פסק הדין. זה לא משנה בכלל לגבי העניין.

ביקשתי הודעה אישית לגבי הנושא של הסוכנות שתבנה מקוואות לרפורמים ולקונסרבטיבים. זה לא קשור אליי. אנחנו נגד. בארצות-הברית יש מלא רפורמים, הרבה יותר מאשר פה. פה אין כמעט בכלל. אין שם מקווה אחד. אחד. אם רוצים להקים מקוואות, הסוכנות הייתה יכולה להקים גם קודם. זה לא קשור אלינו.

משה, תודה.

אתה גם אוסר עליהם לטבול במקוואות האלה וגם לא רוצה להקים להם מקוואות?

- - - שיבנו. חצי מהמקוואות בארץ הם פרטיים.

משפט אחרון לגבי הנושא של חדו"ש.

לא, לא, לא. לא צריך. תודה, חברת הכנסת זנדברג, מספיק.

בחדו"ש יש - - -

לא צריך. משה, לא צריך. משה.

אז אני אגיד אחרי ההצבעה.

אחרי ההצבעה.

וכדאי לכם לשמוע.

מאה אחוז. הקראה, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, לפני שאנחנו ניגש להקראה אתם צריכים להחליט במספר נקודות שעלו במסגרת הדיון והיינו רוצים גם להגיד ממש בקצרה. ראשית, לגבי בנושא הפגיעה שנטענת בשלטון החוק ומה שקוראים "חוק עוקף בג"ץ". תפקידה וסמכותה של הכנסת היא לחוקק חוקים. גם נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, קבע שהכנסת יכולה ורשאית ולעתים אפילו חייבת לתקן פסיקות שלא נראות בעיניה, כמובן בכפוף למגבלות חוקתיות כאלה ואחרות. אבל המילים "חוק עוקף בג"ץ", כשלעצמן אין בהן כל גנאי. להפך, זה אפילו תפקידה של הכנסת לעשות את זה כשצריך. כמובן, בכפוף למגבלות חוקתיות כאלה ואחרות כשזה מתבקש.

לגבי הצעת החוק – הצעת החוק, כפי שהיא מונחת בפניכם, ניתנה עליה העמדה של היועץ המשפטי לממשלה כאשר נלווית אליה הצעת הפשרה שהציג חבר הכנסת - - -

זו לא הצעת פשרה.

הם התפשרו אתי.

כאשר מצטרפת אליה הודעתו של חבר הכנסת ביטן.

כולל בנייה של כותל חדש. יש כבר תורמים.

חבר'ה, זאת לא ישיבת סיעה של דגל התורה עכשיו. אתם מפריעים ליועץ המשפטי. מספיק. תמר זנדברג, תמר זנדברג. חברת הכנסת זנדברג, אני מבקש ממך, אל תפריעי לי. בבקשה.

כאשר מצטרפת אל הצעת החוק העומדת בפניכם הודעתו של חבר הכנסת ביטן בשם הממשלה, מוקהים מאד הקשיים החוקתיים שעלולים להידבק בה, אם היא הייתה עומדת כשלעצמה. ולכן, הפתרון המוצע בצד הצעת החוק הוא חיוני לכך שהצעת החוק תעמוד במבחן משפטי והקשיים החוקתיים שיש בה יפחתו במידה משמעותית.

אז אתה מודה שיש קשיים חוקתיים.

בהצעת החוק יש קשיים חוקתיים אבל הפתרון שמוצע בהודעתו של חבר – קודם כל, אני לא חושב שאני פה במודה ולא מודה.

סליחה. אבל ציינת את זה וזה לא נאמר קודם בצורה מובהקת.

יש לנו יועץ משפטי מקצועי ואני מבקש לא להכניס אותו לעניין הפוליטי.

אבל יש קשיים חוקתיים.

ישראל, רק שנייה.

אתם עושים את זה פוליטי.

חברת הכנסת פארן, מספיק.

שאלתי שאלת הבהרה.

אין שאלות, אין שאלות.

כשהצעת החוק היא בד בבד עם ההודעה של חבר הכנסת ביטן, כפי שאמרתי, מוקהים מאד עוקציהם של הקשיים החוקתיים והם פוחתים במידה ניכרת.

לגבי ההצעה עצמה, עלו במהלך הדיון מספר שאלות שהייתי רוצה להתייחס אליהן. הנושא הראשון הוא לגבי שיקול דעתה של מועצה דתית שלא להתקשר. מספר חברי כנסת הוטרדו מהשאלה שאין בהצעה תבחינים וקריטריונים להפעלת שיקול דעתה של המועצה הדתית. בהקשר הזה, כפי שאמר נציג היועץ המשפטי לממשלה, חלים על המועצה הדתית כל כללי המשפט המנהלי. ולכן עליה לפעול בסבירות, בשוויון, בהגינות ולא בשרירותיות. ולכן אין צורך באמירה מפורשת בהקשר זה, אם כי לעניין החשש שעלה בנושא קניית השירות, אכן יש אפשרות בגלל החשש שקניית השירות הזאת תיחשב כהתקשרות בהסכם, ובהחלט יש חשש כזה. כפי שאמר נציג משרד המשפטים, יש אפשרות לשקול חידוד של העניין הזה. יש לי גם כמה רעיונות איך לעשות את זה, אבל אפשר לעשות את זה במהלך הדיונים בקריאה השנייה והשלישית. אני מציע לכם, חברי הכנסת, לכלול בדברי ההסבר אמירה מפורשת שתאמר שאין פה התייחסות לנושא של הטובלים והטובלות שרוכשים את השירות. אם יהיה צורך, נכניס את זה.

נושאים נוספים שעלו וצריכים את התייחסותכם כי הם לא מופיעים בנוסח כרגע – העלה חבר הכנסת גפני את הנושא של דחיית התחילה בתשעה חודשים. אני מבין שיש על זה הסכמה.

חבר הכנסת גפני העלה נושא נוסף שהוא נושא הרשויות המקומיות. הייתי מבקש לשמוע את עמדת משרד המשפטים אם יש הסכמה לעניין הזה.

אנחנו לא חושבים שיש מקום להוסיף את הרשות המקומית.

לא, לא, רק שנייה. אמרתי שתשבו אחרי זה ותשנו את הנוסח הזה גם. זה לא נושא חדש. זה fine tuning של ההצעה וזה בסדר.

ברגע שזה לא כלול בקריאה הראשונה, זה ייחשב - - -

אין בעיה, אין בעיה. בסדר. תתקדם.

לבסוף הייתי רוצה לומר שההצעה, כפי שהיא מונחת בפניכם, שונה מההצעה שהייתה במתכונת כפי שאושרה בדיון המוקדם. כדי להבהיר, אין בכך שום בעיה משום שבקריאה בדיון מוקדם אין בחינת נושא חדש ולכן אין מניעה שתאשרו את הצעת החוק במתכונת החדשה, כפי שהיא מוצעת בפניכם. אנחנו רואים עין בעין את הדברים עם היועץ המשפטי לממשלה בהקשר הזה ומבחינת הנושאים החוקתיים והאחרים, עמדתנו זהה בהקשר הזה.

מאה אחוז, תודה רבה. רוני, בבקשה.

הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – הסדרת השימוש במקווה טהרה), התשע"ו-2016. הוספת סעיף 6ב.

1. בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971, אחרי סעיף 6א יבוא:

6ב. הסדרת השימוש במקוואות טהרה.

(א) בסעיף זה –

"מקווה טהרה" – מקום מקורה בהחזקת מועצה דתית שמיועד לטבילה לצרכי טהרה או גיור.

(ב) מועצה דתית רשאית שלא להתקשר בהסכם לשם שימוש במקווה טהרה, וזאת על אף שהתקשרה בהסכם כאמור עם המדינה או עם רשות מרשויותיה.

2. תחילה. תחילת החוק כתשעה חודשים מיום פרסומו.

תודה רבה.

לא מוסיפים רשות מקומית?

אני כרגע לא נכנס לזה. מי שירצה אחרי זה, שיטען מה שירצה. אין שום בעיה. אם צריך להביא, אני אביא את זה גם לוועדת הכנסת. אין שום בעיה.

רבותי, אני רוצה להביא את הצעת החוק להצבעה, כפי שהוקראה עכשיו. מי בעד ההצעה כפי שהוקראה? גם את התשעה חודשים.

הצבעה

בעד הצעת החוק – 7

נגד – 4

נמנעים – אין

הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – הסדרת השימוש במקווה טהרה), התשע"ו-2016 נתקבלה.

ההצעה עברה. תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:25.