הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 110

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, ח' בסיון התשע"ו (14 ביוני 2016), שעה 12:00

סכנה להפסקת השירותים הניתנים לעולים בנתניה

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

מרדכי יוגב

יוליה מלינובסקי

קסניה סבטלובה

יואל רזבוזוב

רוברט אילטוב

עליזה לביא

סיון להבי - סגן מנהל המינהל לשלטון מקומי, משרד הפנים

מאיה שריר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

ולדימיר שקלאר - מנהל אגף בכיר לקליטה בקהילה, משרד העלייה והקליטה

נחמיה חתוכה - מנהל מחוז ת"א והמרכז, משרד העלייה והקליטה

מרינה שוורץ - ס' מנהלת מרחב נתניה והשרון, משרד העלייה והקליטה

מרים פיירברג - ראש עיריית נתניה, עיריית נתניה

שלמה שולמן - עוזר ראש העיר, עיריית נתניה

אבי בן חמו - מנכ"ל, עיריית נתניה

אליאס מהרי - מנהל מוקד קליטה, עיריית נתניה

גרש פישמן - חבר מועצה, עיריית נתניה

ג'ורג' דובין - ראש מנהלת הקליטה, עיריית נתניה

עופר רוזנבאום - יועץ, עיריית נתניה

דוד רוזלו - מגשר בין תרבותי, נתניה

פרדריק פשטר - פרויקטור, עמותה לחינוך בלתי פורמלי, עיריית נתניה

רוני אקלה - מנכ"ל, הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל

אסתר בלום - מנהלת מועצת ארגוני עולים

אבי זאנה - מנכ"ל, עמי ישראל

מיכאל בן סעדון - מנכ"ל, ארגון קעליטה-עמותות הפועלות למען עולי צרפת

ניתאי - ארגון לתת

דוד דהאן - יו"ר ודובר הארגונים החברתיים בכנסת

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

מרב תורג'מן

דנה גורדון שושני

ס.ל., חבר המתרגמים

סכנה להפסקת השירותים הניתנים לעולים בנתניה

צהריים טובים לכולם, ברוכים הבאים לוועדת העלייה והקליטה והתפוצות. אנחנו מקבלים בברכה את ראש העיר נתניה, גב' מרים פיירברג, גם מנכ"ל העירייה וחברי מועצת העיר, ג'ורג', הממונה על העלייה והקליטה וגם אחרים. אנחנו גם מקבלים בברכה את חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. היא מצטרפת אלינו לוועדה כחברת ועדה, ברוכה הבאה. רוברט, אתה נשאר איתנו?

אני נשאר לדיון בוועדה, אני לא חבר ועדה כבר הרבה זמן. אבל אני תמיד איתכם.

גם חבר הכנסת יואל רזבוזוב נמצא ונמצאים גם נציגי משרדי הממשלה. חבר הכנסת רזבוזוב, חבר הוועדה, הוא תושב נתניה, אז יש לנו גם פרוטקציה.

גם רוברט.

לא ידעתי.

והכול זה ילדים שאני גידלתי. את שניהם.

גם מנהל אגף משרד הקליטה, ד"ר ולדימיר שקלאר.

הם היו חברי מועצת עיר שניהם.

גם סגן ראש עיר.

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא החלטת עיריית נתניה להפסיק את השירותים החברתיים והחינוכיים הניתנים לעולים חדשים המתגוררים בתחומה. כולנו יודעים מה ההשלכות של הפסקת השירותים בתחומים אלה. הדבר עלול להביא להידרדרות מיידית במצבן של המשפחות הזכאיות לסיוע. גם בדיון בשבוע שעבר הבעתי את מחאתי בנושא, כך שעם כל הצדק וטענותיה של עיריית נתניה זה לא מוצדק שהעולים החדשים הם אלה שייפגעו.

הנושא הכולל של ערי עולים הוא סוגיה מורכבת וסבוכה גם פוליטית, כפי שאני למדתי. בדומה לנושא הטבות המס ליישובים, בהתאם לפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין) משנת 1938 הסמכות להכרזה על עיר עולים נתונה בידי שר הפנים לאחר התייעצות עם שר האוצר. ההכרזה הראשונה הייתה בשנת 1956, מאז תוקנה ההכרזה מספר פעמים בודדות, כשהאחרונה בהן היא לפני למעלה מ-25 שנים.

ההכרזה כבר אינה רלוונטית ומדובר בעיוות וחלוקת משאבים בדרך שאינה הוגנת וראויה. אני קורא לממשלה לתקן את העיוות הזה. גם ועדת הכספים קיימה דיונים בסוגיה וקראה לממשלה להסדיר את הנושא בדחיפות. גם בית המשפט העליון, במסגרת העתירה שהוגשה על ידי עיריית נתניה, ביקש להביא את הסוגיה בפני הממשלה להכרעה.

עם זאת ואולי דווקא בשל כך שעיריית נתניה היא עיר קולטת עלייה, שאחוז נכבד מתושביה הם עולים חדשים והיא עיר למודת ניסיון בכל הקשור בטיפול בעולים אני חושב ומצפה שהיא לא תילחם את מלחמתה הצודקת על חשבון העולים החדשים, אלא תמשיך לתת את השירותים החשובים לעולים חדשים ובדרך הטובה ביותר. אני מבטיח להמשיך ולסייע ככל שביכולתי לעיריית נתניה לפתור את הסוגיה ובכלל להסדיר את כל נושא ההטבות לערי עולים. כפי שאמרתי בדיון הקודם בכוונתי לכנס ישיבה משותפת לוועדת העלייה ולוועדת הפנים בהשתתפות שר הפנים בתקווה שהנושא יוסדר. כמובן שאם נראה שאין התקדמות ממשית בנושא אגיש הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין) ואציע הסדר שונה.

אנחנו נשמע קודם מראש העיר נתניה ולאחר מכן גם חברי הכנסת יתייחסו, אלא אם כן יש מחברי הכנסת שרוצים להתייחס לפני ראש העיר.

לא, קודם ראש העיר.

אז אני מזמין את כבוד ראש העיר, נשמע מה גרם להחלטה הזו.

קודם כל קצת רקע, כי לא כולם יודעים מה המשמעות של הכרזה על עיר כעיר עולים. קיימת שונות גם בין הערים שהוכרו כערי עולים, מימי תרפפ"ו, אבל נתניה קלטה עלייה מאז היווסדה, משום מה היא לא הייתה ברשימה. כמו שאמרת, אולי סוגיה מורכבת, מסובכת, פוליטית, יכול להיות שגם אז מסיבה פוליטית מי שהיה ראש העירייה אז, עובד בן עמי, לא היה במפלגה הנכונה ולכן החליטו שלמרות שנתניה קלטה את המעברה הכי גדולה שהייתה במדינה, מעברת שבות עם, היא לא הוכרה בעבר כעיר עולים.

אני רוצה להסביר קודם כל את המשמעות. המבחין שמוגדרת כעיר עולים לעיר שאינה מוגדרת כך זה בתשלום המסים שהמדינה משלמת עבור המוסדות שלה, כלומר עבור מס הכנסה ומע"מ וכל השירותים האחרים שהמדינה נותנת ברשות המקומית ומחנות צבא. מה שקורה שבערים שהוגדרו כעיר עולים הם מקבלים 100% מסים ובערים שלא הוגדרו כעיר עולים מקבלים רק שליש מהתשלום, כ-33%, משהו כזה.

מה שיוצר גם את ההבדל בעצום בין הערים, כשעיר אחת מקבלת למעלה מ-100 מיליון ואחרת כ-5 מיליון, גם אלה שהוכרו כעיר עולים, השונות הזאת נובעת בעיקר בשל ההימצאות של מחנות צבא בתחום המוניציפאלי של אותה רשות. לכן למשל רמת נגב ריפמן, ראש המועצה, מקבלים 46 מיליון שקל בשנה. אני לא יודעת כמה עולים מברית המועצות ומאתיופיה הם קלטו, אני רק יודעת שהם מקבלים 46 מיליון שקל בשנה.

יש שם פחות מ-8,000 תושבים.

כן, זה אפילו פחות משכונה אחת בנתניה, מהשכונה הכי קטנה בנתניה. כמובן 46 מיליון, ירושלים 140 מיליון, באר שבע 104 מיליון, כפר יונה, שהיא פחות משכונה בנתניה, נדמה לי שהם מקבלים 9 מיליון. נתניה אפס. לכן יש גם את ההבדלים העצומים האלה, מה שמסביר למשל את העובדה שרמת השרון מקבלת 17 מיליון שקל בשנה. אנחנו גם רואים, יש מקומות, אשקלון 11, אילת 12, אשדוד 9 מיליון, האם יש מחנות צבא או אין מחנות צבא, כאשר ללא ספק אין שום קשר בין הימצאות של מחנות צבא לבין נושא של קליטת עלייה, אבל זה מה שיוצר גם את השונות בתוך הערים עצמן.

אני רוצה לומר שהממשלה משלמת, לפי הנתונים של 2014, 930 מיליון שקל מסי ארנונה, מה שנקרא, מתוכם 623 מיליון לערי עולים. כלומר שני שליש ממה שהמדינה משלמת ארנונה עוברים לאותן ערים ומועצות אזוריות שמוגדרות כעיר עולים או מועצה שקולטת עלייה. זה מסביר גם את השונות.

כשאני פונה היום וכשפניתי בתחילת הקדנציה הראשונה למנכ"ל משרד הפנים דאז ואנחנו מדברים על התחלת 99', זה היה מר אפרתי, מאז ועד היום אני שומעת כל הזמן את המשפטים, יש נוסחאות, יש קריטריונים, יש אמות מידה, יש עכשיו קולות קוראים ויש עכשיו קולות יוצאים ויש קולות שקטים. בקיצור המדינה מאוד מסודרת, היועצים המשפטיים מאוד מקפידים על הסדר, אבל כולם ישנים טוב מאוד בלילה כשעיר אחת מקבלת כל שנה מענק מדינה, כי אין לי שום שם אחר לקרוא למה שמקבלת רמת השרון, החתך הסוציו האקונומי אחד הגבוהים במדינה, מקבלת מענק מדינה 17 מיליון שקל וזה לא משנה איך קוראים לזה, בסופו של דבר היא מקבלת מהמדינה מה שאנחנו לא מקבלים, שזה 17 מיליון שקל.

זה גם מבחין בין ערים שכן קולטות עלייה ומוגדרות כערי עולים ומחדד עוד יותר את העוול הנוראי לגבי ערים שהן כן קולטות עלייה ולא מוכרות כעולים. מבחינתנו בסך הכול מדובר ב-5 מיליון שקל בשנה, זו כבשת הרש, כי אין לנו מחנות צבא. שתבינו, כפר יונה 8 מיליון, כל נתניה 5 מיליון, אבל גם את ה-5 מיליון האלה אנחנו לא מקבלים כי אנחנו לא מוגדרים כעיר עולים.

אצלנו אותם 5 מיליון זה בקושי שיפוי של 20%, אפילו פחות מ-20%, על הוצאה בפועל, כאשר הערים האחרות, זה בכלל מענק, זה מתנה מהמדינה. כלומר אצלנו במקרה הטוב זה היה משפה על חלק מההוצאה בפועל, אצלם הם מקבלים מה שנקרא אריאלה ממפעל הפיס מתקשרת וכל שנה נותנת להם מיליוני שקלים ומחלקת.

כדי לסבר את האוזן עד כמה זה הזוי, שרת הקליטה החדשה שלנו, אנחנו מאחלים לה הרבה הצלחה, מספרת לי שהיועצת המשפטית שלה ניסתה לבדוק קצת את הסוגיה, אז אמרו לה, כנראה הסבירו את זה בצורה קצת שונה, אבל אמרו לה 'יש ערים שהתרגלו לקבל, אז אי אפשר לקחת להם, ויש ערים שהתרגלו לא לקבל'. כלומר אותו חמור שהרגילו אותו לא לאכול, בסוף גם הוא מת. אז גם נתניה החליטה יום אחד שאם היא לא מוגדרת עיר עולים אז היא לא צריכה אולפן, כי עיר שאין בה עולים לא צריכה אולפן, וכשבעיר אין עולים היא לא צריכה מִנהלת קליטה.

אבל אני רוצה לתקן אותך, מר נגוסה, שאנחנו לא פגענו בשלב הזה, לא בחינוך ולא ברווחה. זה בשלב הבא. בשלב הזה הפגיעה היא אך ורק בשירותים הייחודיים שעיריית נתניה מגישה לאוכלוסיית העולים במסגרת מִנהלת הקליטה שאנחנו מפטרים את העובדים על שלוחותיה ובנושא של האולפן שאנחנו סוגרים. כשעיר לא קולטת עלייה אני לא חושבת - - - שיפתחו את האולפן ברמת השרון, יש שם קליטה מסיבית של עולים חדשים, גם מרוסיה, גם מצרפת, גם מאתיופיה. אז אין ספק ששם צריך אולפן, אצלנו לא צריך.

איפה? ברמת השרון?

ברמת השרון למשל, כן.

למיטב ידיעתי אין - - -

אז אני בכוונה אומרת את זה. אני מחדדת את הדברים, כי זה בוודאי הזוי.

הבנתי.

אני רוצה לומר לכם שנתניה היא עיר קולטת עלייה מאז היווסדה, אמרתי, המעברה, אבל גם בשנות ה-80, למי שלא יודע את הרקע שלי, אני כבר בגיל צעיר מאוד התחלתי לעבוד כעובדת סוציאלית בעיריית נתניה, מכירה היטב את המבנה הסוציו אקונומי של העיר. בשנות ה-80 בנו את שכונת אזורים, בנו אותה גם כן בצורה שגויה, בלי שטחים חומים, ואכלסו שם עולים שהגיעו באותה תקופה, בעיקר העלייה בשנות ה-80 מקווקז, מגרוזיה, ממקומות אחרים באסיה ואחר כך הגיעו לשם גם העלייה של 'מבצע משה' ואחר כך גם 'מבצע שלמה', ויש לנו את מספר יהודי אתיופיה הגבוה ביותר במדינת ישראל. על זה אין חולק, למעלה מ-16,000 עולים.

כשאנחנו מדברים על עולים חדשים יש הבדל בין העולים שמגיעים לירושלים, שמגיעים לתל אביב, מגיעים לרעננה ומגיעים לנתניה. גם כאן יש התפלגות שונה של המצב הסוציו האקונומי של העולים החדשים. העולים החזקים יכולים להרשות לעצמם לרכוש דירות במקומות יוקרתיים עם עלות גבוהה של יחידות דיור ובנתניה מגיעה האוכלוסייה שהיא אוכלוסייה קשת יום. אף אחד לא יספר לי שבבת אחת עיר גדלה ב-65,000 עולים כאשר רובם מתפקדים בחתך סוציו אקונומי נמוך וכאשר יש עיר שמתווספת אליה אוכלוסייה בדרך כלל יש התפלגות נורמלית של חזקים, בינוניים וחלשים, אבל בבת אחת להכניס לעיר למעלה מ-16,000 אנשים שאין להם שקל כדי לקיים את עצמם, זה ללא ספק התפלגות שהיא לא התפלגות רגילה וההתפלגות הזאת בסופו של יום, ככל שאדם הוא חסר אמצעים, כך הוא צורך יותר שירותים, כי אז הוא צריך יותר שירותי חינוך כדי שלילדים תהיה, וראוי שיהיה כך, נקודת זינוק שווה לכל ילד אחר שנולד בארץ. גם שירותי הרווחה, מטבע הדברים המשפחות הללו חסרות האמצעים הכלכליים הן אלה שצורכות את שירותי הרווחה, הן אלה שמקבלות את הפטור מתשלום מסים על פי חוק ואנחנו אחת הערים שפוטרות על פי חוקים שהכנסת חוקקה למעלה מ-110 מיליון שקל הנחות ממסים.

העלות לנתניה על העלייה מגיעה, ויש לנו רשימות כאן, ללמעלה מ-39 מיליון ₪ בשנה. העלייה מברית המועצה שהגיעה היא הגיעה בחלקה הגדול אוכלוסייה מבוגרת, שלחלקם היינו צריכים לדאוג להשמתם במסגרות חוץ ביתיות. אז אם ילד במעון יום או ילד נכה או אדם מבוגר, העירייה נושאת ב-25% מהעלות שלו במסגרת שהוא נמצא בה, גם אם הוא יום אחד בנתניה. כלומר אדם מבוגר שהגיע לנתניה והיו צריכים לסדר אותו במוסד סיעודי או במוסד של אנשים מבוגרים או במסגרת של נכים, או בכל מסגרת אחרת, העירייה מראש מחויבת ב-25%, מה שתושב רעננה פטור לחלוטין משום שבדרך כלל אוכלוסייה חזקה משלמת עבור השירות הזה והיא לא נזקקת שמשרד העבודה והרווחה יהיה זה שישלם את השירות וכשהמשרד משלם אז מטבע הדברים 25% מההוצאה זה באחריות הרשות המקומית.

אני רוצה לומר לכם שבתחילת הקדנציה הראשונה ידעתי רק על רמת השרון, לא ידעתי שיש למעלה מ-60 ערים ומועצות שמוגדרות כערי עולים. כשפניתי אז לאפרתי הוא אמר לי 'תילחמי ברמת השרון, להם יורידו, לך לא ייתנו' ואז אמרתי שהמטרה שלי היא לא להוריד לאף אחד, המטרה שלי היא לקבל את מה שאני זכאית לקבל, את המעט, את כבשת הרש אני זכאית לקבל. בסופו של יום זה לא עזר.

אני רוצה רק לומר לכם, בבית המשפט, בבג"צ, שאלה השופטת איפה הייתה נתניה, אז נתניה הייתה, ואני מדברת על כתובים, אני לא מדברת על שיחות בעל פה ועל פגישות שלא תיעדתי אז, אני מדברת על מכתבים שמתועדים. ב-2005 הייתה פנייה לשר פינס, שר הפנים, ולשר האוצר אולמרט. ב-2005 עוד פנייה לאולמרט, בסוף 2005, אחרי שפניתי ב-2004 למבקר המדינה וסיפרתי לו את אותם פרטים שאני עכשיו מתארת בפני הוועדה ואת העיוות הנוראי ואת חוסר הצדק המשווע, פרסם מבקר המדינה דוח נוקב ואמר שצריך להתייחס לנתניה לעיר עולים והיא לא מוגדרת כזאת למרות המדדים הגבוהים בקליטת עלייה בעיר.

אנחנו מדברים על 2005. כך שאם אתה מדבר על כך שנתחיל ונדאג ונעשה, אז אנחנו כבר שבענו הבטחות ומאמצים. יותר מדוח מבקר המדינה ב-2005 ומאז מדינת ישראל לא נקפה אצבע כדי לפתור את הבעיה וכולם ממשיכים לישון בשקט באותה מדינה שעל כל דבר צריך קריטריון ונוסחה ולא סוטים ימינה ושמאלה ממנה, אותה מדינה, אותם קברניטים, אותם יועצים משפטיים ישנים בשקט כשהם יודעים שמתבצע כאן עוול לא באלפי שקלים, אלא בעשרות ומאות מיליוני שקלים.

ב-2006, בתחילת 2006, נפגשתי עם מנכ"ל משרד האוצר יוסי בכר, במהלך 2006 עם שר האוצר, עוד פעם אולמרט, ועם סגנית שר הפנים רוחמה אברהם, ב-2006 עדיין שוב עם אולמרט, שאמר שהוא הפנה את הפנייה שלנו לשר האוצר הנכנס, הירשזון, במאי 2006 להירשזון, ביולי 2006 לעובד יחזקאל, עוזר ראש הממשלה, ביולי 2006 למנכ"ל משרד ראש הממשלה, רענן דינור, בינואר 2009 לאריה בר, מנכ"ל משרד הפנים, בינואר 11' פגישה עם חבר הכנסת דני דנון, יושב ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, ביולי 2011 אצל עורכת דין אסנת מנדל, בקשה להגיש בג"צ, בסופו של דבר גם הייתה פגישה בעניין הזה, ב-31 באוגוסט 2011 פגישה עם עורכת שרית דנה, המשנה ליועצת המשפטית, בדצמבר 2011 פגישה שוב אצל מנהלת מחלקת הבג"צים. לצערי אני צריכה לבקש להגיש בג"צ נגד המדינה, אני צריכה אישור, וזה כבר הזוי, ולא קיבלנו אישור להגיש בג"צ.

בפברואר 12' שר הפנים ישי, ב-1 בפברואר עוד פעם עורכת דין אסנת מנדל, ב-15 בפברואר עוד פעם אסנת מנדל, ב-17 בפברואר שר הפנים ישי. ביוני 13' פורסם דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת לעניין עיר עולים, ביוני 13' דיון בוועדת הקליטה והתפוצות של הכנסת, ב-3 באפריל 14' פגישת עבודה עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר. דרך אגב, עם הראל לוקר נפגשתי לפחות שלוש פעמים בנושא הזה. עם ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגשתי שלוש פעמים בנושא הזה, זה לא מצוין כאן. עוד לפני פסח צלצלתי לראש הממשלה ואמרתי לו שאנחנו לא נמשיך לשתוק על העיוות הזה.

ב-28 ביולי 2014 מבקר המדינה ועוד פעם ב-14' הוגש בג"צ, ב-15' פנינו לשר האוצר, לכחלון, ב-15 בספטמבר ליושב ראש ועדת הכספים, באוקטובר ליועצת המשפטית של ועדת הכספים, ב-30.10 עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה החדש, אלי גרונר, וכמובן ב-5 בנובמבר 15' שר האוצר, שר הפנים, יושב ראש ועדת הכספים, מנכ"ל משרד ראש הממשלה. בקיצור צדק נוסח מדינת ישראל. אני כבר לא מדברת על 2016, זה אתם כבר יודעים, שהוגש בג"צ והיו דיונים גם בוועדת הכספים וגם בוועדת הקליטה.

אני חושבת שמה שהקראתי כאן זה חוץ משיחות טלפון וראיונות בתקשורת, כשהצפתי את הנקודה הזו. אין מישהו באוצר שלא מכיר את הסוגיה הזאת, הפקידות הבכירה באוצר והפקידות הבכירה במשרד הפנים מודעות היטב לעיוות הזה ומה שקרה זה, אני לא דיברתי גם על גדעון סער, היו לי אין סוף פניות לגדעון סער, משום מה זה לא נרשם כאן. גדעון סער ב-2014 הבטיח לי שיהיה מה שלא יהיה, כן נוגדר כעיר עולים, לא נוגדר כעיר עולים, אנחנו נקבל את אותם 5 מיליון שקל שאנחנו זכאים להם ב-2014. לא קיבלנו אותם ב-2014 ולא קיבלנו אותם ב-2015 ואני גם לא רואה את זה ב-2016.

מבחינתי כל הסיפור של הנוסחות, מדינת ישראל פותרת בעיות עצומות, מדינת ישראל יודעת לחלק מיליארדים בהסכמים קואליציוניים, מדינת ישראל יודעת לפתור הבוקר את הבעיה של בית חולים ב-3 מיליון שקל כשהיא רוצה, מדינת ישראל יודעת, נדמה לי שאפילו התפרסם עכשיו, שהאוצר סיים בעודף של כמיליארד שקל. כשהמדינה רוצה היא יודעת לתת פתרונות, כשלא רוצים אין פתרונות. אנחנו בעצם שק האגרוף במשחק שקיים בין משרד הפנים למשרד האוצר. משרד הפנים לא מוכן לפגוע בערים שכבר יש להן ומשרד האוצר לא מוכן להוסיף ערים, אלא הוא טוען שלכל הסיפור הזה כבר אין טעם, ערים שהוגדרו בעבר כעיר עולים אינן ערי עולים יותר ולצכן צריך לפתוח את הסיפור הזה מחדש ולעשות חלוקה לפי קריטריונים אחרים, משרד הפנים מתנגד ואנחנו באמצע.

אמרתי במשך שנים, זה לא מעניין אותי המאבק בין משרד הפנים למשרד האוצר, אותי מעניין שתוסיפו אותנו לרשימה, תיאבקו אחר כך, נהיה אנחנו בתוך העניין, אבל אל תיאבקו כשאנחנו בחוץ. וזה מה שקורה, אנחנו בחוץ ורק שוב אני חוזרת, לסבר קצת את האוזן על הנתונים, העלות לעיריית נתניה, כולל אובדן הכנסה, 39 מיליון שקל בשנה, ולעומת זאת ערים שזכו, אני לא אתן לכם את כל הרשימה, אבל ב-2014, לפי המחקר של הכנסת, הנתונים שלכם, באר שבע 104 מיליון, רמת השרון 17 מיליון, ירושלים 140 מיליון, טירת הכרמל 14 מיליון, כפר יונה 9 מיליון, מועצה אזורית ברנר 16 מיליון, רמת נגב ריפמן 46 מיליון, אשדוד 9 מיליון, אשקלון 11 מיליון, אילת 12 מיליון ומקומות שיש להם 19,000 תושבים. זה פשוט הזוי, לנו יש שכונות של 30,000 תושבים.

העולים נמצאים במספר רב של שכונות שהחתך הסוציו אקונומי שלהן הוא 4. נתניה, עם כל החיזוקים שאנחנו עשינו ועם כל קרית השרון ועיר עולים ורמת פולג אנחנו עדיין בחתך סוציו אקונומי 5 בגלל העובדה שיש לנו אוכלוסייה קשת יום שאנחנו מחבקים אותה, אנחנו מסייעים לה, אנחנו גאים בעובדה שאנחנו עיר קולטת עלייה, אנחנו מעולם לא פגענו, אלא להיפך, עשינו הכול, העיר שקטה ומתנהלת למופת ואנחנו מגשימים את החזון הציוני שלשמו הוקם הבית היהודי בארץ ישראל של קליטת עלייה.

אבל אנחנו לא מוכנים שתושבי נתניה יסבסדו את הים. כולם נחמדים, הים חינם, מי משלם עבור שמונה סוכות מציל? מי משלם 22 מיליון שקל? לא תושבי כפר יונה שמתרחצים בחינם, לא תושבי אבן יהודה שמתרחצים בחינם, לא תושבי רעננה שמתרחצים חינם ולא תושבי כפר סבא שמתרחצים חינם. אנחנו משלמים, משלם המסים הנתנייתי ששר הפנים, בצדק רב, רוצה לפתוח את החופים, אבל כולם לארג'ים על חשבון התושבים שלי. לנו אין הכנסה של 90 מיליון שקל שיש לאשדוד מהים. לא תחנות כוח ולא נמל ולא מרינות, אין לנו שום דבר, אין לנו הכנסה של שקל בים, מה שיש לנו זו הוצאה של 22 מיליון שקל שאנחנו מסבסדים את כל הפריפריה מסביב. אז שם לא מסייעים לנו.

במועצות הדתיות לקחו את אשדוד העשירה ולקחו את אשקלון ולקחו את באר שבע והחריגו אותם. הם משלמים רק 60% מהעלות של המועצה הדתית, נתניה וחדרה 75%, למה? ככה, כי לא היה מספיק כסף אז את נתניה וחדרה החריגו. דיברו איתי על מה שהיה לפני מלחמת 'צוק איתן', תזכרו שבנתניה היו שש שנים של פיגועי טרור קשים ונתניה לא קיבלה שקל על הדבר הזה ועל אובדן הכנסה ועל מה שעברו הסוחרים שלנו ועל הפגיעה בתושבים שלנו. שש שנים של פיגועים כשגדול בהם היה במלון פארק. לא היה פיגוע עם כל כך הרבה נפגעים וטוב שגם לא יהיה לעולם, מה שאנחנו חווינו בערב ליל הסדר במלון פארק בנתניה. חוץ ממעלית לים שעזר לנו במיליון דולר אז אריק, שגם ככה 40% היינו אמורים, על זה גם היה דוח מבקר המדינה. זה מה שעיריית קיבלה על שש שנים של פיגועים. אף אחד לא דאג לשפות אותנו כמו שדאגו לשפות יפה מאוד את ערי הדרום ואת ערי הצפון כשהיו אותם מקרים קשים, שלבנו איתם. אבל גם אנחנו קיימים והאזרחים שלי הם לא אזרחים סוג ב' במדינה.

אני מבקשת שמכאן תצא קריאה, שוב, לראש הממשלה, לכל שרי הממשלה, לכנסת, לכל רשויות החוק, למשרדי הממשלה, תתקנו את העוול ההיסטורי הזה ואני רוצה לציין שבמעט הזה שיש לנתניה, אנחנו הפסדנו 145 מיליון שקל. באר שבע, בתקופה הזאת קיבלה למעלה ממיליארד שקל. אז בסדר, צריך לחזק את באר שבע, ראש הממשלה גם דאג להם שיהיו עיר סייבר. אני חושבת שזה בסדר גמור, אבל זה שאנחנו חצי שעה מתל אביב לא פותר לנו את הבעיה של 17 שכונות מצוקה שהחתך הסוציו אקונומי שלהן הוא 4 ואפילו פחות מזה. אז אני חושבת שמספיק, אנחנו לא מסוגלים לספוג יותר. כל אותם גורמים שישנו בשקט עד עכשיו לא יישנו יותר בשקט.

אני מדגישה, לא פוגעים בשירותי החינוך, לא פוגעים בשירותי הרווחה, פוגעים רק באותם שירותים שהם פרופר עוסקים בקליטה. לצערי זה 55 עובדים שהולכים הביתה, שחלקם גם כן עולים חדשים. לבי איתם, אבל כנראה שזו הדרך שהמדינה - - - אני נכנסתי ב-99', ואז הייתה העלייה הגדולה, סליחה, העלייה הגדולה הייתה ב-89' אז הייתי מנהלת מינהל החינוך בעירייה, אנחנו היינו צריכים להוסיף בבת אחת, בלי להתכונן, בלי משרד החינוך, 21 מבנים טרומיים כדי לתת מענה מיידי לתוספת התלמידים שהתווספה בבת אחת לעירייה לקראת חודש ספטמבר. 21 מבנים טרומיים אז הצבתי. אנחנו עיר שבאמת קולטת עלייה, באמת מתמודדת. דרך אגב, עד היום אף אחד לא החזיר לנו את הכסף של אותם מבנים טרומיים שהצבנו, כמו שלא החזירו לנו את שאר הכספים.

תושבי נתניה מחבקים את העולים, שמחים בעובדה שיש לנו עולים, תושבי נתניה ידועים כאנשים חמים, כאנשים שמקבלים כל מי שמגיע לעיר באהבה רבה, אבל לתת להם גם עונש על זה שהם כל כך בסדר זה כבר בלתי נסבל.

אם אפשר התייחסות נוספת למה שראש העיר פירטה פה באריכות. אני בשבוע שעבר הייתי כאן בשתי הוועדות, גם בקליטה וגם בוועדת הכספים, פגשתי אותך. בוועדת הקליטה אחד הדברים ששמעתי, שבאתי והסברתי בהמשך למה שפירטה פה מרים, זה שבאנו ועשינו את ההשוואה המאוד מאוד נקודתית בינינו לבין רמת השרון ואמרתי שאנחנו קולטים עלייה ורמת השרון לא ואז אני לא זוכר מי קפץ ואמר שגם רמת השרון קולטת עלייה, אז הלכתי ובדקתי. רמת השרון ב-2015 באמת קלטה עלייה, הגיע עולה חדש אחד.

זה המון. והוא בטח עשיר.

היא קיבלה 17 מיליון. נתניה באותה שנה, ב-2015, כל מה שאני אומר זה נתונים של משרד הקליטה לא שלנו, 3,467 - - -

אני זוכר שאותו בן אדם מהסוכנות אמר אחד.

אוקיי, אז אני מציין את זה לפרוטוקול. זה חשוב לי מאוד. זה עיוות.

אני חושבת שכדאי להדגיש את מה שאמרת, שרק ב-2015 3,467 עולים והשנה מ-2016, עד עכשיו, מה שאנחנו יודעים כי לא הכול אנחנו יודעים, זה 1,350 עולים עד עכשיו. באולפן בשנה שעברה למדו - - -

עברו 1,200 אנשים.

ועכשיו יש לנו כ-600 עולים, מכל רחבי תבל, וטוב שכך.

זה עיוות שהייתי חייב לחדד אותו. הדבר השני, בוועדת הכספים, זה מה שפירטה מרים, שכשהמדינה רוצה אז כנראה שאפשרי וכנראה שאז, אני אשתדל להיות הכי פוליטיקל קורקט, כנראה שאין כל כך קריטריונים, העלו שם של מועצה והתחיל להיות ויכוח בין אחד מחברי הכנסת לאוצר ולמנכ"לית משרד הפנים, שבאה ופירטה שאם יבואו ויוציאו את הכסף הזה שאותה מועצה מקבלת כסובסידיה לעיר עולים המועצה תתמוטט כספית. זה נכון, כי במועצה הזאת יש פחות מ-10,000 תושבים, מקבלים כמעט 14 מיליון שקל וכנראה שבאמת הם יתמוטטו. זה אומר שהמענק הזה הוא לא רק בגין עיר עולים, זה אומר שכשהמדינה מקבלת החלטה לבוא ולהעביר זה כנראה על חשבון העולים.

ובאותה מועצה שאתה מדבר עליה אני השוויתי כמה משלמים מסים פר מטר על בית, ורובם שם בתים צמודי קרקע, מעט מאוד בנייה בנויה, כמה הם משלמים פר מטר וכמה משלם תושב נתניה, אותם אנשים שהם במעמד הבינוני נמוך, שהם לא זכאים לשום הנחות, והם משלמים כמעט כפול מסים. אז תושבי נתניה מסבסדים את התושבים היותר חלשים שלהם. לא המדינה מסבסדת אותם.

אז באותו יישוב, שיעלו את המסים כמו שמשלמים בנתניה ואז לא תהיה להם בעיה של אותו סכום שנדרש להם כדי להתאזן. נתניה בזמנו, והבעיה של הרבה אנשים, אני קצת מוצר ארכיאולוגי, שאני מכירה את המערכת ואני זוכרת אצל יואל אלרואי, כשהוא היה ראש עירייה, ואז הייתי עובדת בכירה בעירייה, אמרו לו 'אתם רוצים הסדר הבראה? בבקשה, תתאזנו, תעלו את המסים' ואז הוא העלה את זה בצורה דרמטית ולכן הוא לא ראש עיר יותר. אז שיעשו את זה גם במקומות אחרים, שיעלו את המסים כמו שהעלה יואל אלרואי בזמנו ואז לא תהיה באזור מספר אחד בנתניה שמשלמים הון תועפות.

כבוד ראש העיר, הוא לא ראש עיר יותר כי את התמודדת.

הוא הפסיד לפולג.

עולה חדש זה טיפול של מדינת ישראל. עולה חדש, בשנייה שהוא עולה, זה לא כספומט שמכניסים ויוצא משהו, עולה חדש זה משהו שמטופל, בחינוך, ברווחה, בתרבות. יש פה אנשים מהקהילה הצרפתית, מכי"ח, ויש פה אנשים מהקהילה האתיופית ואנחנו מטפלים בכל העולים החדשים. צריך להבין שאנחנו אפילו לפעמים שמים עובדים באגף ההכנסות שמדברים את השפה האמהרית ומדברים את השפה הצרפתית ומדברים את השפה הרוסית רק בשביל לתת את הגישה השירותית, שמישהו יבין אותם בצד השני.

לכן עולה חדש זה לא משהו שמתחיל ונגמר בפרק זמן קצר, אלא זה פרק זמן מאוד מאוד ארוך שמחובתנו כמשרתי ציבור לטפל ולחבק. המינימום שהמדינה צריכה לבוא ולהכיר זה מה שאמרה מרים, בסך הכול הסובסידיה הזאת זה 5 מיליון שקל מתוך 39 שיוצאים. זה לא מענק של 17 מיליון שקל לרמת השרון כשיש שם אפס עולים כמעט, או עולה אחד ב-2015.

חבר הכנסת נגוסה, אני לא צריכה להגיד לך שיש היום בנתניה קייסים שעלו בשנות ה-90 ולא יודעים עד היום לדבר עברית כי קשה להם. אני לא צריכה להגיד לך כמה קשה ליהודי אתיופיה להיקלט בארץ, למצוא מקומות עבודה, לאנשים המבוגרים ללמוד את השפה, זה לא פשוט. הפערים היו מאוד גדולים, היה להם הלם, הלם לא קטן ואנחנו עשינו את הכול בשביל לסייע להם להתמודד. בנתניה אנחנו מחבקים את העלייה בכלל ואת העלייה של יהודי אתיופיה בפרט.

תודה. אין ויכוח שעיריית נתניה קולטת עלייה. בזה אין ויכוח, אנחנו יודעים על זה ואני כל הזמן שאלתי את עצמי - - -

יש פה לפחות שני חברי כנסת שנקלטו - - -

ואללה, יש לנו שני עולים פה, חברי כנסת עולים.

נכון, לכן אני אומר מאיפה כל ההצלחה של הקליטה בנתניה אם זה אפס הכנסה מהממשלה?

כי לא הכול זה כסף.

אני מסכים איתך, זה לא הכול כסף, אבל הכסף גם חשוב.

זה על חשבוננו, על חשבון דברים שאנחנו לא יכולים לעשות, לא פסטיבלים כמו שעושים במקומות אחרים ולא כלום. אנחנו מצטמצמים במינימום של המינימום, אין לנו היכל תרבות. עיר של 230,000 תושבים, יש לה היכל תרבות שהוא פחות ממתנ"ס בתל אביב, של 600 מקומות. זה מה שיש לנו. עיר שאין לה היכל תרבות, אין לה ספרייה עירונית. אני הולכת למקומות אחרים אני מתקנאה, אין לה בית ספר למוזיקה, הכול טלאי על טלאי. שום דבר. אין לנו היכל ספורט לכדורסל, אנחנו משחקים בבית ספר, הקבוצה שלנו ירדה ליגה בגלל שאין לנו היכל ספורט לכדורסל. אנחנו פחות מכל יישוב הכי קטן ואנחנו עיר של למעלה מ-230,000 תושבים.

שמענו. אני חושב שלפני שאני אבקש התייחסות של נציג משרד הפנים וגם משרדי החינוך והקליטה, אני רוצה לתת לחברי הכנסת.

עוד משפט אחד אני רוצה להוסיף. נתניה היא גם ב-50% אובליגו, שתבינו, זה החזר חובות. אנחנו לקחנו הלוואות על הלוואות על הלוואות כדי לממן את כל הבנייה של מערכת החינוך ודברים שלא קיבלנו באותה תקופה בגין העלייה. אם עיר רגילה היא במצב של 10% אובליגו אנחנו ב-50% אובליגו. רצינו לבנות מבנה עירייה חדש בשיטה של BOT, אמרו לנו במשרד הפנים 'אתם תחויבו באובליגו', אז אנחנו נפסיק להיות עיר איתנה, אנחנו לא יכולים לבנות בניין עירייה. אז אם בראשון לציון הם חוסכים את השכירות של כ-10 מיליון שקל בשנה, שזה המון כסף עבורנו, אנחנו גם צריכים לשלם שכירות 10 מיליון שקל בשנה וגם להפסיד מסים שהיינו יכולים לקבל אילו היינו בונים בניין משלנו. כלומר בכל דבר ועניין מדינת ישראל לא מסייעת לעיר נתניה ולא סייעה לה בשום דבר.

חבר הכנסת יואל רזבוזוב, בבקשה.

תודה. כבוד היושב ראש, אני חושב שאנחנו מנהלים כאן דיון צודק של עיריית נתניה, של ראש העיר נתניה, הגב' מרים פיירברג, על אי צדק שנעשה. אני חושב שבמדינת ישראל לצערי עובד רק בכוח. אני מאוד מצדיק, כן, צריך להפסיק את כל הפעילות בשביל לקבל משהו. אי אפשר, אנחנו מנהלים דיון, רק אני בתור יושב ראש ועדה אני חושב שקיימתי לפחות שני דיונים ודיברתי עם שר האוצר דאז, יאיר לפיד, הוא נתן הנחיה למשרד האוצר, החבר'ה של משרד האוצר, איתי טמקין ויוצר, ישבו איתי ובנינו עוד פעם תבחינים ואמרו שצריך לאשר את זה במשרד הפנים ואז התחלפה הממשלה ועכשיו אנחנו לא יודעים כמה זמן תחזיק הממשלה, עוד פעם תתחלף ושום דבר לא משתנה. שום דבר לא משתנה ועיריית נתניה ממשיכה לקלוט עולים, משלמת על זה הרבה כסף. אנחנו כתושבים, אסור להגיד את זה, אנחנו משלמים ארנונה מאוד גבוהה, למה אנחנו משלמים? כי עיריית נתניה צריכה להשקיע עשרות מיליונים בשביל לתת.

אדוני יושב ראש הוועדה, אנחנו יודעים כמה כסף עולה לקלוט עולים. אנחנו קיימנו כאן הרבה הרבה דיונים רק בנושא הזה, זה עולה כסף. לא יכול להיות מצב שהעירייה לא מקבלת על זה שקל ועיריות אחרות נהנות מזה. אני אגיד לכם, אתמול חזרתי במקרה, טיפה מוקדם הביתה, ראיתי חדשות, אתמול המהדורה התארכה, זה היה בערך בתשע וחצי, ראיתי הצעת חוק חדשה של חבריי, קולגות שלי מש"ס, על פטור מארנונה לבתי כנסת. בסוף ראיתי תגובה של שר הפנים, ימצאו לזה כסף. אז לזה ימצאו כסף, כן? רק בעיריית נתניה, כמה מוסדות כאלה יש וכמה כסף זה יעלה, ואמרו במשרד הפנים 'אנחנו נדאג אולי איכשהו למצוא פתרון שהרשויות המקומיות לא ידרשו, אנחנו נמצא פתרון'. אז למה לדבר הזה לא מצליחים למצוא פתרון?

כמה ישיבות, כמה פגישות, משרד ראש הממשלה, דיון בוועדת הכספים, בוועדת העלייה והקליטה, כל הזמן דיונים דיונים דיונים ושום דבר לא זז. אז אני אומר פה ואני תומך בזה שצריך להפסיק את הפעילות ואז שהעולים יקומו וכולנו נקום ונעזור. רק ככה אפשר לפתור, אני לא רואה דרך אחרת, כי אפשר לפתור. אז אומרים שזה תבחינים וזה, אז שימצאו בונוס מיוחד, לכל דבר מוצאים בונוס מיוחד, אז שיעבירו תקציב מיוחד למשרד העלייה והקליטה, 25 שנות עלייה, לא יודע.

אתה מבין מה המשמעות של 55 עובדים שהולכים הביתה, עם ילדים, עם נשים, 55 משפחות? תכפיל את זה, זה נזק גדול.

תגיד את זה לחברי הכנסת שלך, לשרים שלך, לממשלת ישראל.

בסדר. אני אגיד, אבל אני - - -

חבר הכנסת נגוסה, אז אני אגיד לך, אף אחד לא יילך הביתה, כי ברגע שאנשים יקבלו מכתב, ויצטרכו ללכת הביתה, אני בטוח שכולם יתעוררו ויעבירו את הכסף. אבל אם אתה לא מאיים שום דבר לא קורה. אם אתה לא מאיים ואתה באמת מוכן לפעול שום דבר לא קורה, חברים, הרי בסוף גם אותם התקנים, אין קביעות, אין שום דבר, כל הדברים האלה, הרי בסופו של דבר זה עולה כסף. עיריית נתניה חייבת לקבל כסף, לא יכול להיות דבר כזה. כן, אנחנו נעשה עוד דיון ומחר נעשה עוד דיון.

זה לא רק שאלה של כסף, צריך להבין, אם מדינת ישראל החליטה שאנחנו לא עיר עולים, ועיר שאיננה עיר עולים לא צריכה אולפן, לא צריכה מנהלת קליטה, זאת החלטת הממשלה. אתם החלטתם שאנחנו לא עיר עולים ואם אתם החלטתם שאנחנו לא עיר עולים אני לא צריכה את הפונקציות האלה. אתם תבואו לעצמכם, תלינו על עצמכם, לא עלינו. ההחלטה היא שלכם.

הרי הייתה החלטת ממשלה, 30 מיליון ₪ לעידוד עלייה. החלטת ממשלה. הרי כשחושבים על עידוד עלייה צריכים להבין לאיפה אותם עולים הולכים.

אנחנו נשמע את משרד הקליטה. הצטרפה אלינו עוד תושבת נתניה, נכון?

עליזה לביא שגם במסים שהיא משלמת היא מסבסדת את כולם כדי שנישאר מאוזנים.

אדוני היושב ראש, פרט אחד קטן אני רוצה להוסיף, אני הגשתי הצעת חוק, חתומים חברי כנסת גם מהקואליציה, אני חושב שגם כולל אותך. אנחנו נגיש אותה, נשים אותה. אני לא רוצה קרדיט, אני רוצה שעיריית נתניה תקבל כסף על מה שמגיע. לא מבקשים איזה בונוס, אקסטרה, מה שמגיע.

זה חוק ספציפי לנתניה?

זה חוק שהולך לשנות את כל - - -

זה חוק שמבקש לעשות סדר.

סדר בערים קולטות עלייה. יש שם לא רק נתניה, יש שם עוד ערים שצריכות לקבל, הם נמצאים באותו מצב. באותן ערים שקולטות עלייה ולא מקבלים ולא מוכרים כערים קולטת עלייה, זה לא יכול להיות המצב, אי אפשר שאנחנו - - -

זה מחדל רב שנים שעירייה כמו - - -

רק רגע, יש תור.

עליזה, זה גם עניין של איזה עולים. יש עולים שהם חתך סוציו אקונומי 10 ויש עולים שהם עולים קשי יום. זה הבדל עצום. כשמדברים על עולים באופן כללי זה לא נכון, יש עולים אמידים ויש עולים שמגיעים למדינת ישראל חסרי כל וזו התמודדות שונה לחלוטין.

אנחנו נותנים פריבילגיה לראש העיר, כי היא אורחת שלנו, אבל בדרך כלל אנחנו נותנים לדבר בתור. חבר הכנסת רוברט אילטוב, בבקשה.

תודה, כבוד יושב ראש הוועדה, כבוד ראש העיר. הדיון הנלהב ומהלב והעקרוני הזה הוא מאוד חשוב. חשוב לציין שאת הדרך הפוליטית התחלתי במועצת עיריית נתניה, איתך ביחד, כחבר מועצה, יושב ראש ועדת הקליטה. אני עליתי לאזורים, אותה שכונה שדיברת עליה, וחייתי שם. שכונת אזורים היא היום עם 50% עולי אתיופיה, יש שם בית ספר שלם שהוא רק עולי אתיופיה.

חמש שכונות כאלה.

לא 50%. 17%.

לא נכון. זה לא נכון.

בית ספר אחד פיזרו.

בית ספר אחד פיזרנו. אבל בשז"ר יש.

מבחינת התושבים בתוך אותה שכונה, אני לא מדבר על כמות הילדים בבית הספר.

גם ברמב"ם וגם בשז"ר.

אבל בשכונה חיים כ-3,000 עולים מאתיופיה וכל שאר אנשי השכונה עלו מכל מיני מדינות, כולל ברית המועצות לשעבר, אם זה גיאורגיה, קווקז, רוסיה, רוסיה הלבנה. אני עד לפני עשר שנים חייתי שם, גם כשהייתי סגן ראש העיר וגם כחבר מועצה. אני מאוד קשור ואוהב את השכונה, אנשים חמים, אבל מעמד סוציו אקונומי חלש והעירייה משקיעה הרבה מאוד כספים, הרבה מאוד פעילות, הרבה מאוד משאבים.

בחפציבה וקרית נורדאו וסלע.

חבר'ה מוכשרים שיש באותה שכונה יצליחו ויקבלו את אותם הכלים ואני הדוגמה לאותה הצלחה. לא מעט חבר'ה ממשפחות קשות בעזרת ההשקעה של העירייה, של מוסדות העירייה הצליחו בחיים שלהם ואני מכיר כמה חבר'ה, ולא מעט, שלמדו גם בטכניון, גם באוניברסיטאות, והעירייה תמכה בהם בכל המסלול לאורך כל הדרך.

אני גם מכיר את מרים כאשת עקרונות ונושא הקליטה הוא בנפשה והוא כואב לה. לצערנו היא היום מענישה את ילדיה, אותם אנשים שהיא קלטה אותם במערכת ואותם אנשים שהיא נותנת להם שירות כי היא הגיעה למצב של אין ברירה. אני לא כל כך מסכים עם קונסטנטין רזבוזוב, שהוא היה גם חבר מועצה, אני חושב שלפרק את מנהלת הקליטה וכל הניסיון שהם צברו בעשרות שנים, שקלטו עשרות אלפי עולים בעיר נתניה, שזה נכון לשלוח אותם הביתה.

הוא לא אמר שזה נכון.

לא אמרתי שזה נכון, אבל זה האיום היחידי, אין ברירה. אתה לא יכול לקבל אחרת כסף.

הוא אמר שאף אחד לא מבין את זה אחרת.

רק אם אתה מפרק יביאו לך כסף, ככה זה עובד.

בסוף אם אתה תפרק אתה תאבד הרבה מאוד ניסיון של אותם - - -

לא מאבדים, אותם אנשים לא יילכו הביתה, כמו שאמרתי, הם יישארו בתוך המערכת, אבל בשביל לעשות - - -

אני מבינה שאתם מחליטים בשבילי כבר, כן? נכון, הם מחליטים בשבילנו.

תשמעי, יש לך פה מיני מועצה.

ראית איך התייצבנו. עזבנו הכול, כספים, הכול, באנו.

רגע, אנחנו קיבלנו הבטחה כרגע?

לא, ממש לא.

אני לא מבין, מאיפה אתה מביא את זה?

אני מביא את זה, זו דעתי, זו העמדה שלי וככה אני חושב. צריכים להביא כסף - - -

לא, הוא שאל אותך שאלה אחרת.

סליחה, חבר הכנסת רוברט באמצע זכות דיבור.

אנחנו רואים את אי הצדק של חלוקת המשאבים שהעיר נתניה באמת הייתה צריכה לקבל לאורך כל הדרך, הרבה מאוד כספים כדי לקלוט את אותם העולים ולתת להם את אותם הכלים. אבל מצד שני העולים ימשיכו להגיע לנתניה והם ימשיכו לבוא לעירייה לקבל את התמיכה והעזרה. אני בטוח במאה אחוז, מרים, שאת לא תוכלי להגיד להם לא בסוף. לכן אני מצדיע קורא לך להפסיק את התהליך, הוא חשוב, להפסיק אותו כי בסוף העיר של 230,000 עולים שקלטה כ-70,000 עולים ובטח עד סוף השנה - - -

אבל אני אקרא לך שתדאג שאנחנו לא נהיה מקופחים. לקרוא אחד לשני אנחנו יודעים טוב, אבל זו לא המטרה.

אני גם אציע הצעות אופרטיביות כדי להתקדם בנושא ושנבנה גם איזה שהוא לוח זמנים כדי שהדברים יקרו, אבל אני רוצה להשלים כמה דברים. אני חושב שבסופו של דבר העולים ימשיכו להגיע לעיר. אנחנו לא יכולים לעצור - - -

אנחנו לא רוצים לעצור.

אנחנו לא רוצים ולא יכולים לעצור, הם יגיעו בכל מקרה, גם אם תהיה מנהלת קליטה, גם אם ניתן שירותים או לא הם יגיעו לשם. חלק מהעולים כבר קנו דירות והם מגיעים בכל מקרה, הם בסוף תושבי העיר, הם ילדינו ואנחנו מחויבים להם. לכן אני חושב שזה נכון להפסיק את התהליך. אנחנו לצדך בכנסת, חד משמעית, אני חושב שכל הסיעות, או רוב רובן של הסיעות לצידך ואני מציע ללכת על תהליך אופרטיבי. בהסכם הקואליציוני הגנו על הקמת קבינט עלייה, אני אבקש מהשר אביגדור ליברמן שיעמוד בראש קבינט העלייה, להעלות את הנושא לדיון ראשון, את סוגיית ערי עולים והתמיכה בהם וגם לנסות לשפות את הנזקים שנגרמו כתוצאה מזה שלא הועברו כספים. בדרך כזו או אחרת, למצוא את הדרכים לבנות את הנוסחה האופרטיבית בזמן הקרוב.

את זה אני יכול לבוא ולהתחייב, כי נושא של עיריית נתניה, קליטת עלייה, הוא בנפשנו, של כולנו. אנחנו כולנו ציוניים, לפחות כל מי שיושב פה מחברי הכנסת והציונות זה התיישבות ועלייה ואנחנו כולנו באותו צד. אני חושב שזה לא נכון להעניש דווקא את עצמנו, את עצמנו אנחנו מענישים, לא את הממשלה, כדי להשיג הישגים. אנחנו נשיג את ההישגים - - -

אנחנו לא מענישים אף אחד. פשוט, מאחר שאתם הגדרתם, יש הגדרה מה זה עיר עולים, יש ערים שהן קולטות עלייה ויש ערים שאינן קולטות עלייה. מבחינת ממשלת ישראל נתניה היא לא עיר קולטת עלייה, על פי ממשלת ישראל, ואם נתניה היא לא עיר קולטת עלייה אז מטבע הדברים היא לא צריכה אולפן ולא צריכה מִנהלת קליטה. אולפן ומנהלת קליטה חייבים להיות בערים שהן כן קולטות עלייה. יש כאן משהו שהוא הרבה מעבר לרק הכסף. עם כל הכבוד, אני לא עיר עולים, אני לא צריכה מנהלת קליטה.

זו לא החלטה שלך.

זו החלטה של הממשלה, זו החלטה שלכם.

את לא יכולה להחליט - - -

לא, זה לא סדר עדיפות שלי, כי ערי עולים זה לא סדר עדיפות, עיר עולים זו הגדרה שהמדינה נתנה, זה לא סדרי עדיפויות. אל תטיפי לי לסדרי עדיפויות. בינתיים אני עם תואר שני בעבודה סוציאלית, לא את, אז אל תטיפי לי, בבקשה.

סכם, בבקשה.

כבוד ראש הוועדה, אני רוצה לסכם. כבוד ראש העיר, אני מבין שהדיון הזה מאוד טעון. אנחנו נכנסנו לקואליציה לפני כשלושה שבועות, החתימה הייתה קצת פחות מזה, אני מבקש זמן סביר קצר להקמת קבינט קליטת העלייה ואנחנו נפעל באופן מאוד קונקרטי ומיידי בסוגיה הזאת. אני חושב שלהעניש את עצמנו זה דבר לא נכון. זאת בקשה שלי, תודה.

אני חושב שזה פתרון טוב, אנחנו איתך ואנחנו גם בונים עליך - - -

זה לא פתרון מקובל עליי.

רגע, אנחנו בדרך לפתרון. הדרך, אני חושב, שהוא מציע היא יותר אפקטיבית ומעשית אם אכן יהיה הסכם.

לוח זמנים.

זו דרך ארוכה של 16 שנים. זו דרך ארוכה מאוד כבר, 16 שנים.

אבל אנחנו צריכים לדעת, ההגדרה או ההכרזה לא נעשתה עכשיו, היו כמה שנים.

מה זה מעניין? אבל אני נלחמת 16 שנים וזה לא הולך, אז מגיע הרגע שזהו, נגמר.

הבנו את העניין, אני חושב שהוא הציג - - -

איך נאמר? הרגלנו את החמור לא לאכול, אבל הוא מת אחרי שהתרגל, מה לעשות?

בסדר, אנחנו לא ניתן שהחמור ימות.

אז זהו, אז נראה אתכם.

חברת הכנסת יוליה, בבקשה.

אני לשם שינוי לא גרה בנתניה, אני רק כיהנתי 16 שנה כחברת מועצה בחולון, אז מן הסתם המוניציפאלי מאוד מוכר לי וידוע.

רק שזה שונה לחלוטין.

ואני לא מטיפה מוסר לאף אחד - - -

יש להם 10% אובליגו בחולון, לא 50%.

את 16 שנים ראשת עיר.

כמה?

כמה שנים את ראשת עיר?

עוד מעט 18.

אז הכוח בידייך.

אבל בעיריית נתניה מגיל 21.

לא שאני מטיפה לך מוסר, אבל אני רק רוצה לבקש ממך - - -

בכנסת רק חברי הכנסת קוראים קריאות ביניים.

אותי קשה לחנך, אפילו גפני לא הצליח לחנך אותי.

אנשים שיושבים פה, הם לא נפלו מהחלל וגם עשו משהו בחיים. הם היו בנתניה, זה יותר עמוק להם בתוך הנפש, אני סך הכול הייתי בחולון, אבל סביר להניח שיש דמיון בין הדברים. אז קודם כל, המלחמות הפוליטיות, לדעתי, המלחמה שלך היא צודקת, מאה אחוז היא צודקת, אבל לא עושים על גב האנשים. יש לך כוח פוליטי אדיר ואנחנו כולנו יודעים את זה - - -

לא עוזר שום דבר.

אז את יודעת מה, הכוח הפוליטי שלך, הוא יכול לבוא בדברים אחרים. אנחנו כולנו נחשפנו בבחירות האחרונות שהציעו לך מקום מאוד מכובד ברשימה ואת אישה חזקה ויש לך, אני מאמינה שתרימי טלפון וכל השרים וחברי הכנסת שהם ליכוד יתייצבו פה בדום. את מאוד חזקה, התקציב שלך בעיריית נתניה הוא קרוב למיליארד, נכון? אם אני לא טועה.

מיליארד וחצי.

אז בשנה - - -

כנראה כולם המתינו שאת ואני נפתור את הבעיה. רוברט ו - - -

לא, עם כל הכבוד, תביני, אני מכבדת אותך, אני מבינה את הכאב שלך ואני חושבת שזה פשוט צועק לשמים, אבל קודם כל את לא כזו מסכנה. העירייה שלך עשירה ומלאה תקציב ו - - -

היא לא עשירה, את טועה. רוב התקציב שלנו קשיח, בכלל אין לי שליטה עליו. 22 מיליון שקל על הים, אני מוכנה מחר בבוקר להעביר את זה לחולון. חולון לא יודעת מה זה לשים 22 - - -

אבל אין לנו ים.

בסדר, אני מוותרת על הים.

אני אסדר לך פגישה עם ראש העיר חולון.

אני לא צריכה, אני חברה שלו ואוהבת אותו מאוד מאוד. הוא אחד הכי שאני אוהבת אותם.

גברתי, לא עושים את זה על הגב של 55 עובדים, שסביר להניח שהמשכורות שלהם הם לא 30,000 ולא 20,000 שקל ב - - -

זה לא עובדים, זה סגירת שירותים. אתם כל הזמן חוזרים.

את סוגרת שירותים את מפטרת עובדים.

בסדר, אבל זה סגירת שירותים שלא צריך, כי אנחנו לא עיר עולים. אם אנחנו לא עיר עולים אנחנו סוגרים שירותים.

את כראשת העיר את יותר גדולה משר, את יותר גדולה בסמכויות שלך מראש הממשלה, את מחליטה לפי סדר עדיפויות שלך מה יותר חשוב לך - - -

אין סדרי עדיפויות.

אז כנראה שזה בסדר העדיפויות שלך נכון לעכשיו פחות חשוב. יש דרכים פוליטיות - - -

אז אין, מיציתי אותם, הקראתי לך את כל הרשימה של כל מי שהייתי, אמרתי שהייתי שלוש פעמים אצל - - - הקראתי את כל השרים, הייתי שלוש פעמים אצל ראש הממשלה, הייתי גם בערב פסח ודיברתי - - -

גברת, אנחנו לא במועצת העיר נתניה, אני מצטערת, תני לי לסיים את המשפט.

אז אל תטיפי לי.

כשאני אהיה אצלך חברת מועצה תצעקי עליי, בסדר?

אי לא צועקת, אני מסבירה לך.

לא צריך, אני מבינה היטב.

אוקיי, אז אל תגידי לי פוליטי, זה לא פוליטי.

אני רק פונה אלייך וחושבת שהפיטורים פה זה לא הדרך, וגם את מבינה את זה.

אין דרך אחרת.

את בטבעך עובדת סוציאלית, את יודעת לראות את הבעיות של אנשים והלב שלך הוא לא מאבן. הנושא הזה חשוב וכפי שאת משקיעה בעולים כסף, העולים שגרים בעיר נתניה מחזירים לך אחרי כמה שנים את הכסף הזה ב-150%, על ידי רכישת דירות, על ידי רכישת מוצרים, על ידי ארנונה שהם מתחילים לשלם, על ידי צריכת שירותים בעיר, אז זה לא שחור לבן.

אני מזמינה אותך לבוא לראות יותר וללמוד, חולון לא דומה לנתניה.

אני רוצה לסיים את המשפט. אנחנו נחשפנו עכשיו, אני לפחות לראשונה לסיפור הזה, חבר הכנסת רוברט אילטוב הציע פתרון שאנחנו מתחייבים להיכנס לזה ולהשקיע הכול כדי לטפל במצב. אם את נלחמת על זה 16 שנים ולא הצלחת, אז תני לנו עכשיו הזדמנות בכלים הקיימים לנו לטפל בבעיה.

לא.

ואם את פוסלת את זה אז - - -

לא. אני מוכנה אהיה לחשוב אם תגידו לי תאריך. חודש? חודש אני מוכנה לחכות.

מרוב שאני מפחדת ממך אני התחלתי - - -

אל תפחדי ממני. האחרון שהרבצתי לו, אני מרביצה לאחד ביום והיום הרבצתי כבר לאחד.

תודה רבה, חברת הכנסת.

אני לא מוכנה לקבל עוד פעם הבטחות שהתחלתי לקבל אותה בשנת 2000. חודש אחד אני מוכנה לתת.

תודה. עכשיו חברת הכנסת עליזה לביא.

תודה, אדוני. אני פשוט חייבת לרוץ חזרה לוועדה. חיכיתי בסבלנות, אני באמצע דיון והיה לי חשוב להגיע לכאן, גם להודות לך על הדיון החשוב הזה והדיון המתמשך. זו לא פעם ראשונה וזה יותר מדי שנים ואנחנו עצרנו במקום, נרדמנו בשמירה וכל מה שקשור. כי לבוא היום ולדבר באמת בקול כזה, צריך להבין את הרצף וצריך להבין את המקום שבו אנחנו חיים. אני זוכרת מגיל מאוד צעיר, מאוד מאוד צעיר, נתניה היא עיר קולטת עלייה, יש בה גם מוסדות לילדים ולנוער שממומנים גם על ידי עירייה וגם על ידי גורמים חיצוניים.

שני אולפנים, עקיבא ובני יהודה, הכי מפורסמים בארץ.

זה מקרה מאוד מאוד מיוחד של עיר שבה הפערים הם מאוד גדולים ויופי וכך צריך להיות וזו ציונות 2016, לצערי הרב אין הרבה ערים במדינת ישראל שזה המודל שלהם. אין. בואו נדבר באופן גלוי, יש הרבה מאוד שיטות למנוע מעולים להגיע, אם זה דירות קטנות שלא בונים יותר ואם זה עוד דברים שעולים זקוקים. כולנו היינו פעם עולים, גם הסבים והסבתות שלנו ואף אחד פה לא שוכח, תאמיני לי שאף אחד לא שוכח. אני רואה בתיכון של הבת שלי, יש כיתת עולים ועולות ויש כל מיני דברים והכול זה כספים שלנו, כמשלמי מסים.

מה באים ומבקשים? לבוא ולעשות סדר. הרי אי אפשר שבחלוקה שהייתה פעם בעבר ערים כמו למשל רמת השרון מקבלת קליטת עלייה, ואנחנו רואים בדיוק מה קורה שם. אז באה ראש עיר, שפה באמת ההזדמנות להודות, רק לפני שבוע ביקרתי במדע נתניה, מדהים, שם אני רואה ילדה ששרה, אני רואה את המורה למוזיקה בתוך שכונה של עולים, שמכינה אותה. זה היה מרגש, הפוטנציאל הזה שלא היה קורה בשום מקום אחר. היא עומדת שם ושרה את ההמנון ביפנית. באמת, אי אפשר שלא יהיו דמעות, כי אני מכירה את המורה למוזיקה, אני מכירה את העבודה המדהימה שלה - - -

כולם עולים.

נכון, כולם עולים חדשים והמרכז למוזיקה נבנה בלב שכונת עולים. לי באזור שלי אין דבר כזה. כלומר גם סדר העדיפויות הוא בעיר בצורה מאוד מאוד בולטת. ובאים פה כבר שנים ומבקשים לתקן, לשנות. הרי אנחנו מבינים את המחדל המתמשך הזה, אז היום, באמת, כשזה כבר קצה גבול היכולת, באה ראש עיר, היא לא באה ו - - - היא הנותנת, את רואה את העבודה שלה, אז היא באה והיא אומרת כלו כל הקצים. נכון, יש לה קשרים, אבל את רואה שבמקרה הזה באופן מתמשך שנים אי אפשר לתקן את העיוות. זו לא בעיה של נתניה, זה דפוס של התנהלות של מדינה, שבאים ואומרים 'כן, נוח לנו להמשיך כי יש פה אנשים נורא נורא חזקים'. כי נוח לנו להעביר היום את מנהלת השידור הציבורי למודיעין ולהוציא אותה מירושלים, למרות שזה בחוק בירושלים, אנחנו מבינים מה ההשלכות של זה.

איך זה קשור לנתניה?

זה קשור, כי את רואה איך זה עובד, זה אותו דפוס בדיוק. זה אותו דפוס בדיוק. את זה צריך לתקן, את זה צריך לשנות והבית הזה צריך לתמוך בכך. אי אפשר שאנשים יידעו שהדברים נעשים כאן כי הם באים לרצות. הרי זה שאין פה את החלוקה מחדש, כי נוח להרבה מאוד אנשים שלא תהיה חלוקה מחודשת.

אז אני רוצה לברך ולחזק את ידייך ואנחנו פה, גם מהאופוזיציה וגם מהקואליציה, זה לא עניין של אופוזיציה וקואליציה, זה עניין של האחים והאחיות שלנו שחזרו הביתה. התפקיד שלנו הוא לעזור להם בדרך המיטבית.

תודה רבה.

אני חייב לברוח.

כן, אנחנו באמצע דיון בוועדת ה - - -

כן, אבל אתם צריכים לשמוע את נציג משרד הפנים.

אני חבר בוועדות שונות אחרות, אבל הנושא הזה הוא בדמנו.

לגמרי.

ואני באמת רוצה שוב לקרוא לך לתת לנו זמן סביר של חודש, 45 יום, כי אביגדור ליברמן נכנס לתפקיד של משרד הביטחון, הוא עכשיו עובר את כל הסריקה של המשרד וזה משרד מאוד גדול, אבל הוא כן יקים, כבר בימים הקרובים, את הקבינט הממשלתי לנושא העלייה ואנחנו נעלה את הסוגיה הזאת. אנחנו כמובן נבקש להזמין אותך לשם, אנחנו נבנה את הקריטריונים המתאימים באמת לאותן ערים שקולטות עלייה ואני קורא לך לשמוע לנו ו - - -

אני מוכנה לתת לכם את מה שביקשת עד ה-15 באוגוסט, אפילו עוד כמה ימים מעבר למה שביקשת. כי אני כבר שבעת הבטחות, אם עד ה-15 באוגוסט הבעיה הזאת תיפתר אני אהיה הראשונה שאשמח. יש כאן עניין עקרוני, זה לא עניין של עוד שקל או פחות שקל. יש כאן עניין עקרוני. אני גם לא חושבת שעיר שיש בה מחנות צבא צריכה לקבל מאות מיליונים, כי אין שום קשר בין מחנות צבא לבין קליטת עלייה, אין שום קשר, יש שם עיוות מתמשך שלא מתקנים אותו.

אם את מדברת על פוליטיקה, כן, היה שיקול פוליטי. כשמישהו מסתכל ורואה שיש מהמפלגה או ראשי ערים של מפלגה שעלולים לקחת להם, אז הם אומרים 'אוקיי, אז יהיה ראש עירייה אחד של המפלגה שלא תקבל ולא יהיו עשרה מהמפלגה שייקחו להם'. אם אנחנו מדברים על פוליטיקה. תאמיני לי שאני יודעת על מה אני מדברת.

אנחנו מסכימים איתך.

שר הביטחון גם אחראי על מחנות צבאיים, אז גם את הסוגיה הזאת אנחנו - - -

בואו ניתן לנציגי המשרדים.

אני חייב לברוח. קודם כל אני מודה לך, כבוד ראש העיר.

תודה רבה לך, תרמת לנו בגדול. אז בואו נשמע את - - -

רגע, סליחה, אומרים לי שהמדינה בעצם אמורה להגיש את התשובות לבג"צ, אז אתם הייתם אמורים לבוא עם תשובות עד ה-8 באוגוסט.

בג"צ לחוד וכנסת לחוד.

אני חושב שאם אנחנו נוכל להתקדם עוד לפני החלטת הבג"צ.

כן, סיכמנו עד 15 באוגוסט.

אולי יהיה פה קידום לפני 8 באוגוסט.

כבוד היושב ראש, אז אנחנו מסכמים עם כבוד ראש העיר, הגב' מרים פיירברג, שאנחנו נדחה את זה עד ל-15 באוגוסט. אנחנו מצדנו, בממשלה ובקואליציה, נתחיל לקדם באופן אופרטיבי את כל התהליך, כמובן בתיאום עם ראש עיריית נתניה ואני חושב שהיא לוקחת את המושכות לידיים והיא בעצם מציגה פה את כל ראשי העיר שקולטות עלייה, כי הקריטריון יהיה לכולם. אני חושב שהם יגידו לך הרבה תודה על המאבק שלך.

אנחנו נגיד, מה זה הם יגידו?

לא, ראשי הרשויות קולטות העלייה. ברור שאנחנו נגיד. אני חושב שנכון נעשה שאנחנו נשעה את זה ונתחיל להתקדם בעבודה.

תודה, חבר הכנסת אילטוב. עכשיו אנחנו נשמע מנציג משרד הפנים, בבקשה, מר סיון להבי. סגן מנהל המינהל.

צהריים טובים. הנושא של עיריית נתניה באמת עלה לאורך השנים האחרונות בדיונים רבים במשרד הפנים. אני אישית השתתפתי בלא מעט מהם ובאמת בוועדת הכספים הצגנו את הנושא הזה לעומק, אני ארחיב קצת בנושא. ערי עולים הוא תיקון חקיקה שנעשה בשנות ה-60 שנועד בזמנו לסייע לרשויות מקומיות שקלטו מעברות שהיו סמוכות אליהן. המדינה שאלה את עצמה כיצד היא תסייע לרשויות וקבעה שבאותן ערים שיוכרזו כערי עולים המדינה לא תהיה זכאית להנחות, קרי תשלם 100% תעריף בניגוד לערים אחרות שבהן זכאית המדינה להנחות, 70% הנחה מקבל משרד הביטחון, 55% משרד הבריאות וכל שאר המשרדים מקבלים 45% הנחה.

הוגשו שתי עתירות, צולבות נקרא להן, עתירה אחת הוגשה על ידי המרכז הרפואי של אסף הרופא שטען כנגד שר הפנים שיסביר שר הפנים מדוע מועצה מקומית באר יעקב היא עיר עולים ולכן אני צריך לשלם את התעריף המלא. במקביל הגישה עתירה עיריית נתניה שטענה ששר הפנים יידרש להסביר מדוע היא איננה עיר עולים ולכן המתקנים של הממשלה זכאים להנחות בארנונה.

בהקשר הזה התקיימו עשרות דיונים בבית המשפט וגם היועץ המשפטי לממשלה שנדרש לסוגיה הזאת בעצמו והנחה שההסדר הזה של ערי עולים הוא הסדר ארכאי שצריך לעבור מהעולם. בהקשר הזה אפשר להגיד שבאמת יש סיטואציה שבה ערים שהן קולטות עלייה באופן משמעותי אין בהן מתקנים בכלל. יש רשויות כמו קצרין ובני עיש, שעל פי הפרמטרים שלנו באמת שיעור העולים מתוך סך האוכלוסייה הוא גבוה במיוחד ואין בהם אפילו מטר אחד של מתקן ממשלתי, ולכן ההסדר הזה של ערי עולים הוא לא רלוונטי להם ולא מסייע להם בקליטת עלייה.

והן מקבלות מענק איזון?

בני עיש לדעתי לא, אולי - - -

הן מקבלות מענק איזון ואנחנו לא.

זה לא אומר שהן ערים חזקות, דרך אגב, אבל אני בא להגיד, אבי, שבאמת התוספת שעיריית נתניה תקבל מ-100% ארנונה ממשלתית, לקשור אותה לעלויות העולים אולי זה לא מספיק, אולי צריך דרך משרד הקליטה ומשרדים אחרים שיודעים לסייע לרשויות.

זה נכון, אני מסכימה איתך, אבל זו החלטה שלכם, של הממשלה.

ולכן אין קשר ואין עכשוויות להסדר הזה.

אז למה רמת השרון מקבלת 14 מיליון? תסביר לי, למה אתם נותנים כל שנה 14 מיליון לרמת השרון?

אז אני אומר.

למה 100 מיליון לבאר שבע? למה? למה? לא אכפת לי לקבל הסבר.

מרים, אנחנו מכירים היטב ואת יודעת שאני לא אסיים בלי שכל הנקודות יהיו ברורות. ואז קבע היועץ המשפטי גם שיש באמת רשויות חזקות במיוחד, שיש להן ריבוי של מתקנים ממשלתיים וייתכן שהם צריכים לתת את ידם לטובת כלל הרשויות המקומיות בזה שהממשלה תשלם שם אולי 100% ארנונה אבל הכספים יוסטו לקרן סיוע לצמצום פערים ברשויות המקומיות שיחולקו לרשויות החלשות, על מנת ליצור צדק חלוקתי בין הרשויות.

זה השלטון המקומי הציע.

ולכן עמדת שר הפנים, כפי שיוצגה בוועדת הכספים, בהינתן שההסדר של ערי העולים הוא הסדר ארכאי היא לבטל את ההנחות שלהן זכאית המדינה בארנונה. והטיעון הוא מאוד פשוט, בבניין משרדים של קרית הממשלה בחיפה, בתל אביב, ברמלה, ייתכן שיש קומות שאותן שוכרת הממשלה ומעליהן או מתחתן קומות ששוכרים משרדים פרטיים. עבור העיריות שבשטחן נמצאים המשרדים אין כל הבדל בין הוצאות העירייה לקומה שבה נמצאים משרדי הממשלה לבין הוצאות העירייה לקומה שבה נמצאים משרדים פרטיים ולכן אין כל סיבה שהעירייה תעניק הנחות בארנונה למשרדי הממשלה בעוד ההוצאות הן אותן הוצאות.

הצעת החוק שהוא רוצה לקדם והחלטת הממשלה היא ביטול ההנחות למשרדי הממשלה בכלל הרשויות ובמקביל הקמת קרן לצמצום פערים ברשויות המקומיות, מתוך הנחה שרשויות שהן אינן ערי עולים, כגון לדוגמה עיריית תל אביב, כמו עיריית נתניה, כשיבוטלו ההנחות הם יקבלו כספים מאוד משמעותיים, תוספתיים, בגין ביטול ההנחות ואין הכרח מציאותי לזה שהעיריות האלה ימשיכו לקבל את הכספים האלה. בניגוד לעיריות חלשות שאינן ערי עולים, שברגע שיבטלו את ההנחות התוספת הזו תצטרך להישאר בחלקן.

העמדה הזאת נתקלה בהתנגדות של משרד האוצר שרואה פה חשיפה תקציבית והגדלה של עוגת התקציב. אנחנו חושבים שהעלויות האלה צריכות לבוא במשא ובמתן עם האוצר ועם המשרדים הרלוונטיים, בראשם משרד הביטחון, שבעצם העלות פה היא עלות עבורו. אם ההצעה שתתקבל פה לקידום הנושא, גם בקבינט הקליטה וגם מול שר הביטחון הנוכחי, תקבל אוזן קשבת אני חושב שזה יכול להביא לידי פתרון, ואני שמח לשמוע שהעירייה מוכנה להשהות את הפיטורים של העובדים עד למציאת הסדר והיא צודקת שבאמת המדינה קיבלה אורכה עד אמצע חודש אוגוסט להגיש את עמדתה לבג"צ.

מה עם ה-145 מיליון שהיינו אמורים לקבל משנת 89', אז קבעו את העלייה, מול מיליארד שקל שקיבלו אחרים, או מול חצי מיליארד שקיבלה רמת השרון? מה יקרה עם העיוות הזה, העיוות ההיסטורי, אחורה?

אני לא יודע אם לזה יימצא פתרון.

עוד שאלה יש לי, מדוע הכסף לא צבוע לטובת העולים? שיוגדר כייעוד? משרד הפנים, למה אתם לא עושים את זה?

אני משאיר את זה לנציג משרד הקליטה כי אני חושב שלהם כן יש כלי סיוע לרשויות הקולטות, שהן ערים קולטות עלייה, אבל זה לא בעולם משרד הפנים.

אבל זה מחייב אותנו ב-25% על כל הוצאה. זאת אומרת מי שלא קולט עולים, משרד הקליטה גם לא נותן לו ולא מחייב אותו ב-25%. כל שקל שמשרד הקליטה או משרד העבודה והרווחה נותן לנו, או משרד החינוך, אנחנו צריכים לתת את החלק היחסי שלנו. זו באמת הדילמה. יש לנו הרבה עובדים סוציאליים שמתעסקים עם נושא העלייה כי יש עלייה שממשיכים להיות עולים גם אחרי 20 שנה וגם אחרי 25 שנים והם זקוקים לסיוע ואנחנו צריכים לשלם את ה-25% שזה, אתה יודע, לא 25% כי בשכר שמשרד העבודה והרווחה משלם אף עובד סוציאלי לא יגיע לעבוד ואנחנו תמיד מוסיפים רכב ודברים דומים וזה לא 25%, זה 30% ו-35%. משלם המסים בנתניה צריך לשאת בזה.

במילה אחת, המשימה של קליטת עלייה צריכה להיות מוטלת על מדינת ישראל, היא לא צריכה להיות מוטלת על כתפיים של מספר אזרחים ולפטור אזרחים אחרים מהמשימה הזו. זו משימה חשובה, אבל היא צריכה להיות כזו שהיא תוטל על כל אזרחי המדינה בצורה שווה.

טוב, אני מבין שאתה מגלגל את הכדור למשרד הקליטה ואנחנו רוצים לשמוע ממשרד הקליטה. תסבירו לנו, עולים חדשים שמגיעים לעיר נתניה, יש לכם מידע כמה עולים מגיעים לשם, כמה כסף אתם מעבירים כל שנה? האם אתם מעבירים את זה פר עולה? תסבירו לנו בדיוק, כי אנחנו יודעים שיש עולים מאתיופיה, מברית המועצות, מצרפת, מכל העולם כמעט ואנחנו רוצים באמת לשמוע כמה תקציב אתם מעבירים לעיריית נתניה, כל שנה.

לא לעירייה, זה לעולים. העירייה עוד צריכה להוסיף על זה כסף.

אדוני היושב ראש, קודם כל אמרת שהכדור עובר למשרד הקליטה אז אני כיושב ראש קבוצת כדורגל לשעבר מחזיר אותו למשרד הפנים.

הצטרף אלינו חבר הכנסת מוטי יוגב, חבר הוועדה.

אז אני חוזר ואומר שאני מחזיר את הכדור למשרד הפנים כי הנושא של עיר עולים זה נושא פרופר של - - -

לא, על הכסף. אני שאלתי מדוע הכסף לא צבוע עבור העולים. לזה הוא העביר אליכם, לא על ההגדרה.

כן, אז מבחינת משרד העלייה והקליטה נתניה היא בהחלט עיר עולים ואנחנו מתקצבים את הרשות ומשנה לשנה התקציב גדל. אחרי אם זה תרצה מספרים מדויקים יש לנו מנהל מחוז, נחמיה חתוכה, הוא יעביר לך מספרים. אנחנו באמת סופרים עולים. הקריטריון שלנו זה מספר עולים, הכי פשוט, והתקציבים גדלים. נגיד אם להשוות בין 15' ל-16' לדעתי תקציב התמיכות לנתניה גדל בעשרות אחוזים.

כשאתה אומר שגדל אנחנו רוצים לדעת בדיוק, כי אנחנו שמענו שהעירייה סופגת את ההוצאות לעולים, לכן אתם, משרד הקליטה, כמשרד מטעם הממשלה, אתם הצינור מהממשלה לרשויות המקומיות. לכן אני שואל, אתם בכלל לא העברתם כסף לנתניה? אם העברתם כסף, אז כמה כסף אתם מעבירים כל שנה?

אז אני חוזר ואומר שכל שנה אנחנו מעבירים מיליוני שקלים לרשויות מקומיות כולל עיריית נתניה, הנה יושב פה גם ראש מחלקת הקליטה, עדיין לא מפוטר, אני מקווה, ואין טענות למשרד הקליטה בנושא הזה. יש לנו קריטריונים ברורים, התקציבים משנה לשנה גדלים וזה גם לקליטה בקהילה ולחינוך ולכל מיני פרויקטים ולמוקדים לאתיופים ולנושאים אחרים.

סליחה, ד"ר ולדימיר, אני מקשה. אני רוצה להגיד לך, ראש העיר אמרה קודם 'אני לא נוגעת בחינוך, אני לא נוגעת בדברים אחרים, אני נוגעת ספציפית בעולים', זה אומר מִנהלת הקליטה, אבל למנהלת הקליטה אתם לא מעבירים כסף?

אנחנו מעבירים כסף. ראש העיר דיברה - - -

אז כמה כסף אתם מעבירים?

נחמיה, אחרי זה אתה תיתן מספרים, אבל ראש העיר דיברה על 5 מיליון שקל שהיא לא מקבלת בגלל שנתניה לא מוגדרת כעיר עולים. זה בכלל לא שייך למשרד העלייה והקליטה - - -

לא שייך ומה שהם מעבירים אני צריכה להוסיף 25%.

אבל זה דיון אחר, זה משהו אחר.

לא, זה רק מוכיח שאנחנו עיר עולים. אתם לא נותנים את זה כשאין עולים.

אבל לא רק אתם, יש קריטריונים ברורים ובאמת רק רשויות שהן במדד סוציו אקונומי 1-2 משלמים מצ'ינג של 10% ושאר הרשויות משלמות מצ'ינג של 25%.

אני באמת מברך על ההחלטה של ראש העיר לא לפטר את עובדי רשות הקליטה, כי זה פוגע לא רק בעובדים ובמשפחות, זה פוגע באלפי עולים שמגיעים לנתניה ואמורים להגיע. דרך אגב, אם רוצים לעשות בלגן, אז לא צריך לפטר חלשים, אולי עדיף לפטר מצילים, הם במילא בשביתה.

אני מוכנה לעשות את זה, רק, משרד הפנים, אם מישהו טובע זו אחריות אישית שלי. אתה רוצה לקחת את האחריות הזאת אם מישהו יטבע? אני נותנת לך את הכבוד.

חבר הכנסת מוטי יוגב, בבקשה.

ברשותכם ובהתנצלות, ניהלתי עד עכשיו ועדת משנה בחוץ וביטחון ואני צריך להגיע לשם שוב, אבל הנושא מאוד יקר ללבנו. נמצאת פה ראשת העיר נתניה ומי שנמצא פה קבוע יודע שנתניה, ואני מעט מכיר את נתניה, על קליטת העלייה, אני חושב שגלי העלייה של השנים האחרונות, בדגש על 2015 והצפי ל-2016, שאמנם יורד אבל עדיין גבוה, מחייבים אותנו, זו משימה לאומית ציונית מדרגה ראשונה. איך אמרתי ליושב ראש הוועדה פה, אתה אמנם בחדר האחרון בקומה התחתונה, בממ"ד, אבל אתה היום ועדה אסטרטגית. נתניה גם קולטת עולים מארצות רבות בעולם, מסות מרכזיות מצרפת, מסות מרכזיות מעולי אתיופיה, אבל גם מכלל העולם, מחבר העמים ומכל העולם.

אני סבור, אדוני היושב ראש, שאנחנו צריכים לצאת מפה מהוועדה בקריאה לממשלה, לראש הממשלה, לשנות את הקריטריונים ולעשות אותם תוך הערכת מצב שנתית שאומרת כמה עולים נקלטו, כולל דיפרנציאלית, כמה זקוקים לגב סוציאלי ובעניין הזה לתת תקנים וכסף במכלול. גם מגשרים מכל אחד מעדתו, עלו איקס עולים במפתח מברית המועצות יבוא מגשר מברית המועצות ויבוא מגשר מצרפת ויבוא מגשר מאתיופיה, בכדי שהעולים יוכלו להיקלט במקומם ויוכלו לקבל במיידית את הטלפון שאליו מתקשרים 24 שעות, בכדי להירשם לקופת חולים, להירשם ללימודים, לחפש תעסוקה, לחפש דיור, להיות בקשר עם העירייה ולפתור את הבעיות הבירוקרטיות.

עמדנו פה וראינו שבעיריות על 600 משפחות עולים יש עובד סוציאלי אחד. היא הרי לא מסוגלת להגיע אליהם. הוועדה הזאת צריכה לצאת עם מכתב שכזה לראש הממשלה ולקבינט ולממשלה, לעמוד על אותן בעיות שאתה שומע פה מנתניה ולשנות את הקריטריונים. ושוב אני אומר, להכניס פנימה לא רק את המספר, גם את המציאות הסוציו אקונומית כמפתחות למתן תקציבים, החל מהדו שנתי של 2017-18, כדי לסייע בקליטת העלייה וכדי שלא נמצא את עצמנו עם צפי 40,000 שיורד לפחות מ-30%, כי כבר שמענו שירד ל-30,000 ומתממש ממנו רק 60%.

זו המחויבות שלנו, לצאת מפה עם סיכום שאומר שינוי הקריטריונים ובחינתם תוך הערכת מצב שנתית. כמובן חייבים לקחת את ההיסטוריה, אי אפשר להתייחס רק למי שנכנס, בעולים אתיופים ובבני מנשה זה עד 15, בעולים אחרים לקבוע כמה זמן מגשרים אותם, שלוש שנים זה אינו זמן מספיק, צריך להאריך את הזמן הזה לפחות לחמש, כמינימום מתבקש. בשלוש שנים התהליך איננו נגמר, בעיקר כל מי שהגיע בשלבי מעבר, נוער שהגיע ב-י"א-י"ב מתקשה בגיוסו לצה"ל ומתקשה אחר כך באקדמיזציה. מעקב של חמש שנים הוא אולי קצת יותר נורמלי, הייתי רוצה יותר, אבל כמינימום הכרחי. תודה רבה ותודה לנתניה שהגעתם לפה, אתם מציפים בעיה של ערים נוספות.

תודה רבה.

תודה רבה, חבר הכנסת יוגב. יישר כוח, באמת זה שיזמת את העניין של קליטת העולים ברשויות המקומיות ובעקבות היוזמה שלך אנחנו מתגלגלים מדיון לדיון.

זה בסוף אצלם ובנתניה, אני מוכרח לומר, ודווקא לגבי העדה האתיופית ואתה יודע שנעשה הרבה. דורה, אזורים וחפציבה, אני מכיר אותן עוד מהיותי מזכ"ל בני עקיבא, שלושה סניפי בני עקיבא, וכל הדרכים שעוד נעסוק, מועדון לעולים, לשלב אותם בבתי הספר השונים, שילוב מגני הילדים כבר כדי שלא יהיה שונה וזר. נעשים הרבה פרויקטים, הם חלק בניסוי, אבל לפחות יש לב ויש פתיחות ויש רצון, או תיקונים גם אם זה לא מצליח. לכן משרדי הממשלה צריכים לתת את הדעת על הדברים.

נחמיה, אתה רוצה להשלים משהו?

כן, אבל ברשותך אני רוצה לומר כמה דברים בקצרה, שזו גם עמדת המשרד. קודם כל יש לי הערכה מאוד גדולה ולנו כמשרד לעשייה בעיר נתניה, אין ספק שהעיר נתניה עשתה ועושה הרבה במהלך השנים למען קליטת העלייה. אין לי ספק בזה. אנחנו גם בהחלט תומכים במה שנאמר פה, ולא אחזור על זה, על שינוי הקריטריונים של מה זה עולים ונתניה היא עיר קולטת עולים. אבל, מצד שני, זה שנתניה לא מוגדרת כעיר עולים, או שלא הגדירו אותה כעיר עולים, זה לא אומר שאין בה עולים ואנחנו מאוד מאוד חרדים לעובדה שהעולים הם בני ערובה של כל המהלך הזה. בסוף להגיד לאנשים ב-1 ביולי שאין יותר פעילות זה לבעוט בדלי עם החלב. אני בהחלט מבין את הטקטיקה הזו, אם זו טקטיקה, אבל אם זה מה שיקרה ואני מבין מראש העיר שזה מה שהולך לקרות, אז העולים האלה נפגעים בתהליכי הקליטה.

עכשיו אני רוצה לתת רק דוגמה. לפחות 30 עולים שהגיעו מהיום שהתקבלה ההחלטה הזו חזרו כלעומת שבאו מאותו אולפן עירוני, אולפן עברית, שבעצם אף אחד לא מאפשר להם להירשם לאולפן הזה. אין לנו פתרון אחר, זו החלטה של מעכשיו לעכשיו. למרות, אגב, במאמר מוסגר, שההסכם עם האולפן הזה הוא לפחות עד סוף 2016 - - -

למה לא רשמתם אותו לאולפנים, אני יודעת מה, אצל ריפמן באולפן? למה דווקא אצלנו?

אני לא רוצה להיות ציני, כי אני אומר שאת צודקת, אני לרגע לא אומר שאת לא צודקת במאבק, אני רק אומר שבסופו של דבר גם יש איזה שהוא - - - בסוף אתה מדבר על 30 עולים שבעצם עומדים, לא נפתחת כיתת עברית כי אין מי שימשיך הלאה. למרות, עוד פעם, ואני אומר לך במאמר מוסגר - - -

תגיד את זה לממשלה, למה לנו? למה אני? אני ראש עיר עכשיו, אני לא עובדת סוציאלית עכשיו. אני ראש עיר.

אני איתך, בסדר, אני קודם כל אומר - - -

אני ראש עיר שמקפחים אותה.

אבל אני רוצה לסיים את העניין. קודם כל אני אומר שהאולפן הזה בעיקרון, הכיתות צריכות להיפתח עד סוף 2016 והעירייה כמפעיל צריכה לתת מענה לכיתות האלה שנפתחו עד סוף 2016 על פי ההסכם שיש. אבל אני לא רוצה כי מה יקרה ב-2017 זה גם שאלה. אבל בכל אופן אנחנו נמצאים היום במצב שבעצם מי שמשלם את המחיר המיידי זה אותם עולים שגם אם לא הגדירו את נתניה כעיר עולים נמצאים בעיר.

עכשיו לגבי משרד העלייה והקליטה. שמעתי את המנכ"ל, אנחנו בהחלט יודעים, לא צריך לשמוע ממנכ"ל עיריית נתניה שהנושא של קליטת עלייה זו משימה לאומית של כל משרדי הממשלה. יושבת פה נציגת משרד החינוך, אנחנו בהחלט כמשרד העלייה והקליטה עושים ותומכים ברשות ותומכים בפרט. למעלה מ-25 מיליון שקל, כולל פרט, מועברים, כי אני משלם לסטודנטים עבור שכר לימוד, ישירות, אני משלם עבור הכשרות תעסוקתיות, אני משלם לחיילים, אני משלם לעובדים במוקדי הקליטה, אני משלם לפעילות חברתית. אנחנו תומכים הרבה. חלק מהתקציב, שזה תמיכה לרשות, שאגב זה חלק לא מאוד גדול מהתקציב הזה נדרשת על פי הכללים, וזה ויכוח ודיון אחר, על פי כללי התמיכה, השתתפות של העירייה ב-25%. אגב, זה לא בהכרח עם עובדי המוקדים, ששם התמיכה היא מלאה. אז אם זה מלווים שהוספנו בשנה הזאת ואם זה פעילות קליטה חברתית שאנחנו עושים בהיקפים לא מעטים.

אנחנו מעבירים לפחות מיליון שקל בשנה סדר גודל, אולי טיפה פחות, למוקד הקליטה, שם פועלים עשרה איש ב-6.5 משרות, שזה גם לפעילות, גם חלק מתכנית חומש. בזה לתת בעיטה ולשלוח - - - ואני גם לא מבין מה זה ה-15 באוגוסט מבחינה פרקטית. אנחנו מחזיקים אותם עד ה-15 באוגוסט, עד שמישהו יגיד כן כן לא לא? מה מחר? הם ממשיכים לעבוד, הם לא ממשיכים לעבוד? ב-15 באוגוסט מפרקים את החבילה? לא מבין איך אנחנו הופכים את זה לפרקטית.

אני רוצה לומר, אנחנו מעבירים לא מעט תקציבים, תומכים בעיר נתניה בהרבה כסף, ובצדק, כי יש להם הרבה עולים, גם במוקד נרחב וגם בפעילות עבור עולים מצרפת ובלגיה ואוקראינה. לפחות קרוב לחצי מיליון שקל מועבר לפעילות החינוכית והחברתית, על פי החלטת ממשלה 2446, למעלה ממיליון ומשהו שקלים עבור פעילות קליטה חברתית. הזכרתי שלא מעט מיליונים בסיוע ישיר לעולים.

אז משרד העלייה והקליטה, בכל הכלים שיש לו תומך ברשות ומסייע לקליטת העלייה וזאת משימה של כולם. אני באופן אישי חושב, זאת אמירה שלי, יש איזה שהוא קו אדום, בסוף אסור לנו להחזיק את העולים האלה כבני ערובה. זאת עמדתנו וצריך לעמוד על כך. ואני קורא לך, כנציג הממשלה, לעשות הכול כדי שזה לא יקרה וגם לא יחזיקו אותם עד ה-15 באוגוסט או עד מתי, פשוט להבין שזאת כנראה לא הדרך. זאת עמדתי.

אני רוצה רק לענות לך. אתם לא תומכים בנתניה, אתם תומכים בעולים החדשים ב-75% ותושבי נתניה תומכים בעולים בעוד 25%. אתם לא תומכים בנו, אתם לא תומכים בתושבי נתניה, אתם תומכים בעולים וזאת האחריות שלכם. בדיוק פה הנקודה.

נכון, למה לסגור את מנהלת הקליטה אם הם תומכים בעולים? למה לסגור את השירותים אם יש משרדי ממשלה שמשלמים על השירותים?

אתם תומכים בעולים, אבל אתם תומכים בהם בזה שאתם נותנים להם פטור ממסים על חשבוננו. אתם עוזרים להם לתת פטור ממסים 100% בשנים הראשונות ואחר כך, מאחר שחלק גדול מהם הם חלשים מבחינה סוציו אקונומית, אז הם ממשיכים לקבל את ההנחות, גם כן על חשבוננו. זאת אומרת אתם קולטים עלייה על חשבון - - -

מי זה אתם?

מדינת ישראל קולטת עלייה על חשבון - - -

זה לא התושבים של העיר נתניה, סליחה? אתם ואתם. סליחה שאני מדבר, אי אפשר את כל הבעיות של העיר נתניה, שהן צודקות, שהשולחן הזה יפתור את כל הבעיות.

סליחה, מה זה נקרא? מדינת ישראל מחליטה, ראש הממשלה קורא ליהודי העולם להגיע לכאן. קורה מה שקורה בצרפת, ראש הממשלה קורא להם להגיע לכאן, רק מה? בדרך שוכחים להמשיך ולתמוך בצרכים שלהם כשהם מגיעים לנתניה, והם מגיעים לנתניה ואת אף אחד זה לא מעניין.

אני לא מתווכח בעניין הזה.

את אף אחד זה לא מעניין.

אני בטח לא אפתור את הבעיה.

אז לא תפתור את הבעיה, נכון, כי אתה לא ראש עירייה, אני צריכה לפתור את הבעיה. ומאחר שאני - - -

אבל אני עדיין אומר שאני כמי שחרד לגורלם של העולים אומר - - -

אתה לא ח רד לגורלם של העולים יותר ממני, אבל אני גם חרדה לחוסר הצדק שיש במדינה, לחוסר השוויוניות שיש במדינה ואני לא מוכנה - - - אני לא יכולה לישון בשקט כשאני פוגעת בתושבי - - -

את חוסר הצדק הזה לא צריך לבוא על גבו של העולה הזה.

יש גם בעיר שלי - - -

כבוד ראש העיר, שמענו אותך.

סליחה, אני לא מפריעה לך, אני עונה לו, אני לא עונה לך.

אני חושב שהבנו את המסר שלך.

רגע, אני מנהל את הדיון.

בעיר נתניה אני חייבת לייצג גם את התושבים האחרים שעל גבם אתם קולטים את העולים ואנחנו שמחים לעשות את זה ואנחנו עושים את זה באהבה ובשמחה, אבל אנחנו לא רוצים להיות הפראיירים של המדינה.

כבוד היושב ראש, אני מבקש.

אבי זאנה, בבקשה.

אני מנכ"ל התאחדות עולי צרפת. אני קודם כל רוצה להזכיר לגב' ראש העיר שהעיר נתניה קולטת בשנים האחרונות רוב מוחלט של עולי צרפת.

להזכיר לי את זה?

לא, לנו הוא מזכיר.

להם, לא לי.

לוועדה.

דיברתם על עולי אתיופיה ועולי קווקז וזו אוכלוסייה מבורכת שהגיעה לעיר נתניה. אני מדבר על העולים החדשים. כל הכבוד על החלטת הממשלה שהעולים מוגדרים, מי שעלה ב-89', הכסף שמועבר, בעיקר על ידי משרד הקליטה ומשרד הפנים והרשויות, זה עבור העולים.

העולים האחרונים, אני רק אדבר על 10,000 הפנסיונרים, במרכאות, מצרפת שמכניסים מאות מיליוני יורו כל שנה לעיר נתניה. אני חושב שצריך לתת תמונה יותר רחבה ופה לא לבוא בכוחניות מוגדרת מול כל הגורמים שרק הרשות צודקת. יש פה ממשלה, יש פה משרדים, יש פה עמותות, יש פה עובדים, אני מבקש יותר רגש, יותר התייחסות, יותר כבוד, יותר הערכה לכל מי שפועל. יש פה אנשים שמכניסים הרבה כסף עמוק לכיס, עמותות גופים, ארגונים. לרשות יש סמכות ויש אחריות וכל הכבוד לך, אני מבין את המאבק שלך, אני אומר שצריך להסתכל ולתת - - -

זה המאבק שלך גם.

תפסיקי כבר, כל פעם 'שלך', 'שלך', אני - - -

זה מאבק של כולנו, אתה לא מבין? זה של כולנו, זה שלך ושלי ביחד.

אני מבקש לא להתייחס לכל מילה שהוא אומר, אנחנו כולנו פה, אנחנו פה ציונים, אנחנו אנשים שעובדים למען העלייה.

אנחנו לא הממשלה.

אני מבקש לא להפריע. שמענו שעה וחצי נאום מאוד נלהב שברובו הוא צודק, אבל במהות שלו הוא לא צודק. פה גרמת נזק. אני חוזר מסיור בצרפת, לפני שלושה ימים, הוא ברובו לא צודק. 30% מהעלייה מצרפת מגיעה לנתניה ומה שעשית בחודשיים האחרונים, פגעת מאוד בתדמית של העיר מול העולים. כל הכבוד למאבק שלך, כולם אומרים שאת מאוד מקושרת, פה לא דיברו על מפלגתיות, יש פה ראש עיר ששייכת למפלגה של השלטון, יש יושב ראש ועדה, יש לוביסטים, יש הרבה כוח בידיים שלכם, זה מאבק שלא צריך לצאת החוצה, הוא לא צריך לפגוע בעולים. אני מבקש לכבס את הכביסה בפנים, לפתור את הבעיות בפנים ולא לזרוק ולא לבוא עם כוחניות מול כולם ולזרוק אותנו החוצה. אנחנו נמשיך לתמוך בעולים, נמשיך ללוות אותם ואם העולים לא ימצאו את דרכם בנתניה הם ימצאו את דרכם במקום אחר, לא קרה כלום.

בסדר גמור. אנחנו מוקפים באהבה בכל מקום.

מר פרדריק פשטר.

אני פה בשביל להציג את העמדה של העובדים של אגף הקליטה. קיבלנו מכתב שימוע לשקלול הפסקת תפקידים ללא סיבה, לא היה כתוב סיבה על הפסקת העבודה שלנו. אנחנו עובדים לילות כימים כבר כמעט עשור, אנחנו תומכים במאבק של ראש העיר, של העירייה, אנחנו מוכנים לשתף פעולה, עם כל הקהילות, אתיופים, רוסים, צרפתים, במאבק הזה, ומי שלא מבין את הדבר ההזוי שקורה במדינה אז אין לו עיניים מול הפרצוף. פשוט צריך לשנות את זה ולהתקומם ואנחנו תומכים ממש, זה אי צדק שכבר מעל עשור ראש העיר העלתה.

אבל אני רוצה לשאול את ראש העיר, למה לא לסגור את חוף הים ולפטר את כל המצילים? למה לא לפטר את כל המאבטחים, כי גם לפיגועים לא קיבלנו? אנחנו לא מבינים למה אנחנו העובדים הם בני ערובה - - -

לא, כי אנחנו לא עיר עולים, כי מדינת ישראל החליטה שאנחנו לא עיר עולים. אתם לא מבינים את העיקרון, זה לא כסף. זה גם כסף, אבל זה עיקרון. מדינת ישראל החליטה אנחנו לא עיר עולים.

יצאתי לירידים השנה בצרפת ומגיעים כ-1,500 עולים בקיץ וצריך לתת להם שירות, שנרצה או לא נרצה. אנחנו גמרנו את התקופה של ה - - -

שמדינת ישראל תתעורר.

שהיו מכוונים את - - -

שראש הממשלה וממשלת ישראל יתעוררו.

בסדר, אני לא קובע, את לא קובעת איפה יילכו העולים. העולים מגיעים, הם מגיעים, הם יהיו בנתניה וצריך להמשיך לתת את התמיכה. מה שאני מציע, שבדרך הפרלמנטרית תהיה תכנית אופרטיבית, כמו שהציעו חברי הכנסת, לצאת מפה עם תאריכים, עם לוח זמנים, להגיד מתי אנחנו נקבע עוד ישיבה לפעם הבאה. ראש העיר נתנה עכשיו טווח של חודש וחצי, חודשיים, לעובדים. אנחנו לא יכולים לעבוד ולהיות בני ערובה, לדעת שבעוד חודש-חודשיים אנחנו מפסיקים לעבוד. מה אני אגיד עכשיו לעולה שמגיע? יש אולפן, אין אולפן? יש תמיכה בבית הספר? אין תמיכה? יש רווחה, יש פעילויות? אנחנו לא יודעים.

רווחה יש.

אי אפשר לעשות ככה, אנחנו פה נמצאים בבית המחוקקים של מדינת ישראל, לצאת מפה עם החלטות ולהגיד שאנחנו ניפגש עוד חודש, עם תשובה של בג"צ, עם החלטות, ולא להשאיר אותנו באוויר. אני מציג את עצמי כעובד עיריית נתניה, אני מרגיש כעובד עיריית נתניה, אני שייך לעיר הזו ואני נותן שירות לעיר הזו ואני רוצה לדעת מה להגיד לעולה. כשאני אצא מפה, פונים אליי בפייסבוק, בווטסאפ, במה שתרצו ואני לא יודע מה לענות. אומרים לי שבסוף החודש אני מפוטר. לא, אני לא מפוטר, אני רוצה פה החלטות.

תודה. אסתר בלום, בבקשה.

כמובן אני חוזרת על זה שאנחנו מחזקים את מהות המאבק שלך, כבוד ראש העיר, ואנחנו באמת חושבים שיש צורך לתקן את האיוולת כאן. אבל שוב, בטח לא לאיים על העולים ולא על חשבון, לא של העובדים ולא של העולים. פתאום מה אנחנו חושבים? אם זה לא עבד בכנסת ואם זה לא עבד בחוקים ואם זה לא עבד בכל הוועדות, העולים יהיו ברחובות והם יעשו את ההפגנות שלא מצליחים לעשות כאן? מי צריך לעשות את המאבק הזה? הם צריכים לעשות? מה כאן המשחק? אנחנו מנסים לעורר את הרחובות כדי שהם יבואו הנה והם יעשו הפגנות? אנחנו יודעים שהם הכי חלשים ולא יודעים לעשות את זה. אז אנחנו צריכים לעשות את העבודה, מי שנמצא כאן צריך לעשות את העבודה, אנחנו לא צריכים להגיד, העובדים והעולים, אנחנו נסיר את כל האחריות מאיתנו, אתם תלכו לדבר עם ראש העיר ותלכו לדבר עם ראש הממשלה כי אני לא הצלחתי לדבר איתו ונפגשתי איתו שלוש פעמים. האחריות היא שלנו, בבקשה, להסיר את האיום הזה שבעוד חודש וחצי אנחנו מורידים את השירותים בכלל ולתכנן, כמו שהוצע כאן, תכנית עבודה כמו שצריך. אנחנו נתמוך בכם, גם העולים, גם ארגוני העולים, אנחנו נתמוך בזה.

תודה רבה. ד"ר מיכאל בן סעדון.

אז הדברים העיקריים נאמרו, אני רוצה להגיד, כבוד ראש העיר, את איתי?

כן, יש לי חלוקת קשב.

אני חושב שיש הסכמה מקיר לקיר שהמאבק הוא צודק ואני חושב שכל ארגוני העולים הם איתך, אבל כולנו חושבים שלא העולים ולא העובדים צריכים להיות הקורבן. לגבי העולים, אם יש משבר, אני לא נכנס לפוליטיקה, צריך אפילו שהמגזר השלישי יתערב כדי שתהיה המשכיות. אנחנו לא יכולים להסתכל בעיניים של העולים ולהגיד, אה, יש מאבק בין ראש הממשלה לראש העיר ואם הפילנתרופיה צריכה להיכנס אז אני אשמח שנהיה בקשר כדי לראות מה אפשר לעשות כדי שהעולים לא ייפגעו.

לגבי העובדים. אני חושב שזו הזדמנות לחזק את המעמד של הפרויקטורים ושל כל העובדים, כי יש קלות, אני חושב, בלתי נסבלת שניתן לפטר אותם מפני שהם עובדי קבלן. אני חושב שמול המשרד הקליטה הגיע הזמן שהפרויקטורים יהיו עובדים קבועים, עם מעמד, עם הכשרה. זה לא קשור לעיר נתניה, זה נכון לגבי כל הערים. לבי עם הפרויקטורים. ושוב, אני חושב שזו תהיה ההזדמנות לחזק את הפרויקטורים.

את המאבק, אני חושב שאת יכולה לנהל עם העולים, עם ארגוני העולים, ולתקוף את החזקים. יש אחראים במדינה, אז לא את העולים ולא העובדים, כי נראה לי שקל לפטר אותם. יש ראש ממשלה שאמר שהעלייה מאוד חשובה לו והוא נתן נאום מאוד חשוב לפני שנה, הוא אחראי. יש שר אוצר, אני בטוח שאפשר לדבר עם אלי אלאלוף שיתווך, אז בואו נתקוף ביחד את האחראים ולא את העולים ולא את העובדים.

תודה.

איפה האוצר? אין כאן מישהו מהאוצר?

הוא היה והלך, ממש לפני דקה הוא הלך.

אבל הוא דיבר?

כן, נציג האוצר ודאי.

הוא לא.

בוודאי כן.

לא, זה היה משרד הפנים.

סליחה, אני מתנצלת. הוא אמר שזה בתחום הסמכות של ועדת הפנים.

זה מה ששלחו לנו.

שמה? תקריאי את זה, זה חשוב. אריאל יוצר, רכז פנים. 'כנושא בתחום אחריות וסמכות משרד הפנים למשרד האוצר אין תרומה בדיון. לאור האמור לעיל לא יהיה נציג אוצר בדיון'. נו, אתם מבינים את הבעיה?

נציג משרד הפנים היה.

לא, זה חמור. זה חמור מאוד.

שלום, כבוד ראש העיר. אני רוצה לברך אותך שהגעת לכאן להסביר לנו קצת על המצב, אני רוצה לברך את כל הנמצאים שבאו לשמוע. כמה שמענו שהמאבק מוצדק, כמה תומכים יש לך כאן בחדר. אני דואג משמועה שאני שומע, שכבר שנה יש דיונים בין כל המשרדים הקשורים לנושא וכוללים ראשי ערים או נציגות מראש העיר, שבתקציב הבא הוסכם שכל עיר, כל יישוב מעל 20,000 איש בארץ, יוגדר כעיר קולטת עלייה. השאלה שלי פשוטה, האם הייתם חלק מאותן ישיבות?

לא ידוע דבר כזה.

את לא מודעת לעובדה שבתקציב הבא כל יישוב מעל 20,000 איש בארץ יהיה מוגדר כעיר קולטת עלייה?

שומעים את זה לראשונה.

שומעים את זה לראשונה?

אני לא חושבת שיש דבר כזה, אבל זה לא הגיוני, כי עובדה שהמדינה עוד לא ענתה לבג"צ. האוצר ענה למדינה משהו אחד, משרד הפנים ענה משהו אחר. הרי לבג"צ צריכים לענות ואף אחד לא ענה את התשובה הזאת, זאת אומרת שזה משהו שהוא לא - - -

אני גם לא שמעתי. ממתי הדבר הזה?

אלה שמועות שאנחנו שומעים מבכירים במשרד הפנים, במשרד האוצר. אני רק רציתי לשמוע את התשובה שלך, תודה רבה.

זה שמועות טובות, אז אנחנו נבדוק את זה.

אבל אין קשר בין 20,000 תושבים לבין עיר עולים.

לא, כל יישוב מעל 20,000 יוגדר כעיר קולטת עלייה בתקציב הבא. את לא מודעת לזה?

אין דבר כזה. לא שאני לא מודעת, אין דבר כזה.

הייתי עוזב את השמועות בצד.

נבדוק. זה לא קשה לבדוק.

אני חושב שנשארו פה ארגוני העולים וגם משרד הקליטה וגם החינוך. אני חושב שבהתייחסויות האחרונות שלפחות שמענו אתם, או אנחנו ביחד, קצת מפספסים את מהות הדיון. זה לא שעיריית נתניה נגד העולים, או העיר נתניה, או מרים או משהו כזה, אלא יש פה פנייה או זעקה מתוך כאב, זה גם לא כל כך פשוט לרשות מקומית לקבל אישור להגיש בג"צ. הגשנו בג"צ נגד המדינה רק כדי לתקן את העיוות הזה, את זה צריך להבין. לכן לא צריך שייווצר מצב שאנחנו בתוך הבית נריב בינינו ואבא או אמא לבד שם ואף אחד לא נותן להם את הפתרון.

נראה לך שאנחנו לא מבינים?

אני לא אמרתי שאתם לא מבינים, אני רק מנסה לחדד את הסוגיה הזאת.

תחדד גם מה המחיר.

אני אומר, אני מחדד את הסוגיה. לכן צריך לבוא ולהבין פה, זה לא שצריך לבוא ולהסביר לנו כמה עולים עוֹלים, אנחנו יודעים, זה לא שצריך להסביר לנו איך לטפל בעולים, אנחנו יודעים. דרך אגב, כל העלויות שמרים ציינה פה אלה עלויות שיוצאות ככסף, יש עוד עלויות נוספות בתשתית. ראש העיר בנתה את בית הידידות לקהילה האתיופית ועוד הרבה מאוד דברים. אנחנו לא דיברנו על מבנים פיזיים ולכן צריך להבין שבפנייה הזאת או בעצם האמרה הזאת וזה שאנחנו מגיעים לוועדות, גם בשבוע שעבר וגם השבוע, זה רק כדי להביע את העמדה הזאת ולאפשר לבית הזה, לבית המחוקקים, לעשות פה רעידת אדמה כדי לתקן את האיוולת הזאת. זאת המטרה שלנו.

אבל בפועל אתה שולח חזרה מהאולפן עולים ואי אפשר לפתוח כיתות אולפן. למרות שהרשות כמפעיל לאולפן יחד עם הסוכנות צריכים לפתוח את הכיתות. מה אני אעשה עם 30 העולים האלה?

קודם כל זה שאתה אומר שולח אז זה מאוד מאוד קל לבוא ולתפוס את הפעולה האחרונה. אתה לא מדבר על זה שהיו עשרות ישיבות, אתה לא מדבר על זה שהיו עשרות פניות, אתה לא מדבר על זה שהיו עשרות פניות. אתה לא מדבר על זה שראש הממשלה, שר הפנים, שר האוצר ושר הקליטה יוצא ושרת הקליטה נכנסת קיבלו מכתבים מראש העיר שמסבירים ונותנים את האולטימאטום ונותנים את התאריך ונותנים את זה ועד לרגע זה אין שום התייחסות.

אתה מדבר על המכתב שמה-1 - - -

אני מדבר גם על המכתב הזה וגם על כל מה שמרים תיארה.

אני לא יודעת אם היית כאן מהתחלה - - -

אני הייתי מהתחלה.

אני אתן לך את זה כסיכום.

אז אני רוצה לומר ככה, התיאור שתיארתי כאן זה אחרי כמעט 17 שנים של מאבק ויש כאן עיוות שהוא הרבה מעבר לנושא של קליטת עלייה. אם מחר היו נותנים לערים בגין נושא אחר עשרות מיליוני שקלים והיו מקפחים את נתניה היינו פועלים מול אותו גורם בדיוק באותה שיטה. כאן מדובר בהחלטה, יותר מזה, כשהייתי בבג"צ אמרה נשיאת בית המשפט העליון שהיא בעצם לא יודעת מה זה עולים, מה זה עיר עולים. היא לא יודעת מה זה עיר עולים. אז אנחנו החלטנו שגם בית המשפט וגם ממשלת ישראל תקבל החלטה מה זה עיר עולים, אם עדיין לא יודעים מה זה עיר עולים.

אני חושבת שהעולים החדשים שנמצאים כאן, והם אזרחי העיר נתניה ואני מבינה את הכאב האישי שלהם, הם צריכים לקחת חלק במאבק הזה כי בסופו של יום הם יתחזקו והם יפסיקו להיות עולים והם יקלטו עולים אחרים. זה כך שנים על גבי שנים, העיוות הזה נמשך, וערים שלא קלטו עולה חדש אחד עשרות שנים מקבלים מענק מהמדינה. הרי בסופו של דבר אנחנו פוגעים ברמת השירותים שאנחנו נותנים לאזרחים שלנו. אם הייתי רוצה לעשות יותר תרבות בעיר אני לא יכולה, אם הייתי רוצה לבנות היכל תרבות חדש, אני לא יכולה, כי הכסף שהיינו אמורים לקבל מהמדינה וזה כבשת הרש, זה המעט, זה לא ה-100 מיליון שקיבלו אחרים, זה 5 מיליון, אנחנו הפסדנו 145 מיליון שקל שבסופו של דבר פוגעים בתושבי נתניה עצמה.

גברתי ראש העיר, מקיר לקיר באולם הזה אף אחד לא טען, אלא להיפך, תמך בהחלט בעיוות הזה ובמאבק שלך בעיוות הזה, השאלה היא - - -

אני רוצה לספר לך, במאבק האחרון של ראש עיריית ירושלים. הוא לא עשה הרבה, הוא לא חיכה 14 שנים וגם לא 17 שנים, הוא השבית את כל השירותים בירושלים, פגע בכל תושבי ירושלים, פגע בחוליה הכי חלשה בירושלים, של העובדים שמשתכרים הכי מעט, הוציא את כולם הביתה ואז כולם התעוררו. שים לב מה קורה כאן היום, עם כל הכאב והצער, נציג האוצר לא מגיע לכאן כי זה בכלל לא מעניין אותו, כי זה לא קשור. אז למי זה קשור? אני חושבת שזה בפירוש, ואני מכירה את האנשים באופן אישי ואני אוהבת אותם, אני מעריצה של שר האוצר, מאוד אוהבת את יוצר, הוא מכיר היטב את הסוגיה, העובדה שהוא בחר להצביע ברגליים ולא להיות כאן בישיבה מדברת בעד עצמה, מצביעה על איך ממשלת ישראל, לא ראש עיריית נתניה שבפועל קולטת עלייה במשך שנים ועוד הייתי עוד באוניברסיטה כשהייתי בוועדת הקליטה כשהיה מסך הברזל. לי לא צריך לספר, חבילות בידיים שלי ארזנו ושלחנו לרוסיה בזמנו, לי האחרונה שאפשר להטיף, אבל לחשוב על זה שאחרי שאנחנו פונים מיליון פעם, את אף אחד זה לא מעניין בכלל. אנשים אפילו לא מגיעים לכאן. זה לא מדבר אליהם.

וזו הדרך שיגיעו? שזה יעניין אותם? זו הדרך? אני לא מבינה.

אין דרך אחרת.

זו הדרך לגייס את העולים, לפטר את העובדים?

אנחנו ניסינו בכל הדרכים האפשריות במשך 17 שנים, בשיחות, בפגישות, בשכנוע, בדיבורים, בוועדות, באותות ובמופתים.

זה מה שנציג הפנים אמר כאן, הוא אמר שהכותרת לא מדברת בעד עצמה, זה לא - - -

השיא היה שאומרים לנו שבעצם לא יודעים מה זה עיר עולים. אז אם לא יודעים מה זה עיר עולים, צריך להבין, עיר שהיא לא עיר עולים לא צריכה מנהלת קליטה. לא מדובר בעולים, עיר שלא מוגדרת כעיר עולים לא צריכה מנהלת קליטה. עיר שהיא לא עיר עולים לא צריכה - - -

אבל ההגדרה הזאת, הכותרת הזאת, היא ריקה מתוכן.

במקום לפנות אלי, אני חושבת שצריך לפנות למי שצריך לפנות וזאת ממשלת ישראל, שזו האחריות שלה, ולא שמעתי מכם, אף אחד, אני שאלתי איפה נציג האוצר, אף אחד מכם לא שאל איפה נציגות הממשלה. אז הגיע לכאן נציג משרד הפנים והגיע לכאן נציג משרד הקליטה, איפה כל הממשלה? אף אחד לא טרח להגיע לכאן חוץ מחברי כנסת שהגיעו לכאן. שר אחד לא היה כאן בדיוק הזה.

אני עובד בעיריית נתניה, אני כל כך שמח להיות שמה, אני בשטח יום יום, אני עובד עם המשפחות, אני מלווה את המשפחות, אני מלווה את הילדים בתוך בית הספר, עם כל הקושי שיש, כי יש המון המון המון קושי לגבי העלייה. אם מדברים על העולים האתיופים, החבר שלי פה, דיברנו ואמרנו שהעלייה הצרפתית היא אותו דבר, אותה בעיה. פוגשים את אותה בעיה, פוגשים את הבעיה של הפשע, פוגשים את הבעיה של בנות 17-18 שמסתובבות בכיכר, שיכולות ללכת לאיבוד, מדברים על עזרה באמת אמיתית, על השטח. אנחנו עובדים באופן יום יומי עם פרדו, עם כל החברים כאן, כדי לעזור לאנשים האלה.

נכון, אתה צודק.

אי אפשר להגיד ש - - - אני מצטער על העברית שלי - - -

אתה מדבר בסדר גמור.

לא, אתה מדבר טוב מאוד.

אבל אנחנו באמת צריכים לבנות את העתיד של האנשים האלה. מה אפשר להגיד לילדים כשאני אחזור לבית הספר? 'וואי, אני מצטער, אני לא מטפל יותר בכם'? אני לא יכול לעבוד איתם יותר? אני לא יכול לקלוט אותם בתוך בתי הספר? מה אני אגיד להם? ואני לא היחיד, יש עוד כמה מגשרים איתי.

הוא צודק במאה אחוז, רק שממשלת ישראל לא טרחה לשלוח לכאן נציגות שתקשיב לכם.

אדוני היושב ראש, אני תושב העיר ב-30 השנה האחרונות, אני מנהל את בית הידידות ומוקד הקליטה בעשר השנים האחרונות. אני אומר לך, זו תעודת עניות לשלטון המרכזי, מה שעושים לעירייה. כילד שגדל בעיר וחזר לעזור לעולים זו תעודת עניות של השלטון המרכזי. אני אומר לך, חד משמעית, אם המדינה לא תכיר בעיר כקולטת עולים אנחנו נהיה בבעיה מאוד גדולה. יותר מזה, אני חשבתי שאני אקבל תעודת הצטיינות, בסדר? אני נשבע שבעיר הזאת היינו למודל בכל הארץ בנושא של עבודה מול עולים, מול עולים מאתיופיה, צרפת. אני היום מחליף מידע עם הצרפתים בשביל שהם לא יגיעו למה שהיה אצלנו לפני שנים, אלימות בתוך המשפחה, אלכוהול, זנות אצל נערות, סמים ואלכוהול בכיכר העצמאות. אתם יודעים מה יש?

התחלנו את התהליכים האלה.

השלטון המרכזי יושב ובגלל הסכמים קואליציוניים כאלה ואחרים, כל אחד מטיל על זה ומטיל על זה, 30 מיליון שקל אריה דרעי מצא בשביל המדרשות ובתי המקוואות. מאיפה הוא מצא? 5 מיליון לעיר? 55 חבר'ה הולכים, 200 איש? בחודש הבא אני אמור לשלם על קייטנות, מאיפה אני אשלם? אני עובד קבלן 12 שנה, מישהו נותן את הדעת? נכנסים, חליפות, ועדות, הביתה, אני נשאר, אני מתעסק עם כל הדברים, העיר מתעסקת. אני לא התכוונתי לדבר היום, ממש לא, באתי - - -

אבל אתה מחבר את זה לזה, לא בטוח - - -

אבל אני - - -

זה היה נהדר.

זה לא נכון, זה ממש לא נכון.

אדוני היושב ראש, אם אפשר ממש כמה מילים.

כן.

ממש קצר. אני חבר מועצת העיר ואני יושב ראש ועדת קליטה בנתניה. אני רוצה להגיד לכם, מה שקורה בימים האחרונים בנתניה, אני כבן אדם שהתעסק קצת בפוליטיקה, בחירות וזה, דבר כזה לא ראיתי. עיר תוססת, אלפי אנשים חותמים על מכתבים, על ניירות, הנה, הבאתי לפה יותר מ-2,000 חתימות, שמתי לכם, ויש אצלנו פי שניים, לא הספקנו לצלם אותם ולעבד. זה לא רק עולים חדשים, זה מה שמעניין, אלה תושבי נתניה שתומכים במאבק של ראש העיר, כן, הם מבקשים לעשות את כל המאמצים להבין את ה-55 משפחות, שלא יפטרו אותם, שלא יסגרו את השירותים, יצמצמו שירותים לעולים חדשים כי זה ממש מעשה נורא אם זה יקרה, אבל כולם אחד אחד תומכים בכל המאבק שראש העיר עושה.

בשבוע שעבר הייתי פה בוועדת כספים. אני רואה מה קורה היום, זה דבר ממש מוזר. היו פה רק חברי כנסת שרובם הם תושבי נתניה, לא היה נציג מאף - - - זאת אומרת לא היה אף שר. כעיקרון אנחנו יודעים שמי שיכולים לפתור את הבעיה זה שר האוצר ושר הפנים. שר האוצר היה אצלנו בנתניה לפני שבוע, קיבל אזרח כבוד, הכול היה יפה.

מי נתן לו?

ראש העיר.

אז היא נתנה, עכשיו היא מתלוננת.

אני אקח חזרה.

והיום אנחנו שמענו ציטוט ממכתב משר האוצר, ממש משהו מוזר איך כל הסיפור הזה נראה. אני קורא לכולם, אנחנו מבקשים ודורשים שתתקבל איזה שהיא החלטה עם תאריך, כמו שדיברו פה חברי הכנסת, ושהאנשים בנתניה יראו שמשהו זז, שיש איזה שהוא צ'אנס שזה יזוז לאן שהוא.

משפט אחרון ששכחתי לומר. בשיחה האחרונה עם ראש הממשלה לפני פסח, דיברתי איתו בטלפון, העליתי שוב את הסוגיה. אתם הערתם קודם שלא הקשבנו, אז אני מבקשת שתקשיבו גם אתם. פניתי גם למנכ"ל משרד ראש הממשלה הנוכחי, דיבר איתי אחד הסגנים שלו, העוזרים שלו, חזר אליי ואמר לי 'אני לא מוצא פתרון, את אף אחד מהשרים הסיפור הזה לא מעניין'. זו התשובה שקיבלתי מלשכת ראש הממשלה. שכחתי את העיקר.

אני עדיין אופטימי. אני חושב שלגבי משרד האוצר אני חייב להגיד, מה שהם הסבירו, כי בעניין ההגדרה של ערי עולים זה משרד הפנים, בעניין העברת כסף האוצר העביר למשרד הפנים ולמשרד הקליטה, אלה המשרדים שקשורים לעניין. אז בגלל זה הם לא ראו את הנוכחות שלהם פה כחובה, אבל בדיון הקודם הנציגה הייתה פה בדיון.

אני חושב שהיה דיון מאוד מאוד חשוב, אני מאוד מודה לכל המשתתפים, דיון מאוד חשוב ואני צריך לסכם. אני לא יודע אם יש מישהו שרצה לדבר ולא נתנו לו, סליחה, כי אנחנו צריכים לסכם.

לקבוע לו"ז.

כן. אני חושב שנעשה דיון מעל שעתיים, זה נראה לי בסדר גמור. אני רוצה לסכם ככה, הוועדה מברכת את עיריית נתניה, את ראש העיר מרים פיירברג על טיפולה רב השנים בעולים חדשים. שתיים, אני אומר שהוועדה מזדהה עם המאבק הצודק ומודה לראש העיר שוב על נכונותה להיענות לבקשת הוועדה לדחות את הצעדים להפסקת השירותים לעולים.

שלוש, הוועדה קוראת לממשלה להקים את קבינט קליטת העלייה שיפעל קונקרטית ומיידית לפתרון סוגיה זו ולא יאוחר מחודש אוגוסט. ארבע, הוועדה קוראת לראש העיר נתניה לעכב עד 15 באוגוסט את צעדי הפיטורים וסגירת השירותים לעולים חדשים. חמש, אני אזום ישיבה משותפת עם ועדת הפנים בהשתתפות שר הפנים להסדרת העיוות הקיים.

ושר האוצר.

אני מדבר על הגדרת ערי עולים. לפי התקנון לעניין ההכרזה שר הפנים צריך לעשות בהתייעצות עם שר האוצר. לכן אני חושב שאנחנו נזמין את שר הפנים, נציג האוצר יבוא - - -

שר האוצר, הוא צריך לתת כסף ל - - -

בסדר, אנחנו לא מדברים על כסף, אנחנו מדברים על ההגדרה.

אנחנו מדברים על כסף.

לא, יש הבדל, קודם כל הגדרה ואחר כך מדברים על הכסף. נציג האוצר, אני לא אקבל החלטה, שר האוצר יבוא, הנציג שלו יהיה כמובן. זה הסיכום שלנו, תודה לכולם, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:15.