הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 90

מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי

יום שלישי, ח' בסיון התשע"ו (14 ביוני 2016), שעה 12:00

הסכנה לסגירת החצר הנשית בחיפה

חברי הוועדה: עאידה תומא סלימאן – היו"ר

מירב בן ארי

עליזה לביא

נחמן שי

מיכל בירן

יוסי יונה

יעל כהן-פארן

אורלי לוי-אבקסיס

מרב מיכאלי

ציפי נחשון-גלי - מנהלת השירות לנוער, צעירות וצעירים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

גילה רונן - סגנית מנהלת השירות לנוער צעירות וצעירים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ברהן מלדה - מרכז הטיפול הפסיכו-סוציאלי עולי אתיופיה, משרד העלייה, הקליטה והתפוצות

דורלי לבנסארט - מנהלת הקרן לילדים ונוער בסיכון - אגף הקר, המוסד לביטוח לאומי

בת שבע אפרים - הרשות לקידום מעמד האישה

ד"ר מזל שאול - מחזיקת תיק לקידום מעמד האישה, חברת מועצה מקומית אזור

זהבה שפיצברג - חברה באגודה לקידום מעמד האישה, עיריית אזור

נמרוד שיין - עוזר לראש עיריית חיפה

באטריז רוזן כץ - עובדת סוציאלית, יועצת ראש העיר חיפה לשוויון מגדרי ומנהלת, עיריית חיפה

זיוה הלוי - MA, עובדת סוציאלית, אחראית תחום נערות וצעירות רווחה, עיריית חיפה

לירון אזולאי - מנכ"לית שותפה, החצר הנשית

מירית סידי - מנכ"לית שותפה, החצר הנשית

ליאורה קסל - מנהלת יזמות בקהילה, החצר הנשית

שני וורנר - מנהלת החצר הנשית, חיפה

אביגיל חצור-סיון - מנהלת החצר הנשית, נתניה

רינת - חיילת, החצר הנשית חיפה

נאדין - החצר הנשית, חיפה

מור ארם - מנהלת פורום ארגוני צעירות

הילה סופרמן הרניק - עמיתה במכון מנדל, חברה בפורום ארגוני צעירות

חמוטל גורי - מנהלת קרן דפנה - נשים משתפות פעולה לשינוי

אורי גבע - רכזת, קרן דפנה - נשים משתפות פעולה לשינוי

נוגה דגן בוזגלו - חוקרת, מרכז אדווה

דליה היבנר - יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה במחנה הציוני

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

דלית אזולאי

ר.כ., חבר המתרגמים

הסכנה לסגירת החצר הנשית בחיפה

שלום לכולם. אני פותחת את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. התאריך 14 ביוני 2016, ואנחנו היום מתכנסים ומתכנסות תחת הכותרת הסכנה לסגירת החצר הנשית בחיפה.

לפני כמעט שלושה שבועות כבר, 20 יום, קיבלנו מכתב זעקה גדולה של פרויקט חצר נשית בחיפה, אשר אני מכירה את הפעילות הרבה והטובה והעשייה הנהדרת שנעשית בארגון הזה, גם ממקומות אחרים. אנחנו עמדנו פה כמעט באותו מצב בשנה שעברה בחצר הנשית ביפו והתערבנו כדי להציל את המצב בגלל מצוקה כלכלית שהייתה וסכנת סגירה, ולפני שבועיים שלושה שמענו גם על המצוקה.

אני חייבת להגיד שהרבה מהארגונים והרבה מחברי הכנסת הזדעקו וחברי כנסת וחברות כנסת גם ניגשו אלי וביקשו לקיים את הדיון ואני מצידי גם כן ראיתי את החשיבות והבטחתי שאנחנו מקיימים את הדיון הזה, עד שהגענו ליום הזה. אני שמחה ואני אתן לנציגת משרד הרווחה, גברת ציפי נחשון-גליק להודיע את ההודעה המשמחת.

לפחות אני יכולה להגיד עכשיו שאנחנו הורדנו מעל גבינו את הפחד הרציני ביותר שהיה קיים לסגירת פרויקט טוב זה והישיבה שהייתה אמורה להיות ישיבת חירום וישיבה של סכנה אמיתית וישיבה של זעקה אמיתית של מאות הנערות שנמצאות בפרויקט הזה, אני מכריזה עכשיו שהיא הופכת לפחות לישיבה יותר נינוחה – אני לא יכולה להגיד חגיגית – כי אני הייתי רוצה להגיע למצב שאני לא מכריזה על פגישת חירום בכלל, בגלל סכנת סגירה, אבל יש בזה גם כן הודעה משמחת על זה שלפחות הובטח התקציב של הפרויקט עד סוף השנה.

כמובן שאני אתן לגברת ציפי להודיע בדיוק על החלטת המשרד שאני יודעת עליה, קיבלתי אותה ואני שמחה עליה מאד. בבקשה, גברתי. אחר כך נעבור לשמוע מהחצר הנשית ונחזור אליך. אני יודעת שהזמן שלך מוגבל. וכמובן ברוך הבא חבר הכנסת נחמן שי.

תודה רבה. טוב, אז אנחנו במשרד, בעיקר בשירות לנוער, צעירות וצעירים, מכירים את המודל של החצר הנשית. אני אישית מכירה אותו כבר שש שנים מאז מוניתי לתפקידי. אנחנו מכירים את העבודה, אנחנו יודעים שנערות וצעירות מגיעות למרחב. היה לנו ניסיון להרחיב את המודל מיישובים נוספים ליפו, ששם זה החצר הראשונה שהוקמה.

בשלוש השנים הראשונות אנחנו נשענו על תקציבים של הקרן לילדים ונוער וסיכון של המוסד לביטוח לאומי ומשרד הקליטה. תוך כדי הפעלה בעצם המודל לא אושר על ידי המנכ"ל הקודם ולכן לא יכולנו להתקדם מבחינת התקצוב של המודל ואנחנו כבר הודענו על כך לפני שנה וחצי.

שמה, שלא יהיה כסף?

שהמודל לא אושר על ידי המשרד, וכמו שהוא פועל, הוא לא יוכל להיות מתוקצב.

כל החצרות לא אושרו?

כן. המודל עצמו, כמודל.

אז למה נכנסתם לזה אם זה לא מאושר? אתם שילמתם - - -

לא, לא, אנחנו לא שילמנו. בשלוש השנים הראשונות אמרתי שאנחנו נשענו על תקציבים של הקרן לילדים ונוער בסיכון, שעיקר תקציבה הוא בעצם לפתח מודלים ולמסד אותם, מתוך תקווה שאם מוכח שיש אפקטיביות, אז המשרד בעצם מתחייב וכך אנחנו בדרך כלל עובדים.

וקבעתם לפני שנה וחצי ש - - -

ולפני שנה וחצי המנכ"ל הקודם החליט שהוא לא מאשר את המודל ולכן גם לא היינו יכולים להתקדם מבחינת שריון תקציב לכך. מה שקרה שהתכניות המשיכו לפעול ביישובים שתוקצבו על משרד הקליטה והקרן לילדים ונוער בסיכון, ובעצם בסכנת הסגירה הראשונה בחיפה, באמת קיבלנו אישור לתקציב חד פעמי על ידי המנכ"ל והשר, של 300,000 שקלים, שאנחנו כבר הודענו לעיריית חיפה שזה יהיה התקציב שיאפשר את המשך ההפעלה עד סוף השנה ובעצם הפתח שנתן לנו המנכ"ל הנוכחי הוא לבחון את המודל ולשבת עם אנשי המקצוע ברשות המקומית - - -

לבחון מחדש.

כן, לבחון מחדש.

כלומר אפשרות לשנות את החלטת המשרד, זה מה שאת מודיעה כעת.

בדיוק.

מה עלות ה - - -

בין 600,000 שקלים ל-700,000 שקלים לשנה.

כן, אנחנו נשמע תיכף.

ואתם נתתם להם עכשיו 300,000 שקלים וזה צריך להספיק עד סוף השנה?

כן. בכל מקרה, בחצרות המחויבות של העמותה שמפעילה היא לתת גם סכום שהיא מגייסת מכספי תורמים.

אוקיי, אני קודם כל חייבת להגיד שאני שמחה ושמחתי מאד, אני הייתי בקשר עם המשרד - - -

מתי נפלה ההחלטה על מימון הביניים הזה? עכשיו?

בשבוע שעבר.

בשבוע שעבר. אתמול או שלשום קיבלתי אותה לידיים שלי.

הודעות טובות שמתקבלות לקראת דיון. אני מאד אוהב אותן.

בגלל זה אני אוהבת לקיים את הדיונים האלה.

נעשה כל יום דיון עכשיו. יש עוד כמה נושאים שהייתי שמח לקדם אותם.

בבקשה. אבל אנחנו חייבים להגיד שההחלטות האלה לא מתקבלות ככה סתם, הייתה התערבות, היו דיבורים, ניגשנו למשרד, דיברתי גם עם המנכ"ל, גם עם אנשי המקצוע וכמובן אני בטוחה שהיו גם כן אחרים שניגשו ואני חושבת קודם כל שאני חייבת לברך על ההחלטה, לפחות הצלת החצר הנשית עד סוף השנה הזו. אבל זה לא ממש מרגיע אותי עד הסוף. אני הייתי רוצה לראות שהמודל הזה ממשיך להתקיים בעתיד ויש לו אופציה לחיים ארוכי טווח, מעבר לשנת 2016.

לאחר שאמרתי באופן הכי ברור שאנחנו מברכות על ההחלטה, הלוואי שהייתי יכולה לקבל הרבה החלטות כאלה בנושאים שהייתי רוצה לקדם, אבל גם זה משהו.

הייתי רוצה לשמוע קודם מהחצר עצמה. מי החלטתן שהיום תדבר בשמכן?

מחיפה?

כן, מחיפה. מי נמצאת איתנו?

אנחנו וגם חלק מהנערות שישמחו לספר.

אוקיי, אז לפני הנערות, תראו קצת שמחה שאתן מקבלות 300,000 שקלים, מה זה?

הן כמוני, הן כבר חושבות מה יהיה בינואר 2017.

גם אני. תאמינו לי שגם אני חושבת על ינואר 2017 ואני חושבת שיש לנו עבודה ארוכה עד שנת 2017. בואו נשמע אתכן, גם כדי שגברת ציפי תוכל להתייחס. יש עכשיו במודה בניית מתווים. אני רוצה שננסה לבנות מתווה איך מתקדמים לקראת שנת 2017 אחר כך.

כתוב לי פה, במזכר שקיבלנו: שותפות עם הרשויות המקומיות, משרד הקליטה, הביטוח הלאומי, הקרן לילדים בסיכון ומשרד הרווחה. אז אתם כן הייתם שם בהתחלה.

מתוך 700,000 שקלים אנחנו מתקצבים 40,000 שקלים בלבד.

בסדר. א' אתם לא נותנים כסף סתם. גם כשאתם נותנים 40,000 שקלים, אתם שוקלים, זה לא תרומה, זה מתוך שיקול דעת.

ברור.

אז זה לא שזה מפתיע אתכם הפרויקט הזה, אתם ידעתם - - -

אני לא אמרתי שזה מפתיע אותנו. ממש לא.

אוקיי.

לא, לא, היא אמרה שלא.

אוקיי, אבל נתתם כאילו לפרויקט ניסיונו ואחרי שנה וחצי קבעתם שהניסיון - - -

שלצערנו, אני חושבת שהחסר בזה זה שזה לא היה מלווה במחקר כדי באמת לבוא להוכיח למנכ"ל שיש כאן תוצאות מדהימות וזה היה מאד קשה לשכנע אותו.

הבנתי, אוקיי.

לכן יש לי כמה שאלות הקשורות באיך ממשיכים - - -

היתרון בתכניות פיילוט, שהן באמת מלוות במחקרים.

כן, לכן יש לי כמה שאלות שקשורות באיך ממשיכים מעכשיו. כלומר, מה כן צריך להיעשות כדי שנבטיח שבשנת 2017 החצר הנשית תוכל להיות פרויקט ממומן על ידי משרד הרווחה.

אני נותנת לכן חמש דקות לשמוע מכן, ואולי גם תתייחסו לנושא הזה של איך אפשר להתקדם הלאה. בבקשה.

קוראים לי מירית סידי, אני המנכ"לית המייסדת של החצר הנשית. קודם כל אני רוצה להגיד שאני ממש מתרגשת מאד ומברכת על הוועדה הזאת. למרות שהיא תולדה של מאבק, אני רואה פה שותפות מדהימה ויושבים פה גם נציגי הממשלה, המשרדים, גם הרשויות, גם חברות שלנו של הארגונים של המגזר השלישי וגם קרנות שתומכות בנו ותומכות בפעילות של נערות צעירות בישראל, ורק בשביל זה היה שווה לבוא לכאן, אחרי ההישרדות. ובאמת, הנערות, ובאו כל כך הרבה נערות צעירות גם מחיפה וגם מנתניה, ואני ממש מבקשת אם יהיה אפשר לשמוע אותן.

כן.

אני רוצה להגיד שהמודל שלנו הוא באמת מודל שמאד מאתגר מבחינה מקצועית וממסדית. הוא די חדשני. הוא פורץ דרך, הוא לא יושב על קטגוריות.

מאיפה הבאתן אותו? אתן פיתחתן אותו, או שהוא מקובל במדינות אחרות?

אנחנו פיתחנו. הוא התפתח ביפו מתוך תגובה למציאות ואחר כך הוא הומשג בעבודה אקדמית שעשיתי, על פי פרקטיקות ביקורתיות. זאת אומרת הוא כן מבוסס תיאורטית ואין הרבה דוגמאות כאלה בחוץ לארץ, כי אין הרבה עבודה ביקורתית פמיניסטית עם נערות. אני חושבת שבעצם – ויעידו על זה חברותי כאן – אנחנו הארגון הראשון שהביא לארץ את ההכנסה של הפרקטיקות הפמיניסטיות לשדה העבודה עם נערות.

המודל שלנו מאתגר, אני מסכימה עם ציפי. הוא מאד מאתגר, בגל שהוא הוליסטי, הוא לא יושב בקטגוריות ותבניות שיותר קל למדוד אותן, אבל יחד עם זאת, אם יתאפשר, הבאנו נתונים של העבודה של השנה וחצי האחרונות מחיפה ואני חושבת שהם מדברים בעד עצמם, כי העבודה שלנו מתועדת ומדידה. בסופו של דבר אני מאד מקווה שנוכל ללכת לתהליך של הבנייה של המודל בצורה כזאת שנוכל לקבל הכרה עקבית ומתמשכת של משרד הרווחה, שהם בעיני השותף הטבעי שלנו לעבודה.

נכון וכמובן גם הרשויות, שלא יתנערו.

לגמרי, אבל אני כרגע מדברת מבחינת רווחה. את רוצה שאני אספר קצת על הנתונים של חיפה? אולי נשמע קודם את הנערות?

בואו נשמע שתי נערות בהתחלה ואחר כך נרוץ עם זה. אני יודעת שאת חייבת לצאת תיכף ואני רוצה לשמוע אותך לפני. מי מהנערות מוכנה לדבר?

אני.

אז נתחיל עם השם למען הפרוטוקול.

שלום. קוראים לי רינת ואני מחיפה ואני בת 19. אני הכרתי את החצר לפני 3 שנים פחות או יותר. הגעתי לחצר כי שמעתי שיש מספרה חדשה והיא בחינם.

סיבה מאד טובה.

כן. נכנסתי לחצר ובהתחלה לא כל כך התחברתי לאף אחד. הייתי מאד קשה. אני בן אדם שהייתי מאד סגור. אני עברתי תקופה נוראית בחיים שלי ולא היה לי אף אחד וכשהכרתי את שני ואת כל הצוות המדהים שהיה שם - - -

אני רואה שזה קשה לך, אבל אתם הודעתם שזה בשידור? אתן יודעת שזה בשידור?

זה בשידור באינטרנט, אין לזה כמעט צופים.

בסדר, רק שהיא תדע. זכותה לדעת.

בסדר. שני נתנה לי תמיכה מכל הצדדים בלי לבקש החזר. תמיד דאגה לי ותמיד הייתה שם בשבילי ואני לא מדברת רק על עצמי, אני מדברת מטעם כל הבנות וזה מקום שהוא לא רק בית, שהוא לא רק תמיכה ויום כייף ויום להעביר עם חברות, זה תמיכה לכל דבר, אם זה לנפש, אם זה לחברות, אם זה לכל דבר. פשוט לכל דבר שהוא קיים. זה פשוט מעמד מכובד כל כך לדבר על זה ואני נורא מתרגשת.

את כל יום שם?

אני כרגע בצבא, זה קצת קשה, אבל כל פעם שיש לי זמן אני מגיעה לחצר, גם אם זה לשעה האחרונה, גם אם זה לכמה דקות אחרונות.

אני בחיים שלי, לפני שהכרתי את שני ואת החצר, הייתי במקום שהוא לא טוב, במקום עם אנשים שהם פושעים, עם אנשים שהם לא טובים ופשוט יצאתי מזה. עזבתי את הלימודים וחזרתי בזכות זה שהיה לי מקום חם, שפשוט חיזק אותי בלי לבקש שום דבר. אז אני מאד לא רוצה שלבנות אחרות כן יהיה חסר את הדבר הזה, כי אני הצלחתי, אבל מה עם הבנות האחרות?

ברור.

אני עכשיו בצבא ואני כן סיימתי את הלימודים שלי, את 12 שנות לימוד שלי? אני סיימתי אותן ואני בצבא ואני אסיים צבא כמו גדולה ואני אלך ללמוד וכל זה בזכות הכוח ששני נתנה לי והבנות נתנו לי ואני מודה על כל דקה שהכרתי את המקום הזה. בזכותן הצלחתי לפרש, לדבר, להכיר אנשים, לסמוך על אנשים וזה פשוט מקום בעיני שאי אפשר לוותר עליו.

אנחנו לא מוותרות, אל תדאגי. תודה ששיתפת אותנו. תודה.

רצית עוד אחת.

כן, עוד צעירה.

קוראים לי נאדין, אני בת 26. הגעתי לחצר בגיל 22 עם הבן שלי, שהיה בן שלושה חודשים. כשהגעתי לחצר בהתחלה פחדתי, כי אני עברתי הרבה מקומות, הרבה פנימיות, מעון נעול, הוסטלים, דירות מעבר וכל מקום היה לו תנאים ואמרתי עכשיו אני אמא, אני לא רוצה לבוא לעוד מקום שיש בו תנאים. פשוט כשבאתי התחילו להציע לי לשתות ולשבת. ישבתי. פעם ראשונה באתי ביום שני, הציעו לי כל מיני דברים. התחלתי להסתכל על הבנות. יש כל מיני מצבים של בנות. לא האמנתי שאני פשוט יכולה לפתוח את הדלת ולהיכנס.

התחלתי לבוא. כבר עברו שלוש שנים וחצי שאני מגיעה לחצר ועם הזמן, עכשיו אני נחשבת מבוגרות החצר. בשנה שעברה, בזכות החצר זכיתי בפרס יפה לונדון יערי.

איזה פרס?

של יפה לונדון יערי.

על שמה.

זה בזכות החצר וזה נתן ליך הרבה כוח. בחצר נתנו לי תמיד לדעת שאני לא שונה, שאני מיוחדת ושיש לי כוחות ושאני יכולה להמשיך ולתת הלאה. הם עזרו לי הרבה גם מהבחינה שזה עזרה פרטית שישבו איתי ודיברו איתי ועזרו לי בכל מיני מקומות שזה הביטוח הלאומי, הזכויות שלי כאמא חד הורית, מה אני יכולה לקבל ומה לא. הם עזרו לי גם להיות יותר בוגרת, יותר אחראית, יותר - - -

את עובדת?

כן, בזכות החצר.

איפה?

הם עזרו לי בויצ"ו, בגן.

בזכות החצר את עובדת?

בזכות החצר, כן.

בזכותך.

בגלל שאני אמא עם ילד קטן אז לא מצאתי עבודה, אז באמתי לכרמית וביקשתי שתעזור לי עם העבודה. אז אחרי שבוע. זה מה שאני אוהבת הכי בחצר, שיש מענה. למשל אם אני הולכת לעובדת הסוציאלית שלי, היא אמרה לי תשמעי, תחפשי באינטרנט, תעשי זה, תעשי זה. אבל אני, במצב שלי, בחורה שעברה פנימיות וכל מיני מקומות וזה, אני לא רוצה שיגידו לי תעשי. אני רוצה בן אדם שיבוא יגיד לי בואי, נשב ביחד, אחת, שתיים שלוש, נעשה ביחד. זה נותן לי את הכוח. כי אם אני יכולה להיכנס לבד לאינטרנט, לא הייתי מבקשת את העזרה הזאת.

אז היא עזרה לי והיום אני גם עובדת וגם באה לחצר, כי היא לא מוותרת.

אני חייבת להגיד לכם שאני מתרגשת מהסיפורים שלכן, מתרגשת מההצלחות. אני בטוחה שקודם כל זה בזכותכם, זה בזכותכן ובזכות הכוח שיש לכן. אתם פשוט לא ידעתן שיש לכם את הכוח הזה. יכול להיות שהחצר בעצם - - -

זה החצר - - -

הן מבינות על מה אני מדברת, אל תדאגי, אני לא פוגעת בעבודה שלהן. הן יודעות טוב מאד. בעצם התרומה העיקרית היא - ותראו, אני עברתי כבר, חזרתי למקומי, לארגוני הנשים, ברגע הזה. התרומה העיקרית היא לעזור גם לצעירו וגם לנשים לגלות את הכוח שיש להן. הרבה אבק נוצר עם השנים על הכוחות האלה, שלנו. מסתירים אותם מאיתנו ואנחנו צריכות כל פעם לגלות אותם מחדש ואתם כבר גיליתם. ואני חייבת להגיד, הנוכחות של חברי הכנסת, זה לא טיפוסי בוועדה פה. אני חייבת להגיד, זה מעיד על שאיכפת להן ולהם בנושא של החצר.

אני יודעת שגם הרבה חברי כנסת וחברות כנסת פנו אלי ולא נמצאים איתנו בינתיים, כי בטח הם בוועדות אחרות, אבל לכולם איכפת מהפרויקט.

בבקשה, חבר הכנסת נחמן שי. אחר כך נרצה לשמוע גם תגובה מהמשרד. בבקשה.

בוקר טוב. אני רוצה קודם כל להודות לעאידה. אני קיבלתי טלפון מחיפה, מבן משפחה שלי, שאמר לי תתחיל להזיז את החלק האחורי, כי משהו לא טוב קורה פה בחיפה. לא הבנתי בדיוק במה מדובר, זאת האמת, ודיברתי עם שני וקיבלתי הסברים ואז פתאום הבנתי שזה משהו גדול ומשמעותי שמתפתח והוא חדש כנראה ולכן גם ההיסוסים של משרד הרווחה, שאני בהחלט מכבד אותו – אם להיכנס או לא להיכנס ואיך להיכנס. זה בסדר, לא כל ניסיון שקורה במדינת ישראל צריך מיד להיכנס וזה כספי ציבור וצריך לנהוג בהם בזהירות.

בהדרגה, כשדיברתי עם עאידה, היא אמרה לי אני כבר שם, אתה לא צריך לעודד אותי, אני כבר מחכה לעניין הזה. המפגש הזה התחיל בצעד ימין, בזה שציפי אמרה שהמשרד קודם כל נותן להם מרחב נשימה ויכנס לתמונה ויבדוק. ואני גם אומר עוד פעם, צריך לבדוק. כל כסף ציבורי צריך לבדוק אם הוא הולך נכון, אם הוא חולק בצורה נכונה, אם הוא הוקצב. זה בסדר גמור. גם כשיש מיליארדים, אז כל פרוטה חשובה לצורך העניין.

העובדה שזה קודם כל לא נסגר היא משמעותית. אני מבין שזה שלב בהצלת נשים צעירות לפני שהן תגענה למקומות רעים, כשכל אחד יודע איזה סוג של מקומות רעים יכולים להיות. הן כבר מגיעות מהמקומות הרעים בחלק מהמקרים, כמו שאנחנו שומעים והן עלולות להגיע לשם או למקומות אחרים ואז נפגוש אותן באותו מתקן שפעם ביקרנו ביחד, ציפי, ואולי בעוד מקומות שאת לוקחת אותנו מדי פעם. אז צריך לעצור את התהליך הזה ולהחזיר אותן לתוך החברה.

כאן מדובר בשתי נשים צעירות. אני לא הכרתי אותן, הן נבחרו לגמרי במקרה, שהן עלו על מסלול של חיים תקינים, נורמטיביים, ברוך השם, הן נהיו אזרחיות במדינת ישראל ויחיו את חייהן עד 120. אני לא יודע איזו קצבת סיעוד הן תקבלנה בעתיד, כי אני עכשיו מטפל בזה, אז אני קצת מוטרד, אבל אתן רחוקות מזה. יהיה בסדר.

ועד איזו שנה הם יעבדו.

נכון, נכון. יש עוד כל מיני שאלות, אבל ממש אל תעסיקו את עצמכן בשאלה מתי הפרישה שלכן, אם זה יהיה בגיל 6 או 67. זה לא לעניין. אבל אני אומר עוד פעם, ההתרשמות שלי היא שמדובר בפרויקט חשוב, של שלוש חצרות כאלה, ארבע אפילו, עוד יותר. יכול להיות שיהיו נוספות. נראה לי שזאת יוזמה טובה, חשובה. כל הזמן צריך לבקר אותה, אבל יש לנו פה מרחב ואפשרות לעשות את זה ואם זה באמת מחזיר למעגל התפקוד ובמספרים גדולים – כבר 750 רק בחצר בחיפה, אז זה מעבר ומעבר לכל הציפיות.

תעבירי לשר את תודותינו על ההתגייסות שלו, אני גם אומר לו את זה באופן אישי, ותודה לכל הנשים פה, שאני חשבתי שכמעט אין גברים בחדר, אבל יוסי הציל אותי, מקרב האנשים הצעירים. תיכף תשמעו את יוסי.

דיברתי על בחזקת יונה.

וחכו לאורלי תיכף. טוב, אז תודה רבה לכולכם, תודה רבה על העבודה.

תודה לך, חבר הכנסת. אני רוצה לתת לעוד. ציפי, מה המצב שלך? את איתנו?

מצבי תמיד טוב.

בסדר, כי אני רוצה לשמוע עוד. מור ארם מפורום ארגוני צעירות. אחרייך נעבור לאורח/אורחת וחבר כנסת, בסדר? בבקשה.

נעים מאד. אני רוצה להודות לך, עאידה. זה הסיבוב השני בעצם של ההתגייסות שלך לחצר. ממש לפני שנה, בתחילת יוני, אנחנו עמדנו יחד עם עירית והצוות של החצר בפני משבר דומה בחצר ביפו ואת התגייסת וגם יחד עם התגייסות של ציפי, אז נמנע משבר. שמענו את הצעירות ותיכף תשמעו את הנתונים שהם באמת יוצאי דופן, שהחצר בחיפה מביאה.

מה שלי חשוב להגיד כנציגה של פורום שמאגד 15 ארגונים בזירה, זה באמת החשיבות של החצר מעצם היותה כמודל אחר, מאתגר אולי, כמו שמירית אמרה, מאתגר מוסכמות ומביא שיטות ופרקטיקות פמיניסטיות ואחרות לזירה. אני רואה את זה יום-יום בפורום שלי, איך 15 ארגונים שהם שונים במהותם ובגודלם, חלקם נותני שירותים, חלקם ארגוני פמיניסטים, ארגוני סנגור, מעמיקים ומועשרים מהפרקטיקות האלה וביחד אנחנו מפתחות איזה שהוא שיח על פרקטיקות מטיבות לעבודה עם נערות וצעירות.

אפשר לראות את ההשפעה הישירה גם על מודלים שמוקמים. חבל שחברת הכנסת מירב בן ארי עוד לא כאן. מודל הדיורית שהוקם לפני שנה וחצי וכבר משוכפל. ציפי משכפלת חמש דיוריות כאלה, שהושפעו באופן ישיר מעקרונות הפעולה של החצר. ככה שהמעגלים והאדוות של העשייה של החצר מורגשים מאד מאד בשטח. וגם במשרד, אני יודעת על השתלמויות ועל קבוצות שיותר ויותר נחשפות לשיח של הצטלבות מקומי שוליים וזה מבורך.

אז אני מצטרפת לקריאה שלכם, פשוט להבטיח את קיומה גם בשנה הזו וגם בשנים הבאות והצעירות האלה, שכאן בחדר רק מנכיחות עד כמה זה חשוב וכמה זה משמעותי. אז תודה.

תודה לכן. חבר הכנסת יוסי יוני, בבקשה.

גברתי יושבת הראש, תודה על קיומו של המפגש הזה. אני שמח לקחת בו חלק. כשאני קורא את המסמך שמונח לפנינו, שבו מדובר על מודל קהילתי הוליסטי המושתת על תיאורה פמיניסטית של הצטלבות מקומי שוליים – זה נשמע מאד מאד אקדמי, אבל הנה המקום, והשפה הזו אינה זרה לי כי אני בא מהאקדמיה ומההמשגה הזאת, אבל לראות כיצד ההמשגה הזו מקבלת את הביטוי שלה במודל, שהוא - - -

זה האתגר האמיתי.

כן, מודל אופרטיבי שמופעל עד כה כפיילוט ופיילוט מוצלח, אז אני מתמוגג הן כאקדמאי עדיין והן כפעיל חברתי.

תראו, יש את הביטוי הזה שאומר אמור לי מי חברייך ואומר לך מי אתה. אני הגעתי לנושא הזה באמצעותה של לירון אזולאי. את לירון אזולאי אני מכיר מההמשגות התיאורטיות ממכון ון ליר וקבוצות מחקר שאנחנו עבדנו המון שנים. אז מבחינתי, משעה שאני יודע שלירון אזולאי מעורבת בפרויקט הזה, אז אפילו לא צריך לשאול עוד שאלות לגבי המחויבות, לגבי המסירות, לגבי המודעות המאד מחודדת. אז אני מבין שזו אינדיקציה לכלל הנשים שמפעילות את הפרויקט הזה.

אני מעודד לשמוע שהנה משרד הרווחה מסתכל בחיוב על הפרויקט הזה, והגיע הזמן באמת שהוא יחלוף מן העולם כפיילוט ויתמסד לו כאחד מהפרויקטים המרכזיים של משרד הרווחה. אנחנו שומעים כאן את הנערות, את הנשים, שהן כבר נשים שהן בעצם קיבלו – איך עאידה אמרה – זה לא שאין להן יכולת, אלא זה המקום שעושה את האינייבלינג, שהוא מאפשר לכל אחת ואחת להכיר בכוחות הסגוליים של עצמה ולהתפתח כאדם מלא.

אז אני נמצא כאן כדי להביע באמת את תמיכתי. עד לפני שבאתי לכאן לא ידעתי, חשבתי שזה עדיין נמצא באיזה שהוא אזור דמדומים של סגירה, אז אנחנו באים לברך גם את הנציגות של משרד הרווחה - - -

גם של עיריית חיפה.

ועיריית חיפה. כל הגורמים שבעצם מכירים בחשיבות של הפרויקט הזה ורוצים שהוא יתמסד. המילה התמסדות, הרבה פעמים יש לה איזו קונוטציה שלילית, אבל במקרה הנוכחי יש לזה השתמעות מאד מאד חיובית. זאת אומרת כאשר משרדי ממשלה ורשויות מכירות בערך של הדבר הזה והופכות אותו לחלק אינטגראלי מהפעילות שלהם, זה נהדר.

אז שוב, יופי של פרויקט. יופי שהוא זוכה לתמיכה של המוסדות. ואנחנו פה, גם הגברים שבחבורה, כדי ללוות את המשך הפעילות הזו ולהציע את הסיוע שלנו בהמשך, אם נידרש. תודה עאידה.

תודה רבה. כדאי גם לציין שקיבלתי מכתבים מעיריית חיפה, שתומכים ומלווים את הפרויקט הזה ותומכים גם כספית, עד כמה שאני יודעת, שהתחייבו והביעו רצון להמשיך לתמוך בפרויקט וראו את החשיבות. אני בטוחה שגם המשרד קיבל מכתבים כאלה. יש איתנו נציג ונציגה של עיריית חיפה ואנחנו תיכף נשמע, אם תרצו להתייחס.

אני רוצה לתת לשני וורנר, מנהלת החצר בחיפה. ביטאתי את שמך נכון, שני?

לא, אבל לא נורא.

גם בשם שלי תמיד טועים. לא נורא. בבקשה.

בהתחלה קראתי לך עודה.

כן, קוראים לי עודה, אעידה, כל פעם משהו אחר.

סליחה, מה השם שלך?

השם שלי עאידה תומא סלימאן. בבקשה שני, ישר לעיקר. ברוכה הבאה חברת הכנסת מירב בן ארי. שלום לחברות הכנסת אורלי אבקסיס ויעל כהן-פארן.

קודם כל באמת תודה רבה. אנחנו דיברנו אתמול ואת יודעת כמה התרגשתי לקראת הדיון הזה, ועכשיו, אחרי ששמעתי ובטח כששמעתי את הצעירות שאני כל כך אוהבת, אני עוד יותר מתרגשת, אבל אני אנסה לדבר לעניין.

חשוב לי להציג מעט מנתוני ההצלחה שלנו. חשוב להגיד שהנתונים האלה לא יכולים להיות בגדר מספרים, ולכן היה מאד מאד חשוב לשמוע את הצעירות ולהבין איך כל המספרים האלה הופכים יחד לאיזה שהוא מכלול בעל משמעות.

אני בכל זאת אגיד שבשלוש וחצי שנים שחלפו מאז שפתחנו את החצר בחיפה, הגיעו לחצר משהו כמו יותר מ-750 נערות וצעירות שונות, כאשר בכל שנה בין 250 ל-300 נערות וצעירות מגיעות ויש עבודת עומק, עם משהו כמו בין 70 ל-80 נערות וצעירות.

עבודת עומד זה מסוג התהליכים שרינת ונאדין תיארו קודם בהרחבה, שזה אומר שאנחנו גם מלוות בתהליכים של מניעת נשירה מבתי הספר. בשנת 2015 ליווינו 29 נערות על מנת למנוע נשירה מבית הספר. בשנת 2016, אגב עוד לא חצי שנה, יש כבר 24 בנות שלוו ומלוות בנושא הזה. נושא של נגישות לבדיקות ולטיפול רפואי, שוב, בשנה החולפת היו 26 נערות וצעירות שליווינו אותן בתחום הזה. נושא של פיתוח מסוגלות תעסוקתית והכנה לעבודה בכל מיני אופנים. בשנת 2015 עבדנו עם 75 נערות וצעירות שונות בתחום הזה של פיתוח מסוגלות תעסוקתית.

נושא של הפנייה, ליווי ושילוב למסגרות. שוב, מדובר על עשרות נערות מדי שנה. לחלק מכם אני חושבת שיש את הנתונים מולכם ולכן אני לא רוצה להלאות. שילוב מחודש בבית הספר לנערות שכבר נשרו ונשמטו ממערכת הלימודים. נושא מאד משמעותי בעבודה זה הנושא של הבטחת זכויות ומיצוי זכויות. שוב, אנחנו מדברות בשנת 2015 על 33 נערות וצעירות שעבדנו איתן בתחום הזה. השנה היו 21 נערות צעירות שעבדנו איתן בתחום הזה.

עם רובן נעשו מספר התערבויות וככה אנחנו מגיעות למספרים של 55 התערבויות שונות, שכוללות למשל עבודה על נושא של חובות ועיקולים, נושא של זכויות בביטוח הלאומי, של סל שיקום. השנה, בזכות התכנית החדשה של סיוע בשכר דירה לצעירות ללא עורף משפחתי, אז יש גם מספר צעירות שאנחנו מלוות אותן בתחום הזה, חלקן כבר קיבלו זכאות לסיוע בשכר דירה. בעצם מדובר באמת על עשרות נערות וצעירות שמלוות על ידי טיפול אינטנסיבי מדי שנה, וכל זה צריך להגיד, בעצם בצוות מאד מאד מצומצם שכולל שתיים ורבע משרות.

אני מכירה את העבודה שלכן, אבל תמיד זה משמח ונותן הרגשה של גאווה לשמוע סטטיסטיקה יותר לעומק על העשייה הזו. תודה, שני.

אני רוצה לתת לחברת הכנסת יעל כהן-פארן, את זכות הדיבור. בבקשה.

קודם כל תודה, עאידה, כבוד יושבת הראש על הדיון החשוב הזה. אתם יודעים, אני באופן אישי, אני מודה, לא באה מעולם עמותות של העצמת נשים וחיזוק, אבל אני באה מעולם העמותות. 20 שנה אני ניהלתי עמותות ופעלתי בעמותות ואני יודעת כמה זה קשה, מתח נפשי תמידי לא לדעת מה קורה איתך בשנה הבאה. בעוד חודש. כל התקציב של העמותות, גם אם הוא מבוסס על הממשלה ובטח אם הוא מבוסס על תרומות, בדצמבר אתה לא יודע מה יש לך בינואר, וזה פשוט בלתי אפשרי להתנהל ככה.

ומהמקום הזה אני יודעת לגמרי מה עובר על החצר שמופעלת בצורה עצמאית על ידי עמותה, ובעצם הקריאה פה, שאני מבינה שעוד לפני שנכנסתי לחדר ניתן מענה השנה, אבל אני שואלת מה קורה באחד בינואר 2017? כי הם לא יכולים להתנהל ככה. אנשים צריכים ביטחון תעסוקתי – אם זה לעובדות הסוציאליות במקום, המנהלת של העמותה, של החצר הנשית, רוצה לדעת שמה שהיא עובדת וקמה בשבילו בבוקר, ימשיך גם ולא יגמר ב-31 בדצמבר השנה. זה פשוט מתח בלתי יאומן ובלתי אפשרי, ואני קוראת פה, באמת.

אני שומעת ושמעתי כאן גם את הנשים שדיברו ואני גם בקשר עם שני. אני יודעת כמה המודל הזה, הפיילוט, שהוא מדהים, שכל מי ששומע כאן – 2 ורבע משרות שמטפלות ב-250 בנות בשנה. אני לא יודעת איך אפשר, אבל כנראה שהן עושות איזה קסם שם. וזה פשוט, הדברים האלה, שצומחים מעמותות, שצומחים ממלכ"רים, מיוזמות עצמאיות מחוץ למערכת, זה בדרך כלל הדברים הכי מדהימים באמת. והמערכת צריכה ללמוד איך לקחת אותם ולהפוך את הבאמת מוצלחים, וכמו שזה נשמע פה זה יותר ממוצלח, זה מדהים.

באמת לקחת את זה ושלא יחיו מהרגע להרגע ואנחנו לא יודעים מה קורה בינואר, אלא באמת לראות איך הופכים את זה. בעיני צריכה להיות חצר נשית כזאת בכל עיר מעל 50,000 איש בישראל. זה דבר מדהים. אבל זה לא יקום מתרומות. זה לא יכול להמשיך לקום ולהתקיים על תרומות ועל תחנונים ועל שאילתה לשר מה קורה, אנחנו נסגרים עוד חודש. אי אפשר ככה.

אני קוראת לכם באמת לראות איך זה נכנס. עכשיו יש דיוני תקציב עוד מעט, איך זה נכנס לתכנית העבודה של המשרד. גם ההמשך של החצרות הספציפיות, הקיימות, וגם הרחבה של פרויקטים כאלה. תודה רבה.

תודה רבה. אני רוצה לתת את זכות הדיבור למר נמרוד שיין. ביטאתי את זה נכון?

את במקרה ביטאת את זה נכון. כולם קוראים לי שַיין, אבל במקור זה שֶיין.

אוקיי.

תגידי שלא במקרה.

לא במקרה, כן. עוזר של ראש עיריית חיפה. אני רוצה לשמוע איפה אתם בסיפור הזה.

אני אגיד איפה אנחנו בסיפור הזה. קודם כל המון תודה על כינוס הוועדה הזו. אנחנו מתנצלים שהגענו בפורום מצומצם יחסית מעיריית חיפה, הואיל והיום זה הכנס השנתי של אגף הרווחה שלנו ואנחנו הגענו לכאן כדי לייצג - ואני רוצה לומר לא את העמותה, העמותה עושה עבודה מצוינת - אבל אנחנו התרגלנו לעבוד עם עמותות. כעירייה אנחנו יודעים שהמדינה הפריטה הרבה מאד מהשירותים שלה, שהיום השירותים האלה מבוצעים על ידי עמותות והמשרדים הממשלתיים מפעילים אותם כזרוע ומחליטים מתי לממן ומתי לא לממן. אנחנו למדנו לעבוד עם האטמוספרה הזאת, אבל לגבי העמותה הזו, זה מודל שהבאנו לחיפה משום שהוא מתאים לרוח של חיפה, כעיר של שותפות ואנחנו מאד נהנים מהעמותה ומהעבודה שלה.

אנחנו רוצים להגן רק על שלושה דברים. אחד, להגן, עוד לפני שמגנים על העמותה, להן על הנערות ועל הנשים הצעירות. אני חושב שכל ההתעסקות הזאת עם התקציבים, זה מחלחל למטה. זה פוגע בנשים האלה ואנחנו רוצים למנוע את זה. אנחנו דיברנו פה על יציבות. זה הדבר הראשון שאנחנו רוצים לראות שקורה.

הדבר השני, אנחנו לא אוהבים לריב עם משרדים ממשלתיים ולדבר איתם על מודלים, אבל אני חושב שזה מודל מוצלח. אני חושב שאי אפשר להתווכח על זה, אני חושב שאסור להתערב במודל הזה, אני חושב שאסור שהמשרד שיושב בירושלים יגיד אנחנו נעביר לכם את הכסף ובלבד שתשנו את המודל ותכניסו כל מיני דברים אחרים על הדרך, לתוך המודל הזה.

הדבר השלישי והחשוב ביותר, אני חושב, זה הטיפול ארוך הטווח. ברגע שנערה או אישה צעירה נכנסת ופוגשת את העמותה, אנחנו בעיריית חיפה מבקשים שהטיפול הזה, תהיה בו התחייבות ארוכת טווח כדי ללוות את הנערה הזו.

אנחנו הצהרנו מההתחלה שאנחנו במצ'ינג שלנו, העירוני, מחויבים בלמעלה מ-100%. הואיל והתקציב הזה מגיע על ידי כל מיני הפרשות והפרשים, אנחנו מיד, כשהתחיל האירוע הזה, בעיריית חיפה הכרזנו שאנחנו נעביר את הכסף במלואו ואנחנו נעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי שהמודל הזה ימשיך, אבל כאמור זה לא רק על שולחננו.

אתם מחויבים גם לשנים הבאות?

אנחנו מחויבים לעוד 20 שנה.

זהו, מה זאת אומרת שזה מהפרשות והפרשים? אתה יכול להגדיר? אין לזה תקציב במערכת? זאת השאלה.

העמותה גרוסו מודו עולה כ-700,000 שקלים. חלק מהכסף הזה הוא כסף שמביאים מתרומות – כ-300,000 שקלים אם אני לא טועה. יש כסף שמגיע ממשרד הרווחה, כ-300,000 שקלים ויש את המצ'ינג, ה-25%, המצ'ינג העירוני, שהוא מגיע הן על ידי עודפים של אגף הרווחה העירוני והן על ידי תמיכה בוועדת תמיכות העירונית, שזו תמיכה שהיא בנק – 50,000 שקלים. זאת הקופה.

אני מנסה להבין משהו, סליחה.

מגרדים, מגרדים.

אם הכסף בעצם מגיע לעירייה ממשרד הרווחה - - -

צינור.

צינור, בסדר.

כן, כן, בוודאי.

כמה כסף הרשות שמה מהתקציב שלה?

סליחה, שנייה, אני רק אמשיך את השאלה שלי. למה הגענו למצב באמצע השנה שאין את התקציב? מה קרה פתאום?

מבחינת עיריית חיפה לא הייתה אף פעם בעיה. עיריית חיפה תמיד משלימה את המצ'ינג לתקציב לעמותה. עיריית חיפה מעולם לא עצרה את התקציב. הכסף ממשרד הרווחה הפסיק להגיע. האיום על העמותה - - -

סליחה, יש כאן - - -

אני תיכף אתן לך. אני יודעת שאת צריכה לצאת.

השאלה היא, לפני שהוא יסיים את המשפט - - -

תראי, החטא הקדמון זה של העמותה, כשהיא נכנסה לשלב הפיילוט יחד עם הביטוח הלאומי. העמותה קיבלה התחייבות ממשרד הרווחה להמשיך את הפרויקט הזה, שהפרויקט הזה והמודל הזה מקובל. לדעתי אין היום, ותקנו אותי אם אני טועה, אין לעמותה, אין לעיריית חיפה, אין לאף אחד מסמך של התחייבות כזאת להמשך.

להמשך אתה מתכוון לשנת 2017.

כן, אחרי השלוש שנים של הפעילות.

אנחנו יודעים שאין לשנת 2017 וזאת המטרה של הפגישה הזו, שנראה איך מתקדמים לכיוון שנת 2017.

כן, רצית לשאול שאלה, חברת הכנסת, ואני מבקשת לקצר קצת, כי ציפי צריכה - - -

צריך לראות מה המשרד לוקח על עצמו ומה לא.

שנייה, שנייה.

עאידה, אני גם אומר את הדברים ובסופם אני גם אשאל את השאלה.

אבל - - -

אני בזכות דיבור או רק בשאלה?

אני רציתי לתת לך לשאול את השאלה, כי אני יודעת שציפי צריכה לצאת תיכף.

לא, אני רוצה שציפי תישאר פה בזמן שאני אומרת את מה שיש לי לומר. זה חשוב מאד.

אז תגידי את זה בבקשה ונא לא לעבור את השלוש דקות.

טוב. קודם כל ראשית אני רוצה להודות לך על קיום הדיון הזה, הוא כל כך חשוב. אני רוצה לפנות למשרד הרווחה ולשאול אותם איך אתם מודדים הצלחה של פיילוט. כשאתם יוצאים לדרך, עם תכנית שאנחנו שומעים השכם והערב את ההצהרות של טיפול בקהילה, של הסבה של נושאים וזה נורא מזכיר לי את מרכזי ההגנה של הילדים, שתחת קורת גג אחת אתה מקבל בעצם מספר שירותים. במקום לטרטר את הנערות האלה ואת הנשים האלה שנמצאות, הרי הן לא סתם מגיעות לשם. הן נמצאות במצב של מצוקה בחיים שלהן ועכשיו הטרטורים האלה הוא משהו שמביא לכך שהן לא הולכות או אין מי שיפנה אותן, או שהן כמו קבצניות בפתח של כל מיני משרדים – מה אני יכולה לקבל.

פה יש בעצם איגום של השירותים האלה תחת קורת גג אחת, ולפי הנתונים – תסלחו לי אם אני טועה או אלא אם כן מישהו עושה פה מניפולציה בנתונים – זה מצליח. אנחנו שמענו גם את הנערות. חלק מהדברים שאני שמעתי מעדות שנייה והשאלה שלי היא כזו: יצאתם לפיילוט, ידעתם שבסוף השלוש שנים הפיילוט צריך יהיה להחליט מה קורה איתו ולאן. כאשר אתם מודדים את הפיילוט, מה אתם לוקחים בחשבון? כמה נערות קיבלו טיפול? כמה נשים קיבלו? אני רואה שיש פה נשים אימהות לילדים – מה עם הליווי? מה עם הרצף? מה עם השיקול של האופק של הטיפול באותם ילדים?

כי ברגע נתון אחד, ובואו נפרוט את זה: כאשר אתה נכנס לאיזה שהוא מסלול טיפולי, תכנית, אתה צריך להמשיך וללוות את אותם אנשים. כי יש גם תלות מסוימת וברגע שיצרת את התלות הזאת, אתה לא יכול ברגע נתון אחד להגיד – אוקיי, נגמר, עכשיו לכו תחפשו את הזכויות שלכם במשרדים השונים.

מה משרד הרווחה חשב שיהיה? שיקום יום אחד, בתוך השלוש שנים האלה איזה שהוא פילנתרופ שיגיד הכל עלי, הכל על הגב שלי? זה לא קרן שוסטרמן שעשתה את זה במרכזי ההגנה.

חברת הכנסת אורלי אבקסיס - - -

איך אנחנו יודעים מה יהיה הלאה - - -

את לא היית בהתחלה, שנייה.

את לא היית בהתחלה כשאני אמרתי שאנחנו מכירים - - -

נכון, גברתי. אז תעני לי ברגע שאני אסיים. איך אתם מודדים הצלחה ולפי מה אתם מקבלים - --

אז אני עונה לך.

איך אנחנו משקיעים.

אורלי, שנייה, שנייה.

אז אני אענה לך.

אנשים נכנסים באמצע הדיון והם לא - - -

זהו, בהתחלה היא הזכירה.

נכון, בדיוק. זה לא פייר גם לבוא בסגנון כזה תוקף, כשלא היית בהתחלה ולא שמעת את כל ההיסטוריה.

תראי, כמי שמכירה את ההתנהלות ותאמיני לי, בנושאים האלה אני מכירה את זה גם בסכנות סגירה של - - -

לא, אני מסרבת - - -

שנייה, שנייה.

את לא יכול לסרב, את פקידת ציבור, את חייבת לענות לי, סליחה. גם אם תצטרכי לענות ארבע פעמים, את תעני.

סליחה, אני מאד מבקשת - - -

אני שאלתי שאלה לגיטימית, למה ההתגוננות הזו?

שנייה, אני מבקשת לעשות קצת סדר.

הסגנון הוא הסגנון, את צריכה לענות לי.

חברת הכנסת לוי - - -

אני אענה לך.

אז תעני. במקום לבוא ו - - - אז תעני.

גברת ציפי, שנייה, אני מבקשת משתיכן. עד עכשיו התנהלו בסדר. בואו נחזור לדרך שהתנהלנו בה. שנייה, אני אסביר. בתחילת הישיבה גברת ציפי הסבירה מה קרה בהשתלשלות העניינים והודיעה על זה שהחצר נתמכת עד סוף השנה ב-300,000 שקלים שיספיקו להמשיך את הפעילות שלה. תוך כדי, בששת החודשים האלה, יתנהל דיון ודרכי ההערכה לפרויקט.

היא גם הסבירה שלפני שנה וחצי היה מסלול שניסו פה להאריך את התכנית והייתה החלטה של המנכ"ל אז לא להאריך את המודל.

של מי? של סילמן?

כן.

ומה שטוב שיש בדיקה מחדש - - -

שיש מנכ"ל חדש.

ויש נכונות לבדוק ולהמשיך - - -

בהחלט עאידה, אבל אתם לא-. תקשיבי, כשאני אומרת משהו, לא יתכן שיתפרצו עלי בצורה כאילו זה משהו מנותק. אני מנסה להבין מה הלך החשיבה, ואת יודעת מה, זה נכון לחצר, אבל זה נכון גם לפרויקטים אחרים שמתחילים אותם כפיילוט לשלוש שנים, ואיך אתם מודדים הצלחת פיילוט, אם להמשיך אותו או לא.

אוקיי, אנחנו עכשיו בפרויקט הזה.

ושאלה נוספת לעיריית חיפה, שרציתי לשאול אותה קודם: כמה אתם משתתפים בניהול הפרויקט, כמה כסף העירייה מוציאה מהכיס שלה.

אוקיי, תודה.

כי זה התושבים שלכם. אלו הנשים שלכם.

הוא ענה. הוא ענה. הוא אמר.

25%.

25% מ-400,000.

25% מה-400,000 שקלים, לא מה-700,000 שקלים.

אה, מה-400,000?

כן. תגידו את האמת. אמרת 300,000 שקלים - - -

אנחנו עושים מצ'ינג. זה נורא נורא פשוט. יש שירותים - - -

ממה שנותר. 300,000 שקלים תרומה, 400,000 שקלים – שלושה רבעים ורבע. 100,000 שקלים.

אני מבקשת, אני אקצר את הדרך.

25% זה המצ'ינג.

המצ'ינג זה 25% מהכסף של המשרד. אני מקצרת כי אני רוצה שהמשרד יענה.

לא, לא, זה לא מדויק, אז אני אענה.

אז בבקשה, תעני.

אני חוזרת על מה שאמרתי בהתחלה. החצר הנשית נפתחה בחיפה מכספי המוסד לביטוח לאומי, הקרן לילדים ונוער בסיכון, כדי לפתח את המודל, וככל שאנחנו עושים עם מודלים בפיילוט, אנחנו בוחנים את האפקטיביות שלהם ובתום השלוש שנים המשרד מתחייב להחזיק בהתאם לתוצאות. לתכנית הזאת לא היה מחקר מלווה. אנחנו לא מממנו תקציב. אנחנו בכל זאת התגייסנו, בנוסף לתשלומים של הקרן לילדים ונוער בסיכון - - -

כלומר יוצאים לפרויקט בלי לבדוק אותו ואחר כך כשצריך להגיע לנו את הנתונים, אז סוגרים.

שנייה, שנייה. אני רוצה להקשיב עד הסוף ונחליט.

אנחנו לא אמרנו אנחנו סוגרים, חברת הכנסת אורלי לוי. אני מסבירה.

אז למה אנחנו פה? הייתה סכנה.

בואו נחכה לשמוע אותה עד הסוף.

ולכן הרעיון היה כמו בחצר הנשית בנתניה וגם בקריית מלאכי, שבעצם גם המוסד לביטוח לאומי מממן וגם משרד הקליטה, כי מדובר בריבוי של עולות חדשות. משרד הקליטה לא נכנס בסופו של דבר לעיר חיפה ואנחנו הלכנו על מודל שהתקציב שלו השנתי הוא קרוב ל-600,000 שקלים, שרובו ניתן על ידי הקרן לילדים ונוער בסיכון.

בתום שנה וחצי של הפעלה הבאנו את הנושא למנכ"ל שלנו, כדי לבחון את תקציב המשרד בתום שלוש השנים. המנכ"ל הקודם לא אישר את המודל. אנחנו הבאנו לידיעת כל הגורמים שהמודל לא אושר כפי שהוא, ולכן התגייסנו בכל זאת לממן את החלק שלנו, מכספים עודפים. מכספים שנכנסים מהמשרד לעירייה, העירייה משלימה את ה-25% שלה. היא לא משלימה 25% ממודל של 600,000 שקלים, כי היא לא נותנת על כספי תרומות 25%.

בנוסף לכך, העירייה גייסה תרומה שלה ממבחן תמיכות בנוסף לכך, וכך החצר פעלה עד - - -

גברתי, אני יכול לשאול אותך בבקשה שאלה של ידיעת פרוצדורה? נניח יש פרויקט שהוא מוגדר כפיילוט, האם פרוצדוראלית קיים איזה שהוא מנגנון קבוע של הערכה?

ב-90% מהפיילוטים זה מלווה במחקרים.

אז רק בזה לא? אז איך יוצאים לפיילוט בלי ביקורת? איך נדע אם הוא הצליח או לא?

את צודקת. זאת שאלה.

אז זה מה ששאלתי מההתחלה. למה קפצתם עלי? איך אנחנו בודקים אם פיילוט הצליח או לא.

אורלי, פה לא עשו מחקר.

אז למה יוצאים לפיילוט אם לא בודקים אותו?

עכשיו הם עושים.

ומכאן ואילך למדתם כאילו?

בכל זאת יש להם תקציבים והם רוצים ל - - -

עדו לא התחיל המחקר?

בכל זאת,יש הרבה קרנות והן מוכנות לצאת לפיילוטים ולא תמיד - - -

אוקיי, תשמעו, אני - - -

אז זאת הייתה השאלה שלי.

אני ממש מתנצלת, אני חייבת - - -

תשמעו, אפשר לבזבז עכשיו שעה ולשאול למה אז לא יצאו במחקר הערכה. ואולי נקבל תשובה ואולי לא - - -

אני יכולה להגיד לך את התשובה.

אז זה מה ששאלתי מההתחלה, ציפי, למה התעצבנת עלי כל כך? איך מודדים הצלחה של פיילוט.

אוקיי. אני רוצה לשמוע, לפני שציפי יוצאת, כי אני רוצה להבטיח את התקציב של שנת 2017 – מה הולך להיות עכשיו. איך אנחנו מתקדמים לכיוון של המודל.

אז זה כתוב במכתב מעיריית חיפה, הסעיף השני.

לא כולם קראו אותו. בואי נשמע אותך.

אני אקריא אותו ואתם תסלחו לי ואני ממש מתנצלת, כי מחכים לי.

אז איזה מזל שהתחלף המנכ"ל בינתיים.

המכתב שיצא מעיריית חיפה, שבעצם תמיכה נוספת לתכנית תתאפשר רק לאחר בחינת המודל והערכתו. דיוק אוכלוסיות היעד ואישור המודל זה על ידי ועדת תעריפים של המשרד.

מצוין. זה בגדול השאלה שלי.

אז יש לנו חצי שנה לפעול.

השאלה שלי איך זה יתנהל בפועל.

ומתי הם ידעו מתי יש להם את המימון. מה זה חצי שנה? מעכשיו עד 31 בדצמבר?

חצי שנה - - -

שנייה, חברה, חברה.

גברתי יושבת הראש, אני גם לא מבינה מאיפה באו ה-300,000 שקלים. ציפי, בתשובה שאני קיבלתי - - -

מועדפים של המשרד.

רגע, סליחה. אני קיבלתי מכם תשובה בהמשך לפנייה שלי, שפניתי אליכם, שם היה כתוב 170,000 שקלים ומעולם לא קיבלתי מכם עדכון אחר.

נכון, אבל אני אגיד לך למה. ה-170,000 שקלים זה היה התייחסות שלי ושל מנהלת הרווחה כבר לפני חודש וחצי. אני פשוט נסעתי לחופשה לחו"ל והיא לא יכלה לדבר איתי. אבל לפני חודש וחצי אני כבר אישרתי 170,000 שקלים לעיריית חיפה.

אז מתי הוספו ה-130,000 שקלים?

זה לא נוסף על ה-170,000 שקלים, כי ה-170,000 שקלים זה מתקציב ייעודי אחר. מה שקרה זה שכאני הייתי בחו"ל היו פניות נוספות לשר ולמנכ"ל, שלא ידעו על הפתרון הנקודתי שלי לעיריית חיפה, על ה-170,000 שקלים, והם אישרו בעצם את ה-300,000 שקלים.

רגע, עוד שאלה, ברשותך, ציפי. קודם כל לעניין המודל, הרי יש עוד חצר נשית שפועלת במקומות אחרים. המודל שלהן כן מאושר?

לא, לא. אמרתי, המודל לא אושר.

בכלל לא? אז איך? כי במקומות אחרים, למשל בעיריית נתניה, לפי הבנתי, הן כן מתוקצבות בצורה יותר מסודרת.

עד סוף השנה.

תשמעו, תשמעו. נכון שהדיון הזה התחיל - - - אני חייבת לשים את הדברים, כי אנחנו התחלנו את הדיון הזה בכיוון מסוים ואני רוצה להחזיר אותו לכיוון שלו. תסלחו לי, חברות הכנסת. זה שהצלנו את החצר הנשית בחיפה עד סוף השנה הזו, אנחנו מברכות על זה ואתם יודעים, מה לפעמים לא איכפת לי איך קיבלו ונס שלא ידעו על ההחלטה שלך על ה-170,000 שקלים, ככה קיבלו את ה-300,000 שקלים.

אז תודה שיצאתי לחופש.

ויופי שיצאת לחופש. הדבר השני, אני רוצה להבטיח את ההתקדמות לכיוון של אימוץ המודל הזה עם השינויים. אני מבינה, ובגלל זה שאלתי את השאלה, שזה לא מתנהל רק מול חיפה, כי זה מתנהל מול החצר הנשית כמודל ארצי, שברגע שמאמצים אותו, מאמצים אותו לכל החצרות הקיימות.

נכון, בדיוק, את צודקת.

מצוין.

בעקבות הערכה, נכון? זאת אומרת בעקבות סיום תהליך ההערכה.

תראה, זה כבר לא יהיה הערכה - - -

אבל עאידה, אם הם לא יודעים לשנת 2017, כשהתקציב כבר בפתח, אז הוא לא יהיה בשנת 2017 ונתיישב פה עוד פעם.

לא, לא, לא, אנחנו נגביל את הזמן. אנחנו נדאג להגבלת הזמן. אני רוצה להיות בטוחה מי הם הגורמים שיהיו מעורבים בתהליך הזה של התדיינות.

הרשויות המקומיות שמפעילות את המודל.

הרשויות המקומיות והחצר הנשית ואתם כמשרד תנהלו את השיח הזה לכיוון - - -

והביטוח הלאומי ו - - -

ואני רוצה להגיד שאני גם אהיה מעוניינת לעקוב מקרוב אחרי ההתקדמות בהתדיינות הזאת, כדי להבטיח שהיא תלך לכיוונים שבסופו של דבר נאמץ את המודל הזה. עכשיו לו"ז.

עכשיו אני משוחררת?

לא, לא. לפני, לו"ז.

מה?

כן. אנחנו נצטרך לדעת. התקציב של המשרד אמור להיות מוגש עד ל-?

אוגוסט-ספטמבר, לא?

אוגוסט-ספטמבר. בואו נגיד ספטמבר.

למשרד הרווחה לשנת 2017, אני עכשיו באתי מהאוצר, תוך חודש וחצי כבר צריך לקבל את התקציב.

לא, אוגוסט-ספטמבר, מה?

חברה, התקציב יעבור בסוף יולי קריאה ראשונה.

טוב, טוב, מה קרה?

עד סוף מושב הקיץ התקציב יעבור קריאה ראשונה, אחרת הוא לא יהיה מוכן - - -

חברות הכנסת, אתן יותר ותיקות ממני ואתן יודעות שעושים גם שינויים בתוך התקציב ובונים תקציבים - - -

ואף פעם - - -

שנייה, שנייה. רוצים להתקדם. בואו נתקדם. אני רוצה לו"ז.

נראה לי שמיכל שואלת אם הם דורשים תוספת על הדברים האלה.

בדיוק, לעניין.

זאת השאלה. מה הדרישה שלכם כמשרד רווחה.

מה את דורשת?

ביקשנו 80 מיליון שקלים תוספת, זה מספיק.

ה-80 מיליון שקלים תוספת זה להרבה מאד דברים ואין ספק שצריך 800 ולא 80. אני שואלת האם בתכנית העבודה שלהם, הרי עכשיו, כשהם מגישים, אין את החצר הנשית.

לא, בוודאי שלא.

בוודאי, כי הם עוד לא הגיעו להחלטה אם הם רוצים לאמץ את זה ולכן בשנת 2017 כמעט בוודאות לא יהיה תקציב לחצר הנשית. זו הבעיה. ושוב אנחנו נמצא את עצמנו בישיבה הזאת, שוב אנחנו נמצא את עצמנו - - -

אבל למה את אומרת את זה בהחלטיות מאד גדולה? בכל מקרה מדובר פה על תקציב של לכל היותר 2 מיליון שקלים. אז המשרד יכול לגייס לשנת 2017 מעודפים. למה להגיד בכזאת החלטיות שהמשרד לא יאשר את זה - - -

אני לא אמרתי שהוא לא יאשר. אמרתי שכרגע - - -

בואי, לפני ש - - -

בואי תתני לנו לדאוג - - -

אנחנו נמצא את עצמנו ביוני שנה הבאה, ואת יודעת את זה - - -

אבל היא אומרת לך שהיא כן רוצה לבחון את המודל - - -

חברה, אני לא אומרת את זה לציפי נחשון גליק, תעשו לי טובה. כמי שגם ניהלה עמותה ועבדה מול שמשרד הרווחה, תנו לי להגיד את מה שיש לי להגיד.

את לא צריכה לכעוס.

אנחנו נמצא את עצמנו ביוני שנה הבאה, אחרי שהעמותות יגישו ויבקשו ותקציבי התמיכות יחולקו, אנחנו נמצא את עצמנו בלי התקציב ונתחיל עוד פעם להגיע למשרד הרווחה ולדרוש - - -

אוקיי, בואי נסיים את הסצנריו. מה את מבקשת? כי אנחנו באמת תחת לחץ זמן לפני שהיא עוזבת. מה את מבקשת?

אנחנו צריכים לוח זמנים ברור, ציפי. ציפי, זה לא נגד המשרד. אנחנו נמסים - - -

לא, אבל אני מראש אמרתי שאני באה לחצי שעה. אני מאד מצטערת. מחכים לי אנשים בפגישה. אני לא חושבת שעכשיו צריך להיכנס לדקויות על לוח זמנים.

אז למה את כועסת עלי?

אני מתחייבת - - - לגבי המודל שמאושר את היקף התקציב הנדרש, ותעזרו לנו לגייס את - - -

אבל אתם רק תאשרו את הארכה עד סוף השנה, והם לא יידעו בדצמבר מה קורה איתם בינואר. הם עדיין לא יידעו בדצמבר מה קורה איתם בינואר.

אם לא יהיה שעון חול, לא יהיה בכלל.

שנייה, שנייה.

הם לא יידעו, כי אתם תעשו חצי שנה הארכה ובסוף דצמבר תחליטו כן או לא.

אני רוצה להגיד דבר אחד - - -

את אמרת חצי שנה.

אני מבקשת, שנייה. אני חושבת שעצם העובדה שהמשרד הקצה באופן חירום 300,000 שקלים, אפילו יותר ממה שנלחמנו עליו, יש בזה איזו שהיא הצהרת כוונות - - -

נכון, אמירה.

ואמירה מסוימת, שצריך גם כן להקשיב לה ולראות בה צד חיובי.

נכון.

אני בונה על הכוונות האלה. אני חושבת שהמשרד הודיע עכשיו שהוא מתחיל שיח מקצועי לכיוון - - -

הסדרה.

אל תגידו לי. אני שמעתי אתכם, תקשיבו לי עכשיו. לכיוון של מציאת פתרון לאימוץ המודל הזה ותמיכה כלכלית בו, כדי שיצליח, עם פרמטרים ברורים שאתם תסכימו ביניכם. אני גם הוספתי על זה שאני אעקוב מקרוב.

מצוין.

אוקיי. אני אעקוב מקרוב, כיושבת ראש הוועדה, בשמכן, אתכן, אתכם, מה שתרצו. אנחנו נקבל דיווחים על מה קורה בזה, ותאמינו לי, ציפי כבר יודעת שאני מקבלת דיווחים לא רק ממנה, אלא גם מגורמים אחרים.

ציפי יודעת שהיא עובדת אצלך ואצל מירב, ואצל מי עוד?

את עובדת איתנו. אני שמחה לשמוע. אני רוצה לדעת שאנחנו מתקדמים לקראת אוגוסט, לאיזה שהוא אזור. זה אומר שהדחיפות של הפגישות תואץ. אני מקווה שלא תהיינה לכם הרבה פגישות עבודה ותגיעו להסכם מסוים, בסדר?

תודה רבה ציפי.

כן, אבל בסופו של דבר גם היא בסוף מקיימת מדיניות שמכתיבים לה.

אתן יכולות לספר לנו את הסיפור מה אתן מדברות, או שנמשיך הלאה? אוקיי. גברת דורלי – וואלה, זה שם קשה.

זה באמת שם קשה: דורלי לבנסארט.

לבנסארט, מנהלת קרן לילדים ונוער. חברות הכנסת, אני מצטערת, או שאתן מצטרפות לדיון, או אי אפשר לנהל את זה בקול כל כך רם, כי אני נותנת רשות דיבור.

אני לא דיברתי מילה.

אני אתן לך לדבר.

זה רק רעשי רקע.

אני מנהלת קרן לילדים בסיכון בביטוח הלאומי ואנחנו באמת עובדים הרבה מאד עם המשרד, עם עמותות, עם מודלים, כדי שיהיה באמת דיוק למודלים, התמקדות למודלים, כדי שנוכל לראות אם יש הצלחות, תכניות, יעדים ומטרות. פה מה שמתסכל, שגם בחיפה, גם בקריית מלאכי, גם בנתניה וגם בתל אביב יש הצלחה למודל הזה ואנחנו לא הצלחנו – כולנו אולי – לשכנע את המנכ"ל הקודם, אני לא יודעת למה. אם יהיה לנו יותר ברור מה עוד צריך להביא כנתונים, אני בטוחה שהחצרות וגם אנחנו כל הזמן שם נשמח מאד להביא את התשובות ואת הנתונים.

אני מאד מברכת על הכסף שניתן, זה מצוין, אבל הרבה יותר על הלו"ז שאת שמה עכשיו, שחייבים להגיע לדיון יותר מדויקים. לכולנו זה אתגר לפתח מודלים, להצליח במודלים, אבל ללא המשך, אז לא עשינו מה שהיינו צריכים לעשות למען הנערות שפה.

אוקיי. תודה רבה. אני בדרך כלל יודעת מניסיון קודם שלי, שאצלכם בביטוח הלאומי יש תהליך של הערכה לפרויקטים שאתם מלווים.

אז היה על תל אביב ולא היה על חיפה, אבל יש לנו נתונים ויש לנו - - -

בסדר. ממילא הדיון עכשיו מול החצר הנשית הארצית ולא רק לכיוון של חיפה. אני מציעה – ואני אתייחס לזה בסוף – אבל המידע על ההערכות שעשיתם, כדאי מהם שתקבצו את זה ותכינו אותו.

חברת הכנסת מירב בן ארי, שלא דיברה עד עכשיו. בבקשה גברתי.

קודם כל תודה רבה, גברתי יושבת הראש, על הדיון. אני שמעתי, ראיתי, אני עוסקת הרבה בצעירים חסרי בית. כחברת מועצה גם בחצר הנשית ביפו. מקסים. אין מה לומר על כמה שהמקום משמעותי.

יש לי כן שלוש הערות לעניין הזה. קודם כל לביטוח הלאומי. זה שהמנכ"ל הקודם לא התלהב מהחצר הנשית בחיפה - - -

לא, סליחה, זה המנכ"ל של הרווחה שלא התלהב.

הרווחה, הרווחה, ברור. אל תדאגי, ביטוח לאומי מור יוסף ואורי קנדל, יש לי איתם שיתוף פעולה מעולה וזו לא הבעיה שלי. אני מדברת על מנכ"ל המשרד הקודם שלא התלהב מעוד הרבה פרויקטים לצערי, כמו ילדים חירשים, כמו עוד הרבה עמותות. לשמחת כולנו התחלף המנכ"ל ולכן יש פה קרקע פורייה.

אני כן חושבת שבמקרה הזה המשרד נתן כאן חבל הצלה, ואני אומרת לכם, כי אני רואה הרבה פרויקטים שהתרסקו אל תהום הנשייה ולא עזרו כמה חברות כנסת שקמו ואמרו זה לא בסדר והתרסקו. אז אני חושבת שכן יש כאן הובלה של משרד הרווחה וכן של ציפי. והרבה פעמים אנחנו נופלים פה על המשרדים הממשלתיים, אבל יש לומר שיש פה חבל הצלה ואנחנו צריכים להשתמש בו.

כן, אין ספק שהמינוס הגדול של כל האירוע הה היה שלא היה פה מחקר. מצד שני, אני ניהלתי 10 שנים מרכז לנוער בסיכון ואף אחד לא עשה עלי מחקר, אבל כל שנה גייסנו את הכסף, כי יש כל כך הרבה, ולצערי הייתי באוצר אז לא שמעתי את הבנות אצלי בוועדה לחסרי בית. דבר ראשון דיברו על חסרי הבית הצעירים, לפני הכל, כדי לרכך את הדיון. אז אני מצטערת שפספסתי את זה, אבל אני חושבת שיש לכם גם שותפים כאן בין חברות הכנסת וגם מול ציפי, שכן אפשר לקדם.

רק שאלה אחת יש לי שנותרה פתוחה בעיני, אני אתכם גם, כמובן, לא בצעקות. דיברתי עם ציפי ביום שפניתם אלי, התקשרתי אליה, היא אמרה לי: מירב, יש 170,000 שקלים. נסעה לחו"ל לצערי, אני לא מתה על הנסיעות שלה, אבל היא צריכה קצת חופש. נסעה, חזרה עם 300,000 שקלים. עכשיו היא אמרה לי את רואה, מירב, אני אסע כל הזמן.

יש אחרים שגם עשו, למרות שהיא הייתה בנסיעה.

שמה? שעשו? לא משנה, עזבי אותך, עזבי. אנחנו חברות כנסת במקרה הזה, מדברות וגם ייאמר לזכותכן, עשיתן כאן מאבק חברתי. נראה שאין אישה בישראל שפספסה את החצר הנשית חיפה. סחתין עליכן, כל הכבוד על המאבק. כולם פה נלחמו, אבל בסוף מה שנקרא היא נתנה את הכסף וזה נאמר לזכותה.

אני כן רוצה לשאול שאלה אחת שמעניינת אותי. אני הייתי בחצר הנשית בתל אביב, שמעתי גם על נתניה. אני לא יודעת מי אחראי פה, אבל כל החצרות הנשיות, ועשיתי פה רבות, עברו חקר חוץ מחיפה?

לא.

אז רגע, אז יש חצרות נשיות שלא עברו? אוקיי, כי אני לא מבינה איך חיפה פה עלתה על המוקד והשאר בסדר. יש להם כסף.

לא.

לא, לא. מה שקורה זה שפשוט חיפה היא שהתחילה את הפיילוט.

לפני יפו נגיד.

לא, יפו היא - - -

יפו הרבה יותר שנים. אני הייתי ביפו. היא הראשונה, לא?

היא לפני נתניה וקריית מלאכי.

יפו הייתה עצמאית. היא הוקמה לפני 14 שנים. אחרי 8 שנים התחלנו את הפיילוט, בשנת 2012 וחיפה נכנסה הראשונה ומסתיים התקציב חצי שנה לפני קריית מלאכי ונתניה. אז במאבק בעצם העניין עלה דרך חיפה. אין לנו מחקר הערכה מסודר, אבל כן יש לנו תיעוד, כמעט - - -

כן, את לא צריכה לשכנע אותי על מחקר.

ומהמקומות האלה, אנחנו יכולים להציג נתונים קשיחים ולא - - -

אוקיי, בסדר.

בכל החצרות, דרך אגב, יש לנו נתונים.

שאתם אוספים.

אנחנו גם מגישות.

אוקיי, אני מבקשת.

לא, זה היה חשוב לי כי לא הבנתי את השאר.

חשוב להגיד גם שיש ועדת היגוי אחת לחצי שנה. אני מנכ"לית שותפה בחצר הנשית, יחד עם מירית. שמי לירון אזולאי. יש כל חצי שנה ועדת היגוי מקצועית, שמעריכה את הפרויקט, שכוללת את כל השותפים שחלקם יושבים פה, וחשוב להגיד גם את זה, שזה לא שזה היה לגמרי בלי הערכה.

אני רציתי להתייחס לעניין ההערכה גם כן מהניסיון הקודם שלי בארגונים ובהפעלת פרויקטים, במיוחד בראייה פמיניסטית, לא בהכרח מה שנאמר במושג של הערכה והמדדים שנתפסים במשרד הרווחה, הם אותם מדדים ודרך הערכה שאנחנו משתמשות או ארגוני הנשים משתמשות בהם בראייה פמיניסטית של איך מעריכים; אבל לפחות בשני הצדדים של ההערכה או בשני הכיוונים של הערכה, תיעוד הוא עניין מאד חשוב. תיעוד גם כן של ועדות היגוי, שיושבות ומדסקסות ומעלות דילמות מתקדמות וגם תיעוד של מקבלות השירות והמעקב אחרי ההתפתחות שלהן, זה גם דרך של הערכה וזה קיים ואני בטוחה שזה קיים.

אני חושבת שדרך ההידברות – ואני אמשיך את השיחה הזאת עם גברת ציפי לאחר הישיבה – כי אני חושבת שדרך ההידברות והשיח שהתפתח בין המשרד לבין החצר הנשית לבין הרשויות המקומיות, צריכות להחליט מהתחלה על מה מסתמכים בהערכה הזו ואיך ממשיכים להסתכל על הפרויקט; כי על ההערכה הזו תקום ותיפול ההחלטה לאמץ את הפרויקט.

זה כל הזמן קורה.

לכן אני חושבת שמאד חשוב כבר בישיבה הראשונה לדבר על זה ולהחליט עליו, כדי שתלבנו את העניינים יותר קדימה. אני לא רוצה להיכנס למתווה יותר דקדקני.

נשארו לי שני שמות שביקשו לדבר ואני באמת רוצה לסיים את הישיבה. אני חושבת שכבר התייחסנו לכל. נוגה דגן-בוזגלו, ממרכז אדווה. בבקשה, גברתי, אבל שתי דקות.

תודה, אני רק אגיד בשתי מילים. אנחנו עובדים יחד עם פורום ארגוני צעירות, ככה נחשפנו לחצר. אנחנו בוחנים את מודל התקצוב בכלל, של שירותי רווחה לצעירות. יש פה עניין יותר עקרוני. כמעט כל שירותי הרווחה המרכזיים לנשים ונערות התפתחו על ידי התנועה הפמיניסטית, על ידי ארגונים פמיניסטיים. תמיד היו מלחמות כדי להכיר במודל.

יש פה מודל שזה הדור הבא של שירותי הרווחה, ולכן המאבק הוא מאבק עקרוני. אי אפשר להתייחס לעמותות פה כאל עסקים שזכו במכרז בשיטת הדלת המסתובבת של המשרדים. צריך להיאבק על - - -

לצערי הרב המאבק שלנו להכיר במודלים האלה, הופך אותנו לזוכות במכרזים.

נכון, ועדיין מה שצריך לעשות זה להכריח את המשרד להתייחס לעמותות ולפורום ארגוני צעירות, כאל שותפים לדיון במודל ההתקשרות ובמודל התקצוב. ולשם מכוון המאבק הבא, שהחצר הוא אבן דרך שלו, אבל היא סימפטום לתופעה יותר רחבה.

זה יותר משתי מילים כבר.

וזה מה שאנחנו צריכים לעשות עכשיו. תודה.

תודה.

היא מדברת ממש לעניין.

ד"ר מזל שאול. כן, בבקשה גברתי, גם כן שתי דקות.

שלום לכם. אז אני באה מהמועצה המקומית אזור ומה שחשוב לי בהזדמנות הזאת, לבוא ולהרים את זה לשלב הבא, כי החצר הנשים, ארגון מעגל נשים ועוד פורומים כאלה ואחרים של אנשים שעושים למען הקהילה, הם הזרוע, אני תופסת אותם כזרוע הביצועית ויש לנו כמה וכמה כאלה גם ביישוב אצלנו, הקטן. הם הזרוע הביצועית. הם אלה שעונים ונותנים מענה בשטח לצרכים שעולים מתוך הציבור, אם זה נערות, אם זה נשים ואם זה תושבים בכלל ונזקקים או אחרים.

פה יש חשיבות. אנחנו שמים את הפוקוס על משרד הרווחה, אבל אני חושבת שבתפקיד שלנו בתפקידי מפתח, הן כחברי מועצה, הן כחברי כנסת שיושבים פה, משרדי הממשלה, יש חשיבות מאד גדולה לקחת את זה ולא רק את משרד הרווחה, אלא לבוא ולהגיד איך אנחנו כממשלה – ופה אני באמת נותנת - --

אני לא ממשלה.

נותנת לך לדבר עם חברי הכנסת.

הנה, מירב.

כל הממשלה פה.

כל הממשלה פה בדיוק. באת לבוא ולהגיד איך כל אחד מהמשרדים נרתם לתוך העשייה הציבורית שקורית בשטח, כי אנחנו מתמקדים בחצר הנשית ומתמקדים במשרד הרווחה, אבל יש פה דיון הרבה יותר רחב איך אנחנו נרתמים כגוף אחד גדול, כשכל משרד מתקצב את הפעילות הזאת של האנשים שעושים עבודת קודש בשטח. הם אלה שיודעים לתת את המענה הממוקד מתוך קריאה של הצורך בשטח והם צריכים גם להמשיך לעשות את זה בעיני. אבל פה – איפה האחריות שלנו כמובילי דעת קהל ציבורית ונמצאים בנקודות מפתח.

תודה. אני כבר סיכמתי סיכומי ביניים ואמרנו את זה באופן הכי ברור, שאנחנו מברכות על ההחלטה לתת את הכסף להמשך הפעילות עד סוף השנה, רואות בזה הצהרת כוונות ורצון מהמשרד ללכת לכיוון - - -

את נורא חיובית.

אני נורא חיובית, מה לעשות? עד עכשיו הצלחתי עם החיוביות שלי, מה לעשות. העניין הוא לא להיות חיובית, העניין הוא לעבוד קשה - - -

זה עשה לך טוב לבוא לכנסת. אני מכירה אותך 8 שנים. הגעת לכנסת, נהיית נורא חיובית. אני בעד. תקשיבו, זה עושה טוב לאנשים.

את משפיעה עליה לטובה. אמרת לה, שאמרתי לך דברים?

אוקיי, חברות הכנסת הנכבדות. אמרתי לכן שתהיה ישיבה באווירה חיובית, לא? קיבלתן את זה? אוקיי.

אני רוצה להגיד שמאד טוב להיות חיוביים, אבל הכי טוב זה לפעול כדי שהחיוביות שלנו תתאמת וזה מה שאני עושה.

אז אנחנו מחכות ונעקוב מקרוב ואני אקבל דיווחים על ההתפתחות בשיח הזה בין המשרד לבין הגורמים הרלבנטיים של החצר ושל הרשויות המקומיות.

אני גם כן אוציא למשרד הערות בעניין מה לחשוב לנו לראות בשיח הזה, שהתנהל בעניין הערכה, בעניין הקול של הנערות עצמן, של הצעירות שנהנו ואיך אפשר להתקדם לכיוון של אימוץ המודל. כמה שיותר לשמור על המודל. לא להפוך אותו למשהו שדווקא יתאים את עצמו לכל מה שקיים במשרד והוא בסדר גמור, אבל אני חושבת שיש ייחודיות בפרויקט הזה.

גברתי, אם אפשר רק הערה אחרונה? אחרונה ממש. אולי נעשה סיור של הוועדה לחצר אחת?

אני מוכנה לזה. אני אפילו תכננתי שמחר אני אבקר אצלן. אז מי שרוצה להצטרף, ברוכה הבאה. ביום חמישי, סליחה, זה wishful thinking שכבר סיימנו את השבוע, אבל אני תכננתי להיות אצלן ביום חמישי. אם חברות וחברי הוועדה ירצו להצטרף, אשמח מאד. אני אפיץ הודעה על זה היום לחברי וחברות הוועדה ואפילו את אלה שלא חברי ועדה אנחנו נזמין, כמו חברת הכנסת מיכל רוזין. אוקיי?

אני שמחה שאתן לפחות קיבלתן קצת אוויר לפעול עד סוף השנה. אנחנו נדאג ואתן צריכות להיות בטוחות שאנחנו נדאג באמת לכיוון שהמודל שלכן יאומץ ותמשיכו לעשות את העשייה הנהדרת שאתן עושות. מספיק לראות את הצעירות מדברות עליכן, זה אומר הכל.

תודה רבה לכולן ואני נועלת את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:20.