הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 59

מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצ"ח התכנון והבניה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים

יום שלישי, כ"ט בסיון התשע"ו (5 ביולי 2016), שעה 18:05

הצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ה-2015

חברי הוועדה: אלי כהן – היו"ר

תמר זנדברג

יוליה מלינובסקי

יעל כהן פארן

עינת גנון - מנהלת אגף התחדשות עירונית, משרד הבינוי והשיכון

חגי טולדנו - אגף התחדשות עירונית, משרד השיכון והבינוי

חנה גבאי - עו"ד, סגנית בכירה ליועץ המשפטי, משרד הבינוי והשיכון

אפרת ברנד - עו"ד, הלשכה המשפטית מינהל תכנון, משרד האוצר

אסתי ורהפטיג - עו"ד, משרד המשפטים

יובל טלר חסון - רפרנט שיכון, אגף התקציבים, משרד האוצר

יהודה זמרת - עו"ד, היועץ המשפטי, משרד הפנים

דרור לוינגר - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הפנים

פנינה קפלן - אגף תכנון ובנייה, המשרד להגנת הסביבה

עפרה כרמון אבן - מנהלת תחום היבטים חברתיים, תכנון ובנייה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עירית בשן - מפקחת ארצית, שירות לעבודה קהילתית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

יוסי אוחנה - יועץ לתכנון ובנייה, מרכז השלטון המקומי

שרית דנה - עו"ד, היועצת המשפטית לתכנון ובנייה, פורום ה-15

ערן פיטלסון - פורום ה-15 והאוניברסיטה העברית

אילן דגני - מנהל אגף שיווק, רמ"י, רשות מקרקעי ישראל

אלירן קמפאנו - מנהל מחלקת תב"ע, אשדר חברה לבנייה בע"מ

ד"ר עדינה עבאדי - האגודה לזכויות האזרח בישראל

איתי עוז - חבר הנהלת חטיבת תמ"א 38, איגוד לשכות המסחר

יוסף חמני - נציג קבוצת התנגדות לפרויקט פינוי-בינוי בגבעתיים

דניאלה לוטן - נציגת קבוצת התנגדות לפרויקט פינוי-בינוי בגבעתיים

רועי נחמיאס - נציג קבוצת התנגדות לפרויקט בינוי-בינוי בגבעתיים

שרון קרני כהן - עו"ד, עמותת במקום

בקי קשת - עו"ד, שומרי משפט, רבנים למען זכויות אדם

אתי ירדן - מנכ"לית חברת נדל"ן ו מלואו, התחדשות עירונית

אורי אטינגר - עו"ד, מרכז הגר

הילה שואף קולביץ - מנהלת המכון לרפורמות מבניות

דני גיגי - פורום דיור ציבורי

רם חלפון - פעיל חברתי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

תומר רוזנר

גלעד קרן

אור אלדר

אריאלה מלכה

אהובה שרון, חבר המתרגמים

הצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ה-2015

אנחנו רוצים להתחיל בישיבה. אנחנו בדיון בהצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ו-2016. אנחנו נמצאים בשלב ההקראות, בסעיף 16. יש גורמים נוספים וגורמי ציבור שרצו לדבר וניתן את זכות הדיבור אלא שהם יוכלו לדבר משעה 19:45. חברי הכנסת תמיד יכולים להעיר לסעיפים עצמם.

לפני שאור תתחיל בהקראה, אני רוצה להזכיר היכן אנחנו נמצאים. אנחנו נמצאים בסעיף 16 להצעת החוק שעניינו ההכרזה על מתחמי פינוי ובינוי במסלול שאנחנו קוראים לו מסלול רשויות מקומיות. בישיבה הקודמת הוסכם להוסיף להרכב הוועדה המייעצת נציג של שר הרווחה. עלתה הסוגיה שלא הוכרעה לגבי הדרישה שהפנייה במסלול הזה תהיה לפי בקשת הרשות המקומית, כאשר נציגת הממשלה מטעם משרד השיכון אמרה שבעצם כך נוהגים. הרשויות המקומיות ביקשו שזה ייאמר במפורש בנוסח הצעת החוק והוועדה תצטרך להכריע בעניין הזה. אני מזכיר את זה כנושא שעדיין לא הוכרע.

איזו ועדה מייעצת?

בחוק הזה מוצע שתהיה ועדה מייעצת שהיא תטפל בהכרזה על מתחמים לפינוי-בינוי.

זו הוועדה שאנחנו דנים בה כרגע.

אנחנו נעבור לסעיפים שלא מופיעים בפניכם ונקריא אותם.

חברת הכנסת מלינובסקי, לשאלתך, הרכב הוועדה זה בסעיף 16(ד) ואנחנו כאמור מוסיפים שם את נציג משרד הרווחה, בנוסף לנציגים המנויים. ההתייחסות תהיה רק לעניין הסעיפים הספציפיים שמוקראים ולא הערות כלליות. בשעה 19:45, כל מי שירצה, יוכל לדבר באופן כללי ולומר את הגיגיו החשובים.

במקום הסעיף שמופיע לכם, הסעיף האחרון שמדבר על סדרי הדיון, הציעה הממשלה סעיפים אלטרנטיביים שלא מופיעים בפניכם. הם הועברו אלינו בימים האחרונים ולא הספקנו להעביר לכם אותן. אור תקריא אותם בצורה מפורטת. הסעיפים האלה בעצם קובעים את סדרי העבודה של הוועדה. הדבר העיקרי שיש בסעיפים האלה הוא נושא של הסדר ניגוד עניינים, שלא יהיה ניגוד עניינים בעבודה של חברי הוועדה, ושצריך רוב דעות. אלה סעיפים יותר פרוצדורליים.

(ה) לדיוני הוועדה שמונתה לפי הוראות סעיף קטן (ג) יוזמנו דרך קבע שני נציגי הרשויות המקומיות שימנה שר הפנים שתהיה להם דעה מייעצת.

(ו) (1) חבר ועדה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות הוועדה אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במישרין או בעקיפין במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר. בסעיף זה –

עניין אישי של חבר הוועדה לרבות עניין אישי של קרובו או של גוף שחבר הוועדה או קרובו הם בעלי שליטה בו.

קרוב – בן זוג, הורה, אח או אחות, צאצא, צאצא של בן זוג או בני זוגם של כל אחד מאלה, או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר הוועדה.

מנהל או עובד אחראי בגוף וכל מי שיש לו חלק העולה על חמישה אחוזים בהון או בזכות לקבל רווחים של אותו גוף.

התברר לחבר ועדה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (1), יודיע על כך ליושב ראש הוועדה.

(ז) החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות של חברי הוועדה המשתתפים בהצבעה. היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.

(ח) הוועדה תקבע את דרכי עבודתה ואת נוהל דיוניה ככל שלא נקבעו בחוק זה.

זה סעיף סטנדרטי של ניגוד עניינים?

כן. הסעיף הוא סעיף סטנדרטי. הוא היה חסר בהצעה ואנחנו הצענו לעשות את זה בדרך של הפניה להוראות שקיימות בחוק התכנון והבנייה אבל הממשלה העדיפה לכתוב את הסעיף הזה במפורש בחוק הזה ואנחנו לא ראינו עם זה בעיה.

16א. הכרזה על מתחם בינוי ובינוי

השר רשאי, לבקשת יזם, בהמלצת מנהל הרשות – או הוועדה המייעצת לפי הנוסח של הממשלה), בהתייעצות עם המנהלים כהגדרתם בסעיף 49יט(א) לחוק מיסוי מקרקעין (להלן – המנהלים) ועל פי כללים שקבע שר האוצר בתקנות בהתייעצות עם המנהלים ומנהל הרשות, להכריז בצו (בחוק זה – צו הכשרה במסלול מיסוי) על שטח שיש בו עשרים וארבע יחידות לפחות כעל מתחם לפינוי ובינוי במסלול מיסוי.

על אף האמור בסעיף קטן (א), בתקופה שעד ליום י"ט טבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023), השר רשאי, לבקש יזם, בהמלצת מנהל הרשות/הוועדה המייעצת ובהתייעצות עם המנהלים ועל פי כללים האמורים באותו סעיף קטן, להכריז בצו על שטח שיש בו שתים עשרה יחידות לפחות כעל מתחם פינוי בינוי במסלול מיסוי, ובלבד שהן כלןלות בתכנית שמטרתה פינוי ובינוי או עיבוי במקרקעין שהופקדה, הכוללת עשרים וארבע יחידות לפחות (להלן – השטח המתוכנן) ויראו את כל השטחים שהוכרזו עליהם כמתחם פינוי בינוי במסלול מיסוי אשר הם חלק מהשטח המתוכנן, כמתחם אחד.

תוקפו של צו ההכרזה במסלול מיסוי יהיה לתקופה שנקבעה בו, אך לא יותר משש שנים מיום תחילתו.

ניתן צו לפי סעיף זה, יחולו הוראות פרק חמישי 4 לחוק מיסוי מקרקעין וסעיף 31א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין.

אני אסביר. הסעיף הזה הוא סעיף שלקוח מסעיף שקיים היום בחוק מיסוי מקרקעין ועניינו הקלות במס שבח ובמס רכישה למתחמים שמוכרזים במסלול הזה. המסלול הזה ידוע בז'רגון המקצועי כמסלול יזמים. כאשר יזם – לא הרשות המקומית – רוצה לעשות פינוי בינוי במתחם מסוים, הוא פונה במסלול הזה. כדי שהיזם הזה ייכנס למסלול, הוא צריך לעבור החלטה מקדמית של ועדה שמונתה לפי הסעיף שקיים כבר בחוק מיסוי מקרקעין והוועדה היא בהרכב כפי שאישרתם בסעיף הקודם, בתוספת הגורמים הנוגעים למיסוי, המנהלים לפי חוק מס שבח ולפי חוק מס ערך מוסף. הוועדה הזאת צריכה לאשר את הבקשה הזאת. הבקשה הזאת מותנית באישור של מהנדס הרשות המקומית הרלוונטית ובכך שבעצם הוועדה רואה מקום לאשר את המתחם הזה.

אנחנו בעצם לא משנים את המצב הקיים למעט חידוש אחד שהוא חשוב מאוד. לבקשת חברי הוועדה הסכימה רשות המסים כבר בישיבות הראשונות של הוועדה להקטין את מספר יחידות הדיור המינימלי במסלול מיסוי מ-24 ל-12 אבל לא באופן מוחלט אלא אם יש מתחם שיש בו 24 יחידות דיור אבל רק 12 מהן נתנו למעשה הסכמה לפרויקט, אפשר יהיה לגשת לוועדה, מה שהיום לא אפשרי. זאת אומרת, יש כאן חידוש, יש כאן הקלה באפשרות לגשת למסלול מיסוי. זה מה שמופיע בסעיף קטן (ב). זה חידוש שבעצם הוסכם עליו בישיבות ועדה קודמות על ידי מנהל רשות המסים שנכח בישיבות והוא בא כאן לידי ביטוי בנוסח שמונח בפניכם.

שאלה. היטל השבחה.

זה לא כאן.

איפה זה?

זה בסעיף אחר שנגיע אליו.

עוד לא הגענו לזה?

לא.

אני מצטערת שאני קופצת אבל לצערי לא הייתי מהתחלת העבודה. היום מצב כזה שראש רשות יכול לבטל את היטל ההשבחה או לתת אותו על פי רצונו.

תהיה התייחסות. אנחנו נגיע לזה.

בעמוד 22.

אנחנו נרחיב על הסעיף הזה בצורה מסודרת. במסגרת הצעת החוק אנחנו מציעים מדרגה נוספת.

חמישים אחוזים?

כן.

דיברנו על מיסוי ואני יודעת מקרוב כמה זה יקר. אם במרכז הארץ זה עוד כדאי, במקומות אחרים אין כדאיות כלכלית. אני מכירה פרויקט בנהריה שראש העיר החליט שיהיה היטל השבחה. זה וולנטרי. ההצעה שלי היא לפטור את פרוייקטי פינוי בינוי ממס השבחה לחלוטין כי זה לא הגיוני שזה ניתן לשיקול דעת. אם לא רוצים את הפרויקט, יש כאן אפשרות לארנונה.

אנחנו נגיע להרחבה ונדון בסעיף הזה. את גם יודעת, מכיוון ששימשת לא מעט שנים בתפקידים ברשות המקומית, שגם אם יהיה פטור ואין פטור, אם ראש העיר לא רוצה, זה לא יהיה. את יורדת לסוף דעתי? בואי נאמר שתחליטי שיש פטור וראש העיר יחליט שהוא לא מקדם ואין מתחם, זה לא יהיה. יש מקומות כמו צפון תל אביב לדוגמה שאין הצדקה לתת שם פטור.

יכול להיות שאני אעלה דברים שכבר דנו בהם.

לא, עוד לא הגענו לזה.

יכול להיות שיש דברים שכבר דיברתם עליהם וזה כיוון שלא הייתי בישיבות הקודמות. תן לי שתי דקות כדי להעלות את הדברים ואם אלה דברים שיהיו בהמשך, נתייחס בהמשך, ואם אלה דברים עליהם דובר - - -

אני מבטיח לך שבשעה 19:45 את ראשונת הדוברים. כולם הגיעו להקראות.

אתה תאלץ אותי להגיש על כל סעיף וסעיף הסתייגות. חבל.

בסדר גמור.

לגבי מה שהסביר תומר. אתה בעצם אומר שה-12 וה-24, עכשיו המשמעות היא שלא שיהיו שם 12 יחידות בנויות אלא שרק 12 יחידות או בעלי היחידות הסכימו לפינוי בינוי? זה מה שאתה אומר?

12 יחידות בנויות שרוצים להחליף אותן.

אבל יכול להיות שסך המתחם הוא 24 דירות ועל ה-12 הנוספות ייקחו את ה- - -

לא. אנחנו מדברים רק על הנושא של ההכרה במסלול הזה כמסלול מיסוי. זה לא משנה את יחסי ההסכמה שנדרשים. זה שלב מקדמי הרבה יותר.

הכרזה.

הכרזה.

גברת גנון. התייחסות רק לסעיפים שנקראו.

הממשלה מבקשת לחזור ולתת לנציגי רשות המסים ומע"מ מעמד זהה לזה שיש להם היום בכל מה שקשור למסלול מיסוי ולא רק בהמלצתם. אנחנו העברנו לוועדה נוסח שדומה מאוד לנוסח שקיים היום ואנחנו מבקשים להטמיע אותו. אתם רוצים שאני אקרא אותו?

אנחנו מסכימים שמה שהיום, זה מה שיהיה.

זה מה שאנחנו מבקשים.

בסדר. תקריאי את הנוסח.

"בסעיף זה – הוועדה, המנהלים כהגדרתם בסעיף 49יט(א) לחוק מיסוי מקרקעין וכן הוועדה המייעצת".

"השר רשאי, לבקשת יזם, בהמלצת הוועדה ועל פי כללים שקבע שר האוצר בתקנות בהתייעצות עם הוועדה להכריז בצו (בחוק זה – צו הכרזה במסלול מיסוי) על שטח שיש בו 24 יחידות לפחות כעל מתחם לפינוי ובינוי בנושא של מיסוי".

תודה. שרית.

נחזור לסעיף קטן (ד) ביחס להרכב הוועדה המייעצת. בקשה אחת של השלטון המקומי הייתה שההכרזה תיעשה על דעת השלטון המקומי. עינת אמרה, או אני מבינה שזאת התשובה, שכך זה נעשה היום.

הם אמרו שכך זה נעשה היום והם לא רוצים להכניס את זה בחוק.

התשובה הייתה שכך זה נעשה בחוק. זה לא מעוגן בשום כלל חקוק ולכן זה שזה נעשה היום, לא אומר. זה אפילו לא מעוגן בתקנות, זה נוהל עבודה פנימי של משרד הבינוי והשיכון ולכן אין שום ערובה שמחר הוא יימשך. לכן צריך להגן את הדבר הזה בחקיקה. בכל מקרה, או בלי קשר, יש כאן שני נציגי רשויות מקומיות ואין סיבה שהם יהיו רק בעלי דעה מייעצת. הם צריכים לטעמנו להיות חברים בוועדה ושתהיה להם זכות הצבעה. הם ממילא לא רוב אבל אין סיבה שהם יהיו רק בעלי דעה מייעצת.

תומר, תגיד את שתי החלופות.

שתי החלופות. לקבוע במפורש שזה יהיה בהסכמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר. החלופה השנייה היא לצרף אותם כחברים.

ברור שהחלופה הראשונה עדיפה לנו. אני רק רוצה לציין שהיא צריכה לחול גם על מסלול מיסוי או לפחות על מסלול מיסוי צריכה להיות איזושהי חובת התייעצות.

אנחנו נשקול את אחת החלופות.

יש לנו איזושהי הצעה.

מה שאמר היועץ המשפטי תומר, אני חושב שהשלטון המקומי חייב להיות מרכיב חשוב ומרכזי בנושא של ההתחדשות העירונית. אנחנו צריכים לסכם אחת משתי החלופות.

בסדר גמור. נשב ונסכם.

ברשותך, יש לי עוד הערה אחת לנוסח.

בסדר, אבל להבא תעבירו את זה מרש.

אנחנו העברנו לוועדה את כל ההערות שלנו.

בנושא השלטון המקומי, הנושא לא נסגר כרגע?

אנחנו נתאם אתם נוסח. אני מקווה שנגיע להסכמה עם השלטון המקומי.

אנחנו רוצים את השלטון המקומי. השלטון המקומי הוא חיוני בקידום של הפרויקטים. עלו כאן שתי חלופות ואחת מהן תהיה.

או שהם יהיו חברים, ומה האופציה השנייה?

או שיהיו חברים או שזה יהיה בהסכמתם.

מה בהסכמתם?

ההכרזה על מתחם.

שההכרזה תהיה בהסכמת ראש הרשות הרלוונטית?

הרשות הרלוונטית. לא ראש הרשות.

כן. אחת משתי החלופות.

אדוני, הוועדה ביקשה לאשר הארכת הכרזה במסלול מיסוי שהיום לא קיים. אנחנו מסכימים להערת הוועדה ואנחנו מבקשים להוסיף את האפשרות להאריך את תקופת ההכרזה גם במסלול מיסוי בתקופה אחת נוספת. אני יכולה להקריא את הנוסח?

כן.

הנוסח המוצע הוא כדלהלן: "(ג1) על אף הוראות סעיף קטן (ג), השר רשאי, בהמלצת הוועדה ולפי כללים שקבעה הוועדה, להאריך במהלך תקופת תוקפו של צו ההכרזה את תוקפו של הצו האמור לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שש שנים מתום תקופת ההכרזה הראשונה או לחדש את צו ההכרזה בתוך שישה חודשים מתום תקופת תוקפו לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שש שנים".

תודה.

סעיף קטן (ג) מתייחס להארכה של שש שנים או לשש שנים מרש?

סעיף (ג) הקיים?

המוצע. אני רואה שהוא הצעת הממשלה. הוא מסומן בצהוב.

נכון. זאת התקופה הראשונה. עכשיו מה שיקרה, זאת הארכה אחת בהתאם להערה שלנו שצריך לאפשר הארכה אחת.

למה הממשלה מבקשת רק תקופה אחת?

אנחנו צילמנו מצב כיום. המצב הקיים היום הוא שש שנים. במסלול מיסוי ההכרזה נעשית בשלב שהפרויקט כבר מאוד בשל, כאשר יש תכנית שלכל הפחות הופקדה ויש הסכמות של דיירים לביצוע הפרויקט. לעומת מסלול רשויות, בו רק לאחר ההכרזה מתחיל תהליך התכנון.

למה אנחנו רוצים להוסיף תקופה?

ראשית, זאת הפרקטיקה הנוהגת וצריך לעגן אותה בחוק. שנית, כדי לאפשר את הגמישות הנדרשת כי לפעמים שש שנים זה הזמן שלוקח לעשות את התכנית. אחרי שעושים את התכנית, רק אז בעצם מתחילים.

במיסוי ההכרזה היא רק כשיש תכנית.

לא. היא אחרי שיש הפקדת תכנית. אחרי הפקדת תכנית, זה יכול לקחת הרבה זמן.

במיוחד כאשר מדובר בפרויקט גדול, סביר להניח שתידרש הכרזה לתקופה נוספת.

זה מה שעושים בפועל.

כמה פרויקטים כאלה יש?

במסלול מיסוי יש לנו סדר גודל של למעלה מארבעים מתחמים מוכרזים, אבל אנחנו מכריזים בכל פעם על החלקות בהן הושגו הסכמה ולא על המתחם בכללותו.

יש מהם כאלה שכבר נמצאים בבנייה?

בוודאי. בהחלט.

יש כאלה שהושלמו?

שחלק מהם הושלם.

הושלמו לגמרי? מעט.

איזה?

הושלמו לגמרי, משנה לך ההבחנה בין מיסוי לבין רשויות?

אני שואלת עכשיו על מיסוי. במסלול רשויות אין אף אחד שהושלם ממש.

במסלול מיסוי יש לנו את שאול המלך בקריית אונו שהושלם לגמרי.

ערבי נחל.

ערבי נחל עוד לא הושלם.

אבל כמעט.

במסלול רשויות יש לנו את כפר סבא שהושלם לגמרי, בששת הימים.

לא. לא נחזור עכשיו על הכול. ברשותך, אני מציע שתעבירו לצורך העניין סטטוס ואנחנו כמובן נפיץ את זה לכל חברי הוועדה.

חברים, אם יש עוד הערות לסעיף שהוקרא, בבקשה.

אנחנו עוברים עכשיו לפרק חדש לגמרי שהוסף בהצעת החוק בהתאם להערות חברי הוועדה בדיונים הרבים שהיא קיימה והוא עוסק בשלל נושאים שלשם שינוי הם מהותיים. הם פחות נוגעים לפרוצדורות ולהקמת מבנה הרשות וכולי אלא הם סעיפים שנוגעים לשינוי בדין המהותי. כדי להסיר מעט מהחסמים שעלו כאן בדיונים ובהנחיית יושב ראש הוועדה, אנחנו בעצם ביטאנו במספר סעיפים שעוסקים בנושאים שונים את הניסיון להסיר את אותם חסמים באותם נושאים.

אני כבר אומר מראש שאלה לא כל החסמים, זה לא פתרון פלא, זה לא יפתור את כל הבעיות אבל זה המעט שיושב ראש הוועדה רוצה לעשות, בעצם הוועדה כולה רוצה, כדי להסיר את החסמים שעדיין נמצאים בנושא הזה.

אמרתי, אנחנו עוברים לפרק ה'1 שהוא פרק חדש שלא הופיע בהצעת החוק הממשלתית ועניינו הוראות מהותיות.

הנושא הראשון הוא קרקע משלימה. כידוע יש פרויקטים שזקוקים, כדי להפוך אותם לכדאיים כלכלית או כדי לענות על צרכים אחרים או לשם תוספת שטחים ציבוריים או שטחים אחרים שנדרשים לצורך החיוניות של הפרויקט, שיהיה פרויקט שהוא סביר מבחינה תכנונית, מבחינה חברתית, מבחינת שירותים ולשם כך נדרשת קרקע נוספת מעבר לתחום הבניינים הקיימים.

התברר שיש צורך בהוראה שמאפשרת לרשות מקרקעי ישראל לתת את הקרקע המשלימה הזאת בדרך שאינה דורשת מכרז כדי לאפשר לתת אותה כקרקע משלימה לפרויקט. ההוראה שמופיעה כאן היא הוראה שבעצם מעגנת את אותו מנגנון של הענקת קרקע משלימה באופן שמבהיר את הכללים ואת העובדה שהענקת הקרקע המשלימה הזאת תיעשה בפטור ממכרז.

כמובן שהסעיף הזה לא בא לגרוע, וזה גם נאמר כאן במפורש, מהסמכויות ומשיקול הדעת של מועצת מקרקעי ישראל שיכולה לקבל את ההחלטות שהיא צריכה לקבל לגבי המדיניות הקרקעית שנוגעת לעניין, בכפוף להתוויית פטור ממכרז שמופיעה כאן בנוסח החוק.

אני מציע שגלעד יקריא את הנוסח.

אנחנו בעמוד 14.

פרק ה'1: הוראות לעידוד התחדשות עירונית

16ב. פטור ממכרז להקצאת קרקע נוספת

בלי לגרוע מהוראות לפי חוק חובת המכרזים התשנ"ג-1992, התקשרות של רשות מקרקעי ישראל בעסקה במקרקעין שהם מקרקעי ישראל, כהגדרתם בחוק יסוד: מקרקעי ישראל, להענקת זכויות במקרקעין בקרקע נוספת כמשמעותה בסעיף 4(ב)(2), אינה טעונה מכרז אם התקיימו כל אלה:

הענקת הזכויות היא לחוכרי המקרקעין במגרשים עליהם בנויים מבנים קיימים הכלולים במיזם להתחדשות עירונית או ל יזם כהגדרתו בחוק פינוי בינוי (פיצויים).

הרשות המליצה על הענקת הזכויות.

השמאי הממשלתי או שמאי מקרקעין אחר שהוא הסמיך לעניין זה חיווה דעתו כי הענקת הזכויות נחוצה כדי להבטיח את כדאיותו הכלכלית של מיזם להתחדשות עירונית.

הנושא של קרקע משלימה, דיברנו עליו גם בהתחלה והאמת היא שאני רוצה לברך אותך יושב ראש הוועדה, לאור ההערה של היועץ המשפטי שאתה בעצם רצית שיהיה פרק כזה שבעצם נותן כלים לעידוד. הנושא של הקרקע המשלימה, זה אחד הכלים החשובים ביותר לא רק שפרויקט כזה יצא לפועל אלא גם להגשים את המהות שלו כי מכפלת הציפוף שבעצם אותה אנחנו נותנים כדי שיהיה כדאי, הרבה פעמים הקרקע המשלימה, זה מה שמאפשר להבטיח את התכנון של המתחם הזה, כך שהוא יהיה נכון.

רק מה, הסיפא של סעיף קטן (3) כמעט מרוקנת את כל הדבר הזה מתוכן כי בסוף כתוב שאם שמאי חיווה דעתו כי הענקת הזכויות נחוצה כדי להבטיח את כדאיותו הכלכלית של המיזם. אנחנו יושבים כאן בחוק לעידוד ההתחדשות העירונית. חלק ממה שאנחנו אומרים, הרי מה זאת כדאיות כלכלית? בשביל הכדאיות הכלכלית אנחנו עושים המון דברים. אנחנו מוסיפים מכפלה, מוסיפים יחידות דיור - - -

מה הערה? אני לא מבין את הערה.

הקרקע המשלימה משמשת אך ורק לכדאיות הכלכלית, לא רק שהסעיף לא מגשים את מטרתו אלא כל החוק קצת מוטל בספק. לכן חובה, ממש חובה, להוסיף כאן או כדי להגשים צרכים חברתיים, להוריד את הציפוף במקום קיים. יש לנו פרויקט, הייתי לפני כמה שבועות, ברחוב הנורית בירושלים. יש שם את מכפלת הציפוף לדעתי הכי גבוהה בארץ, אם לא מהגבוהות. 4.2.

גם אנחנו בגבעתיים.

בגבעתיים, בהסתדרות.

אני רוצה התייחסויות קצרות וענייניות. תאמרי מה לא טוב ומה את מציעה.

אני אומרת שהקרקע המשלימה, ב-4.2 הזה - - -

מה את מציעה?

ב-4.2 הזה יש כדאיות כלכלית אבל זאת קטסטרופה עירונית.

העירייה לא חייבת לאשר.

אני רוצה שהקרקע המשלימה תוכל להיות מוקצית על ידי הרשות המקומית או על ידי המינהל או על ידי מי שזה לא יהיה, גם אם המטרה שלה היא לא רק לכדאיות הכלכלית אלא גם למטרות אחרות של הפרויקט כמו למשל הורדת הציפוף. אם אנחנו רוצים בנייה יותר מרקמית, שהעירייה תוכל להוסיף קרקע כדי לתת מטרה חברתית. למשל להוסיף בית ספר. אם זאת אוכלוסייה מאוד ענייה, היא לא תוכל לגור ב-34 קומות ואולי היא תוכל לגור ב-20 קומות.

אני מציע שתגישי הסתייגות ואנחנו נשקול את זה. תודה.

אפשר לשמוע למה שהקצאת הקרקע המשלימה תהיה רק בכדאיות הכלכלית? למה שהקצאת הקרקע המשלימה לא תהיה לעוד מטרות שהממשלה או העירייה רואה לנכון?

יש מקרים שראשי הערים רוצים להשאיר בנייה בגובה של שתי קומות, לאפשר להעביר את כל הזכויות למקום אחר.

לא. כאן זאת קרקע משלימה.

קרקע משלימה, נכון.

הרי ראשי הערים לא יורידו מארבעים קומות לשתי קומות.

אני אומר לך שיש מקומות שהם רוצים להשאיר נמוך, מתוך מטרה לתת קרקע אחרת. לכן אני אומר שוב שאנחנו כאן נותנים את אותן זכויות - - -

לא מדובר כאן על קרקע שתוריד מארבעים קומות לשתי קומות.

או שכן או שלא.

למה? איך זה יכול להיות? מה, הם ייתנו קרקע פי עשר?

תרשמי את ההסתייגויות ונשקול אותן. אנחנו ניתן לה להתייחס אחרי כן.

הסעיף הזה כמובן מבורך. אנחנו מבקשים שיוחל אותו דין על רשות מקומית. יש מצב שבו יש היום קרקע לרשות מקומית וגם לרשות מקומית אין סעיף פטור והיא לא יכולה לתת קרקע למיזם התחדשות עירונית.

תסבירי עוד הפעם.

יש קרקעות ששייכות לרשות מקרקעי ישראל, אין בעיה, הן יוקצו. יש קרקעות ששייכות לרשות המקומית.

צריך לשקול את זה.

את מדברת על קרקע רגילה או קרקע חומה?

קרקע היא בבעלות הרשות המקומית. זה לא משנה מה היא. אם הרשות המקומית רוצה לתת אותה למיזם ההתחדשות העירונית, היא צריכה לתת אותה בפטור ממכרז ואין לה היום כלי משפטי לתת אותה בפטור ממכרז.

כמה כאלה יש?

שרית, אגב, לי זה נשמע רעיון שהוא רעיון טוב מה שאת מציעה.

אומר כאן היועץ המשפטי שיש כאן סוגיה של פטור ממכרז. מה את מציעה?

זה יכול להיות באישור משרד הפנים מבחינתנו ואנחנו מוכנים שזה יהיה כמו כל הפטורים המהותיים בשלטון המקומי שהם באישור משרד הפנים. זה בסדר.

אנחנו נשקול. את שלחת לנו את זה בהערות?

כן. בפעם הראשונה.

לא שלחתם נוסח. את מתבקשת לשלוח נוסח.

אני אשלח נוסח.

עוד נקודה לסעיף קטן (3). אני מציע שזה לא יהיה רק כדאיות כלכלית אלא גם ישימות כי הנושא כאן הוא הרבה פעמים, הקרקע המשלימה היא כדי לקדם בינוי פינוי בינוי. את הקרקע המשלימה אתה צריך כדי להתניע את הבינוי פינוי בינוי ולכן אני חושב שצריך לדבר על זה.

צריך להוסיף את או לפי שיקול אחר נוסף.

מה שאומר מר פיטלסון שצריך גם קרקע משלימה על מנת שהפרויקט יתחיל בבינוי ולא בפינוי.

אין מניעה לכך. זה בסדר.

כרגע כדאיות כלכלית מתרגמים את זה רק למכפלות.

נשמע לי הגיוני.

אין מניעה לכך.

אם נרגיש שיש איזה צורך לעדכון, אנחנו נעדכן, אבל על פניו זה הגיוני.

נציג איגוד התמ"א.

מה זאת אומרת נציג התמ"א?

תציג את עצמך ואת מי אתה מייצג.

הגוף של התחדשות העירונית. יש גוף באיגוד המסחר, בלשכת המסחר.

אתה מלשכת המסחר?

כן. מאגד את כל חברות התמ"א. שאלה. בתמ"מ 5 יש התייחסות לנושא שבעצם אי אפשר להעביר קרקעות חומות וכדומה. האם החוק הזה גובר עליו?

לא.

אנחנו לא דנים ב-תמ"מ 5. תודה.

קרקע חומה היא קרקע חומה.

האם יש עוד הערות לסעיף הזה.

אני מרשות מקרקעי ישראל. להתייחסות שהייתה לעניין השמאי הממשלתי, אנחנו חושבים שהשמאי הממשלתי הוא בהחלט הכלי והאמצעי החשוב ביותר לעניין הזה.

לגבי ההצעה שמתייחסת לעניין של רשויות מקומיות, אין לנו התנגדות שרשות מקומית תיתן קרקעות שבבעלותה אבל לדעתנו קרקעות שהופקעו במסגרת תכניות לא. שיהיה ברור שזה מתייחס רק לקרקעות שהן בבעלות הרשות המקומית.

אין שאלה.

תודה על ההבהרה.

הלשכה המשפטית במשרד הפנים. לעניין פטור ממכרז של מקרקעין של רשות מקומית, הדבר מוסדר בתקנות עיריות מכרזים ולכן, אם רוצים להסדיר - - -

לא רק, כידוע לך. כאשר הממשלה רוצה, למשל לפני חודשיים, היא מצאה לנכון גם לתקן את החוק, את הוראות הפטור ממכרז.

נכון, אבל באופן כללי פטור ממכרז של רשויות מקומיות מוסדר בתקנות העיריות (מכרזיםׂ) והשיקולים שיש לרשות מקומית בקרקעות שלה, הם קצת שונים מהשיקולים שיש למדינה בקרקעות שלה וממילא גם נדרש אישור שר הפנים לפי סעיף 188 לעסקה הזאת. לכן יותר נכון ששר הפנים, אחרי שהחוק יעבור ויהיה פטור רלוונטי למדינה, יבחן את הדברים וישקול להכניס את הפטור הזה לתקנות העיריות (מכרזים) כאשר ממילא הדבר הזה אחר כך טעון אישור.

הוא רוצה שיהיה תיקון בתקנות, אבל זה לא יקרה.

הממשלה מתנגדת לסעיף הזה. אנחנו חושבים שהשאלה אם זה יהיה במכרז או בפטור, לא צריכה להיקבע בחוק אלא צריך להשאיר את זה לשיקול דעת מועצת מקרקעי ישראל, את השאלה של היכן מקצים קרקע.

למה בדיוק אתם מתנגדים?

לכל הסעיף.

שלא תהיה קרקע משלימה.

שלא לקבוע בחוק את הפטור ממכרז. יש כללים לפטור ממכרז אבל אנחנו לא חושבים שצריך לקבוע בחוק הזה. יש שיקול דעת של מועצת מקרקעי ישראל שהיא זאת שבעצם מנהלת את הקרקעות במדינה ואנחנו חושבים ששיקול הדעת הזה צריך להישאר.

אם היא הייתה מנהלת אותן כמו שצריך, לא היינו מגיעים למצב הזה.

זאת עמדת הממשלה.

תודה רבה. זה הובהר.

אבנים לזכויות אדם. מעבר לכדאיות הכלכלית, דיברו כאן על אפשרות של בינוי פינוי בינוי, יש גם משמעות חברתית עצומה ויש גם עוד אלמנטים תכנוניים שעלו כאן שבעצם יאפשרו גם להתגבר על התנגדות של תושבים, כל מיני אנשים שיש להם מצוקות מאוד קשות לעבור מעברים כפולים שעלולים להיות חסם משמעותי להסכמה מראש. לכן אנחנו חושבים שהרחבת האפשרויות לפטור יכולה לתת מענה להרבה מאוד חסמים שונים שעלולים לתקוע את התקדמות הפרויקטים האלה ולא רק ייתכנות כלכלית.

תודה רבה.

הנושא הבא הוא נושא הפטור מארנונה. כפי ששמעתם במהלך הדיונים, אחד החסמים שזוהו הוא החשש – והוא לא חשש רחוק – שמונע מאנשים לחתום על עסקאות מהסוג הזה הוא שהם לא יוכלו לעמוד לא בתשלומי הארנונה ולא בתשלומי ועד הבית במתחם החדש. אחד התיקונים שאנחנו מציעים כאן הוא לאפשר פטור מארנונה והתנאים להענקת הפטור הזה הם כדלקמן.

קודם כל, הפטור הזה יוענק רק למי שגר במקום. זאת אומרת, אם זאת דירת משקיע, לא יהיה לו פטור. אם הוא גר לפני וחוזר לגור במתחם אחרי. כלומר, אם זאת דירת משקיע שמושכרת על ידי המשקיע, אין פטור.

חברת הכנסת זנדברג, זה גם בקשר להערות שאת הערת.

נקודה שנייה. בעקבות הערות השלטון המקומי, יהיו מבחני הכנסה. רשאים השרים לקבוע מבחני הכנסה.

לא. אתה יודע מה זה מבחן הכנסה?

אתם רוצים בלי מבחני הכנסה? אין בעיה. אנחנו לא מדברים על מבחני ההכנסה הקיימים אלא מבחנים שייקבעו לצורך העניין הזה, באישור ועדת הפנים של הכנסת. יכולים להיות מבחנים שונים מהמבחנים הקיימים היום שהם מבחנים מאוד מחמירים.

הנקודה השלישית. הפטור הזה יהיה מוגבל בזמן ויוענק לחמש שנים בלבד והוא יחול רק על ההפרש שקיים בין השטח של הדירה הקיימת לשטח של הדירה החדשה.

אחרי חמש שנים אין פטור?

כן.

נקריא.

16ג. הנחה בארנונה

בסעיף זה -

"דירת תמורה" – דירה בבית משותף מחודש שניתנה לבעל דירה בבית משותף שנהרס במסגרת מיזם התחדשות עירונית בתמורה לדירה בה התגורר ערב הריסתו.

"בית משותף מחודש" – בית משותף שנבנה במסגרת מיזם להתחדשות עירונית.

"תשלומי ארנונה" – תשלומי ארנונה כללית כמשמעותה לפי חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992 המשולמת לפי כל דין.

מחזיק בדירת תמורה יהיה זכאי להנחה של מאה אחוזים בתשלומי ארנונה בשל דירת תמורה אחת בלבד בעד שטח השווה להפרש שבין השטח החייב בארנונה בדירת התמורה לבין השטח שבעדו חויב המחזיק בארנונה בדירת המגוררים הקודמת, קודם מכירת הזכויות בה, וזאת עד תום חמש שנים מהמועד שבו ניתן להטיל ארנונה על דירת התמורה.

שר הפנים ושר האוצר רשאים לקבוע, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה שלל הכנסת, סוגי מחזיקים שלא יהיו זכאים לפטור כאמור בסעיף קטן (ב), כולו או חלקו, בהתחשב בהכנסתם של המחזיק והמתגוררים עמו בדירת התמורה.

זה מבחן הכנסה הפוך. מה קורה אם הארנונה תעלה?

חברת הכנסת כהן-פארן, רצית לציין משהו?

כן, רציתי לומר שחמש שנים לדעתי זה זמן קצר. מדובר על אנשים שעברו מדיור, לדעתי צריך אולי מבחני הכנסה גם לזמן ארוך יותר או לקבוע בחוק איזשהו זמן ארוך יותר ולבחון את זה בהמשך. אני חושבת שיהיו אנשים שלא יוכלו להישאר שם.

כאמור, יש מבחני הכנסה כלליים.

שאלה. הפטור יהיה על הפרש השטח.

כן.

אם הדירה הישנה הייתה שישים מטרים והדירה החדשה מאה מטרים, הפטור הוא על ארבעים מטרים.

נכון. על גידול בשטח.

אני מנסה להבין את נושא הפטור כי זה נושא כאוב. לפעמים אנשים שמגיע להם פטורים או הנחות בארנונה, הם לא יודעים ומגלים את זה רק בדיעבד כאשר הזמן כבר עבר. יכול להיות שמי שהיה כבר זכאי, שימשיך להיות זכאי. אם בן אדם נכה, סביר שימשיך להיות נכה.

זה ודאי. הוא ימשיך לקבל את אותה הנחה שהייתה לו קודם. בוודאי.

אבל איך אנחנו מוודאים? אני אסביר לך את הבעיה כאן. אנשים פשוט לא יודעים שמגיע להם פטור מארנונה. אימא שלי יצאה לפנסיה ולא ידעה שמגיעה לה הנחה, ועד שגילינו – עברו שלוש שנים. היא קיבלה החזר אבל רק כעבור שנה כי הזמן כבר עבר. הבעיה כאן היא איך אנחנו מוודאים שאנשים ידעו על כך. אתה יודע, גם הזמן משתנה. כשהתחיל פרויקט, עוד לא הגיע לאותו אדם הנחה אבל עברו שנים, שנתיים-שלוש, ומגיעה לו הנחה. איך אנחנו מוודאים שיובא לידיעתה אנשים שמגיעה להם ההנחה הזאת? העיריות לא יעשו זאת ביוזמתן. אף אחד לא ידפוק לך על הדלת ויגיד לך שמגיעה לך הנחה בארנונה. זה לא יקרה. איך אנחנו מכניסים את זה?

עוד שאלה. אני מניחה – למרות שאני לא רוצה להניח – שבהרבה מהמקומות האלה הארנונה תעלה אחרי הפרויקט.

למה?

כי יש השבחה.

לא. זה לא קשור.

זה אזור.

בסדר, אזור. לפי מה נקבע תעריף ארנונה בשכונות? למה שכונה אחת יותר יקרה משכונה אחרת? קריטריון אחד הוא כמובן גודל הדירה שבסעיף הזה אנחנו מתמודדים אתו, אבל יש עוד קריטריונים. איך נבטיח שההנחה שלנו כאן, הפטור לא יתבטל באמצעות עליית ארנונה? אולי אפשר לומר שהעירייה לא תעלה בתקופת ההנחה.

שלא ישונה אזור המגורים. אם זה היה אזור ב', זה יישאר אזור ב'.

תודה. ההערה נשמעה. שרית דנה, בבקשה.

כמובן שעיקרון מבחן ההכנסה חשוב לנו אבל מה שנעשה כאן, זה לא מבחן הכנסה. מה שנעשה כאן זה כלל שאומר שיש פטור ויש סמכות לשרים להתקין תקנות, או שהם יתקינו או שהם לא יתקינו. אנחנו בעד מבחן הכנסה ואנחנו אפילו מבינים את הקונספט שמבחן ההכנסה כאן צריך להיות יותר נדיב מאשר מבחן ההכנסה הרגיל, אבל מצב שבו שרים יכולים לא להתקין את התקנות האלה אף פעם ויש פטור גם למי שמשתכר כמו עובד מדינה בכיר, נראה לנו בלתי סביר. לכן אנחנו מבקשים להפוך את הכלל.

ניקח את הסיכון הזה.

אני לא בטוחה שהרשויות המקומיות רוצות לקחת את הסיכון הזה. עמדתן הברורה של הרשויות המקומיות היא שמבחן ההכנסה לא צריך להיות - - -

תודה. עוד התייחסויות קצרות.

אני שוב חוזרת ואומרת שבעיני יש צורך להגדיר את המונח מחזיק. היועץ המשפטי מדבר על כך שלא משקיע יהיה זכאי להנחה אלא מי שגר ביחידת הדיור טרם תהליך ההתחדשות העירונית. אם אני מבינה נכון, מדובר גם בשוכרי דירה, מדובר גם בדייר דיור ציבורי וחשוב להגדיר מי הוא אותו המחזיק.

לגבי דיור ציבורי יש התייחסויות אחרות ספציפיות.

לגבי שוכרי דירות יש צורך להגדיר מי הוא אותו מחזיק.

עמותת במקום. שאלה של בורות. מה הכוונה שיהיה יחס בין ההוראה הזאת לגבי ארנונה לבין פטורים והנחות בארנונה מכוח דינים אחרים, חוקי עזר וכן הלאה?

זה גובר.

זה לא גובר. זה בנוסף.

אולי צריך לכתוב שזה לא יפגע בהוראות כל דין.

יובהר. תודה.

משרד הפנים מתנגד למתן הנחה בארנונה או פטור מארנונה בלי שיש שיפוי לרשויות המקומיות. התוצאה של הסעיף הזה היא שהרשות המקומית מממנת את אותה בעיה או את אותו חסם שמנסים לפתור וזה לא צריך לבוא על חשבון הרשות המקומית.

איך תממן את זה? זה לא תשלום שקיים כרגע.

הדירות גדלות, האוכלוסייה גדלה, ההוצאות של הרשות המקומית גדלות עבור האזור הזה והארנונה שהיא מקבלת קטנה ביחס לשטח. לכן היא מממנת את זה ואם היא לא מקבלת שיפוי מהמדינה על הדבר הזה, אנחנו מתנגדים.

הן יעלו את הארנונה וכל ההנחה הזאת לא תהיה שווה. אדוני היושב ראש, מהדברים של משרד הפנים עולה שהרשויות יעלו את הארנונה.

הן לא יכולות.

סעיף 16ג(א) בעמוד 15, הארנונה לא מדאיגה אותי אבל מה זה דירת תמורה? קניתי דירה בכספי, היזם שאל אותי אם אני מוכנה לעזוב את הדירה ולעזוב את השכונה.

אם עזבת את השכונה, לא תקבלי.

אני בכלל לא רוצה לעזוב את הבית. אני לא רוצה שיהרסו לי את הבית.

גברתי, זה רלוונטי אבל זה לחוק דייר סרבן. זה לא רלוונטי לסעיפים האלה.

כלומר, דייר סרבן.

כן. את יודעת שיש לנו חוק של דייר סרבן.

יופי. אני כנראה שייכת לזה.

אנחנו נמשיך בהקראה.

הנושא הבא הוא אחד הנושאים המרכזיים שהוועדה שמה עליהם את הדגש בישיבות הקודמות, נושא הדיור הציבורי. מטרתו של הסעיף הזה היא לעגן את אותם דברים שכבר היו אמורים להיות מעוגנים בחוזר מנכ"ל כהסדר ביניים וכעת הם הופכים להיות מעוגנים בהסדר חקוק שמבטיח את זכויותיהם של הדיירים בדיור הציבורי שנמצאים במתחמים האלה של התחדשות עירונית.

ההסדר בא להבטיח, ראשית, שאותם דיירים בדיור ציבורי, תהיה להם זכות לחזור למתחם לאחר הפרויקט, שנית, שהם לא ישלמו דמי שכירות גבוהים יותר מכפי ששילמו קודם, ושלישית, הם לא ישלמו דמי ועד בית או דמי תחזוקה גבוהים יותר מכפי ששילמו קודם. זה כמובן – וזה גם נאמר במפורש – לא גורע מהוראות שכבר קיימות בחוק הדיור הציבורי לגבי זכותם של דיירי הדיור הציבורי לרכוש את הדירות החדשות שנבנות עבורם.

מה זאת אומרת לרכוש?

לרכוש. לקנות.

אלה שהיו גרים בדיור הציבורי?

כן.

לפי חוק רן כהן.

זה ההסדר. גלעד יקריא את הסעיף ואז נשמע את ההערות.

16ד. זכויות דייר דירה ציבורית במתחם פינוי בינוי

נחתמה עסקת פינוי ובינוי לגבי מתחם פינוי ובינוי הכולל דירות ציבוריות, יחולו ההוראות הבאות:

מי שהיה שוכר בדירה ציבורית במתחם במועד חתימת עסקה כאמור, יהיה זכאי לבחור בין שכירת דירה חדשה במתחם לאחר השלמת בנייתה (בפסקה זו – דירה חדשה), ובין חלופות נוספות שיציע משרד הבינוי והשיכון לשוכר כאמור, לרבות מעבר לדירה ציבורית אחרת, או לבית דיור מוגן, על פי כללי משרד הבינוי והשיכון.

מי שהיה שוכר בדירה ציבורית במתחם במועד חתימת עסקה כאמור, ובחר בשכירות דירה חדשה במתחם, לא יחויב בתשלם שכר דירה בשיעור העולה על זה ששולם על ידיו ערב חתימת עסקה כאמור, וכן לא יחויב בתשלום הוצאות ניהול ותחזוקה של הרכוש המשותף בבניין בו מצויה הדירה, בסכום העולה על זה ששולם על ידיו ערב חתימת עסקה כאמור, והכול בשיעורים ובתנאים שיקבע השר לעניין זה, בהתחשב, בין היתר, בשטח הדירה החדה ובגודל משפחת הדייר.

תוספת הוצאות הניהול והתחזוקה של הרכוש המשותף בגין דירות חדשות כאמור בפסקה (2), לא תושת על בעלי הדירות והדיירים האחרים בבית המשותף. שר הבינוי והשיכון ושר האוצר יקבעו את דרכי המימון של תוספת ההוצאות כאמור.

אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 8(ב) לחוק הדיור הציבורי.

בסעיף זה -

"דירות ציבוריות" – כהגדרתן בחוק הדיור הציבורי.

"עסקת פינוי ובינוי" - כהגדרתה בחוק פינוי ובינוי (פיצויים).

"חוק הדיור הציבורי" – חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998.

אני רוצה לומר שהתיקון של הסעיף הזה הוא בעיני אחד התיקונים החשובים ביותר שנכנסו במסגרת החוק להתחדשות עירונית. ככלל, התחדשות עירונית, יש שלוש מטרות שונות – תוספת של אלפי יחידות דיור באזורי הביקוש, חיזוק מבנים כן מתן חיזוק לאוכלוסיות חלשות, יצירת אינטגרציה חברתית. אנחנו נחשפנו בתחילת דיוני הוועדה למדיניות שהייתה בעבר, שהייתה מדירה את דיירי הדיור הציבורי מאותם מתחמים חדשים ובמקום ליצור אינטגרציה, יצרנו כאן למעשה דחיקה. אני חושב שכאן בהחלט הדיונים היו. פורסם גם חוזר מנכ"ל בעקבות ישיבות הוועדה וכאמור, זה גם נכנס לחוק ועכשיו זה גם יעוגן במסגרת החוק.

חברת הכנסת מלינובסקי, בבקשה.

שאלה. האם בחוק מוגדר מסלול מהיר לקבלת היתרים לדיור ציבורי? עמידר ועמיגור הם בעלי הרכוש. האם יש מסלול מהיר? לדעתי על זה צריך להיות הדגש.

לא כל דבר נכנס לחקיקה, אבל הנוהל הקיים הוא – ויתקן אותי משרד הבינוי – שאם הדיור הציבורי משלים ל-66 אחוזים בתמ"א או לשמונים אחוזים בפינוי בינוי, הוא מצטרף.

לא הבנתם את השאלה. מסלול מהיר לקבלת היתרים. יש לך מתחם של הבניינים שזה דיור ציבורי בבעלות עמידר ועמיגור. הן החליטו להרוס את זה ולבנות דירות חדשות, פינוי בינוי. את עובדת מול רשויות מקומיות, נכון? מאיפה את מקבלת היתרים?

זה הליך רגיל לפי חוק התכנון והבנייה. אין הבדל אם הדירות הן דירות דיור ציבורי או לא דיור ציבורי.

יופי. אני חושבת שמאוד נכון ומאוד הגיוני, כי אם אנחנו רוצים לחדש מלאי של דיור ציבורי שלנו ולהעביר אותו לתושבים, לחדש את השכונות המוזנחות שלנו, ג'סי כהן לצורך הדוגמה, הדיור הציבורי צריך לקבל מסלול ירוק בעיריות ושהמסלול זה יהיה מהיר ויעיל. היום פרויקט לוקח שנתיים, נכון?

זה תלוי ברשות המקומית. תלוי בהתארגנות התושבים.

דיור ציבורי, המשמעות היא שזה בבעלות המדינה. נכון?

בסיטואציה שיש בניין של מאה אחוזים דיור ציבורי.

לא. את צריכה שמונים אחוזים.

עדיין.

אני אענה לשאלה. על פי חוק התכנון והבנייה, סעיף שקיים בחוק מימים ימימה, לתכניות שהמדינה יוזמת ומקדמת יש עדיפות במוסדות התכנון.

לא. אין דבר כזה.

זה החוק. אני יכול להגיד לך שזה החוק.

אנחנו יכולים להכניס את זה לכאן בנוסף.

תומר, זה מתייחס לתכניות ולא להיתרים.

לתכניות.

אני מדברת על היתרים. מסלול קבלת היתרים. אתה צריך הג"א, עירייה וכולי.

צריך. מה לעשות? נמצאים כאן נציגי מינהל התכנון והם יכולים להרחיב על הרפורמה שמתקיימת בימים אלה.

אני מכירה את הרפורמה הזאת.

זה לא קשור לסעיף.

בטח זה קשור. אתה רוצה שהדיור הציבורי יהיה, נכון? חסרות לנו דירות. זה מנוע צמיחה, משם אתה יכול לקבל את זה בהשקעה קטנה ובזמן קצר. למה אנחנו לא יכולים לתת מסלול ירוק להתחדשות עירונית בדיור ציבורי בקבלת היתר, כך שהדבר הזה יטוס?

מה זה דיור ציבורי? יש מתחם של 24 דירות ולפעמים יש בו דירה אחת או ארבע דירות או 17 דירות. אנחנו צריכים לקצר את כל התהליכים.

ואת זה עושים.

שאלה נוספת. מכון בדיקה. דיור ציבורי, מי ישלם את העלויות של מכון הבדיקה? המדינה?

מי שמגיש את היתר הבנייה.

מי מגיש היתר בנייה במצבים כאלה? זה קבלן פרטי או יוזמת המדינה?

זה תלוי מקרה. יש פרויקטים שהמדינה מקדמת, והיא תשלם את כל מה שכרוך בהוצאות הרישוי.

מכיוון שחברת הכנסת מלינובסקי הצטרפה אלינו, ואני מברך על הצטרפותה, ויש לה ניסיון מהרשויות המקומיות, אני מבקש, עינת, שתקיימו אתה פגישה ותוכלו לעבור כל הדברים בניחותה.

תראה את האבסורד. יש לך היום פרויקט התחדשות עירונית של דיור ציבורי והוא בבעלותך. מסלול ירוק, אתה אומר שהוא בעייתי למרות שזה צריך לטוס כי זה אינטרס ציבורי שהוא יטוס כי אנחנו רוצים לאכלס את הדירות.

אני חוזר לאותה תשובה. מה זה דיור ציבורי? זאת דירה אחת מתוך 24? אלה שלוש דירות מתוך 24? אלה 17 מתוך 24? מה זה דיור ציבורי?

אני מדברת על מקרה שיש לך שמונים אחוזים והם שלך. יש לך בית ושמונים אחוזים מהדירות הם שלך.

סתם לצורך העניין, במקרה כזה זה נראה רוב שוכרים ובמקרה כזה המדינה, בדרך כלל באמצעות עמיגור ועמידר, מקדמת את הפרויקטים. אם יש מעל חמישים אחוזים.

למה אנחנו לא יכולים לעגן בחוק שהפרויקטים האלה יקבלו מסלול ירוק?

דבר שני. אם המדינה מקדמת פרויקט, יש לך היום דבר חדש בשלבי הבנייה. מכון בדיקה. אתה יודע כמה זה עולה? מה שעכשיו עינת אמרה לי זה שהמדינה שמקדמת פרויקט, תשלם בעצמה ולכן בואו נפטור את הדיור הציבורי מהעלויות האלה.

מי ישלם?

הדיור הציבורי, מי שנושא בעלויות, אלה לא הדיירים. מי שנושא בעלויות אלה החברות המשכנות.

מדובר באלפי שקלים למכון בדיקה, עכשיו יש תקנות של שר המשפטים לגבי שמאי בהתחדשות עירונית וגם אלה סכומים די גבוהים. אם אנחנו נעשה עכשיו בדיקה מקיפה, אנחנו נגלה שכל הדברים האלה עולים הרבה כסף. זה מתפזר. על תקנות השמאים אתה שמעת? לפני יומיים זה נדון בוועדת הפנים. אלפי שקלים על התחדשות עירונית. מכון בדיקה, אלפי שקלים. זה לא מסתדר. אתה רוצה לפשט, אתה רוצה להקל, אתה רוצה להוזיל, אבל יש לך המון עלויות נוספות. תשים לב לזה בבקשה.

תודה. דני גיגי שתרם רבות במסגרת הפורום בו הוא חבר להכנסת הסעיפים. צריך לומר גם לצוות חברת הכנסת זנדברג שהייתה היועצת של רן כהן, אם אני לא טועה, בזמן שהוא עשה את החוק החשוב הזה.

אתה לא טועה.

אני אומר, אלי, שיש לך גם כן הרבה זכויות בסיפור הזה וזה חשוב מאוד. גם לשר השיכון. אני מודה לכם על הנכונות ועל העבודה הקשה להכניס את הדברים האלה.

אתה העברת לאחרונה חוק שאמור להוזיל את רכישת הדירות עבור דיירי הדיור הציבורי ואחד הדברים שחסרים כאן בסעיפים זה באמת חישוב קניית הדירה. זאת אומרת, דייר דיור ציבורי שרוצה לרכוש את הדירה שלו, האם הוא משלם את המחיר שלפני - - -

מאיפה יש לו כסף לרכוש דירה כשהוא כזה מסכן וגר בדיור ציבורי? זה תמיד מסקרן אותי. מאיפה יש לו כסף?

את מכירה אלת חוק הדיור הציבורי?

אני מכירה. אני רואה אותם קונים דירות.

על פי חוק מותר להם לרכוש את הדירה למשפחות שלהם.

חשוב שהם יקנו את הדירות. צדק חלוקתי.

בדיוק.

זה צריך להישאר ציבורי.

ממש לא. יש צדק חלוקתי ממדרגה ראשונה.

בדיוק. כדי לשמור על ההישג שלך אלי בנושא הזה, ובאמת להבטיח שהדיירים יוכלו לרכוש את הדירות שלהם ולא ייכנסו לתוך מקום כזה שפתאום אומרים להם שהמחירים הם במחירי רכישת הדירה החדשה ובגודל החדש, אולי צריך לחשוב גם את זה איכשהו להכניס לתוך הסעיפים. לפחות לחשוב על זה.

חוק הדיור הציבורי כבר התייחס לזה.

אנחנו נתנו מענה לכך בישיבות קודמות. כבר היום מעוגן בחוק הדיור הציבורי הנושא שמאפשר לדיירים לרכוש את הדירות במחיר שלפני ביצוע הפרויקט.

מעולה.

יש נקודה אחת שהועלתה בדיונים הקודמים בהקשר הזה והיא נקודה חשובה. הנושא של יידוע הדיירים על הזכות הזאת. יש בעיה שהדיירים, יש להם תקופה מוגדרת שהם יכולים לממש את הזכות הזאת לפי החוק הקיים.

כמה זמן?

בהסדר שאנחנו עושים עם הדיירים, אנחנו מאפשרים להם לרכוש את הדירות בכל שלב עד לפינוי בפועל של הדירה, לאחר מכן, אחרי שהם שבים לפרויקט. תלוי מתי הם הגישו את הבקשה. כל עוד הבקשה הוגשה לפני ביצוע הפרויקט, החישוב נעשה לפי הערכים הקודמים.

אנחנו מבקשים שתצא התייחסות.

שתהיה הוראה מפורשת.

שתהיה התייחסות ברורה, שתצא פנייה לדיירים כדי שידעו על כך.

סמוך לאחר חתימת העסקה.

הדבר השני שאני רוצה להעלות הוא הנושא של שר השיכון שמעורב בסופו של דבר בתהליך כאשר האמירה כאן היא "ובתנאים שיקבע השר לעניין זה בהתחשב בין היתר בשטח הדירה החדשה ובגודל משפחת הדייר".

אני חושב שאולי צריך לעשות קצת הפוך, להתאים את הדירה לגודל המשפחה ולא בעצם לתת להם דירה שהיא גדולה יותר ואז לומר להם שישלמו יותר.

דבר שני. הנושא של החלטת השר, אני חושב שזה קצת מרוקן את הסעיף מתוכן. כשאתה אומר שהשר יכול לשנות את זה וכל פעם להפוך את זה, אתה בעצם נותן איזשהו כוח. כרגע יש שר שהוא מאוד אוהד הדיור הציבורי ומאוד תומך בדיור הציבורי אבל אני לא יודע מה יקרה בעוד כמה שנים. לכן אני חושב שיש לנו איזושהי בעיה ואולי צריך לחשוב על איזושהי ועדה שתהיה מעורבת בכך, נציגים של משרד הרווחה, אבל שזה לא יהיה שרירותי שהשר הוא זה שקובע את הדברים.

זה לא יהיה שרירותי בכל מקרה.

המחיר הקודם, כולנו יודעים שיש מחיר קודם אחרי הכרזה על מתחם ולא מועד הפינוי. יש עליית מחירים הדרגתית ואז היא קופצת. כמובן שצריך להבהיר שהכוונה היא דירה במקום דומה, קרוב, שאין עליה תכנית בינוי ולא שנכנסים המחירים הספקולטיביים האלה שמעלים את המחיר. מחזירים את זה על פי חוק למחיר שלפני.

דבר שני. היות והבקשה חייבת להיות מוגשת לפני, צריך להיות ברור לפני מה ולהבהיר את זה לדיירים. עד מועד הפינוי בפועל אפשר להגיש את הבקשה או עד מועד אחר. חייב לחדד וליידע את הדיירים. שכולם ידעו במועד ויהיה להם זמן במועד להגיש את הבקשה.

לנקודה מאוד מאוד חשובה. הסעיף הזה הוא באמת מדהים אבל הוא יכול גם לא להיות שווה שום דבר כל עוד הוא כפוף לסיפא שלו. אין כאן שום התחייבות לגודש לדירות ולכן אם משום מה בונים את הדירה הזאת בגודל של 81 מטרים לצורך העניין, יותר מה-15 מטרים גודל, אז הבן אדם כן חייב לשלם גם את דמי תחזוקה, גם עוד שכר דירה וכולי. זאת אומרת, אין כאן שום התחייבות שזה באמת יקרה. זה כפוף לכך שהשר יקבע איזשהו גודל ובלי שום התחייבות שהגודל יהיה קטן. בעצם עלול להיות מצב שאין שום יישום לסעיף הזה. חייב להיות בלי הסיפא בכלל או עם התחייבות מפורשת מה זה בדיוק אומר.

לדעתי זה סעיף מצוין אבל יש פרצה אחת שאולי כדאי לתת עליה את הדעת. בפוטנציאל שי כאן אפשרות של הידלדלות של מלאי הדיור הציבורי במתחמים כי נותנים לדייר את האופציה, וזה בסדר גמור, לעזוב את המתחם. אז יכול להיווצר מצב שיהפכו את זה לדרך קבע, שדיירים עוזבים מתחמים, נותנים להם הצעות אטרקטיביות ובמתחם המחודש כבר אין דירות. אנחנו רוצים לייצר תמהיל יחסית הטרוגני.

לא זאת הכוונה. אין כוונה לוותר על מלאי הדיור הציבורי.

אני חושבת שאולי זה יכול להיות רעיון טוב ודרך להגדיל את המלאי שבכל מתחם כזה יחויבו להשאיר את מספר הדירות כפי שהיו לפני כן כדי למנוע מצב של מעבר של דיירים לשכונות פחות יקרות.

אין קביעה של מספר הדירות. התמורה מתקבלת בפרויקט.

אבל במתחם שהוא מתחם שהערך שלו עולה והסביבה שלו הופכת לסביבה קצת יותר נעימה, אנחנו רוצים שעדיין יהיו שם דיירים.

יש היום הנחיות שלא מוכרים דירות?

הנחיות שלא מוכרים דירות?

שלא מוכרים דירות לדיירים.

מוכרים היום דירות בדיור הציבורי שלא לדיירים?

לא.

תודה. ההתייחסות הבאה.

אנחנו מבקשים למתחם פינוי בינוי להוסיף ומיזם להתחדשות עירונית כדי שזה יחול גם על הדיור הציבורי בתמ"א 38 ולא רק במתחמים מוכרזים.

הדבר השני. אנחנו מבקשים שכללי משרד הבינוי והשיכון יעוגנו בתקנות באישור הכנסת כדי שתהיה יציבות, שקיפות וכן הלאה.

הערה נכונה. היא תתווסף.

רציתי לומר משהו נוסף, משהו שנעשה בזכות הוועדה. התושבים עליהם דובר בפגישות הקודמות קיבלו מכתב ממשרד השיכון שמתקן את המכתב הקודם ואני רוצה לברך על כך את הוועדה ואת משרד השיכון.

תודה. אכן, טופל. תודה למשרד הבינוי והשיכון.

רציתי לברך אותך שוב על הסעיף הזה ועל המלחמה העיקשת בנושא הזה. אני כן רוצה להוסיף במעמד חגיגי זה שיש בפרויקטים האלה הרבה מאוד דיירים עניים, משפחות עניות, שהם לא בדיור הציבורי אלא הם סתם בשכירות רגילה אבל הם עניים והם לא יוכלו לעמוד בתוספות התשלום שיהיו כי כבר כך הם בשכירות פרטית, הם מחזיקים איכשהו את הראש מעל המים אבל כל תוספת שתהיה בארנונה – נתנו לחמש שנים – בתחזוקה, בכל דבר אחר, בעצם יגלה אותם משם ואז הם יהיו עניים ואז הם ימצאו את עצמם דיירי דיור ציבורי בפרויקט אחר ושם אולי הם יקבלו את הגנת החוק הזה.

אני אומרת את זה כדי לקשר את זה להערה לגבי הקרקע המשלימה שנאמרה קודם. אני לא הצעתי את הקרקע המשלימה לצרכים חברתיים כדי לתת לרשויות להתחמק ולהפחית. אני תומכת גם בתוספת שבס, אני מהאופוזיציה והצבעתי בעד. אני ממש לא בעד לתת לרשויות פתח מילוט בעניין הזה. עם זאת, יש דיירים עניים בפרויקטים האלה שהם לא בדיור הציבורי והם לא ישרדו את העליות. הם יוגלו משם. אחת הדרכים שלנו לתת להם משהו, לחזק אותם או להציל משהו מהבעיה הזאת, מהמשבר הזה, היא שהקרקע המשלימה, וגם אמצעים אחרים שדיברנו עליהם כמו עבודה סוציאלית קהילתית וכולי וכולי, תהיה מופנית לא רק לכדאיות הכלכלית אלא גם לצרכים החברתיים.

אני ממש מבקשת לשקול את זה.

נשקול.

שמעתי כאן שיש לממשלה התנגדות אבל לנו כוועדה, שוב, אין לי שום כוונה לתת לרשויות המקומיות להפחית צפיפות ולהוריד יחידות דיור או משהו כזה. דווקא כדי לתת לאותם דיירים שהם היום עניים אבל שורדים, מחזיקים את הראש מעל המים, כן להיות חלק מהפרויקטים האלה גם אחרי שהם ייבנו ולא להיות מוגלים משם ואז אנחנו נישאר רק או עם דיור ציבורי או סוציו אקונומי גבוה ואותם עניים יידחקו ויוגלו.

תודה. אנחנו ממשיכים.

אנחנו נעבור עכשיו לפרק ו'. אנחנו עושים אתנחתא בהוראות המהותיות וחוזרים להוראות שקשורות למבנה הרשות ודרכי הנהלתה. כמובן שלקראת סיום העבודה על החוק, הפרק הזה יאוחד עם הפרק הראשון בו דנו עד סעיף 16 שעניינו הרשות ודרכי פעולתה. הסעיפים האלה הם סעיפים כלליים שקובעים בעצם עניינים מינהליים שקשורים למי מנהל את תקציב הרשות, כללים של תכנית עבודה, יעדים מדידים, דיווח לכנסת והוראות כלליות אחרות.

אני מציע שיוקראו כל הסעיפים של הפרק כי הם סעיפים נקודתיים וקצרים. לאחר מכן נוכל לשמוע הערות לכל הסעיפים.

לסעיף 16ה יש שני נוסחים, האחד הוא נוסח מטעם הממשלה, והשני הוא נוסח אותו אנחנו מציעים. ההבדלים הם לא כל כך גדולים אבל אני אקריא את שני הסעיפים ובתחילה את נוסח הוועדה שמסומן בירוק.

הוראות כלליות

16ה. תכנית עבודה ויעדים מדידים

מנהל הרשות יגיש לאישור השר והמנהל הכללי של משרד הבינוי והשיכון את תכנית העבודה של הרשות, ובכלל זה קביעת יעדים מדידים לקידום ומימוש מיזמים להתחדשות עירונית, בין היתר לעניין מספר הדירות שיחודשו או יתווספו כמיזמים כאמור.

מנהל הרשות יעקוב אחר ביצועה בפועל של תכנית העבודה ומימוש היעדים.

מנהל הרשות יגיש לאישור השר והמנהל הכללי של משרד הבינוי והשיכון הצעה לאופן חלוקת תקציב הרשות והצעה לתכנית העבודה של הרשות, ובכלל זה קביעת יעדים מדידים, וכן יעדכן על ביצוע התכנית בפועל ומימוש היעדים שנקבעו.

17. תקציב הרשות

תקציב הרשות ייקבע בתחום פעולה נפרד בתקציב רשויות הפיקוח, בחוק התקציב השנתי. לעניין זה, "תחום פעולה" ו"סעיף תקציב" – כמשמעותם בחוק יסודות התקציב, השתמ"ה-1985. הממונה על סעיף תקציב זה, לעניין חוק יסודות התקציב, יהיה מנהל הרשות.

18. אגרות

לשם מימון פעולות הרשות, רשאי השר, בהסכמת שר האוצר – ואנחנו מציעים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת - לקבוע אגרות בעד ביצוע פעולות הרשות לפי חוק זה, וכן לקבוע על מי מוטלת חובת תשלום אגרה לפי סעיף זה.

19. עסקאות הרשות

לצורך ביצוע הוראות חוק זה, מורשה מנהל הרשות, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

20. דרישת מידע

השר יסמיך עובד מעובדי הרשות, אשר יהיה רשאי לדרוש כל מידע או מסמך הדרושים לרשות לשם מילוי תפקידיה, מרשות מקומית, ממוסד תכנון, ממשרדי הממשלה ומרשות אחרת שהוקמה לפי חוק. מידע או מסמך שדרש עובד כאמור, ימסרו לו באופן ובמועד שנקבעו בדרישה.

(א1) לא יוסמך עובד כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם מתקיימים לגביו כל אלה:

הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות מוסמך כאמור ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור.

(1א) הוא קיבל הכשרה מתאימה כפי שהורה השר.

הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.

בסעיף זה, "מסמך" – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995.

אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת סודיות הקיימת לפי כל דין.

20א. דיווח

הרשות תדווח לשר על פעולותיה בהתאם להוראות חוק זה, לפי דרישתו.

השר ידווח לוועדת הפנים והגנתה סביבה של הכנסת, אחת לשנה, על פעולותיה של הרשות והיקפן בהתאם להוראות חוק זה, ובכלל זה בעניינים המפורטים להלן. דיווח שנתי על פעולות הרשות יפורסם גם באתר האינטרנט של הרשות.

היעדים שנקבעו לפי סעיף 16ה ומידת העמידה בהם בשנת הדיווח.

פירוט בדבר מתחמי פינוי ובינוי ומתחמי פינוי ובינוי במסלול מיסוי שהוכרזו לפי דין, ומצב התקדמות ההליכים לביצוע מיזמי התחדשות עירונית בהם.

פירוט בדבר בניינים בהם בוצע מיזם לפי הוראות תכנית החיזוק בהסתמך על נתונים שהעביר לרשות מינהל התכנון, אשר התקבלו אצלו לפי הוראות התכנית האמורה.

הדיווח השנתי הראשון כאמור בסעיף קטן (ב) יכלול בין היתר, דיווח מפורט בדבר הפעולות שבוצעו לקידום פתרונות לתחזוקה ארוכת טווח של הרכוש המשותף באזורי התחדשות עירונית, לרבות קידומן של הצעות לתיקוני חקיקה נדרשים. בדיווחים השנתיים הבאים ייכלל פירוט בדבר התקדמות יישומם של הפתרונות כאמור.

אני רוצה להרחיב בשתיים-שלוש נקודות. הסעיפים הראשונים שמופיעים כאן, בעצם מטרתם לתת בידי הרשות עצמאות מסוימת בפעולותיה, כפעילות שאיננה במסגרת הרגילה של משרד הבינוי והשיכון. היא עדיין רשות פנים משרדית אבל יש לה עצמאות בעסקאות ובניהול התקציב. זאת עצמאות מסוימת. יש עניין של אישור תכנית העבודה של הרשות שיש בו מחלוקת בינינו, צוות הוועדה, לבין נציגי הממשלה. המחלוקת היא לא גדולה אבל אתם תצטרכו להכריע בה.

הסעיף החשוב ביותר בעיני הוא סעיף הדיווח וקביעת היעדים המדידים. אני חושב שהדיווח לכנסת ולציבור על עבודת הרשות ומידת העמידה ביעדים ופירוט סטטוס של מתחמים גם לטובת הציבור בלי קשר לנושא השקיפות הכללי אלא כמידע פרקטי, כדי שאנשים ידעו איפה כל מתחם עומד, שלא יהיו כמו שאמרתם ספקולציות וכולי, הדברים האלה הם דברים חשובים מאין כמותם. עיקרון השקיפות, כפי שאתם בוודאי יודעים, הוא עיקרון שמלווה אותנו בשנים האחרונות ביתר שאת וראוי לדעתנו לתת דגש מאוד מאוד ניכר על הסעיף הזה של נושא הדיווח.

אני כמובן מצטרפת לדברים האחרונים. אני מצטרפת לדברים המאוד מאוד חשובים של תומר. אני באמת חושבת שהדיווח, גם לוועדה וגם הפרסום לציבור, מתבקש.

אני רוצה להוסיף כאן משהו. יכול מאוד להיות שזה לא המקום המתאים אבל בשבוע שעבר היה כאן כינוס מאוד גדול של שדולת הצעירים בראשות חבר הכנסת פולקמן. לדעתי גם אתה היית שם, אדוני היושב ראש. הכינוס הזה הוקדש לנושא של התחדשות עירונית ולתרומה של הקהילות הצעירות והקהילות המשימתיות בהתחדשות עירונית. בכנס הזה היו גם נציגי משרד השיכון, אבל אני לא יודעת מי מהם.

הייתה מנהלת אגף שיקום שכונות.

עלתה שם בצורה מאוד מעניינת היכולת של קהילות צעירים וקהילות משימתיות להפוך סוג של יזמים כעמותות וחל"צים במיזמי התחדשות עירונית. יש פרויקט אחד כזה שכבר קורה בלוד, של עמותת ג'ינדאס שקיבלה תרומה מאוד גדולה פילנתרופית ובעצם יוזמת בעצמה, אותה עמותה מתפקדת כיזם התחדשות עירונית לפרויקט בין הנמוכים והנכשלים בארץ לדעתי, ובעצם משלבת בצורה מדהימה בין צעירים שהם חלק מקהילות משימתיות וחלוציות אפילו הייתי אומרת, בין האוכלוסייה הקיימת בעיר. כלומר, אין כאן איזשהו תהליך של ג'נדריפיקציה או משהו כזה או צעירים שבאים. זה מתרחש במרכזי הערים. הייתה הסכמה באותו כנס, כולל של משרד השיכון, שמדובר באמת בווין-וין-וין-וין.

נשאלת השאלה האם אפשר כאן, כיוון שאנחנו בסעיף הוראות כלליות, או באיזשהו מקום בחוק הזה, להזכיר את הדבר הזה כדי לתת לו בולטות ולתת לו איזושהי דחיפה קדימה באפשרות של עמותות וחל"צים שיוכרו - יש הגדרות לדברים האלה - להפוך בעצמן ליזמיות של פרויקטים של התחדשות עירונית.

תודה. אם תוכלי לסכם כי זה ממש לא קשור לסעיף.

סיימתי. יכול להיות שכן זה כן קשור.

עורך דין זמרת, בבקשה.

הצעת ההחלטה המקורית שהוגשה על ידי הממשלה ולא שונתה על ידה, ראיתי כאן את עמדת הממשלה ואני לא יודע בדיוק איך עמדת הממשלה מוצגת כאן כאיזו חלופה כזו או אחרת בניגוד, באה ואמרה שהיא הקימה רשות ולרשות הזאת הקימה גוף מפקח כאשר משרדי הממשלה הרלוונטיים מצד אחד הם הגוף המפקח והם לא רק מקבלים דיווחים כמו שמוצע כאן אלא הם מעין גוף מפקח ומאשר את תכנית העבודה, את התקציב, את היעדים, את המדידה וגם את ההחלטה על המתחמים.

בגוף הזה מיוצגים גם מהשלטון המקומי שבסופו של יום הוא אחד הלקוחות, אם לא הלקוחות, הכבדים ביותר של החוק הזה. הצעת החוק בעצם מבקשת – לא הממשלה אלא הוועדה – למחוק את אותו פרק שלם שדן בגוף המפקח.

לא. זאת בקשת הממשלה.

עד כמה שאני יודע, נציגי הממשלה לא יכולים לפעול בניגוד לעמדת הממשלה.

אנחנו נרצה התייחסות. תחליטו מי נציג הממשלה וכן נרצה לקבל את ההתייחסות. תהיו מתואמים ביניכם.

לגופו של עניין. אני אומר שבסופו של דבר מבטלים כאן את הגוף המפקח הזה ומעבירים אותו לגוף אחר ונותנים – עם כל הכבוד, בלי לפגוע בדיווח ובשקיפות – בדיעבד, אחרי מעשה, והערך שלו לא אותו ערך. החלטת הממשלה לא השתנתה. זאת עמדת הממשלה ולכן מערך הבקרה כפי שהוגש על ידי הממשלה צריך להישאר במסגרת הצעת החוק כפי שהייתה.

במסגרת העבודה הפנים ממשלתית אלינו, לא נעשתה כל פנייה רשמית של גורם כלשהו בממשלה. למיטב ידיעתנו ההצעה שהוקראה בישיבה הקודמת בעניין הזה של המליאה והוועדה המייעצת, זאת הצעה שמקובלת על רוב חברי הממשלה. אם יש גורם ממשלתי כשלהו שההצעה הזאת לא על דעתו, הוא מוזמן לנקוט בכל ההליכים שעומדים לרשותו במסגרת תקנון עבודת הממשלה ותקנון עבודת הכנסת.

כמקובל בעבודת הכנסת מול הממשלה, הכנסת עובדת, גם הצוות המקצועי וגם הוועדה מול המשרד המוביל את הצעת החוק, במקרה הזה משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון. אם משרדי ממשלה אחרים – ועורך דין זמרת יודע – חושבים שהמשרדים המובילים הציגו בפני הכנסת מצג שאינו נכון או שהם סוטים מהחלטת הממשלה, כפי שאמרה נציגת משרד המשפטים, הכלים בידם לפנות או ליועץ המשפטי לממשלה או להפעיל את תקנון עבודת הממשלה. אנחנו לא נפתור כאן את המחלוקת בתוך הממשלה.

לפרוטוקול. פנינו והבאנו העתק.

קטונו מלהתערב בעבודת הממשלה.

אנחנו עוברים לפרק הוראות שונות. למרות שהוא קרוי הוראות שונות, תיקונים עקיפים, זה פרק שיש לו חשיבות רבה ביותר. אנחנו בעצם חוזרים שוב לסדרה של הוראות שיש להן משמעות מהותית ולא רק על מבנה הרשות וסדרי עבודתה אלא שינויים מהותיים בהוראות שמתייחסות לפינוי בינוי, שוב, במאמץ להסרת חסמים.

התיקון הראשון הוא תיקון עם שורה של תיקונים בחוק התכנון והבנייה. תיקון מרכזי אחד הוא הקמתה של ועדת משנה שתאפשר, כפי שביקשה חברת הכנסת מלינובסקי, מסלול ירוק בוועדת משנה שמכונה בז'רגון המקצועי ועדת משנה קבינטית שתפעל מטעם הוועדה המחוזית בהרכב מצומצם יחסית ותוכל לטפל בתכניות לפינוי בינוי באותם מקרים בהם אין לנו ועדה עצמאית מיוחדת, כפי שזכור לכם בתיקון 101 לחוק התכנון והבנייה. נוספה אפשרות שוועדה מקומית עצמאית תוכרז כוועדה עצמאית מקומית מיוחדת והיא תוכל לטפל בעצמה בתכניות פינוי בינוי בתחומה. כרגע יש לנו בסך הכול 19 ועדות כאלה, נכון ללפני חודש. אני לא יודע אם המספר השתנה, אבל יחסית יש מעט ועדות מקומיות שהוסמכו כוועדות עצמאיות ויש להן בכלל פוטנציאל להיות מוכרזות כוועדות מיוחדות. ועדות מיוחדות שיכולות לטפל בתכניות פינוי בינוי, יש לדעתי שלוש או ארבע. כלומר, רוב מכריע של הוועדות המקומיות עדיין לא יכולות לטפל במצב הנוכחי בתכניות פינוי בינוי ולכן אנחנו מציעים כאן מסלול מקביל שיאפשר מסלול ירוק בנושא הזה. זאת ועדת משנה לנושא של תכניות פינוי בינוי.

ועדת משנה של ועדה מחוזית?

כן.

חובה להקים אותה?

כן.

כלומר, מתוקף החוק הזה קמה ועדת משנה חדשה?

כן.

נושא נוסף הוא החובה להחיל תכניות שבעצם יתוו את הראייה הכוללת של הרשות המקומית בכל הנוגע להתחדשות עירונית, הן בנושא של תמ"א 38, הן בנושא של מתחמי פינוי בינוי, להצביע על אותם מתחמים בהם הרשות רוצה שתהיה התחדשות עירונית, אותם מתחמים בהם היא אומרת שהיא רוצה שיהיו בהם פרויקטים של תמ"א 38, אותם מתחמים שהיא רוצה שבהם יהיו תכניות יותר גדולות של פינוי בינוי. כפי שיושב ראש הוועדה הדגיש חזור והדגש עשרות פעמים, מדובר בהגברת הוודאות של הציבור ושל כל הנוגעים בדבר, לדעת היכן ומה הרשות המקומית רוצה לעשות, כאשר אם היא לא עושה בתקופה מוגדרת את מה שהיא צריכה לעשות, כתר הבכורה ניתן לרשות המקומית כי היא זאת שנמצאת בשטח והיא זאת שצריכה בראש ובראשונה להחליט על מה יהיה בתחומה, אבל אם היא לא עושה או לא רוצה לעשות או לא יכולה לעשות – תוכל הרשות הממשלתית לבוא בנעליה ולהכין תכניות שיבהירו באותה רשות מקומית מה חל, היכן, והיכן תהיה התחדשות עירונית כזאת ואיפה תהיה התחדשות עירונית אחרת.

אלה עיקר התיקונים. אני מציע שגלעד יקריא את הסעיף ואז נוכל להתייחס.

פרק ז': ביצוע ותקנות, תיקונים עקיפים, תחילה והוראות מעבר

21. ביצוע ותקנות

השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

22. תיקון חוק התכנון והבנייה

בחוק התכנון והבנייה –

בסעיף 1, אחרי "מוסד תכנון" יבוא"

"מיזם פינוי ובינוי", "מיזם פינוי ובינוי במסלול מיסוי", "מנהל הרשות", "הרשות להתחדשות עירונית" – כהגדרתם בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ו-2016.

אחרי סעיף 11א2 יבוא:

"11א3. ועדת משנה להתחדשות עירונית

בסעיף זה -

"תכנית להתחדשות עירונית" – תכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת, החלה בתחומו של מיזם פינוי בינוי או מיזם פינוי בינוי במסלול מיסוי או מתחם שהוועדה – צריך להיות כהגדרתה בסעיף 16ד לחוק הרשות הממשלתית התחדשות לא כפי שכתוב - נתנה לגביו החלטה מקדמית לפיה בהתקיים התנאים שנקבעו לפי סעיף 16א(א) לחוק, בכוונתה להמליץ לשר – כי השר הוא זה שממליץ – להכריז עליו כעל מתחם פינוי ובינוי במסלול מיסוי, או תכנית שמטרתה חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה לפי הוראות תכנית החיזוק (תמ"א 38), הכוללת הוראות של תכנית מפורטת והמייעדת קרקע למגורים, לרבות לשימושים הנלווים למגורים, ובלבד שמספר יחידות הדיור החדשות הכלולות בהה הוא שבעים לפחות.

תוקם, מבין חברי הוועדה המחוזית, ועדת משנה לעניין תכניות להתחדשות עירונית (בסעיף זה – ועדת משנה להתחדשות עירונית), וזה הרכבה:

נציג שר הבינוי והשיכון.

נציג שר המשפטים.

נציג השר להגנת הסביבה.

נציג שר הפנים.

שני חברים מבין נציגי הרשויות המקומיות, שתבחר הועדה המחוזית, ובלבד שלעניין התכנית החלה בתחומה של רשות מקומית שנציגה הוא חבר בוועדה המחוזית, ייבחר אותו חבר כאחד משני הנציגים האמורים.

מתכנן המחוז.

נציג כאמור בסעיף 7(13).

נציג אדריכלים. הכוונה היא לנציג מקצועי מקרב הציבור.

נציג רשות מקרקעי יהיה ממלא מקום נציג שר הבינוי והשיכון בוועדת המשנה.

הודעה על הקמת ועדת משנה להתחדשות עירונית תפורסם ברשומות.

לדיוני ועדת משנה להתחדשות עירונית יוזמן דרך קבע מנהל הרשות להתחדשות עירונית או נציגו מקרב עובדי הרשות להתחדשות עירונית.

לדיוני ועדת משנה של התחדשות עירונית יוזמן ראש הרשות המקומית שתכנית להתחדשות עירונית חלה במרחב התכנון שלה.

דין החלטה של ועדת משנה להתחדשות עירונית כדין החלטת ועדה מחוזית, והוראות סעיפים 11ד ו-11ה לא יחולו על ההחלטה.

לוועדת משנה להתחדשות עירונית יהיו נתונות כל הסמכויות של ועדה מחוזית הדרושות לשם אישור תכנית להתחדשות עירונית, למעט סמכויות המוקנות לוועדה המחוזית לפי סעיף 26א(ו), (ז) ו-(ח).

סעיף 33א – בטל.

בסעיף 62א -

בסעיף קטן (א2), ברישה, אחרי "ועדה מקומית עצמאית מיוחדת" יבוא "או ועדה מקומית עצמאית המוסמכת כוועדה כאמור לתקופה של לפחות חמש שנים ברציפות" ובפסקה (1), במקום "כהגדרתם בסעיף 33א" יבוא "כמשמעותם בסעיפים 16 או 16א לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ה-2015 (בסעיף זה – חוק הרשות)", או מתחם שהוועדה כהגדרתה בסעיף 16ד לחוק הרשות נתנה לגביו החלטה מקדמית לפיה בהתקיים התנאים שנקבעו לפי סעיף 16א(א) לחוק האמור, בכוונתה להמליץ לשר להכריז עליו כעל מתחם פינוי ובינוי במסלול מיסוי.

בסעיף קטן (ג)(2)(ד), במקום "לפי סעיף 33א" יבוא "לפי סעיפים 16 ו-16א לחוק הרשות או מתחם שהוועדה כהגדרתה בסעיף 16ד לחוק הרשות נתנה לגביו החלטה מקדמית לפיה בהתקיים התנאים שנקבעו לפי סעיף 16א(א) לחוק האמור, בכוונתה להמליץ לשר להכריז עליו כעל מתחם פינוי ובינוי במסלול מיסוי.

בסעיף קטן (ז)(4), במקום "כהגדרתם בסעיף 33א" יבוא "כמשמעותם בסעיפים 16 או 16א לחוק הרשות".

בסעיף 63ב(ב)(1), בסופו יבוא "או שהיא תכנית להתחדשות עירונית".

בסעיף 64, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

"(ב) מצאה הרשות להתחדשות עירונית כי יש צורך להכין תכנית כוללנית להתחדשות עירונית בתחום מרחב תכנון מקומי, תורה לוועדה המקומית להכין תכנית כאמור ולהגישה לוועדה המחוזית תוך 18 חודשים.

זה לבקשת השלטון המקומי.

הבקשה הייתה ל-24 חודשים.

הבקשה הייתה ל-24 חודשים אבל יושב ראש הוועדה נענה ל-18.

לעניין זה, "תכנית כוללנית להתחדשות עירונית" – תכנית מתאר מקומית החלה על כל שטח מרחב התכנון המקומי או על כל שטח היישוב שהתכנית חלה בתחומו, שמטרתה לקבוע הוראות לעניין מתחמים לפינוי ובינוי ומתקיימות בה הוראות לעניין סעיף 62א(ג)(4) ו-(5), ואולם ניתן שלא לפרט בה את השטח הכולל המותר לבנייה בכל ייעוד והנחיות לגבי גובה הבניינים".

בסעיף 266ד בכותרת השוליים, בסופה יבוא "והתחדשות עירונית" והאמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

"(ב) שר הפנים רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע יישובים או אזורים, לפי אמות מידה שיקבע, שבהם שיעור האגרה לעניין מתן היתר לפי סעיף 145, לגבי תכנית לפינוי בינוי במתחם פינוי ובינוי, כהגדרתם בסעיף 33א או תכנית במתחם להתחדשות עירונית, כהגדרתו בסעיף – נבדוק את המספר - יהיה מחצית שיעור האגרה שנקבע לפי סעיף 265(17)".

איזו אגרה?

אגרות בנייה.

תסבירו.

כפי שאמרתי, אני הזכרתי כבר שני נושאים מתוך הנושאים שמדוברים עד כאן ואני חושב שכדאי לעצור כאן כי יש לנו עוד שלושה נושאים נוספים שכדאי לתת עליהם את תשומת הלב.

הקראנו עד סוף עמוד 21, בלי היטל השבחה.

כפי שאמרתי, יש לנו את נושא ועדת המשנה, יש לנו את נושא הכנת התכניות ויש לנו נושא נוסף, הנושא של חיוב בדירות קטנות. בוועדה עלה הצורך בחיוב דירות קטנות. מוצע כאן להבהיר במפורש שבתכניות של התחדשות עירונית, בתכניות פינוי בינוי, תהיה חובה לשקול הכנסתן של דירות קטנות. כמובן שיחול ההסדר שקיים בסעיף עצמו שמאפשר לוועדה שדנה בנושא את שיקול הדעת לבדוק אם צריך את הדירות הקטנות, אם יש מספיק מלאי בשכונה – אולי לא צריך.

מי יחליט?

המוסד לתכנון.

באיזה סעיף נמצאות הדירות הקטנות?

התיקון לסעיף 63ב.

נושא נוסף הוא פטור מאגרות בנייה למיזמים של פינוי בינוי. היום קיים פטור בחוק התכנון והבנייה לתמ"א 38, אפשרות לפטור שהיא תלויה בהחלטה של השרים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. הפטור הזה קיים לגבי תמ"א 38 ומוצע להחיל אותו באותה מתכונת בדיוק גם על מתחמים של פינוי ובינוי.

אבל זה לא תיקון 3? בתמ"א 38 יש התחדשות עירונית, יש את תוספת הקומות ויש פינוי בינוי. זה אותו הדבר.

נכון. אנחנו מדברים על מיזמים לפינוי בינוי שאינם במסגרת תמ"א 38 אלא במסגרת שכונות גדולות בהם עושים מיזמים של פינוי בינוי שלא במסגרת תמ"א 38. כשיהיה מדובר בתמ"א 38, בכל אחד מהמסלולים שחברת הכנסת מלינובסקי הציגה, הפטור קיים, האפשרות לתת פטור קיימת כבר היום בחוק התכנון והבנייה, בכל אחד מהמסלולים. כאן מוצע לעשות את אותו הסדר בדיוק שקיים לגבי מיזמים של תמ"א 38, גם לגבי מתחמים של פינוי בינוי שמוכרזים על ידי הממשלה כפרויקטים חשובים שהממשלה רואה אינטרס ציבורי לקדם אותם.

מחצית.

הפטור הוא עד מחצית. כן. זה לא פטור מלא.

נושא נוסף והוא נושא שהוועדה מציעה ומצוי במחלוקת חריפה עם הממשלה, נושא שקשור להסמכת הוועדות המקומיות לטפל במיזמים של פינוי בינוי. רמזתי על זה קודם. כיום לפי הרפורמה שנעשתה בחוק התכנון והבנייה, בתיקון 101, נוצרו שלושה סוגים של ועדות מקומיות: ועדה רגילה, ועדה עצמאית וועדה עצמאית מיוחדת כאשר רק ועדה עצמאית מיוחדת היא זו שמוסמכת לטפל בתכניות לפינוי בינוי. כפי שאמרתי, חלפו כמעט שנתיים מאז החוק נכנס לתוקפו והוסמכו אולי ארבע ועדות כאלה.

אנחנו מציעים לאפשר גם לוועדות עצמאיות שהוכיחו את עצמן כוועדות עצמאיות וקיבלו כבר את ההסמכה כוועדות עצמאיות, עם סמכויות רחבות וכבר עברו חמש שנים מאז הן הוסמכו כוועדות עצמאיות, וההסמכה לא נשללה מהן באותן חמש שנים, לטפל גם בתכניות של פינוי בינוי. אנחנו שאלנו, חזרנו ושאלנו וחזרנו ושאלנו עשרות פעמים מה ההבדל בתהליך הסמכה של ועדה עצמאית ועדה עצמאית מיוחדת אבל לא קיבלנו תשובה, לא בכתב ולא בעל פה לגבי ההבדלים. לכן אנחנו חושבים שכאשר מדובר בוועדה עצמאית שעברה תהליך הסמכה וכבר הוכיחה את עצמה במשך חמש שנים כי עובדה שלא שללו ממנה את ההסמכה, תוכל לטפל בתכניות פינוי בינוי כאשר יובהר בצורה מפורשת, אם יש צורך בכך, שעלה חשש שאם נאמר את זה, אי אפשר יהיה להסמיך ועדה עצמאית כוועדה מיוחדת לפני שחלפו חמש שנים. אנחנו חושבים שאם יש חשש כזה, אפשר להבהיר אותו בצורה ברורה, שהסמכות להכריז על ועדה עצמאית כוועדה עצמאית מיוחדת תישמר גם אם טרם חלפו אותן חמש שנים אותן אנחנו מציעים כאן.

ראוי לומר שהממשלה מתנגדת בתוקף להצעה הזאת.

מדוע?

הם יציגו את עמדתם. אני לא אדבר בשמם.

אני רוצה להתייחס קודם כל להרכב ועדת המשנה. במקרה או שלא במקרה, הנשרנו איכשהו את משרד הרווחה.

הם לא חברים בוועדה המחוזית ולכן אי אפשר להכניס אותם.

הם לא חברים בוועדה המייעצת. לא בוועדה הקבינטית. גם היום הם לא בוועדה המחוזית ולכן הם גם לא יכולים להיות בוועדת המשנה.

זאת סיבה טובה למה הם לא יהיו שם אבל עדיין אני חושבת שראינו את החשיבות של משרד הרווחה בדבר הזה. אנחנו מדברים כאן על מתחמים שברובם הגדול, אני אזכיר שוב את הדוח של משרד הרווחה שראינו כאן, יש בהם אוכלוסייה שבמידה רבה מאוד בטיפול ובסמכות משרד הרווחה. הם משקיפים בוועדה המחוזית?

לא.

אפשר להציע הצעת חוק בעניין.

אפשר להוסיף אותם כמוזמנים קבועים?

כמוזמנים אפשר להוסיף. כן.

מאוד חשוב שמשרד הרווחה יהיה לפחות מוזמן קבוע לדיון בוועדת המשנה הזאת.

נשקול את זה.

דבר שני באותו כיוון. אני מבינה שיש נציג ציבור מקצועי מטעם האדריכלים וזה חשוב מאוד, אבל חסר נציג ציבור מטעם נציגי הציבור, הארגונים, ארגוני החברה האזרחית או נציגי הציבור בוועדה. גם את זה אני מבקשת להוסיף, ואם לא – לרשום כהסתייגות להוסיף אחד מנציגי הציבור מטעם או ארגוני הסביבה או הארגונים החברתיים.

נרשם.

נושא אחרון הוא הנושא של הדירות הקטנות, תמהיל הדירות הקטנות. פרויקט של פינוי בינוי הוא פרויקט שעושה שני דברים: האחד, הוא נותן מענה לאוכלוסייה קיימת, ושנית, הוא מוסיף יחידות דיור חדשות נוספות לציבור האחר. הרבה פעמים ראינו, וגם היום בצהרים, אחרי הדיון הקודם שהיה לנו בצהרים כאן בוועדה, ניגשה אלי דיירת מאחת השכונות בתל אביב. היא אישה מבוגרת, היום היא גרה בדירה של איקס, אחרי כן תהיה לה דירה של 120 מטרים.

תמר, התייחסות קצרה לסעיפים עצמם.

זה סופר חשוב. תהיה לה דירה של 120 מטרים ואין לה מה לעשות אתה. היא רוצה דירה קטנה. זה שייתנו לה דירה גדולה, זה יהפוך אותה לאחד משני דברים: או לדיירת סרבנית, ואז אנחנו נטפל בה בחוק הדייר הסרבן, או לדיירת שלא יכולה להרשות לעצמה לעמוד בתשלומי הדירה החדשה או לאחת שתתפוס את המלאי של הדירות הקטנות שאנחנו דואגים לו כאן בחוק.

לכן אני מבקשת שהדירות הקטנות שיוקצו בדירה תמורת דירה לדיירים הקיימים, לא ייכללו במסגרת הדירות הקטנות שהסעיף הזה מוסיף, על מנת שהדירות הקטנות יגשימו את ייעודן.

תודה. יש עוד התייחסויות?

אנחנו רוצים להציע קונסטלציה של ייצוג למשרד הרווחה, אולי דרך תקנות התכנון והבנייה, היוועצות בחבר ועדה וקבלת חוות דעת מקצועית. הוא לא חבר ועדה אבל אפשר לקבל את חוות דעתו המקצועית לפי התקנות האלה. כמובן שלדעתנו הוא צריך להיות חבר ועדה מחוזית, אבל זה כבר לפורום אחר.

אנחנו חושבים שצריכה להיות נציגות גם למשרד התחבורה בוועדה הזאת וזה יותר קל כי הם כן חברים בוועדה המחוזית.

אנחנו מקשים שנציג רמ"י לא יהיה ממלא מקום של נציג משרד הבינוי אלא יהיה נציג קבוע בוועדה הזאת.

לא.

לא תודה.

שתי הערות טכניות יותר והערה אחת יותר מהותית. לסעיף ההגדרות, אין הגדרה למיזם פינוי בינוי ולמיזם פינוי בינוי במסלול מיסוי אלא רק למתחם פינוי בינוי ומתחם פינוי בינוי במסלול מיסוי.

בכל הנוגע להגדרת תכניות, גם בהקשר של תיקון סעיף 62 וגם בהגדרה של תכנית להתחדשות עירונית, לא צריך לכתוב את סעיף 16א כיוון שסעיף 16א הוא מצב בו כבר מופקדת תכנית. לכן צריך להפנות רק לסעיף 16 או למתחם שלגביו ניתנה החלטה מקדמית. אם יש תכנית מופקדת, אין מה לקדם. גם בסעיף 62 וגם בהגדרה של התחדשות עירונית.

דבר אחרון קצת יותר מהותי, לגבי חובה להכנת תכנית כוללנית להתחדשות עירונית. לא מספיק מבינים את המהות של התכנית הזאת. כלומר, לגבי סימון של מתחמים לפינוי בינוי, אנחנו מבינים שזאת איזושהי הצהרת כוונות של הוועדה המקומית, אבל לגבי מתחמים של תמ"א 38 – לא כל כך ברור לנו מה התכנית הזאת, למה היא מכוונת ומה היא לא מאפשרת לכשתאושר. האם במקום שלא סומן המתחם כפינוי בינוי אי אפשר לאשר תכנית פינוי בינוי? תמ"א 38 מאפשרת שיקול דעת בכל מבנה שהוקם לפני שנת 1980. האם זאת הצהרת כוונות? מה המעמד?

אנחנו נתייחס, ואם צריך להבהיר - אנחנו נבהיר. אנחנו רוצים שיהיה בצורה המפורשת ביותר ביחס לכל התייחסות ברמת הרחוב וברמת הבניין, מה התכנון, האם אמורה להיות שם התחדשות עירונית, האם אמורה להיות תמ"א. אגב, כפי שאנחנו יודעים, החוק היום לא מחייב את הרשויות המקומיות לעשות כאן אלא זה נתון לשיקול דעתן, ואם כן, גם מה הזכויות שיינתנו. להערכתנו הדבר הזה ייתן ודאות לדיירים שיוכלו לדעת מה הולך להיות באזור שלהם. זה ייתן לצורך העניין גם מידע ליזמים האם להיכנס לפרויקטים או לא. הדבר הזה, להערכתנו, יקטין שחיתות ולא יהיה מצב שאזורים סמוכים, אחד מקבל והשני לא מקבל. אני חושב שהדבר הזה מבחינת מדיניות הוא נכון. יש כבר ערים מסוימות שפועלות לפי מדיניות ברמה שאתה יודע מה קורה בכל רחוב ורחוב ואנחנו רוצים לראות את זה בכל ישוב.

אני רוצה להתייחס לסעיף 22(2), לגבי הסמכת הוועדות העצמאיות. כמו שתומר אמר, אנחנו מתנגדים. הממשלה מתנגדת לזה בתוקף. היום מינהל התכנון עושה את הבדיקה כדי להסמיך ועדה מקומית עצמאית לוועדה עצמאית מיוחדת והוא בודק דברים שרלוונטיים ליכולת שלה.

כמה זמן היום לוקח התכנון בוועדה המחוזית?

הרבה. בגלל שאנחנו מודעים לקושי הזה, אנחנו הצענו את הקמת ועדת המשנה, הועדה הקבינטית. ההצעה היא להוסיף את הוועדה הקבינטית ולהשאיר את ההצעה האת. ההצעה שלנו הייתה לעשות את ועדת המשנה בגלל שאנחנו מכירים בקושי הזה ואנחנו מאוד רוצים להקל ולקצר את הזמנים.

אבל אנחנו חושבים שתיקון כזה שיסמיך אוטומטית אחרי חמש שנים ועדות עצמאיות הוא שגוי. אנחנו חושבים שבראש ובראשונה התכניות האלה הן התכניות הכי מורכבות שקיימות. ועדה מקומית רגילה שאנחנו לא יודעים אם יש לה את הכלים, להסמיך אותה באופן אוטומטי – זאת טעות. כלומר, אנחנו לא יודעים אם יש לה את אנשי הצוות המתאימים, אם יש לה כוח אדם, אם היא אי פעם התעסקה עם תכניות כאלה ואם היא הגישה בעבר תכניות כאלה. אלה הדברים שמינהל התכנון בודק היום. מינהל התכנון, ממה שאנחנו הבנו ממנו, מחפש ועדות להסמיך. הוא מאוד רוצה לעשות את זה. מבחינתו דווקא לקבוע דברים כאלה בחקיקה, לקבוע אפילו את הרף של חמש השנים, זאת טעות.

עוד דבר שגם הוא רלוונטי, עניין של טוהר מידות שהוא חלק מהעניין. לתת תכניות עם משמעות כלכלית כל כך כבדה, עם כל כך הרבה כוח בידיים לוועדות שאנחנו עוד לא ראינו איך הן מתפקדות כוועדות עצמאיות רגילות ועוד לא חשבנו שהן מספיק מומחיות לנושא הזה ומתפקדות כמו שצריך, אנחנו חושבים שההסמכה האוטומטית הזאת היא לא נכונה ואנחנו מתנגדים בתוקף לזה.

מספר הערות. אני לא אתן את ההערות הטכניות כי העברנו לוועדה אבל אתייחס לפי הסדר ולא לפי סדר החשיבות.

בהרכב ועדת המשנה הממשלה ביקשה שנציג שר הבינוי והשיכון יהיה יושב הראש. לא ציינתם את זה בנוסח.

נכון. בטעות.

נציג רשות מקרקעי ישראל, ממלא מקום נציג שר הפנים.

זה על דעת שר הפנים?

רוב נציגי הממשלה יכולים לקבל כל החלטה שהיא בהסמכה.

ממלא מקום נציג שר האוצר יהיה ממלא מקום יושב ראש ועדת המשנה. ממלא מקום יושב ראש הוועדה יהיה נציג שר האוצר. היום יושב ראש הוועדה המחוזית הוא נציג שר האוצר ואנחנו מציעים שהוא יהיה ממלא מקום יושב ראש ועדת המשנה.

בנוסף לחברים?

לא, לא בנוסף. ממלא מקום.

מי יושב ראש הוועדה?

נציג שר הבינוי והשיכון.

ואז נציג שר האוצר יהיה ממלא מקום.

כן.

אתם רוצים שנציג שר האוצר ממלא מקום יושב ראש הוועדה המחוזית.

כן.

אני לא רואה שלשר האוצר יש נציג בהרכב הזה.

בוועדה המחוזית.

אבל הוא לא חבר בוועדת המשנה. זה חבר נוסף.

לא. במקום.

אם הוא לא נמצא, הוא יצטרף?

לא בנוסף. מחליף.

הוא לא חבר ועדה.

הוא ממלא מקום.

הוא לא יהיה בכלל, אבל אם ההוא לא יהיה, הוא ייכנס בנעליו או שההוא לא יהיה ויהיה דיל בין השרים שנציג שר האוצר בא במקום שר השיכון. כך משתמע.

לעניין התכניות הכוללניות. בגלל המורכבות של הפרויקטים הללו ובגלל שלאשר תכניות כאלה, לא רק להכין אותן אלא גם לאשר אותן, לוקח פרק זמן ארוך, הממשלה ככלל מעדיפה שיקודמו תכניות מדיניות כמו שאתה ציינת אדוני היושב ראש ולא תכניות סטטוטוריות.

לא. צריך לעמוד בתכנית מפורטת.

אנחנו חושבים שיהיה יותר קל להביא בצורה מהירה יותר את התכניות האלה בכמה שיותר רשויות מקומיות ואם לא תקבלו את הצעתנו, אנחנו מבקשים להוסיף בסיפא של הסעיף שמדבר על התכניות הכוללניות את המשפט הבא: "ואולם ניתן שלא לפרט בתכנית את השטח הכולל המותר לבנייה בכל ייעוד והנחיות לגבי גובה הבניינים".

אנחנו הקראנו את זה אבל יושב ראש הוועדה, בדברים שהוא הסביר, מסתמן שהוא לא מקבל את זה.

אנחנו כאן מסתייגים. באותו סעיף אנחנו מבקשים, במקום שכתוב "תכנית על כל שטח הישוב שהתכנית חלה בתחומו", להוסיף "או על חלק מהשטחים האמורים".

שמענו. תודה.

משרד האוצר. לגבי נושא תמהיל הדירות הקטנות. משרד האוצר מסתייג מהתיקון. אנחנו חושבים שהדבר צריך להישאר לא כברירת מחדל אלא הפוך. אם הוועדה המחוזית רוצה להכניס את התנאים האלה, היא יכולה להכניס את התנאים האלה במסגרת התכנית. גם הוועדה הקיימת. דווקא בגלל החשש שלנו למימוש של פרויקטים והרצון שלנו שפרויקטים כן יתממשו, החשש שלנו שהקביעה הזאת כברירת מחדל דווקא תמנע את המימוש בפועל.

כבוד היושב ראש, אתה דיברת כאן על משהו שאני מאוד רוצה להתייחס אליו. הפתרון וגם התחדשות עירונית, גם לכל מה שאנחנו רוצים לראות בתחום הבנייה, הוא ביטחון תכנוני והיום זה לא קיים. היום יש ערים מעטות שיש להן תכנית מתאר עיר ואתה בטח יודע זאת. אתה דיברת על שחיתויות, דיברת על קומבינות, וזה המקור. בא יזם, רוצה להתחיל פרויקט, גייס חתימות, עשה תכניות, השקיע כסף, בדק בעירייה ואמרו לו בסדר. הגיע לשלב היתרים, אומרים לו ששינו את דעתנו ואנחנו רוצים לראות את השכונה הזאת כשכונה כפרית, שינינו את התכניות ואנחנו כבר לא רוצים את הפרויקט הזה. עד שבערים לא תהיה תכנית מתאר עיר מוסדרת ומאושרת, הדברים לא יזוזו. כי ברגע שהכול מוסדר כפי שאתה אמרת ברמה של בניין, ברמה של הרחוב, ברמה של השכונה, אין שיקול דעת לראש העיר. אם בתכנית מתאר העיר כתוב שזה הרחוב בו מותר עד שבע קומות, זה מה שכתוב ואי אפשר לשנות את זה כי זה כבר אושר במחוזית.

אנחנו ניסינו לבדוק מה קורה בתחום הזה במדינת ישראל והופתענו לראות שיש ערים בודדות עם תכנית מתאר עיר מאושרת ומוסדרת וזה מכל מיני סיבות, כי זה יקר, זה לוקח זמן וכולי. אולי זאת הדרך וזה הפתרון גם לפתור את נושא ההתחדשות העירונית. יכול להיות שצריך לחוקק חוק חדש או ללחוץ על הגורמים הרלוונטיים שיתחילו לעשות תכניות מתאר עיר בערים שלהן.

כבר יש. תיקון 101 מגדיר הוראות ברורות להכנת תכנית מתאר כוללנית לעיר. מה שהוגדר בלשון לא מוצלחת, אני חייב לומר, תכנית מתאר כוללנית כי מתאר זה כוללני ולהגיד תכנית מתאר כוללנית זה להגיד תכנית כוללנית כוללנית.

אני אומר לך משהו מהניסיון שלי. אנחנו היינו 12 שנים במלחמה עם ראש העיר כדי שהוא ייתן את הסכמתו להכנת התכנית הזאת. אתה יודע, ראשי הערים לא מעוניינים בתכנית האת.

עכשיו יש חובה.

עד שהצלחנו לשכנע את ראש העיר שלנו, באמת כבר לא היה עניין של קואליציה ואופוזיציה כי כל חברי המועצה לחצו כדי שהוא יסכים. זה ארך 12 שנים או 11 שנים. כבוד היושב ראש, אם אנחנו לא נגיע למצב שלפחות באזורי ביקוש, היכן שאנחנו רוצים את תכניות ההתחדשות העירונית, לא תהיה תכנית מתאר עיר, הסדרה של בניין, רחוב ושכונה – תמיד תהיה התחמקות. בוא נחשוב איך אנחנו יכולים לאלץ אותם לעשות תכניות מתאר עיר ולתת ביטחון תכנוני לכל ההליך הזה.

זה בדיוק מה שאנחנו אומרים. זה הסעיף.

זה הסעיף.

לא, זה לא הסעיף. אתה לא מחייב אותם לעשות תכנית מתאר עיר.

מחייב.

איך אתה מחייב אותם? מה תעשה אם הוא לא עושה?

יכולים להכין במקומו. הרשות הממשלתית תוכל להכין במקומו.

זה אבוד.

לא. אם יש לך עוד הצעה, אנחנו נשקול אותה.

אם אנחנו רוצים שראשי הערים יעשו תכניות מתאר עיר בטווח נראה לעין, הם מבינים רק דרך אחת, דרך הכיס, דרך התקציב שלהם. תטיל עליהם קנס. הם אומרים שלעשות תכנית מתאר עיר, זה מאוד יקר ואתה צריך להשקיע בזה הרבה כסף. לכן הם מתחמקים מכך. תטיל עליו קנס כדי שיעשה את זה ואז יהיה למדינה כסף מהקנס שלו לממן את התכנית הזאת.

אנחנו לא מתנגדים להוראה ביחס לעיצום. אנחנו עומדים על כך שיהיה מימון. אי אפשר להטיל על רשות מקומית ענייה לממן ואכן זה עולה כסף, ואז להעניש אותה על כך שאין לה כסף ולקחת לה את הסמכות. לכן ההטלה צריכה לבוא בד בבד עם תקציב. אני זוכרת שבישיבה הקודמת שאלת את עינת אם יש תקציב כזה והיא אמרה שיש אבל זה עדיין לא מחויב על פי דין ואין שום הוראה שאומרת שהרשות לא תוכל להטיל על עיריית בת ים שנמצאת בגירעון אדיר ולא יכולה לממן. הנה שוב החלשות נחלשות ואנחנו לא יכולים להסכים לזה.

לסוגיית האגרות. השלטון המקומי מתנגד התנגדות נחרצת לפטור מאגרות.

זה היה לבקשת ראש עיריית לוד.

אבל מרכז השלטון המקומי שקל והעביר עמדה.

זאת לא חובה. זאת רשות.

לא, זה לא.

זאת רשות ולא חובה.

לא. זאת סמכות השרים בלי הסכמה של רשות מקומית. אם הסעיף מנוסח כך שזה יהיה בהסכמת הרשות המקומית, ניחא.

בבת ים יש היום 300 בתים.

גברת דנה, אני מסכים להוסיף בהסכמת ראש הרשות. אני מסכים להוסיף את זה. תודה.

שתי נקודות מאוד קצרות. האחת לעניין של דברי האוצר בנושא הדירות הקטנות. זה המיעוט שהוועדה יכולה לעשות לטובת אותם שוכרים שאין להם שום מענה על אף שדובר על החשיבות לדאוג גם לאנשים שהם רק שוכרים במקום. שלפחות יהיו דירות קטנות ואז לפחות יהיה איזשהו מענה על קצה המזלג.

עוד נקודה קצרצרה. אולי אפשר למצוא איזשהו גישור בנושא הזה של הוועדות העצמאיות, המיוחדות, בסעיף שמאפשר לתת, סעיף 4(ב)(3), להקצות לרשויות מקומיות, לוועדות מקומיות של תכנון ובנייה ולגופים אחרים וכולי, משאבים. מחקתם את המילה "וכוח אדם". אולי איזשהו גישור יכול להיות.

משאבים כולל כוח אדם. לכן מחקנו את זה.

השאלה אם יכול להיות שהוועדות המיוחדות העצמאיות שטרם עברו את השלב הנוסף הזה, אפשר לצרף להן נציג של רשות שילווה אותן ובצורה כזאת יכשיר אותן יותר מהר.

תודה. אחרון הדוברים, לפני שנעבור להתייחסויות כלליות, עורך דין זמרת.

לגבי הרכב הוועדה, אני כבר לא יודע מה הממשלה החליטה ולא החליטה. קטונתי מלהבין מה קרה כאן. הממשלה הרי לא החליטה על ההרכב אבל נציג הממשלה כבר ביקש לשנות מההרכב עליו הוחלט בממשלה. זאת שאלה של משילות ויכריעו בה אנשי משרד המשפטים ולא אני.

בכל מקרה, אנחנו מתנגדים להוציא את נציג משרד הפנים מהרכב הוועדה כפי שהיה.

לא הייתה הצעה כזאת. דובר על ממלא מקום.

עוד החלפה על החלפה על החלפה ולכן אני רק רוצה לוודא שלא נזרקתי כתמיד.

יהיה לו ממלא מקום קבוע.

שמו לי ממלא מקום קבוע, אז אני לא רוצה ממלא מקום קבוע ממשרד אחר.

אתה לא רוצה ממלא מקום קבוע ממשרד אחר.

עורך דין זמרת, בנושא הזה אנחנו אדישים לעניין החלטת הממשלה. תחליטו, תעדכנו אותנו ואנחנו נקבל.

אתה מדבר על נציג רמ"י.

כן.

חברים, תודה רבה. אנחנו נעבור להתייחסויות. אני חייב לתת לשני דוברים שיש לנו התחייבות לתת להם לדבר, האחד הוא נציג גבעתיים והשנייה היא חברת הכנסת מלינובסקי.

ערב טוב ותודה רבה. אני נמצא כאן עם החברים שלי יוסי חמני ודניאלה לוטן. אנחנו נציגים של התנגדות לפרויקט פינוי בינוי במתחם ההסתדרות בגבעתיים. זה פרויקט פינוי בינוי הגדול מסוגו בישראל שעתיד להוות דגם.

לדעתי הגדול בראשון לציון בשכונת רמת אליהו.

לא ניכנס לדקויות האלה. למה אנחנו מטרידים אתכם. לפי התכנית של העירייה, אם היא תצא לפועל, ייהרסו 900 דירות ובמקומן ייבנו כ-3,900 דירות חדשות, יחס של אחד ל-4.2. כלל הדירות האלה ייכנסו בתוך 15 מגדלים בי קומות של בין שלושים לחמישים קומות. לכאורה זה נשמע טוב. בונים הרבה דירות, מצוין. כולנו בעד, כולנו בעד בנייה רוויה, כולנו בעד התחדשות עירונית, כולנו בעד הורדת מחירי הדיור. מצוין. אלא שאפשר להציג את זה גם בצורה קצת אחרת.

לדוגמה, ראש העיר וסגניו חושבים שהתכנית הזאת היא גרועה, חושבים שהתשתיות לא יצליחו לשאת את המסה של הבנייה, חושבים שתשתית הביוב – הם מודים בזה בפומבי, בעיתונות – לא תעמוד.

אם הם לא רוצים, זה לא יהיה.

נכון, אבל המציאות היא שראש העיר מקדם אותה וזאת המציאות.

הוא עושה משהו שהוא לא רוצה?

אלה הדברים.

או שהוא משקר אותנו.

צריך להבין שגם פרויקטים של פינוי בינוי וגם פרויקטים של תמ"א נתונים להחלטת הרשות המקומית. גם במסגרת החוק הזה אנחנו משחררים חסמים ונותנים תמריצים אבל לא כופים. יכול להיות במקום מסוים אין בתי ספר ואין כביש.

אדוני היושב ראש, לא לפרויקט הספציפי אבל יש כאן דוגמה, טסט-קייס מה זה פינוי בינוי ומה זה יכול להיות.

ברשותכם, אני רוצה להשלים ולומר מה מהות האבסורד. הוא מודה שהתכנית גרועה, סגניו מודים שהתכנית גרועה, שהיא לא תצליח לשאת את עומס הביוב, אין מספיק בתי ספר, תשתית החשמל, הכבישים, החניה. המקום לא יצליח לשאת את המסה הזאת ועדיין הוא מקדם אותה.

יותר מזה. העירייה הזאת, ראש העיר הזה, רק לפני שנתיים קיבלו החלטה מרוסנת יותר של יחס של אחד לשלוש, רק 2,700 דירות. מאז נוספו בדרך פלא עוד 1,200 דירות. זה ההולילנד שלנו. מדוע נוספו עוד 1,200 הדירות האלה? אנחנו לא יודעים. לא ניתן הסבר. יש לנו חשדות, אולי נרחיב על זה במקומות אחרים וזה לא המקום אבל זאת העובדה. נוספו עוד 1,200 דירות. מה תהיה המציאות אחרי שיאשרו את התכנית הזאת? אנחנו נוקף ב-15 מגדלי עזריאלי. זה ההולילנד של גבעתיים. זאת תהיה טבעת חנק שתסגור עלינו מבחינה תחבורתית, מבחינה תשתיתית. החוק הזה שאתם מדברים עליו הוא מדבר על מתן מענה הולם את צורכי האוכלוסייה. אלה הצרכים שלנו, האוכלוסייה שגרה היום והאוכלוסייה העתידית, אלפי הדיירים שיצטרפו לפרויקט הזה.

צריך גם לומר שהפרויקט הזה, מעבר לעומס האדיר שהוא ייצור עלינו, לא מתכתב לא עם המציאות מעבר לכביש ולא עם הפרויקטים העתידיים שכבר נמצאים בהליכי אישור. כל פרויקט מנותק מההקשר הכולל שלו אבל המציאות תהיה פשוט מציאות קטסטרופלית.

אני רוצה לומר עוד דבר והתייחסו לזה כאן. איך מקדמים היום פרויקט פינוי בינוי בישראל? היזמים פעילים כבר בשטח היום ומפחידים את הדיירים הקשישים. אומרים להם שרעידת אדמה הכי קטנה, אתם תיהרגו כאן. ראש העיר מאיים במרומז ואומר שטיל אחד מחמאס בקיץ, ואל תבואו לבכות לי שאין לכם מיגון. התושבים עושים אחד ועוד אחד ורצים לחתום. כך מקדמים היום פרויקט פינוי בינוי בישראל וצריך לדעת את זה. אלה האילוצים.

מעבר לזה, שיתוף אפקטיבי של הציבור לא קיים. אלמלא הייתי מתחיל בעבודת מחקר פרטנית שלי ללכת ולקרוא את כל המסמכים ולהגיע למספרים, לא הייתי יודע את זה. נכון, תלו מודעות בתחילת הרחוב ובכמה עיתונים, אבל המספרים האמיתיים, על מה מדובר? על מגדלים שהם גבוהים ממגדלי עזריאלי, חמישים קומות, מגדל כזה מכיל 320 דירות, זאת שכונה שלמה בתוך מגדל, לא כולל חנויות, לא כולל שטחי מסחר. אנחנו נצטרך לגור בתוך הדבר הזה.

מה אנחנו בעצם מבקשים. הדבר הראשון, אנחנו חייבים להדגיש, אנחנו לא נגד פינוי בינוי. אנחנו בעד אבל אנחנו בעד פינוי בינוי שפוי לטובת כל האוכלוסייה, לטובתה קשישים והעניים שגרים במקום הזה ולטובת הדיירים מעבר לכביש ולטובת כולם.

אנחנו מבקשים מכם דבר אחד בראייה לאומית, לפעול לתת בכל פרויקט כזה ראייה רוחבית, להתחשב בכלל צורכי האוכלוסייה, ביכולת לשאת את כל הפרויקט הזה. הפרויקט הזה יצא מכלל שליטה. התאווה הנדל"נית הוציאה אנשים מכלל שליטה.

בעיקר מה שאנחנו מבקשים זה בנוגע לחלקת האלוהים הקטנה שלנו. אנחנו מבקשים בכל לשון של בקשה ומעומק הלב את עזרתכם בריסון הפרויקט הזה. לפנות לעיריית גבעתיים, לפנות לראש העיר רן קוניק ולומר לו, אדוני, זאת לא בושה לחשב מסלול מחדש, זאת לא בושה לרסן. לא יקרה שום אסון אם יהיו רק 25 ולא חמישים קומות. אם יהיו חמישים קומות, כולנו נפסיד כי מה שיקרה, אולי תהיה כתבה באינטרנט וזה יהיה נחמד שאושרו 4,000 דירות אבל אנחנו נצטרך להמשיך לחיות עשרות שנים עם ההשלכות האלה.

לכן, אם יהיו 25 קומות, כולנו נרוויח, גם אנחנו וגם הדיירים העתידיים, אבל אם יהיו חמישים קומות, כולנו נפסיד ויותר מזה, הפרויקט הזה יהיה דגם לכל הפרויקט של האזור כי הוא הולך לסתום את כל דרום גבעתיים, את כל רמת גן ואת כל המוצא לאלוף שדה. לכן התערבות מצדכם תסייע לנו לחיות חיים נסבלים ולא להסתכל על זה רק דרך טבלאות אקסל של כמה אושר וכמה נבנה. תודה.

כאמור, זאת סמכות של הרשות המקומית. יחד עם זאת, צריך גם לשכנע שיהיה לך פחות משמונים אחוזים מהדיירים שיחתמו וגם אז הפרויקט לא יצא לפועל.

המצב הוא שאנשים לא יודעים.

המאכערים שאתה הולך לעגן אותם בחוק המארגנים.

לא לעגן אותם.

לעגן אותם.

המצב הוא שאנשים לא יודעים ועד כדי כך מפחדים שהמשמעות שלנו ללכת לעבור דלת-דלת ולאסוף חמישים ומאה שקלים לייצוג משפטי, מה שהצלחנו בסופו של דבר בדקה ה-90, איזה סיכוי?

שמונים אחוזים הסכמות.

הבעיה שבפרויקט הזה מעל חמישים אחוזים מהדיירים שנמצאים שם, הם משקיעים.

שבעים אחוזים.

כמה מהם הם אנשים שהיזם שלח בעשר השנים האחרונות?

כמה מהם העירייה שלחה.

איזה סיכוי יש לנו בוועדה המחוזית עם הייצוג המשפטי הדל שלנו מול עורכי הדין החזקים במשק שלוקחים היזמים? מדובר כאן במשחק מכור ואלמלא המעורבות שלכם, איזה סיכוי לנו הדיירים העתידיים יש לעמוד מול הכוחות האלה? בסופו של דבר לא מדובר רק בטבלאות אקסל של כמה אושר. הבן שלי ימשיך לחיות שם. איזה סיכוי יש לי מול עורכי הדין הכרישים והחזקים שעומדים מולי? אספנו במאמץ אדיר מאה שקלים מכל דירה. איך אנחנו יכולים לעמוד מול הדבר הזה?

רוב האנשים שמחזיקים בדירות האלה, אלה אפילו חברי עירייה. אחד מהם אפילו השמאי של העירייה, מחזיק שם דירה. מתי הם קנו את הדירות? אחרי שהתחילו להריץ את הפרויקט הזה. אי אפשר לשכנע את האנשים האלה לא לחתום על ההסכמה ואת הזקנים בטוח אי אפשר לשכנע כי אותם מפחידים ואני צריך לבוא ולומר להם שהעירייה לא צודקת. זה קשה מאוד לגייס מהם כסף ולהגיד להם להתנגד לפרויקט.

תודה. אתם רוצים להוסיף עוד משהו?

נשמח לכל עזרה שלכם. באמת. לכן באנו. באנו לדברר מעומק הלב. לכל אחד יש את הסיפור האישי שלו.

הציעו לך כסף עבור הדירה?

לא הציעו לי כסף, לא באנו בשביל כסף אלא באנו לטובת כולם, גם לטובת הדיירים העתידיים וגם לטובת הקשישים והעניים יוצאי המעברות שחיים שם ומפחידים אותם. אלה השכנים שלי שמתקשים לעלות במדרגות ואלה השכנים שלי שישלמו את עלותה אחזקה של בניינים של חמישים קומות לפחות. הם לא יעמדו בזה וזאת האמת. מי האנשים שיגורו שם?: אלה אנשים בעלי אמצעים, אלה אנשים אמידים, לא האנשים שהיום גרים במתחם הזה ואין לנו היום יכולת לעמוד לא מול ראש העיר ולא מול כרישי הנדל"ן והיזמים שפועלים בשטח. זאת האמת. אני לא פוליטיקאי, החברים שלי לא פוליטיקאים, אנחנו דיירים פשוטים. אין לנו יכולת לעמוד מול האנשים האלה וזאת האמת.

תודה רבה. יש לנו עוד שני דוברים. חברת הכנסת כהן-פארן וחברת הכנסת מלינובסקי.

אני ממש מודה לוועדה על שהסכימה להזמין את נציגי שכונת ההסתדרות בגבעתיים. אני כמובן נפגשתי אתם לפני כן ופניתי לראש העיר ואני בתחושה שיש כאן איזשהו שילוב של התנהלות על סף הלא אתית ולא חוקית. לא בדקתי את הדברים לעומק אבל נשמע מאוד מאוד חשוד. למשל, אינך נוספו עוד 1,200 יחידות דיור בשנה-שנתיים האחרונות, כל מיני בעלי עניין שמעורבים שם במכירת הדירות, בתיווך ובקידום. אני חושבת שצריך להסתכל על הפרויקט הזה גם לגופו ולראות איך עוזרים להם כי אנחנו לא רוצים שזאת תהיה מפלצת. אחד הפרויקטים הגדולים הראשונים של פינוי בינוי, אנחנו לא רוצים שיהיה מפלצת כזאת שכולם יפחדו אחר כך מפינוי בינוי. זה ממש לא האינטרס של הוועדה הזאת. גם להסתכל על הפרויקט הזה ולראות, הרי אנחנו עכשיו מחוקקים חוק שיהיה לשנים קדימה, מה אפשר ללמוד ולחוקק בחוק כדי שיימנעו תופעות כאלה בעתיד.

יש כאן עניין שמקבל התייחסות בחוק כמו הפנייה לדיירים וכולי, מי מוסמך ובאיזה שפות וכולי, אבל יש כאן גם עניין שחייבים לתת עליו את הדעת של השתלטות או קניית הדירות על ידי משקיעים בשנים שהם כבר מריחים את ההתחדשות העירונית בפתח וזה מצב שאנחנו צריכים לראות איך נערכים אליו. בסופו של דבר אנחנו לא רוצים שמהפרויקטים שאנחנו רוצים שיתקדמו ייפגעו החלשים ביותר והשוכרים הם בדרך כלל החוליה החלשה ביותר ובמקרה הזה הם בהרבה מקרים מאוד מבוגרים. הם חיים בשכונה הזאת בשכירות, אני לא יודעת אם יש כאן דמי מפתח, והם חיים בה הרבה מאוד שנים. בואו נודה על האמת, הם אלה שייפגעו מהסיפור.

גם יהיו מפלצות, גם ייפגעו החלשים ביותר והשאלה היא איך אנחנו מונעים את זה בפרויקטים אחרים וגורמים לפרויקט הזה לא להיראות כמו המפלצות שאף אחד לא ירצה לעשות אחר כך פינוי בינוי. תודה.

אחרונת הדוברים חברת הכנסת מלינובסקי. אני רק רוצה לומר שאנחנו נפגשים בשבוע הבא ביום שלישי בשעה 13:00. כאמור, אנחנו נמשיך בהקראות וכנראה נסיים אותן. לאחר מכן יוכלו להגיש הסתייגויות והתייחסויות.

תודה רבה היושב ראש. אני מראש אומר שאני מאוד תומכת בפרויקטי פינוי בינוי ושלא יהיה כאן ספק בכך. למרות כל התיקונים, ההסתייגויות וההערות שיש לי, אני מאמינה שזה מנוע צמיחה כלכלי וחברתי. גם אותם זקנים שהיום בקושי עולים במדרגות וגרים בקומה השלישית בלי מעלית, מחר יהיה בית עם מעלית, זה יקל עליהם. היום, כשאתה מזמין אמבולנס לאותו בניין, אי אפשר להוציא את אותו קשיש כי אין מעלית. הטיל הראשון, הבית הזה לא יהיה, ברעידת אדמה הבית הזה לא יהיה וזה בדוק. לפי כל הממדים, זה המצב. הבנייה היא בת שישים שנים, לא תעמוד בטיל והבית ייהרס.

אין בעיה, אבל לא חייבים חמישים קומות בשביל זה.

איכשהו צריך לאזן.

אני מסכים ואני בעד.

חד משמעית צריך לאזן.

אני מסכים אתך, אבל לא חמישים קומות.

זה כבר עניין טכני פרטי לשכונה הזאת. אני עברתי עכשיו בחולון על תכנית פיני בינוי, שמונה בניינים, הכול בסדר, אנשים מרוצים, הקבלן מרוצה, עוד מעט יהיו בניינים חדשים שם וזה לטובת הדיירים. מי שלא יכול לתחזק את הדירה, יש כמה אופציות, אפשר לקבל כסף ולקנות מראש את הדירה החדשה, אפשר לעבור לשכירות ולקבל אחר כך דירה חדשה באותו בניין, אפשר אחר כך למכור את הדירה החדשה. זה לא כזה נורא. אנשים מאוד רוצים את זה. יש חסמים ויש בעיות.

את תומכת בפרויקטים.

כן. הבעיה כאן היא אחרת. אנשים מפחדים מעמידת הקבלן בתנאים. אנשים מפחדים מכך שלקבלן אין בטוחות. יכול להיות שכאן המדינה יכולה לחשוב ולהיכנס לנעליים האלו ומיזם בו מתחיל פינוי בינוי, תהיה לו ערבות מטעם המדינה כך שאני כדיירת אדע שמה שלא יקרה, אני אשאר עם החלקה הקטנה שלי.

נושא של הסברה. אנשים לא מבינים את השפה הזאת. נתקלתי בזה הרבה עוד עת כיהנתי כחברת מועצה והייתי צריכה לתרגם את המתורגם. אנשים לא מבינים את שפת פינוי בינוי, תמ"א, שבס וזה מבלבל אותם. אני כבר לא מדברת על העולים החדשים אלא אני מדברת גם על ותיקים וגם הצברים. זאת שפה זרה להם. כאן מאוד חשובה ההתייחסות והתערבות בנושא המינהל המקומי. אני יודעת שאחד הדברים אותם אתם רוצים להקים זה מינהל מקומי בעיר.

מינהלת.

מינהלת מקומית. יש היום ערים שמקימות זאת בלי להתייחס להוראות שלכם כי עדיין אין הוראות. קחו את זה בחשבון. יש ערים שעושות זאת על דעת עצמן, איך שהן מבינות את זה, ומחר אתם תקימו משהו והוא לא יהיה מתאים. שם צריך לתת את הדגש על הסברה. בא אלי קבלן ומציע לי התחדשות עירונית. אני לא מבינה כלום בזה ואני רוצה לשמוע מישהו שהוא ניטרלי. שם, באותה מינהלת, בחולון, בתל אביב, בשדרות, בכל מקום, שיהיה מישהו שיסביר.

דיברנו על הנושאים האלה.

אני מתייחסת למשהו אחר. אתם חייבים לחשוב מראש, ולא אחר כך לומר שלא חשבנו על כך, איך אתם נותנים מענה בשפות ולכלל האוכלוסייה. מדינת ישראל היום היא מדינת עולים כולל עולים חדשים מצרפת שנמצאים היום בנתניה, גם בשפה האמהרית וגם ברוסית. אתם צריכים לחשוב איך באותם ערים, היכן שיש ריכוז אוכלוסייה מאוד גבוהה של עולים - - -

אומר לי כאן היועץ שהעולים מצרפת קונים פנטהאוזים ולא דירות בפינוי בינוי.

לא כולם. זה כמו שכל הרוסים הם מיליונרים אבל לצערי זה לא כך. אני מבקשת ממך לשים לב לזה כי כבר היום המצב הזה קורה והוא מנותק מהמתווה שלכם. כדאי להכניס את זה כבר היום לפרופורציות בדגש כי הדבר הזה אמור לשרת את האזרח. חוץ מלקדם פרויקטים ולתת אור ירוק במוסדות העירייה, זה בעצם אחד השיקולים, גם מענה חברתי אזרחי מאוד חשוב.

ראשון בחשיבות.

יופי. אם יש אפשרות, אני רוצה להכניס את מטרות המינהלת בחוק.

שאלה נוספת לגבי המינהלת. אם את מקימה מינהלת כזאת בתל אביב, זה סיפור אחד. אם את מקימה אותה בשדרות, זה סיפור אחר. אם את ל חושבת לעשות באזורים מסוימים תאגידים בהם יהיו כמה ערים יחד וייתנו מענה לכמה ערים כי בסוף זה עסק יקר. אלה תקנים, אלה אנשים, תחזוקה וכולי. אני מציעה ברצינות לחשוב באזורים מסוימים, אם זאת לא עיר גדולה, להקים על כמה ערים ביחד, מעין איחוד ערים בנושא התחדשות עירונית שייתן מענה לאזורים שלמים.

נציגי ציבור בוועדות, מהוועדה העליונה עד הוועדות המקומיות. דיברנו על זה בנושא אחר. אני מציעה לשקול ברצינות, כדי למנוע מצבים של ערר, כי בסוף זה יקרה, כי אותם ארגונים בסוף מגישים ערעור, למנות נציגי ציבור מארגונים סביבתיים, צעירים, נשים וכדומה ולעשות זאת כבר בשלב של ועדה מקומית או אפילו בהתייחסות לוועדת משנה. זה יכול לפתור הרבה בעיות עוד בשלב התכנוני כי אחר כך זה ייכנס למסלול ערעורים וזה יתקע את כל הנושא לשנים רבות. זאת המלצתי. כמובן בנושא של הרווחה, מאוד חשוב שיהיה נציג. יש עכשיו דוח של משרד הרווחה, לשם כך הגשתי בקשה לדיון מהיר וקיבלנו כבר אישור לכך. חייבים לתת מענה. זה בדיוק מתקשר עם מה שאמרתי קודם בנושא של השפות ומענה לשכבות החלשות.

אני חוזרת ואומרת שיכול להיות שערבות מדינה צריכה להיות. הבן אדם מפחד מקבלן, הוא לא יודע כמה הוא אמין, אולי הוא ישאיר אותו אחר כך בלי נעליים. יכול להיות שצריך לחשוב על פרויקטי פינוי בינוי בהם תהיה ערבות מדינה כי כך אנשים ירגישו שזה בטוח וזה יגן עליהם.

על היטל השבחה דיברנו. בנושא מסלול דיור ציבורי ביקשתי מסלול מהיר בכל מה שקשור לדיור ציבורי. על קבלני חתימות, דיברנו.

שאלה אחרונה. זהות מנהל הרשות ושרשרת הפיקוד. לא מצאתי בחוק התייחסות לזהות ותנאי סף.

אכן לא מצאת. לבקשת הממשלה אין בחוק התייחסות מפורטת לתנאי הכשירות ותנאי סף.

לבקשת נציבות שירות המדינה והממשלה.

גם לראש רשות וגם למנהל המינהלת?

אין תנאי כשירות.

דיברנו על זה. התייחסנו לזה.

אבל מחר הם מקימים בערים, גם שם אין תנאים? היום כדי להתקבל לגן ילדים אתה צריך לעמוד בתנאי סף. אתה ממלא שאלון.

זה לא שאין תנאי סף אבל הם לא בחקיקה הזאת. יש חוק אחר.

חברת הכנסת מלינובסקי, אנחנו רוצים לסיים.

אני כבר לא ממהרת. הילדים שלי כבר ישנים.

אני מבקשת ממנהלת הוועדה לרשום את הערותיי ובמיוחד את הנושא של הזהות.

הכול נרשם.

מצוין. אם אדרש להגיש הסתייגות רשמית, בבקשה. קחו את זה בחשבון. אלה שאלות עקרוניות ואני מבקשת התייחסות.

בסדר גמור. חברים, תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 20:25.