הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 54

מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצ"ח התכנון והבניה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים

יום שני, ז' בסיון התשע"ו (13 ביוני 2016), שעה 12:00

הצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ה-2015

חברי הוועדה: אלי כהן – היו"ר

חיים ילין

תמר זנדברג

דב חנין

יוסי יונה

יעל כהן פארן

מעיין נשר - רפרנטית שיכון באגף תקציבים, משרד האוצר

חנה גבאי - עו"ד, סגנית בכירה ליועץ המשפטי, משרד הבינוי

עינת גנון - מנהלת אגף התחדשות עירונית, משרד הבינוי

חגי טולדנו - אגף התחדשות עירונית, משרד הבינוי

עירית בשן - מפקחת ארצית, שירות לעבודה קהילתית, משרד הרווחה

אסתי ורהפטיג בס

–

משפטנית, משרד המשפטים

יאיר גרדין - משרד המשפטים

פנינה קפלן - תכנון ומדיניות, המשרד להגנת הסביבה

דרור אהרוני - סגן היועמ"ש לרשות, רשות מקרקעי ישראל

יניב כהן - מנהל תחום בכיר שומת מקרקעין, רשות המסים

כרמית יוליס - ראש אגף נדל"ן, משרד המשפטים

יוסף בר דוד - חבר ועדת התחדשות עירונית, התאחדות בוני הארץ

ישי איצקוביץ' - יועץ משפטי, התאחדות בוני הארץ

תמר אוחנה - עיריית ירושלים

ערן פייטלסון - מרכז שלטון מקומי, האוניברסיטה העברית

אורי אטינגר - מנהלת תחום קידום מדיניות ופרוייקטים, מרכז הגר באוניברסיטת תל אביב

שרון קרני כהן - עו"ד, עמותת במקום

יעל פדן - עמותת במקום

רענן כספין - ועד מנהל, מרחב תנועה לעירוניות בישראל

פרידה קאופמן - בעלת עניין, איגוד חברות תמ"א 38 והתחדשות עירונית

יצחק שפריר - כלכלן עצמאי

חומי גבריאלי - איגוד המתכננים בישראל

נאווה קיינר - אדריכלית, הטכניון

ענת אלון - עו"ד, המועצה לשימור אתרי מורשת ישראל

חומי נובנשטרק - המועצה לשימור אתרי מורשת ישראל

עדינה עבאדי - מורה בכירה, האגודה לזכויות האזרח

יוחאי שכטר - עו"ד

איתן אלון גלעד - אלעד מגורים

הילה שואף קולביץ - מנהלת המכון לרפורמות מבניות

מאור מילגרום - חוקר, המכון לרפורמות מבניות

עומר טל - חוקר, המכון לרפורמות מבניות

בני גיגי - פורום דיור ציבורי

שרה מילוא - יד אליהו, תל-אביב

ארמנד וקסלר - ועד רוחבי כפר שלם

רחל לוינגר - שכונת יד אליהו, תל-אביב

עטרת הורוביץ - מקדמת מדיניות וחקיקה, שומרי משפט - רבנים למען זכויות אדם

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

גלעד קרן

אריאלה מלכה

שרון רפאלי

הצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ה-2015

צהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את הישיבה של הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת החוק הרשות הממשלתית להקמת הרשות להתחדשות עירונית. אנחנו נמשיך מהמקום שהפסקנו בשבוע שעבר. אנחנו נמצאים בשלב של ההקראות. אנחנו נהיה בתהליך שנסיים את כל ההקראות. לאחר מכן גם אם זה ייקח עוד שני מפגשים או שלושה הפגישה המסכמת תהיה הצבעות. כמובן, יוכלו להגיש התייחסויות. ברשותכם נמשיך בהקראות. אם מישהו מהנוכחים ירצה להתייחס יוכל להתייחס רק לנושא ולסעיף הספציפי שעליו אנחנו מדברים.

תקריא את סעיפים 3, 4 במלואם, וכמובן נשמע התייחסויות ככל שתהיינה.

(הקראה):

(4) גיבוש המלצות לתיקוני חקיקה בתחומי פעולתה של הרשות וקביעת מנגנונים מסייעים;

(5) ניהול הקרן להתחדשות עירונית;

(6) קידום פתרונות למיגון העורף ולחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, במסגרת התחדשות

עירונית;

(6א) קידום פתרונות לתחזוקה ארוכת טווח של מבנים ושטחים פרטיים פתוחים באזורי

התחדשות עירונית;

(7) סיוע להתארגנות דיירים לשם מימוש וקידום מיזמים להתחדשות עירונית;

(8) פיתוח אמות מידה ועקרונות מנחים לתכנון של מיזמים להתחדשות עירונית;

(9) קידום פעולות לשדרוג מרכזי ערים ומרכזי מסחר ותעסוקה, במסגרת מיזמים להתחדשות

עירונית;

בסעיף (9) אנחנו מציעים למחוק את המילים "ומרכזים מסחריים", כפי שכתוב במקור.

כאן בהמשך לדיון הקודם שדיברנו על שימור אתרים, אנחנו מציעים להוסיף בסוף הפסקה הזאת: "בשים לב להוראות הדין לעניין שימור אתרים".

הכי טוב. לא מסבכים.

(הקראה): (10) הפצת מידע, באופן זמין ושוטף, לציבור, לרשויות המקומיות ולאנשי מקצוע הנוגעים בדבר בתחום ההתחדשות עירונית, בין השאר בדבר היקפי הדירות המתוכננות והמתחדשות באזורים עירוניים ותיקים, וריכוז המידע כאמור;

(10א) יישום מדיניות השר בתחום ההתחדשות העירונית;

(11) מתן ייעוץ לממשלה ולשרי הממשלה ולמועצת מקרקעי ישראל, בתחום ההתחדשות

העירונית;

(12) ביצוע מעקב אחר החלטות הממשלה לעניין פעולות הממשלה ויעדיה בתחום ההתחדשות

העירונית, וקידום מימושן.

(ב) הרשות רשאית לבצע כל פעולה הדרושה לשם מילוי תפקידיה לפי סעיף זה, בהתאם לכל

דין, ובכלל זה –

להכריז על שטח כעל מתחם פינוי ובינוי, או כעל מתחם פינוי ובינוי במסלול מיסוי בהתאם

להוראות סעיף 16 או 16א;

להמליץ לרשות מקרקעי ישראל להקצות למיזמים להתחדשות עירונית, קרקע נוספת

על הקרקע המיועדת לפינוי במסגרת מיזם להתחדשות עירונית, קרקע נוספת לשם הגדלת הכדאיות הכלכלית של המיזמים כאמור, והכול בהתאם למדיניות מועצת מקרקעי ישראל; לעניין זה " קרקע נוספת" בין אם היא כלואה בין המגרשים עליהם בנויים מבנים קיימים הכלולים במיזם להתחדשות עירונית או צמודה להם או בין אם לאו;

בסעיף (ב)(2) במקום "קרקע הכלולה בתכנית" צריך להיות "קרקע נוספת על הקרקע המיועדת לפינוי" מכיוון שגם הקרקע הנוספת תהיה, למעשה, כלולה בתכנית.

להקצות לוועדות מקומיות לתכנון ובנייה ולגופים אחרים הפועלים בתחום ההתחדשות העירונית, משאבים וכוח אדם, לטובת קידום תכניות במסגרת מיזמים להתחדשות עירונית;

לפעול לגיבוש הסכמות דיירים בעלי דירות לביצוע מיזמים להתחדשות עירונית, ולשם כך, בין השאר לסייע להקמת מנהלות עירוניות, לבצע פעולות הסברה, לעמוד בקשר עם הדיירים ולהעניק ייעוץ לדיירים ביחס לאפשרויות מימושם של מיזמים להתחדשות עירונית;

במקום לפעול או לעודד – הגענו להסכמה עם נציגי הממשלה לגבי הנוסח ותיקנו ל"לסייע".

להעניק תמריצים, בין היתר באמצעות תקציבים, לקידום התחדשות עירונית באזורים

שבהם אין כדאיות כלכלית לעשות כן;

ב-(5א) יש שני נוסחים: (5א) הוא נוסח שמציעה הוועדה. הנוסח בסעיף 6 עוסק באותו נושא של הסכמים, וזה הנוסח שמציעה הממשלה.

אני מקריא את שני הנוסחים:

(5א) להמליץ לממשלה להתקשר עם רשות מקומית בהסכם בקשר עם מתחם פינוי ובינוי, שלפיו

תסייע הממשלה או מי מטעמה לרשות המקומית במשאבים הנדרשים לשם תכנון וביצוע מיזם

התחדשות עירונית במתחם האמור, ובכלל זה פיתוח הקרקע, פיתוח תשתיות על-עירוניות

ותשתיות הנדרשות לביצוע המיזם ובניית מוסדות ציבור, לשם האצת מימוש תהליכי התחדשות

עירונית, והסרת חסמים לעניין זה.

לסייע לרשויות המקומיות ולעודדן בקידום תהליכים של התחדשות עירונית בתחומן ובכלל זה, בתחום פיתוח תשתיות ולהמליץ על עריכת הסכמים להתחדשות עירונית עם רשויות מקומיות;

הממשלה ממליצה להוסיף לעניין ההסכמים את המילים "ובכלל זה בתחום פיתוח תשתיות ולהמליץ על עריכת הסכמים להתחדשות עירונית עם רשויות מקומיות".

לגבש ולפרסם דיירים לרשימת העוסקים בתחום ההתחדשות העירונית, לרבות יזמים, קבלני ביצוע, מנהלי מיזמים, מתכננים ושמאים, העומדים בתנאי סף שקבעה הרשות;

(7א) לגבש ולפרסם חומרי הסברה והדרכה, ובכלל זה נוסחים מומלצים למסמכי התקשרות בעסקאות להתחדשות עירונית ובהתקשרויות הנלוות להן;

למנות ולהעסיק יועצים חברתיים לליווי דיירים במהלך קידום מיזמים להתחדשות עירונית, בין השאר, לטובת התאמת המיזמים לצרכים של אוכלוסיית הדיירים;

לערוך הכשרות לעוסקים בתחום ההתחדשות העירונית, לטובת קידום התחום האמור;

פסקה 10 עוסקת בתכנית עבודה ויעדים. מכיוון שיש הסכמה כרגע בינינו לבין הממשלה שהסעיף הזה לא יהיה בסעיף הסמכויות כסמכות רשות, אלא זה סעיף חובה, אני מציע שנעסוק בו כשנגיע לסעיף הזה בהמשך, ולכן לא אקריא אותו כרגע.

(ב1) פעולות הרשות יהיו בהתאם לאמות מידה שוויוניות שעליהן יורה מנהל הרשות, אשר

יפורסמו באתר האינטרנט של משרד הבינוי והשיכון ובדרכים נוספות עליהן יורה מנהל

הרשות;

(ב2) מנהל הרשות יורה על נהלים שלפיהם יוגשו ויידונו בקשות להטבות מן הרשות. נוהל כאמור

יפורסם כאמור בסעיף קטן (ב1).

(ג) אין בתפקידיה ובסמכויותיה של הרשות לפי חוק זה כדי לפגוע בסמכויות הנתונות לאחר, לפי

כל דין.

תודה רבה. בבקשה, נא להתייחס לסעיפים 3, 4. נתחיל עם חברי הכנסת. חבר הכנסת חנין, בבקשה.

תודה לך, אדוני היושב-ראש, הסעיפים שאנחנו עוסקים בהם הם במובנים רבים סעיפי הליבה של המנגנון שאנחנו מקימים. אני רוצה להעיר כאן הערה עקרונית לגבי האופי של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התפקידים שלה והסמכויות שלה. השאלה הגדולה היא איזה מין רשות אנחנו רואים לנגד עינינו. המהלך הגדול הזה של התחדשות עירונית, אם הוא מתבצע נכון, הוא מהלך שבהחלט יכול לשנות את ההרכב, את המהות, את התמהיל של אזורים שלמים בערים שלנו. מה שלי חסר בתפקידים של הרשות ובסמכויות שלה זה סעיף שיגדיר שאחד התפקידים של הרשות זה לקדם פתרונות של דיור חברתי, כולל דיור ציבורי בהיקפים משמעותיים כחלק משמעותי מהמהלך של ההתחדשות העירונית; מבחינת הסמכויות – לתת לרשות להתחדשות עירונית סמכויות שתאפשרנה לקדם בפועל תכניות כאלה של דיור חברתי, ובפרט דיור ציבורי. תודה.

איזו סמכות אתה מציע לזה?

הנוסח שכרגע נמצא בסעיפי הסמכות הוא מאוד כללי. אני מוכן שאנחנו נגדיר אותו כסמכות גם כן בהיבטים האלה ברמה הכללית. כלומר סמכות לגבש ולקדם תכניות של דיור חברתי ובפרט דיור ציבורי במתחמים שמיועדים להתחדשות עירונית באופן שיאפשר לאנשים לקבל או לשכור דירות בשכר דירה מפוקח ונמוך באותם מתחמים. בהיעדר הסמכות הזאת אנחנו בעצם משאירים את הרשות כמין גוף רגולטיבי ברמת-על ולא כגוף שמייצר הליך תכנית חברתי אחר שהוא הדבר הכי מעניין בהתחדשות העירונית. כלומר אם אנחנו משאירים פה רק את הגוף כסוג של רגולטור שאמור לנהל תהליכים שמתרחשים מתחת לו במקומות אחרים אנחנו מפספסים את ההזדמנות להשתמש בגוף הזה כגוף שמייצר סוגים אחרים חדשים של פתרונות חברתיים. הוא מאפשר להרחיב דיור ציבורי ומנגנונים אחרים של דיור חברתי.

אנחנו ניתן את רשות הדיבור לחבר הכנסת ילין ואחריו לחבר הכנסת יונה. אני רק רוצה להגיד לך שתשקול את הדברים, חבר הכנסת חנין. קודם כול ההערות נרשמו. אנחנו נתייחס וננסה לגבש נוסח. צריך לזכור שיש לנו כאן שתי בעיות שונות שהרצון לקשור ביניהן עלול להקשות. יש לנו לצורך העניין שכונות חלשות של אנשים שלא נמנים עם דיירי הדיור הציבורי שרואים בהתחדשות העירונית כלי חשוב מאוד לשפר את רמת חייהם ולעבור מדירת שיכון לדירה חדשה. מן הצד השני יש לנו דיירי הדיור הציבורי. צריך לזכור שכל מטלה נוספת שאנחנו נעמיס על ההתחדשות העירונית, המשמעות היא לתת ליזמים תוספת זכויות מכיוון שהזכויות שמקבל היזם נקבעות לפי תקן 21. התקן הזה קובע מהו שיעור הרווחיות שהוא מצד אחד לא שיעור נמוך מדי כדי שייעשה ולא שיעור רווחיות גבוה מדי מכיוון שאנחנו לא רוצים לתת מתנות חינם. לכן ככל שנוסיף מטלות גדולות יותר אנחנו נפגע בדיירים המוחלשים.

- - -

אני אשמע את דבריך בקשב רב, והכול יירשם.

לסייע לאותן שכונות מוחלשות שלא בהכרח הן חלק מהדיור הציבורי. באותם מקומות שהם דיירי הדיור הציבורי עשינו כאן מהלך חשוב. המהלך החשוב שעשינו הוא מסמך ארבעת העקרונות שמופיעים כחלק מהחוק. אף על פי שהם עלו כחוזר מנכ"ל, עמדו חברי הוועדה בצדק – גם חברת הכנסת לוי שלא נמצאת כאן וחבר הכנסת יונה שנמצא כאן – על כך שזה יהיה חלק מהחוק. זה אומר שדיירי הדיור הציבורי נשארים במתחמים החדשים, ואז יש בחזון שלנו האינטגרציה החברתית שאנחנו רוצים לראות. בנוסף לכך כדי שהם יישארו לא מן הפה ולחוץ, קבענו ששכר הדירה שלהם יישאר ללא שינוי וגם תהיה השתתפות בנושא ועד הבית. יחד עם זאת המדינה צריכה למצוא פתרונות להגדיל את המלאי וכן פתרונות אחרים. גלעד, היועץ המשפטי, כמובן רשם את דבריך. יהיה להם ביטוי. אבל ככלל בואו ננסה לחשוב על פתרון כדי שלא יהיה מה שנקרא "תפסת מרובה לא תפסת". אז יהיה מצב שלא עזרנו לא לחלשים ולא לדיור הציבורי. תשקול את זה.

אדוני היושב-ראש, תודה על הדברים שלך. אכן, כמו שאדוני אומר, הוועדה עשתה שינוי מאוד גדול שאני מאוד מברך עליו בהגנה על האנשים שכבר היום גרים במתחמים של דיור ציבורי. אני מאוד מברך על השינוי שהוועדה עשתה. אני מנסה לראות את זה מזווית נוספת. חוץ מאלה שיש היום בדיור הציבורי אנחנו צריכים להבין שבמדינת ישראל יש עוד המון אנשים שצריכים דיור ציבורי, ויש עוד המון אנשים שצריכים רמה אחרת – לא ממש דיור ציבורי, אבל רמה אחרת של דיור חברתי שייתן להם הגנה משכר דירה מאוד גבוה. קראו לזה פעם "דיור בר-השגה". אנחנו צריכים לעודד את המנגנונים האלה מעבר לאותם דיירים שכבר היום נמצאים בדיור הציבורי, כי אליהם הוועדה התייחסה, כמו שאדוני אומר. הדבר הזה לא אומר באיזה היקפים, הוא לא אומר כמה צריך. הוא אומר שזה אחד התפקידים של אותה רשות להתחדשות עירונית לחשוב גם על היבטים של דיור חברתי ושל דיור ציבורי מעבר לאלה שכבר היום גרים בדיור ציבורי, שכמובן, עליהם צריך להגן.

תודה, אדוני. חבר הכנסת ילין ואחריו חבר הכנסת יונה.

יש לי שתי הערות: בסעיף ב(2) בעמוד 4 – להמליץ לרשות מקרקעי ישראל להקצות מיזמים להתחדשות – מדובר על קרקע נוספת. כל הזמן דיברנו על מושגים של קרקע נוספת שזה יהיה כדאי כלכלית. כל הזמן חשבתי, רגע, אבל כל הזמן דיברנו על תכנון פונקציונלי. כלומר אנחנו הולכים להרחיב את מספר הדיירים שם. אז איפה הגנים? איפה מעונות היום? איפה אזורי מסחר? כלומר גם הקרקע הנוספת לא תהיה רק לכדאיות כלכלית, אלא גם להשלמת התכנון. המשמעות של הדבר הזה היא שאולי נמצא את עצמנו בלי שצ"פ שם מכיוון שאין מספיק קרקע. ההגדרה אומרת: "קרקע נוספת" למצב כלכלי. אני אומר – לא רק לכדאיות כלכלית, אלא להשלמת הפרויקט עצמו.

צודק. הערה חשובה.

תחדד, בבקשה.

לא רק שלקבלן יהיה כדאי לעשות, אלא גם בשביל איכות החיים של אותם תושבים; שיהיו שם מספיק גנים, מספיק מעונות יום, שיהיה בית-ספר. אתה מביא לשם מאות תושבים. יש בממוצע שני ילדים למשפחה, ותראה מה אתה צריך בדיוק.

יכול להיות שצריך להשלים, אבל אני לא הבנתי משהו. עצם העובדה שאתה מאפשר ליזם קרקע חלופית במקום אחר - -

זה לא במקום אחר. מדובר על קרקע משלימה לפרויקט. לפעמים כדי לעמוד בקומבינציה שתבטיח רווחיות ליזם המדינה או העירייה צריכות להשלים קרקע – לתת קרקע נוספת. כי בתחום הפרויקט אי אפשר להגיע לרווחיות. חבר הכנסת ילין אומר בצדק שלא רק להגיע לרווחיות ליזם זאת מטרה, אלא גם לדאוג לדברים תכנוניים משלימים לפרויקט. למשל, גני ילדים, בית כנסת, בית ספר, פארק. גם אלה מטרות ראויות; כי אחרת נמצא את עצמנו במצב שעמדנו במכפלת הרווח, אבל הקמנו פרויקט שלא ראוי למגורים.

אני מעלה גם את התהייה של אלי אולי, איך המנגנון הזה אמור להיות. חלק מהעניין לאפשר קרקע אחרת היא כדי לא - - - רווי, ואז בכלל לא יהיו המקומות הללו.

נגיד שיש לך אזור של 100 דונם, ואתה מתכנן בו, ואתה מבין שחסרים לך עוד 15-10 דונם כדי להקים עוד גנים, בתי כנסת ועוד מבני ציבור דומים ושצ"פים. אנחנו אמרנו שייתכן שקרקע נוספת יכולה להינתן במקום אחר לקבלן באזור תעשייה מסוים. אבל זה סיפור אחר. אני מדבר עכשיו על הקו הכחול של פינוי בינוי באותו מתחם. לתת שם לא רק כלכליות, אלא גם איכות חיים לתושבים.

חבר הכנסת ילין, הערה נכונה. אני אבקש ממעיין ממשרד האוצר ומדרור ממנהל מקרקעי ישראל את התייחסותם.

כשעושים תכנית לפינוי בינוי ההפרשה לצרכי ציבור זה מה שנקרא בשפה מתקדמת של אנשי התכנון – טביעת הרגל הציבורית של כל יחידת דיור – זה משהו שנלקח בחשבון כחלק מהתכנית. ברור שהקרקע המשלימה שנדרשת הרבה פעמים לצורך הכדאיות, אם היא חלק מתכנית ברור שבחלק ממנה ניתן יהיה להשתמש לצרכי ציבור. זה לא סותר.

אני אמרתי - - - באותו מתחם.

חיים אומר - - -

שזה לא יהיה באותו מתחם. כי בסוף אנחנו יודעים מה זה רק כלכלי. שכחו בסוף לבנות את הגן, ולבית הספר צריך לנסוע עכשיו שלושת רבעי השעה בפקקים.

הוא מתייחס פה למילה נוספת שכתובה בסעיף: "קרקע נוספת" – לשם הגדלת הכדאיות הכלכלית של המיזמים כאמור". חבר הכנסת ילין אומר, לא רק לצורך הגדלת הכדאיות הכלכלית, אלא גם להורדת הצפיפות – שזאת גם מטרה – לצורכי ציבור וכולי.

בהחלט. טיעונים ענייניים.

דרור מרשות מקרקעי ישראל, בבקשה.

ראשית, הנוסח הוא לא בדיוק כמו שגברתי הקריאה, אלא כפי שהיועץ המשפטי חידד בפנינו: "לשם הבאת הפרויקט לכדאיות כלכלית", ולא "לשם הגדלת הכדאיות הכלכלית". זה לא משחקי מילים. תנאי בסיסי למתן קרקע משלימה הוא הצורך להביא לכדאיות כלכלית. ויתור על התנאי הזה לשם מטרות תכנוניות ואחרות יחטיא את המטרה בכך שמי שרוצה לסייע דווקא לשכבות החלשות ימצא את עצמו נותן קרקע משלימה להגיע לסטנדרט מגורים ידוע ומוכר דווקא בשכונות המבוססות יותר. שם יש יותר שפ"צים ויותר שטחים ציבוריים. וכך המדינה תמצא את עצמה נותנת יותר קרקע למי שפחות זקוק לה.

למה?

כי אם מוותרים על התנאי של הכדאיות הכלכלית - -

לא.

- - ואומרים שגם כשהקרקע נושאת את הפרויקט - - -

ידידי המלומד אני לא ביקשתי לוותר. אין פה עניין של ויתור.

הוא אומר, בנוסף.

אני מתחבר למה שמעיין אומרת. היא אומרת שמתוך זה שצריך לתכנן וצריך קרקע נוספת גם שיהיה כלכלי, אבל גם שלא יהיה מצב כמו שאני מכיר מתוך ניסיון בוועדות המחוזיות שהייתי שותף בהן, איך על כלום רוצים לבנות בניין שאני ואתה זה חלון מול חלון, אבל משני בניינים שונים. אני לא רוצה להגיע למצב הזה בכלל. כי אנחנו יודעים מה המשמעות של בצע כסף, ואנחנו יודעים בדיוק מה יכול לקרות. לכן אני אומר, לא רק, אלא גם להסתכל על אנשים. לא הכול כסף. צריך לשלב בין שני הדברים ולא לפגוע בפרויקט. אם הפרויקט לא יקום כולנו הפסדנו. אם אנחנו מבינים את זה אז אני מתחבר - - -

גם למה דווקא לאוכלוסיות המוחלשות? הרי משתמע מדבריך שכביכול השאיפה היא לא להביא את האוכלוסיות המוחלשות לסטנדרט מגורים איכותי כמו בשכונות המוחלשות פחות. בדיוק להפך. אדוני היושב-ראש, הייתי יחד עם ארגון "במקום" שהנציגות שלו יושבות כאן לפני כשבועיים בשני מקומות: קטמון ח'-ט' בירושלים וברחוב הנורית בקריית יובל. שניהם מועמדים לפרויקטים גדולים מאוד של פינוי-בינוי. הם מאוד מורכבים, כל אחד מהם. בגלל הצפיפות ההתחלתית מדובר על מכפיל צפיפות שמגיע ל-4 ויותר. לפחות באחד משני הפרויקטים האלה ניתנת קרקע משלימה מאוד קטנה שתביא לפרויקט עם צפיפות יוצאת דופן שאת המאמצים שבדיוק אותם שני פרויקטים עשו בעשרות השנים האחרונות כדי להתגבר על התדמית השלישית ועל המוחלשות החברתית כלכלית שכבר הייתה שם, ביצוע הפרויקט שם יזרוק אותם עשרות שנים אחורה מבחינה חברתית ותכנונית כלכלית. שם זה מקום קלסי שקרקע משלימה היא חשובה לא רק בשביל להביא לסף הזה אם נמצא יזם שיבנה או לא, אלא כדי לאפשר איכות חיים בשכונה. אלה שתי שכונות שלא עונות על הקריטריון שאמרת, אלא להפך. אז למה שהחוק לא יבטא את זה?

אבל אם החוק ייצמד לרמת החיים הקיימת בשכונה יש לזה גם - - -

לא, לא.

זאת לא המטרה. לרמת החיים הרצויה, לא הקיימת.

ידידי, זה לא - - - אתה יכול לתת קרקע או עוד קומות. אם תיתן עוד קומות תצטרך עוד בתי ספר כי לא יעזור לך כלום. לכן אתה צריך לשלב בין שני הדברים.

שילוב מקובל עלי.

רק להבהרה: האם מכאן נובע שהקרקע - - - צריכה להיות גדולה יותר כדי לאפשר יותר ריווח בשכונה?

אני לא מדבר על זה. אני אומר שכל הצרכים יהיו שם.

חברים, את הדיון בנושא הזה סיימנו. הערתו של חבר הכנסת ילין הייתה ברורה. יש לך עוד הערה, אדוני?

יש פה כמה הערות, אבל אני לא בטוח שההערות האלה הן להגדרות, אז אני שומר לעצמי. בסעיף 3, 4, חלק מהן נוגע, אבל לא במהות, אלא אני אכנס אליהן מאוחר יותר.

חבר הכנסת יונה, בבקשה.

בהמשך לדברים שחברי דב חנין אמר, אני מבין את המענה שלך, אלי, אבל החשש הוא שהפרויקטים הללו יתמקדו באזורים יותר מרווחים במדרג סוציו-אקונומי גבוה יותר. לכן מה שרצינו לעשות לאורך כל הדיון – ולכן ההערה שאני מעיר וההסתייגויות שאני מבקש לצרף לחלק ניכר מהסעיפים הללו – שבסעיף 4(א)(3) שבו מצוין "איתור אזורים עירוניים בנויים", נוסיף: "ובכלל זה אזורי מצוקה עירוניים". אנחנו רוצים להבטיח שההתפרסות של הפרויקטים הללו של התחדשות עירונית אכן יקבלו ביטוי באזורים הללו.

סעיף 4(א)(8) – אחרי המילה "מנחים" יבוא: "לבחירת המתחמים הנדרשים להתחדשות עירונית".

איפה זה?

אנחנו מעירים עכשיו לסעיפים של פרק ב', ואנחנו מתבקשים לציין את כל ההסתייגויות שלנו באשר לפרק ב'.

הכול בסדר.

אחרי המילים: "מיזמים להתחדשות עירונית" יבוא: "ולייעוד של דיור בהישג יד במיזמים בהתחדשות עירונית". כי זה בעצם גם משקף את ההשגות, את הדאגות ואת החששות שהעלה חברנו דב חנין. כך שאנחנו רוצים שיהיו קריטריונים של התחדשות עירונית – שיהיו מדדים סוציו-אקונומיים ועוד דברים מהסוג הזה כדי להבטיח שבסופו של דבר יהיה דיור בר-השגה במתחמים האלה. זאת לשון ההסתייגות.

בסעיף 4(א)(10) – אתה זוכר, אדוני היושב-ראש, שגם כשהיינו בחיפה אחת הבעיות שנתקלנו בהן זה לגבי סוג המידע שמגיע לתושבים. יש חשש שהם לא יהיו שותפים מלאים או מודעים בתהליך ההתחדשות העירונית. לכן אנחנו רוצים להבטיח עד כמה שניתן שהם מבצעים החלטות מודעות ומושכלות. לכן אני מציע בהסתייגות הזאת שאחרי המילה "מידע" יבוא: "בכל שפה שאינה שפת אמם של יותר מ-10% מתושבי המתחם". יש לנו עולים חדשים מכל מיני ארצות שאינם מכירים לחלוטין את המטריה. גם אחרי המילה "ושוטף" יבוא: "באתר אינטרנט ייעודי ובהודעה בכתב לתיבות הדואר של כל תושבי המתחם". אנחנו רוצים ליצור מצב כזה, אדוני היושב-ראש, ואתה כבר יודע שאנחנו ענייניים לחלוטין - -

כן.

- - שבעצם צינורות המידע לתושבים, אם לא יהיו מקסימליים, לפחות שיהיו אופטימליים; שהם באמת יהיו שותפים מלאים בתהליך של ההתחדשות העירונית. לכן העברת המידע היא מאוד חשובה.

גלעד, מה שאומר כאן חבר הכנסת יונה בנושא אתר אינטרנט ודיוור אלה דברים שנראים לי הגיוניים. השאלה אם כותבים דבר כזה בחוק. אתה לא חייב להחליט עכשיו.

נחליט מה רמת הפירוט שאתם רוצים לחייב. הסעיף מדבר על הפצת מידע באופן זמין ושוטף. מן הסתם אני מניח שגם אתר האינטרנט נכלל כאן.

הרבה פעמים - - - לאוכלוסייה הזאת - -

בגלל זה לא תמיד נכון להתייחס ספציפית.

דיברנו על מלווה. זה חלק מהעבודה של המלווה בסופו של דבר בעבודה קהילתית. אני לא מאמין בשיטות של מייל, אלא רק של עובד סוציאלי קהילתי שיידע להתחבר לפרויקט הזה. דיברנו על זה שצריך לשים אותו שם במקום. באוכלוסיות האלה אם אין מגע אין גם ביטחון.

אני מציע כדי להקל על חבר הכנסת יונה, ואני יודע שגם עוזרו הנאמן עושה עבודה טובה מאוד, אולי תגישו את ההסתייגויות בצורה מסודרת.

בסדר.

אני רק אומר שהסעיף מדבר על הצגת מידע באופן זמין ושוטף.

אנחנו מקדמים בברכה את ההצעה הזאת.

הסעיף קובע שהמידע צריך להיות מופץ באופן זמין ושוטף דרך אתר אינטרנט או דרך מקום אחר.

אני בכוונה מציין שכל דבר שחבר הכנסת יונה אומר זה נכון, אבל בסוף כשמגיעים לסעיף של המלווה – כמו שאני רואה את זה באזורים כאלה, למלווה יש תפקיד עיקרי, אז אני חושב ששם צריך להוסיף את הדיווח שלך.

נכון. כשנגיע לפרק הזה.

יש כפילות גם בדיון עצמו.

גברת עירית בשן נמצאת פה?

כן.

בהמשך כשנדבר על היועץ ועל תפקידיו, כי עד כה לא הייתה נציגות של משרד הרווחה בדיונים הללו, וזה מאוד חשוב לעבות את התהליכים האלה.

כן, חשוב לשמוע את זה.

תודה, חבר הכנסת יונה. חברת הכנסת זנדברג, בבקשה.

אני הגשתי הסתייגויות בכתב בשם כל סיעת מרצ. אני מבקשת שבחים גם לעוזרת הפרלמנטרית שלי טלי.

מאתנו בהערכה.

בדיוק.

אני רוצה להדגיש כמה נקודות חשובות בעל-פה, ואולי חלקן ייכנסו לכאן גם בהסכמת חברי הכנסת. קודם כול אני מסכימה עם חבר הכנסת דב חנין שבסעיף 4 – תפקידי הרשות – אנחנו מקבעים דרך התפקידים משהו מאוד חשוב. גם אמרתי בדיונים הקודמים הכלליים שיש לזה הזדמנות להיות פריצת דרך היסטורית בהתייחסות שלנו באופן כללי לא רק להתחדשות עירונית אלא גם לעירוניות ומהי עירוניות. לכן אני מבקשת בסעיף 4(א) לפני סעיף (1) להוסיף סעיף שתפקידי הרשות הם לדאוג או לקדם את פיתוח האיכויות העירוניות המקומיות. אפילו הייתי מוסיפה התייחסות ואולי מחייבת או מזכירה, לפחות, את מסמך "העיר העובדת" של המשרד להגנת הסביבה. מי שלא יודע ולא מכיר, המשרד להגנת הסביבה עשה בשנה האחרונה דבר מדהים: הוא כתב מסמך שהשם הפופולרי שלו הוא "העיר העובדת". אני לא יודעת מה השם שבו המסמך הזה התפרסם. המסמך מפרט את כל מה שצריך לעשות כדי לדאוג שמרכזי הערים שלנו יחוננו באיכויות העירוניות שהיינו רוצים לראות, לרבות תחבורה ציבורית, עידוד הליכה ברגל, מגורים מגוונים – באמת, מסמך מדהים. זה ביד אחת. ביד השנייה אנחנו כאן דנים בהקמת רשות להתחדשות עירונית שאמרנו בדיונים המקדימים – ואני הדגשתי את זה מאוד – אנחנו לא רוצים שהיא תהיה רק הרשות לעסקאות קומבינציה מסוג פינוי-בינוי. אנחנו רוצים שזאת תהיה רשות להתחדשות עירונית במובן האמתי שלה. לכן לדעתי, לפחות סעיף שמתייחס לזה בתפקיד שלו ומדבר על פיתוח האיכויות העירוניות, ואפילו מתייחס למסמך הזה הוא נדרש כאן קודם כול כאמירה כללית. אני מבקשת לשקול את זה.

צריך לשקול את זה בחיוב, שתהיה התייחסות ברמת התכנון כי אף אחד מאתנו לא רוצים לראות - -

גוש בטון.

- - אוקיי, עשינו התחדשות עירונית ואז יצרנו איזה משהו. אני לא אדריכל, ואני מניח שגם חברת הכנסת זנדברג לא, אבל בכל זאת שתהיה התייחסות. יש לזה מקום.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כדי לחזק את הרעיון הזה – בסעיף (4) יש "גיבוש המלצות לתיקוני חקיקה וקביעת מנגנונים מסייעים". "מנגנונים מסייעים" מאוד חשובים כדי להבטיח את הרעיון הזה של עירוניות, וזה למשל, לחייב או לעודד הצגת תזכיר; למשל תזכיר עירוניות מהסוג הזה של התאמה למסמך "העיר העובדת" ואולי אפילו חשוב מזה – תזכיר תחבורה מקיימת – כדי שנראה שאותן שכונות מאפשרות נגישות בעיקר בתחבורה הציבורית ומאפשרות תכנון שמאפשר הליכה ברגל בתחומי המתחם ולא שבונים פרוור בתוך העיר בחסות ההתחדשות העירונית, שזה יהיה אבסורד. לכן אני מציעה גם תזכיר עירוניות מקיימת וגם תזכיר תחבורה כמסמכים שיהיו, בין היתר, מנגנונים מסייעים כמו שסעיף (4) מבקש.

אני רואה שסעיף 6(א) עדיין בירוק - -

הוא אמנם בירוק, אבל הממשלה הסכימה.

אוקיי. מצוין שרעיון של תחזוקה ארוכת טווח נכנס לפה בהסכמת הממשלה, ותודה לוועדה שעמדה על זה. נשארה כאן בעיה קטנה בנושא של שטחים פרטיים פתוחים; אותם שפ"פים ידועים לשמצה, אפשר לומר. אחד הבעיות בפרויקטים הקיימים זה שהשפ"פים הם No men's land; הם לא השטח הפרטי של הדירה שאותו דייר ואותה משפחה מטפחת, והם גם לא השטח הציבורי שבאחריות העירייה. ככה נוצר שטח מאוד מוזנח, במיוחד בבלוקים או בשיכונים של אוכלוסיות מוחלשות יותר שהוא עזובה מוחלטת. לא ברור מי דואג לו. לכן הניסוח של הסעיף הזה נשאר קצת עמום. למה הכוונה במילים: "פיתוח פתרונות תחזוקה ארוכת טווח של מבנים ושטחים פרטיים פתוחים"? זה כבר קיים היום, וחסרה פה התייחסות לזה.

הפתרון הוא מורכב, ויש הרבה אפשרויות לפתרון.

אנחנו צריכים לתת לגיטימציה מכיוון שעלו פה כמה רעיונות של רכוש משותף או באמצעות הקמת קרן שתתקבל מהיזם. אנחנו רוצים להגיד שהשימוש בתמורות לטובת תחזוקה כי כפי שציינתי סייענו לדיירי הדיור הציבורי, אבל יש שם עוד אוכלוסיות שלא יוכלו לעמוד בתשלומים של שלוש מאות או ארבע מאות שקלים מדי חודש. אנחנו צריכים לתת לגיטימציה שהדבר הזה אפשרי. הדרך הטכנית להגיד – האם זה יהיה קרן או באמצעות רכוש משותף? לא בטוח. אבל אם יש לך הצעה נשמע, כמובן.

הקרן הזאת שדיברת עליה, האם אפשר להגיד שהחובות שלה היו בין היתר גם זה?

כבר אומרים.

כתוב בנוסח שאחד התפקידים של הקרן להתחדשות עירונית יהיה לעסוק בפתרונות של תחזוקה ארוכת טווח.

לא של הבניין.

עזוב, בסוף לא יישאר לא לפה ולא לפה. אנחנו רוצים את הבניין.

זה ברור, זאת תהייה נכונה. אני פשוט חושבת שצריך לחזק בסעיף הזה את האחריות הציבורית על השפ"פים. כי בסוף הצירוף "שטח פרטי פתוח" הוא מטעה. זה שטח ציבורי לכל דבר, ולהטיל את זה על הדיירים זה ערובה לכך שזה לא יקרה, במיוחד כשיש לנו ניסיון. זה לא דברים בעלמא. שפ"פים זה המקומות הכי מוזנחים.

את רוצה שהשפ"פ יהיה בסופו של דבר שצ"פ.

הוא לא שצ"פ - -

אנחנו רוצים להתקדם.

הנקודה ברורה.

חברת הכנסת זנדברג היטיבה להתייחס.

בסעיף 7 – סיוע להתארגנות דיירים. אני מצטרפת כאן לחברים שדיברו על הצורך בעבודה סוציאלית קהילתית, לא פרטנית, כחלק אינטגרלי מהסיוע להתארגנות הדיירים. נמצאת כאן נציגת משרד הרווחה, ואני מודה שאני לא ידעתי – נחשפתי לעבודה מדהימה שעשה משרד הרווחה לגמרי מיוזמתו; אפשר לומר בהתנדבות. לא בהתנדבות, אבל לא כהסמכה נוספת שהוטלה עליהם. עובדים סוציאליים קהילתיים בשכונות שכבר התחילה לקרות בהן התחדשות עירונית מצאו את עצמם כבר עובדים כמארגנים קהילתיים בתחום ההתמודדות עם התחדשות עירונית, פינוי-בינוי. יש להם כבר מסקנות והתחלה של עדויות מזה. אז קודם כול אני מציעה שהוועדה תשמע את זה. זה סופר חשוב וקריטי. שנית, הלקח שעולה מזה הוא שחובה שתהיה עבודה מלווה של עבודה סוציאלית קהילתית בשכונות שעוברות את התהליך הזה.

סעיף (8) – אני רק מצטרפת להערה שאחד הייעודים יהיה ייעוד של דיור בהישג יד; שתהיה אמירה שמעבר להתייחסות הנכונה מאוד שאדוני דאג לו בדיור הציבורי, שתהיה גם אמירה למה מיועדות הדירות החדשות; שהן לא אמורות רק להיכנס לפול הכללי של עליית מחירי הנדל"ן שלא ממש עוצרים, אלא שחלקן גם יוקדש לדיור חברתי, דיור ציבורי ודיור בהישג ים.

סעיף (10) – הפצת המידע. אני הייתי מאוד שמחה אם המילים "שקיפות" ו"שיתוף הציבור". ייכנס לכאן באופן אינטגרלי.

אנחנו כותבים חוק ב-2016. הנושאים של שיתוף הציבור ושקיפות - -

למיטב ידיעתי, את היית חברת מועצת עיר - -

נכון.

והיית נציגת ציבור.

נכון. חד-משמעית.

אם לא את היית בוועדת תכנון היו חברים אחרים בוועדת תכנון. חברי מועצת העיר הם נציגי ציבור, הם לא נציגים אחרים.

אין ספק. אתה צודק מאוד. נושא שיתוף הציור מוכר היום בהליכי התכנון, במיוחד בחוק הישראלי - -

אז כל חברי ועדת תכנון ובנייה הם חברי מועצת עיר? כולם נציגי ציבור.

נכון. אבל גם הממשלה היא נציגת ציבור, אבל בממשלה יש משרד האוצר ויש משרד הגנת הסביבה ויש הכנסת. זה לא אותו דבר. יש כל מיני אינטרסים.

ב-2016 קשה להגזים בחשיבות של שיתוף הציבור ובכניסה שלו כחלק אינטגרלי מהליכי התכנון בכל העולם. המעמד של הציבור, הגם שיש לו נבחרי ציבור, הוא כמתנגד בלבד בהליכי תכנון. ואז אנחנו רואים את הדרך הקצרה הארוכה. מנסים לעשות קיצור דרך, למנוע מלשמוע את הציבור הקונקרטי שעליו מדובר, ואז מגיעים לבתי משפט ולהתנגדויות. במקום זה יש הבנה גוברת בעולם שכאשר הציבור משולב באופן אינטגרלי דרך מנגנון שיתוף ציבור ייעודי וסטטוטורי אז הדרך נראית ארוכה, אבל בסוף היא מתקצרת כי היא חוסכת המון התנגדויות בעתיד.

היום בתוך המאה ה-21 לכתוב חוק שעוסק לתכנון או חוק שקשור לקהילות בלי להשתמש במילים "שיתוף ציבורי|" ובלי להכניס מנגנון שיתוף ציבור אנחנו נמצא את עצמו בהתנגדויות ובבתי משפט, והפרויקטים האלה לא ייצאו לפועל.

הצעתי להוסיף פה סעיף 13. האמת היא שעל תזכיר עירוניות, תזכיר חברתי ותזכיר חברתי דיברתי בסעיף 4.

קרקע משלימה – סעיף 2(ב) –אני מצטרפת ואף מחזקת את דבריו של חיים ילין בנושא הזה. אותו דבר בסעיף 4. כבר דיברנו בנושא עבודה סוציאלית קהילתית. הניסוח בסעיף 4 "לפעול לגיבוש הסכמות הדיירים", מעלה אצלי תחושה לא נוכח כאילו החוק עובד בשירות היזם. התפקיד של היזם לגבש את הסכמים ירדים; התפקיד שלנו המדינה לתת לצורכי הדיירים. זה מקום שבו דרך ניסוח קצת לא מודע – המטרה שלנו לדאוג לצרכי התושבים והעיר ולא לגבש דווקא הסכמות. אם החוזה שמונח לפני הדיירים הוא לא טוב? האם מטרת החוק היא לפעול לגיבוש הסכמות?

"לפעול לגיבוש הסכמות הדיירים" ב-"ליצירת מענה לצורכי הדיירים" או לחילופין "הדיור" – יהיה יותר נכון.

אני מצטרפת להערה של חברי יוסי יונה בסעיף 7(א) שבה התפרסמו חומרי ההסברה וההדרכה. במקום שלמעלה מ-10% שאינם דוברי עברית חומרי ההסברה צריכים להתאים את עצמם לשפה שהם דוברים.

סעיף 8 – אני חוזרת על ההערה של עובדת סוציאלית קהילתית ולא רק יועצים חברתיים, על אחת כמה וכמה שלא יהיו אך ורק על חשבון היזם. יש פה ניגוד אינטרסים כדי שאותו יועץ חברתי לא יהיה בסופו של דבר יועץ שמטרתו להאיץ את הסכמת הדיירים, אלא לעבוד עם הקהילה ולענות על הצרכים שלה.

אני רוצה לציין שגם אורלי לוי שלחה לנו את ההערה הזאת.

היא שלחה לכאן.

עוד הערה אחת. אם כבר ציינו את הימצאותה של נציגת משרד הרווחה האם זה לא נותן שאנחנו נשמע אותה.

אנחנו נתנו לה שבוע שעבר.

היא אמרה שהיא תתייחס בסעיפים במקום בהתייחסות הכללית.

אם יש התייחסות לסעיף עצמו אנחנו נשמע כבר.

ענת גנון ממשרד הבינוי, בבקשה.

אני רוצה להעיר הערה כללית לפני שאני מעירה הערות פרטניות, במיוחד לאור דבריה של חברת הכנסת זנדברג. נאמר שמדובר פה בחוק שעוסק במידה רבה בתכנון. לדעתי, עדיין צריך לעשות את ההבחנה בין חוק התכנון והבנייה שלא מונח פה כרגע על השולחן לבין חוק הרשות להתחדשות עירונית. אין ספק שהיום כשאנחנו מתכננים צריך לתכנן לפי כל אמות המידה המתקדמות ביותר, אבל מקומם של מסמכים כמו תזכיר חברתי, תזכיר תחבורתי, עיר עובדת, שיתוף ציבור – לא בחוק הזה, אלא בחוק התכנון והבנייה.

רק לגבי העיר העובדת – למה את חושבת? זה בדיוק מה שהעיר העובדת עושה.

כי היום המשרד להגנת הסביבה הוציא מסמך שנקרא "העיר העובדת", ובעוד חצי שנה הוא יוציא מסמך "העיר הלומדת". אז אנחנו לא נוכל לקדם את "העיר הלומדת" בגלל שהיא לא מופיעה בחוק. יש פה סעיף שמדבר על אמות מידה ועקרונות מנחים לתכנון, והוא סעיף כללי. אי אפשר לקבוע כרגע איזה מסמך – מכיוון שאתמול הוא יצא – ומחר ייצא מסמך אחר.

עינת, אני חושבת שאת קצת ממעיטה בחשיבות עקרונות התכנון הבר-קיימא שמאפיין - - - בעשרות השנים האחרונות - -

אני כמתכננת, האחרונה שממעיטה.

- - אז המשרד להגנת הסביבה לקח על עצמו את העבודה וכתב עבודה שבאמת משקפת הלך רוח שקורה בעולם עשרות שנים. להגיד - - - ומחר נפרסם משהו אחר - - -

חברים - -

- - זלזול במקצוע שלך עצמך.

חברת הכנסת זנדברג, כל אחד יכול להגיד מה שהוא מוצא לנכון.

רק הערות פרטניות ובתמצות.

בסעיף (ב)(1): "להכריז על שטח כעל מתחם" עם כל הסיפא שלו. זה צריך להיות בהתחלה: "להמליץ להכריז" כיוון שעכשיו הרשות עצמה לא תכריז.

סעיף (7א) בעמוד 5 בעניין הנוסחים המומלצים למסמכי התקשרות – אנחנו מבקשים להוסיף: "נוסחים מומלצים" או "עקרונות לנוסחים מומלצים".

בסעיף (ב1): "פעולות הרשות יהיו בהתאם לאמות מידה" – בלי המילה "שוויוניות" – "שעליהן יורה מנהל הרשות". אני אסביר מדוע. בסיפא אנחנו מבקשים להוסיף: "ובהתאם להוראות כל דין". דווקא המילה שוויוניות פה עלולה להקשות עלינו כי אם נרצה למשל לסייע לפריפריה, ברגע שהופכים את אמות המידה לשוויוניות אז לא נוכל לתת כלים ייעודיים לאזור מסוים לקשיים מסוימים. אבל אמות המידה חשוב שיהיו ויפורסמו, וכאמור, בהתאם להוראות כל דין.

תודה. גברתי ממשרד הרווחה, בבקשה, התייחסות לסעיפים ככל שיש לך. אני מבקש לא לחזור על דברים שנאמרו. אם אלה דברים חדשים, נא הוסיפי. אני ארצה שתתייחסי לסעיפים עצמם אם יש לך הערות אליהם. נשמח לשמוע המלצות לסעיפים עצמם.

סעיף 4(א)(5) לנושא ניהול הקרן – חסרה, לדעתי, הגדרה מחייבת של קביעת קריטריונים לסיוע כדי שיהיה ברור שהסיוע הולך למי שאכן זקוק לו.

זה סעיף (ב1) שעכשיו דיברנו עליו.

ניהול הקרן - - -?

פעולות הרשות יהיו בהתאם לאמות מידה".

לא, לא.

על איזה סעיף את מעירה?

4(א)(5) בעמוד 3. יש רק ארבע מילים: "ניהול הקרן להתחדשות עירונית". לדעתי, צריך להתייחס גם לנושא של קריטריונים ולאחריות של הקריטריונים לקבוע - - - בחלקה. בהקשר הספציפי הזה של התחדשות עירונית העניין של קריטריונים לסיוע לאוכלוסיות מוחלשות, אולי נכון היה לומר שזה יהיה בהתייעצות עם משרד הרווחה כדי להבטיח את זה.

בנושא קידום פתרונות תחזוקה בסעיף 4(א)(6)(א) – מדובר על קידום פתרונות תחזוקה. היה פה דיון קודם. צריך להתנות או למצוא את ההקשר איך אפשר להתנות אישור של תכניות בקביעת מנגנונים לתחזוקה. לא לקבוע את המנגנון הספציפי, אבל לייצר איזשהו חיוב למנגנון מהסוג הזה כדי שזה לא ייעלם.

ברור.

בנושא תפקידם של עובדים סוציאליים קהילתיים וסיוע בהתארגנות דיירים – מתייחס גם לסעיף 4(א)(7) וגם לאחרים. יש מחלקות לשירותים חברתיים בכל רשות מקומית. נכון להיום אין תקני כוח אדם ייעודיים לתפקיד הזה. זה אחד הדברים שצריך לדאוג שיהיה. המצב היום הוא שזה וולונטרי, מי כן ומי לא, ואיפה זה נעשה גם בהיעדר משאבים וגם בהיעדר סמכויות.

ברמה הארצית אני עובדת בשיתוף פעולה מצוין עם משרד השיכון, אבל ברמת השטח של הרשויות המקומיות אנחנו מוצאים היעדר לגיטימציה.

גברתי, אנא ממך, נהיה תמציתיים. צריך לזכור שזה זרוע של משרד הבינוי. זה לא הופך להיות זרוע של משרד הרווחה.

אוקיי, אבל אפשר לקבוע - -

אמרת. נושא הבא.

נושא של הפצת המידע מאוד חשוב שיהיה בשפה מובנת ונגישה לתושבים.

אבל אני רק רוצה לשאול להערה שלך – בעניין הסמכויות, העובדה שגם בהצעת החוק הזאת יש עניין של היועץ החברתי. אז איך אתה רואה אותו? אם נניח חלק מהזכויות שלו הם עניינים של רווחה מה אתה אומר, למעשה?

בעיני, האחריות של שר הבינוי היא לפתור את הדיור הציבורי דרך משרד הרווחה. אם אתה שואל אותי על כתפי מי רובצת האחריות למצוא את הפתרון לדיור הציבורי, למצוא דירות קטנות, למצוא דיור בר-השגה - -

אני מקבל.

- - כל דבר זה חברתי, אבל בעיני, זה אחריות של שר הבינוי והשיכון.

מדובר כאן ספציפית על העובד הסוציאלי הקהילתי. על מי האחריות?

אני ביקשתי מגלעד לראות אולי יש מישהו דרך המנהלת העירונית.

לכן אני לא חושב שזה עניין של הסמכות, אלא בסופו של יום אם אנחנו מסכימים – ונראה לי שגם אתה, אדוני היושב-ראש, נוטה לקבל את הצורך בתפקיד כזה, אז נעזוב עכשיו את השאלה באיזה משרד הסמכות, אבל איך נקבל את זה שאיש או אישה עם הכישורים הללו אכן יהיו חלק אינטגרלי מהפרויקט. זה מה שעולה כאן; לאו דווקא שמשרד הרווחה - - -

אדוני היושב-ראש, יש כאן ברוך במשרד הרווחה. משרד הרווחה עצמו מעיד שרק בשנת 2015 אלפיים שבע מאות ששים ושלושה בתי אב קיבלו סיוע מעובדים סוציאליים קהילתיים שעבדו בקהילות בשל תופעות של ניצול או החתמה על מסמכים פוגעניים במצב שהם אינם יודעים להגן על הנכס היחיד שלהם. כלומר זה כתוצאה מזה באופן אינטגרלי.

לכן יש לנו בימים אלה החוק של המארגנים כדי להגן עליהם.

מאה אחוז, אבל כאן מדובר על אוכלוסיות. זאת עבודה סוציאלית קהילתית פר-אקסלנס.

גברתי, יש לך עוד הערות?

אחד הדברים שצריך להביא בחשבון זה לנושא קביעת הנחיות לחובת ייצוג של דיירים על-ידי עורך-דין שזה אחד שאנחנו רואים שחסרים מאוד בשטח. אין היום חובה כזאת.

אלי, בבקשה, הכי ענייני שבעולם, לא סתם כדי לשים פה מחסומים. גם לאור הדברים שתמר אמרה לפני כן ודברים שעלו כאן, כדי לא להכשיל את הפרויקט הזה מתוך רצון שהוא יזרום באופן הכי יעיל ואפקטיבי וישרת את התושבים עצמם – כאן זה לא לבוא ולהוסיף מכשול ומשוכה על הפרויקט כמו איזשהו אמצעי מונע כדי שלא ייתקל בקשיים שאחר כך זה יהיה בכייה לדורות. לכן ההצעה הזאת לראות את זה כחלק אינטגרלי מהפרויקט זה אינטרס שלנו. לכן הייתי רוצה את הפתיחות שלך, אדוני היושב-ראש, כדי שנעשה את המקסימום שזה יהיה חלק אינטגרלי מהחקיקה הזאת.

תודה, חבר הכנסת יונה. חבר הכנסת ילין, בבקשה.

הערה קטנה. בסוף אם ראש העיר לא רוצה את הפרויקט הזה לא משנה מה אנחנו נעשה. אם הוא רוצה את הפרויקט הוא יעמיד את כל מחלקת העובדים הסוציאליים הקהילתיים כדי שהפרויקט הזה יצליח.

חיים, אתה תמים.

אני לא תמים.

תבוא לתל-אביב, תבוא לירושלים, תראה את העובדים הסוציאליים הקהילתיים עומדים, וראש העיר – זה בין לא מעניין אותו לבין הוא דוחף את זה למרות התושבים כי זה יביא לו תושבים אחרים יותר עשירים במקומם.

אבל אני אמרתי את זה.

חיים היה ראש רשות. הוא יודע.

אבל זאת לא רשות מסובכת.

אבל אמרתי את זה. ראש רשות שלא רוצה, זה לא משנה – בחוק את לא יכולה להכריח. אני אומר לכם את הדברים כמו שהם. אם הוא רוצה, והוא יודע מה המשמעות, והוא רוצה לרוץ בשטח, והוא לא רוצה התנגדויות, אלא שיילך חלק הוא ישים שם את כל העובדים הסוציאליים הקהילתיים שם שיטפלו בכל משפחה. אם הוא לא רוצה יקרה בדיוק מה שאת אומרת, תמר. השאלה הבסיסית היא אם זה צריך להיות תחת חקיקה או לא תחת חקיקה – זה כל הדיון. בסוף תראו על מה אנחנו דנים – הדבר שהוא הכי זול בכל הפרויקט הזה; לא מבחינה ערכית שהוא היקר ביותר, אלא הכי זול בעלות. עובד סוציאלי שעולה מאה אלף שקל – על זה כל הדיון פה כרגע. על זה, דרך אגב, יכול ליפול ולקום הפרויקט עצמו. לכן אין מנוס – ראש עיר שלא רוצה את הפרויקט הזה, אני לא חושב שאפשר לעשות את זה בחקיקה. גם בחיפה ראינו את זה כשהיינו שם שהוא מוכן להעמיד גם עובדים סוציאליים, גם ארכיטקטורה, גם תכנון – גם את כל הדברים האלה. צריך לרוץ עם אותם מקומות. לבוא ולהתנות את הדברים האלה – ואל תגיד לי שזה לא רק קהילתי. אני פיתחתי את הנושא הזה, ולדעתי, זה אחד הנושאים הכי חשובים שיש. צריך שיהיה שם. בלי זה לא יהיה פרויקט. מי ישים את זה? ראשי הערים יתחילו למשוך את התקנים. אז דווקא לפרויקט הזה, אם יהיו בעיות המקור צריך להיות חלק מהקרן. כי זה עלות מאוד קטנה.

תודה.

אז אתה בעד?

אני כל הזמן בעד, אני רק אומר - - -

בבקשה, אדוני.

אני מעמותת "מרחב". ההערות שיש לי באות לחזק את הרשות להתחדשות עירונית כרשות מקצועית ובעלת משמעות.

לא, התייחסות רק לסעיפים. תציג מספר סעיף.

בסעיף 4(א) אני מציע להוסיף שני סעיפים: א' – "הרשות תיזום פיתוח דגמי פעולה מחייבים לשיתוף של בעלי עניין בתחום מיזמי התחדשות עירונית"; ב' – "הרשות תיזום מחקר ופיתוח אופני התחדשות עירונית רצויים ותגיש אותם לאישור".

בסעיף 4(ב)(1) צריך להוסיף: "כל מסלול אחר שיאושר" כי זאת הרחבה שכבר עשיתם בהגדרות, וצריך לחזור עליה. זאת אומרת זה לא רק תמ"א ופינוי-בינוי.

- - - לפי סעיפים מסוימים. ההכרזה בסעיפים 16 ו-16(א) מדברת על המצבים האלה. זאת כנראה דרך אחרת להכרזה. כרגע סעיפים 16, 16(א) מדברים על הכרזה.

בסעיף 4(ב)(8), לדעתי, צריך לחייב תהליך מתמשך כולל מעקב אחרי אכלוס ולא רק עד האכלוס. זה דבר שגם בונה ידע לגבי פרויקטים עתידיים אצל הרשות.

אתה מתכוון לעמוד 5? 4(ב)(8)?

כן.

תודה. כרמית, בבקשה.

יש לי רק שתי הערות קטנות לנוסח. בסעיף 4(א)(3) ניתן לכאורה להבין שרק במצב שבו מבקשים מוועדה מקומית להכין תכנית, ורק אם היא לא מילאה אחר ההוראה, רק אז קמה סמכות לרשות להגיש את התכנית. לדעתי, זה יכול להשתמע באופן שלא עולה בקנה אחד עם הוראות חוק התכנון והבנייה, שלפיו, ממילא למשרד ממשלתי ולגוף ממשלתי יש סמכות להגיש כל תכנית. לכן אני מציעה למחוק את הסיפא.

הערה שנייה לגבי 4(ב)(1), כמו שנאמר פה הרשות היא יותר לא הגורם המכריז, אלא השר הוא זה שמכריז על שטח כמתחם פינוי-בינוי. אבל אם לדייק, מי שאמור להמליץ לשר לגבי הכרזה זה מנהל הרשות. לכן צריך לחשוב האם נכון להגדיר את זה כרגע בניסוח שהרשות היא זאת שלכאורה ממליצה, אבל אנחנו מדברים על מנהל הרשות שממליץ.

ההערה האחרונה נוגעת לסעיף 4(ב)(2) שלפיו הרשות יכולה להמליץ לרשות מקרקעי ישראל להקצות קרקע נוספת. אז רק אמירה לפרוטוקול כדי שיובהר ממנה שבין אם הרשות המליצה ובין אם לא לרמ"י יש הסמכות שממילא מוקנית לה, והיא רשאית להחליט לפי המדיניות שלה לגבי הקצאת קרקע כזאת. זה לא גורע.

תודה.

אני אתייחס להערה הראשונה של עו"ד יוליס לגבי סעיף 4(3) לגבי הסמכות של הרשות. אכן יש לרשות סמכות ליזום תכנית בכל שלב. אנחנו מדברים פה על תפקיד ולא על רשות, והחלטת הוועדה היא שאחד מתפקידי הרשות שאם הוועדה המקומית לא תכין תכנית בזמן שהוקצב לה, אחד התפקידים של הרשות יהיה ליזום תכנית בעצמה. זה לא גורע מהסמכות שלה.

זה לא גורע מהסמכות שיש לה בכל מקרה?

בכל מקרה.

שרית דנה, בבקשה.

- - - רשויות חזקות מסתדרות. לרשויות חלשות אין כסף למימון תכנון. בעצם יש פה הדרה של נטילת סמכות עוד יותר משמעותית מרשויות חלשות שאפשר להורות להן כל דבר, ומהוראות החוק משתמע שכאילו כעבור שנה וחצי, אם הם לא הרימו את הכפפה, והן לא יכולות להרים את הכפפה בלי - - - משמעותי - - - המענה שאפשר שהקרן תתקצב הוא לא מענה מספיק. יש סוג של סנקציה. אם רוצים להשית סנקציה על רשות שאינה יכולה צריך לדאוג שיהיו לה הכלים.

היום בפועל במקומות שהם אזורים נזקקים מקבלים את התכנון מרמ"י.

זה רק לא - - - עניין של חובה. ההערה של כרמית היא הערה נכונה. הרשות הממשלתית יכולה בכל עת לבנות תכנון. יש לנו בעיה בסעיף פה, ואם רוצים להגיד שגם הרשות מסוגלת זה בסדר. באופן שבו זה מנוסח זה סוג של סנקציה.

אכן, סנקציה.

אז אם זאת סנקציה זה בסדר גמור להשית את הסנקציה הזאת על תל-אביב שיודעת לממן. אבל כשאתה מבקש להשית סנקציה כזאת על בית-שאן והתקציב הדרוש לתכנון אינו מצוי בידיה, אז צריך לדאוג לכך שיחד עם המטלה יבוא התקציב.

רמ"י אחראי?

לא, הם מקבלים ממשרד הבינוי.

או שכן או שלא. אין כאן שום חיוב. - - - קשירה בין שני הדברים.

הסוגיה השנייה היא - - - אינו כותרת הבעיה המשמעותית הקיימת היום ביחס לסמכות של רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים לגבות מיזמים סכומי כסף נדרשים לצורך התחזוקה ולהקים קרנות. אם זה לא יוסדר פה כעניין שבסמכות של הרשות המקומית הרשות לא יכולה לעשות שום דבר. זה דורש חקיקה ראשית. דיברנו על הדבר הזה. רשות תוכל כל מיני דברים, אבל לא תוכל לתת לרשות מקומית סמכות שאין לה.

הסעיף הבא שאני רוצה להעיר עליו הוא סעיף (ב)(3). החוק אומר שתפקידה של הרשות זה להקצות לוועדות מקומיות ולגופים אחרים משאבים. עיקר הגופים שצריכים את המשאבים הם לא הוועדות המקומיות, אלא הרשויות המקומיות. זה לא הגיוני שהרשויות המקומיות יהיו בגדר - - - צריך להוסיף פה רשות מקומית באופן מובהק.

הערה כללית למה שנאמר פה: יש המון - - - כדאי לשים לב לכך שככל שמוסיפים תהליכים הרשות - - - זה לא מקדם. צריך להיזהר שאנחנו לא מכבידים על ההליך התכנוני.

השאלה – חסם למה? אנחנו לא מעוניינים להקים פה – או לפחות חלק מחברי הוועדה – רשות להסרת חסמים מפרויקטי פינוי-בינוי - -

לא, לא. אנחנו לא הופכים לדו-שיח.

- - אנחנו רוצים רשות להתחדשות עירונית.

שרית, אני חייב להגיד שההערות הן ענייניות. בסעיף (3) נוסיף רשויות מקומיות. עינת, בהיעדרך שרית דנה דיברה על נושא של תקצוב רשויות חלשות. כי לנו יש סנקציה במסגרת החוק – אנחנו רצינו שבמסגרת תכנית המתאר יהיה פרק להתחדשות עירונית. אחרי שמונה-עשרה חודשים יש סמכות לרשות להיכנס לנעליה ולתכנן. מה המדיניות של משרד הבינוי בעניין תכנון ותקציבים לתכנון ברשויות? אם תוכלי לתת לנו סקירה קצרה.

אמנם התקציב שלנו לתכנון בתחום של התחדשות עירונית הוא לא גדול מאוד, אבל יש תקציבים. הבעיה היא לא המחסור בתקציבים. השאלה היא האם אפשר לקדם כרגע - -

האם זה אמור להיות תקציב של הרשות או תקציב שמקבלים מהאגף שאת עומדת בראשו?

אני מזכירה שהאגף אמור לעבור לרשות ברגע - -

מה המצב היום?

היום? האגף שלי. כן.

הוא אמור לתמוך בזה.

כן.

נאמר לנו כאן שהאגף שאחראי לממן צריך לראות שבין היתר - -

אם אין לך את זה אין לך תכנון.

חוץ מהוספת רשויות מקומיות צריך לראות שיש גם תקציב לתכנון. זה חלק מהתפקידים של הרשות.

אז בסעיף זה (3) "להקצות לוועדות מקומיות לתכנון ובנייה ולגופים אחרים" – יש מקום לציין מהם הגופים או זה יכול להישאר כללי? מי הגופים האחרים?

נבדוק. אני לא יודע מי הגופים האחרים.

האם צריך לציין את זה או זה משהו שרירותי? מי קובע איזה גופים? מה זה "גופים אחרים"?

כרגע כתוב שזה גופים אחרים הפועלים בתחום ההתחדשות העירונית. ככל שנציין גופים ספציפיים יכול להיות - - -

זה יכול להיות אולי החברה הכלכלית שפועלת בנעליה. אבל, גלעד, תבדוק.

תבדוק, בבקשה, האם יש מקום להגביל או לא או זה גורף מדי.

אם תציין גופים ספציפיים יש חשש שתפספס גופים אחרים שאתה לא חושב עליהם כרגע.

זה צריך להיות רק גופים ציבוריים. כמו שזה מנוסח פה לכאורה יש פה נוהל תמיכות לגופים פרטיים, ולא בטוח שזה מה שחשבת.

נוהל תקצוב ולא נוהל תמיכה.

ברור. תודה, חברים.

אדוני, בבקשה.

אני מהתאחדות הקבלנים מחברת "אלמוג" פינוי-בינוי. כמה תיקונים.

לא. סעיף ומספר.

סעיף 4(ב)(1). יש תקנה שעברה ב-2004 שמדברת על קרקע סמוכה או קרקע כלואה בפרויקטים של התחדשות עירונית. משנת 2014 אין התייחסות למספר או לתקנה, וחבל להשאיר את זה ערטילאי. יש לחייב את המנהל ולכפות עליו את התקנה.

סעיף 7 בעמוד 5 – קבלני ביצוע. זאת הגדרה מאוד פתוחה. קבלני ביצוע שרשומים בהתאחדות הקבלנים בארגון בוני הארץ. שיהיה משהו שהוא לא קבלן טנדר. משם בעצם מתחילה כל השרלטנות בתחום הזה.

סעיף 10 – לגבי חלוקת התקציבים. כמו שנאמר פה על-ידי הרבה נוכחים, יש רשויות שיכולות לעמוד בתכניות מתאר, ויש רשויות שלא; יש ראשי רשויות שרוצות התחדשות ולא רוצות התחדשות. גם בעניין הזה – סנקציה מול בונוס מאוד יעזור לנו מול הרשויות המקומיות.

סליחה – הסנקציה היא הבונוס?

לא. גם סנקציה וגם בונוס.

לא, אני מתכוון שהסנקציה עליהם זה הבונוס - -

- - - ובונוס לקבלנים.

לזה התכוונתי. הסנקציה עליהם זה הבונוס שלך.

תודה, אדוני.

יש לך עוד משפט שרצית להוסיף?

לחדד את העניין של קבלני ביצוע. למעשה, קבלני ביצוע מוסדר היום בחוק רישום קבלנים, ולכן ברגע שייתנו לרשות סמכות לקבוע תנאי סף זה יכול לסתור את הוראות החוק.

תודה. כן, גברתי.

אני מהמועצה לשימור אתרים. היועץ המשפטים אמר שבסעיף 9 יש לו התייחסות לנושא של שימור אתרים, וכיוון שלא כל כך קלטנו, אז אם ברשותך היועץ המשפטי יוכל לחזור על התוספת שהוא הציע. אנחנו, כמובן, מודים לוועדה.

בהחלט.

אנחנו מציעים שבסופה של פסקה (9) להוסיף: "בשים לב להוראות הדין לעניין שימור אתרים".

שהן מוגדרות.

תודה.

זה מה שסיכמנו בפעם שעברה.

תודה. בבקשה, גברתי.

אני מהמכון לרפורמות מבניות. קודם כול הגשנו לוועדה הערות.

קיבלנו את ההערות.

אבל יש לנו שבע הסתייגויות לסעיף 4, אבל אני אצמצם לשלוש הערות מרכזיות שלנו. הראשונה היא בסעיף 4(א)(8). בעצם אנחנו מציעים בהמשך למה שהציג חבר הכנסת יוסי יונה בישיבה הקודמת בסעיף ההגדרות בהגדרה של "אזור מצוקה עירוני" – אנחנו מאוד תומכים בהגדרה כזאת ובהגדרה של קריטריונים לבחירת המתחמים להתחדשות עירונית. לכן אנחנו רוצים להוסיף כאן "פיתוח אמות מידה ועקרונות מנחים לבחירת המתחמים הנדרשים להתחדשות עירונית". זאת אומרת כרגע הסעיף מדבר על פיתוח אמות מידה לתכנון של מיזמים, ואנחנו גם רוצים שזה יציין פיתוח אמות מידה לבחירת המתחמים.

ציינו את זה כבר קודם.

אז אנחנו רוצים שיירשם שאנחנו תומכים בכך.

דבר נוסף שלא עלה כאן, ואולי לרשות מקרקעי ישראל תהיה התייחסות – זה נושא של הסדרת הזכויות בפועל של הדיירים בייחוד בשכונות מוחלשות. יש בעיה ממש טכנית שב-2009 ברפורמה של מקרקעי ישראל נקבע כי יועברו לתושבים זכויות הבעלות על הקרקעות, אבל בפועל זה לא נעשה בטאבו. זה מייצר כרגע חסם למיזמים מכיוון שזה משהו שלא טופל. כרגע להרבה מהדיירים אין הזכות בפועל על הקרקעות. אנחנו חושבים שזה צריך להיות אחד מתפקידי הרשות, להסדיר את הנושא הזה. יכול להיות שזה צריך להיכנס כאן בסעיף 4 כסעיף נוסף, ויכול להיות שבמקום אחר בחוק. אני אשמח אם הנציג של מקרקעי ישראל יתייחס לנושא הזה. אבל עד כמה שידוע לנו זה נושא שהוא חסם גדול.

נקודה אחרונה.

דבר אחרון – אני אתייחס לסעיף 4(ב)(5ב), שזה סעיף שאנחנו מציעים להוסיף. אני אקרא את הניסוח שלנו: "במסגרת התמריצים כאמור בסעיף 5 לעיל, על תוספת זכויות הבנייה שתוענק לבעלי הדירות באזורי מצוקה עירוניים יחול פטור מהיטל השבחה כפי שחל בסעיף 19(ב)(1) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה 1965. במקביל ועל מנת להקל על הרשות המקומית לייצר את התשתית בעבור מיזמים אלו ישופו הרשויות המקומיות בסכום בגובה היטל ההשבחה, שיפוי אשר ימומן מקרן הרשות הלאומית להתחדשות עירונית או מקור תקציבי אחר".

אני אסביר במשפט - -

לא צריך להסביר. הנושא ברור. אם נחשוב שזה רלוונטי נתייחס.

מעיין ממשרד האוצר, בבקשה.

התייחסות מרכזית אחת לסעיף 5(א) ו-6. בעצם הממשלה הציעה שבמסגרת הסיוע לרשויות המקומיות והעידוד שלהן לקידום תהליכים של התחדשות עירונית בתחומן תהיה אפשרות לרשות להתחדשות עירונית להמליץ על עריכת הסכמים להתחדשות עירונית עם רשויות מקומיות. הוועדה הרחיבה את הסעיף מאוד בסעיף (5א). אנחנו הסברנו בדיונים הפנימיים, ואני אחזור כאן, שלעמדתנו התמריצים שהממשלה, ככל שהיא תיתן לרשויות מקומיות לקדם התחדשות עירונית בתחומן צריכים להיות מוגדרים וברורים ולא ניתנים לפרשנות; כמה שיותר מאפשרים מצד אחד לממשלה להגיד מה היא רוצה שיקרה ומצד שני לתת לרשות חופש בדרך שהיא רואה לנכון לפתח תשתיות. לכן לדעתנו, הדברים לא בהכרח צריכים להיות באמצעות הסכמים - -

מעיין, קצר. משפטים קצרים.

- - - אלא אולי באמצעות יותר - - - לכן אנחנו חושבים שסעיף (5א) מיותר, אלא הנוסח המקורי שהצענו שאומר שככל שיש צורך הרשות תמליץ על עריכת הסכמים.

אבל זה בין 5 ל-6. זאת אומרת אתם ממליצים ב-6.

כן. אנחנו מבקשים למחוק את סעיף (5א) ולהשאיר את סעיף 6.

הבנתי.

דבר אחרון בהתייחסות לדברים שנאמרו בקצרה – הנושא של תכנון – כבר היום מוקדשים לו תקציבים, וגם כתוב בסעיף 3 ובסעיף 6 שהרשות תקצה משאבים לרשויות המקומיות. לדעתנו, אין צורך להוסיף עוד משפט שהאחריות לעריכת התכניות תהיה של הממשלה. גם ככה היא מעודדת את התכנון. זה לא שחסר תקציב, כמו שאמרה עינת. יש הרבה מאוד תכניות שהממשלה מימנה אותן באופן מלא, והן רק מחכות שהן תקרינה. אנחנו לא חושבים שצריך להוסיף אמירה ספציפית לעניין התכניות הכוללניות. גם ככה זה כתוב.

איפה זה כתוב, מעיין?

זה כתוב ב-6: "לסייע לרשויות המקומיות ולעודדן בקידום תהליכים של התחדשות עירונית בתחומן". זה כתוב בסעיף 3. אין צורך.

אנחנו מסכימים. לא צריך כפילות. נתקן.

אני לא הבנתי. (5א) יותר מפורט מ-6. מה לא בסדר פה?

(5א) בעצם מכוון למשהו שדומה היום להסכמי הגג שהממשלה עושה לטובת הבנייה החדשה. אנחנו חושבים שהפורמט הזה אינו מתאים להתחדשות עירונית. לכן אם צריך לגבש פורמט ולא לכתוב אותו במפורש כרגע בחקיקה – אנחנו לא חושבים שצריך להעתיק את המודל. אולי צריך להעתיק את עיקרו או לחתום על הסכם פרטני כדי שרשות אחת תעמוד ביעדים של ששת אלפים היתרים בשנה, ורשות אחרת של שלושת אלפים. אבל לא צריך עכשיו לעשות משא ומתן עם כל רשות ולהתחיל לפתור לה את כל הבעיות. זה לא יוביל לקידום התחדשות עירונית. זה בעיקר יוביל להתקשקשות עם רשויות מקומיות.

תודה, מעיין. לפני שנעבור לדובר הבא, יש נושא אחד שדיברנו עליו באחת הישיבות הקודמות – תקציב להתחדשות עירונית במקומות שבהם אין כדאיות כלכלית. אני מזכיר לכם שהייתה החלטת ממשלה לפני כמה שנים שדיברה על 2020, שדיברה על ארבע מאות מיליון שקל. בדיונים כאן נאמר על-ידי יושב-ראש מטה הדיור – וגם היה כאן סגן שר הבינוי – על תקציב של כמאה חמישים מיליון שקל שיוקצה בחמש השנים הקרובות לטובת חיזוק מבנים בפריפריה במקומות שבהם אין כדאיות כלכלית. נאמר לנו שנעשית עבודה לאיתור ולמיפוי המבנים. אם את יודעת את התשובה עכשיו נשמח, ואם לא – בישיבה הבאה נרצה לדעת איפה עומדת העבודה ולראות שזה אכן נכנס לתקציב כפי שנאמר.

העבודה נעשתה. יש איתור, יש מיפוי, ואפשר גם להציג לך בדיוק מה נעשה ואיפה המתחמים. אני עוד אגיד שהיה תקציב במשרד השיכון לטובת הנושא הזה של חיזוק יחידות דיור בפריפריה שאין להם כדאיות כלכלית, ובסופו של דבר התכנית החדשה שמשרד השיכון מוציא בכסף הזה - -

עינת, את מקשיבה בתור נציגת משרד הבינוי והשיכון?

כל הזמן.

- - מסיטה את התקציבים מהדברים האלה לטובת דברים אחרים.

לא רק. את מציגה את זה באופן - -

יהיה גם חיזוק, אבל יהיה פחות אפשר.

אתם משרד האוצר. משרד השיכון יכול להוציא את הכסף למטרות אחרות?

בסוף התקציב הזה היה תחת סעיף גג שנקרא "שיקום שכונות פיזי". הוא נוצל בשנת 2014, והוא לא לטובת קידום של חיזוק קיום של מיזמים של התחדשות עירונית בפריפריה. בשנה הזאת הוא לא עומד להיות מנוצל לדברים האלה. זאת החלטה של המשרד. בסופו של דבר גם לנו יש שליטה מוגבלת איך המשרד בוחר לנצל את התקציבים שלו.

אני ארצה בדיון הבא התייחסות לעניין העבודה שנעשתה בחיזוק מבנים, ומה התקציב שיש לטובת הנושא הזה בחמש השנים הקרובות, ולוודא שזה באמת הולך למקומות שאין בהם כדאיות כלכלית.

קודם כול צריך לקרוא לזה התחדשות "יישובית" ולא "עירונית" כי יש עיר, ויש מושב ויש קיבוץ. הייתי רוצה לראות חוק שמכסה את כל סוגי היישובים. כי אם יש קיבוץ מוחלש איפה הוא ימצא את מקומו? באיזושהי מסגרת אחרת? יש רשות שיש בידיה הידע, והיא יכולה גם לעזור לקיבוץ או למושב.

דבר נוסף יש פה בלבול בין המילה "תכנון" לבין "תכנית אב". המילה "תכנית אב" מתאימה לרשות - - - מתאים לחוק התכנון. יש חוסר - - - הרשות צריכה להתעסק בתכניות אב, לא בתכנית - - -

דבר נוסף – הזכרת פעמיים את תקן - - - אין לו שום מעמד סטטוטורי, וטוב שיהיה לו מעמד כזה. התקן כיום - - - את בעלי הזכויות על מקרקעין.

תודה, אדוני.

גברתי, בבקשה. שני דוברים אחרונים, ובזה נסיים.

אני ממרכז "הגר". אני רוצה לחזור לדיון שנסב פה סביב נושא של עובדים סוציאליים קהילתיים; א', לחזק את החשיבות של שילוב עובדים סוציאליים קהילתיים בפעילות של בנייה - -

שמענו את זה. אם יש לך משהו להוסיף תצייני סעיף.

אני רוצה להתייחס לסעיף 4(ב)(4) שמתייחס לכך שהרשות תפעל לגיבוש הסכמות בין היתר באמצעות מנהלות עירוניות. אני רוצה להציע מודל שעובד טוב מאוד בארצות-הברית וחוסך בסופו של דבר גם זמן במסגרת גיבוש הסכמות וגם מייצר עבודה משמעותית עם תושבים. זה המודל של CDC – Community development Corporation. כבר היום יש כמה גופים כמו הקליניקה לדיור באוניברסיטת תל-אביב שעובדת - -

הבנתי. תודה. אם יש לך עוד הערה, תוסיפי.

אני מציעה להוסיף לסעיף הזה גם "אפשרות לעידוד גופים לארגון קהילתי ללא מטרות רווח". זאת אומרת לא רק מנהלות עירוניות, אלא גם גופים שיודעים כבר לעשות את העבודה הזאת ולעודד יצירה של גופים כאלה.

איזה בלגן יהיה. תאמיני לי, מגדל בבל.

התייחסות אחרונה, גברתי.

אני מעמותת "במקום". בסעיף 4(א)(3) – "נטילת סמכות מוועדה מקומית והעברה שלה לרשות להתחדשות עירונית" – לטעמנו, הרשות תהיה רחוקה מדי ממה שנעשה בשטח. אמנם יש מצב שהוועדה המקומית לא יכולה לעמוד באתגר, אז אנחנו מציעים שזה יהיה יותר דומה למה שכאן בחוק התכנון והבנייה, שאם הוועדה המקומית לא יכולה לעמוד בנטל אז לפחות מי שיבצע את התכנון יהיה הוועדה המחוזית שהיא לא קרובה לשטח כמו הוועדה המקומית, אבל היא בוודאי מכירה יותר מהרשות שבהגדרה היא רשות ברמה לאומית, ולכן היא רחוקה יותר, והיא גם זמינה יותר לתושבים. אנחנו רואים בעצמנו שאנשים מצליחים להגיע לוועדה המחוזית. לרשות הלאומית אני לא יודעת אם יצליחו להגיע.

הערה נוספת – סעיף 4(א)(6א) – כדי להפוך אותו לנוסח עם אופי יותר אופרטיבי אז במקום המילה "קידום" שהיא מילה מאוד נזילה אנחנו מציעים לכתוב "לחייב הטמעה בתכניות ולקבוע מדיניות מנחה". זה, בעינינו, עדיין מינוחים מספיק כלליים כדי שיופיעו בחוק מסוג כזה, והם קצת יותר מחייבים מהמילה "קידום".

לגבי שפה – הדברים נאמרו אז אני לא אחזור עליהם.

אנחנו מציעים להוסיף סעיף בסוף סעיף 4(א) גם סעיף קטן (13) שיוסיף תפקיד נוסף לרשות לקבוע הנחיות לבצע תזכיר חברתי. המטרה היא שהתזכיר יהיה לפני התכנון ולא תוך כדי, כי הרי כל התכנון אמור להישען על התוצאות האלה של התזכיר החברתי, ומהם גם אמור ללמוד היועץ החברתי שעליו מדובר בהמשך.

לגבי סעיף 4(ב)(2) – "תוספת קרקע משלימה" – אנחנו, כמובן, מאוד בעד. אנחנו שוב מדגישים שבמקום הגדלת הרווחיות המטרה צריכה להיות שמירה על הרווחיות כדי להפחית את הציפוף כדי שהדיור יתאים לתושבים קיימים.

התייחסות אחרונה, גברתי.

התייחסות אחרונה – לגבי סעיף 4(ב)(8) – אנחנו מציעים שיהיה מאגר של יועצים חברתיים שיהיה במשרד הרווחה. אנחנו לא שחקנים פה, ואין לנו יד ורגל בשיקולים לגבי סמכויות בין משרדים וכדומה. זה נראה לנו טבעי שאנשי המקצוע לנושא הזה יישבו במשרד הרווחה. אני רוצה להזכיר שיש לנו מתחמים להתחדשות עירונית שאין בהם, למשל, דיירי דיור ציבורי מצד אחד, ומצד שני דיור בר השגה לא מיועד לאוכלוסיות רווחה בדרך כלל. אז יש אוכלוסיות רווחה שהן לא דיור ציבורי, והן לא דיור בר-השגה, ומישהו צריך לדעת להתמודד איתם.

תודה.

אני רוצה, ברשותך, אדוני, להביא לידיעת הוועדה שתוך כדי זה שאנחנו יושבים ודנים בחוק ב-6 ביוני התקבלה - -

לא רלוונטי. סליחה.

- - - תחזוקה - -

סליחה, גברתי. לא רלוונטי. אנחנו מתייחסים אך ורק לסעיפים. אני אומר גם לכולם – חוץ מהערות של חברי הכנסת שאותם אנחנו צריכים לשמוע, יתר הגופים מוזמנים לשלוח הערות. מי ששלח הערות, כמובן, ההערות מופצות לכלל חברי הכנסת. חברי הכנסת מחליטים איזה הסתייגויות להעלות בעקבות אותן הערות. מנהלת הוועדה מפיצה את זה לכולם.

אנחנו נמשיך בהקראה.

סליחה, אני מעוניינת להוסיף הסתייגות.

בבקשה.

אני מתנצלת, פשוט הייתי בחוק אחר. רצתי ממקום למקום.

סעיף 4(א)(3) – לאחר המילה "להתחדשותם" תימחק ו' החיבור, ובמקומה יבוא "כחלק מ". זה לצורך הבהרה שתכנון המתחמים הספציפיים צריך התייחסות למרחב העירוני הכולל.

אני מבקשת להוסיף את סעיף 4(א)(6ב) – "קידום פתרונות ניקוז להפחתת נגר עילי עירוני להתייעלות אנרגטית וליצירת חשמל מאנרגיה מתחדשת לקידום תחבורה ציבורית לשימוש באופניים וכן להתמודדות עם שינויי האקלים באזורי התחדשות עירונית". אני אציין שהסעיף תואם את מדיניות הממשלה בנושא הפחתת פליטות גזי חממה והתמודדות עם שינויי האקלים, שימור משק המים, הפחתת זיהום נגר עירוני וכמובן, זה מתייחס גם לתיקון שהצעתי לסעיף מטרות החוק.

זאת תהיה הרשות להתחדשות עירונית, לא הרשות לאיכות הסביבה.

אבל התחדשות עירונית זה חלק מסביבה. זאת הסביבה העירונית.

סעיף 4(א)(8) – אחרי המילים "של מיזמים להתחדשות עירונית" יבוא: "בשים לב לתכניות הממשלתיות להפחתת פליטות פחמן ולייעוד של דיור בהישג יד במיזמים להתחדשות עירונית". זאת תוספת למה שיוסי אמר.

סעיף 4(א)(10) – אחרי המילה "ותיקים" יבוא: "ושטחי המסחר, הסדרי התחבורה בזמן הביצוע ואחריו, ההיערכות בתחום שירותי חינוך, בריאות ורווחה במתחם ומסביב לו, לוחות הזמנים ושלביו של המיזם, סדרי גודל של עלויות צפויות, הזכויות המוקנות לדיירים ולבעלי הדירות במתחם והסבר על אודות חוקים העומדים לצדם וכן גורמים שאליהם יוכלו לפנות לעזרה". זה בעצם להבהיר מה מהות המידע למעט היקפי הדירות, ולכן התוספת נחוצה.

הוספת סעיף 4(א)(13) שבו ייכתב: "קביעת הנחיות לביצוע תזכיר חברתי טרם תכנון" – "התזכיר החברתי ייערך על-ידי יועץ חברתי שתממן הרשות, ויהיה חלק ממסמכיה המחייבים של התכנית. תזכיר זה יכלול: רקע חברתי, כלכלי ודמוגרפי על המרחב ושל האוכלוסייה, לרבות סוג החזקה בדירה, מצב כלכלי, פילוח גילאי וכיוצא באלה, יחס הדיירים לגבי ההתחדשות הרצויה, חלופות אפשריות לחידוש השכונה ומנגנונים למניעת דחיקה, צרכים בתחום הדיור, תחבורה ושירותים, והערכה בדבר התאמת היצע השירותים הקיים במתחם ובמתחמים משיקים לגידול הצפוי באוכלוסייה".

אני מציעה להוסיף סעיף 4(א)(14) – "לקיים תהליך שיתוף ציבור או לפקח" – "הרשות המקומית או הוועדה המקומית מקיימת שיתוף ציבור באתר האינטרנט כאמור בפסקה 10 בסקרים ובאספות תושבים בהנחיית נציגי המשרדים: הגנת הסביבה, הרווחה, החינוך ותחבורה".

אמנם חברתי חברת הכנסת תמר זנדברג הזכירה נושא של שיתוף הציבור, אבל אני חושבת שחשוב להדגיש את זה בסעיף נפרד. אני גם מציינת את ההגדרה הספציפית שניסחנו בסעיף 2 שנוגעת לשיתוף הציבור.

סעיף 4(ב)(5א) – אחרי המילה "האמור" יבוא: "בהתאם לעקרונות הקבועים בתקן הישראלי 5281 לבנייה ירוקה, ובהתחשב בתכניות הממשלתיות להפחתת פליטות פחמן לשימור משק המים ולהתמודדות עם שינויי האקלים".

אני רק אציין שההסתייגויות האלה שהוספתי מצטרפות להסתייגויות של חבר הכנסת יוסי יונה, וכולן של המחנה הציוני כולו. בנוסף לכך כל סיעת המחנה הציוני מצטרפת להסתייגויות של חברות הכנסת תמר זנדברג ואורלי לוי.

אז יש דבר שאתם מאוחדים סביבו.

רק להבהיר, אדוני: המחנה הציוני מצטרף לכל ההסתייגויות של מרצ ולכל ההסתייגויות של אורלי לוי.

תודה רבה. אנחנו נעבור להקראה.

אני גם רוצה בשם מרצ להצטרף להסתייגויות של המחנה הציוני.

בסדר גמור.

אנחנו נמשיך בהקראה. גלעד, בבקשה, פרק ג'.

(הקראה):

לא. דיברנו על תוספת של חמש פלוס אחת, פלוס אחת.

חמש פלוס שבע או חמש פלוס שתיים? זה לא ברור.

הנוסח שמוצע כאן הוא חמש פלוס חמש. התייחסות משרד הבינוי – חמש פלוס אחת, פלוס אחת.

מה זאת אומרת? חמש פלוס חמש, פלוס אחת, פלוס אחת או רק חמש פלוס אחת, פלוס אחת?

הנוסח שמוצג בפניכם זה חמש פלוס חמש. משרד הבינוי אומר – חמש פלוס אחת פלוס אחת.

סך הכול שבע?

כן. זה מצוין בהקראה?

זה לא כתוב. נוסיף את זה עכשיו בסעיף (ד).

יש פה שינויים. נפגשנו עם נציגי הממשלה ביום חמישי האחרון והגענו לכל מיני הסכמות. כך גם לגבי סעיף קטן (ה). מכיוון שבדברי ההסבר של הצעת החוק, כפי שהוגשו על-ידי הממשלה פורטו מאוד תנאי הכשירות שנדרשים ממנהל הרשות אנחנו הצענו להעביר את תנאי הכשירות האלה לחקיקה. בעקבות דין ודברים עם הממשלה אנחנו מסכימים להוריד את זה ולכתוב סעיף כשירות מצומצם יותר. אני מציע שנציגי הממשלה יקריאו אותו. עינת, בבקשה.

אין לי פה הנוסח המדויק. אבל זה משהו כמו: "בעל תואר אקדמי וניסיון ניהולי הולם".

אני מבקש להקריא נוסח מדויק. אנחנו לא מקריאים נוסח בערך. לא יכולה להיות התייחסות למשהו ערטילאי.

(הקראה): עובדי הרשות 6. (א) עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה, ויחולו עליהם הוראות חוק שירות

המדינה (מינויים).

(ב) עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות ויהיו נתונים לפיקוחו.

תודה. התייחסות רק מטעם חברי הכנסת, בבקשה.

האם קיימת מחלוקת בין הממשלה לבין משרד הבינוי והשיכון לגבי מי שממנה? או זה נגמר הסיפור הזה?

טרם נגמר.

על זה אין מחלוקת.

הממשלה ממליצה – אוקיי.

הערות של חברי הכנסת לסעיפים כאן.

עינת, יש לכם הנוסח המדויק?

מיד.

בסעיף (5)(א) – "בהתאם להוראות חוק שירות המדינה (מינויים) – ירד?

כן. זה מיותר.

למה? כי זה ברור? לא צריך להדגיש את זה?

כן.

או אנחנו מבטלים אותו? למה הורידו את השורה הזאת?

זאת הייתה בקשה של הממשלה.

למה?

בכל מקרה זה צריך להיות בהתאם לחוק.

מה זאת אומרת בהתאם לחוק? חוק שירות המדינה (מינויים) – אם נשארות רק המילים: "הממשלה, על-פי המלצת השר ושר האוצר" אז מה זה אומר? זה לא צריך לעבור את חוק שירות המדינה (מינויים)?

השאלה ברורה. כרמית, בבקשה.

אני אגיד מה העמדה שלנו במשרד המשפטים. אנחנו בדקנו את הנושא הזה, וקדמו לו הרבה הידיינויות. ההבנה שלנו היא שבכל מקרה יחול על זה חוק שירות המדינה (מינויים), בין אם זה ייכתב ובין אם לאו. לכן לא התנגדו לכך שזה יימחק כי ממילא זה מה שיקרה. בתוך העולם של חוק שירות המדינה (מינויים) יש כמה אפיקים. דרך המלך היא מלכתחילה באמצעות מכרז אבל אפשר גם להגיע לוועדת שירות ולבקש למנות אדם לתפקיד בדרך שהיא לא דרך מכרז. זה באמצעות ועדת שירות, וזה יכול להפנות להליך של ועדת איתור. כל הדבר הזה מתנהל בחסותו של חוק שירות המדינה (מינויים) גם אם זה לא ייכתב באופן מפורש. זאת העמדה המשפטית שלנו. אני גם רוצה להוסיף שממה שאנחנו הצלחנו לברר אנחנו דווקא מעדיפים שלא לקבוע את קציבת הכהונה בחוק. דווקא לאור מה שאמרתי יש תפקידים מקבילים שבהם קציבת הכהונה לא נעשתה בחוק, אלא זה כפוף לאותן החלטות ממשלה שמפנות לוועדת השירות ולוועדת מינויים בהתאמה. ככל שכאן נבקש לקבוע בחוק ניתן יהיה ללמוד מזה הסדר שלילי. אנחנו היינו מעדיפים להותיר הכול להיקבע בהחלטות הממשלה שממילא יתייחסו לתפקיד הספציפי. נכון לעכשיו זאת עמדתנו.

תודה, כרמית.

הוועדה מבקשת להחזיר את הוראות חוק שירות המדינה (מינויים). לא ברור לי למה הורידו את זה.

- - -

זאת הערתי, אבל עוד לפני שזאת הערתי אני רוצה לשמוע התייחסות מהיועץ המשפטי של הוועדה. שמענו כאן התייחסות שבעיני היא מדאיגה. אני אסביר למה: מדבריה של היועצת המשפטית של משרד המשפטים הבנו שזאת לא הייתה יוזמה שלהם, אלא הייתה פנייה אליהם, ככל הנראה, מאחד המשרדים האחרים, ומשרד המשפטים רק נדרש לשאלה. כלומר הייתה כאן מוטיבציה.

כמו כל החוק - -

אבל זה נושא - -

התייחסות קצרה, חברת הכנסת זנדברג. ברור לנו. לא צריך להיות גאון מי יזם. הכול ברור.

מה זאת אומרת "ברור"? אנחנו בעידן של שקיפות. מי יזם?

אני מתאר לעצמי שהדבר הזה יזום על-ידי משרד הבינוי והשיכון.

אז ברוח הזאת אנחנו צריכים לשפוט את זה. הנושא איזה הוראות חוק יחול על המינויים הוא לא נושא מקצועי מתחום התכנון או הבינוי; הוא נושא משפטי מתחום שלטון החוק, מתחום המינויים. זה שמשרד הבינוי יוזם שינוי כזה כבר צריך להדליק אצלנו נורה אדומה שמא יש מועמד שאולי לא עובר את הוועדה הזאת, לא עומד עד הסוף בדרישות החוק; שמא רוצים להקל על עצמם - -

פשוט חבל - - - אמרו במשרד המשפטים בצורה ברורה שגם אם זה נאמר וגם אם זה לא נאמר זה כפוף.

לא, לא. רק שנייה. הקשבתי לדבריה של נציגת משרד המשפטים ודאגתי רק גברה בניגוד למה שאתה אומר. כי חברת הכנסת יעל כהן פארן שאלה, האם זה goes without saying, ולכן הוראות החוק הן רק מיותרות ואולי אפילו מזיקות או יש מטרה להשמטה? מדבריה של נציגת משרד המשפטים אני הבנתי שיש מטרה להשמטה. למה? כי אם החוק הזה מפנה לחוק שירות המדינה (מינויים), דרך המלך של החוק עוברת במכרז. לאחר מכן אפשר לא ללכת בדרך של מכרז בדרך אחרת שתיארה היועצת המשפטית.

זה לא מה שהיא אמרה, אבל בסדר. תסיימי.

אני אמנם משפטנית, אבל לא עורכת דין ולא יועצת משפטית אז ייתכן שההבנה שלי לקויה. אני בדבריה שמעתי שלחוק הזה יש דרכים. יש דרך המלך, ויש גם דרכים אחרות. לכן אם אנחנו מפנים סימן שאנחנו צועדים בדרך המלך, אלא אם יש נסיבות ללכת בדרכים אחרות. ואם אנחנו לא מפנים זה נותר באוויר. אז אני מבקשת שהייעוץ המשפטי שלנו, של הוועדה שיסביר.

תודה, חברת הכנסת זנדברג. כרמית, התייחסות קצרה, ברשותך.

אני רק רוצה להוסיף. ממה שאנחנו מבינים – ואני מצטערת שאני אומרת "אנחנו מבינים", זה פשוט לא תחום העיסוק המרכזי שלי, אבל אחרי בדיקה רבה שנעשתה בהקשר הזה – יש אמות מידה שבהן תפקידים מסוימים, המינוי שלהם יכול להיעשות לא באמצעות מכרז, הגם שהוא עדיין בחסותו של חוק שירות המדינה (מינויים). אז אני מציעה לייעוץ המשפטי של הוועדה לבדוק האם בכל תפקיד מהסוג הזה ממילא החקיקה כותבת שזה בהתאם לחוק שירות המדינה (מינויים), כי להבנתי, זה דבר שלא דואגים לציין אותו בחקיקה אף על פי שהוא חל.

דבר שני, ככל הנראה, התפקיד החדש מהסוג הזה של מנהל הרשות לא יהיה מחויב דווקא בהליך של מכרז. גם את זה צריך לומר פה, וזה בהתאם לאמות מידה שנכתבו אגב החוק הזה, אלא ככה מקובל להתייחס לתפקידים מהסוג הזה. אז רק כדי שלא יובן לא נכון – ראשית, אני מבינה שלא נוהגים לכתוב את זה בחקיקה; שנית, ממילא יחולו הוראות חוק שירות המדינה (מינויים) אף על פי שהתפקיד הזה לא בהכרח ילך - - -

תודה רבה, כרמית. הבהרתך ברורה.

אני גם רוצה התייחסות של היועץ המשפטי של הוועדה לגבי השאלה מה ההבדל מבחינת המחוקקים אם זה נרשם או לא נרשם, ומה ההבדל בין שני המסלולים האלה שכלולים בחוק?

כמו שכרמית אמרה גם לדעתנו, אם זה לא רשום זה חל. ברוב המקומות כפי שבדקנו אין הפניה מפורשת לחוק. לפעמים אם כן כותבים זה יכול להתפרש כאילו חוקים אחרים שבהם לא כתבנו חל משהו אחר. זה יכול ליצור הסדר שלילי, ולכן אנחנו מציעים לא לכתוב את ההפניה לחוק שירות המדינה (מינויים). אני מסכים עם מה שכרמית אמרה.

תודה.

אני לא הבנתי עד הסוף את היועץ המשפטי.

אם פה זה נכתב ובמקום אחר לא נכתב זה יכול להעלות את השאלה, מה חל בחוקים האחרים.

חברת הכנסת זנדברג תחשוב, ואם היא תרצה נכתוב את זה כהסתייגות.

אני מבקשת לרשום הסתייגות על זה.

גם אני מבקשת שהמשפט הזה לא יורד. לדעתי, יש פה ניסיון להעביר דברים בצורה שאולי לא תהיה לגמרי כשרה או להכשיר משהו. לדעתי, זה לא צריך לרדת. בנוסף עניין חמש השנים פלוס אחת פלוס אחת או חמש שנים פלוס חמש – הייתי מצמצמת את זה לארבע פלוס אחת פלוס אחת.

את יכולה להעביר את ההערה. נתייחס אליה.

בסדר גמור. זה תפקיד מאוד בכיר. אנחנו רוצים שהוא יימסר בצורה נאמנה לאדם מתאים שיכול לנהל את זה. תודה.

עינת, בבקשה, תקריאי.

הנוסח המבוקש המוסכם לסעיף (ה): "מנהל הרשות יהיה בעל תואר אקדמי וניסיון ניהולי הולם".

תודה.

זהו?

לדעתי, לפי זה, גם הבן שלי מתקבל.

יכול להיות שהוא מאוד מוכשר.

הוא מאוד מוכשר, אבל אמורפי לחלוטין. הוא בגן ילדים.

- - - המשפט ש"לא הורשע בעבירה" לא מוכנים להסמיך? אני לא מבינה את זה. יש פה מה שמסומן בירוק. צמצמו "בעל תואר אקדמי במוסד להשכלה גבוהה בתחום הקשור", צמצמו את עניין "הניסיון של חמש שנים לפחות" ואפילו לא "הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן" – זה גם הורדתם?

עכשיו אתם חייבים לגלות לנו את מי אתם רוצים. מי זה הבן אדם הכל כך מוכשר שיש לו "ניסיון ניהולי הולם"? הורשע בעבירה, אין לו חמש שנים ניסיון, ואין לו השכלה בתחום הקשור לפעילות הרשות.

אני חייב להודות שבדרך כלל אני בן אדם מאוד מאמין. בדברים האלה אני מאוד תמים, ולפעמים אני לא יודע איך אני מגיע למצבים האלה. אבל כשרוצים למחוק את המינויים, ואחרי זה המינוי יכול להיות כל כך אמורפי אז לדעתי, הבן אדם כבר מסומן. אני לא יודע מה אנחנו מחוקקים. זאת התחושה שלי.

אדוני, אלה היו הערות של נציבות שירות המדינה, לא שלנו. אני מוחה על הרמיזות.

זה כבר עבר מרמיזות לאמירות מפורשות.

תמר.

מי שמכיר אותי יודע שאין לי שום דבר נגד הפקידות. להפך – אתם מבצעים מדיניות של שרים. אם הביקורת נמצאת היא רק כלפי השרים, לא כלפיכם. אל תיקחי את זה באופן אישי. אני רק שומע ומקשיב. לכן אני בטוח שכבר סימנו את הבן אדם, רק שאת ואני לא יודעים. אלה העובדות. זאת התחושה שלי.

חברים - -

לכן אני מבקש להוסיף לדבר הזה. כי כל מי שמנהל או יושב-ראש ועדה מקומית וכל מי שמתעסק בתכנון יודע שאם אין לו ניסיון בתכנון הוא לא יכול להתקבל. אנחנו הולכים עכשיו לאחת הוועדות הכי מסובכות. זה לא שבאים, לוקחים קרקע ומתחילים עכשיו בפיתוח. זה תשתיות ישנות, זה שדרוג תשתיות, זה בדיוק כמו לשפץ את הבית מההתחלה ועד הסוף – להפיל ולהקים. פי אלף יותר מסובך גם בעלויות. לא יכול להיות שיגיע בן אדם שאין לו לפחות חמש שנים עבודה בתכנון, המינימום האפשרי בדיוק כמו שנדרש בכל ועדה מקומית שמנהלת בנייה של בית ולתת היתר.

אני רוצה לומר הערה במשפט. היה מאוד מעניין לשמוע מהם הנימוקים להסרת כל הסעיפים האלה.

אפשר להסביר שוב?

חברים, אנחנו מסיימים ב-14:00, ויש כאן עוד כמה אנשים שביקשו זכות דיבור. אני ארצה לתת להם להתבטא. כרמית, התייחסות קצרה.

נראה לי שכל הגלגולים עד מה שאתם רואים בסוף, מן הסתם לא ידועים לכם, אז ננסה להסביר. קדמו לזה הרבה ורסיות. בשורה התחתונה בדיונים הקודמים גם הגיע לפה נציג של שירות המדינה. מכיוון שלא הגענו לנושאים שלו אני לא רואה אותו היום בשולחן. אבל הוא היה פה רק כדי להסביר את זה. ובאמת, הנוסח של תנאי הכשירות זאת בקשה של הנציבות. אבל זה בא בדיוק ממקום הפוך לעומת החששות שלכם. זה בא ממקום שממילא התפקיד הזה ייקבע בהחלטות ממשלה, למשל על קציבת כהונה וקדנציות, ולכן ביקשנו גם לא להתייחס לקציבת הכהונה.

אין בעיה. עכשיו אנחנו רגועים.

כן, ממש, עכשיו אנחנו רגועים.

אז הממשלה תחליט. אוקיי, אין בעיה. הכנסת מסירה ידיה מהנושא.

חבל שאני מסבירה אם זה כל כך מצחיק.

יכול להיות שהם חוששים שהם לא יהיו בממשלה.

תעשו מה שאתם רוצים. זה לא - -

גם אתה, אגב, לא בממשלה. גם קואליציה וגם אופוזיציה – אנחנו מייצגים את הכנסת.

כן.

- - -

כן, מה לעשות. התפקיד של הכנסת לפקח על הממשלה.

כרמית, הכול ברור.

כי את מניחה שהממשלה פועלת לחלוטין בתום לב.

מה הסיבות?

חברת הכנסת זנדברג, יש עמדה רוחבית ביחס לתפקידים מהסוג הזה.

שמה? שלא יהיו תנאי כשירות?

- - -

תודה רבה.

- - - שזה לא ייקבע בחקיקה.

עינת, נשמעה כאן התייחסות מחברי הכנסת. מכיוון שיש כוונה בכל מקרה לעבוד לפי חוק שירות מילואים, ואלה יהיו ההוראות, למעשה, אז תשקלו להוסיף את זה. נשמע את התייחסותכם לזה בפעם הבאה; ואם לא נתייחס להסתייגויות חברי הכנסת.

אנחנו נסיים בשעה 14:00. אנחנו לא נמשיך היום בהקראות. אנחנו ניתן לכמה אנשים שהגיעו להתייחס. התייחסות שלוש דקות כדי שנספיק לשמוע לפחות שלושה אנשים. גברתי, בבקשה.

אני מודה לך, היושב-ראש חבר הכנסת אלי כהן. אני מודה לך גם, אריאלה, שהזמנתם אותי. אני גרה ברעננה, וכבר שנה רביעית אני מחוץ לבית בגלל תמ"א 38. מה אני אמורה לעשות? אין לי עזרה לא מהעירייה, לא מעורך דין ששילמתי לו המון כסף ולא מאף אחד. אני לבד. אני לא נשואה, אין לי ילדים, אין לי אף אחד. אני שוכרת דירה. אני חיה ומשלמת שכירות, ואין לי בית. הבית שלי ריק. מה אני אמורה לעשות?

לא נתנו לך פתרון חלופי?

אף אחד לא נתן לי שום פתרון. לא רציתי אותם וגם התחננתי לעירייה, והעירייה עשתה דווקא והלכה איתם. מזה פחדתי. אני לא יודעת מה לעשות. הבית שלי עומד ריק. הוא לא מוכן לגמור לי את העבודה, וגם לא שם דברים שאמור היה לשים. שום דבר לא בסדר שם. מה אני אמורה לעשות? ממי לבקש עזרה?

עינת, יש לנו פתרון לאנשים?

אני לא מכירה את פרטי המקרה. אני אדבר עם הגברת לאחר הדיון, ואני אשמע אם יש משהו שאפשר לסדר.

תודה רבה, עינת.

אני מודה לכם.

תודה. תהיי בריאה, גברתי.

נאוה קינר, בבקשה.

בעמוד 5 בסעיף 4(ב)(4) – "לפעול לגיבוש הסכמות בעלי דירות לביצוע מיזמים להתחדשות עירונית". לדעתי, הסעיף הזה מזמין לחץ. לבניין שלנו הגיע מהנדס שהיה מאוד להוט לבצע את העסקה כי היא הכניסה הרבה כסף ליזם. הלחץ היה כזה שהוא שאל את הדיירים אם הם מוכנים לעזוב את הבית, ובכלל לעזוב את השכונה. אנחנו מפריעים לו. אז קחו בחשבון את סעיף 4(ב)(4). זה מפעיל לחץ לא הוגן, ואנחנו מקווים לא להגיע למצב של הגברת שדיברה לפני.

תודה, גברת קינר.

הילה, בבקשה.

תודה.

רגע, את דיברת.

כן. אבל לגבי סעיף ספציפי.

לא, סליחה. אם יש לך עוד הערות תוכלי לשלוח את זה.

אבל אני ביקשתי רשות דיבור מראש.

אין עוד רשות דיבור נוספת.

לארגונים אחרים הייתה אפשרות.

ככלל, חובה יש רק לחברי כנסת. לגבי ארגונים אם יש הערות אפשר לשלוח, וזה יופץ לכל חברי הכנסת.

אפשר להתייחס לסעיפים הקודמים?

כן. מי את?

אני מרבנים למען זכויות האדם.

בבקשה.

קודם כול בשם התושבים שהגעתם אליהם לסיור בחיפה, אני מודה לכם שוב. אנחנו כאמור עובדים איתם, וכל ההסתייגויות שאני אומרת מובאות גם בשמם. כבר דיברו על הסעיפים האלה אבל בכל זאת אחדד רק דברים שלא נאמרו. למשל, בסעיף 4(ב)(2) בנוגע להקצאת קרקע משלימה – כמו שחבר הכנסת חיים ילין אמר, לא רק לשם כדאיות כלכלית, אלא בנוסף לעניינים תכנוניים חשוב לדבר על פתרונות לקשישים ולנכים. למשל פתרונות של בינוי-פינוי-בינוי ולהשתמש בקרקע גם לצרכים כאלה שהם צרכים חברתיים. לכן אנחנו ממליצים להוסיף אחרי המילים "הכדאיות הכלכלית" את המילים: "או לשם מתן מענים חברתיים".

בסעיף 4(ב)(4) – "לעמוד בקשר עם הדיירים ולהעניק ייעוץ לדיירים" – אנחנו מציעים להוסיף: "יצירת מענים לצורכי הדיינים". כלומר זה שהדיירים יכולים לקבל ייעוץ זה לא מספיק. הם צריכים גם אפשרות לספק פתרונות לדיירים.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:55.