הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 366

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, א' בסיון התשע"ו (07 ביוני 2016), שעה 13:00

1. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 224), התשע"ו-2016 (מ/1041)

2. הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 86), התשע"ו-2016 (מ/1036)

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

זהבה גלאון

מיקי לוי

בצלאל סמוטריץ

נועם קוט - מנהל מחלקה בכיר חוק עידוד השקעות הון, רשות המסים, משרד האוצר

מיכאל אסולין - מנהל תחום עידוד השקעות הון, רשות המסים, משרד האוצר

גדי הילמן - מנהל תחום מפקח ארצי חקלאות, רשות המסים, משרד האוצר

יניב כהן - מנהל תחום בכיר שומת מקרקעין, רשות המסים, משרד האוצר

צביקה לייבוביץ - מנהל א' עידוד השקעות הון, רשות המסים, משרד האוצר

ורד טננבאום - מנהלת תחום בכירה לתכנון ומדיניות, רשות המסים, משרד האוצר

ברוך משולם - עוזר ראשי מחלקה משפטית, רשות המסים, משרד האוצר

גיא גולדמן - עוזר ראשי מחלקה משפטית, רשות המסים, משרד האוצר

עו"ד עדנה הראל פישר - ראש תחום ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד ענת אסיף - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

גיל שאקי - מדען ראשי, משרד הכלכלה

צביקה כהן - סמנכ"ל בכיר, מינהלת השקעות ומימון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

עו"ד אורי בידרמן - הלשכה המשפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

דוד דהן - הארגונים החברתיים בכנסת

שאול בשור - משקיף, המשמר החברתי

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שגית אפיק

שלומית ארליך

טמיר כהן

אירית שלהבת

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 224), התשע"ו-2016 (מ/1041)

אני מחדש את הישיבה. מונחות בפנינו שתי הצעות חוק. נתחיל את הדיון בשנייה, לבקשת חברת הכנסת זהבה גלאון. אני יודע שההצעה הראשונה קצרה מאוד, וגם השנייה תהיה קצרה. אני לא יכול להאריך עכשיו כי אני אמור לקבל עוד מעט את אות חבר הכנסת המוערך על-ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה.

באמת כל הכבוד.

רק בגלל התמיכה שלך בבג"ץ.

לא היית פה היום. אמרתי שאת הכול אני מסלק מבג"ץ ומעביר לכאן לדיונים. אז מישהו צעק עליי: אבל בעניין הכשרות עכשיו הם פסקו לטובת הרבנות.

גם שעון מקולקל צודק פעמיים ביממה.

חבר הכנסת גפני, אסדר לכם פגישה ביניכם. אני ממהרת.

נהיית אחראית על הפגישות שלי?

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 224), התשע"ו-2016. מי מציג את הצעת החוק?

אני מרשות המסים, שלום לוועדה. סעיף 3א בפקודת מס הכנסה קובע היום את הסדר המיסוי לגבי אזרחים ישראלים שפועלים באזור. ההגדרה של "האזור" מופיעה בסעיף 3א לפקודה. מענקים לעידוד השקעות הון היום ניתנים באזור במסלולים מנהליים ועל-פי החלטות ממשלה. אנחנו מבקשים להסדיר את הנושא הזה, את מעמד האזרח הישראלי, גם לעניין הטבות מס בקשר לאותם מענקים. אנחנו נדרשים להסדיר את זה מכוח סעיף 1 לחוק-יסוד: משק המדינה. הצעת החוק שמופיעה בפניכם מבקשת לעגן את ההסדר הזה בחוק.

אני רוצה להגיד שאני מתנגדת להצעת החוק הזאת, אדוני.

נפלתי מהכיסא...

למה?

אגיד למה.

אני שואל ברצינות. יש לזה גם היבט פוליטי?

איזו שאלה... ועוד איך. מייד אסביר את זה.

אדוני, אתה יודע שההוצאה הציבורית לנפש בהתנחלויות גדולה פי שתיים לפחות, או לאין שיעור מן ההוצאה בשאר חלקי הארץ. אל תצחק, בצלאל סמוטריץ, אתה אחראי לזה, בין היתר.

את יכולה לתת לו את זה בכתב לקראת הפריימריז?

כן.

היקף הבנייה הממשלתית בהתנחלויות גדול פי כמה מאשר בתוך גבולות הקו הירוק. משרד החינוך מתקצב ילד ביהודה שומרון פי שתיים ממה שמתקצב תלמיד ישראלי. ועכשיו זה שהולכים להחיל גם את החוק לעידוד השקעות הון, שההטבות יינתנו גם לתעשייה בהתנחלויות, זה בעיניי מהלך גם של גזלת כספי ציבור וגם מתן לגיטימציה לסיפוח זוחל של השטחים. הולכים והופכים בחקיקה הישראלית, לא בצו אלוף, בעצם את השטחים, את ההתנחלויות כאילו הן כמו אזור התעשייה בסגולה בפתח תקווה, כך יהיה עכשיו בקדומים. בנימה רצינית, אני חושבת שההחלטה הזאת שערורייתית, שבאמצעות חקיקה בעצם נותנים לגיטימציה לסיפוח של השטחים. זה דבר שהוא בלתי מקובל, אדוני.

תודה רבה. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ, בבקשה.

אני מוכרח לומר שלצערי הרב לגישתה של חברת הכנסת גלאון השטחים סופחו כבר בחוק כי פקודת מס הכנסה מחייבת אותי, לצערי הרב, לשלם מס הכנסה כאזרח ישראל שגר באזור.

היא מחייבת גם אזרח ישראלי שגר בארצות-הברית.

או פועל באזור.

אבל חוק עידוד השקעות הון לא חל עד היום בשטחים מאז קום המדינה.

בקיצור, אזרחי ישראל שחיים ביהודה ושומרון, אפשר וצריך להתווכח האם הם צריכים להיות שם או לא. בינתיים עם ישראל מכריע שכן, המערכת הדמוקרטית מכריעה שכן. כל עוד הם חיים שם צריכות להיות להם אותן זכויות שיש לאזרח ישראלי שגר במקום אחר. יש חקיקה שהיא טריטוריאלית ואז אפשר לדבר על השלכות מדיניות. אם מחוקקים חוק שחל טריטוריאלית אז אנחנו מסתבכים. כאשר יש חקיקה פרסונלית, כפי שדיני העונשין חלים ודיני הנזיקין חלים, חלקם, ופקודת מס הכנסה חלה ואנחנו משלמים את אותם חיובים ומקבלים את אותם פטורים, אותם כללים שחלים במדינה חלים גם עלינו. באותו אופן גם חוק עידוד השקעות הון, שבעצם נותן הטבות מס, נכון, כפי שהוא חל על כל אזרח ואזרח במדינת ישראל. יש פה בסך הכול השוואת זכויות. בעיניי זה תיקון עוול היסטורי של הרבה מאוד שנים שבהן אנחנו משרתים בצבא, עושים מילואים, משלמים מס הכנסה ומקבלים פחות זכויות מאזרחים ישראלים שגרים במקומות אחרים. את זה הגיע הזמן לתקן וטוב שהממשלה עושה את זה. מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.

אני לא מתנגד לתת להם, אני ממש רוצה לתת להם, אבל יתכבדו ויעבירו את אותם מפעלים אל תוך תחומי הקו ירוק. יתרה מכך, הממשלה מצד אחד תיתן- - -

לא הבנתי.

אז לא תהיה בעיה לתת להם.

אבל עכשיו הממשלה אומרת שמותר להם להיות שם, וכך נאמר גם כשאתם הייתם בממשלה.

אז לא תהיה בעיה לתת להם. מצד אחד, הממשלה תעודד ותיתן להם את הכספים שרוצים לתת להם על-פי החוק, ומצד שני, אותם סחורות או מוצרים יוחרמו באירופה. אז מה עשינו? יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל. אתם יודעים מה, זו הממשלה הכי ימנית בתולדות מדינת ישראל.

לא נכון. היה כבר יותר. היום בתוך הקואליציה הזאת יש שמאלני אחד. פעם היה בלי זה.

אתה ותיק ממני אז אתה יודע. זו אחת הממשלות הכי ימניות בתולדות המדינה.

אתם רוב, אז תחילו את החוק הישראלי ותספחו את שטחי יהודה ושומרון אל תוך מדינת ישראל ואז בבקשה, אין בעיה, אין בעיה חוקית.

אם תציע את זה יותר מדי הם יאמצו את זה...

זה מה שהצעת החוק הזאת עושה.

אני מתנגד להצעת החוק הזאת, היא לא ראויה.

עדנה הראל ממשרד המשפטים, בבקשה.

הייתי רוצה להבהיר מה ההסדר שהממשלה הביאה מציע ומה הוא לא מציע. ההסדר הזה איננו מציע להחיל את חוקי עידוד השקעות הון באזור. חוקי עידוד השקעות הון אכן מסווגים כחקיקה בעלת היבטים טריטוריאליים מאחר והם מתייחסים לתוכניות לעידוד הקמה של מפעלים ולכן חוקי עידוד השקעות הון עוסקים בעידוד השקעות הון בישראל.

יחד עם זאת, לממשלה יש סמכויות והיא משתמשת בהן, בעבר במשך עשרות שנים לדעתי. ניתנים מענקים על-פי מסלולים מנהליים שעליהם מחליטים משרדי הממשלה והממשלה במליאתה מכוח הסמכויות השיוריות שנתונות לממשלה. לכן אין חידוש בזה והצעת החוק הזאת לא משנה את המצב הקיים. אם תחליט הממשלה לבטל אותם, תבטל אותם.

תני לי דוגמה, בבקשה, כי זה מדרון חלקלק.

- - -מקבלים הטבות בהיקף ובתנאים של עידוד השקעות הון?

אלה היקפים עצומים.

אשלים, ברשותכם. ממשלות ישראל השתמשו בסמכות השיורית שלהן לתת מענקים מקבילים לעידוד השקעות הון, לא לפי חוק עידוד השקעות הון אלא מקבילים, באמצעות מסלולים שעליהם מחליטה הממשלה או משרדי הממשלה. מה שהממשלה לא יכולה לתת במסלול מנהלי הוא את הטבת המס. זאת אומרת, יש שני אזרחים ישראלים, אחד מקבל הטבה לעניין המפעל שלו בתוך תחומי הקו הירוק והשני, משהממשלה החליטה שהיא מעוניינת וכל זמן שההחלטה שלה תקפה לתת לו מענק, לא יכול לנכות את המענק הזה אלא זה נחשב לו כהכנסה.

יש מחיר, אין השוואה בין מי שגר בקדומים ובין מי שגר בפתח תקווה, מה לעשות.

לכן אני מבקשת להבהיר, הדבר היחיד שההצעה הזאת עושה, היא נותנת סמכות לראות באותם מענקים כְמה שניתן לנכות מבחינת דיני המס ולהשוות את מצבו של האזרח הישראלי מבחינת דיני המס בין ישראל ובין האזור כשהוא מקבל הטבות לפי מסלול מנהלי.

אז זה לא סיפוח זוחל...

זה לא סיפוח.

חשבתי שאת בעד מתן זכויות, בעד שוויון ובעד זכויות אדם.

ברשותכם, עוד משפט אחד. ההבחנה בין תחולה פרסונלית של דיני המס על אזרחי המדינה, גם כשהם תושבי האזור, ומתן הטבות וזכויות לתושבי ישראל, גם כשהם תושבי האזור, זה לא המצאה של ההסדר הזה. זה קיים תקופה ארוכה מאוד בסעיף 3א רבתי שהזכיר חברי מרשות המסים. המצב הקיים היום לא נותן אפשרות לראות בהטבות האלה כהטבות כמו כל הטבת מס.

זו הייתה החלטה מנהלית ואתם מבקשים להחיל חקיקה. אלה שני דברים שונים.

היא מסבירה לך שהיא לא יכולה לפעול מנהלית בענייני מס.

הממשלה לא נותנת מענקים.

כי לא צריכים לקבל עוד הטבות מס.

למה אי אפשר לעשות את זה מנהלית, שעם זה אני יכול עוד לחיות?

אני לא יכולה לתת מנהלית הטבות מס בגלל סעיף 1 לחוק-יסוד: משק המדינה שאוסר להטיל מסים או לתת הטבות, פטורים והטבות ממסים אלא לפי חוק.

49 שנים משרד המשפטים לא חשב כך. מה קרה היום? כשיש ממשלה כזאת אז אתם מכשירים את השרץ הזה?

כי יש ממשלה ימנית שבאה למשול.

עם כל הכבוד, לא היה עד היום- - -

אם אפשר לתקן את חוק-יסוד: משק המדינה – יותר קל לי לבלוע את זה.

ולאפשר הטלת- - -

כן. את מבינה שאת מביאה חקיקה?

הרי אתם יודעים לתת הטבות גם בכל האמצעים האחרים שהיו לכם.

בואו נתקן את חוק-יסוד: משק המדינה.

אני לא מתקנת שום דבר.

זה טוב יותר מאשר לחוקק חוק.

יש עוד מישהו שרוצה להתייחס לעניין?

אני רוצה להצביע נגד וללכת.

לא יהיו הצבעות כעת. יש השלכה של העניין הזה על רואי החשבון. הם לא נמצאים כאן.

איזו השלכה יש על רואי החשבון?

בוודאי, וגם על לשכת עורכי-הדין.

הם צריכים להתעסק בהטבות מס, איך הם לומדים להחיל את ההטבות האלה בקדומים, והם צריכים לשנות את כל הקודקס.

אתה חשוב שאני עושה את זה פוליטית? אני לא עושה את זה פוליטית. אביא את זה להצבעה ביום שני. רואי החשבון ביקשו ממני להמתין. הם נמצאים היום ביום עיון, אני גם הייתי אמור להיות שם ולא נסעתי, ביטלתי את נוכחותי שם. תגישו לי הסתייגויות כי נצביע על זה לקריאה השנייה והשלישית. אני מבקש שרואי החשבון יהיו פה, נא להודיע להם.

אולי גם לשכת עורכי-הדין.

הם מוזמנים אוטומטית. בעורכי-הדין אני לא מתחשב בגלל שאין להם הערות, אבל לרואי החשבון יש. ביום שני תהיה הצבעה, בעזרת השם.

דרך אגב, אני חושב שהצעת החוק כן צודקת. אני חושב שעדנה הראל פישר צודקת. אני מתנצל שאני עם משרד המשפטים ביחד.

עניין החקיקה זה מדרון חלקלק. מבחינתי תשנה את חוק-יסוד: משק המדינה ואז תהיה אפשרות לעשות הוראה מנהלית. זה עדיף מאשר להביא הצעת חוק ואחר-כך לך תתמודד עם זה.

ביום שני תהיה הצבעה, בעזרת השם. מי שרוצה להגיש הסתייגות, נצביע עליה.

אני מניח שאם ציפי לבני הייתה עכשיו שרת המשפטים זה לא היה מגיע, אלא אם כן זה בגלל בג"ץ, אני לא יודע.

הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 86), התשע"ו-2016 (מ/1036)

אני עובר להצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 86), התשע"ו-2016. בבקשה.

כיום חלים על אזרח ישראלי שרוכש קרקע באזור שני משטרים שונים של תשלומי חובה. משטר אחד הוא אגרת רישום שהוא משלם לשלטונות האזור, רישום הקרקע.

מה זה האזור?

האזור זה השטחים.

מי זה השלטונות?

המינהל האזרחי, האלוף. תשלום חובה אחד הוא מס הרכישה מכוח חוק מיסוי מקרקעין. בסעיף 16א לחוק מיסוי מקרקעין קיים מנגנון סנכרון בין שני התשלומים האלה, מנגנון מעט מסורבל שאותו אנחנו באים לייעל היום, לפיו רוכש הקרקע משלם את שני התשלומים, את מס הרכישה ואחר-כך את האגרה. לאחר שהוא שילם את האגרה הוא בא לקבל החזר על מס הרכישה שהוא שילם בגובה סכום האגרה ששולמה. היום אנחנו באים לייעל את המנגנון הזה. לפי ההצעה הוא לא יצטרך לשלם פעמיים את שני התשלומים ולקבל החזר אלא הוא יבוא לרשום את הקרקע במרשם האזור ואת התשלום, את האגרה תעביר רשות המסים מתוך מס הרכישה ששולם. זה הכול.

זה גם יקל על האזרח וגם יקל עליהם. במקום לשלם פעמיים ולקבל איזה פתק או משהו.

יש שאלות לגבי הצעת החוק הזאת?

היום בחוק כתוב שזה יופחת מסכום המס. כלומר, במהות הייתם צריכים לעשות את מה שאתם עושים עכשיו. עכשיו אתם קובעים סוג של פרוצדורה.

מהותית כבר היום אנחנו מחזירים את הכסף, הרוכש לא נושא בשני תשלומים.

קודם הוא משלם ואז אתם מפחיתים. עכשיו אתם בעצם הופכים את הסדר.

נכון, הוא לא יצטרך לשלם פעמיים.

אז למה לא לבטל את סעיף 16א(ו) בעצם?

זה מסדיר את המנגנון.

אתה מוסיף עליו. אבל עדיין אתה משאיר את הסעיף הזה, שלכאורה לפי פרשנותך אומר שהוא ישלם פעמיים. אני לא בטוחה שהייתי מפרשת את הסעיף הזה כך שנדרש תשלום פעמיים, אבל אם אתם מפרשים אותו כך אז אפשר לבטל אותו.

אפשר לבטל את הסעיף שקובע תשלום כפול ואז לא יהיו אי-הבנות.

לפי הצעת החוק ההסדר יהיה לבקשת הרוכש.

יהיה רוכש שלא יבקש לקזז את האגרה?

אני לא יודע.

ואם הוא לא יבקש אז אתם לא תקזזו?

צריך לבטל כדי לפשט את זה. זה עושה טוב לשני הצדדים, גם לרשות המסים וגם לאזרח. מי הפראייר שיגיד: בסדר, אשלם פעמיים ואחר-כך אבוא להתחשבן אתכם? חבר'ה, זה מיותר.

מי שישכח לעשות את זה.

או מי שלא יודע או שלא הונחה היטב על-ידי היועץ שלו. צריך לבטל את הסעיף.

אני מציע בכלל לפטור את יהודה ושומרון ממס...

זה לא עלה בהכנות שעשינו ביחד עם הוועדה, לא קיבלנו הערה על הצעת החוק הזאת. זו הפעם הראשונה שאנחנו שומעים אותה. אנחנו צריכים לבחון את זה. יכול מאוד להיות שזה בסדר גמור.

זה משאיר פתח לא טוב.

אני מציע שנאשר את ביטול הסעיף הזה ואני אגיש רביזיה.

לא אמרתי שאנחנו מתנגדים אלא אנחנו שומעים את זה כעת לראשונה.

תבדקו את זה עד יום שני. זה נראה הרבה יותר פשוט.

הישיבה ננעלה בשעה 13:15.