הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 361

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, כ"ט באייר התשע"ו (06 ביוני 2016), שעה 11:55

מצב העסקים ובניית מוסדות ציבור וחינוך בירושלים – במסגרת ציון הכנסת את יום ירושלים

חברי הוועדה: אראל מרגלית – מ"מ היו"ר

מנחם אליעזר מוזס

עודד פורר

יהודה גליק

ניר ברקת - ראש העיר ירושלים, עיריית ירושלים

חגית משה - סגנית ראש העיר ירושלים, עיריית ירושלים

איתי גוטלר - חבר מועצת העיר, עיריית ירושלים

אלי מלכה - יועמ"ש לעיריית ירושלים

דב קלמנוביץ - חבר מועצת העיר, עיריית ירושלים

ענבל מוזס - מנהלת מחלקת קידום עסקים, עיריית ירושלים

מיכל שלם - ראש הסגל לשכת ראש העיר ירושלים, עיריית ירושלים

אייל חיימובסקי - מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים, עיריית ירושלים

איציק עוזר - סמנכ"ל כספים הרשות לפיתוח ירושלים, עיריית ירושלים

חנן רובין - חבר מועצת ירושלים, עיריית ירושלים

שרית גולדשטיין - מ"מ מנכ"ל, המשרד לירושלים ומורשת

רחל גור - יועצת בכירה לשר במשרד לירושלים ומורשת, המשרד לירושלים ומורשת

חוני נתן - מנהל אשכול ירושלים במעוף, משרד הכלכלה והתעשייה

יצחק אופנר - מנהל סניף מעוף ירושלים, משרד הכלכלה והתעשייה

נעם ריזי - ועדת המסעדנים בירושלים

ניר קפלן - עו"ד ראש מחלקת רגולציה, התאחדות המלונות בישראל

לורה גלינסקי - יו"ר פורום רשות הרבים

דוד דהאן - נציג הארגונים החברתיים בכנסת

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

שיר שפר

הילה מליחי

מצב העסקים ובניית מוסדות ציבור וחינוך בירושלים – במסגרת ציון הכנסת את יום ירושלים

אנחנו רצינו לציין בוועדת כספים את הנושא של יום ירושלים, מצב העסקים ואת המצב הכלכלי של העיר. נמצא אתנו ראש העיר. גמרנו ישיבה קודמת בוועדת החינוך על מצב הכיתות ומצב התלמידים בירושלים, שזה גם כן לא פחות חשוב. אני חושב שאחד הדברים שהיינו רוצים לדבר עליהם היום – עברנו שנה לא פשוטה בירושלים, גם לעסקים הקטנים וגם לתושבים בכלל. אני חושב שתושבי העיר, בצורה מרשימה ביותר, התמודדו עם המצב כדי להשאיר את השוק פתוח, את העיר העתיקה פתוחה, להשאיר את הקהל שיגיע לחנויות, לבתי הקפה, למסעדות, וימשיך לנהל את אורח חייו גם ברמה הקהילתית וגם ברמה העסקית. צריך לזכור שכשאנחנו מתמודדים עם בעיות ביטחוניות, אין ספק שאנחנו צריכים כוחות ביטחון חזקים ואין ספק שאנחנו צריכים לדעת מתי להשתמש בכוח המתאים כדי לבלום התקפות. אבל בסוף, תמונות הניצחון הן בדרך כלל של האזרחים. תמונות הניצחון זה כשהעיר חוזרת לפעול בהרמוניה, בדו-קיום. תמונות הניצחון זה שאנחנו ממשיכים ליצור, לעשות, להתפרנס, בעיר שלנו.

ואני חושב שמה שאנחנו רוצים לעשות היום, חוץ מלדבר על הדברים החשובים ועל ההישגים – ישנם פה נציגים של הרשות לפיתוח ירושלים ונציגי המגזר העסקי. אנחנו רוצים לשים את הדברים שעדיין נמצאים כאתגרים לנגד עינינו. צריך לזכור שבגדול, ירושלים, עם כל זה שזו העיר שאנחנו אוהבים יותר מכל עיר אחרת, היא גם העיר עם האתגרים הכלכליים הגדולים ביותר במדינת ישראל. אני חושב שכדאי לפתוח בדיון הזה ולדבר על המצב העסקי, ודווקא חשוב לתת גם למגזר העסקי עצמו – יש פה את הרצל, שהוא ממגזר הקבלים, וגם החבר'ה מהעסקים הקטנים. אנחנו רוצים להתחיל בכמה מילים של ניר, לשמוע את הרשות לפיתוח ירושלים, רוצים לשמוע את נציגי העסקים הקטנים, וכמובן, את חברי הכנסת, ולפתוח את הדבר לדיון. אל תשכחו שיש לנו את שדולת ירושלים מאוחר יותר, אז כולכם מוזמנים גם לשם. ניר, כבוד ראש העיר, בבקשה.

קודם כל, יום ירושלים שמח לכולם. כבוד חברי הכנסת, אורחים יקרים, סגני ראש העיר. ברשותך, אני רוצה לצלול – לא למה היה השנה ואילו דברים טובים קרו לנו, כי את זה אמרנו אתמול בטקסים הרשמיים. הודיתי לראש הממשלה ולמשרד האוצר על הסיוע שאנחנו בהחלט מקבלים, ובזכותו אנחנו מתקדמים משנה לשנה; אלא דווקא להתמקד במה שילווה אותנו בשנה הקרובה, האתגרים. אני רוצה למנות ארבעה מהם. אתגרים שעדיין יושבים לנו על השולחן, עם ממשלת ישראל, ועם הכנסת, שעדיין לא נפתרו. האתגר הראשון הוא העובדה שלירושלים עוד לא הוסדר תקציב איזון ותקציב צמיחה. יש לנו כ-50 רשויות במדינה, שהן עצמאיות, שהן לא עוברות דרך ממשלת ישראל לאיזון תקציבי ולדיוני תקציב גירעוני בכל שנה. יש לנו כ-200 רשויות שמקבלות מענקי איזון לפי נוסחה אחודה. השלטון המקומי מנהל את המשא ומתן פעם בשנה עם המדינה - - -. רק העיר ירושלים, משנה לשנה, צריכה לנהל מחדש דיון על תקציבה לשנה הבאה. ועדת גדיש – אותו גדיש שקבע שעל-פיו מתנהלות הנוסחאות. הוא טען שכיוון שירושלים כל כך מורכבת ולא דומה לשום דבר, צריך לקבוע לה מענק איזון עצמאי, ממוקד שמתאים לטופולוגיה של העיר ירושלים. ולצד האיזון צריך גם לקבוע תקציב לפיתוחה של העיר, לצמצום פערים, לשדרוג איכות החיים של התושבים.

אני חייב לומר שעד היום, עד לשנה האחרונה, תמיד ישבנו והגענו להבנה כזו או אחרת עם אנשי משרד האוצר. בשנה האחרונה לא הצלחנו להגיע להבנה כיוון שאין נוסחה. אני טוען שאחד הדברים החשובים לקראת תקציבי 2018-2017 והלאה – חייבים לסיים את הסאגה הזאת בשביל שלא נגיע למצב שעיריית ירושלים וממשלת ישראל או משרד האוצר מגיעים משני צדדים שונים של המתרס. חייבים להסדיר בנוסחה מקובלת ושקופה. אני רק אסבר את האוזן, בכל שנה, בגלל איך שירושלים בנויה – יש לנו רק 4.6 מטר עסקי לתושב, שזה שליש ממה שמקובל בפורום ה-15. זה מצביע על חוסר עצמאות של העיר מבחינת שטחי תעסוקה ומסחר פר תושב, שזה מכניס את הכסף. יש לנו רווחה בהיקפים הרבה יותר גדולים מאחרים. כנ"ל חינוך. בכל שנה עיריית ירושלים מתחילה עם פער של כ-140 מיליון שקל שנדרש רק לאיזון תקציבי. 140 מיליוני השקלים הראשונים נועדו בשביל שלא יהיו דיוני תקציב בעירייה מה שהיה הוא מה שיהיה. ואיפה צמצום הפערים כלפי ערים אחרות? זה הנושא הראשון שטרם נפתר, ואני חושב שכל חברי הכנסת צריכים להיות מודעים לו בכניסה לדיוני תקציב, שלא נמצא את עצמנו ששכחנו את ירושלים. אל תשכחו אותנו. אל תשכחו את ירושלים. אני אומר את זה ביום ירושלים לקראת - - -

אם אשכח ירושלים, תשכח ימיני.

אני רק מזכיר את זה ביום ירושלים לקראת דיוני התקציב הבאים. הנקודה השנייה שמלווה אותנו. אני בא מוועדת החינוך, שבה הצגנו איך עיריית ירושלים היום יודעת לקדם 2,000 כיתות לימוד, כחציין במגזר הערבי, כחציין במגזר החרדי, וקצת במגזר הכללי. אנחנו יודעים היום להניע מהלך של 2,000 כיתות לימוד. כ-500 התחלות בניה בשנה בחומש הקרוב. בגדול, הדבר הזה עולה כשני מיליארד שקל, ולצערי הרב, נכון להיום, אנחנו מקבלים ממדינת ישראל כ-100 כיתות בשנה. קצת פחות מ-100 כיתות בשנה. רוצה לומר, שאם אנחנו נקבל גם במהלך השנים הקרובות רק 100 כיתות בשנה, לא נצליח כלכלית לסגור את הפער. הפער הזה מבייש. הוא מבייש. לראות ילדים במגזר החרדי, במגזר הערבי, וגם במגזר הכללי, עם מבנים שדרושים שיפוץ כבר 50-40 שנה, שאנחנו לא שם. והאבסורד הוא שאם אנחנו לא מקבלים את ההרשאה ממשלת ישראל, מהאוצר, אז עולה לנו כפול כי אנחנו שוכרים לבד את הכיתות. רק תנו לנו אשראי, אנחנו נממן את זה בעצמנו, זה יעלה לנו פחות מהשכירות שעולה לנו לשכור כיתות לימוד בעיר ירושלים. אז הנושא השני הוא מחיקת החרפה הזאת, צמצום פערים בצורה ניכרת של כיתות לימוד. זה על סדר יומנו. אני ביקשתי את זה גם בישיבת הממשלה, גם בישיבת הממשלה הקודמת, הראשונה, של הכנסת החדשה. זה עומד לפתחנו, ואנחנו צריכים לעשות את הצעד הגדול בשנה הקרובה.

הנושא השלישי קשור לנושא התחדשות עירונית וסיוע לציבור לבנות היקפי דיור. לצערי הרב, ההיסטוריה של העיר ירושלים מראה שביום ששמנו טרקטורים ובנינו שכונות חדשות בלבד, ולא התייחסנו לשכונות הוותיקות, השכונות הוותיקות התדרדרו, פוטנציאל הצמיחה שבהן לא מומש, והיכולת של העיר ירושלים לייצר התחדשות עירונית תמיד היה פוטנציה בלבד. בשנה וחצי האחרונות, בשנתיים האחרונות, הקמנו מנהלת התחדשות עירונית, ואנחנו יודעים היום להצביע על פוטנציאל של למעלה מ-34,000 יחידות דיור, שמביאות אותנו לכ-100,000 יחידות דיור שאנחנו יודעים לפתח כפוטנציאל בעיר ירושלים.

בתוך העיר.

בתוך העיר פנימה.

בלי הצורך להרוס יערות.

בלי הצורך להרוס יערות. בלי הצורך להתרחב מערבה. חד-משמעית. אני רוצה לומר שהוויכוח עם המדינה הוא על 1,400 יחידות דיור פה, על 3,000 יחידות דיור שם. ואני מבקש מהאוצר – חברים, תעזרו לנו. במקום להתווכח אתנו על משהו שאנחנו טוענים שהוא טעות פטאלית – 3,400 יחידות דיור – בואו תעזרו לנו לפתח 34,000 יחידות דיור בהתחדשות עירונית בתוך השכונות, משהו שאינו שנוי במחלוקת, שהתושבים רוצים אותו. זה לחזור להשקיע ולשדרג את איכות החיים. כשנכנסים לשכונות הוותיקות, אז כבר משדרגים כבישים, גני ילדים, בתי ספר, גני משחקים. אז לא רק מוסיפים יחידות דיור, אלא גם משדרגים את השכונות הוותיקות. וזה צו השעה.

מה הקשר לאוצר?

כי אנחנו מוצאים את עצמנו נלחמים בוותמ"לים. והאוצר, שאחראי היום על יחידות הדיור, תפיסתו היא השיטה הישנה – טרקטורים ולעלות על שטחים ירוקים, כי זה הקל והלא נכון, זה מה שעשו עד היום. ואנחנו טוענים – בואו תעזרו לנו לייצר פי 10 יותר יחידות דיור, שאולי בעבר לא עשו את הדבר הזה, אבל זה הדבר הנכון לירושלים. אנחנו לא רוצים את הקונפליקט הזה. במקום שהאוצר ייתן לנו רוח גבית וייצר מספר גדול של דירות, אנחנו מוצאים את עצמנו לעתים נלחמים עם הפקידות באוצר – חכמים באגורות, טיפשים בשקלים. ואנחנו טוענים שצריך להיות ההיפך, בואו, תהיו אתנו, תזרמו אתנו, אנחנו מכירים את העיר שלנו, יודעים איך לפתח. זה הנושא השלישי. הנושא הרביעי שיעלה לדיון במהלך השנה הקרובה הוא כל הנושא של טיפול בשכונות חוץ גדר. עיריית ירושלים מראה בשנים האחרונות ששנה אחרי שנה אנחנו מקדמים עקב לצד אגודל את איכות החיים של כל השכונות הערביות בתוך הגדר. למען האמת, היום יותר ויותר בולט לעין, לאור השיפור הניכר בתוך השכונות הערביות בתוך הגדר, הפער של היכולת שלנו בעירייה לתת מענה לשכונות שהן ירושלים בצד השני של הגדר. אני אתן נתונים – יש לנו כ-255,000 תושבים ערבים שגרים בירושלים בתוך הגדר. שם בכל נושא ובכל עניין אנחנו מראים שיפור ניכר, אגב, כפי שאנחנו מראים בחלק מהשכונות החרדיות, שגם שם יש פערים גדולים ואנחנו מקדמים יפה.

בשכונות מחוץ לגדר, שימו לב למספר – יש כ-120,000 תושבים, מתוכם כ-60,000 הם שוהים בלתי חוקיים, ו-60,000 הם תושבים ירושלמים. אז אנחנו נתקלים בעומס עצום של תושבים ושב"חים ביחד. אין ספק שלתת מענה ראוי אנחנו חייבים, שהביטחון יאפשר לנו לעשות את זה. הוא מחייב אותנו לשדרג בצורה ניכרת את השיטור העירוני מעובה במשטרה כחולה וירוקה, ליצור צוותים שיוצאים באופן קבוע לשטח ולא מחכים פעם ב-X זמן, רק כשיש בעיה. צריך למגר שם את הפשע וגורמי פח"ע. היום, אם תשאלו את גורמי הביטחון, זה עקב אכילס. אלו המקומות הבעייתיים ביותר. הם נמצאים מחוץ לגדר, זה יושב בתפר בין הצבא למשטרה, מהווה בעיה קשה לכוחות הביטחון. אחרי שנשדרג את הנושא הביטחוני, חד-משמעית, כמו שעשינו בתוך הגדר, ניצור יותר שת"פים עם המנהל האזרחי שיושב בצד השני של הגדר. אנחנו רוצים לשדרג את המינהל הקהילתי - - -

מאיפה הם מתפרנסים?

רובם מירושלים. רק שתבינו, במהלך היום מרקם החיים שלהם, רובו בירושלים. במ.פ. שועפט כמעט 95% מהילדים בבוקר עוברים את הגדר ומקבלים מענה בבתי ספר בתוך הגדר. כנ"ל בתעסוקה, רובם עובדים בתוך העיר ירושלים – בבתי החולים, במסעדות, בכנסת, במקומות אחרים. מרקם החיים הוא אחוד. את כל מה שניתן לתת בתוך הגדר, אנחנו נותנים. עדיין, יש הרבה שירותים שאנחנו רוצים לתת שקשה לנו יותר לתת אותם, אנחנו עושים אותם היום במיקור חוץ, זה טעון שיפור, אנחנו רוצים לשפר. הדבר הזה יעלה במלוא עוצמתו, להערכתי, במהלך השנה הזאת של הכנסת. כלומר, ארבעה נושאים – ובזה אני מסכם – אחת, מציאת נוסחה לאיזון, פלוס מענק לצמצום פערים אל מול פורום ה-15 ומול ערים אחרות. 2,000 כיתות לימוד. אנחנו מדברים על התחדשות עירונית במקום טרקטורים על שכונות, ולחילופין, חוץ גדר שאותו צריך להסדיר. אני בטוח שהנושאים האלה יעלו בכנסת במלוא עוצמתם בשנה הקרובה. תודה רבה לכם.

תודה רבה. מה שאנחנו רוצים, בין השאר, להתמקד בו עכשיו, בכל המצב העסקי, הפרויקטים, הרבה אנשים לא יודעים, ובבעיות שאנחנו רוצים לפתור אז יש פה גם נציגים של עסקים. אבל רציתי להתחיל דווקא באייל חיימובסקי, מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים, שעושה פעולות יוצאות מן הכלל בכל העיר. ספר קצת, שנדע, וגם מה הבעיות. אחר-כך יהיה לנו את שרית גולדשטיין, מהמשרד לענייני ירושלים.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. זה נחמד שיו"ר ועדת הכספים הוא גם ירושלמי.

זה זמנית.

ממלא מקום. כמו שראש העיר ציין, ישיבת הממשלה ביום חמישי אישרה את תכנית החומש הבאה של ירושלים. התכנית הזאת הוגשה. לראשונה הוגשה תכנית עסקית, כמו שאתה מכיר, שתכניות עם יעדים ומדדים מוגשות לממשלה. בשנה האחרונה, ביחד עם אנשי המשרד לענייני ירושלים והשר העומד בראש המשרד, פעלנו רבות אל מול משרד האוצר כדי לסגור את התקציב הזה. ואכן, ביום ירושלים האחרון אושר התקציב בממשלת ישראל, מה שיאפשר לנו משנת 2017 לצאת לתכנית החומש הבאה. במהלך השנה האחרונה אכן ירושלים חוותה לא מעט פעולות כאלה ואחרות ששינו קצת את הסדרי החיים בירושלים, הקשו, וגרמו לכך שלא מעט מבקרים הדירו רגליהם מירושלים. גם הפעם, ממשלת ישראל ביחד עם העירייה, השר לענייני ירושלים ושר האוצר נענו ונתנו מערכה של סיוע לעסקים, ובאמצעות הרשות לפיתוח ירושלים אכן הרמנו מטה שהפעיל נוהל שבו אנחנו נתנו ללא מעט עסקים – היום אנחנו נמצאים בשלב ש-850 בתי עסק ירושלמים זוכים במענק. אני צריך לציין פה שלראשונה בישראל ניתן מענק כזה בעקבות פיגועי טרור. אנחנו הפעלנו אותו באופן מידי. בתוך שלושה חודשים אנשים כבר יכלו להגיש בקשות למענק. אנחנו נמצאים היום אחרי תקופה של מספר חודשים בודדים שבהם למעלה מ-10 מיליון שקל מהמענק כבר נמצאים בכיסיהם של בתי העסק שפנו והיו זכאים, שזה בקירוב 400 מתוך 850 המגישים. אנחנו מקווים שעד סוף החודש הקרוב אנחנו נשלים את המשימה הזאת. צריך לציין שגם אירועי "צוק איתן" ו"עמוד ענן", שזכו למספר מענקים כאלה ואחרים, עד היום בתי העסק שם לא הצליחו לממש, ולכן אני מרים פה את זה כחלק מפעולה מהירה ונמרצת. שיתוף פעולה גם של העירייה, גם של ממשלת ישראל, בעזרת המשרד לענייני ירושלים. פעלנו באופן מידי, ואכן נתנו מענה.

אני חושב שהעיר חוזרת לעצמה. אנחנו סיימנו ביום חמישי האחרון את פסטיבל האור בעיר העתיקה. השנה הרחבנו אותו גם למרכז העיר. פסטיבל האור השנה – למרות כל החששות והספקות לגבי היכולת שלו למשוך קהלים רחבים, לאו דווקא ירושלמים למזרח העיר – אכן נוכחנו שלמעלה מ-300,000 מבקרים הגיעו במהלך עשרת הימים. צריך לציין שזה הפסטיבל השמיני במספרו אחרי שמונה שנים שאנחנו מקיימים את הפסטיבל.

כל הכבוד. יש לנו בעוד 13 דקות את השדולה, אז אנחנו מנסים שכולם יגידו משהו. בקצרה כל אחד יגיד.

אני אסיים. השנה אנחנו אכן שומעים קולות, גם מהעולם כולו, בהבעת אמון במה שקורה בתחום הסטארט-אפ, שאתה באופן אישי מכיר, אבל לא כולם מכירים. בעולם הסטארט-אפים וחברות ההזנק, ירושלים נמצאת היום יותר מתמיד על המפה. תחום שהובל על-ידי ראש העיר. אנחנו, בכספי המשרד לענייני ירושלים, עושים שם פעולות נמרצות השכם והערב. הצלחנו לגייס את מס צ'אלנג', האקסלרטור העולמי, שפותח את הסניף השלישי שלו בירושלים, אחרי בוסטון ולונדון.

כל הכבוד.

אנחנו מדורגים היום מקום חמישי בעולם כעיר עם הווי להבאת סטארט-אפים לעיר. אנחנו נמצאים בין 50 הערים המובילות בעולם בתחום הסטארט-אפים. אנחנו נמצאים היום במצב שבו למעלה מ-150 סטארט-אפים קמים בכל שנה. סכום שמושקע היום בעולם הסטארט-אפים – כשאני מדבר על סטארט-אפים, זה גם בתחומי הביו, גם בתחומי מדיה, גם בתחומי היי-טק קונבנציונלי. למעלה מ-400 מיליון שקל בשנה. גם את אזורי התעסוקה אנחנו מאכלסים. אנחנו נמצאים היום כמעט בקיבולת מלאה גם באזור כפר ההיי-טק בגבעת רם שמוכר לכולם, גם בגן הטכנולוגי במלחה. אנחנו פועלים היום ביחד עם חברת "עדן" להקים את הכניסה לעיר, מה שייצר עוד אלפי מטרים מרובעים. בנימה אופטימית זו, אני חושב שלמרות כל מה שכולם משתדלים – ירושלים היא עדיין עיר הבירה, והיא עיר התעשייה. יש בה את חברת "טבע", ויש בה את "מובילאיי", חברה חדשה שצמחה רק בעשור האחרון והגיעה ממטה של עשרה עובדים למטה היום של קרוב ל-700 עובדים. אני חושב שיש במה להתגאות, וצריך להיות קצת אופטימיים. ירושלים נמצאת על המפה, ותישאר על המפה.

כל הכבוד. חיימובסקי, כל הכבוד. חבר'ה, אני רק מבקש לקצר, כי אנחנו הולכים לשדולה. אני נותן לגברת שרית גולדשטיין, ואחר-כך לך.

אדוני היושב-ראש, ראש העיר, אייל חסך לי ולכולנו, כי ההישגים של תכניות ירושלים במימון ממשלתי, בשיתוף פעולה מלא עם עיריית ירושלים ובביצוע של הרשות לפיתוח ירושלים, הם מדהימים. זו תולדה של השקעות, לא רק של ה-850, שבימים האחרונים עלה לכותרות, זו השקעה של מאות מיליונים. בין השנים 2019-2005 יושקעו בעיר שני מיליארד שקל כספים ממשלתיים רק בפיתוח, ללא השוטף, ללא מענק הבירה, ללא תקצוב שוטף של משרדי הממשלה. זו השקעה שהיא חסרת תקדים.

ניר, תהנהן אם אתה מסכים.

כן, בהחלט.

כמה? כמה? מה הסכום?

אני אגיע גם לאתגרים. מעל שני מיליארד שקלים, שעזרו – ועדיין עוזרים – להביא להישגים האלה ולהישגים רבים. כמו שאמר אייל, ירושלים על המפה, ותישאר על המפה. עם זאת, יש את האתגרים שציין ראש העיר. האתגר של מזרח העיר הוא אתגר חשוב ומשמעותי. המשרד עובד יחד עם עיריית ירושלים ובשיתוף פעולה עם משרדי ממשלה נוספים במסגרת תכנית חומש, שהיא קטנה, היריעה שלה קצרה מדי, התקציב שלה קטן מדי מכדי ליצור אפקט משמעותי. אנחנו עומדים לנסות להגדיל את היריעה הזאת ככל שניתן, ולמקסם את ההשקעות גם במזרח ירושלים. הנושא של העסקים – בשיתוף פעולה יוצא מן הכלל עם הרשות לפיתוח ירושלים, יצא נוהל. חלק מבעלי העסקים קיבלו כבר מענק. גילינו שזה לא מספיק. גילינו שמה שצריך לטובת המרחב העסקי בעיר זה להחזיר את התנועה. ועכשיו אנחנו עובדים על שיתוף פעולה יחד עם מוסדות התרבות כדי להחזיר את התנועה לירושלים, כדי שכולם ייצאו נשכרים – גם מוסדות התרבות, שנפגעו מאוד, גם בעלי העסקים.

תקציב התרבות בירושלים לעומת תל-אביב – רק סנפשוט, אפשר לתת?

כן. הוא צמח מחמישה מיליון שקל עירוני ל-25 מיליון שקל עירוני, פלוס חמישה - - -

זה רק תמיכה במוסדות התרבות. זה לא התרבות בכללותה.

כן. והתרבות כמכלול רק במגמת עלייה. אם אתה לוקח את 2020, או את מה שהיה "מרום" – והיו בו משאבים לא מבוטלים לפרויקטים שהם לאומיים ובין-לאומיים. ההפרדה בין מה שעושה המשרד לענייני ירושלים ל"מרום" זה שאנחנו מתמקדים בירושלמי, בשוק המקומי, והם בשוק הלאומי והבין-לאומי. התכלול של שניהם ביחד זה רק במגמת עליה. אני חושב שכולם יודעים היום שהכביש מתל-אביב לירושלים זה דבר טוב לתל-אביביים. המסעדות הטובות ביותר בתל-אביב זה שוק "מחנה יהודה" בירושלים. יודעים את זה, המפה השתנתה.

תודה רבה. הרב מנחם אליעזר מוזס, בבקשה.

יליד ירושלים. תושב ירושלים. רק במקרה נולדתי בתל-אביב, כי הייתה תקופה שחששו ללכת להר הצופים ללדת, אז אימא שלי נסעה לתל-אביב ללדת.

אני רוצה לומר לך שהתקציב שרצו אותו הכי הרבה החרדים בדיוני התקציב השנה הוא תרבות. אם תכניס את התרבות במזרח העיר וגם במגזר החרדי, אנחנו מתחילים – אגב, יש פה את קלמנוביץ, שעושה עבודה טובה בתרבות יהודית למגזר הממלכתי-דתי. אתה רואה שיש גידול ניכר בסך התרבות בעיר ירושלים, וזה מתחיל להתחלק על כל המגזרים בצורה יפה.

אדוני היושב-ראש, אני אדבר טלגרפית. ראש העיר, כל התשבחות לו, קודם על האחדות בירושלים. הוא השכיל להכניס את כולם יחד בעשייה, כולם בקואליציה, וכולם עובדים שכם אחד, יד אחת. באמת, כולם משבחים אותו בנושא הזה. ואם יש אחדות, אז הכול הולך אחרת. אני רציתי לנגוע דווקא בנושא כיתות לימוד, כי זה קרוב ללבי, הייתי סגן שר החינוך, וכבר אז הייתה הבעיה של משרד החינוך שהיה אומר אני לא יכול לתת מה שירושלים צריכה כי אין מגרשים.

יש מגרשים.

זה מה שהם צעקו – אין איפה לבנות את זה. איפה נבנה את כל הכיתות האלה? אין איפה לבנות.

עשינו דיון בוועדה הקודמת על כיתות לימוד. פה אנחנו רוצים לדבר טיפה על נושאים אחרים.

אני אדבר גם על נושאים אחרים. הנושא המרכזי הוא שוב חינוך, של מזרח ירושלים. זה מאוד נוגע ללבי. אנחנו מדברים על ירושלים המאוחדת. ואם 55% מהילדים שם לומדים בתכניות הלימודים הפלסטינאיות על חשבון מדינת ישראל וממשלת ישראל – זה ידוע לך – וספרי הלימוד ודפי הקשר, בלשון המעטה, הם לא איי-איי-איי – אני חושב שאם אנחנו רוצים להציל את ירושלים ואת דור העתיד, שזו גם תהיה עיר מאוחדת, ושנהיה מבסוטים, אז צריכים להשקיע שם צנזורה חזקה מאוד על ספרי הלימוד. לא יכול להיות מצב שבגאוגרפיה לא תהיה מוזכרת ישראל, רק פלסטין מקצה לקצה. אני לא רוצה לחזור, כי אנחנו כאן בחגיגה. אבל זה הדבר המרכזי, זה העתיד שלנו. לא יכול להיות מצב שלפני שנה בחג השבועות –סיפור לי יהודי שהוא הלך לצפות איך שרבבות יורדים לכותל המערבי לפנות בוקר, בשבועות בבוקר, להתפלל, זה הרי מעמד אדיר. אז הוא הוריד את הכיפה וירד לסילוואן לראות מה קורה. ובמה אתה חושב ששיחקו הילדים שם? אקדחי דמי, חרבות דמי, "אטבח אל-יהוד", כל מיני ביטויים. זה החינוך. צריכים להשקיע שם את כל - - -

אני מזמין אותך לראות פרויקט שאני עושה כבר שנים בבית צפאפא הערבית, ואיך תלמידים לומדים שם בכבוד למדינה. לא הכול כל כך שחור כמו שאתה מתאר, למרות שיש לנו הרבה אתגרים.

בית צפאפא היא בתוך הגדר, הם כפר - - - שנים, עוד לפני ששת הימים.

בסדר. תודה רבה.

אני לא רוצה שישבו - - -

בסדר גמור. יש לנו עוד ארבע דקות, כי אנחנו צריכים ללכת לשדולה.

אני לא רוצה שתהיה רגוע.

אני לא רגוע. כמו שאתה יודע, אני לא רגוע. אם אתה לא, אני אשלח לך איזה סרטון, אני אראה לך. נעם ריזי, בבקשה, יושב-ראש איגוד המסעדנים בירושלים.

לא יושב-ראש, אני חלק מההנהלה. אני אעשה את זה מהר, אני אקח שתי דקות. יש לי המון דברים טובים, אבל מפאת הזמן אני אדלג עליהם ואני אעבור רק על הדברים הטכניים ועל - - -

האתגרים.

כן, האתגרים. אני רוצה להגיד שיש לנו אצל ניר דלת מאוד פתוחה, ובכל פעם שאנחנו דורשים פגישה, אנחנו מגיעים אליו ומסכמים את הבעיות שיש. אנחנו מרגישים מאוד נוח להגיע ללשכה. גם עופר נמצא פה, גם אותו אנחנו מטרידים, גם את שרית אני מטריד על בסיס רבעוני. אני רוצה להגיד שכולכם מדברים על הדברים החיוביים, וקורים הרבה דברים טובים בעיר, ומדברים פה על תקציבי עתק – על אלפים, מיליונים, מיליארדים, זה לא משנה. אני מייצג כ-30,000 עובדים בערך בירושלים. בין 700-500 – תלוי איך מסתכלים – עסקים. הענף שלנו – מסעדות, בארים, בתי קפה, בכלל, מה שמייצג תרבות, מה שמחבר בין האנשים, בין הקהילה לבין האבנים – לא נמצא בפוזיציה שכולם מדברים עליה. נכון שאת המהלכים שאתם עושים אנחנו מרגישים בדיליי, ויכול להיות, כמו שאייל אומר, שהכול ורוד קדימה. אבל בגדול, אנחנו מרגישים – ואנחנו אומרים את זה כל הזמן – אתם עדיין משחקים שח עם עצמכם. וגם הפגישה האחרונה שהייתה לנו עם ניר ב-11 בפברואר – המון השגות, ויצאנו הכי מחוזקים בעולם מהפגישה, אבל משם תוצאות לא הצלחנו לראות. עדיין מתעלמים מאתנו כרובד מסוים. או לפתח מנגנון, או שתמצאו דרך שבה אתם כן מצליחים לדבר אתנו, לשלב אותנו. אתם עושים עבודה נפלאה במסלול שקבעתם, ואתם הולכים עליו. אנחנו לא אומרים שום דבר שלילי. אנחנו רק אומרים – במסלול הזה תערבו אותנו. אתם מדלגים עלינו.

המצב של ירושלים הוא לא ורוד כמו שאתם חושבים. אני מדבר בתוך העסקים, בתוך עסקים טובים שנסגרים. יש פה עוד עבודה רבה לעשות. כמובן שאין פה אשמה של אף אחד בתוך החדר הזה. כולם פה רק מנסים לקחת את המצב הזה קדימה. אבל ההחלטות שמתקבלות והדברים שנעשים, בתקציבים שנעשים - - - תשובות, אנחנו מקבלים תשובות חיוביות, אומרים לא, אבל אין לזה תקציב. אנחנו מדברים על 1,900 שקל לחודש. מדברים על מיליארדים, על מיליונים. המצב של ירושלים מבחינת יח"צ עדיין לא במקום שהוא צריך להיות. אין שום בעיה ביטחונית לטייל בירושלים. אין שום בעיה. אני גר בירושלים, מגדל שני ילדים בירושלים. אין שום בעיה לטייל בעיר הזאת. אבל מבחינת יחסי ציבור אנשים לא מגיעים עדיין. אנחנו הולכים לחדשות, פוגשים כתבים, הם אומרים לא, לא, עזוב, תבואו לתל-אביב, נראיין אתכם בתל-אביב. אנחנו יודעים איך לעשות את הדברים האלה כי זה מה שאנחנו עושים, רק תשלבו אותנו בנושא הזה.

נעם, תודה. רבותי, אני יודע שיש פה עוד הרבה אנשים שרוצים לדבר. אנחנו מזמינים את כולם לשדולת ירושלים. אנחנו נקווה ששם אפשר יהיה לדבר גם על הדברים הכלכליים וגם על הדברים האחרים. אני חושב שיש התקדמות מאוד גדולה בשנים האחרונות ברמה הכלכלית בעיר. ראש העיר דיבר על זה, אייל חיימובסקי ואחרים פה דיברו על זה. אבל אין ספק שיש אתגרים. אנחנו היינו רוצים לראות איזשהו חזון – אתה דיברת על התחדשות עירונית במרכז העיר, כניסה של הרבה מאוד עסקים לתוך העיר. התחלתם לעשות את זה. השימושים המעורבים עוזרים מאוד, מחיים את העיר מאוד. זה גם עוזר למסעדות, זה גם עוזר לעסקים, זה עוזר לכולם. אני שמח, הרב מוזס, שהקהילה החרדית היום משתלבת בתוך המרקם היצירתי של ירושלים, בין אם זה ברמה הרוחנית, בין אם זה ברמה העסקית, בין אם זה ברמה התרבותית, והשיח השתנה. אנחנו צריכים לדאוג לכך שהממשלה תיתן הרבה יותר תמיכות, כפי שהיא הייתה נותנת בעבר, כי צריך את הסטיפנדיות כדי לעזור לקלוט את העובדים, ואנחנו יודעים שיש. לגבי האוכלוסייה הערבית. זה נכון שיש אתגרים ענקיים. עברנו תקופה מאוד מאתגרת ברמה הביטחונית. העירייה כן עושה מה שלא עשו בעבר גם בחלק המזרחי של העיר. הרשות לפיתוח ירושלים עושה. אין ספק ששי לנו הרבה מאוד עבודה. הרבה מאוד עבודה. אנחנו לא נשקוט עד שירושלים לא תהיה מקום של מרכז מצוינות גם של האוכלוסייה הערבית. זה צריך להיות ככה, ויש לנו עוד הרבה עבודה כדי שנגיע לזה. אני מבקש מכולכם להגיע אתנו לשדולה לענייני ירושלים. כל אלה שלא הספיקו לדבר, אנחנו עושים גם שם את הרישום. עופר, אנחנו זוכרים אותך, אז תגיעו לשם. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:35.