הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 39

מישיבת הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול

יום רביעי, ב' בסיון התשע"ו (08 ביוני 2016), שעה 9:00

תקציב הפרסום של הרשות למלחמה בסמים

חברי הוועדה: תמר זנדברג – היו"ר

עבדאללה אבו מערוף

מירב בן ארי

ד"ר פאולה רושקה - מנהלת המחלקה לטיפול בהתמכרויות, משרד הבריאות

איתן גורני - ממלא מקום מנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

יוסי הראל-פיש - המדען הראשי, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

אריה פרבר - חשב, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

הילה ימיני - דוברות הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

איריס יוגב - ראש אגף תכנון ובקרה, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

אלי טנא - יועץ פרסום, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

איתן אקשטיין - מנכ"ל מרכז גמילה "רטורנו", קהילה טיפולית

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

בת שבע פנחסוב

ר.כ., חבר המתרגמים

תקציב הפרסום של הרשות למלחמה בסמים

בוקר טוב לכולם ולכולן. רק הערה, אנחנו בכנסת ירוקה, מה שאומר שלהדפיס מצגת ככה ולא כשלכל עמוד יש עמוד ריק, עדיף לחסוך שזה לא יהיה חוברת אלא מצגת.

בוקר טוב לכולם. אנחנו בדיון שהוא למעשה דיון המשך בנושא הקמפיינים הפרסומיים של הרשות למלחמה בסמים. בואו נתחיל מלשמוע את הקמפיין האחרון שכולנו נחשפנו אליו ברדיו רק השבוע. בוא, איתן.

אגב, אתם יודעים מה, בואו נתחיל קודם. איתן, בתור ממלא מקום, בוא תן לנו איזה עדכון מה קורה ברשות.

מה קורה ברשות? איריס, הבאת לי אחד כזה?

לא, לא כזה. מה קורה מבחינת – יש לנו מנכ"ל קבוע או שהוא צריך להתמנות?

כבר העברתי לך אחד כזה.

דו"ח שנתי ומה שקרה השנה, בשנת ניהולי הראשונה.

רגע, רגע. אז רגע, אתה המנהל הקבוע?

לא.

אז מה? אז תן לנו איזה עדכון קודם כל שנדע מי מקבל את ההחלטות, מה קורה, מי מקבל שכר, מי לא, מי הושעה, מי נשאר. ימי החופשה של גלר הסתיימו מיולי שעבר?

יאיר גלר גמר. יאיר גלר התפטר.

אה, יאיר גלר התפטר? מתי?

תוקף ההתפטרות שלו הוא 13 במאי, שנה זו.

לפני שלושה שבועות יאיר גלר התפטר?

כן.

עד אז מה היה המצב שלו?

הוא היה מושעה.

וקיבל שכר?

קיבל שכר.

עד ה-15 במאי?

כן.

זאת אומרת הוא קיבל ימי מחלה, סיים את כל מכסת ימי המחלה המוכרים, אחר כך לפי - - -

הוא קיבל את כל מה שמגיע לו.

לפי תקנות נציבות שירות המדינה - - -

הכל בתיאום עם הממונה על השכר.

הוא היה מושעה ללא שכר בתקופה הראשונה?

לא. בחצי השנה הראשונה כל מושעה מקבל מחצית משכרו ולאחר חצי שנה את שכרו, לא כולל הטבות נוספות, אבל שכר. גם החזקת רכב וכל אלה.

אז הוא מיצה את ימי המחלה שלו עם אישורי מחלה, לאחר מכן היה מושעה חצי שנה בחצי שכר, לאחר מכן קיבל שכר מלא, כי אחרי חצי שנה חייבים להחזיר את השכר, וכמה זמן זה היה?

בערך גם כן חצי שנה.

אז חצי שנה חצי שכר, חצי שנה שכר מלא וב-15 במאי 2016 הוא התפטר מתפקידו.

הוא הפך להיות אזרח. נכנסה לתוקף ההתפטרות שלו ב-13 במאי.

ב-13 במאי נכנסה לתוקף ההתפטרות שהוא הגיש, מה, שבועיים לפני זה?

הוא היה בהשעיה מהיום שפרצה החקירה ומהיום שפרצה החקירה אני מוניתי לממלא מקום.

ממלא מקום, אוקיי.

ואני נשאר ממלא מקום עד אשר כל הדיונים שקורים, ימונה, אמור להיות ממונה מנכ"ל חדש לרשות.

שזה מינוי של השר לביטחון פנים?

לא. המינוי של השר באישור הממשלה, אבל חייב להיות לו הליך של ועדת איתור שתמליץ לשר.

שקָמה?

אני לא יודע אם קמה, אבל אמורה כנראה לקום.

בחוק הרשות יש כללים לוועדת האיתור, מי ממנה אותה.

זה לא בחוק הרשות. ועדת איתור זה חוקים כלליים.

אז את ועדת האיתור ממנה השר?

אני לא כל כך בטוח שהשר. אני לא רוצה להיות לא מדויק. יכול להיות שזה נציבות שירות המדינה. אבל על כל פנים, זה מה שאמור להיות ואני כבר הצהרתי יותר מפעם אחת שברגע שיהיה מנהל מוסמך בעל סמכויות, אני מתכונן להעביר את התפקיד שלי בצורה מסודרת, נכונה ונאותה ולפרוש סוף סוף לחיים עצמאיים.

אה, אתה מתכוון לפרוש? אתה לא נשאר ברשות?

אני פורש ברגע שאני אוכל. מספיק.

אז אתה בינתיים - - -

מנכ"ל בפועל.

מחזיק את התפקיד למשמורת, אתה מופקד עליו. אוקיי.

כן. שומר החופה.

ובינתיים יש עבודה, יש פעילות. אז בואו ניגש לתוכן, בואו נתחיל לשמוע.

אז אני - - -

רגע, רגע, שנייה.

זה תשדיר ראשון. זה תשדיר שני.

(סרטונים)

אוקיי, תודה. טוב, כולנו שמענו את התשדיר הזה הרבה. אני חושבת להגיד שגם אם לא הייתי שומעת אותו, פנו אלי במשך מספר ימים ספורים, באמת, אני חושבת מכל רחבי הקשת הפוליטית אפשר לומר ושאלו אותי שאלה שאני רוצה לשאול אותך, איתן ולהתחיל איתה, אפרופו הקמפיין הזה.

מה חשבתם לעצמכם? באמת אני שואלת. אנחנו כאן, אתה יודע ואנחנו מכירים, אנחנו יושבים כאן בוועדה חודשים ארוכים, עוד מעט שנה לדעתי מאז שהוועדה התחילה לעבוד.

יותר. כבר עוד מעט שנה וחצי. מהיום שהתמנית.

לא, אז אני התמניתי לפני-. היי, מירב.

הוועדה - - -

מה?

ברווחה.

הבנתי. יפה מאד. אז רק לעדכן אתכם, עבדאללה נכנס באמצע, מירב כבר שמעה, אז לא נשמיע שוב. שמענו כרגע את התשדירים המדוברים והפניתי שאלה נורא פשוטה לרשות, והשאלה היא מה חשבתם לעצמכם. כלומר, אנחנו כאן כמעט שנה, עוד לא שנה. סקרנו באת את כל תחומי הפעילות שלכם ואת כל תחומי וסוגי ההתמכרות. ביקרנו בחלק מכפרי הגמילה, שני חברי הכנסת – גם עבדאללה אבו מערוף וגם מירב בן ארי היו איתנו. בחלק מהכפרים האחרים, כולל אחד שמוזכר בפרסומת, אנחנו נבקר בקרוב, בחודש הזה, כחלק מתכנית העבודה של הוועדה. בכל המקומות שמענו כמה דברים, קווים ברורים שעלו בצורה נורא נורא ברורה וטיפלנו בהם כאן בוועדה.

שמענו על העלייה המסוכנת, ואפילו הייתי אומרת המופקרת, בסמי פיצוציות ועל הנזק הלפעמים חד פעמי והבלתי הפיך לפעמים שהם גורמים, ואפילו הייתי אומרת בחוסר האונים של אותם כפרי גמילה, עם ההתמודדות בתופעה הזו. שמענו, כולל כאן בוועדה, מהורים, על מסיבות האלכוהול ועל הנגישות לארון התרופות ולארון המשקאות של ההורים, שהפכו בחלק מהמקומות להיות איזו שהיא מכת מדינה או תופעה. שמענו על התמכרויות אחרות לחומרים, לתרופות מרשם. כל הדברים האלה שמענו, סומנו כאן כתופעה.

מה קרה שעכשיו הג'וינט הרס את הילדה, נגמרה, אין שמחת חיים. מה, יש לך נתונים חדשים שמצביעים על זה? הגעתם למסקנה שזה האיום הגדול ביותר על בני הנוער, על החברה הישראלית? או שפשוט התחיל שיח ציבורי, לעשות איזה שהוא דבר נכון פעם ראשונה בתולדות מדינת ישראל במדיניות הסמים, ואתם החלטתם שאתם שם ואסף נגד הדבר הזה.

זו שאלה? תשובה?

זאת הייתה השאלה. עכשיו התשובה שלך.

אנחנו התבקשנו להציג את הפעילות הפרסומית שלנו לשנים האחרונות ואנחנו נציג אותה, ואז אתם תראו שמתקציב הפרסום של הרשות, שהוא לא דרמטי, אנחנו מחלקים את עוגה פרוסות פרוסות לנושאים שונים. בערך מחצית לנושא האלכוהול ומחצית לנושא הסמים. בתוך הסמים יש גם פרקים שונים לסמים שונים וגם לאוכלוסיות שונות. כלומר, זה לא כל כך פתאום.

אני שמח לומר לך גברתי יושבת הראש, שזה בדיוק כמו שאת אמרת. ב-90% מהנושאים אנחנו מסכימים בינינו ואת רואה את העבודה שאנחנו עושים בכל התחומים האחרים. בנושא של הקנאביס, לצערי, אנחנו חלוקים. לצערי. ממש לצערי, כי באמת, לרוב אנחנו בכל אופן חושבים את אותם דברים.

אנחנו חושבים, וגם העברתי אליך חומר שקיבלתי ממש לפני שלושה-ארבעה ימים מארגון הבריאות העולמי, שמראה שיש סכנות בקנאביס. אני לא רוצה להיכנס לנושא הזה. זה אחד מהנושאים ולא הראשון בהם שאנחנו מטפלים. כעת, לאחר הרבה זמן שלא התעסקנו בקנאביס, כן - - - כאן דובר, והניסיון להגיד שקנאביס זה לא מסוכן והכל בסדר. הוחלט על דעתו של השר שלנו גם כן, של המשרד, לצאת למסע פרסום נרחב, הרבה זמן שלא עשינו, בנושא של קנאביס. וכן, אנחנו - - -

הבנתי. כלומר השר החליט להילחם במגמות הלגליזציה - - -

לא השר, סליחה. לא השר.

באמצעות - - -

לא השר. אני מבקש להגיד, שיהיה כתוב בפרוטוקול.

אני שומעת מה אתה אומר.

השר תומך בנו, השר חושב שזה חשוב, אבל ההחלטה לצאת במסע פרסום הייתה החלטה - - -

אז זה חלק מהניסיון שלכם לרצות את השר שלא יסגור אתכם?

מדובר ב - - -

אני שואלת.

לא, לא, לא.

בוא תסביר לי למה דווקא עכשיו, באמת אני שואלת, למה דווקא עכשיו זה מה שבחרתם, מה בשבועות, בחודשים האחרונים?

לאור הניסיונות הרבים - אני לא רציתי להיכנס לזה - לאור הניסיונות של הצד שתומך במריחואנה להביע מסרים שאנחנו סבורים שצריך מול המסרים האלה מסרים אחרים. ולכן החלטנו בעידודו של השר - - -

איזה מסרים? שאין שום דבר כאן בסם הזה, נגמרה לי הילדה? הג'וינט גומר ילדים?

כן, כן.

תגיד לי, איך אתם חיים?

כן, כן, כן.

על מה זה מבוסס שג'וינט גומר ילדים?

תמר, אל תגררי. התבקשנו, סליחה - - -

רגע, סליחה רגע. לא, לא, לא - - -

אנחנו לא בדיון על קנאביס כאן, סליחה.

אני קובעת על מה הדיון.

אבל אנחנו התבקשנו להציג את מסעי הפרסום. השקענו עבודה רבה להכין מצגת יפה וטובה, על כל מה שאנחנו עושים בתחום הפרסום. הייתי מבקש שתתנו לנו להציג אותה.

אם עוד שנייה תציגו. לזה מוקדשת הישיבה. אני רוצה לשאול אותך על סמך מה אנחנו, אתם, רשות ציבורית, רשות ממשלתית, ובאופן כללי אני תומכת גם בפרסום מסחרי באמת בפרסום. אי אפשר להתבסס על עובדות חלקיות, שקריות או לא קיימות. בוא תגיד לי על סמך מה אתם מבססים קמפיין שלם, שג'וינט גומר ילדים.

על סמך ניסיון שלנו.

ג'וינט אחד?

לא דובר על ג'וינט אחד, מדובר על ג'וינט אחד שאחריו באים אחרים.

רגע, תעצור. איפה התשדיר השני, אפשר לשמוע אותו שוב?

עם ג'וינט אחד זה התחיל.

אה, זה התחיל. ועם מה זה המשיך?

עם ג'וינט אחר זה המשיך ועם עוד ג'וינט ועם עוד ג'וינט.

אה, אוקיי. רגע.

ותבואי אלינו לכפרי הגמילה ותראי את ה - - -

אני כזכור לך הייתי.

וגם ראית את זה.

ואני עוד אהיה. ועל סמך זה שהייתי ועל סמך מה ששמעתי שם, אני כל כך מתפלאת. אתה יודע, לפעמים אתם כל כך עוברים - - -

אנחנו בחילוקי דעות.

איתן, אולי כדאי לשאול את הרב אקשטיין, שמטפל בהם.

תודה רבה. סליחה. אתה יכול להציג - - -

אבל באמת - - -

סליחה, רק שנייה.

אתה תיכף תציג.

סליחה, אני מנהלת את הישיבה. אני מודה לך על הסיוע הרב, תודה. כן.

יש לנו את הרב פה.

שמענו את הרב בפרסומת.

לא, לא, לא.

רגע, רגע, שים בבקשה - --

אני הייתי רוצה - - -

אני מבינה שהיית רוצה. אני הייתי רוצה - - -

לנצל את ההזדמנות, שנייה - - -

לא, לא שנייה.

זאת הזדמנות נהדרת שנתת לנו - - -

איתן גורני, כנס להקשבה.

להציג את העבודה - - -

איתן, אתה רוצה שאני אוציא אותך? אל תיכנס לי לדברים.

מספיק הוצאת לנו את יושב הראש. את רוצה גם אותי להוציא?

זה תלוי בך. יושב הראש שלך יצא כתוצאה מהתנהגות שלו. זה לא היה תלוי בי.

את יודעת שאני מתנהג יפה.

אז אני מבקשת ממך. כן. רק פשוט שנסגור את הנקודה הזאת, אם מדובר בג'וינט אחד או לא. אנחנו נשמע. אני רוצה שמירב תשמע, כי היא לא הייתה בהתחלה. שירות לחברי הכנסת.

מוצג סרטון

אוקיי. "הכל התחיל בג'וינט, נגמרה לי הילדה".

כן, זה הכל התחיל בג'וינט.

אני רוצה לדעת על מה - - -

הכל התחיל בג'וינט ובג'וינטים נוספים.

מאה אחוז. אני רוצה לדעת - - -

לא מדובר על מי שפעם אחת עישן ג'וינט אחד והפסיק.

כן, חבל ש - - -

זה מתחיל תהליך.

כן, חבל שמהפרסומת זה לא עולה, אבל - - -

אצלי זה עולה. זאת הכוונה.

אוקיי. אצלך זה עולה, אצל אף אחד מהשומעים זה לא עולה. אבל בוא תסביר לי רגע על מה מבוסס המידע או ההנחה שאצלך עולה, שמג'וינט נגמרים ילדים, מפסיקה שמחת החיים, מפסיקים הלימודים, מפסיקים ה - - - וכו'.

אף אחד לא אמר שכל הילדים. יש בני נוער שהתחילו להשתמש באקראי ועברו משימוש אחד לעוד שימוש ועוד שימוש, ועל זה באמת הרב אקשטיין יוכל לספר. יש מקרים כאלה. אף אחד לא אמר שכל מי שלוקח ג'וינט תיכף מתמכר. אבל האמירה שהג'וינט לא מסוכן ושהקנאביס לא מסוכן, היא אמירה שמחדירה לציבור כולו וגם לנוער, שלקחת ולהשתמש בקנאביס, זה - - -

איפה שמעת את האמירה הזאת?

בהרבה מקומות.

איפה?

בהרבה מקומות.

למשל?

בכפרי הגמילה למשל. למשל בכל הרחובות שמשתמשים - - -

אני חוזרת, תשמע, שוב, איתן - - -

אבל אני רוצה - - -

לא, לא, שנייה.

תמר, אני רוצה שתתני לנו להציג את ה - - -

אני אתן, חכה, רגע.

כי לא באנו הנה לדון על הקנאביס. לדעתי גם לא נתבקשנו להביא, ואני במקרה הבאתי שני חומרים חדשים.

איתן, דעתך - - -

וגם את זה הבאתי רק - - -

דעתך היא מאד מאד רלבנטית לנושא ואנחנו מיד נשמע אותה במלואה, אבל אני באמת רוצה לשאול שוב, ותיכף אתם תציגו – רק תגיד מה קמפיין הפרסום השנתי של הרשות?

בסך הכל?

כן.

יש את זה במצגת.

אז רק תשלוף לנו רגע מהמצגת את הנתון הזה, בבקשה, לפני שנגיע למצגת כולה.

של 2015 - - - תתני לנו להציג - - -

שנייה, אני אתן. אני אתן.

דבר דבור על אופניו.

דבר דבור על אופניו ואנחנו עוד שנייה נראה, הכל בסדר. רק שנייה לשלוף לנו מספר אחד.

סך עלויות הפרסום לשנת 2015.

כן? 80 מה?

1.47 מיליון זה האלכוהול, כולל אלכוהול מ - - -

לא, אז אנחנו נחשב לבד את הסך הכל של כל זה? 325 ועוד 100 זה 425 ועוד 80 זה בערך 500. קצת למעלה ממיליון וחצי שקלים. מה עלות הקמפיין הזה? קמפיין האנטי לגליזציה. - - - 250,000?

זה לא אנטי לגליזציה.

הקמפיין של המריחואנה הרפואית היה בעד.

בסדר, אתה יודע, על זה אומרים אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי. תודה רבה. כן, כן, 2015. ברור.

אז בערך 1.5 מיליון לשנה, 250,000 מתוכו – ואתה אמרת שאנחנו לא מסכימים על 10%. עכשיו מסתבר שאנחנו לא מסכימים על בערך שישית, שזה 250,000 מתוך 1.5 מיליון שקלים.

לא, אבל זה בשנת 2015. אם אני לא טועה, בכלל אין שוק למריחואנה.

בסדר, אבל בשנת 2016 זה בערך אותו סכום.

מה זה קשור? אבל אתם לא מסכימים בנושאים עניינים, לא בנושאים תקציביים. התקציבים האלה - - - אחד, והדבר השני - - - שלושה, לא על 2,500 - - -

יפה, השאלה שלי כרגע היא על מה מבוסס שימת הדגש דווקא עכשיו, במקרה בעיתוי הזה, על קמפיין שהוא כל כך – אתה יודע, כששמעתי את זה, אני אגיד לך משהו - - -

יוסי, יוסי רוצה.

אני אתן לו, שנייה. ששמעתי את זה, לפני הכל, לפני שזה לא מבוסס על נתוני אמת, לפני שזה מיושן, לפני שזה לא רלבנטי, לפני שזה ארכאי - - -

מי שחושב שזה לא נתוני אמת, יש כאן על השולחן את שני החומרים הכי חדשים שיש.

זה פשוט בעיטה - - -

אני כבר לא יודע מה - - -

איתן, זאת פעם שנייה ואחרונה שאתה מפסיק אותי. אני קוראת אותך לסדר פעם שנייה. בפעם הבאה אתה תצא מהדיון. בסדר? לפני שזה לא נתוני אמת ולפני שזה מיושן, ארכאי ולא רלבנטי, זה בעיקר מאכזב. בעיקר אחרי כל התקופה שאנחנו יושבים כאן, וכאמור נחשפים כאן למה באמת סכנות האלכוהול והסמים של בני הנוער. ואנחנו אחרי שנה בוועדה לא יכולים להגיד שלא ראינו. שמענו מהשטח, באנו פרש, באנו למוסדות שלכם, שמענו דברים אחרים לגמרי.

פתאום במקרה בעיתוי הזה, וכמו שאתה אומר בהסכמת השר, שעכשיו בכלל אני מבינה מה מטרת הקמפיין הזה - - -

בתמיכת השר.

בתמיכת השר, סליחה.

בהסכמה.

מאה אחוז, אדרבא, בתמיכה ובעידוד, אני עכשיו מבינה מה ההקשר, מה העיתוי, ואתה יודע, אני קודם כל בעיקר התאכזבתי. אני אומרת לך את האמת. התאכזבתי. בבקשה.

האמת היא, כמו שאת אומרת, אנחנו יושבים פה די הרבה חודשים. אחד הדברים שמתסכלים אותי, זה שנוצרת פה מן תחושה כאילו שאנחנו יריבים. התפיסה שלי היא בדיוק הפוכה. אנחנו נמצאים במקום, וזה שהדרך קצת שונה בנושא של שינוי חקיקה, אני חושב, כבוד יושבת הראש, ששמעתי ממך הרבה פעמים, לא פעם אחת, שאת מסכימה ששימוש בקנאביס בקרב ילדים, בני נוער וצעירים, זה דבר שהוא מסוכן להם ואת מכירה את הנתונים, ויש עכשיו נתונים חדשים מארגון בריאות העולמי, כך שאנחנו לא צריכים.

עכשיו, אחד הדברים שדיברנו עליו פה בשולחן הזה לא פעם ולא פעמיים, זה שכאשר עושים, וזה הידע המדעי בכל העולם ועכשיו אני חוזר, השבוע, מישיבה של ועדת המומחים באירופה, שדנה בנושא הזה, של איך להגן על האוכלוסייה בתקופה של שינויים, כאשר גם במדינה ההולכת לכיוון של שינוי חקיקה, חייבים לאזן את התהליך הזה, כדי שלא תיווצר תחושה באוכלוסייה, ובעיקר לא אצל ילדים, שהסכם הזה הוא לא מסוכן.

אה, אז אתם בכלל מתכוננים ללגליזציה. זה הסיפור.

רק שנייה. לא, לא, לא שום מתכוננים ללגליזציה. אני לא צריך להתכונן. הנזק כבר נעשה של השנתיים האחרונות. בשנתיים האחרונות נעשה נזק. אני לא מחכה ללגליזציה. זה גם לא משנה מה יהיה הסוף של החקיקה הזו. כולנו תמימי דעים שגם אם תהיה חקיקה, זה יהיה מגיל 21 ומעלה או משהו כזה, בכל מקרה זה לא יחול על הילדים והנוער.

מה שהעולם המדעי מראה, שכאשר אתה עובר תקופה רגישה כזו, אתה חייב לאזן את הכרסום ואת תפיסת המסוכנות שמובילה לעלייה בשיעורים, על ידי מסרים שמזכירים שחברה, נכון, אנחנו משתמשים בזה לצרכים רפואיים. נכון, יש ויכוח רפואי בעולם לגבי מה המודל החוקי הנכון להתעסק בזה. אל תשכחו שהסם הזה הוא סם מאד מסוכן בעיקר לילדים ובני נוער. אנחנו לוקחים אחריות ציבורית כדי לעשות את האיזון הזה. זה לא מלחמה.

הנקודה שאני רוצה לומר, אני אומר התפיסה שלי כרגע, כמדען, זה לא בא כדי להילחם בתהליכים שאתם מובילים. להיפך. זה בא לאזן את מה שקורה בציבור מבחינת התחושה של הילדים ושל ההורים ושל הנוער. וככה צריך לראות את זה. האם המילה הזו או מילה אחרת, או כן ג'וינט, או לא ג'וינט, זה לא התחום שלי ויש פה אנשים שזה הפרסום. ואני רואה בזה אחריות ציבורית ללכת ולעשות את האיזונים.

אוקיי.

עכשיו רק להזכיר משהו שכבוד יושב הראש כבר יודעת, שלא רק שהיה כרסום בתפיסת המסוכנות, אלא בשנתיים האחרונות בפעם הראשונה בהיסטוריה, השיעור של צריכת קנאביס בקרב הנוער הישראלי, עלה מסביבות 5-6%, ל-10.5%. אנחנו מנסים לעצור את זה, לא בגלל מה צריך להתרחש מבחינה חוקית, אלא כדי להגן על הנוער ולהעלות חזרה את התפיסה שזה בכל זאת מסוכן. ובמקביל לזה, אתם תמשיכו בבית המחוקקים להחליט מה הדבר הנכון לעשות. זה לא מלחמה.

אוקיי, תודה. חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף.

אוקיי, לגבי הפרסום, אני מדבר על משהו ספציפי, כמובן שהפרסום, אם הוא בצד הטוב ביותר או בצד המטעה ביותר, אני חושב שהוא ישנה את מה שהולך עכשיו בעניין כן או לא הלגליזציה של הקנאביס עם העמדה הברורה שלי.

אני לא בעד שהפרסום יהיה מטעה או דמגוגי. בכלל, לא רק פרסום של סמים ובכלל. לכן אני לא חושב שהדיון יהיה בעד או נגד פרסום. אני מתנגד לפרסום מטעה או דמגוגי בכלל. בכלל, כל הפרסומים. אני לא אדבר עכשיו על מה, ובמיוחד אם זה עניין תרבותי, חינוכי, לנוער. זה גם לא צריך להיות דבר מטעה.

לכן היה מן הראוי שהפרסום יהיה מכוון בצורה יותר מובנת. אני מבין שלילדים בני 10 עד 18, בני 14, הפרסום הזה לא הוגן ולא יעזור להם, לצערי הרב. לא יעזור שהם יעשנו או לא יעשנו. לכן אנחנו חייבים להתייחס לעניין הזה בצורה יותר רצינית ולא להתדיין אם הפרסום הוא אכן תרם או לא תרם לעשות את החוק או לא לעשות את החוק. אין שום קשר אם החוק יהיה או לא יהיה. עמדתי ברורה בקשר לזה, אבל אני בעד שהפרסום יהיה אובייקטיבי ויהיה מובן ויהיה מסר חינוכי ולא מסר מטעה.

אפשר להגיד משהו?

כן, כן, בוודאי. כולכם תדברו.

עכשיו, אם זה פרסום בהיבט, אני מבין של לגנוז או להשפיע על דעת הקהל, זה מה שאומרים תמיד בפרסום ובתקשורת, ואני לא אגיד משפט פוליטי עכשיו, אבל בכל זאת אומרים מה אתה רוצה לקבל – תן לי פרסומת ללא מצפון – אני אתן לך עם ללא תבונה. זה מה שיש. אבל אנחנו כאן יושבים כדי להתעסק - - -

זה - - -

לכן גם אם יש חלוקי דעות, אז זה אפשרי. אתם מתווכחים ותמיד יש לנו את המשותף. זו ועדה שמדובר בה בסמים. זו הכותרת שלה. לכן אני בטוח שאנחנו נמצא את המשותף גם איתי, גם עם יקירתי תמר, גם עם הרשות, ולכן אפשר ואני חושב שגם בדברים שאנחנו חלוקים עליהם, להגיע להסכמות כפי שאנחנו נתפלג, ועדיף שנהיה בעבודה משותפת. זה מה שצריך.

תודה רבה. תודה, חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף.

אני מאד מצטער, יש לי דיון נוסף.

זה בסדר. תודה שבאת. חברת הכנסת מירב בן ארי.

טוב, אני גם צריכה ללכת, כי אני צריכה להחליף את חבר הכנסת מרגי בוועדת החינוך. אני אגיד ממש בקצרה.

אני חייבת רק להגיד משהו. תראה, לאור העובדה שגם הייתי בסיור עם תמר וגם אנחנו הולכים ל-"הדרך" בסוף החודש, נכון? ואני מלווה גם את "הדרך", אני באמת חושבת שזה יהיה נאיבי לומר שפתאום ההתנהלות נגד הלגליזציה הגיעה פתאום. היא הגיעה לפה בדיוק כמו שאנחנו הגענו לכפר וראינו רק את נפגעי הקנאביס. זאת אומרת לא ראינו כמעט נציג של נפגעי הפיצוציות, לא ראינו נציג. לא ראינו. הרגשנו, ואני זוכרת שדיברנו על זה שם, אפילו בכפר איזון, שכאילו מילא אם היה, את יודעת, אחד כזה מפיצוציות, אחד מאלכוהול. כולם היה שם סביב מעטה הקנאביס.

מגמתי.

כן. לכן אני מבינה - - -

הפרסום - - -

רגע, אני רוצה להגיד לך משהו, באמת, כי אני חייבת לנהל את הוועדה, אז אני חייבת ללכת. יש משהו אני לא יודעת אם מטריד, מוזר, שכאילו ברגע שאני ויושבת ראש הוועדה מגיעות, כאילו כל כפר הגמילה מתרכז סביב נפגעי הקנאביס, שאני לא חושבת שאין נפגעים מקנאביס. שלא תטעו. אני לא חושבת שהקנאביס הוא לצורך העניין, ואני בטוחה שהרבה פעמים אתה מתחיל משם, אבל הבעיה שבתפיסה שאתם לפחות מראים פה, לפחות ממה שקראתי, זה הקנאביס כסם הוא אסון, ואני, גם בביקורים וגם פה, חייבת לומר לכם, לצערי יש כל כך הרבה אסונות לבני נוער, ולצערי אני חושבת, ואני עבדתי 10 שנים עם בני נוער בסיכון, היה לי הרבה יותר קשה עם האלכוהול. הרבה יותר קשה מאלימות, מדקירות שנבעו מאלכוהול ולא נבעו מקנאביס - - -

אנחנו מסכימים איתך בכל מילה.

ואני אומרת לך, אתם חייבים להבין, וקודם כל אני סומכת על תמי, באמת, באינטליגנציה, אבל אתם לא יכולים להמשיך ולכוון את החיצים שלכם כל הזמן לקנאביס.

אמרתי בהתחלה שבערך מחצית מהתקציב הוא לאלכוהול. תנו לנו להציג ותראו.

רגע, בכל מקרה אני אקבל את הקמפיין, אבל אני אומרת לכם שאני מרגישה שאנחנו כל הזמן בקמפיין נגד קנאביס.

זה כל כך לא נכון.

אז אם אתה אומר שזה טעות - - -

תני לנו להראות.

הייתי יושבת כאן ורואה, אבל בכל מקרה - - -

ותראו כמה - - -

את תשלחי לנו את המצגת. אני מתנצלת, יש לי ועדה.

כמובן, בוודאי, יש כאן פרוטוקול. אין בעיה. חברי הכנסת עוקבים אחרי הדיונים, גם כשהם לא נמצאים בהם.

אל תדאג, אני ביקשתי לראות.

מירב, זה גם באתר.

יופי. אני אראה.

כן, כן, הכל בסדר. הכל גלוי. משודר. מוקלט. הכל בסדר. בבקשה, מי מציג, איתן?

שתי מילים. אני פשוט צריך לרוץ בחזרה למכונים שלי, להתעסק איתם לא רק בתיאוריה, אז אני מתנצל. אני חוזר לכפר שלי. שמי איתן אקשטיין, אני מהתשדיר. האמת היא שאני לא יודע אם יש הרבה אנשים שנכנסים לתשדיר שהוא תשדיר עוין בשבילם, כי זה קצת הורס לי את הביזנס, התשדיר שלי. האמת היא ככה, כחשבתי על זה, זה קצת נגדי.

אני רוצה להגיד על זה שתי מילים. א', אני עובד סוציאלי בהכשרתי. 25 שנה עוסק בתחום הזה של התמכרויות לסמים ואלכוהול. ברטורנו יש היום 150 מטופלים, בערך מתוכם מחצית בני נוער – 70-80 בני נוער. אנחנו ומלכישוע שני מרכזי הגמילה היחידים בארץ לבני נוער. 30,000 תלמידים, חיילים, קצינים, באים מדי שנה אלינו לתכניות מניעה והעצמה, ככה שאני חושב שיש לי איזו שהיא אצבע על הדופק ואיזו שהיא מעבדה קטנה אולי, לא גדולה, אבל בכל אופן אני כן מרגיש קצת את רוח הדברים.

אני רוצה להגיד קודם כל, ואני שאלתי עוד פעם את מנהל קהילת הבוגרים שלנו ואת מנהל קהילת הנוער שלנו, עוד בדרך לפה שאלתי עוד פעם כדי להיות בטוח בנתונים, ושניהם אמרו לי את אותו דבר. 80% מהצעירים שנמצאים ברטורנו, הגיעו רק בגלל קנאביס, גראס וכל הנגזרות שלו. יש כמובן גם כן סמי פיצוציה, יש אלכוהול ודברים אחרים. יש גם הימורים, אבל אם אנחנו מדברים על חומרים פסיכו אקטיביים – 80%. נניח שברטורנו זה רק 60-70%, מדובר בנתח גדול מאד. גדול מאד.

נתח גדול ממה?

גדול מאד מכלל השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים, הנושא של קנאביס, גראס ואלכוהול, כל הנגזרות של גראס. עכשיו, אילו אני הייתי - - -

רגע. זה שהשימוש הוא גדול מאד, אנחנו יודעים - - -

אלה שהגיעו לטיפול.

שהשימוש מאד מאד רחב, אבל כמה - - -

אלה שהגיעו.

כן, אבל כמה מטופלים אצלך, ואנחנו נהיה אצלך בכפר - - -

120 מטופלים.

ו-120 מטופלים סך הכל או בשנה?

סך הכל. עכשיו, ברגע נתון.

בכל רגע נתון יש 120.

בחוץ יש מעל 1,000 מטופלים.

אוקיי. אז 120 בכל רגע נתון, מתוכם אחוזים גבוהים שזה כמה עשרות ש - - -

80% מהנוער.

זה עדיין כמה עשרות מתוך 120. זה המספר. כלומר, מדובר כאן על מספרים, יחסית לשימוש בקנאביס באוכלוסייה, שאנחנו מעריכים בערך מיליון ישראליות וישראלים בוגרים, ושלא תבין, שלא תטעה, התמכרות לחומרים פסיכו אקטיביים, לרבות קנאביס, זו תופעה שאנחנו יודעים שהיא קיימת.

לא, אבל אני רוצה לומר עוד לחדד שתי דקות. אני רוצה לחדד את הדברים שלי, אם אפשר.

כן, אבל אתה משתמש בסטטיסטיקה שהיא - - -

לא, אני מצלם מצב, אני לא משתמש. אני לא חוקר, אני עובד סוציאלי. אני רק מצלם מצב, זה מה שאני עושה. אילו אני היום הייתי אחראי על תקציב של הרשות, אני הייתי אומר תראו, ישנה אווירה. זאת אומרת מה שאני שומע פה עכשיו רק נותן חיזוק לאווירה. ישנה אווירה שמקלה ראש בנושא של השימוש בקנאביס. מקלה ראש. אני לא מדבר עכשיו על לגליזציה, לא לגליזציה. מקלה ראש, עד כדי כך ואני כבר לא מדבר על הוועדה, שהראיתי ליוסי לפני כמה חודשים שיצא בנשיונל ג'יאוגרפיק, בעמוד השער. אני מנוי לנשיונל ג'יאוגרפיק. הייתה שם תמונה יפה מאד של פרח קנאביס והיה כתוב: קנאביס, מסם אסור ומסוכן לתרופת פלא.

עכשיו, אני מכניס את זה אלי הביתה. יש לי 18 נכדים, שיהיו בריאים, לא כולם יודעים כבר לקרוא, אבל אלה שיודעים לקרוא רואים את זה על השולחן ואומרים לעצמם – אם סבא שלהם הכניס את הנשיונל ג'יאוגרפיק, נשיונל ג'יאוגרפיק זה לא עיתון שמאלני או ימני, זה עיתון שמצלם את המציאות האמיתית. זה עיתון טבע. ואם כתוב שם שפעם זה היה אסור ומסוכן והיום קנאביס הפך לתרופת פלא, זה אומר שנכנס איזה שהוא מסר לראש של הילדים. ואם את רוצה לראות את אותות המסר, אני מציע, אל תבואי לבקר אותנו עכשיו. את יכולה לבוא, את מוזמנת.

תלכו לבקר בחופש בחוף דוגית, בחוף לבנון ותראו שם 300-400 ילדים ותראו מה שג'וינט אחד עשה להם לג'וינט השני ולשלישי ולרביעי. ותשאלו את כולם איך הם התחילו ותראו מה זה נקרא להרוס ילדים. אני יכול להגיד לכם, ד"ר פאולה רושקה פתחה את זה דרך משרד הבריאות – אשפוזית לבנות. יש שם בנות בנות 14 עד 25. הרוב הן בין 14 ל-18-19 ודיברנו על זה. רוב הבנות הגיעו רק מגראס וזה הוביל אותן לזנות וזה הוביל אותן להפקיר את עצמן וזה נורא ואיום.

עכשיו, האם הפרסומת הזאת היא טובה או לא טובה, אני לא יודע. אני השתתפתי בשמחה רבה. יש אנשי מקצוע, זה התפקיד שלהם להגיד האם זה עובר מסך. אני יודע - - - על אישה אחת שהתעוררה ואמא שלי שאמרה שזה נחמד מאד. חוץ מזה אני לא יודע אם זה - - -

גם אמא שלי, כשהיא שומעת אותי ברדיו היא חושבת שזה נחמד, לא משנה מה אני אומרת.

זה לא משנה, אז אני אומר, לפחות על אמא אחת זה משפיע, אז אשרינו.

על אמא שלך זה עבד.

כשהיא שומעת אותי ברדיו. כל אמא ששומעת את הילד שלה ברדיו, זה מאד נחמד בעיניה.

כששומעים אותי איתך ברדיו, אומרים שאת נחמדה.

זה אומר שאתה צריך לבדוק את עצמך, אדוני.

אני אומר שערב חופש גדול זה זמן שצריך להשקיע הרבה. ודרך אגב, זה לא מפרסם לילדים כי הם לא שומעים, כי מי שנמצא בתוך העולם הזה לא שומע כלום. צריך לדבר אל ההורים. להגיד להורים, הורים, שימו גבולות. קחו בחזרה את השליטה על הבית שלכם ואם אתם חושדים במשהו, תתייעצו. אני יכול להגיד לכם שרוב הילדים, אפרופו ענישה, רוב הילדים שבאים אלינו לא באים מרצונם החופשי. רובם באים כיוון שהחוק עצר אותם ושולחים אותם לחלופת מעצר. צריכים לחשוב טוב-טוב לפני שמעודדים את הדברים האלה.

אז זה בדיוק. זה נראה לך צודק? אתה יודע, בוא אני אספר לך משהו. סליחה, אני חייבת לעצור אותך. אנחנו עשינו כאן בכנסת דיונים עם סיירות הורים, שאתה יודע מה, אני באתי בתחושה שהילדים רק לא רוצים בכלל לראות את ההורים והם רק רוצים להתחבא מהם וכו'. אני יצאתי מכאן עם תחושה שיכולה להיות, כאשר ההסברה וכאשר הדיבור והשיחה בין המבוגרים לבין הילדים ובני הנוער היא אמיתית, היא כנה, היא מבוססת על אמת והיא בגובה העיניים, היא מתרחשת ממקום אחר לגמרי והמון פעמים הילדים עצמם ובני הנוער – ואני מדברת על אלכוהול, אני מדברת על שתייה ועל סמי פיצוציות שחלקם חוקיים וחלקם לא חוקיים לגיל הזה, אבל הם לא פליליים או כל מיני. זאת אומרת לא מדובר על סמים מסוכנים כהגדרתם בפקודת הסמים המסוכנים.

וכשהשיחה מתנהלת ממקום כזה, בני הנוער מחפשים את הקרבה של המבוגרים. הם רוצים את האחריות ואת העצה הזאת ואת הסמכות הזאת. אז אתה עכשיו אומר לי, שעל סם שהוא פלילי בחוק, פתאום שיתוף הפעולה נעלם, פתאום צריך את הסמכות החוקית של חלופת מעצר בבית משפט, על מנת ש - - -

כי ילד שמשתמש בסמים לא רוצה תקשורת עם אף אחד.

אבל אני אומרת לך עוד פעם שאנחנו ישבנו כאן ושמענו שנער ששותה ושמרוח על הרצפה ומקיא על החברים שלו, מחפש את הישועה מהמבוגר. וזה שמשתמש בסמים, קרי ג'וינט אחד, כמו ליהי, מהפרסומת, פתאום הוא מנותק, פתאום הוא לא - - -

רגע, יש לי שאלה אליך.

למה זה? שאלתם את עצמכם למה זה?

יש לי שאלה. כמה ילדים לדעתך מגיעים אלינו דרך הניידות של עלם, כל שנה? אנחנו בית חולים. הם הטיפול נמרץ. כמה ילדים מגיעים אלינו דרך סיירות הורים? אף אחד. למה זה?

אדוני, אני - - -

כי זה לא - - -

אדוני, אני אגיד לך בדיוק למה זה. ושוב, חברת הכנסת מירב בן ארי שיצאה ואני מרשה לעצמי לדבר בשם שתינו, כי אנחנו דיברנו על זה אחרי הביקור שלנו במלכישוע ואחרי עוד כמה ביקורים. לפעמים, שוב, ויחסית לתפוצה המאד מאד נרחבת של השימוש החברתי, הרגיל מה שנקרא, לא ההתמכרותי ולא העברייני בקנאביס, המקרים שאתה מצביע עליהם הם ככל הנראה – זו התרשמות שלי, לדעתי היא די מבוססת – מדובר על כמה גורמי רקע, חלקם סוציו-אקונומיים, חלקם עבריינים אחרים, חלקם רפואיים, התמכרותיים אחרים, שמתגבשים ביחד. אלה הם נערים שזקוקים קודם כל לעזרה ולטיפול ולסיוע.

נכון.

ואנחנו כאן בוועדה ראינו סוגים של עזרה וטיפול וסיוע, שהם אפקטיביים. כשמנגישים להם את עזרת המבוגרים, ההורים, המבוגרים האחראים בסביבה בצורה שמושכת אותם, שהיא אפקטיבית להם - --

אבל הם לא יפנו מיוזמתם. זאת הבעיה.

אנחנו מדברים על הזמן על פתרונות אפקטיביים, אבל עוד אין שום מדד אפקטיביות או אי אפקטיביות לקמפיין הקיים. יש לנו כרגע מצגת ש - - -

שנייה רגע. את תיכף תציגי, פשוט הרב אקשטיין ביקש, כי ניסיונו - - -

תתנו לנו להציג את המצגת. זה לא בסדר.

אני פניתי וביקשתי את המצגת. אתם ביקשתם שהוא ידבר לפני, אז נתתי לו ולכן אנחנו מנהלים את השיחה הזאת.

אני נורא מבקש.

הוא מדבר על הניסיון שלו.

אז בואו - - -

איתן, זהו? אתה החלטת שהוא סיים את זכות הדיבור שלו?

לא, אבל אני מבקש ממך - - -

אז שנייה.

לתת לנו להציג את המצגת.

אבל איתן, אני שוב פעם אומרת, אני נתתי ואז אתם ביקשתם שהרב אקשטיין ידבר ולכן אנחנו מנהלים את השיחה הזאת.

טוב, סיימתי. זה בסדר.

שיחה אגב מאד חשובה. היא נוגעת לפתרונות בשטח, על מה שראינו כאן בוועדה ובכפרים שאתם מדברים עליהם.

אז תבואו לבקר אותנו.

אנחנו נבקר אתכם. בהחלט נבקר אתכם, זה בלוח הסיורים שלנו למושב הזה.

מצוין, תודה.

לדעתי אפילו החודש, נכון? חודש הבא, אוקיי. בבקשה. מי מציג?

לי קוראים אלי טנא ואני יועץ הפרסום של הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול.

מטעם מי אתה מייעץ? אתה עובד הרשות?

לא, אני יועץ חיצוני.

אתה עצמאי? יש לך משרד, משהו?

יש לי משרד, אכן, כן.

איזה משרד?

קוראים לו היי-לייט. הוא עוסק בפרסום ועושה הרבה דברים.

וכמה זמן אתה – כי זו פשוט פעם ראשונה שאני רואה אותך, אז סתם אני שואלת. סקרנות.

נכון, כי אני משתדל לא לבוא.

אין בעיה. כמה זמן אתה?

כבר 4 שנים.

4 שנים מייעץ לרשות בייעוץ חיצוני?

מאד ספציפי. אנחנו עוסקים בפרסום. אני באתי לפה אך ורק לנושא הפרסום.

מאה אחוז.

אני לא רוצה להיכנס לעניינים של אידיאולוגיה כזו או אחרת. אני מדבר על פרסום. פרסום זה רק אחד האמצעים לתקשורת. הסברה עושים גם בפרסום וגם בצורות אחרות. אני עוסק רק בפרסום. נושא הישיבה היה אמור להיות הקמפיינים ש - - -

הוא לא היה אמור להיות. זה נושא הישיבה ועכשיו אתה תציג.

אני אציג מה עשינו לפי הפרמטרים שאני קיבלתי גם מראש את התפריט מה אתם רוצים לדעת.

בבקשה. אנחנו בהאזנה ובצפייה.

אנחנו בדרך כלל, בתור הרשות למלחמה בסמים, יודעים שתקציב פרסום אף פעם לא מספיק. תקציב פרסום תמיד יש במחסור ואנחנו עושים כל הזמן בלדעת מה סדרי העדיפויות שלנו וכל פעם אנחנו מחליטים אחרת מה סדר העדיפויות שלנו. הפעילות שלנו תמיד היא למטרה, ואני רוצה לומר לפני זה בתור הערת אגב. זה שאחרי ארבעה ימי שידור, עם שווי מדיה של פחות מ-100,000 שקלים – כל עם ישראל כבר יודע על התשדיר שלנו, זה רק סימן ש - - -

אז אתה מבסוט. אתה עשית את שלך.

אני מאד מבסוט. אני חייב לומר לך שאני מנהל קמפיינים הרבה יותר גדולים, שאף חבר כנסת לא יודע עליו, אחרי מיליון שקלים.

את זוכרת את הקמפיין עם הכלב?

אין דבר כזה פרסום רע אתה אומר. אם שמעו, אם הכירו, אתה מבחינתך עשית את העבודה שלך ואתה - - -

הקמפיין עם הכלב, שאומר - - -

איזה כלב?

שכאילו נתרום כלבים. זה זכה בפרס הפרסום השנתי בלי שזה עלה שקל אחד.

תראה, ידוע לנו – האסטרטגיה של לעשות פרובוקציה, לא חשוב מה היא תהיה, רק בשביל לעורר – כשאנשי פרסום אתם בסדר גמור, תעשו את העבודה שלכם. אנחנו כאנשי מדיניות, בעיני זה לא צריך להיות מה שמוביל אותנו, אבל זה בסדר גמור. בשביל זה יש את שני העולמות האלה.

נכון. מהצד המקצועי זה - - -

ברור, ואתה מבסוט.

אני רוצה להגיד משהו אחד קטן. יש דברים שאם אומרים את הדברים בצורה שהיא משעממת, מונוטונית ואובייקטיבית ומלאה, אף אחד לא יקשיב. אנחנו רוצים שיקשיבו.

אה. אוקיי, אז המטרה שלך שזה לא יהיה אובייקטיבי ומלא וייתן את כל המידע, אלא - - -

אין דבר כזה אובייקטיבי. את מכירה משהו אובייקטיבי?

לא.

יפה.

את אובייקטיבית.

אני לא אובייקטיבית. לא התיימרתי מעולם. לא באתי לכאן כדי להיות אובייקטיבית. באתי לכאן כדי לקדם תפיסת עולם.

נכון מאד. אני בעדך, זה בסדר. אנחנו מתאימים את המסרים לפלטפורמה, לקהל המטרה וכו'. בואו נראה מה עשינו בשנת 2015 בצורה מפורטת ואחר כך נראה מה עשינו בשנת 2016, שעל חלק שמענו כבר.

קמפיין פורים. במרס, בצמוד לפורים עשינו קמפיין של אלכוהול. הקמפיין התמקד ברדיו. תקציבו היה 140,000 שקלים. עכשיו אני פעם אחת אתן אמצעי מדידה, איך אנחנו מודדים לפני ואחרי. יש מקרים שאנחנו יכולים למדוד לפני, יש מקרים שאנחנו יודעים למדוד אחרי, יש מקרים שאנחנו יודעים למדוד גם וגם, אני אסביר את הסיטואציות; ויש מקרים שהרשות, באמצעות לשכת המדען הראשי, מבצעת לאחר מהלכים גדולים מחקרים של עמדות הקהל, עמדות הציבור. אני לא יודע על זה כלום והוא יספר לך מה זה אחר כך.

אנחנו מודדים בדרך כלל, כשאנחנו קובעים מדיה, אחד – אם זה מדיה ישנה - - - לפי מחקרים שקיימים מראש, שזה נקודות רייטינג ביחד עם קהלי מטרה, זה מחקרי TGI, זה מחקרים אובייקטיבים לגבי הדבר הזה ואנחנו מנסים למקסם, לקדם את מה שמחפשים, את הנושא הזה מראש. אנחנו לא מודדים, כי זה קמפיינים מאד קטנים. לא מודדים לאחר מעשה ספציפית את ההשפעה המיידית.

בדיגיטל, כשאנחנו הולכים לאינטרנט בדיגיטל, אנחנו יודעים כל דבר לאחר מעשה. אנחנו עובדים על אנליטיקס של גם חשיפות של מעורבות, של פעילות וכו' ואנחנו יודעים למדוד ולהגיד כמה - - - עלה. זאת אומרת מה קיבלנו תמורת כסף וזאת - - -

אתה מדבר בחשיפה, נכון? כלומר המדד שלך כאיש פרסום הוא חשיפה.

או מעורבות. תלוי מה.

מה זה מעורבות? לייק או דברים כאלה?

לא. פייסבוק, אם מישהו מעלה תמונה, עושה - - -

אוקיי, אבל אני מניחה, וזו שאלה רק לצורך הדוגמא, אתה עובד גם עם תחומים מסחריים וכו'.

כמובן.

כאן יש לנו תחום שהוא ציבורי. השאלה היא כזאת: אני מניחה שעולם הפרסום המסחרי קיים בגלל שהוא מעלה מכירות והוא אפקטיבי, שאפשר למדוד את זה ברמה הכלכלית. כלומר, כשאתה עושה פרסומת לחברה מסחרית X, בסופו של דבר החברה מודדת לעצמה אם הפרסום היה אפקטיבי או לא, בעלייה במכירות, בנתח שוק, בדברים שהם מדדים מסחריים כלכליים. במקרה הזה, יש – וזאת שאלה אולי גם לאנשי הרשות – יש מדידה מעבר לחשיפה – האם היא הייתה אפקטיבית, מה קרה בהתנהגות כתוצאה מזה, כלומר המטרה שלנו זה להשפיע על התנהגות.

התשובה היא מאד פשוטה. הכלים שעומדים לרשותי קשורים לכמה כסף יש לי ואיזה אמצעים יש לי וננסה לעשות את המקסימום. בשלב הזה אני יכול לעשות אחד, להסתמך במדיות ישנות על מחקרים מראש. אני יודע מראש, את הפילוח מראש של דברים ואני יודע מראש מה אני עשוי לקבל. נקודות רייטינג, למשל כשאני שם תשדיר ברבע לשמונה, אני יודע שאני אראה קשר - - - טיפוסי ל-23% מהציבור. אם אני שם בפריים טיים של מאסטר שף, אז יש סיכוי ויש - - - לשיא של 38%. מה יקרה - - -

לא, זה כבר - - -

רגע רק.

אתה יודע, כבר בעולם הפרסום שמענו וכתבנו ספרים על מקרים שמשהו היה, כמו שאתה אומר, כולם שמעו על זה והכל היה, רק מה, לא ידעו לציין את שם המוצר ולכן לא קנו אותו ולכן אותה חברה השקיעה ואולי זה זכה בפרסים וקקטוס הזהב ולא יודע מה, אבל מסחרית, לחברה המזמינה זה לא עשה כלום.

נכון, את צודקת. מאה אחוז.

פה, אנחנו הציבור – אנחנו פה גם קהל היעד וגם הלקוח שלך - - -

רק רגע, שאלת שאלה אני אתן לך תשובה. קודם כל, גם חברות מסחריות לא תמיד מודדות למחרת היום כמה מכירות היו.

ברור.

הן מודדות לפעמים, אני עובד עם חברה גדולה, אז היא מודדת מה יקרה בעוד שנתיים. אם אני עובד עם ארקיע ועושה קמפיין על הנסיעות לבורגוס, אז בהחלט סופרים את הטלפונים שקרו מחר. אז יש אמצעי מדידה שונים מבחינת האפקטיביות של דברים, גם בחברות מסחריות. אגב, גם הרעיונות, אידיאולוגיות, מפלגות וכו', משקיעות הרבה מאד כסף בשביל מה שקוראים מודעות, גידול והעדפה לרעיונות שלהם, כשבסוף בסוף בסוף זה הקלפי.

ברור.

אז את שואלת אותי? - - - מבחינתי לבדוק את הלכי הרוח בציבור - - -

אוקיי, זאת אומרת זה לא חלק מהמדידה שלך, זה חלק מהמדידה ארוכת הטווח. אוקיי, מאה אחוז.

אני לא יודע איך הזמן שלך.

לי יש זמן.

כי לנו יש ישיבות אחרי.

אוקיי, אז עשינו את קמפיין מרס, הוא נגע באלכוהול, הוא הלך לרדיו, הוא היה חביב וכו'. המדדים שלי הרבה פעמים זה פרסים, כן. פרסים זה גם מדד אצלי. בקיץ, אגב, בקיץ באופן שיטתי, כל קיץ אנחנו מתמקדים באלכוהול בלבד. הנושא של נזקי שתיית אלכוהול של ילדים בחופשה בכלל, הם הפרמטרים שהולכים. אנחנו כל קיץ עושים דברים אחרים. בקיץ הזה עשינו את זה. עשינו רדיו ודיגיטל. את הרדיו מדדנו, כמו שאמרתי, במדדים ישנים, את הדיגיטל מדדנו במדדים חדשים, יש אנליטיקס שלם. אם רוצים, כל המחקרים קיימים.

התקציב היה בסך הכל, הקודם, 300,000 שקלים. לאחר מכן, הפעם הבאה הייתה בערך בספטמבר, נכון?

ב-9 בספטמבר.

ב-9 בספטמבר. הנושא היה נזקי שתיית אלכוהול בהריון, הנזקים הנגרמים לעובר, התמקדות בנושא הזה, סביב אירוע שהיה גם. אך ורק לזה. מהלך רדיו.

אגב, על מה זה מבוסס שכל טיפה יכולה לגרום נזק בלתי הפיך בהיריון?

על תסמונת האלכוהול העוברי.

כן, אני מכירה את התחום הזה היטב. טוב, מכיוון שאין את זה בפני, זה נשמע לי על פניו - - -

אני מוכרח להגיד משהו. תראי, קודם כל - - -

כל טיפה יכולה לגרום נזק בלתי הפיך?

יכולה לגרום, כן.

טוב, אוקיי.

תראי, אני מוכרח להגיד לך שבאחת האמירות פרווה, שיכול אבל גם יכול שלא, נניח – א' אין לי זמן יש לי 30 שניות. ב', אני צריך להיות מסוים.

לא, אבל השאלה הזאת היא גם שאלה האם בכלל לבחור בנושא הזה.

בוודאי. זה נושא מאד חשוב שארגון הבריאות העולמי אומר שלא מדובר בכלל בשינוי - - - הרבה מאד בעיות התפתחותיות של ילדים - - -

תראי, גם משרד הבריאות מאד תמך שאנחנו נעשה.

והרבה מאד אנשים עם ADHD לא יודעים כמה מזה בא משימוש באלכוהול בהריון, והבעיה היא שמבחינה מדעית לא יודעים מה הרף שמעליו זה גורם לנזק התפתחותי ובגלל זה ההמלצה זה להזהיר - - -

כן, אבל יש לזה כל כך, טוב, לא חשוב. ונשים לא אוכלות איזה משהו שבושל עם יין בגלל הדבר הזה. זה הגזמה באופן - - -

מה שבושל עם יין, אם הן היו מודעות לזה, האלכוהול מתנדף בבישול, אז זו לא ממש דוגמא טובה.

אני מסכימה איתך שזה לא דוגמא טוב. אני פשוט מודיעה לך מידיעה - - -

אנחנו - - -

האינטליגנציה של הציבור היא מאד מאד גבוהה באופן כללי, בכלל, של כל ציבור, כולל נשים ובמיוחד נשים.

הפעם זה יהיה - - - בשבת משהו, ויהיה יום עיון ואת מוזמנת. אנחנו שלחנו לך הזמנה.

אוקיי, בסדר גמור, מאה אחוז.

מה שהיה הבא בתור זה הקמפיין בסילבסטר. בקמפיין סילבסטר התמקדנו שוב באלכוהול, כי להערכתנו הנושא של האלכוהול היה קריטי והיינו אך ורק בו. לדעתי עשינו גם מהלך מקביל במגזר הרוסי, שהוא עתיר אלכוהול בדרך כלל.

אגב, סליחה שאני מפסיקה אותך שוב, אבל מה זה אומר לדעתנו רלבנטי? כלומר, מה הליך בדיקת הרלבנטיות? זה באיזה שהוא דיאלוג שלכם עם הרשות?

בוודאי. א' כל הזמן. ב', אני אגיד לך, לפעמים - - -

זה - - - הם לא מחליטים.

את שואלת שאלה ולמשל אני אספר לך. תראי פה בסיכום שאנחנו בעצם לא משקיעים בקנאביס, ועד להיום לא השקענו כמעט בשנים האחרונות כסף - - -

בגלל זה כל כך התאכזבתי כששמעתי את זה.

אני אסביר לך למה. את לא יודעת את הסיבה. אני אספר לך מה הסיבה. הסיבה היא שהמגמה התקשורתית שנובעת מהרבה מאד תקשורת שהיא לא בתשלום, בעד הלגליזציה וכמה זה איזי, וכמה זה ניתן, היא כל כך חזקה שכמעט כל מהלך קטן מהסוג של 250 - - -

אגב, אני לא יודעת איפה שמעתם כמה זה איזי וכמה זה פאן. אני מצטערת להגיד לכם, זה בראש שלכם. הדבר היחיד ששומעים, הדבר היחיד שקמפיין, שכידוע לך אני מעורבות בו מאד עמוק באופן אישי, ואני מדברת עליו בבתי ספר, ותדע לך שכשאני באה לדבר בבתי ספר, בדרך כלל זו אחת השאלות הראשונות שאני נשאלת, ויש בתי ספר – בכל בית ספר גם התלמידים וגם הצוות החינוכי וכו', גם בעצם שאילת השאלה אתה רואה איזה תהליך עברו התלמידים לפני ואיזה הלכי רוח יש וכו'. מעולם אמירה לא איזי ולא פאן ולא מה זה כן ולא מה זה לא, ולא שיש המלצה או משהו כזה. השאלה מתמקדת בשאלת הפליליות – האם זה צריך להיות עבירה פלילית או לא.

ובוא אני אגיד לך שכאן, בוועדה, וכבר שרים מאד בכירים וצוותים מקצועיים מאד בכירים בוחנים את השאלה ואמרו לי בצורה ברורה – גורמים משפטיים בכירים מאד, שאם עכשיו הייתה עומדת השאלה, נגיד שזה היה ניטראלי, לא פלילי ולא פלילי – מוצג מחדש – האם זה צריך להיות עבירה פלילית – התשובה היא חד משמעית לא. השאלה היחידה היא האם אנחנו עכשיו זזים ממצב של פליליות למצב של אי פליליות. בזה מתמקד הדיון. יש לכם איזה עולם מפונטז לגמרי של איזי ופאן - - -

לא, לא, לא.

מי אומר דבר כזה?

לא, לא, לא, הקמפיין לא עוסק בזה בכלל. הקמפיין עוסק ב - - -

לא, אני מתייחסת למה שאתה אמרת.

הקמפיין עוסק רק בנושא המסוכנות של הסם, זה הכל. כדי ל - - -

כן, אבל חברה, לפי מה שאתם אומרים עכשיו, לפי מה שאתם אומרים בדיון הזה, בואו, יש פרוטוקול. אנחנו פה מאזינים כולנו. לפי מה שאתם אומרים כאן, תפיסת המסוכנות, הביטוי הזה שאתם כל כך אוהבים להשתמש בו, הוא כביכול איזו שהיא תשובה לאיזה שהוא עולם מדומיין שיש לכם בראש, אומר – יש איזה שהוא מסר שזה איזי וזה פאן וזה כייף.

אבל אנחנו בפירוש מנסים להראות שזה רק חלק מקשר הדברים ואנחנו כל הזמן מנסים להראות את כל הנושאים האחרים שאנחנו מטפלים בהם. אז - - -

בסדר. שוב, הנושאים האחרים. אתה יודע שאני בעצמי כאן בוועדה ביקשתי מכם בחלק מהנושאים לעשות קמפיינים, כי חשבנו שהנושאים חשובים ושצריך לשים עליהם דגש ומוקד.

מאה אחוז. שלא תחשבו שכל מה שאנחנו עושים זה קנאביס וקנאביס.

בוא, זה אתה יכול להגיד לחברי הכנסת האורחים.

לא. תתנו לנו להראות כמה דברים אנחנו - - -

אנחנו עושים דיון.

אנחנו גם מתעסקים ב - - -

רק שמך ותפקיד בבקשה.

הילה ימיני מהדוברות של הרשות. מה שאנחנו מתעסקים איתו זה גם כשאנחנו מסתכלים על מדד התקשורת, יש לנו ניתוחים תקשורתיים, לראות מדדי שיח במסגרת התקשורת, מדדים שגם אתם מקבלים. מכ"מ יפעת, שירותים שמנטרים שיח תקשורתי.

אנחנו לא מקבלים. זה עולה המון כסף, אז אנחנו לא מנויים לדברים האלה.

אתם יכולים לצמצם מילים, זה עולה פחות. זה פר כתבה.

אין בעיה, נעשה רק על קנאביס.

זה הכי יקר. אם את עושה רק קנאביס ומריחואנה, זה ייצא לך הכי יקר.

אין לנו כסף.

דבר שני, יש לנו מדדים של סקרים. אנחנו עושים סקרים, אנחנו שותפים בסקרים בינלאומיים שיוסי ידבר עליהם. אנחנו שותפים לסקרים של יד על הדופק. אנחנו רואים מה קורה מבחינת האוכלוסייה בתפיסה של איך שהם רואים – בלי מסוכנות – איך הם רואים את הקנאביס ואם משתמשים או לא משתמשים. ואנחנו לא מדברים כרגע על מסוכנות, כמו שאת לא אוהבת על מדברים, איך מסתכלים עליו. כל הזמן אומרים ואלכוהול? אנחנו רוצים להגיע למצב של האלכוהול עם המריחואנה בקרב בני נוער וצעירים, זה כאילו כל המדדים האלה שאנחנו מדברים.

זה מפתיע אותך שיש דיון על המריחואנה? זה מפתיע אותך שהתקשורת לא - - - מריחואנה?

בכלל לא, להיפך?

זה מפתיע אותך שעיתונאים אוהדים מריחואנה? מפתיע אותך שהיום, אם אני ואת נוציא הודעה - - -

אז עכשיו אתם יוצאים בקמפיין נגד התקשורת?

אנחנו לא - - -

לא, לא - - -

אנחנו - - - במקום של לדבר על המסוכנות, שגם המסוכנות תעלה למודעות.

רגע, אבל בואו, אני ממש מתחנן, גם בפני האנשים שלי - - -

טוב, אלי, בבקשה.

תנו להציג את המצגת עד תומה. לא באנו לדבר כאן רק על קנאביס. אני רוצה להראות את מגוון הדברים שבהם אנחנו עוסקים, כדי להראות בסופו של דבר שזה לא רק קנאביס.

יאללה, קדימה.

הלאה.

סילבסטר. השתמשנו באינטרנט, 250. הלאה. זה לא חשוב. במקביל, במרס, בפורים, כשעשינו קמפיין כללי, גם עשינו קמפיין מגזרי למגזר הדתי, מאחר שפורים ספציפית הוא החג שבו מותר לשתות לשוכרה.

עד דלא ידע.

ואנחנו ניסינו גם פה לשמר את ה - - -

אתה רואה, הרב אקשטיין? ראית? לא, באמת, מסורת ישראל ידעה לשים גם דברים שהם מסוכנים ואין ספק שלשתות עד דלא ידע זה מסוכן, חד משמעית. ידעה לשים, לתחום את זה - - -

אני - - - גם כן. אני עובד בהם. יום אחד שיעשנו מריחואנה זה בסדר, כולם.

כשנגיע למצב ששותים רק יום אחד אלכוהול וכל שאר הזמן לא שותים - - -

על זה נאמר שגם לטיימינג יש משמעות וטיימינג הספציפי הזה היה במיוחד לנושא הזה. זה היה קמפיין לציבור הדתי לאומי. מה שעשינו עוד – ערבים. את המגזר הערבי גם פה אנחנו ראינו שבעיקר יש להתמודד עם הנושא של שתיית אלכוהול ואלימות שקשורה לכך. תזמנו את זה לעיד אל פיטר, לאחרי הרמדאן, בשביל שגם זה, על פי הייעוץ שקיבלנו, יהיה בתזמון הנכון ותקצבנו את זה ב-100,000 שקלים. הלכנו על שני ההיבטים האלה. זהו. קמפיינים מדידים וכו', גם מסרים. במקרה הזה גם התאמנו את המסרים לתרבות ולשפה והשתמשנו בשירותים של אנשים שמתמחים בנושא.

המגזר הרוסי כנ"ל. את המגזר הרוסי אנחנו רואים אותו בתור מגזר שתרבות שלו היא דומה לשלנו, היא רק שותה יותר. אז הלכנו במקביל ועשינו גם להם ברוסית. זה היה העתק די מושלם, התאמה די מושלמת של הקמפיינים.

אמהרית - דיברנו בשפה שלהם, בתרבות שלהם, באופן שהם מדברים. הקהילה ניהלה את העסק הזה, זה היה קמפיין שהוא דווקא, למשל במקרה הזה, זה היה אחד המקרים שבו בחרנו יותר בפינות הסברה, בדברים יותר ארוכים ולא בתשדירים דווקא. עשינו את זה בשלושה גלים במהלך השנה, בערוץ הרדיו היחידי שהוא רלבנטי לקהילה וחלק מהקהילה. לצערי הרב זאת קהילה שמאד קשה להגיע אליה, תקשורתית, מהבחינה של דרך תקשורת רגילה. זה מה שעשינו.

סמי פיצוציות - הנושא השני שא' אנחנו חושבים שהוא מאד חשוב וב' אנחנו גם חושבים שגם נורא קל, וזה בעצם הסיפור. קל. יש יחסית קונסנסוס בנושא של סמי פיצוציות, שזה רע. ולכן גם כאן, כשאתה אומר את המסרים הנכונים, זה די בקלות חודר ומשפיע. באוקטובר עשינו את הקמפיין הראשון של סמי פיצוציות. זה קמפיינים שאחר כך חזרנו עליהם בצורה כזו או אחרת, כי ראינו שזה מאד חשוב. כ-200,000 שקלים. הלכנו לרדיו ואתרי אינטרנט.

ברשתות החברתיות, תראו, כידוע צעירים לא נחשפים. הילדים באמת לא קוראים את אמצעי המדיה הרגילים. לצורך העניין, אפשר להגיע אליהם באמצעות האינטרנט, באמצעות הרשתות החברתיות וזה מה שעשינו, איזה שהוא מיקס. זה לגבי סמי פיצוציות – 200,000 שקלים.

גם בדצמבר חזרנו על המהלך, במקביל למהלך של האלכוהול שעשינו לקראת הסילבסטר, בדצמבר יש גם את שבוע הסמים. מבחינתנו בשבוע הסמים בשנת 2015 הדגש היה על סמי פיצוציות ומודעות לסיכון שקיים. 120,000, רדיו בלבד.

את זה נגיד לא ראיתי בחיים שלי. לא שמעתי, למרות שכמו שאתה רואה, אני גם רגישה לנושא, בכלל לנושא הפרסום, במיוחד שלכם, כי אתם תחת אחריותי הפרלמנטארית, וגם באמת נושא סמי הפיצוציות, ובדיוק כמו שאמרת, בדיוק כמו שהקמפיין הזה מכוון, השכיחות גם בחדרי המיון וגם במוסדות הגמילה ורפואת הנפש, תשמע, כמו שאתה אומר, גם אני ידעתי שזה רע כי כולם יודעים שזה רע, אבל עד שלא ביקרתי בכפרי הגמילה ובמוסדות הפתוחים והסגורים ולא שמעתי גם את העלייה א', במספרים, כולל אגב במגזר הערבי שהיינו, בתמרה, וגם את הסכנות שהן באמת בלתי הפיכות וחד פעמיות לפעמים, לא הבנתי עד כמה הסכנה היא גדולה. ואני נתקלתי, וכאן אני חייבת להגיד שאני רואה שלזה השקעתם 120,000 שקלים - - -

ועוד 200,000 שקלים.

כתוב 120,000.

למעלה כתוב.

שוב, זה סומן מהשטח, ממה שאני התרשמתי ואת זה אני אומרת גם לכם, כמשהו לא רק שהוא מסוכן ולא רק שהוא בעלייה, אלא גם שהוא תופס את גורמי הטיפול בחוסר אונים. כלומר, קשה מאד להתמודד עם התופעה הזאת באמצעות טיפול אחרי, בדיעבד. סמי פיצוציות זה כרגע לפחות נטו משהו שמבחינתנו, כמדינה, כקובעי מדיניות, המניעה וההסברה טרום, הם הכי הכי חשובים. ועדיין, נגיד לזה, ושוב, אוקטובר, זה לא היה כל כך מזמן. אני חייבת לומר שלא-. בעצם שמעתי את הפרסומת שהייתה עם הרופא שמתקשר ואומר מה היה בזה וכל הדברים האלה.

נכון, חדר מיון, בדיוק.

אוקיי.

זה מלמד אגב שני דברים. שאת מופצצת כל יום ביותר ממיליון דולר פרסומות ולכן המוח שוכח ודוחה את זה.

לא, אז אמרתי לא, אני אישית מאד מכוונת לפרסומות האלה, אז זו לא דוגמא.

ועוד את מוכוונת.

ואם אני לא שמעתי, אם יש משהו שממני חמק, סימן שלציבור היה הרבה הרבה יותר קשה להגיע.

אתם מבינים למה צריך תקציב יותר גדול?

השאלה על מה אתם מוציאים אותו. אם תוציאו אותו על ההסבר שג'וינט גומר את החיים, אז לא בטוח שצריך תקציב יותר גדול.

בדצמבר, שוב, במקביל לאלכוהול היה גם סמי פיצוציות. עשינו נגד סמי פיצוציות מהלך ויראלי בפייסבוק בתקציב אפס, אבל זה היה מהלך פרובוקטיבי עם טיזר, שפורט על הנימים הכי רגישים בנושא של אנחנו והיחסים שלנו עם ידידנו הכלבים. והאמת היא שקרוב לתוך 3 שעות היו כמה שיתופים.

אחרי שעתיים הורדנו אותו.

הורדנו אותו אגב עם צעקות רבות של אנשים שלא הבינו, שאין להם חוש הומור. אני לא אזכיר את שמם.

לאנשים אין חוש הומור? זה פשוט לא מצחיק. לא צריך חוש הומור בשביל זה.

התשובה הייתה מאד פשוטה.

לא, אבל זה מקום שאתה לא רוצה את הכלב שלך, אל תיתן את הילד שלך.

אני הבנתי. אני רק אומרת – הומור – אני לא יודעת אם הומור זה החוש הנכון בשביל זה.

במשך שבוע לפני הקמפיין העלינו סיפורים אמיתיים של ילדים שהגיעו לכפרי גמילה והגיעו לקווים החמים שלנו. אמיתיים, ובערך קיבלנו 40-50 לייקים. שנה אחרי, כשהעלינו קמפיין של הניסוי בכלבים, קיבלנו קרוב ל-מיליון צפיות, מעל ל-2,000 שיתופים, 5,000 ומשהו לייקים ותגובות באתרים שונים ושווי חשיפה מערכתי של מעל לחצי מיליון שקלים לקמפיינים חיוביים. ביפעת מודדים ומורידים לך את השלילי, מעל לחצי מיליון שקלים של חשיפה חיובית, כולל זה שזה הגביר את המסרים של הסכנות שבשימוש בסמי פיצוציות וזה היה אך ורק שעתיים באוויר.

זה שקהילת זכויות בעלי החיים היא קהילה אקטיביסטית ומאד מאד משפיעה, אנחנו קיבלנו אישור ש - - -

נכון.

אנחנו נשמח מאד אם היא גם תפעל למנוע את סמי הפיצוציות.

אז הנה. היא עזרה לך.

מינפנו גם אותם.

כן.

אחלה. בשנת 2015 עסקנו פעם אחת בנושא שקוראים לו מריחואנה לצרכים רפואיים. אני חייב לומר שזה קמפיין שהורידו לנו אותו לקראת הסוף, כי פה הבאנו לידי ביטוי את העמדה הליבראלית של הרשות בנושא של שימוש בקנאביס לצרכים רפואיים, אבל עם אחריות ועם ביקורת. לא כל רופא משפחה מארבע לשעתיים. ובכל אופן - - -

במשרד הבריאות לא אהב. הורדנו אותו יום או יומיים לפני הסוף.

כן, האמת שזה לא ברור.

אנחנו תמכנו בקיצור הליכים, ומשרד הבריאות אמר - - -

כן, אבל זה לא התפקיד שלכם, ואני אומרת את זה גם אפרופו הקנאביס כרגע וקמפיין הלגליזציה. אתם לא לשכת פרסום ממשלתית שאמורה ליחצן את מהלכי הממשלה, לא של משרד הבריאות וגם לא אולי אם תהיה לגליזציה.

הלשכה היא מכשיר. היא כמוני. היא לא נוקטת עמדה.

אני יודעת, אבל - - -

לרשות יש עמדה בהתאם לאג'נדה שלה.

בסדר. יש לכם עמדה שהיא עמדה טובה, עמדה אחראית, עמדה הגיונית, בסדר גמור, אבל אתה יודע, 100,000 שקלים. דרך אגב, זה 100,000 שקלים ויש לנו אוכלוסייה שבזמנו הייתה – היא כל הזמן עולה – 20,000 וקצת משתמשי קנאביס רפואי, מטופלי קנאביס רפואי. אותו סכום של 100,000 שקלים אתם הוצאתם על כל המגזר הערבי, שהוא 1.5 מיליון – 20% מתושבי מדינת ישראל. זה יחס לא פרופורציונאלי. המגזר הערבי, הייתי אומרת, אחת המסקנות שהוא יצא מקופח ומהביקורים שלנו אנחנו גילינו שהמגזר הערבי, בלשון המעטה, חלקו לא פחות בתחום ההתמכרויות מהמגזר היהודי, אולי אפילו להיפך.

יש לזה תשובה מקצועית. התשובה האחרת זה לא אני. התשובה היא כזאת. אלף, הרשות לא רק מוציאה על הסברה באמצעות פרסום. זה אחד. שניים, כל מי שהוא במגזר הערבי נחשף באופן חלקי גם למה שאנחנו קוראים מדיה כללית, ושום אחד שהוא במגזר היהודי, לא נחשף למדיה ערבית. שלוש, המדיה הערבית היא הרבה יותר ראשונית גם במחירים שלה וגם בעניינים שלה, ואכן אפשר לקבל יחסית יותר השפעה. אבל עדיין - - -

אבל כשאתם באים לתכנן משהו שמיועד למגזר הערבי, אגב או יוצאי רוסיה או יוצאי אתיופיה, לצורך העניין, זה דברים שנלקחים בחשבון? אתם חושבים מה ההשפעה שאנחנו צריכים על מנת להגיע?

בדרך כלל במגזר האתיופי למשל, אחת הצרות הכי צרורות שיש זה שאין איך להגיע אליהם. אי אפשר להגיע אליהם ישירות דרך מדיה. הם לא נחשפים לרשתות החברתיות באמת, הרדיו והטלוויזיה שלהם זה בולשיט. באמת בולשיט. זאת אומרת היא מגרדת את הקהל. רוב הקהל אין לו אמצעים. הדרך מאד מסובכת להגיע אליהם, דרך הקהילה, דרך פעולות בשטח שאנחנו אולי עושים, שאני לא אמון עליהן.

ולצורך העניין, אם את שואלת אותי אם היו מקצים לי תקציב לטיפול תקשורתי של פרסום, של חלק אחד מהפרסום, בקהילה האתיופית, הייתי עושה משהו דווקא במדיה הכללית, שרוצה לעזור קצת לדימוי הקהילה הזאת שהוא מאד ירוד. להם עצמם לא הייתי יכול להגיע. אם הייתי משקיע 1,000 שקלים, 100,000 שקלים, 1 מיליון שקלים, זה אותו דבר.

אוקיי.

עכשיו יש איזו תכנית של הממשלה כולה לקידום - - -

כן, כן.

וגם אנחנו שותפים בתכנית. קיבלנו נתח - - -

אה, אוקיי.

והוא מיועד גם למטרות האלה.

לפעילות בשטח בקרב הקהילה?

כן, כן.

אז יכול להיות שאנחנו נעשה דיון על הנושא הזה.

בכיף.

אוקיי.

זה היה במרס 2015. הלאה. במהלך דצמבר 2015, העלינו בשיתוף פעולה תקשורתי עם וואלה, בדרך כלל יש שיתוף פעולה עם אתר מוביל, ויש לזה יתרון שכמות הנפח המדיה שאתה מקבל תמורת הכסף הוא יותר גבוה מהמקובל. אז עשינו שיתוף פעולה איתם, זה היה על התכנים בנושאים מגוונים – אלכוהול, סמים, לא אלכוהול, לא סמים וכו' וכו', עם כמה התחייבויות של האתר לכמות של מדיה. עשינו את זה שלושה חודשים.

מה זה אומר שיתוף פעולה?

זה שהוא מייצר כמו מדור, עם מתחם שהוא שלנו.

עם תוכן שהוא כביכול חדשותי?

תוכן נושאי, כמו בריאות. אגב, למשל תיקחי בחשבון שזה כמו בריאות, כן, כן. חלק נכתב על ידי הכתבים של וואלה, חלק זה חומר שהוא מקבל מאיתנו וממשיך אותו הלאה. הוא מתחייב לקידום - - -

כלומר יכול להיות שאני גולשת לי באתר וואלה ובמסווה של ידיעה חדשותית אני רואה חומר פרסומי? לא משנה אם שלכם או לא?

התשובה היא כן.

אבל זה מותר? אני יודעת שזה קיים, אבל זה דבר שהוא - - -

זה רשום למעלה במסגרת שיתוף פעולה.

התשובה היא שבאינטרנט זה המערב הפרוע, אחד. וביני לבינך, גם העיתונים, חוץ ממזג האוויר, לא בטוח כמה הם אובייקטיביים.

יש לך דוגמא לזה, איך נראה שיתוף פעולה כזה?

לא פה. בהזדמנות. בפעם הבאה שתזמינו אותי אני אראה לכם. ותגידו שזו האג'נדה.

זה נקרא מתחם חושבים צלול בוואלה.

אגב, אני חייב לומר שהיה לפני שנה, אנחנו עשינו מתחם כללי. בוואלה היה מתחם של עלה ירוק, שדווקא תמך בכל מיני דברים שקשורים לקנאביס והוא היה ייעודי. הוא מומן על ידי גורמים מסחריים כאלה או אחרים, לא אנחנו.

אוקיי. הלאה.

אז כבר אמרנו, זה הסיפור בגדול.

זה מיליון וחצי שקלים בשנה בסך הכל.

גם זה החלוקה. זה היה. יש לנו שנים של קצת יותר, של קצת פחות, אבל זה היה שנת 2015. לא הלכנו אחורה, אבל אני רוצה להגיד שהפרופיל הזה של שימוש בתקציב, הוא הפרופיל. אפילו עוד התקרבות לכיוון האלכוהול. כלומר, בעבר הכמות שהשקענו גם בנושא הסמים, גם בנושא האלכוהול, אנחנו השקענו בעיקר את תקציב הפרסום בתחום האלכוהול. הוא הרבה יותר קל לביצוע.

הוא הרבה יותר מסוכן. הוא הרבה יותר - - -

אני לא. בסדר, נכון. תשמעי, בסוף את - - - - הנושא של חוקים נחקקים פה.

נכון.

זה שאלכוהול מותר על פי חוק, זו עובדה אחת.

בגלל זה התפלאתי.

זה שסם אסור על פי חוק, אגב זה הכל אתם. זה לא אנחנו.

אתה צודק מאה אחוז. זאת בדיוק הסיבה שאני מתפלאת ואף מאוכזבת מהעבודה שאתם משקיעים בקמפיין נגד חקיקה עתידית שאולי תהיה, במקום במה שיותר מסוכן. זו בדיוק הטענה.

גם וגם.

לא, לא גם וגם. למה אתם כרשות ממשלתית צריכים לעשות קמפיין נגד מהלך שקורה בכנסת או בציבור?

אבל זה לא נגד החקיקה. את יודעת מה, אני אגיד לך משהו הפוך.

כן, עכשיו אני מעבירה את רשות הדיבור אליך. אלי, סיימת?

אני? כן, נניח. בסדר.

אני עכשיו אתן, מעבר למה שהוא יגיד, הוא גם יתרכז בנושא הזה של חוקים.

כן, אז רצינו ממך גם איך בודקים את האפקטיביות וגם איך אתם מראש קובעים את סדר העדיפויות ואת הפילוח על מה ללכת ועל מה לא. שוב, אני יודעת, אני לא בטוחה, אני יודעת מהשנה האחרונה, מהדיונים שלכם, שלנו כאן ביחד, שאלכוהול למשל הוא הרבה יותר מסוכן מקנאביס.

זה נבלה וזה טרפה.

לא, לא. לא.

וזה לא טרפה, בסדר.

לא, זה לא טרפה ולא נבלה.

אבל את רואה שאנחנו משקיעים באלכוהול אותו הדבר ואולי טיפה יותר.

אתם צריכים הרבה יותר. זה הרבה יותר מסוכן. כן, יוסי.

לא, אבל אנחנו משקיעים בו יותר.

טוב, קודם אני רוצה להגיד עוד פעם את המשפט הזה, שאני חושב שהוא מאד חשוב. כפי שאני תופס את זה - - -

רק אל תגיד עוד פעם תפיסת המסוכנות.

לא, אני לא אשתמש יותר במילה הזאת בחיים. זה כמו אקלים מיטבי חינוכי. הקמפיין הספציפי הזה לא בא ממקום שהוא נלחם בשינוי חקיקה או בתהליכים שאתם מובילים פה. הוא בא בגלל נתונים. את שאלת קודם על סמך מה אתם קובעים לאן ללכת. אנחנו קובעים ללכת על סמך זה, במקרה הספציפי הזה, שבמשך הרבה זמן כבר אנחנו רואים שאחוז הולך וגדל של ילדים, חושבים שהקאנביס לא מסוכן וזה הולך וגדל וביחד עם זה - - -

אז מה? אז עכשיו אמרת לי את תפיסת המסוכנות, רק במילים אחרות.

רגע, רגע, רגע, לא אמרתי.

לא השתמשת במילה הזאת, אבל במילים אחרות.

לא השתמשתי במילה. אבל אני אסביר לך למה.

אז מה?

ומה שקרה מיד אחרי זה, זה שאחוז הילדים שמתחיל בגילאים צעירים של גילאי 15 ומעלה, מתחילים להשתמש בקנאביס, הלך וגדל בצורה מאד דרמטית. עכשיו, כמדען אני אומר לך, מה שעושים בעולם כדי להתמודד עם זה, זה לנסות לשכנע את הילדים לא להתחיל להשתמש בזה. אלה שלא משתמשים עדיין, ולשכנע אותם בזה, אם זה דרך ההורים ואם זה דרכם, שזה מסוכן ואל תשמשו בזה. זה הכל.

אנחנו קיבלנו החלטה ברשות לעשות את הקמפיין הזה, בגלל ששנים לא עשינו את הקמפיין, והנה אנחנו יושבים ומקטרים כל הזמן על זה שההרגשה הזאת שמתכרסמת ההרגשה הזאת בקרב הילדים, שאני לא אגיד את המילה ושהנה השיעורים עולים. ואמרו אוקיי, אז לפחות מה שאנחנו יכולים לעשות. עכשיו, באופן פרדוקסאלי זה צריך לעזור לכם, כי זה משחרר אתם להחליט מה לעשות נכון, בזמן שאתם יודעים שאנחנו לפחות שומרים על זה שזה לא-. אני עכשיו יושב עם 8 מומחים באירופה ואנחנו כותבים ספר שכבר שנתיים אנחנו עובדים עליו. הוא הולך לצאת לאור בספטמבר ולהיות מוגש לכל שרי הבריאות באירופה. ספר על ההשפעות הבלתי מכוונות של מדיניות סמים, או המדיניות הנוכחית.

למדיניות הנוכחית יש המון השפעות בלתי מכוונות, שאת תמיד הולכת ומשתמשת, להראות כמה לא טובה המדיניות הנוכחית. גם במדיניות החדשה שתהיה, אם תהיה, מה שלא יהיה, יהיו להם גם השפעות לא מכוונות. והדרך למנוע את ההשפעות השליליות הלא מכוונות, זה להתכונן מראש ולעשות את אותם בלמים שנועדו לוודא שלא יקרו נזקים תוך כדי התהליך הזה. ואני רואה ואני לא נכנס לנושא של המלל והאם התשדיר הזה הולך לכיוון נכון או לא. אבל אני אומר, עצם הרעיון של להיכנס ולעשות את זה, משם זה בא. אז זה רציתי להגיד דבר ראשון.

אתה יודע, סליחה רגע. פאוזה, אני מפסיקה אותך שנייה לפני שתעבור לנושא הבא. אני עכשיו מצטערת, איתן. למה לא שלחת את יוסי גם כן לכנס באו"ם, שהיינו כולנו עם נציגים מהרשות. תשמע, אתה יודע, לפני חודשיים אני הייתי שם, ישבתי בעצרת הכללית של האו"ם, איפה שהייתה תמיכה במדינת ישראל לראשונה. התרגשנו כולנו. ישבנו שם ושמענו את הלך הרוח ואני ישבתי ושמעתי מכם כאן כל הזמן, דרך התקשורת, על קולרדו, ואתם אמרתם זה לא ככה וזה.

אני ישבתי שם עם 180 ולא יודעת כמה, 190 ומשהו מדינות, את כל מדינות אירופה ומדינות יותר מתקדמות ופחות מתקדמות, וסעודיה ואינדונזיה ומדינות שמכילות עונש מוות ומדינות מתקדמות וג'מייקה ומדינות שמשתמשות בסמים למיניהם לטקסים רוחניים ודתיים. ושמענו הלך רוח מסוים וחזרנו והבאנו אותו גם לכאן. ואלך הרוח הזה גם אמר – מצד אחד העולם, כמובן זה שאנחנו רוצים להשתייך אליו. לא זה שמכיל עונש מוות על עבירות סמים בשימוש עצמי.

העולם הולך למדיניות יותר חכמה, יותר נכונה. מתריע בפני הסכנות באשר הן סכנות ובאשר הן נמצאות, וזה בעיקר סכנות רפואיות, סכנות התמכרות, ומצביע על מה גורם לסכנות האלה, איזה סוג אוכלוסיות הן רגישות יותר. מה בתחום הבריאות ובריאות הנפש שאנחנו צריכים לקדם וכו', ומן הצד השני הוא מזהיר מפני מה שצריך להזהיר ממנו. והנושא של NPS, סמי פיצוציות וסמים חדשים וסינטטיים. כלומר, היה איזה שהוא כיוון מסוים. מדינות שם הצהירו על לגליזציה, קנדה, כמובן אורוגוואי וצ'כיה. אתה ידוע, אני גם נדהמתי לגלות כמה מהמדינות שאנחנו כאן ושאתם כל הזמן אמרתם לנו שזה פלילי וכו', כמו גרמניה למשל, בפועל לא אוכפות כבר עשרות שנים. ואיטליה.

אני לא ידעתי שבאיטליה יש דה-פקטו אי הפללה. גיליתי את זה כי ישבתי ליד שר המשפטים האיטלקי בדיון והוא סיפר לי. נדהמתי. כלומר, יש איזה רוח, יש איזה כיוון, יש איזה הלך רוח מסוים. עכשיו, באמצעות המושג הזה שעכשיו אנחנו לא אומרים אותו, אבל אומרים אותו, שתפיסת המסוכנות – אולי יש ירידה בתפיסת המסוכנות, כי הזהרנו את הנוער שהם הולכים למות מזה, ופתאום הם מגלים שהם לא הולכים למות. אז עכשיו אנחנו אומרים להם שזה גומר להם את החיים? באמת אני שואלת אותך. סליחה, אני שואלת בתסכול מסוים.

אז הנה, אני אענה לך. קודם כל לא רק - - -

תדעי לך שיוסי נוסע לכל הפורומים המדעים שהם מדעים, ובזמן האחרון הוא יותר לא פה מאשר פה, אבל לכל הפורומים המדעים ואני רוצה לציין שב-90% מהמקרים זה במימון המזמינים, כי כל כך רואים חשיבות בהשתתפות שלו, שהוא באמת נוסע לפעמים אפילו ליום אחד ולכמה ימים. הוא כותב ספר והכל. אני חשבתי שלנושא הזה צריך לשלוח אחרים, כי לא עיקרו מדעי. יכול להיות ששגיתי.

לא, בסדר. זה היה סתם. אני לא נכנסת לך לשיקולים. אני רק אמרתי - - -

אבל ראית שהייתה משלחת גם שלנו וגם של המשרדים.

מאה אחוז. אבל המסר של המשלחת הזאת היה באמת לגמרי, אני לא אגיד הפוך, לגמרי שונה. זה שאתה כותב ספר על ההשלכות ועל מה אנשים מחפשים, זה יפה מאד. זה מאד מעניין דרך אגב מבחינה מדענית. השאלה מבחינת מדיניות מה זה אומר לנו. מה המספר.

אז לכן אני אומר. 30 שנה אני יושב בגדר שבין העולם המדעי למדיניות. זה התחום שאני עוסק בו בתחומים האלה. מה שאני רוצה לומר, כל מה שאמרת לא רק שהוא נכון, אלא אני יכול אפילו להרחיב אותו ולהעמיק אותו. יש היום דראג זון חדש בארצות הברית. פעם ראשונה בהיסטוריה שמינו אדם לתפקיד הזה, שהוא לא בא מהתחום האכיפתי והמשטרתי, אלא בא מהתחום הבריאות. בן אדם שהוא בעצמו מכור נקי והבן אדם הזה הוביל את כל המדיניות של ארצות הברית לכיוון של להסתכל על האנשים המכורים ועל האנשים שמשתמשים בתור בעיה של בריאות הציבור ולא בעיה של בתי סוהר ואכיפה ואני חושב שזו הדרך ואנחנו כולנו מבינים שזו הדרך שצריך ללכת בה.

אבל באותה נשימה, וזה גם מה שעלה באו"ם – קראתי את כל העדויות שם – הוא לא מקל ראש לרגע אחד על זה שאי אפשר ללכת ולהפוך את הסם הזה לדבר שבני נוער וצעירים ישתמשו בו, ולכן כל המומחים שתומכים בדיוק בכיוון שאת מדברת עליו, באותה נשימה תומכים בזה שחייבים לאזן את זה עם ההכנה הזאת מראש ולוודא שבני הנוער לא יתחילו לעלות. והנה, השבוע קיבלנו את הדו"ח של ארגון הבריאות העולמי החדש. סליחה, את הדו"ח של סמסה, של ממשלת ארצות הברית החדש. הדו"ח של ממשלת ארצות הברית, שמסתכל על המגמות של שימוש בקנאביס בקרב ילדים בגילאי 12 עד 17 בארצות הברית, בכל אחת מה-50 מדינות.

ובאמת, בגלל שהם לא עשו את ההכנה הזו, שאנחנו מנסים עכשיו לעשות בתקופה שאנחנו נמצאים בה כרגע, אז אותן מדינות שהלכו ועשו את השינוי החקיקתי בלי ההכנה הזאת, שזה כל חמש המדינות שעשו את הלגליזציה, אנחנו רואים עליה שם בשיעורי השימוש בקרב הנוער והגם הגיעו לכל חמשת המקומות הראשונים בארצות הברית. עכשיו, כשהתפרסם עכשיו הדו"ח. אני יכול להעביר לכם אותו.

תראה, אנחנו יכולים לעשות דיון נפרד על השימוש בתרופות, חומרים וכו' בארצות הברית ספציפית ומאיזה גיל.

אין לי ויכוח איתך, באמת.

אז השאלה במה שאתה אומר – על מה זה מעיד? זה מה שאני שואלת.

כל מה שאני אומר זה שבד בבד עם הלך הרוח החדש ועם הטיפול בראייה של בריאות הציבור ופאולה ואחרים במשרד הבריאות, אנחנו עובדים מאד קשה עם זה. גם המסרים בבתי הספר, עם שפ"י, הם מסרים בנושא של בריאות, הם לא מסרים של הפחדה. ואני רואה את זה כחלק מכל תהליך. אתם בתי המחוקקים, אתם תחליטו איזה חוק יהיה פה במדינת ישראל, אבל האחריות שלנו כרשות שמובילה את העשייה בשטח, לאור המדיניות שאתם מחוקקים פה, האחריות שלנו היא לעשות את זה נכון בדרך שאנחנו יודעים לעשות את זה, בשיתוף פעולה כמובן ובראש אחד.

ואני מקווה, אני מתפלל לזה שנגיע ליום שנשב פה מסביב לשולחן בלי תחושה שאנחנו כאילו יושבים משני צדדים של מתרס.

אגב, מה שקורה במגזר החרדי מאד מעניין. המגזר החרדי לא נערך לזה והוא היום משלם את המחיר. בארצות הברית, עכשיו זה התפרסם בכמה מיילים שקיבלנו. אחד הרבנים החשובים בארצות הברית דיבר על כך שבשנה האחרונה בארצות הברית מתו יותר מ-70 צעירים כתוצאה משימוש ישיר ועקיף בסמים בתאונות דרכים. ואף אחד לא התחיל עם הרואין, למרות שחלק הגיעו לכאן.

אני לא מבין דבר אחד, אני שומע כל הזמן שמילים הורגות. את באמת חושבת שמילים הורגות? את באמת חושבת שכל מי שמסמס מת? ממש לא. אני חושב שיותר אנשים מתים מסמים מאשר ממילים. אז למה מדברים על כך שמילים הורגות? כי הן יכולות להרוג. אני גם אומר, סמים יכולים להרוג. מריחואנה בינתיים, לחלק מהאוכלוסייה, זה סמים. לא לכולם.

צריך לזכור, עוד פעם, הבעיה היא שאם מריחואנה יכולה לשמש כתרופת פלא, והיא תרופת פלא, אני הייתי נותן אותה לכל חולה סרטן שסובל מכאבים והיא גם כן עוזרת לאנשים שיש להם בעיות רגשיות. אבל זאת בדיוק הבעיה, כי היא תרופה נהדרת. אז מי שמשתמש בה כתרופה לבעיה רגשית, הופך להיות נכה בהתמודדות שלו מול הבעיה הרגשית שלו.

אתה יודע על נתונים של תאונות דרכים בקרב משתמשי קנאביס?

אין לי מושג.

אז אין לך מושג, אז למה אתה סתם אומר?

את יודעת נתונים כתוצאה משימוש ב-SMS?

כן, כן, אני יודעת. כן. אני יודעת.

כמה?

אני אביא לך את הנתון.

אז גם אני אביא לך את הנתון.

לא, לא, אתה לא תביא לי כי אין נתון כזה.

אני אביא לך.

אין.

שיגיד - - - אם זה עם אשתך ואם זה עם השכן ש- - -

הרב אקשטיין, בוא. תן לנו קצת יותר קרדיט לאינטליגנציה.

מילים הורגות לא הורגות?

השימוש ב-SMS בנהיגה בטלפון, בין אם המשתמש מודה בזה ובין אם הוא לא מודה בזה, אם הוא עושה את זה הוא מסתכן ומסכן את חייו באופן ברור ומיידי. זה לא משנה אם הוא מודה או לא.

כמו מי שמשתמש בקנאביס. הוא מסתכן.

לא, לא אדוני.

את מוזמנת לבוא אלי ולראות כמה אנשים באמת נפלו לזה.

מה זה קשור?

אם סימסו עם המריחואנה ותראי מה קרה להם. תשאלי את ד"ר - - -

הם סימסו עם המריחואנה? זה מה שאתה אומר לי עכשיו?

אני אומר, אני מביא את זה כאנלוגיה. אני אומר הם השתמשו במריחואנה והגיעו לטיפול. מה זה אומר? הם התרסקו. הם עברו תאונת דרכים. הרי מי שהגיע - - -

טוב, הרב אקשטיין, מפאת כבודך, אנחנו לא נמשיך בכשל המחקרי, סטטיסטי הלוגי הזה שאתה מציג. אני אומרת לך באחריות שהוא לא קיים. אלכוהול הוא מאד מסוכן לנהיגה. קנאביס – אתה יודע, אנחנו ישבנו כאן בהרבה דיונים על נהיגה בקרב מטופלי קנאביס רפואי. זה אנשים שמשתמשים לאורך היום כל הזמן. אתה יודע מה שיעור תאונות הדרכים בקרבם? קרוב לאפס. אפסי. בטח ובטח הוא לא עולה ולא כלום מעל האוכלוסייה הכללית.

אני עשיתי את האנלוגיה - - -

אבל האנלוגיה היא לא רלבנטית, היא לא מבוססת על כלום.

אני אומר שיש יותר אנשים נפגעים בקנאביס לא בתאונות דרכים, מאנשים נפגעי SMS בנהיגה. זה מה שאני אומר וצריך לבדוק את זה. כי אני רואה אצלנו כמה אנשים נמצאים בכל מרכזי הגמילה כתוצאה משימוש בקנאביס. אני לא מדבר עכשיו על נהיגה.

יש לך 120 איש - - -

יש לי רשימת המתנה לשלושה חודשים.

בסדר, אבל שוב, תשמע - - -

וזה רק אצלי.

הרב אקשטיין, אנחנו נבקר, הוועדה תבקר במוסד שלך, אבל אנחנו ביקרנו במוסדות והעולם הזה לא זר לנו כאן בוועדה. אתה לא יכול להגיד לנו סתם דברים. אתה לא יכול להשוות. גם האוכלוסייה שמגיעה אליך היא לא אוכלוסיית המעשנים, אפילו לא בני נוער, ואני רוצה להגיד בצורה ברורה לפרוטוקול שאני מתנגדת לעידוד עישון בקרב בני נוער. חד משמעית. כמו אלכוהול, זה מיועד למבוגרים. הצעת החוק שלי חלה על מבוגרים.

בני נוער הם עדיין לא באחריות מלאה של עצמם, יש עליהם אחריות של ההורים, של הקהילה ושל המדינה. אבל, גם בני נוער שבכל זאת עושים את זה, כי אנחנו יודעים שלפעמים בני נוער עושים דברים אסורים וגם מזיקים. השימוש הנרחב הזה והעצמי, מה שנקרא החברתי, זה לא אלה שמגיעים אליך.

בוודאי שלא, רק אחוז מהם.

אחוז מהם ואחוז גם מסוים מהם.

כמה? כמה אחוז - - -

אבל שוב, אבל אתם יושבים כאן ואומרים, בנשימה אחת אתם מדברים על המעבר לגישת הבריאות ולגישת בריאות הציבור והמעבר שצריך להתחיל להסתכל על ההתמכרות כעל מחלה וספציפית מחלה פסיכיאטרית, ולפעמים יש לה גם גורמי רגע אחרים כמו סוציו אקונומי ואחרים, ובאותה נשימה אתה מדבר איתי על הג'וינט שהורג, של אמא של ליהיא, שמיועד לאותה נערה נורמטיבית, עם ג'וינט אחד. זה לא עולה בקנה אחד שני הדברים האלה. אני בטוחה שאתם מבינים את זה. בטוחה במאה אחוז.

ולכן, יש למישהו עוד מה לומר? אני רוצה לסכם את הדיון. כן, פאולה.

אני רוצה לומר שלגבי - - - לא בשביל זה כמה אנשים נמצאים במרכזי גמילה. אני כל שנה מפרסמת דו"ח עם כל הנתונים. רואים שלגבי הסמים או החומרים נגיד היותר נפוצים שבגלל זה מגיעים, קודם כל זה אלכוהול, השני זה גראס/מריחואנה, השלישי סמי פיצוציות. כל היתר הרבה פחות. יש לי את זה בדו"ח.

לא, אין בעיה פאולה, אבל יחסית לאוכלוסייה הכללית, שמשתמשת בזה, את יודעת, את יכולה לקחת 100 שהגיעו למרכז גמילה ולהגיד 50 מהם אלכוהול, 30 קנאביס ו-20 סמי פיצוציות, אבל באוכלוסייה השתמשו 1,000 באלכוהול, מיליון בקנאביס ו-100 בסמי פיצוציות, ומתוכם הגיעו 20, זה 20%. לעומת זאת בקנאביס - - -

עם אלכוהול הר' הוא עוד יותר גדול.

אז אדרבא. מאה אחוז.

אבל אני לא חושב שזה זה. אני חושב ששוב, ואני לא רוצה לגרור את הויכוח של מה נכון לעשות מבחינת החוק, כי זה לא הנושא והנושא פה זה מה נכון לעשות. אני רק רוצה להגיד, כיוון שאני מבין שהזמן הולך ומסתיים, אני רק אומר בשני משפטים איך אנחנו עובדים עם הכוונה מצד אחד והערכה מצד שני.

א' אנחנו קשובים לספרות המדעית העדכנית ביותר לגבי עם מה מתמודדים בחוץ לארץ ואנחנו לומדים מזה. אבל יותר ממוקד לישראל, יש לנו את הנתונים השוטפים שאנחנו אוספים, גם על האוכלוסייה הבוגרת, גם על האוכלוסייה של אוכלוסיות ייחודיות כמו סטודנטים למשל באוניברסיטאות, גם על אוכלוסיית הצעירים; והסקרים הללו, שנעשים פחות או יותר פעם בשנתיים, הם נותנים תמונת מצב לאומית ומאפשרים לנו להסתכל ביחד עם מרכז הניטור הלאומי שנמצא אצלנו, שכולל נתונים מכל השטח וכל התחומים השונים, כולל הנתונים שפאולה הרגע דיברה עליהם.

כל הנתונים הללו מוזנים וכשאנחנו יושבים שישיבות של סיעור מוחות, לראות איפה הדברים קיימים, משם יוצאים התובנות של לאן אנחנו צריכים לכוון את הקמפיין ונתתי דוגמאות קודם על הנושא של אוכלוסיות ייחודיות שאנחנו רואים שהמצב שלהן מחמיר, כמו אצל הערבים בשנים האחרונות ודברים כאלה.

ההערכה הרבה יותר מורכבת, כי בהערכה, אם אתה פעם בשנתיים רואה פתאום שהתנהגות מסוימת עולה או יורדת וזו התנהגות שכיוונת אליה את קמפיין הפרסום, כיוון שקמפיין הפרסום הוא וקטור אחד בלבד מתוך מרקם של פעילויות שאנחנו עושים להתמודד עם תופעה מסוימת, נורא קשה בסקר כזה לבודד אותו ולהגיד האם זה בגלל הפרסום או בגלל דברים אחרים. אז אנחנו כן רוצים לראות שאנחנו הולכים בכיוון הנכון. אז באיזה שהוא מקום זו הערכה של כל האסטרטגיה ההתערבותית, לא רק של הרשות, אלא של הרשות ושל השותפים האחרים.

אבל מה שאנחנו כן עושים, אנחנו מכניסים והנהגנו לפני כ-4-5 שנים, מערכת סקרים חדשה שנקראת סקרי יד על הדופק, שכמו כן הוא. שמטרתו לא לחכות פעם בשנתיים, אלא אנחנו עושים את זה פעמיים-שלוש בשנה, כשנכנסים למדגם שהוא אמור להיות מדגם מייצג של האוכלוסייה מגיל 12 עד גיל 40 במדינת ישראל. זה שאלון קצר של איזה 30-35 שאלות ושהוא נועד לשאול שאלות של חשיפה וכיצד אנשים נחשפו לפעילויות שלנו, מה זה עשה להם, האם הם זוכרים דברים מתוכו. כלומר, ממש לנסות להעריך את הלכי הרוח שמשתנים. פתאום נכנס איזה - - -

רגע.

אז אנחנו משתמשים בזה למשל, ועשינו קמפיין בנושא של אלכוהול לפני שנתיים בערך (יש לנו שקף כאן בנושא), כשעם הפסיכולוגים וכל זה אנחנו התחלנו בסופו של דבר על סלוגן חדש, שהיה - יותר אלכוהול פחות אתה, וזה היה מיועד לצעירים שיבינו שכשהם הולכים למסיבות, ככל שהם שותים יותר – הם נעלמים והקמפיין היה מסביב לזה. אז ביד על הדופק שאלנו שאלות – תשלים את המשפט – יותר אלכוהול, פחות – ונתנו איזה חמש תשובות שהן כולן הגיוניות. אחת התשובות הייתה אתה. וקיבלנו 87% תשובות נכונות.

כך שזה סוג כזה של דברים שאנחנו עושים כדי לראות. קיבלנו למשל חשיפה של קרוב ל-30% שאמרו שהם קיבלו את המסרים דרך הרדיו והטלוויזיה, מסרי הסברה. דברים מהסוג הזה.

אבל סליחה שאני אומרת, בשביל הדברים האלה לא צריך את הסקרים שלכם, יש את הנתונים עצמם שאלי הציג אותם בהתחלה, של החשיפה לכמה דברים כאלה.

לא, זה נתונים של - - -

לא - - -

השאלה שלי היא דווקא - - -

אנחנו גם שואלים אותם למשל שאלות – האם ראית את זה והאם זה גרם לך לחשוב פעמיים.

אז יפה, מה שאתה שואל זה מה יוצא מזה מבחינת חשיפה. זאת אומרת כמה נחשפו וכמה קיבלו את המסר וכמה הסיסמא הייתה טובה או לא. זה ציון לקופירייטרים של אלי.

לא, תמר, אבל המשך השאלות זה האם זה עשה לך משהו, האם בעקבות מה שראית אתה-, ואנחנו גם שואלים שאלות כוונה להתנהל.

אבל בפועל יש ירידה?

יש דברים. באלכוהול יש ירידה - - -

מה שאמרת קודם, בהתחלה - - -

הנה, בשנתיים האלה שהפעלנו את הסיפור של האלכוהול, האלכוהול הרי ירד מ-21%, ה- - - ג'ונקין ירד מ-21% ל-12.5% בשנת 2012. משנת 2012 עד 2014 זה התקופה שנכנסנו עם הקמפיין הזה. אני פחדתי כי בספרות המדעית זה ידוע. כשיש לך ירידה חדה, אז הדבר הראשון שקורה אחר כך, כשיש לך אוכלוסייה גדולה, זה שזה קופץ חזרה למעלה ואיך שהוא מתיישב. מאד פחדתי מזה, מהעלייה למעלה. ומה שקרה, זה שזה המשיך לרדת, זה ירד ל-10.5%. אז זה נותן לנו רוח גבית.

אוקיי, אין בעיה.

האם זה הוכחה שזה הקמפיין? לא. אבל כשמסתכלים על זה - - -

לא, אבל אתם הרשות הממשלתית שכמו שאתה אומר, היא צריכה להיבחן - - -

לכן אנחנו שמים את היד על הדופק ומסתכלים. בדיוק - - -

כל המדיה צריכה להיבחן. פרסום זה רק אחד מהם.

עכשיו אני אגיד עוד דבר וזה המשפט האחרון שלי כרגע. כשאנחנו יוצאים למשל עם יד על הדופק, עם שאלון כדי לבדוק את הלך הרוח, אנחנו מאד נשמח אם יש לכם שאלות שאתם רוצים להכניס פנימה, שמעניינות אתכם. אני אשמח לשבת אתכם ולראות. גם בסקרים הלאומיים, כדי שנוכל להשתמש במידע, שנשתמש בו ביחד ונכוון ביחד את הידע המדעי שאתם זקוקים לו על מנת לכוון את המדיניות.

אוקיי. בבקשה.

בשם הרשות אני מקבל את העמדה של יוסי, אם אתם רוצים, אז בשמחה.

מאה אחוז. תודה רבה לכולכם. אני רוצה לסכם את הדיון.

רגע, פאולה, את לא רוצה להגיד.

לא.

היא כל הזמן ילדה טובה.

פאולה היא אורחת כבוד כאן אצלנו בוועדה והיא תמיד מדברת כשיש לה מה להוסיף.

אני רוצה לסכם את הדיון. קודם כל אנחנו קיבלנו את נתוני הרשות למלחמה בסמים מבחינת תקציב הקמפיינים והפילוח שלהם, למה הוא מוקדש בסדר העדיפויות שלו.

על הרקע הזה, אנחנו כוועדה מאד מאד התאכזבנו בבחירה, דווקא בעיתוי הזה, לצאת בקמפיין שהוא נרחב מבחינת ההיקף שלו יחסית לתקציב השנתי של הרשות, דווקא בנושא שאנחנו ראינו אותו, נקרא לזה כעמידה בפרץ של הלכי או דיבור או תחילת שיחה ציבורית על לגליזציה. גם על דעת חברי הכנסת שנכחו בדיון, הפרסום שתואר כאן על ידי חברי הכנסת כמגמתי או מטעה ודמגוגי – אני מצטטת.

אנחנו רואים בקמפיין הזה לא רק אקט ארכאי, שמרני ולא רלבנטי, אלא גם בעיקר מאכזב יחסית לעבודה במניעת התמכרויות ובחומרים שהם מהווים סיכון ראשון לבני הנוער ובראשם אלכוהול וסמי פיצוציות.

אנחנו רואים בזה, הדבר היחיד, מה שכן, לאנשי הפרסום, אם אתם נקטתם צעד כזה שמרני וכל כך מיושן בכוונה על מנת לייצר פרובוקציה, אז אתם יכולים לרשום לעצמם נקודה שהצלחתם, אבל מבחינתנו, כרשות ממשלתית, אנחנו רואים בזה התערבות לא רלבנטית ומיותרת בניסיונות להשפיע על דעת הקהל, אל מול איזה הלכי רוח שאתם תופסים אותם כמסוכנים, ובמידה מסוימת להכניס גורם לדיון.

אנחנו מנסים כל הזמן לקיים את הדיון הזה בצורה עניינית, בגובה העיניים – גם לבני הנוער ובטח לא דמגוגי ומיושן. מהמקום הזה היינו שמחים שכולנו ביחד נקיים את הדיון, ופרסום כזה, מבחינתנו, הוא לא רלבנטי לשיחה הזו, ולהיפך, הוא רק מרתיע ובעיקר מאכזב.

הוועדה מצפה שהמשך הפרסום, גם בשנת 2016 והלאה, יעלה בקנה אחד עם הסכנות הגדולות יותר שעומדות גם בפני החברה הישראלית וגם בפני בני הנוער, בנושא מניעת אלכוהול, סמים והתמכרויות.

תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45.