הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 193

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, כ"ט באייר התשע"ו (06 ביוני 2016), שעה 14:00

תכנית אב לתחבורה בירושלים 2025

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

יעקב אשר

דב חנין

ראש עירית ירושלים ניר ברקת

אמנון מרחב - מנכ"ל העירייה, עיריית ירושלים

צביקה כהן - חבר מועצה וסגן ראש העיר, עיריית ירושלים

מיכל שלם - ראש הסגל, עיריית ירושלים

ליאור בנימין - לשכת מנכ"ל עירייה

יעקב הלפרין - חבר הנהלה, עיריית ירושלים

יעל ענתבי - חברת מועצת העיר, עיריית ירושלים

ניצן קרסנטי - מנהל לשכה, עיריית ירושלים

אלול ריפמן - יועץ רה"ע, עיריית ירושלים

פיני עזרא - חבר מועצה, עיריית ירושלים

פלר חסן נחום - מחזיקת תיק תחבורה, עיריית ירושלים

דורון נויורט - מנכ"ל חברת מוריה, עיריית ירושלים

דן גבעון - תכנית אב לתחבורה, עיריית ירושלים

דבי שושני - מנהלת שווק והסברה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

מורן יונה - מ"מ מנהלת תחום תח"צ מחוז ירושלים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משה אמסלם - מנהל אגף בכיר רכבות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

טל פרי - מחוז ירושלים, המשרד להגנת הסביבה

הראל שליסל - רפרנט באגף תקציבים, משרד האוצר

יעל אלישר - מרכזת תחום התכנון בירושלים, החברה להגנת הטבע

נדב מרוז - מנהל תחום ניהול תחבורה, תכנית אב לתחבורה ירושלים

שמחה אורנשטיין - תכנית אב לתחבורה - פרויקט מערכת הסעת המונים ירושלים

יהושע בירוטקר - תכנית אב לתחבורה - פרויקט מערכת הסעת המונים ירושלים

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

לאה קריכלי

אתי בן-שמחון

תכנית אב לתחבורה בירושלים 2025

צהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא: "יום ירושלים" - בגלל יום ירושלים, ובעצם בכנסת כל ועדה עושה דיון בנושא ירושלים. אני כמובן מאוד שמחתי, וחשבתי שזה יותר קשור אלינו בהיבט של ועדת הפנים שראש העיר והצוות שלו יציגו, ותהיה להם פה במה.

זה קשור גם לוועדת הפנים וגם ליושב ראש ועדת הפנים, בכל זאת יש לך רקע – ירושלים, אלא אם כן אני טועה.

אתה יודע מה, אני מקבל את מה שאתה אומר.

אדוני, כבוד ראש העיר, אני שמח שאתה מכבד אותנו בנוכחותך פה. כמובן כל הצוות – מנכ"ל העירייה, חברי מועצת העיר, אחי ורעי יעקב, חבר אישי שלי שאני מאוד מתרגש לראות אותו פה. כמובן נדב, מנכ"ל "מוריה", וכל הצוות. מיכל, אני מדלג – משה אמסלם, כמובן ממשרד התחבורה. חברת מועצת העיר שלנו, סגנית ראש העיר, מאז שעזבתי התקדמת, נהיית סגנית. באמת, אני לא אעבור על כל השמות, אבל כל חברי מועצת העיר ופקידי העירייה, פקידי תכנית אב לתחבורה, משרד התחבורה. אני מקבל אתכם בברכה, ומודה לכם על כך שבאתם.

אדוני ראש העיר, הבמה שלך. בבקשה.

הנשיא אומר, שאחרי שהראשון מברך כל השאר צריכים להגיד – "גבירבותיי". אני רוצה לומר לך, יושב ראש הוועדה, דודי אמסלם, וכל חברי הכנסת.

ולדב חנין.

סיפרתי לך – בדיון הקודם. לא הדיון האחרון, אלא לפניו, בשעה עשר בבוקר, אנחנו דנו על חוק הווד"ל. אני התעקשתי להכניס לחוק הווד"ל את הנושא של תשתיות תחבורה תיירותיות, והם התנגדו, אז אמרתי לו, עכשיו תשמע מה מדובר.

בבקשה.

חברות וחברים, דודי, נתת את הכותרת: "ירושלים 25 תחבורה", כלומר, חזון תחבורתי לעיר ירושלים.

אני מאוד גאה ושמח להציג חזון שהוא משותף להרבה מאוד גורמים – הוא משותף לעיריית ירושלים, למשרד התחבורה, למשרד האוצר ולרוב מוחלט. האמת היא, אני לא מכיר לאופוזיציה, זו תפיסה של רשתות של רכבות קלות, מחוברות עם רכבת מהירה למרכז הארץ. אנחנו כרגע בתכנון של רשת רכבלים שמשלימה את הרשתות במקומות שלא ניתן לסלול, ולא ניתן לעשות שום דבר אחר. לצדם, רשת כבישים ועורקים שבאמת הופכות את ירושלים מאוד נגישה. התפיסה אומרת: עיר נגישה, היא עיר עם יכולות כלכליות גבוהות, אנחנו מיד ניתן כמה דוגמאות קלאסיות.

ברשותכם, אני רוצה להתחיל עם רשת הרכבות. יש לנו פה את השרטוט של הרשת הקלאסית, יש עליה עוד, אבל אנחנו עוד לא סיכמנו משרד התחבורה והאוצר, לכן אנחנו לא הוספנו לא את הקו הסגול, ולא עוד כמה קווים שאנחנו כרגע עובדים איתם להביא את כולם להסכמה.

הקו הראשון הוא הקו האדום שאנחנו מכירים שהוא מגיע פחות או יותר מהר הרצל, דרך תחנה מרכזית עד פסגת זאב. שבוע שעבר, תודה לאל, מגיע לנו מזל טוב, לקראת יום ירושלים סוכם על השלמת הקו הזה עד הדסה - את המשאבים לסלילה של עד הדסה ועד נווה יעקב- בצד הצפוני, היקפים של 350 יורו, זה למעלה ממיליארד שקל, היקפים משמעותיים מאוד, וזה יוצא לדרך.

הקו הזה נכון להיום מעל 140 אלף איש נוסעים ביום. בנוסף להארכה של הקו, אנחנו גם מגדילים עוד כמות רכבות, יותר מרכבת ישראל ביחד בכל הארץ. לצד הרחבה, אנחנו מדברים גם על הוספת קרונות בכדי לייעל את התדירות.

הקו השני והשלישי הם קווים הירוק והכחול.

עדיפויות רמזורים, עדיפויות צמתים.

כן, יש, חד-משמעית יש.

אני אתן דוגמה, לאחרונה נתקלתי בתופעה מעניינת. תיקח למשל את צומת הגבעה הצרפתית לשאלתך - נכון להיום התקן הישראלי הוא מחמיר יותר מהתקן האירופאי, כתוצאה מזה אם אנחנו רק מתיישרים לתקן האירופאי, אנחנו יכולים להוסיף 10% תנועה של רכב בתוך הצומת, אם החבר'ה יפסיקו לפחד מהצל של עצמם. למה הכוונה? בתקן הישראלי, אחרי שרכבת עוברת מחכים הרבה זמן עד שהצומת מתפנה. באירופה לא צריך לחכות הרבה זמן כי אף אחד לא נכנס מהרמזור, מתחיל להיכנס ברכבת. ואם אתה חוסך, אתה רק מסתנכרן על התקנים האירופאיים אתה יכול - - - אבל לא ניכנס לזה.

הקו השני והשלישי הוא הקו הירוק והכחול.

הקו האדום, מתי ההרחבה שלו אמורה להיות? זה כבר סטטוטורי.

זו לא בעיה - סטטוטורית אנחנו אחרי.

מתוקצבת?

זה בדיוק מה שסוכם עכשיו, היא עכשיו תוקצבה סופית ויוצאת לדרך, כי המכרזים יוצאים לדרך.

בעצם זה משלים את הקו האדום?

כן, לגמרי. הקו האדום מבחינה תקציבית וסטטוטורית, תקנו אותי, זה מאחורינו, זה עכשיו תהליכי ביצוע – מורכב, אבל חברת "מוריה" שיודעת לעבוד, אנחנו, אין לנו מחלוקות שם.

על קרקעי הכול, או שיש חלקים - - -

הכול על קרקעי, גשרים.

יותר קל יחסית הגשרים.

הקו הבא הוא הקו הכחול, הוא מתחיל בגילה, עובר בדרך חברון, מתחם התחנה, קרן היסוד, קינג ג'ורג' במנהור מתחת למגזר החרדי, מתחת לציר יחזקאל, יוצא מתחת לאדמה בהר חוצבים וממשיך עד רמות. הקו הירוק, גם הוא מתחיל לטובת העניין בגילה, יורד לקריית הספורט, ממשיך לצומת פת, עובר באוניברסיטה העברית, מגיע לתחנה המרכזית, בר-אילן, רמת אשכול, הגבעה הצרפתית, הר הצופים, ותיכף נדבר על השאטלים.

יש לנו עוד כמה תתי שלוחות קטנות, אני לא אכנס אליהן כרגע, אבל ברור לי ששלושת הקווים האלה מחברים את כל מרכזי התעסוקה בשכונות הגדולות, בתי-חולים, קמפוסים, קריית הספורט לרשת אחת גדולה, ובהופ אחד ממקום למקום, מרכבת לרכבת אתה מגיע, אתה מכסה את רוב העיר.

אני רוצה לשים דגש רגע על ירושלים הקדומה, ברשותכם. חבר הכנסת חנין, אתה תסכים איתי שהיום מגיעים לירושלים הקדומה ולעיר העתיקה 10 מיליון מבקרים לכותל, חצי מיליון איש לעיר דוד, לירושלים הקדומה - הביקושים גדלים בהיקפים בלתי נקלטים.

לא ניתן באזור הזה, לא ניתן לבנות רכבות, להרחיב כבישים. אין שום חלופה, אלא לשים במשורה עמודים באוויר, וללחח את הקרקע במקומות הרלבנטיים עם רכבלים. אנחנו מתכננים רשת של רכבלים שבעצם מחברת את הרכבות הקלות ומייתרת לא רק רכב פרטי, אלא בפוטנציה מייתרת אוטובוסים.

אני רוצה למנות שש נקודות שאנחנו כרגע מסתכלים עליהם. אחד - מתחם התחנה, צ'יק לצ'יק לקו הכחול. עולה כמו הרכבל הישן להר ציון, עם תחנה שמה לחבר את כל האזורים הנוצרים, היהודים, וכיוצא בזה בהר ציון, יורד למתחם קדם, לטובת שער האשפות, ממשיך להר הזיתים. מהר הזיתים עוד תחנה אחת למטה לגת שמנים. תחנה נוספת שתהיה לנו למטה ליד עיר דוד בבריכת השילוח, וכל הנקודות האלה מתחברות ברשת של רכבלים עם היקפי קיבולת של כ-3,000 נוסעים בשעה.

אתה שומע, חבר הכנסת חנין? תקשיב. אתה שומע מה הוא אומר?

כלומר, הנוצרים שרוצים להגיע לגת שמנים נכון להיום. היום הם מגיעים עם מאות אוטובוסים, אנחנו לא יודעים להביא לשם אנשים. בעתיד ייסעו בקו הירוק של הרכבל עד הר הצופים, מהר הצופים בשאטל להר הזיתים, משם יוכלו להגיע ברכבל או לגת שמנים או לכותל לחליפין להר ציון. כל התהליך הזה של הרשתות טרם דיון, אנחנו עוד לא סיימנו את כל ההכנות, בבוא העת יגיע לדיון. אז יש לך מצב שמוסלמים שרוצים להגיע להר הבית, נוצרים שרוצים להגיע לגת שמנים, תיירים ויהודים שרוצים להגיע להר הזיתים בבטחה, שרוצים לטייל ולהגיע לכותל, ולא רק להיתקע עם אוטובוסים המתוסכלים שלהם, הרעיון זו רשת כזאת שמשלימה. זה אתגר אסטרטגי ולאומי, אני לא רואה דרך אחרת מאשר ללכת בדרך המלך, דרך ועדות שמסתכלות על זה בצורה מאוד רחבה. נתתי לכם את זה בשקיפות מלאה, אני חושב שאם אתם מסתכלים על הרשת של הרכבלים, עם רשת של רכבות קלות, ורשת של כבישים שאני ארצה לפרוס בפניכם אותם.

לגבי רשת הרכבות הקלות, יש לכם איזשהם לוחות זמנים, הערכה מתי הקו הכחול, הקו הירוק?

כן. הקו הכחול והירוק עברו דיון בוועדה מחוזית. הסטטוטוריקה תושלם השנה, זה כבר עבר את רוב הנטל המרכזי, זה מוכן להפקדה עוד מעט.

אנחנו מדברים על הערכות ושלוחות של הקו הקיים 2018 - עד לאזור המפלצת. 2019 - עד צומת אורה. 2020 – עד לאזור בית החולים "הדסה", זה לגבי הערכות של הקו הקיים.

למעלה לנווה יעקב?

נווה יעקב זה הפתיחה הראשונה זה מ-2018. לגבי הקו הירוק והכחול, כפי שציין ראש העיר, אנחנו בסיוע ועדה מחוזית, וזו הזדמנות גם להודות לדלית זילבר, יו"ר הוועדה. אנחנו בעצם מצפים בקיץ לאישור הקו הירוק, מספר חודשים לאחר מכן אישור של הקו הכחול - תחילת עבודות מקדימות לקו הירוק - - -

- - - מתן תוקף?

מתן תוקף לתכנית, התכנית תאושר ולמעשה תהיה מאושרת סופית.

היא אושרה כבר ובהפקדה?

אנחנו עשינו דיון לפני שבוע וחצי – התנגדויות, ועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית, מצפים להחלטה בטווח של ימים. כפי שאמרתי, בתחילת שנה הבאה מתחילות העבודות המקדימות של הקו הירוק. יש נכונות היום של הממשלה לתעדף את הקו הזה, את הפרוזדור הזה, ואנחנו מצפים שב-20'-23' ייפתח המקטע הדרומי של הקו הירוק, וב-2024 ייפתח המקטע הצפוני - 20'-25' כל - - -

אני לא מסכים, אגב, אנחנו נדחס את לוח הזמנים, זה עוד לפני מכבש שלי הלוח זמנים.

זה לגבי הקו הירוק, והקו הכחול?

אמרתי, אנחנו בדיונים בוועדה המחוזית.

סליחה, תקשיב, אתה מאלץ אותו לחזור פעמיים.

בבקשה, נדב.

כפי שציינתי, אנחנו מקדמים במקביל שני קווים – גם את הקו הירוק וגם את הקו הכחול. כרגע רצים במקביל עם חברות בין-לאומיות שמתכננות כבר תכנון מפורט של שני התוויים. צריך לומר, תוספת בסך הכול ב-20'-25' יהיו בירושלים 60 קילומטר מסילה, 600 אלף נסיעות נוסע ביום בהיקף השקעה של 25 מיליארד שקלים חדשים.

רשת הכבישים – לשמחתנו הרבה אנחנו לקראת סיום של הרחבת טדי דרומה. כרגע זה מגיע עד גילה, במעלה השנה הבאה, כמדומני, אנחנו מסיימים גם את הצומת שם ברוזמרין. ניתן יהיה לחצות את ירושלים מצפון לדרום ללא רמזור, זה עורק תחבורה מאוד דרמטי. אגב, הוא משפר לא רק לירושלמים, למשל, כל גוש עציון נהיית שכונה בתוך העיר ירושלים, זה רבע שעה לכל מקום בעיר מגוש עציון ומאוד מקרב אותם.

אני חייב לומר שכביש 16 שבתהליך תכנוני כרגע מהירידה לקסטל נכנס פנימה לתוך העיר הוא מאוד משמעותי. אנחנו מתכננים לבחון להרחיב אותו במנהור עד תלפיות. הכביש האמריקאי – הוא נראה צ'ופצ'יק קטן, יש שם בלבול בצבעים. תסתכלו בצד הימני זה נראה כביש עבה, אז לא כולו יהיה במציאות כי חלקו - - - מזרחית שלדעתי לא ניתן למימוש, אבל הכביש האמריקאי הוא כביש מאוד חשוב ליצירת מרקם חיים בדרום מזרח העיר לתושבים הערבים, יוריד הרבה מאוד תנועה, יעביר אותה מזרחה, וישווה לחצים, או יקטין לחצים בתוך העיר.

ברשותכם, אני רוצה להראות עוד שני הסדרים חשובים שעומדים לנו בקנה. האחד מהם, מה שאנחנו קוראים כביש 437, זה ההסדר הצפון מזרחי של ירושלים, שלצערי הרב, קצת שנוי במחלוקת באמת בלי סיבה עם מעלה אדומים. דודי, אני חייב לומר לך, עשינו עבודת מטה לבחון מה קורה כשפותחים עוד ציר ומאפשרים לכל בנימין שהיום נכנסים דרך פסגת זאב, ולעתים מחכים שעה בתור בכניסה, זה לפתוח להם ציר מזרחי. ה"ווייז" עושה את שלו. בשלב ראשון זה מאושר על-ידי משרד התחבורה ומשרד האוצר ועיריית ירושלים כמי שמסתכל על כולם. זה היה קצת שנוי במחלוקת, לדעתי, לא מהסיבות הנכונות עם מעלה אדומים, אבל זה הקלה אמתית לכלל התושבים.

דרך אגב, חלקו סלול לדעתי.

כביש סלול, עכשיו משקיעים בערך 20 מיליון ליישר - הוא התיישן פשוט.

זה כבר עבר את האישורים, עדיין עם התנגדות מסוימת שצריך לדעת למתן אותה. עוד הסדר מאוד חשוב וזה כל ההסדר של צפון העיר. היום יש פקקים מאוד גדולים בכניסה הצפונית של ירושלים, פחות או יותר בצומת איפה שרואים שם את נת"צ גולדה.

צוות תכנית אב לתחבורה עשו עבודת מטה שהצגנו להנהלת העיר לא מזמן, מאוד יפה - - -

זה כביש 50.

כביש 9 וכביש 443.

הבעיה מתחילה בחיבור של כביש 9 עם 443, שם בבוקר, תיסע בשעה שמונה בבוקר מתחילים הפקקים.

היום הפקקים הם בירידה מרמות, ולחלופין, מי שבא ממעלה אדומים בכביש 9, בדיוק בצומת, כל הפקק הזה הוא פקק איום ונורא. מה שאנחנו מגלים שהפקק בעצם מתחיל מהר חוצבים, זה הפקקים של הר חוצבים שיורדים למטה ותוקעים את כל המערכת.

לכן מה שאנחנו עושים - מתכננים שלוש כניסות להר חוצבים ישודרגו בתקופה הקרובה תוך שנה, חלקם במידי, על מנת שלא יהיו פקקים בכביש המרכזי. אנחנו יודעים לייצר עוד גשר במחלף רמת שלמה, גשר שהוא מאוד יקר, אבל כחלק מהמכלול אנחנו טוענים שהוא הכרחי, זה כביש 22 שגם כן ייצר עוד כניסה להר חוצבים, ויקטין את הפקקים שם.

כבר אושר ההפרדה המפלסית בגבעה הצרפתית, יש בו בעצם שתי הפרדות - - -

דרך אגב, כשאתה מדבר על הגשר להר חוצבים, יש שם גניזה, אז אל תתבלבלו, ככה, כאשר תתחילו לעשות עבודות עפר שם, יש שם גניזה.

ההפרדה המפלסית יש לה בעצם שלוש יציאות – ממערב למזרח, זה מופע ראשון שמעביר את התנועה העוברת שלא תתקע בגבעה הצרפתית. וממערב לצפון לפסגת זאב, שתושבי פסגת זאב, מי שרוצה לצאת מהעיר, לא חייב להגיע לגבעה הצרפתית, ואז אנחנו יודעים שהדבר הזה מאוד יקל על התנועה בכל המתווה הצפוני.

להקל על תושבי רמת שלמה שגם הם לצערנו לעתים נתקעים – יש לי פה חבר מועצה משם, הוא חבר מאוד טוב שלנו. אנחנו פותחים כביש מרמת שלמה לכיוון צפון שהוא מתחבר לכביש 21, ומאפשר זרימה מאוד גדולה של תנועה החוצה מרמת שלמה בכל התהליך הזה.

את המתווה הזה הצגנו להנהלת העיר. רק שתבינו, המתווה הזה הוא למעלה ממיליארד שקל עם הפרדה מפלסית בגבעה הצרפתית, עם הגשר, וכל התהליכים הוא בסדר גודל של מיליארד שקל. והנה, עוד פעם, בא האוצר ומשרד התחבורה, עומדים לימיננו, והעבודה המקצועית שנעשית כאן היא על דעתם. התהליך הזה חלקו את ההקלות אנחנו נרגיש מאוד מהר לאור הכניסות להר חוצבים, חלקו כמובן זה תהליך תשתיתי יותר ארוך, זה הסדר שהוא דיי דרמטי מבחינת ההקלה על העומסים שהיום תושבי ירושלים סובלים מהם.

הצגנו בגדול את הרשתות של הרכבת הקלה, את רשת הכבלים שמסתנכרן עם זה, תחבורה עם דגש על צפון העיר היום, שם יש לנו - - - יותר גדול, והפתרונות שכבר אושרו ברמה העקרונית עם משרד התחבורה.

הרכבת הכבדה היא מסתנכרנת באיזושהי צורה לרכבות?

כן, חד-משמעית. מה שקורה זה שאתה תגיע תוך 28 דקות לתחנה מרכזית או תחנה סופית בירושלים, אתה עולה 80 מטר, ואז מסביבך יש שתי רכבות קלות – האדומה הקיימת שמחברת אותך ל"הדסה", לאוניברסיטה, או לחליפין לצפון העיר לכיוון נווה יעקב. מצטרף אליה הקו הירוק, שהקו הירוק דרומה אתה יכול להגיע בהופ אחד למשחקי כדורגל וכדורסל, אני בטוח שאתה תבוא לראות בטדי את בית"ר. אבל כל האנשים שיגיעו ממרכז הארץ למשחקים לאומיים לטדי, או להיכל הפיס ארנה, נוסעים ברכבת, עולים על הקו הירוק, נוחתים בקריית הספורט – זהו נגמר, ומשם ימשיכו עד גילה.

לחליפין, תוכל מהקו הצפוני לעלות ולהגיע לקמפוס בהר הצופים, להר הזיתים, ומשם עם רכבל לכותל. בקיצור הרשת מסתנכרנת מצוין. עוד עשינו דבר אחד שיושב למעלה על הפיר של הרכבת המהירה - שם אנחנו בונים, מנצלים את ההזדמנות, זה המקום הנגיש ביותר בארץ היום. שם אנחנו בונים קריית עסקים חדשה, רובע עסקי חדש – 13 מגדלים של 35 קומות, לסבר את האוזן, זה פי חמישה מעזריאלי. בין הגשר לתחנה המרכזית לבנייני האומה, כל האזור שם שיש אוטובוסים ריקים, אנחנו מוציאים משם את האוטובוסים ומרימים מגדלים – זה מייצר תעסוקה לתושבי העיר בהיקפים של 40 אלף עובדים. זה דרמה, זה 300 מיליון שקל ארנונה שנתית רק מארנונה עסקית, אז אנחנו לחלוטין מסונכרנים עם זה.

קודם הזכרת באזור חרדי שזה תת קרקעי. בקו הירוק יש גם ממשקים מצומת בר אילן ומקומות כאלה שהם מקומות מאוד עמוסים. ניסו לחשוב על איזשהו - - - תת קרקעיות?

אני אגיד לכם, אני פשוט מדבר מניסיון. הייתי חבר ברכבת הקלה בתל-אביב כשהייתי ראש עיר, חבר פעיל מאוד בוועדה, לכן אני באמת מתעניין בזה.

אגיד לך מה השאלה. הבנתי שבקו הכחול באזורים חרדיים שם זה יהיה תת קרקעי כנראה גם שלא לגרום לכך שהכניסות והיציאות ייחסמו יותר, וגם צפיפות אוכלוסין וכו'.

אני אגיד לך מה עובד אצלנו בצד של מועצת העיר – רוזנשטיין עמוק בתוך זה ודייטש, גם הלפרין הרי מכיר.

השאלה שלי לגבי צומת בר אילן, האם יש איזושהי מחשבה?

כן, תהיה שם תחנה.

ראשית כל, אנחנו מתכננים מנהרה באורך של שתי קילומטרים מתחת ליחזקאל, שטראוס, בעיקר בגלל בעיות של טופוגרפיה וזכות הדרך לא מספיק רחב, לא בגלל שום דבר פוליטי.

הדבר השני, אנחנו מתכננים לבנות שלוש תחנות תת קרקעיות שיאפשרו הגעה של אנשים מרמות - - - לטיילת הגישות. היום האזור הזה סתום, פקוק, מזוהם. בעיות של בטיחות, יש הרבה פגועים, הרבה נפגעים, הרבה הרוגים.

לגבי בר אילן - במסגרת הקו הירוק, עתידים לשדרג גם שם, גם את הנגישות. היום כשאנחנו מתכננים את קווי התחבורה הציבורית, אין מקום להכניס קווים נוספים. ולכן הפתרון הוא להחליף את הטכנולוגיה ולשדרג את היכולת שלנו להסיע אנשים. גם הממשק שבין הקווים בצומת בר אילן, אנחנו מתכננים שם, או בודקים יותר נכון איזשהו מעבר בין אם מעבר מסילתי בין הקווים, ובין אם איזשהו מעבר של הולכי רגל.

וגם תת קרקעי גם בא בחשבון?

תת קרקעי, שמה מתחילה המנהרה של הכחול. לגבי החיבור בין הירוק לכחול, אנחנו מתכננים. אנחנו בוחנים את האפשרות לחבר מסילה עילית ולא תת קרקעית.

כמדומני, אם אני לא טועה, בצומת בר-אילן - תקן אותי אם אני טועה, זה מפגש של שני קווי רכבת - הקו הירוק שהוא עילי, הכחול הוא תחתי, צריך לתכנן. אל תדאג, לא מסובך לפתור, זה לא משהו שהוא לא פתיר בכלים שיש לנו.

אני אדבר על הפן המסילתי. למעשה, אני אדבר קצת על הקו האדום, אני חושב שראש העיר פירט בהרחבה לגבי הקווים החדשים הנוספים. הקו האדום בירושלים הוא אכן סיפור של הצלחה. 140 אלף נסיעות אחרי שנה וחצי בערך של הפעלה, ולרכבת הכבדה לקח בערך 64 שנים להגיע לזה. אבל היום הגיעו ל-250 אלף נסיעות ביום ברכבת הכבדה, הרכבת ארצית.

אין ספק שזה סיפור הצלחה, באמת סיפור של הצלחה. אני חושב שבתוכניות שלכם זה לא היה צריך לקחת שנה וחצי אלא הרבה יותר. בכל מקרה זה גם עשה את החשק לעוד. היום אם אומר ראש העיר שיש פה קונסנסוס, משרד התחבורה, משרד האוצר, זה רק בגלל ההצלחה, עכשיו ההצלחה היא לא רק שם. אנחנו מגיעים לכל מיני ערים, לפעמים אפילו עיירות שרוצים גם. למעשה, התגלחנו על ירושלים, זה באמת להודות גם לראש העיר הקיים, לסגנים לשעבר, לסגנים עכשיו על הסבלנות שהם גילו עד שהגענו ליום הזה. משרד התחבורה, אני חושב, כפי שתיאר פה ראש העיר, השקיע בירושלים בנושא של התחבורה כבישים, מה ששנים רבות אני מניח שלא השקיעו - אין ספק שרואים את זה על העיר.

באחזקה אתם גם עוזרים להם קצת?

אני לא מבין באחזקה.

באיזה מצ'ינג אתם עובדים?

כשהתחלתי את התפקיד זה היה 70/30, עברנו ל-85/15, עברנו ל-90/10, היום זה 95/5 ובפרויקטים במזרח העיר זה 100. אגב, דודי, בתקופתך ריבוד כבישים היה 3, 4, מיליון שקלים, היום זה 40, 50 מיליון שקל.

אמרנו שאת השינוי במצ'ינגים אנחנו העברנו את זה לריבודים. היום ריבוד הכבישים הוא סביר, בסדר, כי אנחנו יודעים היום לעבור על כביש פעם ב-20 שנה, אז כל שנה 40, 50 מיליון שקל ריבוד, שם אותנו אחרי שנתיים עשינו 10% מהעיר, אחרי ארבע שנים עשינו 20% מהעיר, כבר מתחילים מהקשה לקל, ואז אתה רואה כל שנה, בעיקר בקיץ, אנחנו לא עושים ריבודים בחורף, בעיקר בקיץ תאוצה גדולה, ועושים ריבודים בהיקפים גדולים, והציבור מתחיל להרגיש את זה. אנחנו לא יכולים לעשות ריבוד במיליארד שקל, 40, 50 מיליון שקל ריבודים זה כבר רציני - כל שנה רואים שיפור.

אני מבין שזה במסגרת המצ'ינג אנחנו בעצם מצאנו את הגידול הזה, אבל בסופו של דבר הפרויקט נגמר, אז מה יקרה?

איזה פרויקט של הקו האדום?

הקווים באופן בסיסי.

הוא רק מתחיל בכסף ועוד לפנינו רוב ההוצאה.

25 מיליארד שקלים - - -

בעצם הקיטון במצ'ינג הוא בעצם לגבי כל הקווים? כל המערכת?

אחרת לא נעמוד בזה, אחרת אנחנו נקרוס.

משה, אתה מתעסק בבטיחות קצת אצלכם, צביעת כבישים, כל מיני מעקות, כל מיני זעזועים?

בבטיחות של המסילה אני מתעסק, מסילת הרכבת, אבל תשאל אני אנסה לענות.

כל הנבואות זעם היו נבואות זעם על רכבת, על תאונות דרכים, על 30 הרוגים בשנה. תודה לאל, אין לנו הרוג אחד.

אני אגיד לך לאן אני מושך. ראש העיר אומר, שבסך הכול במסגרת כל ההשקעות, באמת, הם השקעות בסדרי גודל של מדינה, באמת, זה לא דבר של מה בכך. אנשים שלא מבינים את המספרים, אז הם לא מבינים על מה מדובר. קשה גם להפעיל את זה בראש אם אתה לא מכיר. אבל הוא אמר שבמסגרת הזו היות ובעצם הוא הצליח להוריד את הסיפור של המצ'ינג ואת זה הוא לקח לטובת אחזקת הכבישים.

לא, זה לא הוא עשה, זה אנחנו עשינו בהסכמה איתם.

כן, אתה סיכמת איתם, זה דבר שהוא בעצם אדיר. בגלל שמערכת הכבישים, בסופו של דבר, לדעתי, המדינה צריכה להחזיק לא העירייה, זה שייך למדינה. בסופו של דבר מדינת ישראל היא גובה אגרות רישוי, אני מדבר על משהו באמת ישיר, היא צריכה להשקיע את זה - - -

יש - - - שגם באחריות המדינה, למשל אזור תל אביב, ז'בוטינסקי, ירושלים על אחת כמה וכמה.

כן, אבל אני אומר באופן בסיסי. אני חושב שמדינת ישראל צריכה להשקיע בזה לדעתי ככסף צבוע, יכול להיות שזה דיון אחר זה לא קשור. אבל בנושא בטיחות זה לא נכנס לקטגוריה הזאת, האם אתם גם מגדילים לירושלים את התקציב של הבטיחות?

ראש העיר אולי תעזור לי, תחלץ אותי.

הלוואי עלי ששאר הרפרנטים באוצר והמשרדים האחרים התנהלו אתנו כמו שהם עושים. אי אפשר להתלונן – משרד התחבורה ומשרד האוצר הם אסטרטגים, הם מבינים. האמת היא שלעתים הם דוחפים אותנו יותר מהר מאשר אנחנו יכולים לרוץ. היה לנו דיונים על קו התכלת, ועל קווים אחרים, הם אומרים, חבר'ה רוצו יותר מהר, אנחנו אלה שמשתדלים ככה לנסות.

תראו, רק לסבר לכם את האוזן. חברת "מוריה" לפני שבע שנים עשתה 100 מיליון שקל בשנה. היום היא עושה 700 מיליון שקל בשנה, והיא חוצה את המיליארד מהפרויקטים האלה, והיא תחצה את השני מיליארד שקל בעוד כמה שנים - זה מפלצתי ברמת ההיקפים של הפעילות.

בסוף המדינה תבקש הלוואה מ"מוריה"...

האתגר שלנו הוא לא עם האוצר. פה האוצר באמת במספרים הגדולים מאוד בסדר אתנו, העמדה שלנו עם האוצר זה באגפים אחרים שהלוואי שמבחינתי שהתנהלו היום כמו שהשותפים שלנו באוצר ובמשרד התחבורה מתנהלים.

זו הזדמנות באמת טובה להודות גם לשר. אין סיכוי בעולם שהיינו מגיעים לרמה שכזאת של תכנון וביצוע בלי תמיכה גדולה של השר ישראל כץ והמשרד כולו, ומשרד האוצר, ושר האוצר בקונטקסט הזה.

בוא נתחיל מראש הממשלה, אחרי זה נעבור לשרים.

מקובל. אני חושב שגם אמרנו את זה בצורה מאוד ברורה בכל הזדמנות. התודה היא לראש הממשלה שמתעדף את הנושא של תשתיות, והשר שעוזר במימוש שלו, בהתוויה של הדרך. לאחר מכן, המשרדים השונים ביכולת מימוש - זה דיי הרמוניה. אני חושב שגם אולי עוד דבר טוב בכימיה שיש לנו עם משרד התחבורה. יש מקומות שאתה רואה שהעירייה היא נגד המשרד. אם יש מחאה ציבורית, או לא כולם מסכימים, אז העירייה תופסת פוזיציה עם התושבים נגד המשרד.

אנחנו ענייניים, וכשאנחנו חושבים שהמשרד צודק בדברים מסוימים, אנחנו הולכים אתו ומתייצבים ביחד, לעתים בלהסביר לתושבים. לעתים אנחנו משכנעים אותם - אנחנו תופסים את הצד, לכאורה, של התושבים, והכימה הזאת שכל אחד עושה את התפקיד שלו מייצר אמון, מייצר אווירה טובה. יתקנו אותי החברים, יש פה גם בחור מהאוצר, הלוואי עלינו שההרמוניה הזאת תקרין גם למשרדים אחרים.

אני שמח לשמוע את זה.

אני מאגף תקציבים, רפרנט של תחבורה ציבורית. אני לא אוסיף הרבה על ראש העיר, הוא אמר באמת שבקו האדום אנחנו במשא ומתן מתקדם - - -

עם הקווים הכחול והירוק, אנחנו מתכוונים להביא בתקציב הנוכחי לממשלה. כפי שתיארת, העבודה בשיתוף פעולה גם עם נדב עם צוות תוכניתיו, רואים את הדברים עין בעין.

מה לגבי מערכת הכרטוס? ומי מממן.

אני אתן עדכון קצר על זה. אני בחצי השנה האחרונה הייתי במשא-ומתן דיי ערני לנסות ולהחליף את כל מערכת הכרטוס, נכשלתי, אבל התחלנו עכשיו בצעדים לעשות תיקונים אחד לערך צבור, ובהמשך לנושא של מולטי ולידציה מתוך כוונה שהמשרד ייצא למכרז מסגרת או בכל הארץ, או לפחות בירושלים לקראת הערכות והשלוחות – אנחנו נצטרך כבר כלי חדש.

ניסיתי לעשות את זה, לא הצלחתי, נכשלתי, לצערי, אבל זה ייתן לי את המוטיבציה לעשות את המכרז מסגרת הזה שלקראת הערכות והשלוחות כבר נהיה עם מערכת.

מתי אתה מעריך שאפשר להחליף - - -

אתה יודע, אני נוסע הרבה ברכבת הקלה.

קודם כל ערך צבוע יהיה ב-1.1 2017.

אני נוסע הרבה ברכבת.

שירות טוב.

מצוין, רק הבעיה שכאשר באה רכבת והרבה אנשים רוצים להוציא את הכרטיסים, הם לא מצליחים, אז חלק עולים. אני הרבה פעמים נשארתי בגלל שלא צריך להוציא כרטיס.

עוד נקודה. הרכבת בסופו של עניין, הרעיון הבסיסי שלה שאף אחד לא מתחרה איתה. יש רכבת אז אין אוטובוסים וכו'. אני הייתי בשוק מחנה יהודה, בא יהודי מבוגר ורצה להכניס כרטיס והכרטיס לא קרא אותו, אין לו אופציה. הוא ביקש ממני שאני אתן לו מזומן, אז נתתי לו, אתה יודע לא נעים. מה שאתם צריכים לקחת בחשבון, שאין כלי אחר, אתה לא יכול להזמין מונית, אתה לא יכול לעלות על איזה משהו אחר, לכן אתה שבוי בתוך מערכת הכרטוס, אם היא לא עובדת מבחינתך אז אתה תקוע.

מערכת הכרטוס בירושלים למעשה זה המערכת כרטוס החכמה הראשונה במדינת ישראל. היא תוכננה ואופיינה אולי לפני 12 שנה, היא לא הכי חכמה אבל היא הכי שונה, בינתיים מאוד התקדמו.

היום יש כוונה להחליף את כל הקוראים במדינת ישראל לקורא שיידע לקרוא, זה יעשה את המהפכה האמתית. זה יעשה את המהפכה האמתית לקורא שיודע לקרוא פלאפון, זה 140 מיליון שקלים לקופת המדינה, זה אולי קצת יעכב לי את מה שאני רוצה לעשות בירושלים, אבל אני אומר להם שזה כולה 300 קוראים, זה לא 15 או 20 אלף שצריך לכל המדינה.

בכל מקרה אנחנו ערים לשינויים ולהתפתחויות. הפקנו הרבה לקחים שאמרתי לך בהתחלה שאני מודה לראש העיר על הסבלנות שהם הפגינו. בסופו של דבר, כולנו, כולל מערכת הכרטוס התגלחנו על הניסיון.

זה מימון של משרד התחבורה מלא?

מימון של משרד התחבורה, אגף תקציבים בסופו של דבר.

לא קשור לעירייה ברמת המימון, אני מקווה שאתה לא מעלה את הרעיון הזה.

המימון הוא של משרד התחבורה באופן מלא. אחת הבעיות הכי גדולות שיש לנו בירושלים עם הנושא של הזכיינות מהסוג הזה, זה הנושא של ה-BOT. אני חושב שיותר לא יהיה במדינת ישראל כלי תחבורה ציבורי שיהיה ב-BOT. בסופו של דבר, המדינה צריכה לקחת את הסיכון לביקושים, לתת לבן-אדם מה שמגיע לו. כשאמרתי לך שנכשלתי במשא ומתן על הכרטוס, זו בדיוק הסיבה. הסיבה היא שזה סוג כזה של זכיינות ל-30 שנה שצריך לראות להבא לא לעשות אותו דבר.

תודה, משה.

קודם כל ברוכים הנמצאים, תודה רבה למארח, יושב ראש הוועדה, ראש העיר הנכבד שלנו, אנחנו יושבים ביחד עם המנכ"ל. אין שמחה יותר גדולה מ"שבת אחים גם יחד, הנה מה טוב ומה נעים" – באמת, זה ירושלים, זה ירושלים על ראש שמחתנו.

בקשר לנושא של תחבורה שאנחנו מדברים כאן, אני חושב שהנושא הזה הוא אקוטי לירושלים, באמת כל צעד שאנחנו מתקדמים בליווי חברת "מוריה", המנכ"ל ותכנית אב לתחבורה עושים עבודה נפלאה. אני חושב שזה יכול לקדם את ירושלים עם כל מה שאנחנו מחפשים כל מיני פתרונות שלא תהיה ירידה מירושלים, ושתהיה יותר עלייה לירושלים, כל זה אני חושב שהפתרון הוא גם ריבוי עסקים, ודברים אחרים, אבל זה שיש אמצעי תחבורה קל, נגיש מהבתים של אנשים לעבודה שלהם, למרכז העיר, כל זה באמת מקדם בצורה משמעותית את כל הנושא של לגור בירושלים ולחיות בה טוב. אני מברך את כולנו, כולל אותי שעוסקים במלאכה, ושנמשיך לבנות את ירושלים, ובנה ירושלים - ונזכה לדברים שאנחנו באמת מייחלים לנו, מצפים לנו מדורי דורות – "לירושלים עירך ברחמים תשוב".

קודם כל תודה על האירוח של יושב ראש הוועדה דודי אמסלם. אתה שמת את ירושלים על ראש שמחתך, אתה השגריר של ירושלים בכנסת, בכנסת אתה השגריר שלנו.

בירושלים פתרון התחבורה נותן לנו פתרון להמון דברים, הוא פתרון ראשי גם לתעסוקה. יש הרבה שישימו את התעסוקה שלהם בירושלים אפילו שהם גרים מחוץ לעיר אם יהיה להם פתרון איך הם מגיעים לירושלים במהירות. אנחנו נתקלים בהרבה משרדים שהעבירו את הפעילות שלהם מירושלים למרכז בגלל בעיות תחבורה. הפתרון הזה בעצם של הרכבת הכבדה והרכבת הקלה נותן פתרון לעסקים, בראש ובראשונה הוא נותן גם פתרון למצוקת הדיור. בעצם כל ירושלים הגדולה הזאת נהיית עיר אחת קטנה שאתה מגיע ברגע לכל מקום. לפני שנהייתי חבר מועצה, הייתי מגיע לעירייה רק עם הרכבת. אני חשבתי שאני לעולם לא השתמש בה. בעצם הפתרון של התחבורה הציבורית דוחף את ירושלים קדימה בכל הפרמטרים, ואנחנו באמת מודים גם ל"מוריה", גם לתכנית אב, גם לראש העיר שדוחף את ירושלים קדימה. עכשיו באחדות שיש לנו בעיר אני בטוח שנצליח עוד הרבה יותר.

תודה רבה.

נכנסתי לתפקיד לפני כשבוע, אני מחזיקה את תיק תחבורה. אז נכנסתי לתפקיד בזמן האחרון, ואני באמת רוצה לברך את ראש העיר על החזון שלו בתחבורה.

אני התחלתי להבין יותר ויותר שהרכב זה משהו מהעבר, ואנחנו צריכים כל הזמן לחשוב איך בעוד 20 שנה המפה תיראה, ותחבורה זה לא רק תחבורה ציבורית, זה גם הולכי רגל, זה גם אופניים. אנחנו מקדמים עם ראש העיר כל מיני סוגיות גם תחבורה ציבורית שאנחנו רוצים להנגיש לקהל, ואנחנו רוצים גם לשתף את הקהל, כי יש תמיד המון פידבק מהציבור שהם לא רוצים שם והם לא רוצים ברחוב שלהם, המון תלונות. אנחנו צריכים לשתף את הציבור בתהליך. אנחנו רוצים גם לחשוב על דרכים אחרות לקדם את התחבורה גם הולכי רגל וגם אופניים וכל מיני תחבורות.

תודה רבה, בהצלחה.

רק רציתי להוסיף את העניין שפלייר נגעה בו, זה שבילי האופניים. לצד כל הפיתוח המואץ של כבישים ורכבות ורכבלים, אנחנו עושים מאמץ גדול מאוד גם לסלול שבילי אופניים. לשמחתנו, גם בעניין הזה יש לנו אוזן קשבת מאוד גדולה במשרד התחבורה ובאוצר. צוות אב לתחבורה מכין עכשיו על פי הוראה של ראש העיר תכנית אב לשבילי אופניים, אנחנו מקווים שהיא תתוקף ותאושר ותמומן, גם כי מדובר בתכנית מאוד שאפתנית שגם תקשר את כל המערך הזה גם במערך של שבילי אופניים. אנחנו גם בונים תכנית להשכרת אופניים להשכרת אופניים במרכז העיר, וזה ייתן תמונה שלמה של כל הקומפלקס התחבורתי הזה.

תודה.

סומכים עליכם שתעשו את עבודתכם נאמנה.

האמת, אני טוען ש"יגעת ומצאת – תאמין". אנחנו פועלים על התכנית הזאת באינטנסיביות כבר כמעט מאז שנכנסתי לתפקיד. עשינו שינוי במבנה הארגוני, אני חייב לומר, העברנו חלק מהסמכויות לתוך תכנית אב ותחבורה התכנוניות. הכנסנו עוד פונקציה בתוך תכנית אב שתסייע להתמקד ולהוביל את התהליך רק של המסילות ולתעדף אותו. אנחנו עכשיו בונים מנהלי פרויקטים לכל אחד מהמסילה שיעביר את זה מתכנון מאקרו לתכנון מפורט לביצוע, חלקם יתחילו בתכנית אב, ואחרי זה יעברו ל"מוריה", ליצירת רצף תהליכי.

תכנית האב יחד עם "מוריה", יחד עם העירייה, יש לנו יותר ויותר הסכמות, ואני חושב שרכשנו את אמונם אחד של השני של השלישי – אני מדבר בעיקר תחבורה, אוצר ועירייה. הוא מאפשר לנו לקחת את זה לשלבים הבאים.

על סדר יומנו המשולב הוא גם לבחון, לקחת את תכנית אב לשדרג אותה, להיות מנהלת המטרופולין, רשות מטרופולינית שמסתכלת לא רק על העיר ירושלים, אלא על הקשר בין העיר ירושלים לערי הלוויין. יש הגיון בתחבורה להסתכל מטרופולינית. היתרון שלנו בירושלים שאנחנו 80% ירושלים ו-20% מטרופולין. במרכז הארץ האתגר המטרופוליני הוא הרבה יותר גדול, והצענו, ואני חושב שאנחנו מתקדמים לקחת את - - - הזאת של היום אנחנו מתכננים את העיר, ולחליפין איך מגיעים אליה, משרד התחבורה, זה גם מקרין על ירושלים איך אנחנו מנהלים מעגל קצת יותר רחב. יש לנו מוטיבציה משולבת לבדוק את המשמעות של התהליך הזה.

מול הציבור, אני חושב שתהליכי שיתוף ציבור בעיר ירושלים מהטובים היום שיש בכלל, וכל מינהל קהילתי שהרכבות והצירים והכבישים עוברים דרכם, אנחנו לא מגיעים לסטטוטוריקה לפני שעשינו איתם כמה סיבובים. כשמגיעים כבר לסטטוטוריקה, הפער שיכול להתפתח בין משהו שאולי לא חשבנו עליו, לבין מה שתכננו הוא מאוד קטן, אז לעיתים, תמיד יש עוד מעגל של סיבובים, צומת בר-אילן, יש עוד כמה מקומות. אני יודע שיכולת ההקשבה, האוזניים הגדולות שיש היום במערכת מאפשרת לנו להיכנס יחסית בהסכמה מאוד רחבה.

התכנית הזאת של הרכבות בגדול מתקדמת מאוד מהר כי היא כל כך שקופה ופתוחה. דבר אחד אמרתי לצוות, אני עדיין לא מקבל את לוח הזמנים, הוא לא מספיק אגרסיבי. אני חייב לומר עוד הערה מאוד חשובה מבחינת האוצר ומשרד התחבורה, שיש אלמנטים בצירים שאפשר להריץ אותם יותר מוקדם ולהרוויח איכות חיים.

קחו דוגמה את צומת פת – הרכבת עוברת בצומת פת שזה מול עמק הצבאים. אנחנו רוצים לשקע את צומת פת ממזרח למערב, הרכבת תנוע על החלק העליון, והכביש ינוע מלמטה, עכשיו מה זה עושה לנו – זה פותח את קטמונים במפלס אחד לכיוון עמק הצבאים, זה אלמנט שאנחנו רוצים להקדים את הביצוע שלו, זה משדרג איכות חיים בצורה דרמטית, ואז ממילא צריך לעשות את זה. אנחנו יודעים לאתר היום אלמנטים על הצירים שאנחנו רוצים להקדים את הביצוע שלהם כי הם משפרים משמעותית את איכות החיים - אז קיבלנו תשובה עקרונית חיובית גם על זה.

אגב, עוד דבר שאני רוצה לציין, שאנחנו בונים היום את רשת הכבישים והרכבות, אז תכנית אב בניגוד למה שהיה עם הקו הראשון יחד עם "מוריה", מציגים לנו איך מהסוף להתחלה ומהתחלה לסוף אנחנו מנהלים את התנועה עם מינימום כאב ציבורי מבחינת סגירת כבישים, כמו שיש היום פחות או יותר בכביש 1, תמיד בכל שלבי הביצוע יש שני נתיבים לירושלים, אותו דבר אנחנו צריכים לעשות את זה בחכמה שלא פתאום העיר שלנו תעמוד תוך כדי העבודה.

גם התהליך עצמו הוא מתוכנן מההתחלה לסוף, מהסוף להתחלה. אני מרגיש דיי בנוח שאנחנו יודעים להשתלט על המפלצת הזאת, כי זאת מפלצת של פיתוח אורבני שהוא ממש לא פשוט. אני מאוד אופטימי שאנחנו נצליח לממש אותו יותר מהר ממה שתוכנן תחילה.

תודה, אדוני ראש העיר, על המצגת הרצינית שהצגתם כאן. בכלל, ככלל, אני חושב שסוגיית התחבורה זה קריטי לפיתוח העיר – אין תחבורה אין עיר היום, חבל על הזמן. לכן אני חושב שבעצם זה אבן היסוד לפיתוח, ועצם העניין שאתה הצגת פה שהוא חזון של 20', 25' – רוב הבעיות שאנחנו מתעלים פה זה מחר בבוקר ומה קורה, אז באמת זה דבר חשוב מאוד, וגם זה שמשרד התחבורה והאוצר הם מבינים את העניין, והם משתפים פעולה, ובאמת, בסך הכול מתחברים זה דבר חשוב.

יש פה תכנית, שמבחינתי, באמת היא יכולה להיות מודל. בכלל, במדינת ישראל שגם מדובר על רכבת כבדה וגם רכבת קלה וגם תחבורה ציבורית, מארג כבישים ורכבלים שבסך הכול כל הדבר הזה אמור לשנע אנשים ממקום למקום שזה בעצם כל החיים האורבניים בתוך העיר.

פרויקט של 25 מיליארד שקל בתכנית רב שנתית זה דבר חסר תקדים. אני לא חושב שיש איזו עיר בארץ שמגיעה לממדים האלה. לכן, באמת, שאפו על כל מה שקורה כאן בסיפור של התחבורה. יש פה הרבה עבודה והרבה חשיבה והרבה חזון. באמת, לכל העוסקים במלאכה, ולך, אדוני ראש העיר, שאתה בעצם מנצח על כל התזמורת הזאת, באמת, יישר כוח.

אני, באופן בסיסי, רואה את עצמי – אמרתי לך את זה באופן אישי, אבל אני אומר את זה כאן גם מה שנקרא לפרוטוקול – כשגריר שלכם, של העירייה פה בכנסת. אני מבחינתי עובד עיריית ירושלים בכנסת ישראל. אתם מפעילים אותי לכל דבר ועניין.

אי אפשר לבקש יותר.

אני נמצא לרשותכם בכל דבר ועניין גם בנושא של חקיקה, גם בנושא של לובינג ולא רק בנושא תחבורה. בעיקר דווקא הפוך, דווקא בנושאים שאתה מרגיש שדווקא שם יש קושי, אז אין לנו בעיה, אנחנו מסונכרנים עוד מוועדות אחרות, יש לנו יחסי גומלין עם הרבה ח"כים, בוועדות אחרות הם צריכים אותנו פה, אז אנחנו עוזרים להם פה, אם אנחנו צריכים עזרה במקום אחר, אז הם נותנים לנו.

באמת, אני לרשותך, כמו שאני אומר, לך גם אמנון לרשותך, לדרג המקצועי, כמובן כל החברים. אני באמת מתרגש בעצם שיש את הישיבה הזאת. אמתי, אני פה כמעט לא מתרגש בישיבות, זו אחת הישיבות שבאמת קצת מרגשות אותי.

אני מודה לך על כך שבאמת אתה כיבדת אותנו ובאת להציג לנו את זה - אני אוהב אותך.

זה הדדי.

בהצלחה לכולנו.

הישיבה ננעלה בשעה 15:15.