הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 57

מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הצ"ח התכנון והבניה (הוראת שעה) ובהצ"ח שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים

יום רביעי, כ"ג בסיון התשע"ו (29 ביוני 2016), שעה 9:00

הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016 – הקראה, דיון והצבעות

חברי הוועדה: אלי כהן – היו"ר

אורי מקלב

איציק שמולי

מיכל בירן

עודד פורר

הממונה על שוק ההון והביטוח, משרד האוצר - דורית סלינגר

מנהל מחלקת ביטוח כללי-שוק ההון, משרד האוצר - אסף מיכאלי

עו"ד במחלקה המשפטית, משרד האוצר - ברוך לוברט

מרכז בכיר-מח' ביטוח שוק ההון, משרד האוצר - אוהד מעודי

סגנית מנהל מח' השקעות-רנ"ע, משרד האוצר - שרה קנדלר

היועץ המשפטי-רנ"ע, משרד האוצר - אמיר וסרמן

מתמחה בלש' המשפטית, משרד האוצר - טדי שוראקי

עוזר לממונה על שוק ההון, משרד האוצר - עבדלגאבר חסדייה

מנהלת מחלקת שוק ההון, משרד האוצר - ענת פייער

משפטנית במחלקת יעוץ, משרד המשפטים - רוני טלמור

מתמחה, משרד המשפטים - אביתר תורג'מן

סמנכ"ל איגוד חברות הביטוח - יואב ברוך ענתבי

יועמ"ש, איגוד חברות הביטוח - יוסי הלוי

יועמ"ש, איגוד חברות הביטוח - ירון אליאס

מנכ"ל, איגוד חברות הביטוח - גיא רוטקופף

יועמ"ש, הפניקס חברה לביטוח - מנחם נאמן

עו"ד, הפניקס חברה לביטוח - הדס שפריר

חוות דעת לאיגוד חברות הביטוח - אסף חמדני

חוות דעת לאיגוד חברות הביטוח - יואב דותן

יועמ"ש, הראל חברה לביטוח - נטלי משען זכאי

יועמ"ש, הראל חברה לביטוח - זוהר גרסטל

יועץ משפטי, לשכת סוכני הביטוח - עדי בן אברהם

חבר לשכה, לשכת סוכני הביטוח - אורי צפריר

יועמ"ש, כלל החברה לביטוח - רעות רגב

יועמ"ש, כלל החברה לביטוח - הדר ברין וייס

יועמ"ש, מגדל חברה לביטוח - אילנה בר

מנהל מחלקה הלוואות לעסקים, האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית - שמעון קדרנל

פעיל חברתי, ועד הורים עירוני ר"ג - רם חלפון

יועמ"ש, חברת מנורה - שמעון עיר שי

פעילה, המשמר החברתי - שרה קרמר

עו"ד - חובב קרן

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

ורד קירו זילברמן

אריאלה מלכה

הדס צנוירט

הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016, מ/1032

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה בעניין הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, מוצע להפוך את אגף שוק הון לרשות שתיקרא רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון.

אנחנו ממשיכים בהקראה. כאמור, ההתייחסות תהיה אך ורק לסעיפי ההקראה. ברוך, אנחנו אתך. בפעם הקודמת עצרנו בפסקה (31).

סליחה, נוכל להעלות משהו לגבי הישיבה הקודמת? ברשותך.

אני אתן ברבע השעה האחרונה להעלות דברים מהישיבה הקודמת. ברוך, הקראות.

בוקר טוב, אדוני. אנחנו מתחילים בפסקה (31), תיקון לסעיף 35 לחוק הפיקוח על הביטוח. אקריא עד פסקה (43), ואחרי זה אסביר.

במקום סעיף 35 יבוא: הון עצמי. 35. (א) שר האוצר רשאי לקבוע, לכל המבטחים או לסוגי מבטחים, הוראות בדבר הון עצמי מינימלי הנדרש לקבלת רישיון מבטח.

(ב) הממונה רשאי לתת לכל המבטחים או לסוגי מבטחים, הוראות בדבר הון עצמו נוסף על ההון העצמי לפי סעיף קטן (א), הנדרש לשמירת יכולתו של מבטח לקיים את התחייבויותיו וכן הוראות בדבר הרכב ההון העצמי של המבטח.

(32) בסעיף 36 – (א) בסעיף 36 - בסעיף קטן (א), ברישה, במקום ״שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות״ יבוא ״הממונה רשאי לתת״; (ב) בסעיף קטן (ג), במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 38 - בסעיף קטן (א) - במקום ״שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות״ יבוא ״הממונה רשאי לתת״; (2) בסופו יבוא ״הוראות כאמור יפורסמו ברשומות״;

(ב) בסעיף קטן (ב), במקום ״תקנות״ יבוא ״הוראות״;

בסעיף 39 - בסעיף קטן (א) - במקום ״שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות״ יבוא ״הממונה רשאי לתת״; (2) בסופו יבוא ״הוראות כאמור יפורסמו ברשומות״; (ב) בסעיף קטן (ב), במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

(35) בסעיף 40, בכל מקום, במקום ״המפקח״ יבוא ״ממונה״ ובמקום ״למפקח״ יבוא ״לממונה״;

(36) בסעיף 41ב1, בכל מקום, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 41ד, בכל מקום, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 41ו - בסעיף קטן (א) - במקום ״שר האוצר רשאי לקבוע״ יבוא ״הממונה רשאי לתת״; בפסקה (2), במקום ״ורשאי ״שר האוצר ״לקבוע״ יבוא ״ורשאי הממונה להורות על״;

(3) אחרי פסקה (7) יבוא: ״(8) דרכי עבודתם של הדירקטוריון, של ועדות דירקטוריון ושל ועדת השקעות.״;

(ב) סעיף קטן (ב) - יימחק;

(39) בסעיף 41ז(ב), במקום ״למפקח״ יבוא ״לממונה״;

(40) בסעיף 41ט(א1) במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 41י - בכל מקום, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף קטן (א), במקום ״למפקח״ יבוא ״לממונה״ ובמקום ״והמפקח״ יבוא ״והממונה״; ״והממונה״;

בסעיף קטן (ה), במקום ״שהמפקח״ בבוא ״שהממונה";

בסעיף 41יא(א)(4), במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 41יב(א): בפסקה (1), במקום ״שיקבע שר האוצר״ יבוא: שעליו יורה הממונה״;

בפסקה (5), בכל מקום, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

אעצור כאן ואסביר. בפסקאות שקראתי יש מספר סמכויות שאנחנו מציעים להעביר מהשר לממונה על שוק ההון לרשות החדשה. הסמכות הראשונה היא סמכות שנוגעת להון עצמי. אנחנו עושים הבחנה בין הון עצמי מינימלי, שזו תהיה סמכות שתיקבע על-ידי שר האוצר, לבין ההוראות הנוספות בהקשר של ההון, שיהיו בסמכות של הממונה על שוק ההון. אלה הוראות שעשינו בהתאמה להצעת החוק שנמצאת בדיון כאן בוועדה על החוץ-מוסדיים, וגם בהתאם לנהוג ברגולטורים פיננסיים אחרים, בעיקר אצל המפקח על הבנקים.

סמכות נוספת שאנחנו מטפלים בה זה הנושא של דרכי ניהול השקעות של חברת ביטוח וסוגי נכסים שהיא רשאית להחזיק. זה תיקון שאנחנו עושים לסעיף 36 לחוק הפיקוח על הביטוח. אנחנו מדברים על הוראות שהן מאוד טכניות, מאוד מקצועיות במהותן, ולכן אנחנו סבורים שנכון יהיה, עם הפיכתו של אגף שוק ההון לרשות עצמאית, שההוראות האלה יוענקו למפקח.

סמכות נוספת שהקראתי לגביה היא תיקון לסעיף 38, הוראות בדבר תנאים בחוזה ביטוח, ניסוח של תנאים כאמור. אנחנו מציעים שבהקשר הזה ההוראות הללו גם, בעיקר בשביל לאפשר גם את הגמישות ואת המקצועיות שנדרשים בעדכון אותם תנאים, אנחנו מציעים להסמיך את הממונה במקום שר האוצר.

סמכות נוספת מתייחסת לסעיף 39 לחוק הפיקוח על הביטוח לגבי מבנה פוליסה, הצורה שלה, לגבי אותיות הפוליסה, הגודל שלהן, היחס בין הגודל לבין השטח שבו כלול מידע, הוראות מאוד מקצועיות, מאוד פרטניות, בחלקן גם טכניות. לכן אנחנו סבורים שיש חשיבות, להעביר את הסמכות הזאת מהשר לממונה.

סמכות נוספת בסעיף 41(ו), שקשורות להוראות לגבי הרכב דירקטוריון, ועדותיו, כשירות החברים, דרכי המינוי שלהם, המניין החוקי בישיבות. שוב – הוראות שלהבנתנו, הן הוראות מקצועיות שנכון יהיה שהסמכות לגביהן תהיה של הממונה על שוק ההון.

סמכות נוספת, לגבי דירקטוריון של מבטח בלא שולט. יש הוראה שקבועה בסעיף 41יב(א) לגבי חובת הודעה מקדימה על כינוס אסיפה כללית שהולכת לדון במינוי של דירקטוריונים במבטח בלא שולט. אנחנו סבורים שנכון יותר, שהוראות מסוג זה לא שר האוצר יקבע אלא הממונה על שוק ההון.

אני מפנה לחלק מההוראות או לחלק מהסמכויות שאנחנו מדברים עליהם. אנחנו מדברים על הוראות צרכניות, לכן ההצעה אומרת שבאותם הקשרים שיש באמת משקל מאוד משמעותי להוראות הללו כהוראות צרכניות, אנחנו סבורים או מציעים שהן יפורסמו לציבור, ולכן בחלק מההוראות שקראתי ההצעה היא לפרסם את ההוראות של הממונה ברשומות.

תודה. אם יש הערות לסעיפים עד כאן, בבקשה.

פרופ' יואב דותן.

תפקידך.

אני מלמד משפטים באוניברסיטה העברית, ואני כאן מטעם איגוד חברות הביטוח.

זה מה שרצינו לדעת.

הסמכויות הללו, מה שנעשה כאן למעשה זה צעד שהוא על פניו לגיטימי, של העברת סמכויות במסגרת הקמת רשות עצמאית, מהדרג הפוליטי, קרי שר האוצר, לדרג האדמיניסטרטיבי, קרי הממונה, כפי שהיא תיקרא, לפי החוק החדש, על הביטוח. זה כשלעצמו לא מעורר בעיה. זה צעד לגיטימי.

אלא שבד בבד יחד עם המהלך הזה מה שמנסים לעשות פה זה להפשיט את הסמכויות האלה מאמצעי הבקרה והפיקוח- - -

יקירי, אנחנו עכשיו נמצאים רק בשלב ההקראה. היו לנו דיונים מקדימים. מה שאתה יכול להתייחס עכשיו זה אך ורק הערות לסעיפים הספציפיים. ברבע השעה האחרונה אתן כללי.

בחוק הנוכחי נאמר, בסעיף 35 כתוב: שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות. אני קורא את המצב הנוכחי של החוק, סעיף 35.

בהצעה הזאת, מצד אחד, לוקחים את הסמכות של שר האוצר להתקין תקנות, ומעבירים אותם לממונה. זו נקודה ראשונה. אלא שבד בבד גם מתפטרים מאישור ועדת הכספים של הכנסת, כלומר שזה הקו הכללי, אבל כאן הוא בא לידי ביטוי קונקרטי בסעיף הזה.

עמדתנו היא שאם מעבירים סמכויות של חקיקת משנה מהדרג הפוליטי – השר, לממונה, זו לא סיבה להתפטר או לוותר על האישור הפרלמנטרי. להפך – צריך, כאשר מעבירים סמכויות של חקיקת משנה מהשר לדרג האדמיניסטרטיבי, שזה הממונה, צריך לא רק להשאיר את אמצעי הפיקוח הפרלמנטריים הקיימים אלא צריך אף לחזק אותם. לכן עמדתנו היא שגם בסעיף 35, גם בסעיף 36 ובכל הסעיפים האחרים שבהם הממונה מקבלת סמכויות של חקיקת משנה, שהיו בידי השר, צריך להשאיר את אמצעי הפיקוח, ולהשית על הממונה, כאשר היא קובעת הוראות בעלות פועל- - -, שיש להם השלכות ישירות על חוק הפיקוח, על אינטרסים של מבטחים, מבוטחים וכיוצא באלה, צריך לשמור על הפיקוח הפרלמנטרי, על הפעלת סמכויות החקיקה הללו.

הנקודה ברורה. תודה, אדוני. יש עוד התייחסויות? בבקשה.

עו"ד יוסי הלוי, מאיגוד חברות הביטוח. אסקור רגע את הסעיפים שהקריאו פה, וביחס לסעיף 35, מעבר למה שנאמר פה על-ידי פרופ' דותן, אני רוצה להעיר, כי אני כבר צופה את התשובה שתבוא מנגד, אבל בבנקים המפקח על הבנקים קובע את ההון העצמי. בבנקים הנושא הוא שונה; מדובר שם בנכסי הון סיכון מבאזל 1. שיטת המדידה שונה, הרגישות לתנודות היא שונה.

אולי היא יותר גבוהה? אולי כאן זה כספי המבוטחים, וזה יותר חשוב?

לא. אני שם את זה בצד. שם המפקח איננו קובע לבד. איננו קובע בעצמו. שם הנגיד, והנגיד זה אישיות חזקה מאוד. הוא צריך אישור של הנגיד. לא צריך לספק לאדוני מה מעמד הנגיד, מה היכולות שלו, מה עובר דרכו, וכמה לוקח- - -

אני רוצה לשאול אותך ברצינות. אתה באמת חושב ששר האוצר יכול לקבוע יותר טוב מהפקידים המקצועיים את ההון העצמי? ברצינות, תענה לשאלה.

אני לא יודע.

אולי חברי ועדת הכספים. אגב, אני חבר ועדת הכספים. אני חושב שאנחנו יודעים יותר טוב. רק לפרוטוקול, שאדע. מה תשובתך? האם אתה אומר שחברי ועדת הכספים יכולים לקבוע בצורה יותר טובה מהפקידות המקצועית?

עוד אינסטנציה אחת. עוד גוף אחד שצריך את אישורו. לא ייתכן שרק אדם אחד יקבע.

תשקול לרוץ למשרה ציבורית, כי התשובה שלך היא פוליטית. שאלתי אותך שאלה – לא קיבלתי תשובה, אבל בסדר.

אם יש טעות, מי יתקן אותה? למה בבנקים קבעו עוד אישיות? מדוע פה אנחנו לא קובעים אישיות נוספת?

יש גם סעיף 36. שם זה סעיף פר אקסלנס של ניהול עסקים לא במצב של ניהול עסקים; במצב של ניהול עסקים, שעשיתי דבר מה לא נכון, שעשיתי ניהול לא תקין, אלא למשל התערבות – אם אני יכול לעסוק, לבטח בחו"ל, מה שיעור ההון המינימלי, מה שיעור הסיכון המינימלי, דברים שיש להם השפעה מקרו כלכלית.

בבנקים אין סעיף כזה. אין. פה זה ניתן לשר האוצר. עכשיו ללא כל בקרה – שוב – מעבירים את זה לממונה. האם אדוני חושב שזה תקין?

כן. אני חושב שהסמכויות של הממונה משמעותית נחותות מאלה של המפקחת על הבנקים, לאין ערוך – היכולת שלה לפעול מול חברות הביטוח לעומת היכולת שיש לפיקוח על הבנקים, על הבנקים. אם שאלת, באמת צריך לבוא ולפעול.

נושא החקירה - סמכויות החקירה הרבה יותר רחבות.

אדוני, יש לך עוד שתי דקות, אם יש לך מה להוסיף.

אסיים בסעיף 38. הסעיף הזה במקור, אמרה הכנסת: אני מעבירה לשר האוצר סמכות לשנות את חוק חוזה הביטוח. עכשיו אנחנו עוברים עוד מדרגה – אנחנו לא אומרים: שר האוצר; אומרים: הממונה יכולה לקבוע הוראות שניתן להתנות עליהן בחוק חוזה הביטוח. בחוק חוזה הביטוח יש הוראות קוגנטיות והוראות שאינן קוגנטיות. באה הכנסת, הסכימה להעביר לשר האוצר. עכשיו היא מעבירה לממונה את האפשרות לסתור הוראה לא קוגנטית בחוק חוזה ביטוח, וזה ללא אישור של ועדה. ללא עין נוספת ש- - -

דברים שנאמרו, אני מבקש לא לחזור עליהם. גם ככה אתם מציגים מאותו גוף. בדרך כלל לא נותנים לנציגים מאותו גוף. מספיק שנציג אחד ייצג את כולם - קל וחומר כשאתה חוזר על אותו טיעון. ברשותך, אנחנו מבינים כשפרופ' דותן אומר את הטיעון פעם אחת. להבא – מנהלת הועדה – מאיגוד חברות הביטוח יחליטו מי הדובר. ידבר דובר אחד. בבקשה, אדוני. עוד מישהו רצה להתייחס?

אני מחברת הפניקס. אני רוצה לדבר על סעיפים 35 ו-38. סעיף 35 בנוסחו הקיים פוגע בזכות הקניין. יש בו כוח לדרוש דרישות הון נוספות מוגברות. הוא לא רק סעיף מקצועי גרידא, כפי שהוצג פה, אלא הוא סעיף שיש לו השלכות של זכות הקניין, השלכות לגבי האפשרות לחלק דיבידנד, השלכות לגבי האטרקטיביות של חברות הביטוח בשוק ההון וכו'.

עד היום, בגלל הפגיעה הזאת בזכות הקניין, המצב הקיים כיום הוא שכדי לפגוע בזכות הקניין ולדרוש דרישות הון נוספות, היה נדרש גם אישור של ועדת הכספים.

אנחנו חושבים שההעברה הזאת של סמכות כל כך קרדינלית, כל כך מהותית, שפוגעת בזכות הקניין, ויכולה להשית בן לילה דרישות הון שלא יאפשרו כמו שראינו, שהוציאו שבוע שעבר חוזר, לחלק דיבידנד לתקופה של בין חמש לעשר שנים קדימה, לא יכולה להיעשות בלי דיון ופיקוח ציבוריים. הדברים הללו לא מתקיימים כאשר הסמכות היא רק אצל הממונה אלא כאשר הדיון מגיע לכאן לכנסת. זה היתרון של ועדת הכספים. לא השאלה מי יותר מקצועי אלא השאלה היא איפה מתקיים דיון ציבורי אמתי שבו נשמעות כל הדעות, והפורום שבו זה מתקיים הוא כאן בכנסת.

לכן אנחנו חושבים, ויש גם חוות דעת שהגיש פרופ' דותן, שהעברת הסמכות הזאת והתפרקות ועדת הכספים מסמכויותיה יוצרת היעדר דיון ציבורי, יוצרת חוסר יכולת פיקוח ובקרה, ועודף כוח, ששוב – השאלות אינן רק מקצועית; הן שאלות חוקיות, שיש להן השלכות על כל שוק ההון בכללותו.

תודה רבה. ברוך, ארצה להתייחסות לנקודה הזאת של ההון העצמי.

לפחות לגבי ההון העצמי, אני מעדכן שב-35(א), בניגוד למה שרשום, הסמכות של שר האוצר תהיה כפופה לאישור ועדת הכספים של הכנסת. אנחנו מדברים על ההון העצמי המינימלי, ולכן הכניסה לפעילות, או ככל שיש טענה שיש פה פגיעה בחופש העיסוק או בזכות הקניין, זו סמכות שנותרת אצל שר האוצר, ויהיה פה גם אישור של ועדת כספים של הכנסת.

יהיה פה אישור ועדת הכספים של הכנסת.

כן. אני מדבר על 35(א), לגבי ההון העצמי המינימלי. שר האוצר, נוסיף כמובן באישור ועדת הכספים של הכנסת.

מעבר לזה- - -

להבא, אני מבקש שתעברו על חוק הבנקאות, רישוי, סעיף 7, ותראו לקראת הדיון הבא, אם יש לכם מחשבה בנושא הזה. אחרי שתעברו על הסעיף הזה, ורד גם תראה לכם.

אני רוצה הערה כללית - לגבי הוראות של הממונה על שוק ההון. מבחינת התהליך, אנחנו בדרך כלל עושים דיון גם פנימי אך גם התייעצות עם גופים הרבה פעמים, לפני שמוציאים את ההוראות. ההוראות, שיוצאות על-ידי אגף שוק ההון, יוצאות כטיוטות להערות הציבור, מתקיימים שימועים עם הגופים המוסדיים, כלומר גם הוראות שהממונה מוציא יש בהן דיון ציבורי, וכדאי לא לשכוח את זה, גם כשאנחנו דנים פה בנושא הזה.

ורד, בבקשה.

לעניין ההוראות, אם אפשר לקבוע – אם תרצה לדון בזה – הליך בתוך החוק, או פרסום, הדיון הציבורי, השימוע? תחשבו על זה, אוקיי?

ודבר שני, רציתי לומר שגם בנושא הסמכויות והעברת סמכויות מהשר הממונה ופיקוח פרלמנטרי, גם לייעוץ המשפטי יש הערות. אנחנו יושבים על זה עם האוצר כדי לנסות להגיע להבנות. דברים שלא יגיעו להבנה, נביא אותם לדיון פה.

לחברים הנוכחים, גם מאיגוד חברות הביטוח, אחרי שאנחנו, לצורך העניין, נסיים את התהליך, נפרסם נוסח מעודכן. ההערות נשמעות כאן, הן מובהרות. גם הנושא של ההון העצמי, נשקול גם ביחס לסעיפים בחוק הבנקאות, וכמובן לאחר שיפורסם נוסח מעודכן, יהיה פרק זמן לפחות של 48 שעות, אם לא יותר, שבו כמובן יוכלו לתת הערות נוספות, וכמובן, אז יהיו הסתייגויות והצבעות, ככל שנדרש.

חבר הכנסת שמולי, בבקשה, אדוני.

האמת היא שוורד אמרה מה שרציתי לשאול לגבי ההשגות שיש לייעוץ המשפטי של הוועדה על ביטול הסמכויות הפרלמנטריות.

לא אחזור על כל מה שאמרתי בדיון הקודם. בעיקר מה שאני חושש ממנו, אדוני היושב-ראש, זה העניין של מחיר הטעות, שמרכזים כל כך הרבה סמכויות במקום אחד, ומנטרלים את הגורמים שעד היום היו יכולים לבקר ולפקח, למרות שבדרך כלל, וטוב שכך, הממונה או הממונה עובדים בתיאום עם שר האוצר, יכולה להיות לו עמדה שונה, שלא לדבר על ועדת הכספים. לכן אני חושב שהביטול וההוצאה של הכנסת מהמגרש היא דבר מסוכן מאין כמותו, וכל מקום שבו אנחנו יכולים להימנע מזה, אנחנו צריכים לעשות זאת.

יותר מזה, יש סעיפים שאנחנו לא צריכים לנהל רק – אני מדבר עכשיו אפילו לא כחבר אופוזיציה – זו לא העמדה שממנה אני מגיע. יש סעיפים שבהם עוד נדרש להוסיף פיקוח פרלמנטרי, אז אנחנו פה במצב שאנחנו בכלל מנהלים איזה קרב בלימה על זה שלא יפגעו בסמכויות הכנסת. לכן אני חושב, שצריכה להיות עמידה של הוועדה על העניין הזה. זו גם אמירה שנאמרה קודם. זה ששר האוצר מוכן מטעמים כאלה ואחרים לוותר על סמכויותיו – בסדר, אבל זה לא מתנה אישית שהחוק העניק לשר האוצר הנוכחי; זה משהו שקיים למוסד שנקרא שר האוצר. לכן אני חושב שאנחנו צריכים לעשות כל מה שאפשר כדי לשמור על הסמכויות – ודאי של הכנסת, אבל במקומות שאפשר, גם אצל שר האוצר.

תודה, חבר הכנסת שמולי. ברוך, נמשיך. בבקשה.

אקרא עד פסקה (86), ואסביר.

בסעיף 41יג(ב)(3), במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 41יז(ג), במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 42 - ברישה, במקום ״למפקח״ יבוא ״לממונה״; בכל מקום, במקום ״שיקבע שר האוצר״ יבוא ״כפי שיורה הממונה״ ובמקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 48א(ב), במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 49, במקום ״למפקח״ יבוא ״לממונה״;

בסעיף 49ב - בכל מקום, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף קטן (א), במקום ״משרד האוצר״ יבוא ״הרשות״;

בסעיף 49ג, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 49ד - בכל מקום, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף קטן (א), במקום ״למפקח״ יבוא ״לממונה״;

בסעיף 49ה(2), במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 49ו - בכל מקום, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף קטן (א), במקום ״למפקח״ יבוא ״לממונה״;

בסעיף 50(א), במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 50א, בכל מקום, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 50ב(א), במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 50ג, בכל מקום, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 54(ד), במקום ״שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות״ יבוא ״הממונה רשאי לתת״;

בסעיף 57(ב), במקום ״למפקח״ יבוא ״לממונה״ ובמקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 59(ג) - במקום ״שר האוצר״ יבוא ״הממונה״;

בסופו יבוא ״פרטים כאמור יפורסמו ברשומות״;

בסעיף 60, בכל מקום, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 61 - בסעיף קטן (א), במקום ״למפקח״ יבוא ״לממונה״;

בסעיף קטן(ב), במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 62, בכל מקום, במקום ״המפקח״, יבוא ״הממונה״;

בסעיף 63 - בסעיף קטן (א), במקום ״למפקח״ יבוא ״לממונה״;

בסעיף קטן (ב), במקום ״המפקח״, יבוא ״הממונה״;

בסעיף 64, בכל מקום, במקום ״המפקח״, יבוא ״הממונה״;

בסעיף 65, בכל מקום, במקום ״המפקח״, יבוא ״הממונה״;

בסעיף 66 - בכותרת השוליים, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף קטן (א), במקום ״המפקח״, יבוא ״הממונה״;

בסעיף 67, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 68, בכל מקום, במקום ״המפקח״, יבוא ״הממונה״;

בסעיף 70 - בכל מקום, במקום ״המפקח״, יבוא ״הממונה״;

בסעיף קטן (ג), במקום ״שר האוצר״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 71, בכל מקום, במקום ״המפקח״, יבוא ״הממונה״;

בסעיף 72, בכל מקום, במקום ״המפקח״, יבוא ״הממונה״;

בסעיף 74, בכל מקום, במקום ״המפקח״, יבוא ״הממונה״;

בסעיף 75, במקום ״המפקח״, יבוא ״הממונה״;

בסעיף 78ב, בכל מקום, במקום ״המפקח״, יבוא ״הממונה״;

בסעיף 78ג, במקום ״למפקח״ יבוא ״לממונה״;

בסעיף 78ד, בכל מקום, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 78ה - בכל מקום, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף קטן (ב) - בפסקה (1), במקום ״למפקח״ יבוא ״לממונה״;

בפסקה (2), במקום ״והמפקח״ יבוא ״והממונה״;

בסעיף 78ז - בפסקה (5), במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בפסקה (6), במקום ״שהמפקח״ יבוא ״שהממונה״;

בסעיף 78ח - בכותרת השוליים, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בכל מקום, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 78ט - בכל מקום, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף קטן (ב)(3)(ב), במקום ״שהמפקח״ יבוא ״שהממונה״;

בסעיף 78ט1, בכל מקום, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 78י, בכל מקום, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 78יב, בכל מקום, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 78יג, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 78יד(ב), במקום ״המפקח״ יבוא ״השר לאחר התייעצות עם הממונה״;

אעצור כאן ואסביר. למעשה רוב הפסקאות שהקראתי, שינויים טכניים שעשינו בעקבות החלפת השם של המפקח לממונה על שוק ההון. לכן בפועל עברנו סעיף-סעיף. פשוט שינינו ברמה הטכנית.

חבר הכנסת שמולי – שאלת אותי קודם. תחזור בבקשה מההתחלה, מה היו השינויים.

כל ההוראות שאני קורא, במקום המפקח יבוא הממונה – זה פשוט תיקונים טכניים. בגלל שהיום יש שני שמות לממונה על שוק ההון – בביטוח קוראים לו המפקח על הביטוח, ובגמל ובחוק הייעוץ קוראים לו הממונה על שוק ההון, חשבנו שבהזדמנות הזאת נכון שיהיה לו שם אחד, אז לא עשינו פה שום שינוי מעבר. זו עבודה טכנית לעבור סעיף-סעיף, וכל מקום שכתוב "המפקח", לכתוב עכשיו "הממונה", ואם כתוב "שהמפקח", יהיה כתוב "שהממונה", ואם כתוב "והמפקח", יהיה כתוב "והממונה". לכן אני קורא את זה מהר.

שינויים טכניים.

כן, למעט מה שאסביר, הוראה אחת לסעיף 42, פסקה (46) מולכם, שזה תיקון לסעיף 42 שמדבר על החובה של מבטח להגיש לממונה דוחות כספיים ודוחות מיידיים במועדים ובתקופות שיקבע שר האוצר. כיון שמדובר בהוראות פרטניות שקשורות לסדרי עבודה של המבטחים, אנחנו מציעים שהנושא הזה של דוחות כספיים והמועדים התקופות אנחנו מציעים שמי שיקבע את זה יהיה הממונה על שוק ההון ולא שר האוצר. זו סמכות אחת ממה שהקראתי, שאנחנו מציעים להעביר מהשר לממונה.

בפסקה (49) אנחנו מדברים על הסמכה של מוסמכי פיקוח, מי הגורמים באגף שוק ההון שיוסמכו להיות מוסמכי פיקוח, ולמעשה בעיקר לנקוט בכל אמצעי האכיפה והפיקוח של אגף שוק ההון, ולמעשה לפי ההוראה היום, ההצעה שלנו היא שעובדי הרשות יוסמכו בידי הממונה, כי זו עבודה מקצועית, ולא בידי שר האוצר. אנחנו סבורים שלא נכון ששר האוצר יהיה מעורב במינוי של אותם מוסמכי פיקוח.

יש הוראה נוספת לגבי סעיפים 54 ו-59 לחוק הפיקוח על הביטוח לגבי סמכות שר האוצר לקבוע הוראות לגבי דרכי הפרדה של חשבונות ונכסים במבטח שהורשה לעסוק בענף ביטוח חיים. הסעיף למעשה מנסה להבטיח הפרדה של נכסים מול התחייבויות בחברות ביטוח שמנהלות ביטוחי חיים מול ביטוח כללי, ואנחנו סבורים שהוראות לגבי הפרדה של חשבונות ונכסים כאלה, אנחנו מציעים, בגלל שמדובר בהוראות שהן ברמת פירוט מאוד גבוהה, והן דומות באופיין להוראות שממונה או שרגולטור נותן, אנחנו מציעים שהסמכות הזו תעבור משר האוצר לממונה.

יש לנו סעיף נוסף, בפסקה (70), לגבי אישור שנדרש לשר האוצר לצורך העברת נכסים והתחייבויות של מבטח למבטח אחר, כלומר איך, כאשר מבטח רוצה להעביר את הפעילות שלו בפועל למבטח אחר, מי מוסמך לתת את ההוראות הללו. אנחנו מציעים להעביר את זה משר האוצר לממונה.

סמכות אחרונה היא סמכות לפי 78יד(ב) ו-(ד) לחוק הפיקוח על הביטוח. פה זו סמכות הפוכה – זו סמכות שנתונה היום למפקח, ואנחנו מציעים להעביר אותה לשר האוצר. אנחנו מדברים על העברת הכספים מתוך הסיוע הממשלתי שיינתן לקרנות הפנסיה הוותיקות, שמונה להן מנהל מיוחד. היום הקביעה של הסעיף שלמעשה העברת הכספים הללו תיעשה בהתאם להוראות המפקח על הביטוח. אני מזכיר שחלוקת הכספים, כמובן, נעשית בהתחשב ביכולת משק המדינה, בצרכים של כל קרן במזומנים לתשלומי פנסיה, ובהשפעת חלוקת הסכומים על המאזנים של הקרנות והזכויות של העמיתים. לכן אנחנו סבורים, שכשהופכים את רגף שוק ההון לרשות עצמאית, נכון יהיה שההוראות הלו יינתנו בידי שר האוצר ולא בידי המפקח, ולכן פה זו סמכות ששינינו אותה, ואמרנו: ההוראות הללו לא ייקבעו לפי – מי שיהיה מוסמך לתת את ההוראות הללו זה לא המפקח על הביטוח לפי הסמכות שלו היום אלא שר האוצר לאחר התייעצות עם הממונה על שוק ההון. כלומר שר האוצר יהיה זה שמוסמך. הוא יצטרך, כמובן, להתייעץ. הוא יקבל את העמדה של הממונה על שוק ההון לפני, כי הוא הרגולטור הרלוונטי, אבל ההוראות יינתנו על-ידי שר האוצר.

תודה. אם יש התייחסות. בבקשה, חבר הכנסת שמולי.

סך הכול העברת הסמכויות בסעיפים 42, 49, 54 ו-59 נראית לי הגיונית וסבירה. לגבי סעיף 70, אני חושב שאני זקוק להסבר נוסף, במקרה של מה שברוך אמר – העברת נכסים ממבטח אחד למבטח אחר. נראה לי- - -

ברוך, בבקשה.

אנחנו מדברים על סעיף 70 לחוק הפיקוח על הביטוח, שמדבר על מינוי של מנהל מורשה, כלומר מדובר בתהליך שבדרך כלל בהתחלה מתגלים פגמים בחברת ביטוח. הממונה על שוק ההון נותן להם הודעה או התרעה על הפגמים, מבקש לתקן אותם, ורק אחרי שהפגמים לא מתוקנים להנחת דעתו, והמפקח על הביטוח משתכנע שלמעשה יש בעיה גם בניהול התקין של אותו גוף וביציבות- - -

טעיתי במספר הסעיף, כנראה. אני מתייחס לסעיף שאמרת, של העברה של נכסים ממבטח אחד- - -

זה בדיוק זה. במקרה של כשל, שבסופו של דבר המקרה הוא מאוד קיצוני, ובדרך כלל גם יש בשלב ראשון, ממנים מפקח מיוחד, ורק בשלב השני אנחנו ממנים מנהל מורשה, שמנהל את חברת הביטוח, ורק עכשיו אנחנו מגיעים לסעיף 70 שעליו אנחנו מדברים. בסיטואציה הזאת, שיש כבר גוף שהוא בקטסטרופה כזאת, נגיד, שכבר יש לו מנהל מורשה שמנהל אותו, ויש צורך בהעברת הנכסים וההתחייבויות של אותו מבטח למבטח אחר, אנחנו מציעים, במקום שהסמכות הזאת תהיה של שר האוצר, להעביר אותה לממונה על שוק ההון.

תודה. יש הערות, התייחסויות? בבקשה, ברוך.

אקרא עד סוף סעיף 1. פסקה (87). נקרא עד פסקה (122), זה עמ' 905. אתחיל בעמ' 902. שוב – הרבה מאוד מהסעיפים שאקרא זה שינוי טכני של השם של המפקח, שהופך להיות הממונה על שוק ההון.

ברוך, תוכל לקרוא עד 112, כי זה סעיף עקרוני, ונדון בו?

סעיף 112 – הכוונה לדלג עליו, כי זה הפיקוח על בתי השקעות, שנציע נוסח.

בסדר גמור. אנחנו בנושא של הפיקוח על בתי השקעות, הנוסח הקיים, ביקשנו לראות, לבחון אותו. אנחנו רוצים לעשות בו התאמות. אין לנו עניין להכביד את נטל הרגולציה במקומות שלא צריך. עדיין יושבים על זה, גם בין הייעוץ המשפטי של הוועדה לבין הייעוץ המשפטי של משרד האוצר. לכן הנוסח הזה עוד יעבור שינויים. יש לנו ישיבה נוספת ביום רביעי הבא.

בלי נדר, בתחילת השבוע נעביר נוסח.

אני רוצה שכבר ברביעי הבא נגיע לזה. תודה.

(87) בסעיף 78טז, בכל מקום, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״ ובמקום ״למפקח״ יבוא ״לממונה״;

בסעיף 78יז, במקום ״למפקח״ יבוא ״לממונה״;

בסעיף 80, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 82(ג), בכל מקום, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 89(ב), במקום ״למפקח״ יבוא ״לממונה״;

בסעיף 91, במקום ״למפקח״ יבוא ״לממונה״;

בסעיף 92 - בסעיף קטן (א), במקום ״למפקח״ יבוא ״לממונה״;

בסעיף קטן (ב), במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 92א, בכל מקום, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 92א1 - בכל מקום, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף קטן (א), במקום ״למפקח״ יבוא ״לממונה״;

בסעיף 92א2 - בכל מקום, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף קטן(א), בכל מקום, במקום ״למפקח״ יבוא ״לממונה״;

בסעיף 92א3 - בכל מקום, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף קטן (א)(1), במקום ״שהמפקח״ יבוא ״שהממונה״;

בסעיף 92א4, בכל מקום, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 92א5, בכל מקום, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 92א6, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 92א7 - בכותרת השוליים, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בכל מקום, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 92ב, בכל מקום, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 92יב, בכל מקום, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 92טז, בכל מקום, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 92יז, בכל מקום, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 92יח, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 92יט, בכל מקום, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 92כ(ג), במקום ״מהמפקח״ יבוא ״מהממונה״;

בסעיף 92כא, בכל מקום, במקום, ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 92כב, בכל מקום, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 92כג - בכותרת השוליים, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״.

פסקה (112), לגבי הפיקוח על בתי השקעות, אני מדלג.

(113) בסעיף 97, בכל מקום, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 99, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 100, בכל מקום, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

סעיף 102 - בטל;

בסעיף 103, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 104 - בכל מקום, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף קטן (ב)(12), במקום ״למפקח״ יבוא ״לממונה״;

בסעיף קטן (ב)(12א), במקום ״שהמפקח״ יבוא ״שהממונה״;

בסעיף 111א - בכותרת השוליים, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בכל מקום, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״.

בתוספת השנייה, בפרט (6), במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה".

(121) בתוספת השלישית - (א) בחלק (א), בכל מקום, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״ ובמקום ״למפקח״ יבוא ״לממונה״; (ב) בחלק (ג), בפרט(5), במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״;

בתוספת החמישית, בכל מקום, במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״.

אסביר. מעבר לתיקונים הטכניים, כפי שציינת, לגבי החלפת השם של המפקח בממונה, בפסקה (116), אנחנו מציעים לבטל את סעיף 102 לחוק הפיקוח על הביטוח, שעוסק בערעור על החלטת המפקח על הביטוח, ובמקום זה לקבוע את ההסדר של הגשת עתירה מינהלית על החלטות הממונה על שוק ההון במסגרת תיקון עקיף שנקרא אותו בהמשך לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, שנסביר אותו כשנקרא אותו בהמשך. זה התיקון היחיד שהוא מהותי מעבר לתיקונים הטכניים של השם של המפקח, שאנחנו הופכים אותו לממונה.

אתה רוצה שאת הדיון על זכות הערעור לבית הדין נעשה עכשיו או כשנגיע לסעיף?

כשנגיע לסעיף.

אני רוצה להעיר לגבי סעיף ביטול זכות הערעור, כרגע אנחנו מתנגדים לביטול הזה. אנחנו רוצים לדון גם עם משרד המשפטים וגם עם משרד האוצר על המשמעויות, ולבחון את הסעיף הזה.

ברוך, שמעת את התייחסותה של ורד לסוגיה. בבקשה.

אסביר. סעיף 102 עוסק בערעור לבית המשפט המחוזי על מספר החלטות מעין שיפוטיות עקרוניות של המפקחת, כמו למשל ביטול רשיון סוכן או כמו שינוי תנאי פוליסת ביטוח לפי סעיף 40ה. לפעמים שינוי יכול להיות שינוי רטרואקטיבי של תנאי פוליסת ביטוח.

הבירור של סכסוכים של עניינים קריטיים מסוג זה מחייב בדרך כלל בירור עובדתי מדוקדק, כולל הגשת חוות דעת מומחים, כולל הגשת לפעמים חוות דעת אקטואריות וכיוצא באלה. לכן חשוב מאוד שזה יתנהל בהליך ערעור מלא בפני בית המשפט המחוזי, שיש לו הכלים וההליך המתאים לבירור סכסוכים קונקרטיים, מורכבים ומקצועיים ולא בערכאה מינהלית כלשהי, בין אם זה בג"ץ או בית המשפט לעניינים מינהליים, משום שלערכאה המינהלית ולהליך המינהלי אין אפשרות לעשות בירור עובדתי מדוקדק, ולבדוק חוות דעת מומחים.

הנושא הזה נבחן. משרד המשפטים, רוצים להתייחס לסעיפים הספציפיים? בבקשה.

לגבי הביקורת השיפוטית, אתייחס מאוד בקצרה, כי הייתי שמחה שתגיע לדיון עו"ד מרגנית לוי, שמטפלת בנושא של ביקורת שיפוטית אצלנו בהיבטים האלה, ותתייחס לדברים בצורה יותר קונקרטית, אבל אתייחס רק בכמה נקודות. קודם כל, ההחלטות שנזכרות היום בסעיף 102 – אני לא חושבת שאנחנו רואים בהן החלטות מעין שיפוטיות אלא החלטות מינהליות, כמו אצל הרבה רשויות מינהליות אחרות. לא מדובר להבנתנו בסכסוך קונקרטי בין צדדים אלא בביקורת על החלטה מינהלית.

יש לשים לב שיתר ההחלטות, שלא נמנות בסעיף הזה, היום הביקורת באופן שיעורי היא בידי בג"ץ – מה שלא רצוי ומשתדלים באופן רוחבי להימנע מלהביא נושאים מינהליים לדיון ראשון בבג"ץ, חוץ ממקרים חריגים. לכן, חוץ מהביטול של סעיף 102, יש פה הצעה לעשות תיקון בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, ולהבהיר שהביקורת השיפוטית על החלטות רגולטוריות, החלטות מינהליות ביישום החוק הזה, יהיה בבית משפט לעניינים מינהליים.

תודה רבה.

אדוני, אם אני יכול בכל זאת להוריד את הדיון גם למציאות, הנושאים שנידונים על החלטות של המפקחת – אני רוצה לתת שתי דוגמאות מהעת האחרונה, שהגיעו לבתי משפט, כדי להראות שהדברים הם לא החלטות מינהליות.

אם היה דיון בבג"ץ לפני כחודש על הרפורמה בתחום ביטוח הרכב, כל הרפורמה בתחום הרכב היא רפורמה מקצועית, שעוסקת בתחום אקטואריה. פתח את הדיון השופט בבג"ץ, ואמר: שלחתם לי חוות דעת אקטואריות. אפילו לא פתחנו את המעטפה, כי מדובר בנושא מקצועי. אני שואל את אדוני, איזה בית משפט במדינת ישראל יבדוק את הנושא הזה? רק בית משפט מחוזי או בית משפט מחוזי כלכלי יכול לבדוק ויש לו הכלים לבדוק את הדבר הזה. אין ספק שמדובר פה בנושאים מקצועיים, שבית משפט לעניינים מקצועיים אינו מתאים לדבר הזה, ולכן לא רק שאנחנו חושבים שלא צריך לבטל את זכות הערעור לבית המשפט המחוזי; אנחנו סבורים שיש מקום להוסיף סעיף נוספים, לאור הרחבת הסמכויות של הממונה, שהם יידונו הבית משפט מחוזי.

אתן עוד דוגמה לאדוני, רק כדי להמחיש את הדבר. לפני כחודשיים יצאה הכרעה של המפקחת בקשר לביטוח תאונות אישיות. בהכרעת המפקחת נאמר, שההכרעה הוצאה על רקע הטעיית מבוטחים. האם לבית משפט לעניינים מינהליים יש הכלים לבדוק, האם מבוטחים הוטעו או לא הוטעו? הסמכות הזו, היכולת הזו מצויה בידי בתי משפט מחוזיים במדינת ישראל, ולכן הדבר הזה לכאורה שמפנים לבית משפט לעניינים מינהליים, למעשה מעקרים מתוכן את זכות הערעור, מעקרים מתוכן את יכולת הפיקוח השיפוטי על הממונה, והדבר הזה, אני חושב, תהיה בכייה לדורות.

אנחנו מציעים להשאיר את הסעיף הקיים על כנו, ומבקשים להוסיף לזכות הערעור בסעיף הזה, סעיפים נוספים, שאנחנו חושבים שראוי לדון בהם. נתתי לאדוני רק שתי דוגמאות מתוך עשרות דוגמאות שהם מקרים שהם לא החלטות מינהליות; הן החלטות עובדתיות מקצועיות, שהכלים מצויים בידי בתי המשפט המחוזיים במדינת ישראל.

אני מבקש להבהיר הבהרה קצרה – מהי החלטה מעין שיפוטית ומה ההבדל בינה להחלטה שיפוטית. החלטה מעין שיפוטית היא החלטה שמתייחסת להחלטה קונקרטית – למשל, שלילת רשיון סוכן, או בירור תלונה לפי סעיף 62א. אלה החלטות במקרים אינדיבידואליים, שיש סכסוך קונקרטי בין שני צדדים קונקרטיים, כלומר אגף הפיקוח פונה, נגיד, ומטיל סנקציה, או פועל לביטול רשיון של גורם קונקרטי. זו החלטה מעין שיפוטית קלאסית, ובענייני ביטוח מורכבים אין אפשרות לערכאה מינהלית לברר את העובדות ואת חוות דעת המומחים כמו שצריך.

אני גם לא מבין, בכל הכבוד, מה הפחד מביקורת של בית משפט מחוזי? מה החשש הגדול? על מה בסך הכול מדובר כאן?

תודה רבה. יש עוד הערות?

אולי הגשתם יותר מדי בג"צים בשנתיים האחרונות.

זאת בדיוק הבעיה.

משפט אחד. אנחנו לא מבקשים שהסמכות תהיה לבג"ץ. אני רוצה לומר גם את עמדתי כמי שמתחיל עכשיו את התפקיד. הדבר האחרון שאני רוצה לעשות זה להגיש בג"ץ כנגד הממונה. אני לא חושב שאפשר לפתור סכסוכים בדרך הזו, ושנכון לעשות כן. אני גם לא מתכוון לעשות את זה. אבל יש בפנינו חוק חדש, שיש בו שלושה עניינים, ואני שמח שאתם דנים על זה יחד. עניינים שהם עניינים מעין שיפוטיות או החלטות קונקרטיות שדרושות החלטות, צריך ונכון להשאיר במחוזי. עניינים שהם עניינים מינהליים גרידא, במקום בג"ץ נכון להעביר את זה למה שנקרא בג"ץ קטן, אותו משפט מינהלי. לכן אני לא חושב שיש לנו ויכוח גדול בהקשר הזה או הבדל משמעותי בתפישה. אני חושב שבעקבות השיחה שלכם תגיעו לפתרון שיהיה נכון גם למערכת המשפט, אבל אין לנו דרישה לבטל את זה, ולהעביר את כל הסמכות לבג"ץ. כפי שראינו, הדיון בבג"ץ אינו דיון ראייתי; הדיון בבג"ץ הוא דיון שאנחנו לא רוצים להגיע אליו.

לפי המוצע, כמעט כל דבר יגיע לבג"ץ, כי כל כלל שקובעת המפקחת הוצא מסמכות בית הדין, בית המשפט לעניינים מינהליים.

התייחסות אחרונה של נציגת משרד המשפטים, ובזה נסיים.

אם אתה לא רוצה להיכנס לדיון, חבל שאגיב נקודתית לכל דבר שנאמר. לרוב הדברים אנחנו לא מסכימים, ולא רואים את הדברים- - -

אנחנו כן רוצים לשמוע אותך להערות שעלו.

החלטת ביטול רשיון – כל החלטה של בית משפט כרוכה בהבנה של עובדות למקרה. החלטה על ביטול רשיון היא תמיד החלטה מינהלית בעינינו, גם אם כדי להבין אם ההחלטה מוצדקת או לא, צריך לבדוק שהתשתית העובדתית שעליה הסתמכה הרשות המינהלית היא מספיקה וראויה, אבל זה סוג הבדיקה שצריכה להיעשות.

הדוגמאות שניתנו כאן, לדעתי, לא מסבירות מדוע לדעת פרופ' דותן מדובר בהחלטה מעין שיפוטית. אנחנו לא יכולים לקבל את זה. ודאי שלא נכון שכל הדיונים יהיו בפני בג"ץ. בית משפט עליון ובג"ץ לא נועדו לטפל בסכסוכים שוטפים או בעתירות שוטפות לגבי עבודה של רגולטור. בשביל זה נועדו בתי המשפט המנהליים. רוב העניינים שמתנהלים אצל הממונה דומים לעניינים שיש אצל רגולטורים אחרים, ואנחנו לא חושבים שזה צריך להיות שונה כאן. מדובר בטעות כמעט היסטורית, אפשר לומר, באופן שבו הוצע בחוק על פני השנים. אנחנו חושבים שמה שאנחנו מציעים זה המבנה הנכון לביקורת שיפוטית.

אני רק רוצה להבהיר, ברשותך- - -

לא. זה לא דו-שיח. לכל אחד יש הזמן שלו, ובו יכול לדבר. לגבי הסעיף הזה, כאמור יש עוד הידיינות בין הייעוץ המשפטי של הכנסת, של הוועדה לבין משרד האוצר, ומשרד המשפטים כמובן. הנוהל, בכל סעיף שיש בו לצורך העניין שינוי, יש בו הקראה נוספת ודיון. אני חושב שההערות שעלו כאן הן הערות חשובות. בהחלט נתייחס אליהן – אני יודע שעובדים על זה. ברוך, תמשיך, בבקשה.

אקרא את סעיף 2 עד פסקה (13). סעיף 2 מתחיל תיקון לחוק הפיקוח על קופות גמל. גם לאחר התיקונים שסיימנו בחוק הפיקוח על הביטוח, אנחנו מציעים עכשיו מספר שינויים בחוק הפיקוח על קופות גמל.

2. בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה-2005 (להלן - חוק הפיקוח על קופות גמל) - (1) בסעיף 1, בהגדרה ״הממונה״, במקום ״במשרד האוצר״ יבוא ״כמשמעותו בחוק הפיקוח על הביטוח״;

בסעיף 4(א) - בפסקה (2), במקום ״השר רשאי לקבוע הוראות״ יבוא ״הממונה רשאי לתת הוראות נוספות״; בפסקה (3), במקום ״השר רשאי לקבוע״ יבוא: ״הממונה רשאי לתת״; בפסקה (4), במקום ״השר״ יבוא ״הממונה״; בסעיף 6, בסופו יבוא ״השר רשאי לקבוע תנאים נוספים ברישיון כאמור״; בסעיף 9 - בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא ״השר רשאי לקבוע תנאים למתן היתר כאמור״; בסעיף קטן (ב1), במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״; בסעיף 11 - (א) בסעיף קטן (ג), במקום "שיקבע השר" יבוא ״שעליהם יורה הממונה״;

בסעיף קטן (ד) - במקום ״השר, באישור ועדת הכספים, רשאי לקבוע״ יבוא ״הממונה רשאי לתת״;

פסקה (3) - תימחק;

אחרי פסקה (7) יבוא: ״(8) דרכי עבודתה של ועדת השקעות.״;

אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: ״(ד1) השר, באישור ועדת הכספים, רשאי לקבוע הגבלות לעניין מינוי חבר ועדת השקעות, לרבות הגבלות בשל עיסוקיו האחרים .״;

סעיף קטן (ה) - בטל;

בסעיף 21, במקום ״השר רשאי לקבוע״ יבוא ״הממונה רשאי לתת״;

בסעיף 22 - בסעיף קטן (ב) - במקום פסקה (2) יבוא: ״(2) הריבית שתגבה חברה מנהלת ממעביד, בין שהוא עמית ובין שאינו עמית, בשל איחור בהפקדת התשלומים האמורים בסעיף קטן (א) בקופת גמל;״

פסקה 3 - תימחק;

אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

״(ג) הממונה רשאי לתת הוראות בעניינים אלה:

(1) אופן הפקדת התשלומים האמורים בסעיף קטן (א) בקופת גמל, הפרטים שעל מעביד, בין שהוא עמית ובין שאינו עמית, למסור לחברה המנהלת בעת ההפקדה והמועדים להפקדת התשלומים;

(2) אישורים שחייבת חברה מנהלת להמציא לעמיתים בקופת גמל שבניהולה, ולעניין עמיתים-שכירים - גם למעבידיהם, לגבי הפקדת התשלומים בקופת הגמל.״;

בסעיף 23(ג), במקום ״השר רשאי לקבוע״ יבוא ״הממונה רשאי לתת״;

בסעיף 24 - במקום ״השר רשאי לקבוע״ יבוא ״הממונה רשאי לתת״;

בסופו יבוא ״הוראות כאמור יפורסמו ברשומות״;

בסעיף 26 - בסעיף קטן (א), במקום ״שקבע השר באישור ועדת הכספים; בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע״ יבוא ״שנותן הממונה, ובכלל זה בדבר״;

(ב) אחרי סעיף קטין (א) יבוא: ״(א1)על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות לעניין השקעה באיגרות חוב מיועדות ייקבעו בידי השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת.״;

בסעיף 27(ד), במקום ״השר רשאי לקבוע״ יבוא ״הממונה רשאי לתת״;

בסעיף 33(א), במקום ״שיקבע השר״ יבוא ״שייתן הממונה".

בסעיף 40, במקום ״השר״ יבוא ״הממונה״.

אסביר. למעשה בסעיף שאני קראתי קיימים מספר שינויים בחוק הפיקוח על קופות גמל. התיקון הראשון עוסק בסעיף 4א, שבו הסעיף קובע שהתנאים שעל חברה מנהלת למלא לצורך קבלת רשיון לעסוק בניהול קופת גמל, התנאים לקבל רשיון, נקבע שהממונה רשאי לאשר לחברה המנהלת עיסוק אחר בתנאים שנקבעו בסעיף, והשר רשאי לקבוע הוראות לעניין עיסוק בלעדי כאמור. אנחנו מציעים את הסמכות הזו של השר לגבי הוראות לעניין עיסוק בלעדי, להעביר לסמכות של הממונה, ואנחנו מציעים גם להעביר מהשר לממונה את הסמכות לקבוע הוראות לגבי דרכי השקעת ההון העצמי הנדרש והביטוחים שאנחנו דורשים מחברה מנהלת של קופות גמל.

סעיף נוסף, פסקאות (3) ו-(4) שהקראתי, לגבי סעיפים 6 ו-9 לחוק הפיקוח על קופות גמל. לפי הסעיפים, שר האוצר רשאי לקבוע תנאים נוספים ברשיון חברה מנהלת וכן בהיתר שניתן למחזיק ביותר מ-5%. אנחנו פה הוספנו למעשה סמכות של השר לקבוע תנאים נוספים ברשיון ובהיתר, כפי שקבענו בחוק הפיקוח על הביטוח, כלומר פה זה סמכות נוספת שאנחנו מכניסים למעשה לשר האוצר אגב השינוי ברשות החדשה. כמובן, במקרים חריגים, מטעמים של מדיניות – ואנחנו מדברים על הוראות שתהיינה הוראות רוחביות, כלומר לא הוראות שקשורות לחברה מנהלת ספציפית או להיתר מסוים, אז ככל שיידרש ברמת המדיניות, לכן אנחנו מוסיפים פה סמכות לשר האוצר.

סעיף נוסף שאנחנו מתייחסים אליו שהקראתי הוא לגבי סעיף 11 לחוק קופות גמל. יש בסעיף הזה סמכות לשר האוצר לקבוע את מספר החברים בוועדת השקעות בקופת גמל, את ההרכב שלה, את תנאי הכשירות של חברי ועדת השקעות, דרך המינוי שלהם, הוראות לעניין ההפסקה של הכהונה שלהם, המניין החוקי. הוראות שמבחינתנו הן מקצועיות, הן יחסית גם טכניות, לעתים הן מורכבות, ולכן אנחנו סבורים שנכון יהיה שאלו הוראות שהממונה על שוק ההון יקבע, למעט סמכות אחת שהקראתי, שבה כתבנו שזו תהיה סמכות של השר באישור ועדת הכספים של הכנסת לגבי הגבלות למינוי חברי ועדת השקעות, הגבלות לגבי עיסוקים אחרים שלו. חשבנו שבהקשר הזה, כיוון שמדובר במטריה שיותר קשורה לניגוד עניינים, נכון שהשר יקבע את זה באישור ועדת הכספים של הכנסת.

סמכות נוספת שהתייחסתי אליה זה סעיף 21 לחוק קופות גמל – סמכות של השר לקבוע הוראות לגבי חלוקת חשבון קופת גמל למרכיבים שונים. אנחנו בדרך כלל מדברים על תגמולים, פיצויים, עובד-מעביד. זו סמכות שמבחינתנו, אלו הוראות שבהרבה מאוד מובנים הוראות תפעוליות, ולכן אנחנו מציעים להעביר את הסמכות הזאת לממונה על שוק ההון.

סמכות נוספת שהקראתי זה סעיף 23ג לחוק קופות גמל, שעוסקת בסמכות של השר לקבוע הוראות לגבי אופן חישוב הסכומים שניתן למשוך או להעביר מקופת גמל. כלומר הסיטואציה היא שעמית, שחבר בקופה, רוצה לעבור לקופת גמל אחרת, או למשוך את הכספים מאותה קופה, הוראות שהן בהיבטים רבים פרטניות, הן מקצועיות, ולכן אנחנו מציעים, שהסמכות הזו תיקבע לממונה על שוק ההון.

סמכות נוספת שאנחנו מציעים להעביר היא סמכות שקשורה לצעדים ולפעולות שחברה מנהלת צריכה לנקוט לשם איתור עמיתים שהקשר אתם נותק, או המוטבים של העמיתים, אחרי שהעמיתים נפטרים. גם פה אנחנו מדברים על הוראות מקצועיות. לכן אנחנו מציעים שהסמכות הזו תהיה לממונה על שוק ההון, ובשל ההיבטים הצרכניים של אותן הוראות והחשיבות לציבור הרחב, אנחנו מציעים שההוראות הללו יפורסמו ברשומות.

סמכות נוספת היא סמכות לגבי סעיף 26, הוראות לגבי כללי השקעה של קופת גמל. גם פה אנחנו סבורים שמדובר בהוראות מקצועיות, שקשורות בפרטי הניהול של הנכסים של קופת הגמל. לכן גם פה אנחנו מציעים להעביר את הסמכות לממונה, למעט סמכות אחת, הוראות שנוגעות להשקעה באיגרות חוב מיועדות שייקבעו בידי שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, בשל ההשפעה שעשויה להיות להוראות כאלה גם על הסבסוד הממשלתי שטמון באותן אג"ח מיועדות, גם יציבות החיסכון הפנסיוני. לכן ההצעה פה שלגבי הוראות בנושא הזה הסמכות תהיה של שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.

סעיף נוסף, סעיף 27ד לחוק הפיקוח על קופות גמל, לגבי הסמכות של שר האוצר לקבוע הוראות לגבי דרכי הפרדת חשבונות ונכסים של קופות גמל. גם פה אנחנו מציעים, כיוון שמדובר בהוראות ברמת פירוט גבוהה, שהסמכות הזו תהיה לממונה.

עוד שתי סמכויות אחרונות – אחת, לגבי חישוב השווי של נכסי קופת גמל שבניהול חברה מנהלת, והשנייה, הוראות לגבי דיווח והקלות לגבי דוחות ודיווחים של חברות מנהלות לציבור ולממונה על שוק ההון. גם לגביהן אנחנו מדברים על הוראות מאוד מקצועיות שנוגעות למידע שיועבר לממונה על שוק ההון מאת אותם גופים מוסדיים. לכן אנחנו מציעים שהסמכויות הללו תהיינה אצל הממונה על שוק ההון.

תודה. בבקשה, חבר הכנסת שמולי.

תודה, אדוני היושב-ראש. זה אחד הסעיפים שאני יותר חרד ממנו בחוק הזה. אני רוצה לעשות הפרדה, למרות התחכום המסוים, האופן שבו מוצגים הדברים. גם פעולה שהיא מקרו מדיניות, אתה יכול לפרוט אותה לשורה של פעולות יום-יומיות, ולומר: אלה פעולות ברזולוציה גבוהה מאוד, פעולות פרטניות ויום-יומיות, ואתה אתה סוג של מציג תמונה שאומרת שמדובר בפעולות טכניות. אני רוצה לעשות את ההבחנה בין פעולות שכן צריכות להיות אצל המפקחת, כגון – דיברתם פה על כל מיני פעולות טכניות של דיווח, של תנאי כשירות. אני חושב שאין עם זה בעיה, אבל כל מה שיש לו גישה לקביעת מדיניות, לאופן שבו קופת גמל מנהלת את ההשקעה, מבטחת את ההשקעה – אני חושב שזה קצת מרחיק לכת, להרחיק את שר האוצר מעיסוק בזה, ושוב, בואו נזכור על מה אנחנו מדברים, אדוני היושב-ראש – לא ביקשנו ששר האוצר יהיה זה שמקבל את ההחלטה; ביקשנו שהרשות היא זו שתקבל את ההחלטה, אבל שר האוצר בסופו של דבר הוא הדרג הנבחר. האחריות היא עליו. מנוהלים בקופות הללו כספים של הציבור.

אנחנו כל פעם חוזרים על זה כמו קאטו הזקן, אבל בסוף, כשתתגלה חלילה טעות, אם תתגלה, שלא תתגלה, למי יבואו בטענות? לשר האוצר, כי הוא הדרג הנבחר, והוא צריך לשאת באחריות. זה בדיוק סוג העיוותים שיש בחוק הזה – שהסמכות היא במקום אחד, והאחריות היא במקום אחר לגמרי. אז אני כן חושב שסעיפים רבים ממה שהוקראו פה, צריכים להיות אצל המפקחת על הביטוח, על הממונה, אבל יש פה סעיפים שאני חושב שהם מעט מרחיקי לכת.

תודה, חבר הכנסת שמולי. כמובן, אם יש סעיפים ספציפיים, אני בטוח שנקבל התייחסות.

חבר הכנסת פורר, בבקשה.

בשני משפטים אני חייב לומר – אני לא מלווה את הוועדה הזאת מתחילת עבודתה; התחלתי רק לאחרונה. אני חייב להצטרף לחברי בעניין הזה, כי דעתי לא נוחה אף פעם מכך שהשלטון הנבחר מתפרק מהשפעתו. זה צריך להיות בצורה מאוד-מאוד מדודה. כשאני שמעתי את ההקראה הזאת, זה היה נשמע לי הרבה מעבר לצפוי. בסוף-בסוף הציבור רוצה לקבל דין וחשבון מנבחריו, ויש תחושה שנבחרי הציבור כאילו מחפשים להרחיק מהם את יכולת ההשפעה וההחלטה, אבל בשביל זה אנחנו נבחרים. אני חושב שזה צעד קצת מרחיק לכת באופן שבו מנוסח, באופן כללי – אין לי הסתייגות ספציפית.

חבר הכנסת פורר, אני חושב שאתה באמת מביא ניסיון גם מהמגזר הציבורי בתור מנכ"ל משרד ממשלתי, וגם היום בתור נבחר ציבור. אני באמת מבקש ממך, וכמובן שגם הייעוץ המשפטי של משרד האוצר, ברוך לוברט וגם ורד קירו, היועצת המשפטית של הוועדה, אני בטוח שהם יוכלו לעמוד לרשותך. אם יש סעיפים מבין הסעיפים שאתה חושב שאין מקום להעביר, נשמח לשמוע גם התייחסויות ספציפיות.

אני אשב אתם על נושאים ספציפיים.

בהחלט נשמח לשמוע. התייחסויות נוספות, אם יש.

אנחנו רוצים להתייחס לסעיף 4ד, המתייחס להון העצמי של החברה המנהלת. כמו במקרה של ביטוח, מה שאנחנו מבקשים הוא לא להעביר את הסמכות משר האוצר לממונה תוך ביטול הצורך באישור של ועדת הכספים של הכנסת.

באופן דומה, בסעיף 26, הדן בהשקעות של קופת גמל, שזה דבר משמעותי, שיש לו השלכות מקרו כלכליות. מדובר, כפי שנאמר פה, בכספים רבים. אנחנו גם חושבים שצריך להשאיר את זה אצל שר האוצר, אבל ודאי לא אגב העברה משר האוצר לממונה, לבטל את הצורך באישור ועדת הכספים של הכנסת. מדובר פה בשני מקרים- - -

זו לא ועדת כספים. זו היתה סמכות של השר.

26 - היה באישור ועדת הכספים. בוטלה הדרישה של אישור ועדת הכספים.

שנהיה בטוחים, על זה סעיף אתה מדבר, אדוני?

סעיף 26 לחוק הגמל. ד1ג - אני קורא מתוך הצעת התיקון – השר, באישור ועדת הכספים, רשאי לקבוע הגבלות לעניין מינוי חבר ועדת השקעות, לרבות הגבלות בשל עיסוקיו האחרים. זה גם עניין שנוגע לכישורים של מי שינהל את ועדת ההשקעות הזאת.

בסעיף 4א, אדוני, גם שם יש תיקון שמעביר את הסמכות משר האוצר לממונה. 2(2).

ברוך, אתה מבין על איזה סעיף הוא מדבר?

אני מנסה להסתכל.

בינתיים הערה קטנה, אדוני היו"ר?

בבקשה.

פרופ' אסף חמדני, כאן מטעם איגוד חברות הביטוח. אני רק רוצה להפנות את תשומת הלב שהתיקון של סעיף 26, שזה סעיף קטן (10) כאן בעמוד 907 – אם אני מבין נכון, מדובר פה על משהו שהוא אופן ההשקעה של המוסדיים. כמו שאני אומר לסטודנטים שלי – זה התקנות הכי משעממות והכי חשובות בשוק ההון בישראל, זה איפה יושקעו כספי הפנסיה. לכן אני חושב שכאן צריך לתת את הדעת אם כל הסמכות בשאלה, אם אפשר להשקיע בחו"ל, בישראל, באג"ח, במניות, אם את כל הסמכות הזו מעבירים רק לגורם ממשלתי, בין עצמאי ובין אם לא, ומה משאירים לכנסת לפקח.

על איזה סעיף דיברת?

אם אני מבין נכון, זה סעיף קטן (10), שמתקן את סעיף 26 בחוק, בעמוד 907 של הצעת החוק הרשמית. זו מדיניות ההשקעות של כספי הפנסיה – איפה הגופים המוסדיים יכולים להשקיע את הכספים.

המצב היום בחוק בעניין הזה הוא שזה השר באישור ועדת הכספים של הכנסת, ומבקשים לשנות, שזה יהיה רק הממונה.

למעט לגבי אגרות חוב מיועדות, שזה עניין של מדיניות, ולכן בעניין הזה אנחנו קובעים ששר האוצר יקבע את ההוראות באישור ועדת הכספים של הכנסת.

תודה. ברוך, נמשיך. בבקשה.

אקרא את סעיף 3 עד סעיף 11.

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיונים), התשס״ה-2005,

בסעיף 1 – (א) בהגדרה ״הממונה״, במקום ״במשרד האוצר״ יבוא ״כמשמעותו בחוק הפיקוח על הביטוח״; (ב) בהגדרה ״סוג מוצר פנסיוני״, בפסקה (8), במקום ״המפקח על הביטוח״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 17(ג), במקום ״השר״ יבוא ״הממונה״;

בסעיף 31ט - בסעיף קטן (ה)(3), במקום ״כפי שקבע השר באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת״ יבוא ״כפי שהורה הממונה״; בסעיף קטן (ז) - בפסקה (1), במקום ״שהמפקח על הביטוח״ יבוא ״שהממונה״; בפסקה (2), במקום ״שקבע השר״ יבוא ״שהורה עליה הממונה״; בסעיף 31יט, במקום ״השר״ יבוא ״הממונה״.

4. בפקודת מס הכנסה, בסעיף 1, בהגדרה ״תוכנית חיסכון", במקום ״המפקח על הביטוח כמשמעותו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א-1981״ יבוא ״הממונה כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981״. בחוק מס הבולים על מסמכים, התשכ"ה-1961, בתוספת ב׳ –

בסעיף 5(ט), בהגדרה ״גורם מוסמך״, בפסקה (2), במקום ״במשרד האוצר״ יבוא ״ביטוח וחיסכון כמשמעותו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981 (להלן - הממונה על שוק ההון);

בסעיף 11(יג), במקום ״בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח התשמ״א-1981", יבוא ״בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981, ובמקום ״שהמפקח על עסקי ביטוח״ יבוא ״שהממונה על שוק ההון״, ובמקום ״שהמפקח על הביטוח״ יבוא ״שהממונה על שוק ההון״.

בחוק המילווה (חברות ביטוח), התשכ״ג-1962, בסעיף 3(א), במקום ״המפקח על הביטוח״ יבוא ״הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, כמשמעותו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981.

בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, בסעיף 52סו(ד), בהגדרה ״הממונה״, במקום ״במשרד האוצר״ יבוא ״כמשמעותו בחוק הפיקוח על הביטוח״.

בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל-1970, בסעיף 3א(ו), במקום ״המפקח״ יבוא ״הממונה״.

בחוק המכר (דירות)(הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל״ד-1974, בסעיף 2(2), במקום ״כמשמעותו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981, שאישר לעניין זה המפקח על הביטוח״, יבוא ״כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981, שאישר לעניין זה הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון כמשמעותו בחוק האמור״.

10. בחוק פיצויים ונפגעי ותאונות דרכים, התשל״ה-1975, בסעיף 12(א)(2א), במקום ״לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981, יבוא ״לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981, במקום ״בהוראת המפקח על הביטוח, כמשמעו בחוק האמור״ יבוא ״בהוראת הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו בחוק האמור (״להלן - הממונה)״, ובמקום ״המלצת המפקח על הביטוח״ יבוא ״המלצת הממונה״.

11. חוק חוזה הביטוח. בחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 - בסעיף 2(ב), במקום ״למפקח ׳על הביטוח לפי סעיף 16 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א-1981, יבוא: ״לממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון כמשמעותו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981 (להלן - הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון), לפי סעיף 16 לחוק האמור״;

(2) בסעיף 56(ב), במקום ״המפקח על הביטוח״ יבוא ״הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון״.

אסביר. אתחיל מהסוף, לגבי סעיפים 4 עד 11 שהקראתי, וגם סעיפים נוספים שאקריא לאחר מכן, עשינו סקירה של כל החוקים היום בספר החוקים שבהם הממונה מופיע או המפקח על הביטוח. שוב, גם לאור השינוי של השם מהמפקח, שעובר להיות הממונה על שוק ההון, צריך לעשות את ההתאמות בכל החקיקה בספר החוקים. לכן יש פה התייחסויות בהמון חוקים. אין פה שינוי מהותי מעבר לשינוי השם או התאמה לזה שהממונה על שוק ההון הוא רשות עצמאית.

אתייחס רק לסעיף 3. סעיף 3 זה תיקונים שאנחנו עושים לחוק הייעוץ הפנסיוני. יש למעשה שלושה שינויים שאתייחס אליהם: הסעיף הראשון שאנחנו מציעים לשנות הוא סעיף 17ג לחוק הייעוץ, שבו יש סמכות לשר האוצר לקבוע את הנסיבות שבהן יראו ניגוד עניינים בין סוכן פנסיוני או יועץ פנסיוני לבין לקוח, והנסיבות שבהן סוכן או יועץ צריך להימנע מביצוע כל פעולה שיש בה ניגוד עניינים. אנחנו סבורים שהנסיבות האלה הן תכופות, מגוונות, והבחינה שלהן היא פרטנית. לכן ההצעה שלנו, שהסמכות הזו, שקבועה היום לשר האוצר, תעבור לממונה על שוק ההון.

סעיף נוסף, פסקה (3) שאנחנו מתייחסים אליה, זה סעיף 31ט לגבי הקביעה של סוגי העברות הכספים שניתן לבצע במערכת הסליקה הפנסיונית. גם בעניין הזה אנחנו סבורים שזו קביעה מקצועית, ולכן נכון יהיה שהממונה על שוק ההון הוא שיקבע את ההוראות.

ההוראה האחרונה היא הדיווחים של מערכת הסליקה הפנסיונית לממונה, לפי דרישתו. גם פה אנחנו מציעים שהסמכות הזאת תעבור משר האוצר לממונה על שוק ההון.

תודה. התייחסויות, בבקשה, ורד.

אני רק רוצה לומר, וזה גם קשור לסעיף הקודם שהקראת – כל מה שקשור לסמכויות: העברת סמכויות משר לממונה, פיקוח פרלמנטרי. אנחנו רואים את זה כמכלול, ואנחנו דנים על כל הסעיפים שבחוק.

ברוך, אני רוצה לשאול אתכם דווקא על סעיף הקודם. אני מדבר על פסקה (10) בסעיף הקודם, לגבי מדיניות ההשקעה. הבהרת את העניין של אגרות החוב, אבל מה הבעיה עם שאר המרכיבים? למה לא כל המרכיבים של מדיניות ההשקעה יכולים להישאר תחת אישור שר האוצר? מה הבעיה עם זה?

אני רוצה לומר באופן כללי, שכללי ההשקעה שלנו היום הם מאוד-מאוד פתוחים. למעט ריכוזיות של לווה בודד או קבוצת לווים, מדינות – שזה גם מאוד רחב - אין כמעט מגבלות או דברים מסוג זה.

אבל למשל, כדי לעודד את הנושא – למשל, איפה שינינו – היה נושא, לעודד את המימון לעסקים קטנים בקמעונאות בקרנות משותפות של המדינה ומוסדיים, אז שינינו סעיף שאמר שאפשר להישען על דירוג כזה או אחר. אלה שיקולים מקצועיים. אג"ח מיועדות הן נושא תקציבי, ושם ודאי שיש לשר ולמדיניות השר וכיוצא בזאת מה לומר, אבל כל הנושאים האחרים, הם pure נושאים מקצועיים. המגמה היא להשאיר כמה שיותר רוחב יריעה ללווים. לכן בכנות לא חשבנו, שזה משהו שצריך להביא אותו. הוא מסרבל. אתה גם נותן תשובות בצורה יחסית מיידית. לעבור את כל התהליך הזה בנושאים מקצועיים - אנחנו חושבים באמת שזה מיותר. זה הנושא העיקרי, וזו הסיבה העיקרית.

אפשר להתייחס לנקודה הזאת? לגבי המדיניות, חשוב להשאיר את זה בידי שר האוצר - לא רק בגלל ההיבט של המדיניות אלא גם בגלל הזהירות הרבה שצריך לנהוג פה. אזכיר דוגמה. לפני 2008 היה לחץ גדול של המפקח על הביטוח דאז להשקיע בחו"ל. למזלנו לא השקענו בחו"ל – סיבות של חוסר ידע וכיוצא, אולי קצת חברה אחת. לפני 2008 היינו משקיעים, כפי שרצה הפיקוח בחו"ל, כשהיו שם תשואות טובות, שאנחנו יודעים למה, היינו נמצאים היום בצמב שבו 20% או 25% מהכספים הפנסיוניים היו נמחקים. לכן בנושאים האלה של קביעת רמת המדיניות - לא הביצוע – צריך להשאיר את זה לשר האוצר, ואפילו באישור ועדת הכספים של הכנסת. הזהירות פה היא מאוד חשובה.

אני מסכים. אני חושב שלמרות מה שאמרה המפקחת, שכמובן, הפעולה של ההנחיות היא פעולה יום-יומית, אבל בסוף ההשלכות של מחיר טעות כזו או אחרת בהיקף כזה של קופות גמל – זה יכול להיות ממש קטסטרופה.

תודה. יש התייחסויות נוספות? ברוך, בבקשה.

אקרא עד סעיף 23.

12. תיקון חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גמלאות). בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה-1985, בסעיף 67א, בהגדרה ״קופת גמל לקצבה״, בפסקה (2), במקום ״המפקח על הביטוח לפי הוראות סעיף 40(ב) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981״ יבוא ״הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון כמשמעותו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981, לפי הוראות סעיף 40(ב) לחוק האמור״.

תיקון חוק ההגבלים העסקיים. 13. בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ״ח-1988, בסעיף 31ד(ד), בהגדרה ״הממונה על שוק ההון״, במקום ״במשרד האוצר״ יבוא ״כמשמעותו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981״.

בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד-1994, בסעיף 48(א)(3), במקום ״במשרד האוצר״ יבוא ״כמשמעותו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981״.

15. תיקון חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח-1998, בסעיף 19לה –

בסעיף קטן (ה)(1), במקום ״למפקח על הביטוח כמשמעותו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א-1981 (בסימן זה - המפקח על הביטוח)״ יבוא ״לממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון כמשמעותו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981 (בסימן זה - הממונה על שוק ההון)״;

בסעיף קטן (ו) - בכל מקום, במקום ״למפקח על הביטוח״ יבוא ״לממונה על שוק ההון״, ובמקום ״המפקח על הביטוח״ יבוא ״הממונה על שוק ההון״;

בפסקה (2), במקום ״והמפקח לא יהיה״ יבוא ״והממונה על שוק ההון לא יהיה״ ובמקום ״המפקח יעביר״ יבוא ״הממונה על שוק ההון יעביר״;

בסעיף קטן (ז), במקום ״למפקח על הביטוח״ יבוא ״לממונה על שוק ההון״ ובמקום ״המפקח על הביטוח״ יבוא ״הממונה על שוק ההון״.

תיקון חוק מידע גנטי. בחוק מידע גנטי, התשס״א-2000, בסעיף 41, במקום ״המפקח על הביטוח״ יבוא ״הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון כמשמעותו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981״.

תיקון חוק איסור הלבנת הון. 17. בחוק איסור הלבנת הון, התש״ס-2000, בסעיף 11יג(א)(3), במקום ״המפקח על הביטוח״ יבוא ״הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון כמשמעותו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א-1981 (להלן - הממונה על שוק ההון)״.

18. תיקון חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים. בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס-2000, בתוספת הראשונה - (1) בפרט 21, פרט משנה (2א) - יימחק;

סעיף 52. פיקוח על שירותים פיננסיים. החלטה של רשות לפי החוקים שלהלן, למעט החלטה של הממונה הקובעת כללים או הנחיות לפי אותם חוקים. (1) חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"ה-1981, למעט החלטה לפי סעיף 2א לחוק האמור. (2) חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה-2005; (3) חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה–2005."

19. תיקון חוק הנהיגה הספורטיבית. בחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס"ו-2005‏ - במקום ההגדרה "המפקח על הביטוח" יבוא: ""הממונה על שוק ההון" – הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון כמשמעותו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981;";

בסעיף 15, בכל מקום, במקום "המפקח על הביטוח" יבוא "הממונה על שוק ההון";

בסעיף 33(ד)(2), במקום "המפקח על הביטוח" יבוא "הממונה על שוק ההון".

20. תיקון חוק בנק ישראל. בחוק בנק ישראל, התש"ע–2010‏, בהגדרה "רשות פיקוח", במקום "במשרד האוצר" יבוא "כמשמעותו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981".

21. תיקון חוק הטיס. בחוק הטיס, התשע"א–2011‏ – בסעיף 91, במקום "המפקח על הביטוח" יבוא "הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון", ובמקום "(בחוק זה – המפקח על הביטוח)" יבוא "(בחוק זה – הממונה על שוק ההון)"; (2) בסעיף 168(א)(6)(ב), במקום "המפקח על הביטוח" יבוא "הממונה על שוק ההון".

22. תיקון חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות. בחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד–2013 - בסעיף 28, בהגדרה "הממונה על שוק ההון", במקום "במשרד האוצר" יבוא "כמשמעותו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981"; בסעיף 39, בכל מקום, המילים "ביטוח וחיסכון במשרד האוצר" – יימחקו.

23. תיקון חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016). חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2016 – (1) בסעיף 13, במקום ההגדרה "המפקח על הביטוח" יבוא: ""הממונה על שוק ההון" – הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון כמשמעותו בחוק הפיקוח על הביטוח;";

בסעיף 14, במקום "המפקח על הביטוח" יבוא "הממונה על שוק ההון";

בסעיף 19, בכל מקום, במקום "המפקח על הביטוח" יבוא "הממונה על שוק ההון".

אעצור פה ואסביר. הסעיפים שהקראתי למעשה ממשיכים אותה סקירת החקיקה בספר החוקים והתאמות של השם של המפקח על הביטוח לממונה על שוק ההון. התייחסות היחידה שיש פה שהיא יותר מהותית היא ההתייחסות לתיקון, שהתחלנו לדבר עליו בדיון היום קודם, התיקון לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים. ההסמכה של בתי המשפט לעניינים מינהליים, לדון בהחלטות של הרשות, לפי חוק הפיקוח על הביטוח, חוק הביטוח על קופות גמל וחוק הייעוץ – היום חלק מההחלטות נתון לסמכות העניינית של בית המשפט העליון כבג"ץ, חלק לסמכות של בית המשפט המחוזי, וחלק נוסף לסמכות של בתי המשפט לעניינים מינהליים. להבנתנו, כיוון שמדובר בהחלטות מינהליות, שאין כל הצדקה שבג"ץ ידון בהן כערכאה ראשונה ואחרונה – לכן אנחנו מציעים שראוי שערכאה מינהלית תדון בהם לפי כללי המשפט המינהלי. לכן ההצעה שלנו היא שנסמיך את בתי המשפט לעניינים מינהליים לדון בהחלטות האלה בכפוף לחריגים שהקראתי. בפועל, בסופו של דבר – גם אזכיר, גם ברמה המהותית, יש לזה ערך - בג"ץ לא ידון בזה כערכאה ראשונה ואחרונה אלא בית משפט ידון בזה כבית משפט לעניינים מינהליים, ובית המשפט העליון יוכל לשבת כערעור על ההחלטה של בית המשפט לעניינים מינהליים, כלומר גם מהפן הזה אפשר להסתכל על זה גם הצד הזה במובן הזה שתהיה עוד ערכאה שתשב ותוכל לדון, כלומר גם מהצד של הגופים המוסדיים, החשש שלהם - אני לא משוכנע שהיא מוצדקת. גם צריך לקרוא את הסעיף הקיים. הסעיף הקיים בסך הכול – כרגע, מבלי להתייחס לתוכן של הסעיפים, מתוך עשרות הסעיפים אנחנו מדברים על שמונה סעיפים שבית המשפט המחוזי מוסמך לדון בהם. יתר הסעיפים כבר היום הם או בג"ץ – רוב הסעיפים, רובם ככולם הם סמכויות שכבר היום נמצאות או בבית משפט לעניינים מינהליים או בבג"ץ. לכן גם מהפן הזה אנחנו מדברים על סמכויות מסוימות, שהולכות לבית משפט מחוזי. הראייה הנכונה צריכה להיות שמדובר בהחלטות מינהליות, שצריכים לבחון אותן לפי כללי המשפט המינהלי – גם המהותי וגם הדיוני, וגם ברמת הערעור, בסופו של דבר על בית משפט, כשבג"ץ, לפי המצב היום, דן בנושאים האלה פעם אחת, ולא ניתן אחרי זה לערער על ההחלטות שלו, פה ההצעה היא שבית משפט לעניינים מינהליים ידון בהחלטות הללו, וניתן יהיה כמובן לערער על ההחלטות לבית המשפט העליון.

תודה.

אין לנו התנגדות עקרונית להכניס, במקום המצב הנוכחי, שבג"ץ הוא הערכאה שדנה בהחלטות מינהליות של המפקחת, זה יהיה בית המשפט לעניינים מינהליים. להפך – אנחנו מברכים על כך, ואני שם בצד את מה שיש היום בסעיף 102 – זה החלטות מעין שיפוטיות מורכבות, אבל באופן כללי, החלטות של אגף הפיקוח, של הממונה, אין לנו שום בעיה עם זה שהערכאה המינהלית המוסמכת תהיה בית המשפט לעניינים מינהליים. להפך – הבעיה שיש לנו היא עם ההחרגה של כללים והנחיות.

לפי חוק בית המשפט לעניינים מינהליים, יש הפרדה ברורה בין תקנות של שרים לבין כללים ובמיוחד הנחיות מינהליות, שקובעות רשויות מינהליות אחרות. בחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, הנחיות מינהליות נמצאות בשיפוט בית המשפט לעניינים מינהליים ולא של בג"ץ. לכן לא רק שאנחנו תומכים במגמה של העברת השיפוט בהחלטות מינהליות של המפקחת לשיפוט של בתי המשפט לעניינים מינהליים, אלא להפך – אנחנו חושבים שאין מקום להחרגה הזאת, שלא קיימת בשום מקום, כמעט בשום פריט אחר למעט הפריט של חינוך – לא אכנס לפרטים הקטנים – אבל ההחרגה הזאת, לדעתנו, אין לה צורך ואין לה מקבילה בחוק המשפט לעניינים מינהליים.

אני גם חושב שאולי כדאי שנשב במשרד המשפטים, אולי נשב בצוות מצומצם, כי העניין הזה הוא מטריה טכנית מורכבת, ויש פה בעיות עם ה"בייס ליין". אני חושב שכדאי לשבת בפורום יותר מצומצם, כדי ללבן את הדברים האלה, כי יש פה בלבול לא קטן בעניין הזה.

אנחנו לא קובעים את הישיבות מול משרד המשפטים וכן הלאה. אלינו אפשר להעביר הערות, הסתייגויות. זה מופץ לחברי הוועדה, לחברי הכנסת, והדיונים עולים כאן על-ידי הייעוץ המשפטי. בבקשה.

שמעון עיר שי. שאלה לגבי ההחרגה הזאת, שאנחנו מתנגדים לה, למעט הזה – בצד הפרקטי, שאלה. ברוך, חוזרים, לפי 2ב, זה בלמעט, או זה נמצא ברישא?

זה בלמעט.

בוא נשים את הדברים רגע על השולחן. מבחינת החלטות בחוק, מבחינת הרשות – 90% - לא יודע אם אני לא מגזים כלפי מטה – 90% מפעילות הפיקוח נעשית באמצעות חוזרים לפי 2ב לחוק. הערנו עליו בתחילת הדיון. אני מדבר עכשיו על זכות הערעור.

יש בסיס מידע של נתונים שאפשר לראות?

לא נתווכח על הנתונים. יש פעילות רבה של הסדרה מהותית בענף הביטוח והגמל והפנסיה באמצעות חוזרי מפקח לפי 2ב, מאוד רחבה ועמוקה.

עכשיו, לאור ההחרגה הזאת, נימצא במצב של ואקום מוחלט מבחינת הגישה לבתי משפט, כי אמרנו: אנחנו מעבירים לבתי משפט מינהליים, אנחנו מברכים על הגישה הזאת, גם לאור ההערה של ברוך, שיש אז אינסטנציית ערעור – זה בסדר. מורידים את העומס מהבג"ץ, אבל תחולה מאוד-מאוד רחבה יצאה מפנייה לאף בית משפט. אני לא חוזר ל-102, מה שאמרנו שם – מעין שיפוטי וזה, אבל כל השאר המינהלי, חלק גדול ממנו, אין לו אינסטנציה. אין גישה לאף בית משפט, לפי המחיקה, למעט פה בסעיף 52, למעט החלטה של הממונה הקובעת כללים.

אסביר, שמעון, שיהיה יותר ברור. קודם כל, אנחנו לא משנים מהמצב היום. לגבי ההוראות האלה, המצב היום, שהפנייה לגבי עתירה או טענה נגד ההוראות האלה הולכת לבג"ץ, וגם במוצע אנחנו ממעטים את ההחלטות האלה, שהן לא ילכו לבית משפט מינהלי אלא ילכו לבג"ץ. זה המיעוט. המיעוט הוא לא שלא ניתן לערער על ההחלטות – הפוך: ניתן לערער עליהן, וכפי שהיה עד היום, הסמכות היתה לבג"ץ, וגם תמשיך להיות לבג"ץ.

אני מזכיר את מה שגם כתוב בדברי ההסבר, שההחרגה הזאת נעשית – היא הבהרה, למען הסר ספק. גם היום, לפי הפרשנות, אם לא היינו כותבים את הלמעט, זו פרשנות שגם ניתנה לנו על-ידי משרד המשפטים, שגם ללא הלמעט, הפרשנות היתה שבית המשפט המינהלי, בגלל הפרשנות שלה מונחת תקנה לפי חוק הפרשנות, בית המשפט המינהלי לא מוסמך לדון בהנחיות האלה אלא בג"ץ. לכן אני אומר – זו הוראה שקודם כל שומרת על המצב הקיים היום, ובי"ת, היא רק בשביל למנוע ספק - הכנסנו את הלמעט.

חד-משמעית היום, לפי המצב המשפטי, אם ההחרגה הזאת לא היתה קיימת, מדיניות מינהלית והנחיות מינהליות היו נמצאות בסמכות השיפוט של בית המשפט לעניינים מינהליים ולא בסמכות בג"ץ. יש פסיקה ענפה בעניין הזה, שמופיעה בחוות הדעת שלי. יכול להיות שהיה ויכוח על תקנות שמתקינה המפקחת. לא יכול להיות ויכוח על מדיניות. יש שורה ארוכה של פסקי דין שאומרים שכל מה שהוא לא תקנות ממש בהחרגה של סעיף 5 לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים אינו - נמצא בשיפוטם של בתי המשפט לעניינים מינהליים.

תודה. נציגת משרד המשפטים, בבקשה.

רק אומר בשני משפטים, שמאז שנת 2004 הוסדרה הסמכות להתקין חוזרים, וניתן להם מעמד של תקנה בפועל- - -, כולל סמכות אכיפה. לכן, מה שעו"ד לוברט אמר בצורה מאוד מדויקת, מדובר בתקנה לפי חוק הפרשנות. לכן הסמכות לגביה תהיה סמכות בג"ץ, ולכן, כפי שהוא אמר, ההחרגה הזאת חשובה לשם ההבהרה אבל לא לשם התוצאה.

רק עוד משפט אחד- - -

לא, אדוני. זה לא עובד ככה. הערות לאנשים נוספים? בבקשה.

הערה קצרה, לגבי המיעוט והסייג, משום שרואים בזה מעין תקנה. סיפרו לנו לאורך כל הדרך פה שמדובר בעניינים מקצועיים. אנחנו מעבירים רק סמכויות מקצועיות – כך נאמר. פתאום כשבאים לבקרה משפטית, לביקורת משפטית, הסמכויות המקצועיות האלה עולות רק לבג"ץ. זאת תוצאה לא סבירה.

אני חושב שכולנו מרגישים פה שיש פה פיל בחדר, שלא מדברים עליו, והפיל הוא מאוד פשוט – במקום שזה לא נוח, הטענה היא: כך זה כתוב היום בחוק. אם הכלל הבסיסי הוא שהדיון צריך להיות בעניינים האלה בבית המשפט לעניינים מינהליים, הוא צריך להיות בבית המשפט לעניינים מינהליים, לא רק במקום שזה נוח. כי מה שקורה זה שברוך אומר כאן בצורה מאוד ברורה: כך זה קיים.

שמענו קודם הרצאה יוצאת דופן על הצורך בשינוי והרחבת סמכות בית המשפט לעניינים מינהליים. זה כשביקשנו שזה לא יהיה בבית המשפט המינהלי אלא בבית המשפט המחוזי. עכשיו בעניין המרכזי של הפעילות המינהלית והמקצועית גם יחד, פה אומרים: בוא נלך לבג"ץ. המשמעות של בוא נלך לבג"ץ – אנחנו לא רוצים שתהיה לכם יכולת להתערב ולעסוק בזה. אנחנו עושים חקיקה חדשה, וכשעושים חקיקה חדשה, לא חוזרים לכלל של זה מה שהיה בחוק הישן. מותירים את החוק כפי שצריך, ולדעתי הרציונלי שהצענו, מחייבים שבהקשר הזה לא תהיה החרגה, אבל כפי שאמרת, ואני לא רוצה להרחיב - בגלל שהעניינים האלה נמצאים עדיין בדיון - גם דיון שלכם עם משרד המשפטים – אנחנו חושבים שבסופו של יום יימצא פתרון ראוי. אנחנו גם נגיש את עמדתנו בכתב.

תודה. קודם כל, אני מקבל את הגישה שלך. תיקון – לא נגיד: כך היה, אלא אם צריך לתקן, נתקן. ורד, אם תרצי להתייחס, בבקשה.

אמרתי קודם שאנחנו גם בוחנים את הסעיף הזה בחינה מעמיקה, היות שמבחינתנו, כל דבר שנכתב, יש לו גם השלכות רוחב, ונשב בהחלט עם משרד המשפטים, לעומק, עם משרד האוצר, ונבחון את הסעיף הזה לפרטי-פרטים.

תודה. ברוך, נמשיך, בבקשה.

24. תחילה. תחילתו של חוק זה ביום כ"ו בתמוז התשע"ו (1 בספטמבר 2016) (להלן – יום התחילה), ורשאי השר, בצו, לדחות את יום התחילה אם מצא כי הדחייה דרושה לשם היערכות להפעלת הוראות חוק זה.

25. הוראות מעבר. (א) תקנות שהותקנו בידי שר האוצר לפני יום התחילה, מכוח סמכותו לפי סעיפים 35, 36(א), 38, 39(א) ו-41ו(א) לחוק הפיקוח על הביטוח ולפי סעיפים 4(א), 22, 23(ג), 24, 26, 27(ד), 33(א) ו-40 לחוק הפיקוח על קופות גמל, בעניינים שהסמכות למתן הוראות לגביהם הועברה בחוק זה לממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון (להלן – הממונה), ושעמדו בתוקפן ערב יום התחילה, ימשיכו לעמוד בתוקפן כל עוד לא בוטלו או הוחלפו בהוראות הממונה מכוח סמכותו לפי אותם סעיפים, כפי שהועברה לו בסעיפים 1(31) עד (34), (38), ו-2(2), (7) עד (13) לחוק זה.

(ב) נתן הממונה הוראות המבטלות או המחליפות תקנות שקבע השר כאמור בסעיף קטן (א), יפרט בהודעה שהוא מפרסם ברשומות לפי סעיף 111א לחוק הפיקוח על הביטוח או לפי סעיף 59 לחוק הפיקוח על קופות גמל לעניין אותן הוראות, את רשימת התקנות המבוטלות או המוחלפות.

(ג) על אף האמור בסעיף 2(א) לחוק הפיקוח על הביטוח, כנוסחו בסעיף 1(3) לחוק זה, מי שכיהן ערב יום התחילה כממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, יראו אותו כמי שמונה לממונה לפי הסעיף האמור והוא יכהן בתפקיד עד תום חמש שנים ממועד מינויו לראשונה.

אסביר את שני הסעיפים האחרונים. סעיף 24 הוא סעיף תחילה. התחילה ל-1 בספטמבר 2016, כשיש סמכות לשר בצו לדחות את יום התחילה לשם ההיערכות להפעלת הרשות החדשה, תידרש הדחייה – זה סעיף 24.

סעיף 25 מדבר על אותן סמכויות שהעברנו בחוק מהשר לממונה. צריך לזכור שהיום יש תקנות בפועל, שעומדות בתוקף בהוראות מסוימות שאנחנו מציעים להעביר אותן מהשר לממונה. לכן יש פה הסדר שאומר שכל זמן שהממונה על שוק ההון לא ייתן הוראות עכשיו לפי הסמכות החדשה שלו, להוציא חוזרים בסמכויות בסעיפים החדשים, כמובן שההוראות של השר ימשיכו לחול – כלומר אנחנו לא רוצים שייווצר ריק כתוצאה מהמעבר של הסמכויות, וכמובן, לאחר שהוא יפרסם הוראות, הוא כמובן גם יודיע על כך ברשומות, וגם יודיעו אילו סעיפים בהוראות שהשר נתן, מבוטלות כתוצאה מההוראות שהוא יפרסם.

הוראה אחרונה היא הוראת מעבר לגבי הכהונה של הממונה על שוק ההון הנוכחי. אנחנו אומרים: ברגע שתקום הרשות החדשה, לא יהיה צורך למנות אותו מחדש, ותקופת הכהונה תימשך עד תום החמש שנים מעת המינוי שלו.

איזו מינוי?

המינוי הראשוני, כלומר לא נצטרך מינוי חדש, והספירה של החמש שנים תהיה מעת מועד המינוי לראשונה, כלומר עד תום הכהונה הנוכחית שלו, עד תום חמש השנים.

תודה. התייחסויות אם ישנן לשני סעיפים אלה.

לגבי הנקודה האחרונה, אין לי הערה מיוחדת. רק אם תוכל להסביר, כי קודם נשאלתי, ולא ידעתי כל כך לומר, באילו נסיבות ניתן לסיים את הכהונה של ממונה כזה או אחר?

בעניין הזה עוד יש לנו דיון עם היועץ המשפטי של הוועדה. היום המצב הנוכחי הוא שקיימת החלטת ממשלה לגבי מינוי, כהונה והפסקת כהונה של נושאי משרה בכירים בשירות הציבורי. נשלח את זה גם לכם וגם לייעוץ המשפטי, לבקשת הייעוץ המשפטי של הוועדה. העמדה היא שאין מקום לשנות בין ההוראות הללו הכלליות, שחלות על כל עובדי המשרה הבכירים בשירות הציבורי לבין הממונה על שוק ההון או גופים אחרים, לכן אין לזה ביטוי בחוק אלא יש לזה ביטוי בהחלטת הממשלה. גם נשלח לכם, וגם נוכל לפרט על זה, אם תהיו מעוניינים.

אתה מתייחס לחוק שירות המדינה, מינויים, שמכיל הוראות כלליות.

כן, והחלטת ממשלה, שמדברת על- - -

ושם יש הוראות לגבי מינוי? השאלה שלי לכם היתה לגבי תנאי כשירות, וזו התשובה שניתנה לי גם לגבי תנאי כשירות, שכל הדברים הללו נמצאים למעשה ונקבעים, ככל שיש אישור של ממשלה.

נכון, זו החלטה שנציבות שירות המדינה יזמה. נפיץ לכם. אפשר יהיה להפיץ גם לכל חברי הוועדה.

אני מצטער, אני לא מבין את העניין הזה. היום, כשרוצים למנות ממונה, זה לפי אותם תנאים כלליים של המינויים שהם בהחלטת הממשלה שאתה מדבר עליה?

כן.

ולנוכח זה שמקימים פה אותה רשות שהיא באמת אדירה בסמכויות, כך אתה לא חושב שצריך לקבוע תנאי כשירות אחרים, מוגברים? לא רק התנאים הכלליים שהם בהחלטת הממשלה.

אני מודה שלא הכנו את הנושא הזה לישיבה הזאת. ביקשנו מהייעוץ המשפטי של הוועדה – נשלח את ההחלטה ואפשר לדון בה. אנחנו אומרים הוראות כלליות, אבל זה לא הוראות כלליות – יש שם תנאי כשירות, יש שם הוראות ספציפיות. השאלה כרגע להבנתי היא, האם צריך לעגן את זה בחקיקה ראשית, או שנכון יהיה לא לשנות – וזו גם העמדה היום, אבל אפשר לזמן לוועדה גם את הנציבות, את הגורמים הרלוונטיים ממשרד המשפטים. העמדה הרוחבית היא שלא היום לקבוע בחקיקות הוראות - לא של כשירות ספציפיות ולא הוראות של פקיעה ספציפיות כדי לא לעשות את אותן הוראות כביכול נקודתיות לגבי נושא המשרה הספציפי, אלא נכון לקבוע ברמה של מדיניות, ברמה הממשלתית את ההוראות האלה רוחביות וברמה של החלטת ממשלה.

מה הדין לגבי מינוי של מפקח על הבנקים, מפקח של הרשות?

מפקח על הבנקים – יש הוראות ספציפיות, אבל שוב – אנחנו מדברים על גופים תאגידים סטטוטוריים. הדין הוא מעט שונה – בתאגידים סטטוטוריים, אבל בעיקר כשמדברים על בנק ישראל ועל הפיקוח על הבנקים, שם כן היתה החלטה, לקבוע הוראות שונות ומיוחדות. אבל זו באמת חקיקה שהיתה יחסית ייחודית.

למה לא לעשות את זה פה?

הם לא עובדי מדינה. הם לא שייכים לנציבות שירות המדינה – לא רשות ניירות ערך ולא בנק ישראל. הוחלט לא לעשות אותם גוף סטטוטורי, זה גם הממונה וגם העובדים.

אבל מה לעניין זה ולעניין הכשירות של המפקח על שוק ההון והביטוח?

דיברתי על הכול.

אני מדבר על זה שכן צריכים לקבוע תנאי כשירות שהם גבוהים יותר ממה שרשום בהחלטה.

אני פחות מכיר את ההוראות. אני מציע שקודם נעביר את ההוראות, עשה על זה דיון, לראות על מה הבסיס שעליו הדיון ואז נוכל להתקדם.

נציגת משרד המשפטים, בקשה.

אני מצטרפת לדברים של עו"ד לוברט. הוא הציג את הדברים נכון, לטעמי. ברגע שמדובר במשרה בתוך שירות המדינה, יש בתוך שירות המדינה הרבה מאוד משרות מורכבות ובכירות ורגישות שהשאלה של כשירות התפקיד נקבעת בהחלטות לפי חוק שירות המדינה, מינויים, ולא נכון לדעתנו, משרד המשפטים, לייצר תפקידים ספציפיים בשירות המדינה - - - מיוחדות דווקא בחוק, להבדיל מהרגיל.

בכל מקרה נרצה את ההתייחסות לפעם הבאה. נבקש שתעבירי את זה למנהלת הוועדה, ותפיצי את זה. אם לחבר הכנסת שמולי יהיו שאלות, נפתח בזה שוב בדיון הבא.

עוד הערות לסעיפים 24 ו-25? בבקשה, ורד.

אדוני הבטיח שבסוף הדיון רבע שעה שנחזור אחורה.

כן.

לגבי סעיף התחילה, אבקש להוסיף: באישור ועדת הכספים. מקובל?

כן.

לגבי הוראות מעבר – וזו שאלה שלי אולי יותר למפקחת – רצינו לדעת אם הכוונה היא הוראות חדשות מהיום ואילך, או את רוצה להשתמש בהוראות וכללים שכבר נקבעו, ולעשות להם התאמה – זה לעניין הוראות המעבר?

אנחנו רוצים שאפשר להמשיך בעבודה השוטפת עם היערכות, כי ייקח זמן היערכות להגיע להפרדה המלאה.

ברור לי. השאלה לגבי, נניח, תאגידי אחזקה מוסדיים- - -

אחורה – לא. קדימה.

כלומר מיום תחילת החוק.

מה שקיים בחוץ ולא סגור – כמובן ייסגר, והוראות חדשות - אנחנו לא חוזרים אחורה.

כלומר לא תהיה החלה רטרואקטיבית של הוראות. אוקיי.

שתי הערות לעניין הוראות המעבר. אחת, לעניין הוועדה המייעצת, רציתי להציע להכניס הוראת מעבר, כדי שכל החברים לא יתחלפו בעת ובעונה אחת, וביקשתי מהאוצר – אנחנו רוצים לדבר על הוראות המעבר לעניין העובדים. בכל אופן, גם אם הם עובדי מדינה, ראיתי במקומות אחרים הוראות ספציפיות לגבי מעמדם. אנחנו גם נרצה לדון על זה אתכם.

ברשותכם, סיימנו את הסעיפים הללו. יש לנו עוד רבע שעה, אז נוכל לתת לארבעה דוברים עד שלוש דקות כל אחד. בבקשה, אדוני, לשכת סוכני הביטוח. ארצה גם שתתייחסו להסתייגות ששלחתם אתמול, אם איני טועה.

אורי צפריר. אני ממלא מקום נשיא הלשכה.

סליחה. ידבר מהפניקס שלוש דקות, ואז לשכת סוכני הביטוח. בבקשה.

התמונה הכללית שמצטיירת כאן היא די ברורה. מצד אחד, נעשה כאן מהלך שהוא לגיטימי וראוי, של להקים רשות פיקוח עצמאית חזקה. אף אחד – אנחנו בטח לא - מתנגדים לדבר הזה. מצד שני, יחד עם המהלך הזה נעשה כאן מהלך שהעברת הסמכויות משר האוצר בעיקר למפקחת, מלווה בנטרול או החלשה, לפעמים חיסול מוחלט, של מרבית אמצעי הבקרה על הסמכות הזאת.

התחלתי ואמרתי, ובעיקר אתמקד בזה – אדבר על אמצעי הבקרה הפרלמנטריים. אני נמצא במצב מאוד לא נוח. אני לא יכול להכריח את הכנסת לקיים פיקוח פרלמנטרי, אם הכנסת מחליטה שהיא לא רוצה לקיים פיקוח פרלמנטרי.

אני יכול לומר כך: אין מחלוקת – שמענו את זה עכשיו ממשרד המשפטים – שהסמכויות שמוענקות כבר קיימות אצל המפקחת, אבל יהיו קיימות בהיקף עוד יותר גדול וביתר שאת - אלו סמכויות של חקיקת משנה, של התקנת תקנות ממדרגה ראשונה, כלומר אלה סמכויות שנושאות עמן, למשל, פוטנציאל ניכר של הטלת אחריות פלילית על העוסקים בענף הביטוח. אלה סמכויות שיש להן השלכות אדירות על השוק. אפשר לקרוא להן טכניות, אבל לעניינים הטכניים הללו יש השלכות כלכליות אדירות ורחבות היקף.

עמדתנו היא שצריכים להיות אילושהם אמצעי פיקוח על הפעלת הסמכויות האלה, אם זה באמצעות פיקוח של ועדת הכספים של הכנסת לפחות בהיקף שקיים היום לגבי סמכויות ההתקנה של השר, או למצער, פיקוח הליכי כלשהו שקשור להליך של יצירת הנורמות האלה לפי 2ב.

כשאנחנו מדברים על פיקוח על חקיקת משנה, יש שני מודלים עיקריים. אחד זה המודל האנגלי. באנגליה כל תקנה בעלת פועל דחיקתי נעשית באישור ועדה של הפרלמנט. בארצות הברית אין פיקוח פרלמנטרי, אבל יש הליך של שיתוף הציבור בהתקנת הליך מסודר, שנקרא בהתקנת הליך מסודר, שנקרא בהתקנת הליך מסודר, שנקרא notice and comment. אנחנו אומרים: איזשהו פיקוח, בין אם אנחנו רוצים את הדגם האמריקאי, בין אם אנחנו רוצים את הדגם האנגלי, חייב להיות כאן. לא ייתכן שהעברת הסמכויות לממונה תלווה בזה שאפילו הפיקוח המוגבל מדי לטעמנו שהיה קיים עד עכשיו על תקנות שר האוצר, לא יהיה קיים.

הקו הזה ממשיך גם בהחלשת הפיקוח המינהלי הפנימי. אין לנו מועצה מייעצת. אנחנו אומרים – המינימום, אם אין לנו מועצה מועצה, צריך להרחיב במשהו את הוועדה המייעצת, את היקפה, ובפיקוח שיפוטי, שכפי שהראינו כאן, המקום הנכון לעשות אותו לגבי החלטות מינהליות של הממונה צריך להיות בבתי המשפט לעניינים מינהליים. תודה רבה.

תודה, אדוני. אורי, בבקשה.

אני מצטרף למה שפרופ' דותן אמר. אין איזונים כאן. בשוק הזה יש מספר שחקנים, שבכלל לא באים לידי ביטוי למה שהיה לפני כן, שזה המבטחים, המבוטחים וסוכני הביטוח. בהצעת החוק נאמר שגם ככה לא הפעילו את המועצה המייעצת. היא הנותנת, שבסמכויות הקודמות היא לא הפעילה את זה, ופעלה בניגוד לחוק, אז מה עכשיו, בסמכויות הנרחבות?

אנחנו חושבים שזה לא נכון, לא ראוי לבטל את המועצה, כי כל השחקנים בשוק חייבים לתת דעתם. פקידי האוצר הם מקצועיים, אבל לא כל החכמה ניתנה במקום אחד. יש עוד פעילים בתוך הענף הזה, שנותנים היבטים שונים מהשטח, מהיום-יום, מהמצוקות של האנשים. לכן אנחנו חושבים שאסור לבטל את המועצה המייעצת, ולהפך – לחזק אותה לאור הנסיבות שבאמת ניתנו סמכויות כמעט בלתי-מוגבלות לגוף החדש. תודה.

ברוך, זו נקודה חשובה. מה ההתייחסות?

כפי שהסברנו, ההצעה שלנו היא, מחד, להרחיב – יש פה שני מנגנונים: יש הוועדה המייעצת, ויש המועצה המייעצת. אנחנו, ההצעה שלנו היא באמת למנוע את הכפילות של אותם גופים מייעצים. אני מזכיר שבעוד התפקידים של ועדה מייעצת קבועים בחוק, הם מוגדרים ומפורטים, התפקידים של המועצה הם מאוד כלליים. הם בהתאם לצורך, אין פירוט של אותם נושאים, ואני מזכיר גם שהתפקידים של המועצה המייעצת היום הם רק בחוק הפיקוח על- - -

הם אומרים שיש שני גופים, והגוף השני נשאר – פשוט בונים כפילות.

בוועדה המייעצת זה אנשים שלא קשורים לענף הביטוח, כלומר זה לא השחקנים שבשוק הביטוח, והם גם ממונים על-ידי מי? על-ידי? על-ידך? הם ממונים על-ידי הממונה בסופו של דבר.

הם ממונים על-ידי שר האוצר. נא לדייק.

אבל אנחנו יודעים את האיזונים האמתיים. אם כבר, הייתי מבטל את הוועדה המייעצת ונותן כוח יותר למועצה המייעצת, כדי שיבואו לידי ביטוי כל הגורמים בשוק שחיים יום-יום, שעה-שעה את הענף הזה. הם בקיאים לא פחות מפקידי האוצר, תאמין לי.

שוב – מעבר לכפילות, שגם אנחנו לא מצאנו אותה ברשויות פיקוח אחרות, מעבר לחוסר ההתכנסות בפועל של המועצה, אני שוב מזכיר – בסופו של דבר המועצה או הוועדה היא גוף שמייעץ לממונה על שוק ההון. השמיעה, להבנתנו, של הגופים הרלוונטיים – גם של הציבור, גם של הגופים המוסדיים, נעשית באמצעות פרסום של ההנחיות, ההנחיות של הממונה על שוק ההון מפורסמות לציבור. שומעים את ההערות של הציבור, מתייחסים אליהן, שומעים אותן בדרך כלל, מי שמעוניין, גם בעל-פה, ודאי שגם בכתב. מפרסמים טיוטות, מתייחסים לאותן טיוטות לפי שמוציאים את ההנחיות הסופיות. בהקשר הזה הגוף שאמור לייעץ, להבנתנו, אמור להיות גוף שונה, בלתי-תלוי, שמייעץ לממונה על שוק ההון לפני שהיא מקבלת את ההחלטה הסופית בעניין.

אני רוצה שתשלחו לנו לקראת הישיבה הבאה את הפירוט של הוועדה. התייחסות אחרונה, אדוני, בבקשה.

תודה רבה. אני רוצה באותו הקשר, שגם דיבר פרופ' דותן וגם נציג הלשכה – החוסר של הבלמים והאיזונים והפיקוח, אנחנו רוצים להציע שתי הצעות פרקטיות, תיקון לחוק, לסעיף 2ב הקיים בחוק. דבר אחד, כפי שנאמר קודם, העבודה הרבה והמרכזית היום של הפיקוח מול חברות הביטוח זה באמצעות הוצאת חוזרים לפי סעיף 2ב. לכן מה שאנחנו מציעים זה שבסעיף 2ב ההוצאה של חוזרים תהיה לא לאחר התייעצות עם הוועדה אלא לאחר קבלת אישור הוועדה המייעצת. אנחנו חושבים שזה ייצור איזון ראוי וסביר. זה דבר אחד.

הדבר השני, כשמדובר בחוזרים, כפי שאמרה פה רוני טלמור, נציגת משרד המשפטים, שהם בעלי השלכת רוחב, שהם חוזרים מהותיים, שיש להם השלכת רוחב על כלל השוק ועל גורמים ושחקנים נוספים בשוק, מה שמכונה בעגה המשפטית בנות פועל דחיקתי, יצטרכו אישור גם של ועדת הכספים, כי הם במעמד של תקנות עם השלכת רוחב לכלל המשק. אני חושב שקבלת שתי הדרישות הללו תיצור איזון שאני חושב שירצה את כולם, ויעשה פיקוח ובקרה ראויים על הרשות החדשה.

כל הזמן אתם רוצים אישורים, אישורים. זה נשמע מאוד יפה, אני כנראה מבין למה, אבל הגישה שלי, בכלל, להפחית את נטל הרגולציה במקומות שניתן. תאמין לי - תסתכל בראייה ארוכת טווח – זה בסוף היום גם יכול לפעול כנגדכם. בסיטואציה שאתה מסתכל על הטווח הקצר יכול להיות שיש לך העדפה כזו או אחרת, אבל החיים לא נגמרים עוד שנה.

אני חושב שהיה היום דיון חשוב. כאמור סיימנו את שלב ההקראות. נצטרך לעבור בישיבה הבאה על התיקונים לכל הסעיפים המרכזיים שנותרו. בין היתר נותר הנושא שהוא פיקוח על חברות אחזקה, שהוא נושא מרכזי, שלא צריך להכביד את נטל הרגולציה במקומות שלא נדרש. שתיים, במקומות שלא צריך כפל רגולטורי, שלא יהיה כפל רגולטורי. נתייחס לנושא הוועדה המייעצת, לראות את הרכבה, וכמובן כל יתר הסעיפים המשפטיים בעניין הערעורים שעלו כאן.

ברוך, לנו קבועה ישיבה ליום רביעי הבא. אני רוצה שהישיבה הבאה שתהיה, רק אחרי שיהיה נוסח מעודכן, כולל כל השינויים. לא נעשה את זה טלאי על טלאי. תראה מתי כל השינויים מוכנים, וזה בתנאי שיש לנו יומיים לפני, על-מנת שאנשים יוכלו לבוא לדיון מוכנים. שלא נפיץ להם את זה ביום שלישי בערב, והם יבואו לדיון ביום רביעי בבוקר. לכן לכל החברים שמארגנים את לוח הזמנים שלהם, ביום שני, אם זה יופץ, נקיים את הדיון ביום רביעי. לחלופין, ברגע שתפיצו, סביר להניח שבהתאם ללו"ז, נקבע את המועד. לכן הפעם הבאה היא כשיש נוסח מעודכן, אחרי שסיימתם עם הוועדה, ייעוץ של הכנסת.

מבחינת הלו"ז, נשתדל עד מחר, לכל המאוחר ביום ראשון, לשלוח את הנוסח המעודכן - של הכול. לפחות אנחנו. אם לא מחר, לכל המאוחר ביום ראשון נשלח את הנוסח המעודכן.

סדרי הדיון שלנו יהיו: אחד, הפרסום של הנוסח המעודכן, ישיבה נוספת שנדון רק באותם סעיפים שיש בהם שינויים, לאחר מכן הסתייגויות ככל שיהיו לחברי הכנסת, החברות כמובן יוכלו לשלוח את מה שירצו – אבל לזה לא צריך לחכות; אפשר לשלוח את זה מיידית, שהנוסח מפורסם, והצבעות.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05.