הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 252

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ח' בסיון התשע"ו (14 ביוני 2016), שעה 9:30

הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון – סגירת סניפים), התשע"ה-2015 (פ/1829/20), של חה"כ איתן כבל, אורי מקלב, דוד ביטן, יצחק וקנין, עבד אל חכים חאג' יחיא, דב חנין, יוסי יונה, איילת נחמיאס ורבין, טלי פלוסקוב, יעקב פרי, עיסוואי פריג', נורית קורן, נאוה בוקר, נחמן שי, ענת ברקו, אחמד טיבי, מיכל רוזין, תמר זנדברג, זהבה גלאון, יואל חסון, משה גפני, מיקי רוזנטל

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

עבד אל חכים חאג' יחיא

באסל גטאס

אוסאמה סעדי

עודדה פרץ - סגנית המפקחת על הבנקים, בנק ישראל

סמאהר אגבאריה - יחידת רישוי, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

עידית אלון - יחידת האסדרה (בנק-לקוח), הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

חן פליישר - המחלקה המשפטית, בנק ישראל

אורנה ואגו - המחלקה המשפטית, בנק ישראל

מרב זוהרי - עורכת דין, משרד המשפטים

לבנת קופרשטיין-דאש - יועצת משפטית, איגוד הבנקים

טיבי רבינוביץ - מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים

אורנית שלו - מנהלת אגף תפעול ותיאום בין אגפים, בנק הפועלים, הנהלות הבנקים

בטי פאר - מנהלת תחום סינוף, בנק לאומי, הנהלות הבנקים

עזרא שרון - החטיבה הבנקאית, הבנק הבינלאומי, הנהלות הבנקים

ברי רוזנברג - רגולציה, בנק לאומי, הנהלות הבנקים

רן מלמד - סמנכ"ל עמותת ידיד

מרית לביא - חברת הנהלה כן לזקן

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

אתי בנדלר

אביטל סומפולינסקי

לאה ורון

תמר פוליבוי

הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון – סגירת סניפים), התשע"ה-2015 (פ/1829/20), של חה"כ איתן כבל, אורי מקלב, דוד ביטן, יצחק וקנין, עבד אל חכים חאג' יחיא, דב חנין, יוסי יונה, איילת נחמיאס ורבין, טלי פלוסקוב, יעקב פרי, עיסוואי פריג', נורית קורן, נאוה בוקר, נחמן שי, ענת ברקו, אחמד טיבי, מיכל רוזין, תמר זנדברג, זהבה גלאון, יואל חסון, משה גפני, מיקי רוזנטל

בוקר טוב, אני שמח לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה הבוקר אחרי יום האתמול, שהיה קצת מלא פעילויות. גברתי מנהלת הוועדה, יועצת, יועצות, רשמת, דובר, חברי חאג' יחיא, אורחים נכבדים וכמובן אני שמח לראות כאן אנשים שהרבה זמן לא פגשנו מבנק ישראל וכמובן את עודדה, שהולכים אתנו כבר כברת דרך ארוכה. אני מקבל אותה בברכה רבה, וזה מקבל משנה תוקף שמצאת זמן, כי המפקחת על הבנקים כל היום כנראה מסתובבת בסניפים שנסגרים אז אין לה זמן. לא הצלחנו לתאם איתה זמן. אנחנו מפרגנים לה, ואפילו פרגנתי לה בשידור, אבל יש בזה טעם לפגם.

אני אתמול סגרתי דיון על המקרה הזה שקשה לתאר. על זה נאמר, אם בארזים נפלה שלהבת, אנשים שמחויבים על פי דין להגיע – בסוף העבודה אתנו היא מערכת יחסים. למה? אני יודע שיש תמיד דברים יותר חשובים מלראות את כבל, אבל תגידי אחרי פגישתנו הראשונה שאני איש נחמד בסך הכול, אנחנו באים לעשות עבודה למען אזרחי ישראל. אני באמת אומר לך, לא יכול להיות שמנהלת הוועדה מנסה לתאם, זה פשוט לא נראה לעניין.

כל הצוות שלי "על זה" מתאריך 26 במאי. שמענו שהם בחוץ לארץ, שמענו שוב בחוץ לארץ ושמענו שוב בחוץ לארץ.

עודדה, מה קורה עכשיו זה כמו בבנק, אתה מדבר עם הטלר על הבעיות עם המנהל. נא להעביר את זה, אני גם אביע את חוסר שביעות רצוני, כמו שאני נוהג בדרך כלל לעשות.

ברשותך, אני גם אודיע ששלחתי מכתב לבנק לאומי וקיבלתי תשובה שהיא ממש לא לעניין. לא יכול להיות שבנק לאומי בכל המשולש הדרומי – ובזה אני אספור את היישובים טייבה, קלנסווה, טירה, ג'לג'וליה, כפר קאסם וכפר ברא – כל המחלקות העסקיות בבנק לאומי נסגרות ונפתחת מחלקה אחת בכוכב יאיר. מכל היישובים האלה צריכים להגיע לבנק לאומי כוכב יאיר, וכל המחלקות העסקיות מאוחדות למחלקה אחת. זה לא מקובל וזה לא סביר, וזה לא יכול להיות. אם אתה סוגר בכל היישובים הערביים, לפחות שיהיו שניים, אחד באזור טייבה, טירה, קלנסווה, ואחת בכפר קאסם, ג'לג'וליה, ושיהיו שם, למה אנחנו צריכים להגיע לכוכב יאיר?

זה החוק.

אני לא מדבר על סגירת סניפים, אלא על מחלקות עסקיות.

הבנתי.

זה לפני שאנחנו מתחילים את ההקראה.

הערה קצרה או בקשה לפני תחילת ההקראה. אדוני, נדמה לי שצריך לבקש מהמפקחת על הבנקים להציג לציבור תכנית עבודה של הבנקים לגבי סגירת הסניפים בשנה או בשנתיים הבאות; שיוכלו הלקוחות לראות מה מתכנן להם הבנק שלהם ואולי לכלכל את מעשיהם, ואולי זה יהיה אפילו חלק מהתחרות בין הבנקים, חלק מהרפורמה החדשה, אבל שלא יקום בן-אדם בבוקר, כמו שמישהו שלח לי, ויראה מודעה בעיתון: להשכרה סניף בנק לאומי ברחוב הרברט סמואל בחדרה, לא מקום מרכזי בארץ.

דרך אגב, לא רק בחדרה, גם כן לאומי למכירה ברחוב ארלוזורוב 149 פינת רחוב פייבל 2 בתל אביב, מדה-מרקר.

אני חושב שצריך שהפיקוח על הבנקים אולי אפילו יכניס באתר שלו באופן קבוע מקום, שבו יהיה דיווח מוקדם על סגירת סניפים, בלי קשר להצעת החוק אם הסניף ייסגר או לא, אלא מה תכנית העבודה של הבנקים. הרי לא סוגרים סניף מהיום למחר או ב-60 יום, יש תכנית עבודה. אני חושב שתכניות העבודה האלה צריכות להיות מוצגות לקהל.

שני דברים עוד לפני שאדוני מתחיל. בהתייחס לדברים שנאמרו על ידי רן, אף אדם לא יכול לקרוא בעיתון שהסניף נסגר, בגלל שהלקוחות מקבלים הודעה בכל ערוץ אפשרי כחודשיים לפני, ולכן הלקוח אמור לדעת שהסניף נסגר.

לגבי הערתו של אדוני, דווקא במגזר הערבי, נדמה לי שלכך התייחסת בפתח הדברים שלך - - -

ציינתי את שמות היישובים.

אני לא יודע, אבל רק שתדע שלמרות שיכול להיות שחלק מהבנקים מצמצמים את מספר הסניפים באזורים מסוימים, דווקא ביישובים הערביים נפתחו נדמה לי בשנה או בשנתיים האחרונות כ-13 סניפים.

מה שדיברתי זה על עובדות, וקיבלתי תשובה שזאת התייעלות, אבל ההתייעלות פסחה על היישובים הערביים ועברה לכוכב יאיר. זאת כל ההתייעלות וזאת גם המחאה.

אבל אני מסביר לך שלא פסחו על מספר הסניפים שנפתחו במגזר הערבי, להפך.

מה שנקרא נתת תשובה, אבל לא לעניין.

שמי מרית לביא, אני מכן לזקן, אבל אני גם מתנדבת בביטוח לאומי בייעוץ לקשיש, ואני רואה אנשים שנשארו בלי – אני רוצה להסביר על מה אני מדברת.

ברשותך, אני תיכף אתן לך לדבר. להפך, אני רוצה לפתוח ולתת לזה את הבמה יותר מהתייחסות.

מילה אחת לא רק על הסבל, אלא על כך שכמעט כל חודש הם צריכים לרוץ לבנק להביא אישורים.

בוקר טוב לכם, אני רוצה לפתוח את הדיון. קודם כל, כשהחוק הזה יעבור, יש בינינו הסכמות עם בנק ישראל ועם המפקחת על הבנקים בעניין הזה, ייקבעו כללים ותיכף נצלול פנימה. אני רוצה גם להודות לחברי רן שהכין עבורי את החוק. תודה.

ברשותכם, זאת בדיוק הנקודה שאנחנו מנסים להסביר כל הזמן את חוסר הרגישות. אף אחד לא מדבר על כך שלא צריך להתייעל, מישהו אמר? אבל העניין הוא שגם כשישבתי עם המפקחת על הבנקים, היא מסבירה לי באורים ותומים שהעולם נהיה דיגיטלי. הכול בסדר, אני יודע שיום אחד אנשים בכלל לא יידעו שיש סניף, שהיה אפשר לבוא לאיזה בניין שעומד בו שומר ונכנסים ויש שורה ובה אנשים ואתה עומד בתור ומגיע למישהו ויש דלפק. יום אחד זה יהיה כמו סיפורים שאתה מספר לפני השינה לילדים שלך, שפעם פעם היה מקום כזה שקראו לו בנק והגעת אליו ופגשת טלר. זאת מילה שכנראה תיעלם לה.

אין חולק ואין מתווכח, יש דברים שאתה לא יכול לעצור, וגם אין כוונה ואין רצון. אנשים לא נולדים בני 90 והולכים לבנק. אנשים חיים תקופות, יש תקופה שהיתה, תקופה שנגמרת, אלה החיים. אתה עכשיו באבחה – ועוד מה שמרגיז אותי שכותבים לי במילים יפות על החשיבות של הטכנולוגיה ואיך היא מקצרת שאתה בכלל לא צריך לעמוד בסניף. הכול בסדר, זה אני, הילדות שלי בעזרת השם בכלל לא תגענה לשם, אבל מה יעשה איש מבוגר? אין הכרח שמבוגר בן 90 ילך עם הליכון או עם פיליפיני או פיליפינית שייקחו אותם לבנק. זה אנשים, שחלקם גם אחזו בתפקידים מאוד בכירים בשירות הציבורי או הפרטי. זה לא לעניין, אנשים מגיעים לבנקים שלהם, ופתאום: איפה מוישה, איפה חנה? כלום, שולחים אותם לאיזה – היה פעם "בנקוחור", ועכשיו לקיר, לדבר לקיר.

שאתה לא רואה מה כתוב.

בדיוק. אני אומר שוב, זה לא יהיה. זה יהיה בבוא העת, זה צריך להיות תהליך. זה לא יכול להסתיים באבחה אחת, לא יקום ולא יהיה.

אני כבר אומר לך שבהכנה אנחנו נרחיב את הדיון. דרך אגב, גם כשהעליתי את הנושא הזה בפני בנק ישראל, אמרו שיש הזדמנות בהצעת החוק לשים את הנושא על סדר-היום. טיבי, אנחנו לא באים ממקום שאומרים לא, ברור לנו שיש דברים שלא אתה, לא אני יכולים לעצור, גם לא צריך. אבל אם אתה מחליט לסגור סניף או לבטל מפגש עם טלר, אתה צריך להשאיר איזה רדיוס מסוים לאנשים שלא מכירים דבר אחר.

הוא צריך להתקשר לילד שלו או לילדה שלו, או היא צריכה, למה? מה קרה? הם לא אנאלפביתים, זה מקומם. גם ככה הבנקים נאבקים על שמם הטוב במובן של מערכת היחסים עם האזרחים, עם הלקוחות, עם הצרכנים. יפה, אני רואה את הפרסומות, שאת מעבירה כסף, וזה לא נכון. אני רוצה לקבל איזה תמונה מדויקת. כמו שהחוק נותן סמכות למפקחת על הבנקים להגדיר את התהליכים לסגירת סניף או למניעת סגירה, אותו דבר נצטרך לעשות כאן. בינינו, מה שאמר חאג' יחיא, אני מסכים אתו. הם יגידו: שמע, זה בטח עניינים עסקיים, אין מספיק נפח עסקים, כל הדיבורים האלה שאנחנו מכירים, אבל לסגור בכל מקום? בכל היישובים שאליהם חבר הכנסת חאג' יחיא התייחס?

ויש הרבה עסקים, לא חסרים.

מה הם חושבים להם, שאם הם יתרמו פעם ב- לאיזה עמותה וכולנו נגיד: כל הכבוד לכם, אמרכ יא סידי, תמשיכו לדפוק אותנו בבנק?

לכן אני אומר שזה לא מקובל עלי. אני מקבל עשרות מכתבים, באמת באמת באמת, כי אלה ששולחים לי מיילים והם גם יודעים לעשות את זה, אבל הרוב שולחים מכתבים.

בוקר טוב אדוני היושב ראש, חברי חברי הכנסת, ההצעה היא הצעה ראויה. לא צריך לתת יד חופשית, על אף שאנחנו מודעים לכך שמדובר בעסקים פרטיים שמחפשים רווחים, וזכותם לחפש רווחים, אבל יש פה גם אינטרסים אחרים שצריך לקחת בחשבון. לכן לפחות בנקודה הספציפית הזאת של סגירת סניפים, אני חושב שזה בסיסי והגיוני שצריך להודיע למפקח על הבנקים שעומדים לסגור סניף – זה בסיס ההצעה.

בעניין של הבנקים, פתיחת סניפים וסגירת סניפים, אני הייתי בסיור בדרום לפני שבועיים. ביקרתי בחמישה יישובים ערביים גדולים – חורה, כסייפה, שגיב אלסלאם – שגב שלום, לקיה, ערוער ערערה-בנגב. אדוני, כל ישוב כזה עם הפזורה מסביב לפחות 30,000 תושבים. אדוני, אני הייתי המום שאין באף יישוב כזה אפילו סניף בנק אחד לרפואה – סניף בנק, לא אוטומטים, לא כספומטים, לא כלום. אם מישהו צריך למשוך כסף מהכספומט, הוא צריך ללכת לבאר שבע, לנתיבות, לערד. כששאלתי, אמרו: יש בחורה ראש יישוב, ראש מועצה, ד"ר מוחמד אלנבארי, שיש לו דוקטורט מהטכניון, והוא מנסה לפתח את היישוב, נוסע לחוץ לארץ ומגייס תרומות. הוא אומר לי: לא השארתי אפילו דירקטוריון אחד של בנק – דיסקונט, לאומי, הפועלים, מרכנתיל, כולם – אמרתי תפתחו סניף אחד ביישוב שלי, אני מעביר את כל החשבונות של המועצה במאות מיליוני שקלים, תבואו. זאת לא החלטה עסקית. הייתי מבין אם היו פותחים, מנסים ורואים שמפסידים – אז סוגרים, אבל שיש פה החלטה אפריורית שאנחנו לא פותחים סניפים ביישובים האלה, לא מתקרבים. יש הרבה סטריאוטיפים על הבדואים כי שדדו כמה סניפי דואר. למה, ברמת גן או בתל אביב אין שודים? אין שודים של בנקים בתוך ישראל?

גם שם זה ישראל...

ולכן אני הייתי המום. פניתי למפקחת על הבנקים, אני מקווה שאני אפגוש אותה בשבוע הבא. מוזר, אני חשבתי שהיא פה היום.

גם אנחנו. קיווינו.

אבל לפחות אני בשבוע הבא עומד להעלות את הנושאים האלה בפניה. זה לא מתקבל על הדעת. שמענו אתמול את ההצהרות הבומבסטיות של שר האוצר.

דרך אגב, ההצעה הזו היא על שמו של אימא של משה כחלון שר האוצר. הצעת החוק הזאת היא בעקבות סגירת סניף בגבעת אולגה. דרך אגב גברתי מקן לזקן, זה נוגע לכל הנקודות אליהן התייחסנו.

לכן אני מקווה שההצהרות האלה וההמלצות האלה כן לתת רישיונות לבנקים ולהקל על הדרישות בפתיחת בנקים, כי יש הרבה דרישות. אני בעברי כשהייתי עורך דין, ייצגתי הרבה בנקים מהרשות הפלסטינית, שהיה להם קושי להשיג בנק אחד שישמש להם כבנק קורספונדנט בישראל. היה בנק דיסקונט ופועלים וכולם אמר: לא רוצים לעבוד עם הבנקים האלה. אמרתי: אתם לא רוצים לעבוד איתם? תנו להם. באו לרהט ואמרו: אנחנו רוצים לפתוח סניף ברהט, תנו לנו אישור, כמה הון אתם רוצים? 50 מיליון, 100 מיליון? אנחנו מוכנים, זה בנקים מבוססים, שהמרכז שלהם גם בירדן. אני מקווה שעכשיו לפחות יתחיל התהליך הזה.

אני רק יכול להגיד לך במילה אחרונה, שבסך הכול המפקחת הנוכחית, יש בה פתיחות מאוד מאוד גדולה להתמודדות עם נושאים מן הסוג הזה. אני גם חושב שתמצא אצלה אוזן קשבת.

אני מקווה.

נקודה אחרונה בעניין הסגירה, אפרופו החוק הזה, חברי זוהיר בהלול ואני העלינו את סגירת הבנק בעיר העתיקה בעכו.

כבר הרווחנו כשאמרת חברי זוהיר בהלול...

בטח, חברי. העלינו את הנושא של סגירת סניף בנק דיסקונט בכניסה לעיר העתיקה בעכו, שרצו להעבירו. אמרנו: איך זה יכול להיות? זה הבנק היחיד בעכו. לפעמים אנחנו מרגישים שיש גם פנים פוליטיים שלא ממן העניין, שיקולים זרים.

אני אשמח שאדוני גם יעדכן אותנו בעניין.

בהחלט, אני אעדכן. תודה אדוני.

ברשותכם, אנחנו נתחיל את ההקראה של הצעת החוק.

אדוני, אנחנו קיבלנו אתמול נוסח מתוקן, מוצע על ידי בנק ישראל, שמוסכם גם על האוצר.

ברוח הדברים שדיברנו עליהם.

אנחנו שכחנו להעביר את זה לוועדה אלא רק הבוקר, ולכן יש בלפטופים נוסח מעודכן, אבל לשאר המוזמנים אין בפניהם את הנוסח הזה.

אני רק אגיד בהקשר למה שאמרת, שאתם מתפרצים לדלת פתוחה. אנחנו מסכימים שכל הנושא של סגירת סניפים צריך להיעשות ברגישות. לכן אנחנו תומכים בהצעת החוק הזאת, כדי שלמפקחת על הבנקים תהיה אפשרות לשקול את כל השיקולים האלה, כשבנק יודיע על כוונתו לסגור סניף.

רצינו לקצר את משך הזמן של הודעה של בנק ל-30 ימים.

אני עורכת דין לבנת קופרשטיין-דאש מאיגוד הבנקים. אני רוצה קודם כל לדבר מבחינה עקרונית על העמדה של איגוד הבנקים בנוגע להצעת החוק. קודם כל, אני לא מתעלמת מכל הדברים שנאמרו כאן ומהמהפכה הטכנולוגית והמשמעויות שלה. המהפכה הזאת היא מהפכה שנעשית לא בארץ אלא בעולם, היא הקדימה אותנו בעולם, אנחנו מצטרפים אליה, המהפכה הזאת גם נעשית לא רק בבנקים, אלא בכלל בכל השירותים.

אבל פתחנו בזה ואין ויכוח.

אני גם לא מתווכחת.

את מחזקת את הדברים שלנו.

אני מצטרפת לחלק מהדברים שלכם.

מה שהצעת החוק באה לעשות זה בחקיקה ראשית להפקיע את זכותו של בנק, שהוא גוף עסקי בשוק חופשי, להפקיע את זכותה של ההנהלה איפה פותחים את הסניף. אני לא אומרת שבנק לא צריך לשקול שיקולים מסוימים, ואני גם לא אומרת שהרגולטור לא צריך להנחות, והדבר נעשה, אבל צריכים לראות לפני שמחוקקים חוק שמפקיע , למה עושים את זה והאם האמצעי שבו אתם נוקטים ראוי.

האם גברתי מנסה לרמוז שאולי התיקון איננו חוקתי?

האמצעי שבו אתם נוקטים לדעתנו לא מידתי. אני בכלל לא נכנסת לענייני חוקתיות ובג"ציות, אני אומרת שהאמצעים שנוקטים הם לא מידתיים, ואני רוצה להציג בפניכם אמצעים מידתיים יותר.

קודם כל, לבנקים יש המון סניפים. הבנקים הם עסק מרובה סניפים. אנחנו לא מתעלמים מהקדמה ומהטכנולוגיה בכך שהשירות שהלקוח היום מקבל הוא שירות שונה. פעם עיקר המפגש של הלקוח עם הבנק היה באמצעות סניף. היום יותר ויותר לקוחות, וגם בשכבה המבוגרת של הלקוחות, אנחנו רואים שעיקר המפגש של הבנק עם הלקוח הוא באמצעים ישירים, אם זה במוקדים הטלפוניים שמתוגברים כל הזמן.

כתוב המביא דברים בשם אומרם, מביא גאולה לעולם. עד לרגע זה גברתי חוזרת על כל מה שאנחנו אמרנו. אין חולק על שום דבר מהדברים שאת אמרת לא בחלק הראשון, אלא במובן של הקדמה. אין ויכוח על זה. אם גברתי רוצה להציע הצעה, שתתקדם.

אני חייבת להבהיר מאיפה זה נובע, ואם בכלל יש הצעה. קודם כל, אמרנו שהשירותים משתנים בכל העולם וגם בארץ.

כל המהפכה שקורית עכשיו נעשית תחת פיקוח קיים של הרגולטור. אני רוצה להתייחס פה לחבר הכנסת שדיבר על ההודעה – בנקים כבר עכשיו לפני שהם סוגרים סניף, מודיעים לרגולטור. הבנקים נמצאים בקשר רצוף עם בנק ישראל, ובנק ישראל מייעץ ומוודא במידת הצורך האם כדאי או לא לסגור את הסניף והבנקים מקשיבים לרגולטור.

הרגולטור הוציא לפני כמה חודשים מסמך, שבו זיהה את המגמה של ההתפתחות הטכנולוגית ואמר: אני יודע שאתם הולכים לסגור סניפים ואנחנו לא מתנגדים לזה, אבל - - -

ידוע לך כמה סניפים סגרו הבנקים השנה?

אני יודעת שבין 2012 ל-2015 נסגרו משהו כמו חמישים ומשהו סניפים מתוך מעל 1,000. המגמה הזאת בעולם - - -

מה התכנית לשנה הבאה?

הבנתי, את מדברת ואני מתרגש, אני מרגיש איך אני מזיע, מתמלא חום ואהבה, מרגיש שלבי פועם בחוזקה והפרחים – נו, באמת. אני כמחוקק ידוע במערכת היחסים, אני באתי לפה הפעם הזאת בחקיקה מאוד מינורית, שבאה ממקום משתף. אני במקומכם, זה בדיוק כל ההבדל, אם אני נציג של איגוד הבנקים או עורך דין של איגוד הבנקים, אומר: וואלה, יש בזה שכל, אוקי, אחר כך תלכי ותגידי: חברי הכנסת האלה אהבלים, לא מבינים מהחיים שלהם, עבדנו עליהם, קרקרסנו אותם. אבל לפחות בנראות, מה את מתחילה לתת לי הרצאה? גברתי, את לא תעשי לי פיליבסטר. העניין ברור, אני אתן לך להגיד את הדברים, אבל באמת זה לא מקובל עלי, את טועה אפילו בטקטיקה שלך מולי. את אומרת שאת יודעת שבין 2012 ל-2015 נסגרו 50 סניפים, זה נתון בדוק?

אני לוקחת את הנתון מסקירת מערכת הבנקאות לשנת 2015 שפרסם בנק ישראל. אני רוצה גם להגיד, שעיקר הסניפים שנסגרים, נסגרים במרכזי הערים, יש תהליך של איחוד ויותר סניפים נפתחים בפריפריה.

את עושה לי עכשיו הרצאת חומש? אם היית נותנת בדירקטוריון הרצאה כזאת, היו אומרים לך: גברתי, תודה, הבנו, שבי. אני מנסה להגיע לפואנטה ואת לא מתקדמת, את רק מדור פרסומי.

עכשיו אני שואל את השאלות. כשאני בא לסניף שלי, הם שואלים אותי. אני עכשיו שואל ורוצה לדעת אם ידוע לך כמה סניפי בנק אמורים להיסגר במהלך 2016, 2017, 2018.

הנתון הזה לא בידיים שלי.

אם באים לדיון כזה, זה אלף-בית, ובמקרה יש לי בכיס את התכניות של סגירת הסניפים לשנים הקרובות, הכי פשוט, הכי פשיטא.

אדוני היושב ראש, זאת מדיניות עסקית של כל בנק ובנק. אתה לא יודע כמה סניפי שופרסל נפתחים ונסגרים, אתה לא יודע כמה סניפי קופות חולים נפתחים ונסגרים, ואתה גם לא יודע כמה סניפים בנק הפועלים או בנק לאומי או בנק לאומי מתכוונים לסגור, למה? כי מחר בבוקר בנק לאומי יידע איפה הוא סוגר.

טיבי, בנק לא מחליט מהרגע לרגע על סגירת סניף. טיבי, אני מקווה מאוד בשבילו שהוא לא בא בבוקר ואומר: ראיתי שמעט אנשים נכנסים לסניף, זה לא מוצא חן בעיני. יש תכנית שנתית, בודקים מהלכים עסקיים, רואים אם מתאים להם או לא, וכאן נכנס העניין.

מה ההגדרה של מתאים לי או לא מתאים לי? זה העניין. זה בדיוק מקומה של הכנסת, זה בדיוק מקומו של בנק ישראל, של המפקחת על הבנקים להגיד. שים לב, אף אחד לא כפר בעובדה שבנק יכול לסגור סניף, אף אחד לא כפר בעובדה שיש מהפכה טכנולוגית ואנחנו צועדים לעברה.

כל מה שניסינו זה להכניס בלנס, כי כל גוף רואה רק את עצמו. אפשר להגיד: מי צריך חקיקה? בוא נסתפק בשבע מצוות בני נוח, יהיה בסדר. בן אדם לא יודע מה טוב לו?

אני נותן לך לסיים בשני משפטים, כי אני רוצה להתחיל הקראה. הבנו את הרעיון. העניין הוא שבסופו של תהליך, מתחילים לספר לי כמה הבנקים גדולים, אוהבי העם, עוצרים ברחובות אנשים ומכריחים אותם לקבל כסף?

לא אמרתי שהתהליך לא צריך להיות לא מנוהל, לא מבוקר ולא מפוקח, אנחנו לגמרי מסכימים. אנחנו לא מסכימים עם האמצעי, שהוא עם כל הכבוד, לא אמצעי מינורי. זאת היא הפקעת שיקול הדעת מהבנק והעברתו לרגולטור. אני חושבת שנכון, שבנק ישראל יהיה יותר ברור ויפעל יותר לשיתוף פעולה עם הבנקים להוציא נהלים, אמצעים, כל מיני בחינות שהבנקים ישלבו עם המדיניות. זאת ההצעה שלי, ההצעה שלי היא לא לקבוע בחקיקה ראשית משהו שמפקיע את זכותו של הבנק לנהל את עסקיו, זה הכול. תודה.

תודה גברתי. האמת היא שזה עושה לי חשק להוסיף עוד כמה סעיפים של שימוע, התייעצות עם הרשות המקומית, עם הרווחה באזור, כל אותם הדברים שהבנק לא עושה כשהוא סוגר, שמבחינתו הזקן יכול ללכת כמה שהוא רוצה בגשם, בחורף, כדי להוציא כמה גרושים של הביטוח הלאומי.

או לנסוע לעיר אחרת להביא אישור.

מה זה, זה חוק? זה פרווה. לא מתאים לי להניח הצעות חוק שכאלה, ועוד מטיפים לי?

מבחינת משרד המשפטים, אכן עלולה להיות בזכות הקניין של התאגידים.

אני אשמח שהם יפנו לבג"ץ, בעזרת השם.

אבל מן הראוי

על אי-חוקתיות של הסעיף הזה.

אני אגיד בקצרה כדי שנוכל להתחיל להקריא, שמבחינת משרד המשפטים אכן עלולה להיות פגיעה בחופש העיסוק ובזכות הקניין של התאגידים הבנקאיים, אבל אנחנו סבורים שמדובר - - -

אני אשמח שהם יפנו לבג"צ, בעזרת השם, בעזרת השם.

כן אדוני, אבל אני חושבת שראוי שהוועדה תתייחס לטענה.

פעם חסמתי מישהו מלומר מה שהוא רוצה? לא, אני רק אומר בעזרת השם שהם יגישו בג"צ על אי-חוקתיות של הסעיף הזה.

אני רק אשלים ואומר, שאנחנו חושבים שזאת כן פגיעה שהיא מידתית, גם לאור התכלית הצרכנית, וגם בהתייחס לסמכויות שכבר קיימות היום למפקח לתת היתר לפתיחת סניפי הבנק. לאור המנגנון שמוצע עם הנימוקים ולאור זה שהתיקון שהוסף - - -

מי שפותח, גם יכול להגיד מתי הוא סוגר, אבל לא חשוב, בסוף הבנק דואג לזקן או לזקנה בשכונה שלי או במקום אחר, שיגיעו בנוחות, הם מביאים לו את הסניף הביתה.

אני רוצה להצטרף לדבריה של גברת זוהרי. כשאנחנו עיינו אתמול בהצעת החוק, שאלנו את עצמנו, האם התיקון חוקתי, והגענו למסקנה שהוא אכן לתכלית ראויה.

מידתי.

והאמצעי המוצע כאן הוא לחלוטין מידתי, ואפילו אפשר להדק אותו עוד יותר, ועדיין אנחנו נראה בו אמצעי מידתי כדי להשיג את התכלית הראויה.

אז אני אודה לגברתי שתעזור לי בהידוק. אני מתחיל לקרוא:

הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון – סגירת סניפים), התשע"ה-2015

הוספת סעיף 28א 1. בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;

(1) אחרי סעיף 28 יבוא:

(1) לא יסגור תאגיד בנקאי סניף, אלא אם כן נמסרה למפקח הודעה

מנומקת על כך ארבעים וחמישה ימים לפחות לפני סגירת הסניף,

והמפקח או עובד בנק ישראל שהוא הסמיכו לכך לא הודיע בתוך

התקופה האמורה על התנגדותו לסגירת הסניף, או שהודיע על הסכמתו

לכך; המפקח רשאי להאריך את התקופה האמורה, במקרה הצורך, בלבד שהודיע על כך לתאגיד הבנקאי בכתב, ונימק את הצורך בהארכת התקופה".

(2) החלטת המפקח להתנגד לסגירת סניף תהיה מנומקת ובכתב ותינתן לאחר שנתן לתאגיד הבנקאי הזדמנות להשמיע את טענותיו ולאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות".

יש לי תיקון.

ברשותך אדוני היושב ראש, ההערות שלי הן כדלקמן: מדובר על כך שלא תבוצע סגירה בפועל, אלא אם כן ניתנה הודעה מראש למפקח 45 ימים לפני סגירת הסניף. אני הייתי מציעה שיהיה כאן לפני המועד הצפוי לסגירת הסניף, כי יכול להיות שהסניף לא ייסגר, וכאן כאילו קובעים עובדה שמדובר בסגירת הסניף, יכול להיות שהמפקח לא יסכים לסגירת הסניף. לכן אני חושבת שזה צריך להיות לפני המועד המבוקש או הצפוי לסגירת הסניף.

אני חושב שצריך גם לחדד את זה. הבנק עושה מהלכים, זה לא 45 יום ופתאום הוא אומר למשאיות שהן צריכות לבוא לאסוף את הציוד, זה לא תהליך מהרגע לרגע, מישהו כבר ישב ותכנן. אני חושב שזה גם נכון לבנק מבחינת האינטרסים הכלכליים שלו, שמהרגע שהוא קיבל את ההחלטה על רצונו לסגור את הסניף, שיודיע לבנק.

אין מניעה, הוא יכול להודיע גם חצי שנה, "לפחות".

בעיני, 45 יום זה נראה בעיני כאילו כבר הכול חלוט. מי שמודיע 45 יום, אז מה?

יש בעיה נוספת, שאומר איגוד הבנקים - - -

לפחות.

הבעיה שלי לא עם ה"לפחות".

הוא יחכה עד היום האחרון.

הוא כבר הודיע חודשיים מראש ללקוחות. אני רק אומר מה אני מבין.

מכוח מה הוא הודיע חודשיים מראש?

אמר פה נציג איגוד הבנקים, שמודיעים ללקוחות חודשיים לפני.

היא שאלה מכוח מה, היא צודקת.

בסדר, השאלה אם זה נוהג או הוראה של המפקחת על הבנקים שמחייבת.

45 יום לפני מה?

זה לא לפני סגירת הסניף, אלא לפני קבלת ההחלטה של הבנק על סגירת הסניף, זה מה שחשוב.

קודם מתקבלת החלטה, ואז מתחילים את התהליך.

מתקבלת החלטה, ואז הם צריכים להודיע למפקח על הבנקים והם צריכים לקבל אישור או להודיע לו תוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

אבל מה יקרה אם ההחלטה היא לסגור את הסניף עוד 30 ימים, איך אפשר לפתור את זה?

בכל מקרה הם לא יכולים לסגור תוך 30 יום. זה ההיגיון, ברגע שבנק מקבל החלטה לסגור סניף, הוא צריך להודיע למפקח על הבנקים: אני עומד לסגור סניף, זה אלף-בית, ואז המפקח על הבנקים יכול להתנגד, יכול להסכים או להציב תנאים.

קודם כל יש הוראה של המפקח על הבנקים היום, שאומרת שבנק שרוצה לסגור סניף, צריך להודיע 30 יום מראש ללקוחות.

זה כלום 30 יום.

יכול להיות שאנחנו נחשוב להאריך את זה, אבל זה כרגע המצב, אז יש הוראה שמחייבת את זה. כמו שאורנה הסבירה, זה הזמן שאנחנו קוצבים למפקח על הבנקים להשיב לבנק. הבנק לא יכול להחליט, שהוא כבר נמצא בשלב סופי של התהליך, עדיף לו להודיע כמה שיותר מהר.

נכון, רק שכתוב פה "לא יסגור תאגיד בנקאי סניף, אלא אם כן נמסרה למפקח הודעה מנומקת על כך ארבעה וחמישה ימים לפחות". מה אני מנסה להגיד? אני מדבר ברמה המעשית, זה כבר לא קשור להתנהלות. אני חושב שגם איגוד הבנקים מסכים אתי בעניין הזה. 45 יום זה זמן מאוד מאוד קצר, זה עושה את הכול קצת פלסתר, כי הכול כבר נכנס לתוך מסגרת 45 יום לפני הסגירה. אני סבור שמרגע שמתקבלת החלטה של הבנק לבצע את הפעולה – זה יכול להיות חצי שנה, לא משנה מתי, אין זמן, מהרגע שהוא קיבל את ההחלטה שהוא רוצה לסגור סניף במקום X - יש לו 45 או לא יודע מה להודיע למפקחת על הבנקים על הרצון שלו בלוח זמנים כזה וכזה. עודדה, אני בכלל לא מדבר אתך ברמה של מערכות יחסים, אלא ברמה טכנית.

קודם כל, אני מנסה להסביר שאלה תהליכים שהולכים להיות בטור, זאת אומרת: קודם כל הוא יצטרך לסגור את העניין מול המפקח על הבנקים.

תעשי לי סיפור דרך.

אבל הוא לא יוכל להודיע ללקוחות לפני שסגור מבחינת המפקח על הבנקים שזה בסדר.

זה ברור לי.

אבל זה לא קבוע - - -

מה העניין? הוא יגיע עד ה-45 יום, 46 יום לפני.

הוא לא יוכל, כי הוא צריך לקחת עוד 30 יום אחורה. נגיד הוא מתכנן לסגור בתאריך מסוים, הוא צריך 30 יום לפני כן להודיע ללקוחות.

אז יהיו לו 45 יום - -

- - ועוד 30.

בסדר.

מבחינת הבנק, אם הוא ירצה להיערך, עדיף לו - - -

אפשר להפריד ולהגיד, שהבנק יעשה את החשבון שלו מתי הוא רוצה להודיע למפקח. למפקח אנחנו כן קוצבים זמן, מתי הוא יודיע לפני הסגירה. בנק שלא רוצה להיכנס להוצאות לפני שהוא יודע את עמדת המפקח, יודיע כמה שיותר מוקדם. המפקח כן יהיה קצוב בזמן. אולי אפשר להפריד מה-45 יום.

על מנת שהבנק לא יתחיל לעשות צעדים מעשיים ואופרטיביים, הצעתי שברגע שהוא מקבל החלטה על סגירת הסניף, הוא צריך להודיע למפקח על הבנקים, ואז המפקח על הבנקים, יכול להיות שהוא יבקש את עמדת התושבים, יכול להיות שהוא יציב תנאים, ואז לפני שבכלל מתחילים להניע את התהליך – שהמפקח על הבנקים יודיע את עמדתו, זה ההיגיון.

הבנק לא יעשה מהלכים אופרטיביים, לפני שהוא יקבל את האישור מהמפקח.

זה ברור.

אבל אם אני מבין נכון את הרגישות של אדוני לצורכי הציבור, אתה מעוניין לדעת שבסופו של דבר הציבור מודע לכוונתו של הבנק לסגור את הסניף, ככל שניתן מוקדם יותר.

לא רק זה.

יש כאן שתי נקודות – נקודה אחת, שלציבור יהיה מספיק זמן, חודש זה ממש ממש ממש לא מספיק מחד, אבל עזבו עכשיו לקוחות בנקים ודברים מן הסוג הזה, אני מדבר ברמה טכנית שאתה מנהל בין גופים כאלה ואחרים; הטענה שלי שכשאתה מאפשר לבנק, אפילו בתת-מודע, להודיע 45 יום לפני המועד שהוא רוצה לסגור, אם אתה כותב דבר כזה בחקיקה, בוודאי בחקיקה ראשית, עזבי את החשבונות האלה, אפילו 70 יום, אני מניח שהבנק כבר יודע איפה הוא מפזר את העובדים, הוא כבר זימן עובדים לשימוע כי הוא צריך לסיים את עבודתם ולשלוח אותם הביתה, פעולות בסיסיות שמתחייבות מניהול, בלי קשר בכלל למערכת היחסים בין האזרח לבין הבנק. לכן אני אומר שהתהליך צריך להיות כזה – התקבלה החלטה של הבנק לסגור סניף מסוים, הוא צריך להודיע לאלתר למפקח.

הוא בסוף צריך לקבל אישור.

ברור, זה בכל מקרה, הוא לא יכול לבצע את הפעולה הזאת בלי שקיבל אישור.

אני חושב שיש לנו פה שלושה קבועי זמן, שמתחברים אחד עם השני וצריך לראות איך משחקים איתם: אחד – מועד ההודעה ללקוח, אני חושב שאתה צודק כשאתה אומר ש-30 יום זה מעט מדי, זה צריך להיות 60 יום, ואם זה אומר שבהצעת החוק הזאת ייקבע 60 ובעקבות זה תתוקן הנחיית המפקחת, זה בסדר; שני – צריך לזכור שגם עובדי בנק זכאים, אם הם הולכים לפיטורים, להודעה של 30 יום מראש, שזה אומר שאנחנו נשארים בגבולות של 60 יום. לכן ההצעה שלי היא לתקן את הצעת החוק, כך שיש שתי אופציות: אחת – שתהיה הודעה למפקחת של 45 יום, שלאחריה יתחילו לספור 60 יום, זאת אומרת: יש למפקחת 45 יום שבהם היא מקבלת.

זה אחרי, זה חייב להיות בטור.

אמרתי שתי אופציות, אחת יותר נוקשה ואחת פחות. הנוקשה אומרת שיש 45 יום, שבמהלכם צריכים להגיש בקשה ולקבל תשובה מהמפקחת. אם המפקחת אישרה אחרי 45 יום, מתחילים לספור 60 יום לסגירת הסניף. אני חושב שזה המתווה הקשה יותר, אבל הנכון יותר. המתווה השני זה לנסות לעשות איזושהי חפיפה בין ה-45 ל-60 יום באיזשהו פרק זמן.

אתה חייב זמן שבו המפקחת נותנת את התשובה – מאשרת, לא מאשרת או בתנאים כאלה ואחרים, זאת אומרת: ההודעה ללקוח רק אחרי שהסתיים כל התהליך. לכן אני מסכם ואומר שיש כאן שני טקטים, שהם נפרדים, אבל הם קשורים זה בזה.

החוק מטפל רק בראשון.

נכון, אז אני אומר שאנחנו בשלב ההודעה, שראה תאגיד שהוא מבקש לסגור סניף באחד המקומות. 45 יום עושה לי לחץ בבטן, זה נראה כמו הדברים שהם די גמורים.

אנחנו מנסים לאזן בין ההתנהלות העסקית של הבנקים לבין הצורך של המפקחת על הבנקים לבדוק. יש למפקחת על הבנקים פה סמכות – אם הימים לא מספיקים – להודיע לבנק.

לא, אני לא מדבר על זה. עודדה, את לא אתי.

זה בטור, יהיו עוד X ימים שהבנק יודיע ללקוחות, לא לפני שהוא יידע שזה מסודר מול הפיקוח על הבנקים.

עודדה, את לא אתי, אין לזה קשר לאפשרות של המפקחת להאריך או לא להאריך. כל העניין הוא הנראות. 45 יום לפני המועד שסניף מבקש - - -

זה לא לפני הסגירה, אני חושבת שזה צריך להיות פה לפני ההודעה ללקוחות. מבחינת הניהול של הבנק, עדיף לו להודיע כמה שיותר מוקדם.

יש לאתי הצעת נוסח, בבקשה.

זו הצעה שמנסה לתכלל הכול: (א) תאגיד בנקאי המבקש לסגור סניף, ימסור על כך הודעה מנומקת למפקח על הבנקים או לעובד הבנק שהוא הסמיך לכך. המפקח על הבנקים רשאי להודיע לתאגיד הבנקאי בתוך – תחליטו – 30 או 45 ימים מיום שקיבל את ההודעה על הסכמתו או על התנגדותו לסגירת הסניף, או – וכאן אני מציעה דבר נוסף – על הסכמתו לסגירת הסניף במועד מאוחר יותר עליו מסר הודעה לתאגיד, בתנאים או במועד מאוחר יותר. זה החלק הראשון. אז המפקח רשאי להאריך את התקופה, תלוי כמה ימים זה יהיה.

הוראה נוספת – לא יסגור תאגיד בנקאי סניף, אלא לאחר שמסר לכל לקוחות הסניף הודעה 30 ימים לפחות לאחר קבלת הסכמת המפקח ולפני מועד הסגירה.

למה 30? 60.

כי אחרת אתה מותח את זה ל-120 ימים.

אז מה? אני רוצה 60 יום, אני לא רוצה 30 יום.

יש עוד שני נושאים: אם המפקח לא הודיע דבר עד תום אותם 60 ימים או 45 ימים, יראו כאילו נתן את הסכמתו או אישורו.

האם לא ראוי שתפורסם הודעה לציבור לגבי בקשת הבנק לסגור סניף? זה יכול להיות אפילו פרסום על ידי המפקח על הבנקים באתר של בנק ישראל, באופן שזה לא רק הלקוחות של אותו סניף שיקבלו הודעה מאוחר יותר, כשיש כבר החלטה חלוטה על סגירה – אותם לקוחות או ארגונים אחרים - - -

מה שגברתי מתכוונת זה שבמקום שחבר הכנסת כבל יקבל את המכתבים, גם המפקחת על הבנקים תקבל?

יכול להיות, כדי ששיקול הדעת לגבי עצם השאלה האם להתיר סגירת סניף או לדחות את מועד סגירתו, תהיה מבוססת גם על אמירות של הציבור.

אני רוצה לשאול את המפקחת או הפיקוח על הבנקים, האם פעם היסטורית מנעתם מבנק סגירת סניף.

אין להם סמכות, לא היתה סמכות.

אבל הנוסח הזה לא יבטיח, כי כמו שאני מכיר את בנק ישראל ואת הפיקוח, בסוף שיקול הדעת יהיה עסקי יותר מאשר טובת המקום או הלקוחות. תמיד הבנק יגיד: אני סוגר סניף ביישוב פלוני כי אני מפסיד, כי הוא סניף הפסדי. אני אתן לך סיפור – בכפר נחף על יד ראמה יש 15,000 תושבים. במגזר הערבי תמיד היה מרכנתיל ובנק ערבי שעכשיו לאומי קנתה אותו.

חברת בת.

אבל הוא עכשיו הפך ללאומי פר אקסלנס. סגר מרכנתיל את השערים שלו. ביישוב של 15,000 תושבים יש סניף אחד. סיפרתי לכם את הסיפור, להפך אנחנו רוצים שבנק ישראל יכריח בנקים לפתוח סניפים בערים בהן מעל 20,000 תושבים. יש לפעמים שני סניפים בעיר של 20,000 תושבים, כמו קלנסווה, טירה.

השאלה מי יבטיח שבנק ישראל, גם אם תהיה לו הסמכות, הוא ישתמש בה? השינוי בחוק בא לשרת מטרה מסוימת. ביישוב שיש בו בסך הכול שני סניפים, זה אסור, אתם תתנגדו אוטומטית.

ברשותכם, אנחנו רק בהכנה לקריאה ראשונה. מה שאדוני מעלה, אני לא יכול להתעלם ממנו, אתה חושב שאני לא מוטרד? בסוף בסוף בסוף הם מזילים דמעה ובוכים שהם מפסידים, הם הרוויחו השנה רק חצי מיליארד או 800 מיליון וזה ידפוק להם את המאזן. זאת נקודה שנרחיב בה, לא עכשיו, אני רוצה לרוץ עם הדברים.

בהתחלה כתוב "לא יסגור תאגיד בנקאי סניף" – "או מחלקה", מה שהעליתי.

אני מציע שנשאיר את זה להכנה לקריאה שנייה ושלישית, אני רוצה לחשוב על זה, אם זה מקום שמתאים.

לעניין לוח הזמנים, אני הייתי מציע משהו אחר. לעניין ההצעה של אתי - - -

זו לא הצעה שלי, אלא הצעות שלכם שאני ניסחתי.

נכון, אני הייתי אומר שברגע שהבנק מקבל החלטה לסגור סניף, כמו שאמרה אתי, הוא צריך להודיע למפקחת על הבנקים על ההחלטה. בו זמנית אפשר גם להודיע ללקוחות אותו סניף שיש כוונה לסגור את הסניף הזה. אז אפשר את ה-60 יום שביקשת, כי הלקוחות כבר יודעים.

אני כבר אומר לך שזה לא טוב. יש פעולה פיסית, הפעולה הפיסית אחר כך, כמו שלאה ורון אומרת. אתה מדבר על תודעה, אני יושב בבית, מול הטלוויזיה וחושב איך אני מבצע את הפעולות, וכשמגיע הרגע יותר קל לי נניח – אני אומר את זה קצת בצורה ציורית. הפעולה עצמה להתחיל לחשוב באיזה סניף אני רוצה, לסניף זה כמו לידה. אנשים הולכים לאן שהולכים ההורים שלהם, לא?

לא כל כך, כבר לא.

יש הבדל בין כבר לא כל כך לבין אמירה שהיא חדה.

מה קושר את הלקוח לבנק לפי המחקרים שלכם?

בדרך כלל זה קשר עם פקיד מסוים.

זה בקופת חולים, נקשרים לרופא אחד.

בשביל הדיון הבא, הכנה לקריאה שנייה ושלישית, אני מאוד מבקש לראות, אם יש לכם נתונים כמה אנשים עברו מבנק לבנק – לא מסניף לסניף.

אין צורך, הנתונים עומדים על סביבות 7%.

כמו קופת חולים, הדבר היחיד שהייתי עובר זה אם היה ביטוח לאומי מקביל.

אתה וכל אזרחי מדינת ישראל אתה מתכוון.

היום מאוד מאוד קל לעבור בנק. הרעיון הוא לאו דווקא שאנשים שכל הזמן ירוצו ויעברו בנקים, הרעיון הוא שכל בנק יודע שמאוד קל לעבור, ואם הוא לא ייתן שירות ותנאים טובים ללקוחות שלו - - -

גם קבענו את חוק נתוני אשראי.

את גומרת את הרפורמה של כחלון במכה אחת, שלא ירוצו ויעברו בנקים...

לא, אני אומרת שהעובדה שאנחנו מקלים את המעבר, זה לא אומר שהמטרה היא שאנשים ירוצו ויעברו כל יום בנק.

אדוני היושב ראש, באתי עכשיו דרך רבין, שם יש שלטים ענקיים על איזושהי חברה שנותנת אשראי: קבלו 10,000, תחזירו 900 שקל לחודש. זה 9% לפחות.

השאלה לכמה חודשים, 36 חודש.

על 10,000 מחזירים 900 שקל, הייתי המום.

990.

אין יום שאתה לא מקבל, הם שולחים את זה כבר היום - - -

זאת עבירה על החוק.

ברור.

אני חושב שההצעה של עורכת הדין בנדלר היא טובה.

היינו רוצים לראות אותה.

כמובן זה לא הנוסח הסופי, זה מאוד גולמי: תאגיד בנקאי המבקש לסגור סניף, ימסור על כך הודעה מנומקת למפקח על הבנקים או לעובד שהוא הסמיך לכך. המפקח על הבנקים רשאי להודיע לתאגיד הבנקאי בתוך – הוועדה צריכה להחליט – 45 או 60 ימים מיום שקיבל את ההודעה, על הסכמתו או על התנגדותו לסגירת הסניף, או על הסכמתו לסגירת הסניף בתנאים או במועד מאוחר יותר.

המפקח יפרסם באתר האינטרנט של בנק ישראל הודעה על בקשת התאגיד הבנקאי לסגור סניף.

לא הודיע המפקח על הבנקים בתוך התקופה האמורה על התנגדותו לסגירת הסניף, יראו אותו כאילו ייסגר.

לא, החזקה פה לא כל כך נראית לי מהטעמים שדיברנו, אבל גם ממה שאמר באסל עכשיו. אני רוצה שהמפקח יקבל החלטה, זה לא שתבוא בקשה והוא ישאיר את זה.

צודק, הוא צריך למסור הודעה. צודק, אני מסכים עם אוסאמה.

זאת אומרת, אין הסכמה שבשתיקה.

שיודיע שהוא מסכים, שייתן החלטה.

הוא חייב לנמק.

אבל זה אומר שהוא בדק את הבקשה.

בדיוק, בדיוק, זה אלף-בית.

יש לנו כבר בחקיקה מן כזאת ברירת מחדל, כמו במינוי דירקטורים או נושאי משרות.

אבל אני לא רוצה ברירת מחדל, אני רוצה שהמפקח יבדוק את הבקשה.

למה לא? המפקח בדרך כלל נותן תשובה לפני 60 יום.

תראי על מה אנחנו מתווכחים, יש פה סיפור "כזה" ועכשיו את מתווכחת אתי אם הוא יוציא את האישור, יישב עם עצמו ויכתוב: כן, אני מאשר לבנקים. זה אלף-בית, אנחנו ב-2016, בעולם ששקיפות זה הדבר הכי בסיסי.

הציבור יידע אם הסניף נסגר.

לפני התפקיד שלך, את גם אזרחית פה. כשאת עובדת מול גורם שאינו הפיקוח על הבנקים ואת רואה עוולה, אני בטוח שתגידי, כי את בת-אדם כמוני: למה? הדבר הכי בסיסי שאתה מבקש לדעת זה את הסיבה, משהו.

"מקבל את הנימוקים של הבנק".

כן, "מקבל את הנימוקים", משהו שמראה שהיתה איזושהי סוג של התייחסות. אנחנו הרי לא נשב אצל המפקחת על הבנקים על הצוואר לשתות לה את הדם עם קשית. עורכי הדין, המנהלים והמנכ"לים של הבנקים יבואו ויישבו, כי יש להם את הכלים ואת הכוח יותר מאשר לציבור לפעול אל מול המפקחת או המפקח לשנות את דעתו. תראי את התסריט, אנחנו חיים את העולם הזה.

אדוני, אני מתנצל מראש ששוב אני הולך לגרום לך עוגמת נפש וקצת לעצבן אותך, אבל מה שנראה לך טבעי, זה לא כל כך טבעי, כי מה לעשות, אין חקיקה דומה ליוזמה הזאת בעולם, אין וגם אין בארץ, כי עובדה שאתה לא הצעת לסגור ולהודיע שאתה סוגר סניפי קופת חולים – קופת חולים. אתה לא מציע את זה, אתה מציע לסגור סניפי בנק, למה סניפי בנק? כי זה נשמע טוב. עכשיו אתה רוצה להפוך גם את התהליך לפומבי, כלומר: אתה רוצה לפרסם הודעה שבנק משה רוצה לסגור סניף, לאפשר לבנק יוסי מחר לפנות לכל לקוחות הסניף של בנק משה ולהגיד להם: בואו אלי, כי הוא רוצה לסגור, למרות שלא ניתנה הודעה לסגירה.

אתה מבין מה אתה אומר? עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס, על זה נאמר. אתה גם דופק אותו כשאתה סוגר אותו, ואתה אומר לו: סליחה, שלא יהיה מצב שיהיה איזה בנק אחר שירצה לקחת אותו.

לא, אני לא דופק אותו. אבל איתן, אתה לא הבנת אותי נכון.

טיבי, זה מה שאתה אמרת.

לא, זה לא מה שאני אמרתי.

זה כל כך שקוף מה שאתה אמרת, זה בדיוק מה שאמרת שגורם לנו לחשוש מהכוונות של הבנקים.

עם כל הכבוד, אני יודע מה שאני אמרתי, ואני חוזר על מה שאני אמרתי כדי שיהיה ברור.

גם אנחנו שמענו את מה שאמרת.

אין לנו בעיה להבין, שמענו בדיוק.

טיבי, אני מאפשר לך לתקן את עצמך.

אני לא צריך לתקן, אני אבהיר את עצמי. אני אומר שאלה תהליכים עסקיים, שהבנק לא מעוניין לפרסם אותם בפומבי ולאפשר לבנק אחר מיד לדעת מה הוא עושה. מה לעשות, זה לא קורה בשום עסק אחר. אני פונה לרגולטור, אתה מינית אותו, אני מבקש לו לקבל את ההחלטה הכי מושכלת שיש ולהודיע לבנק תוך תקופה מסוימת. אתם מיניתם את הרגולטור, לכם יש את האפשרות לפקח עליו ולהגיד לו: אתה פועל בסדר או לא פועל בסדר, ואם הוא לא פועל בסדר, אתה יכול להגיד לו מה אתה מצפה ממנו. אבל אתה לא יכול לבקש ממני כעסק "להתפשט" ולהודיע על כל השיקולים העסקיים שלי בפני כל המתחרים שלי, דבר שאתה לא עושה בשום מקום אחר. עובדה שאתה לא מבקש מכל סניף של קופת חולים או של שופרסל, אתה מבקש מסניף של בנק.

יכול להיות שאנחנו נחשוב על זה, נתת לי רעיון.

טיבי חברי, יפה, היית פעם עוזר פרלמנטרי והיית נותן רעיונות טובים, נתת רעיון להרחיב את החקיקה למקומות נוספים, קודם כל תודה.

העובדה שאתה לוקח אותי לקופות חולים או לסניפי שופרסל, עדיין לא נותנת לי את התשובה לגבי האופן שבו צריך לפעול מול הבנקים. יכול להיות שאתה צודק בכל, אנחנו עוסקים עכשיו בענייני הבנקאות, ומכיוון שאנחנו עוסקים בענייני הבנקאות, אנחנו ניתן לזה את המענה כפי שאנחנו חושבים.

אבל יש פתרון.

אני לא כתבתי, לא ביקשתי, גם חברי הכנסת כולל אוסאמה לא ביקשו שהמפקחת או המפקח ירשמו: מסכן, הבנק הזה והזה היה אצלי והציג בפני את המאזנים ויעשה ציורים של דמעות מסביב לכל מה שהוא כותב, כל כך התרשמתי שהם במשבר, התזרים שלהם על הפנים, מסכנים...אין דבר כזה הודעה שבשתיקה.

אני רוצה להוסיף, בסעיף 2 כתוב החלטת המפקח להתנגד צריכה להיות מנומקת בכתב.

עוד לא קראתי.

אורנה, זה רק טיבי שהוא מוכשר, ורבלי, ואני לא ציני, הוא באמת מוכשר, אבל זה רק טיבי. את יודעת מה זה כשמרים טלפון מנהל התאגיד או יושב ראש הדירקטוריון ואומר: גברתי, את רוצה לגרום לנו להתמוטט? את עושה לנו כך וכך.

אפשר לתת קצת קרדיט לפיקוח על הבנקים, הוא כבר עמד בלחצים.

ההפך, אני נותן קרדיט, המון, אבל גם כשאתה נותן בבנק קרדיט, הוא מוגבל. בסוף בסוף אם אנחנו חיים בעולם שכולנו היינו סומכים על כולם, לא צריך חקיקה. גם העובד שלך אומר: מה, את לא סומכת עלי? תראי, אתמול עשיתי, שלשום עשיתי. החיים לא כך, אתה צריך להכניס אותם למסגרת, עובדה שאנחנו נמצאים כאן כדי להתמודד עם שאלה, שלכאורה לא יוצא בכלל לעסוק בה. הנחת העבודה היתה להפעיל את התהליכים האלה בצורה מושכלת. אני לא מכיר כאן חוק שהמחוקק אומר: אני מבין מראש את העובדה הזאת. אני בסך הכול מנסה לייצר תהליך מרוסן.

אתי בנדלר, ההצעה שאת מציעה נראית בעיני. אורנה, יש לך הסתייגויות?

לנוסח, אבל אני אדבר על זה אחרי זה עם אתי.

לא, אני מדבר על העקרונות.

אם אנחנו מדברים רק על הנוסח, בהחלט נשב על זה יחד.

זה צריך לעבור גם את המפקחת.

אין בעיה, אנחנו נצא.

זאת קריאה ראשונה.

אתה יודעת מה את אומרת לי? שכל חוק – ואתן ותיקות – צריך להמתין שניסע כדי לשמוע את דעתו של השר. זה לא רציני, אורנה.

לא, זה שינוי רציני מההצעה.

קודם כל, אז מה? אני רוצה לשאול אותך, אני ותיק פה אולי מרוב האנשים, איפה כאן נפגעת הסמכות? זה מביך, קודם כל יש הכנה לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו ילדים קטנים? במקום 45 יום אולי יהיו 60 יום?

אין לנו בעיה עם זה.

ומה היתה התוספת השנייה?

אדוני, ממילא אתם לא צריכים את ההסכמה שלנו.

האמיני לי אורנה, שכשרציתי להעביר פה חוקים, אם עודדה זוכרת, אמרתי שאני אעביר ואני אעביר גם כאופוזיציה. זה לא העניין, שיטת העבודה שלי היא לעבוד ביחד ולא ללכת ראש בראש.

בכל מקרה אני ארצה לראות את זה בכתב, קצת קשה לי לשלוף.

אנחנו נצביע על זה.

עוד לא קראנו את פסקה 2.

בוודאי, אני יודע.

לגבי ההודעה ללקוחות במקביל להודעה למפקח, צריכים לזכור שההודעה הזאת יכולה לעורר - -

לא במקביל, אחרי החלטת המפקח.

אחרי החלטת המפקח?

אחרי, ההצעה שלי לא התקבלה.

הניסוח "רשאי להודיע לבנק על הסכמתו", צריך להיות שהוא יודיע על הסכמתו או אי הסכמתו, לא רשאי.

אתם התנגדתם לברירת מחדל האוטומטית של ההסכמה, אבל היא חשובה, כי אתם רוצים שהבנקים ימשיכו לנהל את עסקיהם, שהם יידעו מתי הם פותחים סניפים ומתי הם סוגרים סניפים. אני לא יודעת איך המפקח עומד בעומסים כאלה.

למה עומסים? כל יום סוגרים לו?

יש כל מיני דברים שהוא מתעסק בהם, לא רק סגירת סניפים של הבנקים, ואם לא תהיה לנו תקופה מתי המפקח יחזיר לנו תשובה, לא נוכל לתכנן את העסקים שלנו.

אתם מסכנים, מה יגיד האזרח?

בשביל זה תגישו תכנית עבודה שנתית.

לאזרח יש 60 יום, אנחנו רוצים גם את החלופה הזאת, שנדע איך נוכל לתכנן את עסקינו.

אם אתם נורא רוצים, תן להם עוד 60 יום, שיהיה להם 60 יום ועוד 60 יום לפני שאתם סוגרים. הם רוצים יותר זמן, אתה יכול לתת להם עוד 60 יום.

לפחות 30 יום.

זה לא מה שהיא ביקשה, היא ביקשה להבטיח את התשובה של המפקחת.

לא, היא גם ביקשה יותר זמן.

מצדי שהמפקח יענה לי תוך 14 יום.

בנק הוא לא עסק פרטי, הוא עסק ציבורי.

לא, הוא לא עסק ציבורי.

אנחנו במחלוקת מאוד מאוד גדולה על זה.

מבחינתי שהמפקח יענה לי תוך 14 יום, האם הוא מסכים או לא, זה לא משנה לי, אני רוצה לדעת מה התשובה, זה הכול.

יפה, הנה אנחנו באינטרס משותף.

לכן צריך לדעת מה קורה אם אין תשובה.

אמרתי אין דבר כזה אין תשובה.

יש דבר, אנחנו יודעים, אנחנו מכירים, יש דבר כזה אין תשובה.

בשביל זה אנחנו מתקנים את ההצעה, שיהיו מחויבים לתת תשובה. זאת לא ברירת מחדל, פועלים לפי החוק.

אתי, אם מותר לי לדבר בשמך, אתי הציעה שאם הבנק לא קיבל תשובה, חזקה שהוא הסכים.

אנחנו מתנגדים לזה.

- - - לתת תשובה.

תהיה תשובה – קראתי, קיבלתי, עברתי והחלטתי להסכים שהבנק יסגור את הסניף. לא ביקשתי שכמו שטיבי אמר, שומו שמים יראה את הרשימה של הפלוסים והמינוסים.

מה יקרה אם לא תהיה תשובה?

את לא מבינה שאני אומר שהוא יהיה חייב לתת תשובה? ומה קורה אם יש חוק שאסור לעבור באור אדום ומישהו עובר באור אדום?

יש קנס, אנחנו לא רוצים - - -

אני רק אומר שההודעה צריכה להיות 60 יום ולא 30 יום.

והוא ייתן הודעה, ולא רשאי לתת.

החלק הראשון זה לא 45 יום, זה 60 יום.

אפשר לחזור שוב על לוח הזמנים?

אני רוצה לגמור את פסקה (2) ואז אנסה לעשות סדר:

החלטת המפקח – במקום להתנגד לסגירת הסניף – להתנות את הסגירה בתנאים או לדחות את

מועד הסגירה למועד שיחליט, תהיה מנומקת ובכתב, ואם החליט להתנגד לסגירת הסניף, תינתן

ההחלטה המנומקת לאחר שנתן לתאגיד הבנקאי הזדמנות להשמיע את טענותיו ולאחר התייעצות

עם ועדת הרישיונות.

בהתאם להצעת החוק, שלא תוקנה בנושא הזה על ידי בנק ישראל, רק החלטה להתנגד לסגירת סניף היתה צריכה להיות מנומקת והיתה טעונה היוועצות בוועדת הרישיונות. אני מבינה שאתם מבקשים לשנות את זה, אני רק צריכה שתתקבל ההחלטה – אל"ף, האם כפי שנאמר קודם, המפקח גם יוכל להתנות את החלטתו בתנאים, או לדחות את מועד הסגירה המבוקש ולומר: אני לא מסכים שתסגרו את הסניף בתאריך אחד בינואר, עוד שנה, עוד חצי וכו'. כל ההחלטות האלה יצטרכו להיות מנומקות, אבל האם גם ההחלטות האלה לדחות או להתנות בתנאים יהיו טעונות היוועצות בוועדת הרישיונות? זו השאלה.

צריך לפשט את התהליך.

אז רק סגירה?

רק התנגדות לסגירה.

הרוב אנחנו לא נתנגד.

אני חוזרת על העקרונות של פסקה (2) -

אחד – כל ההחלטות, בין אישור ובין סגירה ובין התנאה בתנאים ובין דחייה, כל ההחלטות צריכות להיות בכתב ומנומקות.

שניים – ההחלטה להתנגד לסגירת סניף צריכה להיות בהיוועצות עם ועדת הרישיונות.

יפה. עודדה, אני רוצה להבין, אנחנו אמרנו בפתיח של ה-45 יום, שיהיו 60 יום.

שוב, זה איזון בין אורך התהליך, כי אמרתי שזה בנוסף לזמן שאנחנו ניתן הודעה ללקוחות, שזה רשום כבר בהוראות שלנו.

את יודעת מה? אני מוכן להישאר עם ה-45 יום הראשונים, אבל ההודעה ללקוחות צריכה להיות 60 יום לאפשר להם להיערך.

אם אתה דורש שיהיה פרסום באתר, כשהבנק פונה אלינו, אז כבר יש - - -

עודדה, חשבי באמת, אל תשפטי את הדברים, תשפטי את הלקוח ההוא על דבר שאת צריכה להתעסק אתו שאת לא מיומנת בו.

כשאנחנו סופרים עד הסוף, הם מודיעים 45 יום על הכוונה, אבל הם יכולים לקבל תשובה כעבור שבועיים, לא מנצלים את ה-45 יום. זה לא 45 ועוד 60, מיום שמקבלים את התשובה אפשר לפרסם.

זה ברור.

שלא ייספר 60 ועוד 45 ימים.

הוויכוח שלי עם ה-45 יום זה בעניין הנראות. אני חושב שבנק שמקבל החלטה לסגור סניף - -

- - הוא לא מחזיק את השלט וסוגר.

אני רוצה לוודא, אם אנחנו לא מתנגדים לסגירה, זה לא צריך להיות מנומק. נכתוב שאנחנו לא מתנגדים לסגירה.

הוא לא צריך לפרט את כל ההחלטה.

"קיבלנו את הדוחות שלכם, את הבקשה שלכם, עיינו בהם, ראינו ואין לנו התנגדות".

אני לא זוכרת מה הנוסח.

זה עולה מהנוסח. בהכנה לקריאה שנייה ושלישית אנחנו נהדק את הדברים האלה. הכוונה היא שאין ברירת מחדל.

את זה הבנתי, הדרישה להנמקה היתה כשאנחנו מסרבים לבקשה לסגירה, כי זאת באמת התערבות ואיזושהי פגיעה בחופש.

אבל אדוני, בכל זאת הייתי רוצה לשמוע את עמדתכם לגבי טענת איגוד הבנקים, לפיה פרסום הודעה לציבור באתר שלכם עלול לפגוע במהלכים עסקיים שלהם. אני חושבת שזאת טענה שחייבת התייחסות.

אחרי ההחלטה?

לא, טרם ההחלטה.

על ההודעה הראשונה של הבנק.

בבקשה שלכם למפקח על הבנקים.

אני חושב שאין בה צורך.

לא, אתה טועה.

להודיע "קיבלנו בקשה" - - -?

ההודעה לציבור לפני שהמפקח מחליט בעניין – אל"ף, מעוררת סתם בהלה מיותרת של הציבור וגם של העובדים.

אבל זה לא סודי.

זה כן סודי, התהליך הוא סודי.

אם אנחנו מאריכים ל-60 יום את ההודעה ללקוח, זה נותן לכם - - -

אבל ההחלטה ללקוח היא אחרי קבלת החלטה כבר.

עודדה, אני אומר את זה גם לך לבנת קופרשטיין-דאש, באמת שאני מבין את הטענה של, היא טענה לגיטימית, אני לא אומר שלא. שימי לב, את באה ונלחמת בשיניים עבור הלקוחות שלך, שממילא מנקודת המוצא חזקים. יש אזרחים, שרובם בסניף הזה כבר 50, 60 שנה ואולי יותר אם זה סניף ותיק יותר, ואת אומרת: אני לא רוצה שהם יידעו, מהסיבות שלך.

אני לא רוצה שהם יידעו לפני ההחלטה הסופית.

תראי שלא צריך לתת לי הסברים, אני מבין. כל מה שאני מנסה לומר לכן לבנת ואורנה, שאזרח שיוכל לבוא ולצעוק גוואלד למפקחת על הבנקים, שלא רק יכתבו אחר כך מכתבים לכבל, שהוא יעשה מהם "טיירה", כי אין מה לעשות, כי כבר הסניף נסגר, זאת אומרת שתינתן האפשרות הבסיסית, הדבר הכי בסיסי שכל אחד ואחת שלא עובד בבנק או מייצג בבנק, אלא יש לו בעיה עם ביטוח לאומי שהחליטו לא עובדים ביום זה וזה כי זה לא רווחי. מה אני מנסה לבוא ולומר? שכל הזמן ההסתכלות שלנו היא רק על עצמנו. מה שאני מנסה לומר בהקשר הזה גברתי, שאני לא מתעלם ממה שגברתי אומרת.

אני מבקש שמשרד המשפטים יבחן, וגם גברתי אתי בנדלר תבחן את מידת הפגיעה – מה עומד מול מה. אין לי תשובה משפטית מספיק חזקה בהקשר הזה, האם פרסום באינטרנט, עצם הכוונה יכולה לייצר פגיעה על ההתנהלות העסקית מחד, ומצד שני - - -

בלקוחות או בעובדים?

מה יפה פה?

הפגיעה היא בהתנהלות העסקית או פגיעה בלקוחות ובעובדים? אלה שני נושאים שונים.

מה שקורה עכשיו עם לקוחות שיודעים על סגירת סניף, הם מתקשרים לבנק, באים לפגישות, עוברים לסניף אחר, בודקים אותו, כבר מעבירים את החשבון, לא מחכים שהסניף ייסגר. לקוחות שיחשבו שהסניף נסגר, יעבירו את החשבון לסניף טיפה יותר מרוחק ואז נגיד להם: סליחה, המפקח לא אישר, עכשיו תוכלו להחזיר את הכול – זה מיותר.

אדוני, אם הוועדה תסכים לכך, אני מציעה שהנושא של פרסום ההודעה באינטרנט לא ייכלל בנוסח שאפרסם לקריאה ראשונה, אבל אני אכתוב בפירוש בדברי ההסבר, שבעת ההכנה לקריאה שנייה ושלישית תבחן הוועדה.

זה בדיוק מה שביקשתי מגברתי והתחלתי לומר, שאני רוצה שגם את וגם נציגת משרד המשפטים תבחנו את זה לקראת קריאה שנייה ושלישית, את המשמעויות של פרסום באינטרנט. אני באמת רוצה להיות רגיש לעניין הזה. אני לא אוהב את רגישות היתר שלכם פתאום, פתאום כולם דואגים לכולם, אבל אני רוצה לחשוב, אם אין כאן פגיעה לא מידתית מצד אחד בתאגיד הבנקאי, ומצד שני האם יש מספיק איזון אל מול הלקוחות, כאילו להם אין בעיות. העובדה שעכשיו זקן, זקנה, גמלאי או גמלאית שיצטרכו להגיע בהליכונים, באוטובוסים, בשני קווים, בגשם, בלי מדרכה, זה לא נחשב. אבל כדי שלא נגיד חס וחלילה שלא שקלנו את השיקולים הנדרשים, כמו שהצעת וכמו שעשינו בפעמים אחרות, נאמר את זה כדי שמישהו לא יטען נושא חדש או דברים מהסוג הזה, נביא את זה בדברי ההסבר, נבוא בדברים כדי לסכם את הדברים.

ברשותך, אני רק פונה לגברתי, אני מבקשת שתוך זמן קצר ביותר תשלחי מסמך קצר, לא דיסרטציה ארוכה כי אנחנו מצליחים להבין גם כשזה יותר קצר, את עיקר הטענות שלכם בקשר לפגיעה בהתנהלות העסקית של הבנקים, אם הוועדה תחליט לדרוש בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית פרסום הבקשה שלכם לסגירת סניף.

אני מעלה להצבעה את העקרונות.

אדוני רוצה סיכום העקרונות? גברת סומפולינסקי סיכמה את התהליך.

קודם תאגיד בנקאי מודיע למפקח על הרצון שלו לסגור את הסניף (בדברי ההסבר האפשרות לפרסם את ההודעה הזאת באינטרנט).

למפקח או למי שהוא הסמיך לכך יש 45 יום לקבל החלטה. ההחלטה צריכה להיות מנומקת בכתב, ויכולה להיות או התנגדות או הסכמה או הסכמה בתנאים או דחיית מועד הסגירה.

יש למפקח סמכות להאריך את המועד בהודעה מנומקת בכתב.

אם המפקח מתכוון לדחות את הבקשה, צריך לתת זכות עיון לתאגיד הבנקאי ולהתייעץ עם ועדת הרישיונות, ואם הוחלט שהתאגיד יכול לסגור, הוא צריך להודיע ללקוחות 60 יום לפני.

לא צריך להכניס את זה.

זה ייכנס, בוודאי, זאת היתה הדרישה של היושב ראש.

זה מה שאני ביקשתי.

הודעה ללקוחות?

כן, אמרתי.

מי בעד, עם התיקונים, עם התוספות ועם ההורדות?

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 1 בהצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון – סגירת סניפים), התשע"ה-2015, עם התיקונים, נתקבל.

תודה, אושר.

סעיף 2.

זה כולל, חשבתי שכבר קראנו אותו.

"תיקון סעיף 29 2. בסעיף 29 –

(1) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "ובהתנגדות או הסכמה לסגירת סניף";

(2) ברישא, לאחר המילים "במתן היתר סניף" יבוא "ובהתנגדות או הסכמה

לסגירת הסניף".

סעיף 29 עניינו השיקולים "במתן היתר סניף", כשהכוונה היא היתר לפתיחת סניף. אותם שיקולים יבואו בחשבון גם - - -

ברור, הערות? תודה, מי בעד?

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 2 בהצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון – סגירת סניפים), התשע"ה-2015, נתקבל.

סעיף 2 אושר. ההצעה תעלה למליאה לקריאה ראשונה. עודדה, אורנה וגם גברתי מרב וכמובן לבנת – אני אומר לכן במהירות, אני רוצה שהצעת החוק הזאת תעבור כבר במושב הנוכחי.

הנציג של אגף התקציבים האוצר מסר לוועדה, שההצעה אינה כרוכה בעלות תקציבית.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

אני מודה לכם מאוד.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10.