הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 250

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, כ"ט באייר התשע"ו (06 ביוני 2016), שעה 9:00

1. תקנות הרוקחים (תנאי פתיחה וניהול של בתי מרקחת וחדרי תרופות (תיקון), התשע"ה-2015)

2. תקנות הרוקחים (הפחתה של סכום עיצום כספי), התשע"ו-2016

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

יגאל גואטה

הדר ראדה - יועצת משפטית, משרד הבריאות

איל שורצברג - מנהל אגף רוקחות, משרד הבריאות

ליז מונטיליו - מתמחה, משרד המשפטים

ורד שפילמן - משפטנית ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אייל פלום - יועמ"ש, הסתדרות הרוקחים בישראל

דודו פפו - יו"ר, הסתדרות הרוקחים בישראל

אפי להב - הסתדרות הרוקחים בישראל

אבי אלבר סוויד - מנהל מחלקת מידע תרופתי וקטלוג תרופות, קופת חולים מאוחדת

עופרה גורדון - לשכה משפטית, מכבי שירותי בריאות

יוסף לומניצקי - רוקח ראשי, מכבי שירותי בריאות

שי שבת - מנהל תפעול בתי מרקחת, סופר פארם

מידד גיסין - יו"ר צ.ב.י., צב"י - צרכני בריאות ישראל

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

ענת מיימון

וילמה מאור

איה לינצ'בסקי

תקנות הרוקחים (תנאי פתיחה וניהול של בתי מרקחת וחדרי תרופות (תיקון), התשע"ה-2015)

בוקר טוב לכולם. היום ה-6 ליוני 2016, כ"ט באייר תשע"ו, אנחנו אמורים לעבור על תקנות הרוקחים - הפחתה של סכום העיצומים הכספיים ובתקנות הרוקחים. הנושא השני הוא תקנות הרוקחים - תנאי פתיחה וניהול של בתי מרקחת. אלה שני נושאים שידועים לכם, האחד זו האפשרות להקטין סכומי קנסות והשני זה להקטין את המעבדות ולהגדיל את חדרי הטיפול והייעוץ הרוקחי. אם אין הערות כלליות, נתחיל בקריאה.

נתחיל עם הנוסח שבפניכם: תקנות רוקחים (תנאי פתיחה וניהול בתי מרקחת וחדרי תרופות)(תיקון), התשע"ה-2016.

"בתוקף סמכותי לפי סעיף 62 לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א - 1981, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת לפי סעיף 21א לחוק יסוד: הכנסת, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 1

"בתקנות הרוקחים (תנאי פתיחה וניהול של בתי מרקחת וחדרי תרופות), התשמ"ב - 1982 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1 –

(א) אחרי הגדרת "המנהל" יבוא:

"חדר ייעוץ רוקחי" – חדר בבית המרקחת המתאים למתן ייעוץ ושירותים רוקחיים למטופל

"מזיגה" – חלוקה של תכשיר למספר כלים ואריזות;

"מיהול" – הוספת נוזל לתכשיר לשם שימוש בו, למעט הוספת נוזל לתכשיר להזרקה או תכשיר המיועד למתן לעיניים, ולמעט רקיחה של תכשיר"

"מעבדה" – מעבדה להכנות רוקחיות או מעבדה למיהול ומזיגה".

(ב) ההגדרות "מנהל מחלקה" ו"תכשיר רפואי" – יימחקו".

אנחנו למעשה מוסיפים פה את חדר הייעוץ רוקחי, שבהמשך תהיה את התקנה המהותית לגביו וגם המזיגה והמיהול, שזה סוג מעבדה חדש שיידרש כעת מבתי המרקחת, במקום המעבדה הרגילה שהייתה.

תיקון תקנה 4

"בתקנה 4 לתקנות העיקריות –

בתקנת משנה (א), אחרי "מעבדה" יבוא "להכנות רוקחיות או מעבדה למיהול ומזיגה, חדר ייעוץ רוקחי";

(2) בתקנה משנה (ב), אחרי "המעבדה" יבוא "למיהול ומזיגה".

תקנה 4 מדברת על שטח בית המרקחת ומונה איזה חלקים צריכים להיות בו. אנחנו מוסיפים פה את חדר הייעוץ הרוקחי ואומרים שמעבדה יכולה להיות או להכנות רוקחיות או למיהול ומזיגה, כלומר רק אחת מהמעבדות צריכה להיות בכל בית מרקחת.

תיקון תקנה 5

"בתקנה 5 לתקנות העיקריות -

במקום תקנת משנה (א) יבוא :

"(א) השטח המזערי של חדרי בית מרקחת יהיה:

חדר בית המרקחת ושטח מזערי".

יש את חדר קבלת הקהל - 30 מ"ר. חדר קבלת הקהל - 30 מ"ר. חדר ייעוץ רוקחי - 6 מ"ר. מעבדה להכנות רוקחיות - 12 מ"ר. מעבדה למיהול ומזיגה - 6 מ"ר. מחסן - 18 מ"ר".

פה היה שינוי שהוא הוספת חדר הייעוץ הרוקחי, מדובר על שטח של 6 מ"ר והמעבדה של מיהול ומזיגה שתהיה 6 מ"ר, שתהיה חלופית למעבדה הרגילה, שהיא בעצם מעבדה להכנות רוקחיות, שהשטח שלה צריך להיות מינימום של 12 מ"ר.

תיקון תקנה 6

"בתקנה 6 לתקנות העיקריות יבוא:

(1) ברישה אחרי "יחולו" יבוא "גם".

(2) תקנת משנה (ג) תימחק".

תקנה 6 לתקנות עוסקת בבית מרקחת ששטחו מעל 20 מ"ר ואנחנו מוחקים פה את התקנה שקובעת שאותו שטח מזערי של מעבדה יהיה 16 מ"ר, כי כרגע יש כבר את הקביעה בתקנה 5 לגבי השטחים המזעריים והמעבדה יכולה להיות בגודל של 12 מ"ר.

הוספת תקנות 6א ו-6ב

"אחרי תקנה 6 לתקנות העיקריות יבוא:

6א הוראה לעניין רקיחת תכשיר מסוים או ביצוע פעולות מסוימות.

על אף האמור בתקנות 5 ו-6 לעניין השטח המזערי, המנהל או הרוקח המחוזי רשאים, אם סברו כי בשל תנאי המבנה של המעבדה לא ניתן לרקוח תכשיר מסוג מסוים או לא ניתן לבצע פעולות מיהול או מזיגה מסוימות, בתנאים נאותים, לפעול כדלקמן, לגבי בית מרקחת מסוים, או לגבי קבוצת בתי מרקחת -

(1) להורות שלא לרקוח תכשיר מסוג מסוים או לא לבצע פעולות או לא לבצע פעולות מיהול ומזיגה מסוימות.

(2) להתנות רקיחה או מיהול או מזיגה כאמור, בתיקון או שיפור התנאים בבית המרקחת ובכלל זה בהקצאת שטח גדול יותר מזה הקבוע בתקנות 5 ו-6".

התקנה הזו למעשה, למרות שקבענו מה השטח המזערי, אנחנו כן מאפשרים למנהל או לרוקח המחוזי, לעניין תכשירים מסוימים, אם רואים שהתנאים בבית מרקחת מסוים או בכלל בתי המרקחת לא מאפשרים מיהול ומזיגה של תכשיר מסוים, או רקיחה של תכשיר מסוים, אז בכל זאת להורות או לאסור על הרקיחה ועל המיהול והמזיגה או לקבוע שצריך שטח גדול יותר. שוב, אני מדגישה, זה לעניין תכשיר מסוים.

אייל פלום מהסתדרות הרוקחים. תקנות 5 ו-6 מגדירות שטחים, מינימום של שטחים ומייחסות אותן לפעילות מסוימת. אז אנחנו באים ב-6א, שעד היום לא הייתה קיימת ואומרים: נכון שאמרנו, אבל אנחנו הולכים לעשות מה שבא לנו. אני לא מצליח להבין למה צריך את הסעיף הזה. ההגדרה כרגע בתקנה 6א היא פתח לשיקול דעת בלתי מוגבל.

איל שורצברג ממשרד הבריאות. יש שיקול דעת שנבנה מתוך רשימה גדולה של נהלים שעוסקים ברקיחה וכדומה. אבל לצערנו הרב היו לנו מקרים כאלה ואחרים, שראינו למשל שמבחינת התכולה של אותו בית מרקחת לייצר, הוא עומד בתנאים, אבל אין לו את היכולת מבחינת כוח האדם לבצע את הרקיחה. יש לפעמים תכשירים שאנחנו רואים שהתשתית הייתה קיימת ועכשיו התשתית השתנתה ואנחנו רוצים למנוע את הייצור של אותו תכשיר. למשל תכשירים שרגישים לאור או דברים אחרים שהמציאות מחייבת מדען ולצערי יש לנו מקרים כאלה ואנחנו מבקשים לבצע את מה שנדרש לבריאות הציבור. ככלל, ניתן לך אישור.

זה בסדר גמור. אבל 6א אומר, לעניין השטח המזערי וגם בסעיף 2 מדובר בהקצאת שטח גדול יותר. אם אתה אומר שיש תנאים מקצועיים אחרים, בסדר, אין לי בעיה. אבל אם השטח קבוע בתקנות 5 ו-6? אין מערער על השטח.

אתה מעדיף שנקבע שטח מזערי גדול יותר כדי לקחת בחשבון את כל סוגי התכשירים שאנחנו יכולים להעלות על הדעת?

השטח המזערי לא יכול להיות גדול יותר. הרי ה-6 ועוד 6 נגזר מתוך ה-12 אחרת את אומרת שכל בתי המרקחת עכשיו לא יכולים להתאים את עצמם.

יכולנו תיאורטית לשנות או לשחק עם הגדלים.

הנקודה היא כזאת שגם כשיש שטח מזערי או שטח מקסימאלי, יש דברים מסוימים שהם כוח המציאות. אנחנו חיים בעולם דינאמי, יש תכשירים שמתפתחים, יש נהלים שמשתנים כדי להתאים למה שקורה בעולם. אני לא רואה בזה שיקול דעת מוטעה. אף אחד לא יבוא ויגיד לך שאין לך כאן 6 מ"ר. אבל יכול להיות שב-6 מטרים האלה אני רואה טחב על הקיר.

אם ככה, אל תיתן לו אישור בכלל.

דברים מתפתחים ויש גם תהליכי ביניים. אני לא אומר לך לא לעשות את זה, אלא אל תעשה את זה לפני שתעשה דברים שנדרשים ממך.

אני רואה בעין טובה את ההחלטה לצמצם את המעבדות, אחרי שזה עלה בפני באחת הפגישות. מצד שני, אתה אומר שיש חדר התייעצות, אז צריך לתת לזה הגדרות כי אם יעשו חדר של מטר על 6 מטרים זה מחניק.

יש גודל של חדר ייעוץ.

עם מידות סבירות?

כן. אפשר להגדיר את זה בדיוק אבל לפעמים אתה רוצה להשאיר את זה לשיקול דעת.

דבר שני, באיזה שלב נכנסים לחדר הייעוץ? כי גם ליד הדלפק היום אתה נותן ייעוץ.

סוג הייעוץ שעל הדלפק הוא ייעוץ שמתייחס לפעולת הניפוק הספציפית שהמטופל הגיע בגינה. אם מישהו מקבל כדור ליתר לחץ דם הרוקח יסביר לו איך לקחת את הכדור וישחרר אותו. מטרת הייעוץ הרוקחי היא יותר רחבה, לשבת עם המטופל, לזהות בעיות בהתמודדות עם הטיפול התרופתי, לראות אם יש בעיית היענות.

מי מחליט על זה? הרוקח? או שהמטופל מבקש?

המטופל יכול לבקש והרוקח יכול להציע את השירות הזה כחלק מהשירותים שהוא מציע בבית המרקחת. לאחרונה העברנו מבחני תמיכה לייעוץ תרופתי למטופלים שמקבלים מעל שש תרופות ומעלה לקופות החולים, אז הם חייבים לבצע את זה בחדר מסוים. רוקח שמעוניין לפתח את היכולת שלו לייעץ, חיסונים.

הרעיון טוב מאוד, צריך רק שהאנשים יידעו. זה מתאים לשנת הקהילה של הרוקחים.

מאפשרים להם גם לעשות בדיקות דם קטנות. זה חייב להיעשות בחדר ייעוץ.

איך ידעו שיש חדר ייעוץ?

יפרסמו את זה.

אני חושב שטוב שתשימו שילוט, לפחות בשנה הראשונה.

ד"ר אבי סוויד מהמאוחדת. אצלנו מתקיים כיום ייעוץ בחלק מהסניפים. אנחנו עושים את זה יזום.

איפה? אני לא ראיתי בשום מקום חדר ייעוץ.

אנחנו דוגמים מטופלים ממרפאה מסוימת שיש להם מעל שש תרופות, הרוקח יוצר אתם קשר, בתנאי שהם מסכימים ובהסכמה של רופא משפחה יוצרים ועושים את המהלך הזה. זה מספר של שלוש פגישות. אחרי שרוקח קליני עובר על זה, מעבירים את ההמלצות לרופא המשפחה. זה כמובן לא כל אלה שמקבלים מעל שש תרופות, זה בינתיים פרויקט קטן.

הייעוץ חייב להיות בחלל בית המרקחת?

זה יכול להיות גם בבית.

בואו נבדיל. יש את הפעילות בבית המרקחת, שאם היא מתבצעת בבית מרקחת היא חייבת לתת את הפרטיות הנדרשת למטופל והיא תתבצע בחדר ייעוץ. ככל שרוקח/רופא/מטפל רוצה לבצע ייעוץ תרופתי, הוא יכול לבצע את זה גם בקליניקה שהוא יפתח במקום משלו. אבל פה זה קשור לבית המרקחת.

זה חייב להיות באותה כניסה ראשית?

כן, אנחנו לא רוצים שיתחילו לטרטר את המטופל. זה אותו שטח של בית המרקחת. זה מודל שעובד בחו"ל, למשל בבריטניה, צרפת או ארצות-הברית.

אף פעם לא נתקלתי בזה בצרפת.

שי שבת מסופר פארם. קודם כל אני רוצה לברך את משרד הבריאות ואת הוועדה על קידום הנושא הזה. המעבדה הייתה שנים רבות תקועה כאבן שאין לה הופכין והשתמשו בה אך ורק למזיגות.

אבל השאירו לך את המאזנים.

זה יישאר לקישוט. רציתי להגיד לגבי חדר הייעוץ הרוקחי שרשום על החדר עצמו שזה חדר ייעוץ רוקחי. אפשר לקיים שם דברים רבים במעמד הקהילה, לאו דווקא במסגרת הייעוץ, למשל כמו התאמת מדרסים, בדיקה של כיבים, אפילו בדיקות של המוגלובין וסוכר, לדעת את רמת האיזון הסכרתי. לדעתי זה מבורך לעגן בתקנות את החדר הזה. במיוחד לשמירה על מעמד הרוקחים והיכולת שלהם לתת ייעוץ.

זה בעיקר לשמירה על מעמד המטופלים והרוקחים גם ירוויחו.

אני מצטער, לא הבנתי את השיטה, יש לי הערות לתקנות הקודמות. בתקנה 1(א) כתוב "שירותים רוקחיים למטופל", אבל לא מפורט באף מקום מה הם אותם שירותים רוקחיים. דבר שני, יש את הגדרת המזיגה. מזיגה זה חלוקה של תכשיר. תכשיר יכול להיות נוזלי, חצי מוצק ותכשיר יכול להיות מוצק. אין כוונה של טבליות שמחלקים אותם באריזות, אני מניח שמתכוונים למזיגה. אז אולי צריך להיות כתוב חלוקה של תכשיר נוזלי, או חצי מוצק.

לא הבנתי איפה יש את הקטע של חלוקת טבליות. איפה זה מופיע בהגדרה?

הגדרה של מזיגה זה חלוקה של תכשיר למספר כלים. אז הוא אומר שאם אתה לוקח טבליות ומחלק לשתי אריזות, זו גם מזיגה.

ברגע שמדובר על מזיגה וחלוקה - זו סמנטיקה. חלוקה של אריזה יכולה להיעשות גם על הדלפק ויכולה להיעשות גם בחדר. זו ירידה לפרטים.

צריך לדייק בתקנות, אבל תחליטו אתם.

מה אומרים המשפטנים?

הכוונה היא רק לתכשיר נוזלי?

לא, יכול להיות שהוא ירצה לעשות עוד דברים.

אם ירצה הוא תמיד יוכל לעשות. השאלה אם אתה מחייב אותו לעשות רק את התכשיר הנוזלי במעבדה?

את החלוקה של תכשירים חצי נוזליים, סירופים קרמים ומשחות ברור שייעשה במעבדה ולא על הדלפק שלא יישפך. על שאר הדברים יש לו שיקול דעת. זה בעיקר מכוון לנושא של תכשירים שצריך להכין אותם.

אז נכתוב את זה. מזיגה זה חלוקה של תכשיר נוזלי וגם נוזלי למחצה.

דבר שני, לגבי בית המרקחת. עד היום בית המרקחת המינימאלי היה בגודל 60 מטר, מעכשיו בית המרקחת יהיה 66 מטר. בית מרקחת שיש בו מעבדה יצטרך גם חדר ייעוץ ואז במקום 60 מטר, זה יהיה 66 מטר.

המעבדה הייתה בגודל גדול יותר מאשר לפני, הדרישה הייתה שהיא תהיה 16 מטרים.

המעבדה הייתה 12 עכשיו היא תהיה 6 מ"ר וחדר הייעוץ 6 מ"ר.

בית מרקחת קיים יכול גם להצטמצם ל-54 מטר.

זה לא חוסך מהארנונה.

לגבי העניין של: "על אף האמור לעיל, רשאי המנהל או הרוקח המחוזי, לייעץ או לבקר". הגשנו הצעה לעדכון כל תקנות וכל פקודות הרוקחים מטעם ארגון הרוקחות. לא יתכן שיהיו דברים שהם שיקול דעתו של הרוקח המחוזי. כמו שלא יכול להיות שיבוא רופא מחוזי ויעשה ביקורת מרפאה של רופא וילמד אותו איך למדוד לחץ דם או יגיד לו איפה לשים דברים כאלה ואחרים. זה איש מקצוע שלמד ויש לו אחריות על מה שהוא עושה ולא ייתכן שמישהו יבוא מבחוץ ויעשה לו ביקורת מקצועית כזו או אחרת על משהו שהוא לא כתוב, שזה שיקול דעתו. מניסיוני יש חמש דעות לכל רוקח מחוזי של משרד הבריאות, זה חייב להיות נוהל ארצי. זה לגבי כל דבר שיש לו שיקול דעת של רוקח מחוזי. המנהל יכול להוציא נהלים, אם צריך משהו ציטטופסיקה או משהו להגן מאור - אין בעיה. אבל מעבר לזה אני חושב שלא צריך לאפשר.

אפשר לשנות את זה ל"מנהל או מי שהסמיך המנהל". כי בסופו של דבר הרוקח המחוזי הוא נציגו של המנהל. אם זה מפריע לך שכתוב הרוקח המחוזי, אפשר לשנות את זה ולהגיד "המנהל". המנהל מוציא תמיד את הנהלים, זה נכון. אבל רוקחים מחוזיים הם לא אויבי העם. הרוקחים המחוזיים הם חלק ממערך הבקרה והפיקוח וצריך להשאיר להם שיקול דעת מסוים. לא תמיד המנהל זמין לכל דבר ודבר. אנחנו צריכים לזכור שאנחנו נמצאים בתקופת מעבר, גם על פקודת הרוקחים וגם על התנהלות הרוקחית וצריך לתת לזמן לעשות את שלו. תמיד אפשר לחזור לפה ולראות שככל שיש כאן בעיות, תמיד אפשר לבוא ולתקן. לדעתי צריך לרדת מהנושא הזה, אבל ככל שהוועדה תהיה סבורה שצריך להיות כתוב שהמנהל או מי שהסמיך המנהל, זה גם מקובל, אבל חייב שיישאר שיקול דעת.

רק בסוף שבוע האחרון טיפלנו בבעיה מאוד גדולה של חברת הפצה שקפאו לה המוצרים. היה סוג של משבר. זה מקום שלא ציפינו שיקרה. שיקול הדעת של המנהל עבד שעות נוספות קדימה, למקומות שלא חשבנו שנצטרך.

אבל זה נכון מה שיוסף אומר, בקטע הזה יש שיקול דעת, זה נכון למנהל. אבל כשיש לך כמה רוקחים מחוזיים ולכל אחד יש את שיקול הדעת שלו, יש פה דיסוננס.

הרוקחים המחוזיים עובדים. הרוקחים המחוזיים לא ממציאים את הנהלים שלהם. הרוקחים המחוזיים כפופים להנחיה המקצועית של אגף הרוקחות וככה הם פועלים. צריך להשאיר להם שיקול דעת. זה כמו שיש חוקים ויש שוטר שעובר ברחוב ואם הוא רואה משהו שקורה הוא מפעיל שיקול דעת. חייבים להשאיר את שיקול הדעת זה לא נכון להתחיל לרדת לדקויות האלה.

עופרה גורדון ממכבי. אני רוצה להזכיר שסמכויות הרוקחים המחוזיים לא מעוגנות בשום מקום. אנחנו מדברים על משהו שגם ככה הוא מאה אחוז שיקול דעת, מלבד סמכויות הפיקוח שנכנסו עכשיו לפקודת הרוקחים, שם הוגדר בצורה מאוד מפרשת לכאורה הסמכויות שלהם בכל מה שנוגע לאכיפה המנהלית והראשית, סמכויות הרוקחים המחוזיים לא מעוגנות בשום מקום. אני מדברת על הביקורת. כל הדוגמאות שאיל נתן כמו עובש על הקיר, המבנה לא נראה תקין, השולחן מתנדנד, חסר כוח אדם, בכל מקרה נמצא היום בתוך הסמכויות הלא מעוגנות, שכולן בשיקול דעת שנמצאות כבר היום ברוקחים.

תבינו כמה רחב כתובים שני הסעיפים האלה. "סבר כי בשל תנאי המבנה לא ניתן לרקוח תכשיר מסוים". מה זה סבר כי בשל תנאי המבנה? זה יכול להיות כל דבר. גם אם הבלטה התנדנדה. לאף אחת מהדוגמאות שנתת אין היום משהו שהרוקח המחוזי אין לו עילה להורות משהו שכבר קיים לו היום.

אני חושב שיש פה דרקוניזציה של הרוקחות המחוזית. אני חושב שזה לא נכון.

אני שומע צלילים שכל מנהל מחוזי יכול לקבוע לעצמו נהלים ולפעמים לא מתואמים בין מחוז למחוז. יש פה אנשים שעובדים בצורה ארצית ורואים את הסתירה. אני חושב שבשלב מסוים כדאי שתחשבו להגדיר את סמכויות הרוקח המחוזי.

יש פה הצגה מגמתית והנושא הזה עולה פעם אחר פעם בדיונים כאלה ואחרים. תפקיד הפיקוח הוא לא תפקיד פופולארי. צריך לזכור שהרוקחים המחוזיים קמים בבוקר כדי לעשות את העבודה, לשמור על בריאות הציבור והם מפקחים על נקודות הקצה. הדברים האלה מביאים לחיכוכים פעם אחרי פעם. יושבים אתי קולגות מהסתדרות הרוקחים, קולגות מקופות החולים ומידי פעם מגיעים לוויכוחים או עימותים מקצועיים.

דבר נוסף הוא שגם בפקודת הרוקחים כתוב מה הכוונה למנהל: שמנהל כללי של משרד הבריאות, לרבות עובד משרד הבריאות, שהמנהל האציל בכתב את סמכויותיו לפי פקודה זו כולן או מקצתן. לכן, כאשר אנחנו מתייחסים לנושא הזה, לכל הרוקחים המחוזיים יש האצלה וסמכויות לפעול בהתאם. הם לא פועלים בחלל ריק, הם לא עושים את מה שבא להם ואני יכול להגיד שמאז שאני נמצא בתפקיד, בארבע השנים האחרונות, הנושא הזה של האחדה של אופן הפעולה כבר קרם עור וגידים. אנחנו מבצעים היום בקרות עם נוהל אחיד. אנחנו עוברים לבקרות ממוחשבות בקרוב. אין יותר זריקות כאלה ואחרות. לכן לא חושב שמישהו בא על בלטה או משהו בסגנון הזה וסוגר בית מרקחת או מעבדה. אני יודע שסגרו מקומות מסוימים ששכחו להוסיף תרופה חשובה לילד ואחר-כך הייתה לו דחייה של שתן.

היה מקרה אחד כזה. חוגגים עליו כבר חמש שנים.

היו הרבה יותר מקרים שאתה לא יודע אותם.

ב-70 שנה שעושים פה רוקחות קהילתית, אנשים לא התפגרו ברחובות. ממש לא התפגרו.

אנחנו לא משחירים את פניו של אף אחד. אנחנו אומרים שיש תקלות לא מעטות לצערי הרב ויש צורה לפעול. לדעתי הדברים פועלים היום בצורה שונה. מי שמתאר מצב, מתאר מצב שאולי היה נכון לפני מספר שנים והיום יש שינוי מוחלט וזה לא נכון לבוא ולהציג את זה בצורה הזו.

דוד פפו מהסתדרות הרוקחים. זה נכון שיש סוג של סטנדרטיזציה בפעילות של הרוקחות המחוזית. אבל, אני חייב ליידע את הוועדה, הרוקחים המחוזיים כפופים להנחיות מקצועיות של אגף הרוקחות, אבל הם עובדים ת"פ הרופא המחוזי. זה גורם להם להיות סוג של קיסרות ביזנטינית. מנהל האגף לא בדיוק יכול להטיל את מרותו המוחלטת על רוקח מחוזי ולכל רוקח מחוזי יש שלושה רוקחים והפרשנות האישית שלהם, ואני אומר את זה בשיא העדינות והדיפלומטיה, לנהלים ולתקנות היא מעבר לכל גבול. יושבים פה ד"ר אבי סוויד ויוסף לומניצקי ואני מאמין שיחזקו את דעתי, כולל שי שבת מסופר פארם. סגרו בתי מרחקת על חצי סנטימטר בגובה וכל מיני טריקים. זה לא נכון שיש סטנדרטיזציה. זה לא נכון. רוקחים מחוזיים ממררים את חייהם של הרוקחים בבתי המרקחת על בסיס יום-יומי.

לדעתי אלו אמירות קשות. הן לא ראויות ולא נכונות.

זה אמנם לא קשור לתקנות אבל זה נראה יותר מידי חשוב כדי שנטאטא את זה. ההערה שרוקחים הם ת"פ של הרופא המחוזי, מה ההיגיון בזה? אני מציע שתבדקו את הטענות שהועלו, הן כנראה עדינות בגלל האווירה בדיונים האלה, ואני מציע שנקיים עליהם דיון. אני מוכן לנדב את עצמי לפגישה אתך ועם מנכ"ל משרד הבריאות, כדי לבדוק את העניין.

אין בעיה. כל נושא ראוי לדיון.

מעבר לדיון, אלה תקנות מקצועיות שמדברות על שטחים ועל ריהוט ועל גדלים ועל קירות ועל מערכות אוורור. הכניסו שני סעיפים של שיקול דעת אין סופי, כמו שאמר איל, לטפל בכל התקלות האפשריות דרך טיעונים של מבנה ודרך טיעונים של גודל. את כל הסמכויות האפשרויות להורות להפסיק, לשנות, להגדיל, להקטין. זה לא המקום. אלה תקנות מקצועיות על כללים לפתיחת בית מרקחת. אם רוצים להסדיר סמכויות של רוקח מחוזי, לא כאן ולא בדרך הזו, כי זו כניסה מהדלת האחורית.

לא קבענו שנדון פה בסמכויות הרוקח המחוזי.

לא כאן. אני חוזרת לתקנה 6א "על אף האמור רשאי המנהל, אם סבר כי בשל תנאי המבנה.." כלומר אין פה סמכות לא מוגבלת, אנחנו מדברים על תקנות שעוסקות במבנה ופה אנחנו נותנים סמכות שקשורה באמת לתנאים של המבנה שלא מאפשרים רקיחה מזיגה ומיהול בתנאים נאותים.

זה לגבי תכשיר מסוג מסוים או פעולות מסוימות, זו לא הוראה גורפת.

אם אנחנו מדברים על מבנה ועל בית מרקחת מסוים, מה הכוונה "או לגבי קבוצת בתי מרקחת"?

לפי גודל מסוים.

אנחנו פועלים במציאות רשתית היום. יש קופות חולים שאנחנו משתדלים שהסטנדרט יהיה דומה. אנשים הולכים לקראת מפרטים אחידים. אם מזהים בעיה במקום אחד אנחנו יכולים לחשוב שיש בעיה גם במקומות אחרים. מתבצעת ביקורת באותו יום בשלושה מקומות. הכוונה בקבוצת בתי מרקחת היא לא שמחר יגידו שכל ה-580 סניפים - - -

לא זה מה שסברתי. מדברים על מבנה, על תנאים שקשורים במבנה. בתי מרקחת, גם ברשתות וגם בקופות החולים, תנאי פתיחת בתי המרקחת נעשים ספציפית לכל יחידה, לכל בית מרקחת.

הוא יכול להורות על היחידה הזאת והזאת. מאפשרים לתת הוראה שהיא לא רק לאחד אלא גם לשלושה וארבעה. גם אם יהיה כתוב אחד, הוא יוכל לתת לחמישה, זה לא שהנוסח הזה מרחיב.

תיקון תקנה 10

"בתקנה 10 לתקנות העיקריות, האמור בה יסומן (א) ובסופה יבוא:

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) מעבדה למיהול ומזיגה, יכולה להיות תחומה בשלוש מחיצות או קירות, או לחילופין גובה אחת המחיצות או אחד הקירות מארבע מחיצות או קירות המעבדה יכולים שיהיו נמוכים מן האמור והכל ובלבד שהפעולות המתבצעת בחדרים לא תיפגע, ובכלל זה איכות התכשירים תישמר ופעולות הרוקח ייעשו בתנאים נאותים ובאופן שיאפשר שמירה על כבודו, פרטיותו והסודיות הרפואית של המטופל ".

תקנה 10 קובעת את גובה המחיצות של הקירות בבית המרקחת. הכלל אומר שצריך להיות שני מטרים ופה אנחנו אומרים שמעבדה של מיהול ומזיגה אנחנו מחריגים ומאפשרים להקל, שתהיה תחומה או בשלוש מחיצות או שגם המחיצה הרביעית תהיה נמוכה משני מטרים. הסייג שמסייג את כל ההחרגה הזאת שכמובן האיכות לא תיפגע וגם הפרטיות והסודיות.

"תקנה 15 לתקנות העיקריות תימחק".

תקנה 15 עסקה בתנאים לאוורור בחלונות. יש אחר-כך תקנה שעוסקת במיזוג אוויר, אין כבר טעם לתקנה הזאת.

החלפת תקנה 16

"במקום תקנה 16 לתקנות העיקריות יבוא:

מערכת מיזוג אוויר

16. בית מרקחת תותקן מערכת מיזוג אוויר, ומספר החלפות האוויר בה יהיה בהתאמה לאופי הפעילות בחדרי בית המרקחת, ולפי הנחיות המנהל.".

בעבר תקנה 16 דברה על אוורור במערכת מכנית וכמו שאמרתי, אנחנו מתאימים את זה לזמנים ולתנאים החדשים.

תיקון תקנה 17

"במקום תקנה 17(א) לתקנות העיקריות יבוא:

"הטמפרטורה בחדרי בית המרקחת תהיה בהתאם לתנאי האחסון הנאותים של התכשירים המוחזקים בו.".

בעבר קבעו שזה יהיה עד 28 מעלות ועכשיו אנחנו שוב מתאימים את זה וקובעים הוראה שיותר מותאמת ויותר גמישה.

תיקון תקנה 19

"בתקנה 19 לתקנות העיקריות, אחרי סעיף קטן (ז), יבוא:

(ח) בבית מרקחת יהיה מתקן לרחיצת ידיים וכלים שישמשו לצרכי פעילות בית המרקחת בלבד.

(ט) רקיחה של תכשיר לא תיעשה אלא במעבדה להכנות רוקחיות; מיהול ומזיגה בלבד, שאינן עולות לכדי רקיחה של תכשיר, ייעשו במעבדה להכנות רוקחיות או במעבדה למיהול ומזיגה."

בתקנה 24א(א) לתקנות העיקריות, אחרי "מוצרים אחרים" יבוא "בפעולות במעבדות".

תקנה 19 זו תקנה שקובעת תקנות כלליות. אנחנו מוסיפים בתקנת משנה (ח) כיור. אנחנו מוחקים אותו מהתקנה הכללית. בנוסף, אנחנו מבהירים את ההבדל בין שני סוגי המעבות ואלו פעולות מיוחדות לכל אחד מסוגי המעבדות.

אין לי מה להעיר לגבי התקנה, אבל לפני שעוברים לתקנה הבאה אנחנו מבקשים לתקן את תקנה 20 שמדברת על שלט והודעה. מדובר בחובה שבבית מרקחת יהיה, גם שהוא סגור, שלט עם השם הפרטי, שם משפחה וכתובתו של בעל בית המרקחת והרוקח האחראי. זה הביא בעבר למצבים של פריצה לבתים וכו'. ב-8 בספטמבר 2005 קבלנו מכתב ממשרד הבריאות שהם מאשרים כי לאור ריבוי המקרים של פריצות לבתי הרוקחים כתוצאה מהשימוש בפרטים המופיעים בשילוט, הם מאשרים לציין בשלט את שם הרוקח, מספר רישיון ומספר טלפון בו ניתן להשיגו במקרה חירום או תורנות בלבד. הם גם הוסיפו "במקביל נפעל להבהיר ולתקן את התקנות בהתאם". מאז זה לא קרה, אבל אם כבר מדברים בתקנות, האם אפשר לתקן את זה? הכוונה היא רק להשמיט את הכתובת של הרוקח.

יש התנגדות?

אין התנגדות ובלבד שהכתובת תהיה מוחזקת אצלנו.

אז מוחקים את המען מ(א)(2) שם פרטי ושם משפחה של בעל בית המרקחת והרוקח הראשי ומספרי הטלפון.

צריך שיהיה כתוב מס טלפון ואולי כתובת מייל?

רק מספר טלפון.

לא ברור כמה מתקנים לרחיצת ידיים צריכים להיות בבית המרקחת. ברור שליד המזיגה צריך להיות כי שם רוחצים את הכלים, חייב להיות שם כיור. איזה עוד כיורים צריכים להיות?

בנושא של הכיור, הכיור לא חייב להיות בתוך המעבדה. הרחצה יכולה להתבצע גם מחוץ למעבדה. הסיבה שמים זורמים יכולים להיות מקור לחיידקים ולצרות אחרות ואנחנו ככלל היום, במעבדות שמכינות הכנות רוקחיות לא מאפשרים מים זורמים באזור ההכנה. לכן נכון שיהיה מקום כשהרוקח נכנס להכין תרופה, יוכל לחטא את ידיו. צריך להיות מתקן אחד או שניים, זה תלוי בגודל בית המרקחת ובסוג הפעילות. לא נתחיל לפרט בתקנות כמה כאלה ויהיו. אנחנו מורידים עכשיו את כל הכללים של 28 מעלות ושל 4 החלפות אוויר. אנחנו משאירים דברים אחרים ולא נכון להיכנס ולהגיד צריך כיור כזה או כיור אחר. שינינו עכשיו בתקנה את ה-30 סנטימטר, אם מישהו משיג כיור יותר קטן הוא יכול להשתמש בו.

המתקן של חיטוי הידיים לא מספיק טוב?

לא תמיד. תלוי מה הוא מתכוון לעשות ומה הוא עסק קודם לכן. צריך שיהיה כיור. גם בחדרי ניתוח יש כיור ויש מתקן לחיטוי ידיים. זו לא הוצאה גדולה.

תיקון תקנה 24 א

"בתקנה 24א(א) לתקנות העיקריות, אחרי "מוצרים אחרים" יבוא "בפעולות במעבדות"

זו תקנה שעוסקת בשמירת פרטיות וסודיות ואנחנו מוסיפים שגם בפעולות שמתבצעות במעבדה.

תיקון תקנה 26

"בתקנה 26 לתקנות העיקריות -

בתקנת משנה (א), במקום "למשחות, לנוזלים ולאבקות" יבוא "המבטיחים שמירה נאותה על איכות החומר בהתאם לצרכי העבודה ואופי המקום", ובמקום "הסם" יבוא "החומרים";

תקנת משנה (ב) – תימחק.

זו התקנה שעוסקת באחזקת כלי קיבול בבית המרקחת. אנחנו פשוט מצמצמים. מורידים את הפירוט שהיה בתקנת משנה (א) והופכים אותה לכללית יותר. אין פה שינוי מהותי.

תיקון תקנה 31

"בתקנה 31 לתקנות העיקריות ברישה אחרי "שולחנות" יבוא "כסאות" ובסופה יבוא:

"(5) הכיסאות יהיו לשימוש מי שנזקק לכך בעת המתנתו לקבלת שירותי רוקח; הכיסאות יהיו קלים לניקוי רחיצים ויציבים גם עבור אנשים כבדי משקל, והוראות תקנת משנה (4) לא יחולו לגבי ריהוט זה".

תקנה 31 עוסקת בריהוט שצריך להיות בבית מרקחת. אנחנו מוסיפים את ענין הכיסאות ומסבירים איזה סוג של כיסאות צריך שיהיו בבית מרקחת.

הצטרף אלינו חבר הכנסת גואטה.

אנחנו מבקשים למחוק את תקנה 32(ב) שאומרת שבבית מרקחת ששטחו עד 120 מ"ר יוקצה בחדר קבלת הקהל שטח אכסון של 75% לפחות מתוך כלל שטחי האכסון בחדר קבלת הקהל לתכשירים רפואיים ומוצרים הנקובים בפסקאות 1-4 של סעיף קטן (א). זו תקנה שלא אוכפים אותה, בצדק לא אוכפים אותה, כי היא לא מציאותית.

אי-אפשר על בסיס הדיון פה להתחיל לשנות כל מיני דברים. זה דבר שמחייב דיון יותר מעמיק. אם אתם רוצים לשנות, הדלת של המשרד שלי פתוחה. תציגו לי מה אתם רוצים ונדון בזה.

זה נראה לך שינוי מהותי?

כן.

אבל לא אוכפים את זה. אי-אפשר לאכוף את זה.

נראה לי שינוי מהותי ונראה לי יותר מהותי לקיים את הדיון כרגע אחרי שאני שומע את זה כמה דקות לפני. לא אמרתי "לא" אלא הצעתי שתבוא ונקיים על זה דיון מעמיק.

אני מציע שנמשיך הלאה, תרשמו את זה ותטפלו בזה.

לגבי הכיסאות, אני לא מבין למה לא מספיק שיהיה כתוב שיהיו כיסאות. גם במרפאת הרופא שממתינים צריכים להיות כיסאות ולא מפורט באף מקום איזה כיסאות. רחיצים? למה זה רלוונטי?

אני אומר שזה מאוד רלוונטי, כאחד שיושב על הכיסאות האלה בהמתנה.

במיוחד התוספת עבור אנשים כבדי משקל.

אנחנו נתקלים בזה ביום-יום. אנחנו מקבלים תלונות שאנשים מגיעים לבית המרקחת, אין שם כיסאות, אין שם כיסאות מתאימים. אנחנו מדברים על אוכלוסייה חולה.

היו פעם כיסאות?

לא היו וזאת בדיוק הנקודה.

במקומות מסוימים אתה גם עומד בין שני מדפים.

אז אם מגיעים אנשים שמרגישים לא טוב, כי מדובר באנשים חולים, צריך שתהיה להם את התשתית המתאימה. הבקשה שהכיסא יהיה רחיץ, מדובר באנשים חולים שיכולים להקיא וגם כבדי משקל זו סוגיה.

בבתי חולים ובחדרי מיון לא מחייבים את זה.

נתחיל את המהפכה מפה. הגיע הזמן שתתייחסו לזה. לא רק שאין כיסאות אלא אתה עומד בין שני שורות של מדפים.

אני בכללית ויש כיסאות מברזל ואני נהנה לשבת שם.

אולי צריך להוסיף שההעמדה של הריהוט לא תפגע בחוקי הנגישות של מדינת ישראל.

זה ברור. בכוונה החרגנו את זה מתכנית הריהוט הקבועה כי אנחנו מאמינים שכשאנשים עומדים בתור צריך להתאים את מספר הכיסאות.

הרוקחים המחוזיים מבקשים את זה בפרישת ריהוט.

עכשיו אי-אפשר יהיה לעשות את זה בפרישת ריהוט יותר.

החלפת תקנה 33

"במקום תקנה 33 לתקנות העיקריות יבוא:

"תנאים למעבדות

33. (א) במעבדות יימצאו המתקנים והציוד הנדרשים לרקיחת תכשירים ולמהילת ומזיגת תכשירים, בהתאם לפעילות הרוקחית המבוצעת בהן כאמור, ובכלל זה כיור, שולחן עבודה מרווח וארון לכלים ואביזרים, ככל שנדרשים, ובהתאם להנחיות המנהל".

(ב) בעל בית מרקחת רשאי שלא להפעיל מעבדה להכנות רוקחיות, ובלבד שהבטיח, באמצעות התקשרות בכתב עם בעל בית מרקחת אחר המפעיל מעבדה להכנות רוקחיות, רקיחת תכשירים למטופליו בבית מרקחת אחר והעברתם לידיו לצורך ניפוק למטופל בתוך 48 שעות ממועד מסירת מרשם הרופא בבית המרקחת כאמור. לעניין זה, מסירה יכולה להיות שתהיה גם בהעברת העתק צילום או סריקה, למעט לעניין תכשירים המכילים חומרים המופיעים ברשימת החומרים הפסיכותרפיים, שהיא תוספת מספר 4 של אמנת האו"ם בדבר חומרים פסיכותרפיים 1971 או סם מסוכן כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכמים (נוסח חדש), תשל"ג-1973, שלגביהם מסירה תהא על-ידי מסירה ביד של ההעתק המקורי".

תקנה 33 קבעה תנאים למעבדה. היא הייתה מאוד מפרוטת כללה כיור, מתקן ייבוש, את המאזנים. פה אנחנו אומרים שהמנהל יקבע. הכול רחיץ בנהלים. תקנת משנה (ב) קובעת שאפשר להבטיח התקשרות עם בית מרקחת אחר לצורך הכנות אחר לצורך הכנות רוקחיות ואז זה פותר את בית המרקחת עצמו ממעבדה להכנות רוקחיות.

מצוין פה שולחן עבודה מרווח. ב-33(א) מצוין בכלל זה כיור, שולחן עבדוה מרווח. צריך להגדיר משהו יותר ספציפי.

צריך מקום להכנת ההכנות. ככל שנדרש. זה יכול להיות מרווח ויכול להיות מרווח פחות.

ברשותכם, בואו נעבור הלאה.

יש את כל המשטחים מסביב שיכולים לשמש לכל דבר, לא צריך חוץ מזה גם שולחן עבודה.

כשאני קורא לפרטי פרטים אני רואה כמה צפוף בבתי המרקחת. לא רק עבור הקליינטים שבאים לכמה דקות והולכים. זה תנאי העבודה של העובדים שלכם. תחשבו האם זה נוח להם לעבוד ככה.

יש בתי מרקחת שהרוקחים עובדים בעמידה.

יש גבול, תראו את זה בעצמכם. רוב ההמלצות כאן הם לטובת הרוקחים עצמם, שיהיו להם תנאי עבודה נאותים.

אנחנו בעד תנאי עבודה נאותים, אבל ברגע שיש סעיף כזה, כל רוקח מחוזי של משרד הבריאות - - -

אני מוכן לקיים דיון על זה לפי הזמנתכם. ששה חודשים אחרי יישום התקנות האלה אני מוכן לקיים דיון אתכם, בנוכחות הרוקחים.

לא.

אתם רוצים להאשים מישהו במשהו שלא בנוכחותו? זה לא הוגן. העימות הוא המעניין פה, עימות כדי לתקן את המצב. נזמין אותם כמה חודשים אחרי היישום, נקיים אתם דיון, תעלו את הטענות שלכם והם יגיבו. אנחנו לא בית משפט אלא מקום שצריך להבהיר אחד לשני את המצב. אני מוכן להזמין את הדיון הזה ששה חודשים אחרי שהתקנות האלה יישומו. מה שקשור לבית משפט, תלכו לשם. פה זו ועדה עניינית.

לגבי סעיף (ב), אני מקווה שמבחינת משרד הבריאות, הרצון הוא לא לעשות הכנות בכלל או לעשות את המינימום כיוון שהכול היום צריך להגיע מוכן ואין שום כוונה לעודד את הרקיחה וההכנה. פה מחייבים את הרוקח בבית מרקחת, שבר לא להתעסק בהכנות, או שהוא רוצה לעשות חלק מהפרוצדורות ואחרות לא, מחייבים אותו להתקשר עם בית מרקחת אחר שייתן שירות, שבית המרקחת הזה לא נותן, שירות של הכנת הכנות. לדעתי זה לא לעניין.

אם אני בא לבית המרקחת שלי שאומר לי שאין לו את התנאים והוא מפנה אותי למישהו אחר.

להפנות זה מצוין. הוא רוצה שאנחנו נתקשר עם בית מרקחת אחר שעושה הכנות, הוא יוביל לבית המרקחת הובלה ואז יצטרכו לתת למטופל. זה יותר מידי בירוקרטיה.

לחילופין שיפנה אותך לבית מרקחת אחר.

בדיוק.

זה נראה לי שירות בסיסי. באים מצד אחד ומקלים עם הרוקחים בשטח. אומרים להם אל תכינו ואל תחזיקו מעבדה. מגדילים לך את השטח. מצד שני, יש מטופלים, חלקם לא ניידים. נכון שאנחנו מצמצמים את ההכנות הרוקחיות וגם מעבירים אותם למרכזים כאלה שמאושרים על ידינו על-פי מיטב התקינה בעולם, אבל לא יכול להיות מצב שמטופל מגיע ולא יינתן לו שירות. לראיה, הנושא הזה מוסדר בחוזר סמנכ"ל לפיקוח על קופות חולים ושירותי בריאות נוספים, שמדבר על הכנות רוקחיות. למשל יש ילדים שלא יכולים לבלוע וצריכים לקבל סירופ. מבוגרים שצריכים את זה בצורת קרם. יש הרבה דברים שצריכים להבטיח אותם. זה נכון שאותו בעל בית מרקחת ימצא את הזמן לתת אתה שירות המיטבי למטופלים שלו. זה שאנחנו מקטינים לך את המעבדה לא אומר שאנחנו מייתרים אותך בשירותים המקצועיים שאתה צריך לתת למטופלים שלך. 48 שעות זה מספיק זמן.

דבר נוסף, מקום שבו יודעים שיש רופא ששולח את המרשמים האלה, לצורך העניין בקופת החולים, ייערך מבעוד מועד ויחזיק מלאי קטן ואנחנו מאפשרים את זה בנקודות מסוימות. ככה שאני לא ראוה את הבעיה הגדולה. להפך, לדעתי זה לטובת המטופל בסופו של דבר. הבעיה שלהפנות למקום אחר, אתה מפנה אותו וגם המקום האחר לא מכין והוא מפנה אותו למקום אחר. הוא מוצא את עצמו מטייל ולא מקבל את השירות שצריך. איזה מן דבר זה?

בדרך-כלל בתי המרקחת של הרשת עושים את זה.

התקנות לא מדברות על להפנות. הן מדברות על זה שבית המרקחת המכין ישלח את זה לבית המרקחת אליו ניגש המטופל ובאחריות שלו לנפק.

ביניהם זה הסידור ההולם.

זה סידור לא הגיוני. זה שינוע של הכנה רוקחית שיצא מבית מרקחת אחד - - -

ככה זה עובד. אם משהו גר בקצרין ואין שם בית מרקחת, הוא ישנע את זה לבית מרקחת שהוא בחר לעבוד אתו והוא ישלח לו את זה בתנאי הכנה נאותים.

זה בקיצון במקומות שבאמת אין. אם יש לי אפשרות לשלוח אותו לסניף קרוב שמכין הכנות, אז אני חוסכת את - - -

אם הסניף כל-כך קרוב מה הבעיה לשנע את התרופה?

כי זה יוצא מידיים של רוקח לרוקח אחר, עובר שינוע באוטו. מי אחראי על התרופה?

אתם.

אתם אחראים להעביר את זה.

אני מדברת על האיכות של התרופה. ניתקת את הרוקח שהכין את ההכנה מהאחריות עד הניפוק ומעביר את זה.

הרשת אחראית על זה. אם זו קופת חולים כללית, אז קופת חולים כללית תהיה אחראית להעביר את זה בתנאים נאותים.

אני רוצה להתייחס לנושא המחירים.

זה לא עכשיו.

יכול להיות שעברנו מתחת לרדאר. יש לנו הסכם עם כמה רשתות, חברה שמכינה הכנות. לחברה הזו יש סניפים, המטופלים שלנו מגיעים ישירות, במקום להגיע אלינו ושנשלח אותם אליהם והם יחזרו, הם מגיעים ישירות לסניף שנמצא בפרישה ולוקחים את ההכנה.

תוסיפו "לבחירת המטופל".

לא נכריח אותם להגיע.

בסדר, לבחירה.

ההסכם זה לשינוע לבית המרקחת ואת הניפוק אני עושה. זה מה שכתוב בסעיף.

את צריכה שתהיה לך התקשרות כזו שתאפשר לך את השינוע הזה. אבל אם המטופל מגיע לבית המרקחת.

אם הוא בוחר ללכת, שילך. אם הוא רוצה לקבל את השירות אצלך - - -

מה זה אם הוא רוצה? אם אתה לא נותן לו את השירות הוא נאלץ ללכת. אף אחד לא רוצה ללכת. כולם רוצים לקבל במקום, אבל יש עם זה בעיה גם לגבי סתם תרופות, בלי שום קשר לרוקחות. הרבה פעמים אין להם את האנטיביוטיקה הזו ושולחים אותך לקופת החולים השנייה.

בזה אתה צודק. אנחנו צריכים לשמור על איזונים. צריכה להיות קודם כל התקשרות. לגבי הנושא של השינוע, יכול שיקבל את זה בסניפים. אם הוא בוחר ללכת ולקבל את זה במקום אחר שילך ויקבל את זה, אבל תשאירו למטופל את היכולת. אתם רוצים שנכתוב "לבחירת המטופל"?

זה לא רלוונטי, כי אם אתם רוצים לוותר על מעבדה להכנת רוקחות אין בעיה, אבל אתם צריכים שתהיה לכם התקשרות מראש למקרה הצורך.

הנושא של השינוע בשלב מסוים זה בידיים של המטופל.

יש כללים מאוד ברורים ומוגדרים לגבי דבר שנקרא GDT, זה איך תכשיר עובר ממקום למקום בתנאי האחסנה ובתנאי הטמפרטורה שהוא צריך להיות בהם. בעל בית המרקחת שמבצע שירות של שליחות, אותו מקום שמכין, המקום שמכין צריך לדאוג להכנה ועד לאותה נקודה שמגיע אל המטופל או אל בית המרקחת האחר. מרגע שזה עובר יד, היד שמקבלת אותה אחראית מאותה נקודת זמן על המשך האחזקה של התכשיר בתנאים הנאותים. ככה זה עובד, גם במפעלי תרופות, גם בבתי מסחר וגם בבתי מרקחת. זה לא משהו חדש.

יש פה עניין של דיונים מקצועיים שהתנהלו במשך חודשים רבים. אני מצפה מאנשי המקצוע בקופות, שהרוקחים ינהלו מולי את הדיון המקצועי ואת הדיון המשפטי, ככל שיש בעיה משפטית, ינהלו מולי עורכי הדין. כי כשמתחילים לערב אני לא יכול להסביר באופן מקצועי.

הוספת תקנות 33א: אחרי תקנה 33 לתקנות העיקריות יבוא:

"תנאים לחדר ייעוץ

33(א) חדר ייעוץ רוקחי ימוקם במקום המאפשר למטופלים גישה ישירה אליו, שלא דרך אזור דלפק מתן שירות.

(ב) בחדר ייעוץ רוקחי יהיו מחשב, ספרות ומאגרי מידע רוקחיים מקצועיים וריהוט המתאים לפעילות המבוצעת בו"

אנחנו מבקשים בסעיף 33(א) במקום המילים "שלא דרך אזור דלפק מתן שירות" שיבואו המילים "בדרך שלא תפריע לפעילות הניפוק".

אנחנו מקבלים.

תיקון תקנה 34

בתקנה 34 לתקנות העיקריות –

בתקנת משנה (א), במקום "מנהל המחלקה" יבוא "מנהל אגף הרוקחות או מי שהוא הסמיכו לכך, או הרוקח המחוזי"

בתקנת משנה (ב), ברישא יבוא "מנהל אגף הרוקחות או מי שהוא הסמיכו לכך, או".

פה זה מתן הוראות. מחקנו את ההגדרה של מנהל המחלקה ואנחנו מקימים את זה פה.

"תיקון תקנה 35

בתקנה 35 לתקנות העיקריות -

בשם התקנה אחרי "מעבר" יבוא "ופטור".

בתקנת משנה (ב) בסופה יבוא "על אף האמור בתקנות אלה, בחדר תרופות כאמור לא ייעשו, בכל שטח שהוא, הכנות רוקחיות, וכן יוקצו בו שטחים ייעודיים לצורך מיהול ומזיגה ולצורך מתן ייעוץ תרופתי בלבד.

בתקנת משנה (ג), אחרי "32 (ב) ו-(ג)" יבוא "וכן חובת הפעלת חדר ייעוץ רוקחי", ובסופו יבוא, "על אף האמור בתקנות 4(א), 19(ט) ו-33, על בית מרקחת כאמור, להפעיל מעבדה להכנות רוקחיות, בשטח המזערי כקבוע בתקנות אלה, והכנות רוקחיות ופעולות ניהול ומזיגה ייעשו בחדר זה".

אחרי תקנת משנה (ג) יבוא:

"(ד) בית מרקחת ששטחו לא עולה על 120 מ"ר לא יידרש להפעיל חדר ייעוץ רוקחי ועל אף האמור בתקנה 4(א) שטחו לא יפחת מ-54 מ"ר, אלא אם רישיון לפי תקנה 2 ניתן לו לראשונה ביום התחילה ואילך".

למעשה פה אנחנו מתקנים את הוראות המעבר ומוסיפים פטור. יש התאמה לעניין חדר תרופות ולעניין בתי מרקחת בבתי חולים ואנחנו קובעים שהעניין של חדר ייעוץ רוקחי יחול רק על בתי מרקחת מעל 120 מ"ר קיימים, אבל כל בית מרקחת חדש שיקבל רישיון אחרי יום התחילה, תחול עליו החובה של חדר ייעוץ רוקחי.

"תחילה.

תחילתן של תקנות אלה ששה חודשים מיום פרסומן".

חברי הכנסת יודעים מה זה חדרי תרופות?

זה שונה מבתי מרקחת?

זה עוקף רגולציה.

למה?

זה לקחת חדר, לשים בו תרופות, הוא מתנהג כמו בית מרקחת אבל לא חלים עליו החוקים של בית מרקחת. עשו את זה בזמנו עם קום המדינה כדי למצוא פתרונות לישובים מרוחקים שלא הייתה אפשרות תשתיתית או כדאית לעשות בית מרקחת, למשל גליל ים שנמצא היום בלב הרצליה. יש רשימה של כ-50 ישובים במרכזים עירוניים צפופים מאוד, חדרי תרופות.

אנחנו רק קובעים איזו מעבדה.

יותר מדויק להגיד שיש חדרי תרופות, הם נותנים מענה לסוגי אוכלוסייה שונים. חלקם חלק אינטגרלי מתוך מרפאות קופות החולים. דבר נוסף, שלמעט פטורים מסוימים מבחינת שטח - - -

איזו אוכלוסייה?

מאוכלוסייה, כמו שהוא הגדיר, עדין בגליל ים בתוך הקיבוץ יש חדר תרופות ובכלה במתקן חולות שהוקם עכשיו.

מי מפעיל אותו?

רוקח בבית מרקחת.

אז מה הבעיה שיחולו עליו כל התנאים שחלים על בית מרקחת?

חלים למעט התאמות מסוימות.

היום נותנים אישור לפתיחת בתי תרופות?

יש מקומות למשל בצפון הארץ או במתקן חולות לשוהים בלתי חוקיים.

זה חריג.

כל דבר שאני אגיד אתם תגידו שזה חריג. זה בא להסדיר במקומות שבהם אין מספיק שטח, אין מספיק מטופלים ולא צריך להקים בית מרקחת גדול. אני מבין את הטענה של הסתדרות הרוקחים שהיו רוצים לראות יותר בתי מרקחת. אני חושב שבסך הכול הכללי יש איזון מסוים ואנחנו פועלים להגדיל את כמות בתי המרקחת ואנחנו מאשרים מעט. בארבע השנים האחרונות אישרתי שלושה חדרי תרופות חדשים.

אבל יש היסטוריה. תסגור אותה. זה עוול מתמשך.

אני חושב שזה לא המקום.

יש מצב שבעיר נורמטיבית יש גם חדרי תרופות על אף שיש בתי מרקחת?

כן, למשל עיירת הפיתוח רמת השרון.

מה הצורך בהם?

מכיוון שזה מצב קיים ואנחנו בדרך-כלל לא הולכים אחורה ונוגעים במה שכבר היה.

זה בבעלות פרטית?

בעיקר בבעלות של קופות חולים.

זה נותן שירות למבוטחים שלנו. אתם רוצים לסגור את זה עכשיו?

לא להלך אימים עלינו. מי מפעיל את חדר התרופות? רוקחים או אחיות?

אתה מדבר על מצב אחר שאותו אנחנו נלחמים כל הזמן לסגור. בוא נפריד.

אני מציע שנקיים דיון על חדרי התרופות, בינתיים זה לא לדיון היום. אני מבקש להצביע על מה שקראנו.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

התקנות אושרו

רק לשם הבהרה, כתוב שתחילתן ששה חודשים מיום פרסומן. אבל החיים רציפים והיום אנחנו מגישים תכניות למשרד הבריאות, איך הרוקחים המחוזיים יתייחסו לתכניות שעוד חצי שנה יצטרכו - - -

יעשו הכול כדי לתאם.

השאלה אם אפשר להגיש תכניות חדשות בתצורה הזו.

הם הציעו ששה חודשים הם לקחו את זה בחשבון וככה זה יהיה.

תקנות הרוקחים (הפחתה של סכום עיצום כספי), התשע"ו-2016

התקנות הבאות הן תקנות הרוקחים – הפחתה של סכום עיצום כספי. כזכור, בסוף הכנסת הקודם נחקק פרק ח(2) של האכיפה המנהלית ופקודת הרוקחים ולמעשה הפרק קובע עיצומים מנהליים החל מסכום של 7,000 ₪ ועד 150,000 ליחיד ו-300,000 לתאגיד. יש את סעיף ט שקובע סכומים מופחתים ואומר שניתן להפחית את סכום העיצומים בהתאם להנחיות שייקבעו בתקנות. אלה התקנות שנמצאות בפנינו. אני אקריא את התקנות:

"בתוקף סמכותי לפי סעיף 60 ט(ב) לפקודות הרוקחים התשמ"א -1981 בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרות.

(1) אם המפר חייב לפי דין, במינוי רואה חשבון מבקר, אישור שנתן רואה חשבון המבקר שמונה כאמור, המבקר את הדוחות הכספיים השנתיים.

(2) אישור שנתן רואה חשבון או אישור שנתן יועץ מס מייצג כי נתון פלוני תואם לאמור במסמך שהוגש במסגרת פעולה הייצוג של יועץ מס.

"יועץ מס מייצג" – כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה-2005;

"מחזור עסקאות" – כהגדרת "מחזור עסקאות של עוסק" בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו – 1975;

"רואה חשבון מבקר" - כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט-1999.

2. הפחתת סכומי העיצום הכספי בשל התנהגות המפר.

הממונה רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי, בשיעורים שלהלן, אם התקיימה אחת או יותר מנסיבות אלה:

המפר לא הפר כל הוראה מהוראות החוק או לפיו בחמש השנים שקדמו להפרה – 30%; לא הפר את אותה הוראה בשלוש השנים שקדמו להפרה – 20%;

המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לממונה – 40%;

המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של הממונה – 30%.

3. הפחתה בשל נסיבות אישיות.

ראה הממונה, לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית למפר את סכום העיצום הכספי בשיעור של 40%.

4. הפחתה בשל כמה נסיבות.

התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור בתקנות 2 ו-3 רשאי הממונה להפחית למפר מסכום העיצום הכספי את השיעורים המנויים לצד אותן נסיבות במצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה לא יעלה על 60% מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה".

לגבי התקנה הבאה, הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקות, יש לנו תיקון. אולי משרד המשפטים יציג את התיקון לגבי התקנה הזו?

זה מבטל את הנוסח הישן?

כן.

אז תקראו ישר את ההצעה המתוקנת.

אנחנו חושבים ש"מצא הממונה שסכום העיצום הכספי עולה על 15%", בזה אנחנו לא נוגעים.

נוגעים. זה ירד ל-5%.

בהחלט. אז נקריא את ההצעה כמו שמשרד המשפטים מציע.

ורד שפילמן ממשרד המשפטים. אפשר לומר: "מצא הממונה שסכום העיצום הכספי עולה על 5% ממחזור העסקאות של המפר בשנה, רשאי הוא להפחית את הסכום ל-5% ממחזור העסקאות שלו"

"בשנה החולפת". אין הבחנה בין עוסקים קטנים לגדולים. יש הגדרה של מחזור עסקאות, שזה אומר בשנה החולפת.

5% זה אחרי ההפחתות שעושים לפי 2 ו-3?

קודם כל בוחנים את ההפחתות לפי תקנות 2 ו-3. אם עדיין לאחר כל ההפחתות רואים שסכום העיצום הכספי עולה על 5% מהמחוזר, עושים את ההפחתה הנוספת עד ל-5%.

עורך-דין דובב אפל מהתאחדות התעשיינים. הערה לתקנה 2 ואולי יש לי הצעה קטנה נוספת בנוסף לברכה. לגבי תקנה 2, בספר התקנות הקודם הייתה גישה שאולי יותר מתנגדת לשיקול הדעת, אני מציע בסעיף הזה להרחיב את שיקול הדעת של המנהל. המנגנון של העיצומים הכספיים הוא מנגנון טכני ודי קשיח בבסיסו ולכאורה, באופן מילולי, אם קוראים את סעיפי העיצומים הכספיים בחוק, לכאורה כל הפרה ולו הקלה ביותר מקימה חבות ובסיס להטלת עיצום. אני חשוב שנכון בנסיבות האלה לאפשר, או במסגרת הגנה 2 או במסגרת נוהל היישום של העיצומים הכספיים, שיקול דעת של הפחתה בסיטואציה של עבירה שהיא קלת ערך, בה באמת מדובר בסטייה קטנה מתנאי הרישום, שאין בצידה שום פגיעה ולא חשש קטן לפגיעה בבריאות הציבור. למרות שבמישור הטכני יש כאן הפרה, נכון או לא להטיל עיצום כספי או לפחות להפחית. לכן אני מציע להוסיף סעיף קטן (4) לתקנה 2.

אני לא בטוח שאני מעוניין לקחת סמכויות.

לטעמנו העילה של הפחתה בנסיבות קלות כבר באה לידי ביטוי בנוסח החוק. בחוק הזה נעשו איזונים כך שניתן סל כלים למנהלים. יש מנגנון של התראה, מנגנון של התחייבות, אלה מנגנונים שנותנים שיקול דעת למנהל, זה יפורט בצורה מפורטת ובהם אפשר להתחשב, במיוחד בהתחייבות או בהתראה, במצבים בהם הנזק היה קטן, שזו הפרה בודדת.

מה המסקנה?

זה נראה מיותר ולא מתאים.

ראית את הנהלים שמשרד הבריאות הוציא? משרד הבריאות קעקע את ההתראה המנהלית. קעקע את כל סמכויות האכיפה שהם לא עיצום כספי מהחוק, בנהלים, קעקע לגמרי, אז בואו לא נעמיד פנים.

למה הסגנון הזה?

כי ככה הם עובדים.

כי ככה אנחנו עובדים. כי קבלנו את הנהלים להתייחסות וזה היה פשוט צחוק מההחלטה של הוועדה. להכניס סמכויות אכיפה נוספות לחוק אחרי שהיה כאן דיון, והוא הוציא נוהל - - -

הנוהל עדיין לא פורסם.

אני חייב להעיר לך על הסגנון הזה. אתם בונים את המדינה שלנו? אז בשביל מה הזלזול? מה אתם מרוויחים בזה? אתם הולכים לבחירות? אז באמת כל דבר נראה רע. אם אתם רוצים, תעירו.

זו התשובה שקבלת ואין לך אלא להאמין לה.

אתם לא מזמינים שיתוף פעולה, חבל.

אני לא חושבת שמה שהיה בתקנות שאושרו כלשונן בהצבעה וכל מה שנאמר כאן לא התקבל, נקרא שיתוף פעולה. כנראה שדרכנו חלוקות. בכל אופן אני מסכימה עם דובב. לא השאירו בנושא של אכיפה מנהלית שום שיקול דעת היום לממונה/מפקח לעבירות פחותות ערך.

לפני כמה דקות הרגתם אותו עכשיו אתם מתחילים להגן עליו.

זה שיקול דעת לקבוע סכומים.

נמשיך. קשה לי לעקוב אחרי הדברים העניינים שלך כי הכול מתבזבז בצורה שאת מציגה אותם.

אני מבקש להתייחס לגופם של דברים. קיימנו בוועדה, במסגרת תיקון הפקודה, דיונים ארוכים ובסופו של דבר הבקשה שלנו להוסיף את המנגנונים האלטרנטיביים התקבלה. בטיוטות הנהלים שהופצו, בסופו של דבר זה צומצם באופן דרמטי ולפחות הנוסח שהועבר אלינו החיל את אותם מנגנוני התחייבות והתראה שהם היו המענה שניתן לאדוני עכשיו, להצעה שלי, להוסיף כאן שיקול דעת, צומצמו בסופו של דבר לתחום מאוד ספציפי, לעיצומים כספיים של בתי מרקחת. בעלי הרישום, למעט בסעיף אחד, כמעט ואין. אם מנהל אגף הרוקחות מוכן להצהיר עכשיו בפני הוועדה שהנהלים יתוקנו באופן שיינתן ביטוי במסגרת הזו, אני מוכן לוותר על הבקשה שלי להפעיל שיקול דעת במסגרת התקנות. אבל אם זה יישאר בסופו של דבר כמוש הנוהל פורסם אין מענה אמיתי אלא להפך, אני חושב שקעקענו את ההישג שהוועדה הציעה בפקודה ומסמסנו לחלוטין את המנגנונים האלטרנטיביים לעיצומים הכספיים.

משרד המשפטים?

אני אשלים את מה שאמרתי קודם לכן, שדווקא אני רוצה לברך את משרד הבריאות, כי יש לנו ראייה רוחבית ואני יכולה להגיד שלא כל הרגולטורים אמצו מנגנונים של התראה והתחייבות, שאנחנו הרבה פעמים מציעים לאמץ. פה כן אמצו.

אנחנו מדברים על היישום שלהם.

מה שפורסם היו טיוטות. קבלנו את ההערות שלכם, נקרא אותם ונתייחס להם. הנהלים טעונים אישור של היועץ המשפטי של הממשלה, כך שאם אתם חוששים יש עוד מנגנון. מעבר לזה, הפורמט של ההתראה המנהלית הוא כמו בהגנת הצרכן, כמו בגופים אחרים לא המצאנו את הגלגל. לגבי ההתחייבות, יש כל מיני הקלות ויש נוהל נוסף שבנסיבות מסוימות, שכביכול היינו אמורים להטיל, אנחנו לא נטיל. כשיש לנו שיקול דעת, אתם אומרים למה יש לנו שיקול דעת, מצד שני, כשאין לנו - - -

לא אמרנו את זה - -

יש לי הצעה. היות והנהלים הסופיים לא הגיעו אליכם. כרגע הערתם הערות, בעקבותיהם יתוקנו הנהלים. אני מציע, לפני שיועברו ליועץ המשפטי לממשלה, תעבירו אותם חזרה, תעירו שוב לפני שיועבר לאישור סופי.

זה בסדר גמור. אנחנו רק לא רוצים לצאת בסופו של דבר קרחים מכאן ומכאן, שהתקנות יעברו באופן כזה שיינתן מענה במסגרת - - -

הנהלים יכתבו ויעברו בהמשך. את הכוונות האלה אפשר לכתוב. תשאירו את זה לשיקול דעת שם, יהיה לכם מה להגיד לפני שזה יאושר סופית.

אנחנו נזמין את בעלי העניין בנקודות ספציפיות לדיון אצלנו במשרד. אני חושש מעוד אינטראקציה נוספת, למעט אותן פגישות שאנחנו מוכנים לערוך יחד עמכם כדי לשמוע את דעתכם בעל-פה ולא רק בכתב. לאחר מכן, אחרי שנשמע אתכם, אנחנו נפיץ את הנהלים מבלי צורך להפיץ את זה שוב, כי אחרת זה לא ייגמר לעולם.

כשראיתי את התיקונים, כולל ההפחתות בקנסות, זה דווקא מאוד חיובי. זה המהלך המרכזי. בנהלים יהיו תיקונים כאלה ואחרים. אני חוזר שוב להצעה שלי ותאמץ אותה ברשותך, תעבירו את ההצעה הסופית להתייעצות או לעיון נוסף ואחר-כך תביאו לאישור סופי.

אני אקריא את התקנה:

5. הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות.

מצא הממונה שסכום העיצום הכספי עולה על 5% ממחזור העסקאות של המפר בשנה, רשאי הוא להפחית את הסכום ל-5% ממחזור העסקאות שלו

תקנת משנה (א) תחול בין אם הופחת סכום העיצום הכספי לפי תקנות 2 ו-3 ובין אם לאו.

מפר המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי תקנה זו, יגיש לממונה אישור, לעניין גובה מחזור העסקאות שלו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי.

6. תחילה.

תחילתן של תקנות אלה ביום כניסתו לתוקף של תיקון לפקודת הרוקחים (מס' 24), התשע"ו-2016".

כזכור ב-7 באפריל פורסם התיקון שעשינו, זה בעוד חצי שנה.

תוסיפי "בשנה הקודמת".

יש כבר הגדרה, מחזור עסקאות.

בתקנה 4, אני מסב את תשומת לבה של הוועדה ושל משרד הבריאות, לפחות בתקנות הגנת הצרכן, התקנות המגבילות מכוח חוק הגנת הצרכן, בסיטואציה של הפחתה בשל כמה נסיבות, סכום ההפחתה המצטבר שנקבע שם עומד על 75%. אני מציע לשקול להתאים את התקנות שלנו לתקנות האלה.

מה אומר משרד המשפטים בעניין הזה?

בהיבט הזה משרד המשפטים נותן לכל משרד לקבוע בהתאם לשוק שלו את אחוזי ההפחתה המתאימים.

אין גישה רוחבית יותר נכונה מאשר לא לבלבל ככה?

אני יכולה להגיד לאדוני שאין אחידות בחקיקה בהקשר לתקנות, כן בוועדת הכלכלה בתקנות האחרונות יש נטייה להגביר את ההפחתה כמוש נאמר פה ל-75% ואולי לפעמים ל-85%.

אני בעד 75% אם זה לא מפריע.

חשוב לציין שבעילות אחרות קבענו אחוזים נמוכים יותר.

לי אין התנגדות שזה יעבור ל-75%.

זה לא תואם את העילות האחרות.

זה לא קשור לעילות האחרות.

זה קשור כי זה סך הכול.

זה נותן אפשרות בסופו של דבר לתת משקל מעט גבוה יותר מסיטואציות בהן יש הצטברות של נסיבות, זה לא כל-כך נורא.

צריך לעשות חישובים, אבל 70% זה יהיה בסדר.

נשאיר את זה 70%.

אנחנו רק נוודא שזה לא מרוקן מתוכן.

אם יש הערות, תגידו לנו. מי בעד התקנות?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים –אין

התקנות אושרו.

התקנות אושרו. אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30