הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 204

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום רביעי, ב' בסיון התשע"ו (08 ביוני 2016), שעה 9:30

ציון יום הולדתו ה-90 של שר החינוך לשעבר, חכ"ל אהרון ידלין

חברי הוועדה: מירב בן ארי – היו"ר

איתן ברושי

מנואל טרכטנברג

מרדכי יוגב

יוסי יונה

חיים ילין

נחמן שי

גילה נגר - המשנה למנכ"לית משרד החינוך

דן רבינוביץ - האגודה האנתרופולוגית הישראלית

דבי שרה הלמן - סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אונ' בן גוריון

דנה ברנט - מנכ"לית האקדמיה הישראלית

דן אורון - האקדמיה הלאומית

צחי מילגרום - סגן נשיא המכללה האקדמית הדסה

צבי ציגלר - מייצג את ועד ראשי האוניברסיטאות

רעות אופיר - מתאמת פעילות, ועד ראשי המכללות

אהרון ידלין - חבר כנסת ושר החינוך לשעבר

עמוס ידלין





עדינה לינדבורג-ידלין





שולמית הכהן





יחזקאל הכהן





יהושע ידלין





יורם ידלין





עמית פלג





קארן ידלין





אמיר ידלין





גיא ידלין





רותם ידלין





נטע ידלין





דן ידלין





גילי ידלין





זהר ידלין





אורי ידלין





נעם ידלין





אופק ידלין





לירון ידלין





דליה ידלין





עמית ידלין





יהודה יניב





ארז גלולה





מתן פלג - מנכ"ל אם תרצו

דוד גרוסי - אם תרצו

עבדאלרחמן מוסא - חבר ועד ההורים הארצי

ליאת הלבץ - התאחדות הסטודנטים

ליזי המאירי - סטודנטית למשפטים, אונ' תל אביב

דור דוידסון - סטודנט, אוניברסיטת בן גוריון

אלון מליק - סטודנט, אוניברסיטת חיפה

מתניה ארד - סטודנט, אוניברסיטת חיפה

קרין אהרונסון - יו"ר תא ישראלים, הבית היהודי, אונ' בן גוריון

עמית כהן - סטודנטית למכינה הקדם אקדמאית, האוניברסיטה העברית

דרור קאפח - סטודנט באוניברסיטה הפתוחה

אורי מוסקוביץ' - סטודנט במכללת ספיר

בר שלו - סטודנטית באוניברסיטה העברית

ביתן סטרוק - דוקטורנט, אוניברסיטת בן גוריון

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

יהודית גידלי

ס.ל., חבר המתרגמים

ציון יום הולדתו ה-90 של שר החינוך לשעבר, חכ"ל אהרון ידלין

בוקר טוב. אני חברת הכנסת מירב בן ארי ואני אחליף את חבר הכנסת יעקב מרגי, יושב ראש הוועדה. יושב ראש הוועדה, יחד עם חברי סיעת ש"ס החליטו שלא להגיע היום לכנסת, ובצדק רב, לדעתי. אני אתייחס לנושא של סדן בוועדה הבאה, זה לא מתאים עכשיו, אנחנו באווירה חגיגית ויש לנו אורח חשוב. קודם כל אני מאוד מודה לך שהגעת.

היום ה-8.6.2016, ב' בסיוון תשע"ו, אנחנו פותחים את ועדת החינוך, התרבות והספורט לציון יום הולדת של שר החינוך לשעבר, חבר כנסת לשעבר, אהרון ידלין. אני קראתי עליך קצת, אני מודה שאני לא גדלתי מה שנקרא על מפא"י אז פחות הכרתי, אבל קראתי עליך ולומר לך שאתה איש מרשים זה סוג של אנדרסטייטמנט. אני חושבת שמה שעשית למדינת ישראל, בעיקר בתחום החינוך, זה דבר שהשפיע על חיים של עשרות ילדים וילדות, נערים ונערות.

כמה דברים בשביל האורחים שלנו ובשביל הפרוטוקול. כמובן משפחת ידלין היקרה, אנחנו מאוד מודים לכם שהגעתם לכאן היום. אני אספר עליך שנולדת בתל אביב, גדלת בבן שמן. אם אני טועה במשהו אז תתקן אותי. למדת בבית ספר יסודי גאולה ובריאלי בחיפה, היית פעיל בצופים, רכז של התנועה. אמרו לי שמילדותך גם אהבת את הטבע, אז יש לנו נושא משותף כי אני מאוד אוהבת את הטבע, טיילתי קרוב לעשר שנים עם נערים ונערות בסיכון, והאהבה הזאת לטבע השפיעה עליך והפכה אותך לחקלאי. הצטרפת לגרעין של קיבוץ בארי וגם בעלייה של הקיבוץ לנקודת הקבע שלו בנגב במסגרת עליית 11 נקודות לנגב על רקע המחלוקת בקיבוץ המאוחד עברת לקיבוץ חצרים בנגב, שם אתה חבר עד היום.

כמובן מפא"י, מפלגת העבודה, המערך הראשון והשני, אהרון ידלין היה סגן שר החינוך בשלוש כנסות ושר החינוך בכנסת השמינית. כשר החינוך הנחיל יום לימודים ארוך בבתי הספר בעיירות פיתוח, באזורי מצוקה, כולל מפעל הזנה ממלכתי ללא תשלום ותוכנן להחיל את יום הלימודים הארוך בכל הארץ, דבר שלצערנו עד היום לא מומש. כמובן הוא כיהן גם כיו"ר ועדת החינוך. בשנת 2005 זכה בפרס בן גוריון ובשנת 2010 הוענק לו פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

מקווה שהצגתי קצת מתוך קורות החיים המפוארים שלך ובבקשה, אדוני, אנחנו נשמח לשמוע אותך.

טוב, האמת היא שאני מתרגש. המשפחה שלי יזמה יום לציון יום הולדת ה-90.

מזל טוב, דרך אגב. לא אמרתי.

התאריך הלועזי הוא 17 באפריל, אבל התאריך העברי הוא יותר מעניין, רק מסובך לחגוג בו, זה ג' אייר. זה לפני יום הזיכרון ויום העצמאות וצריך לעסוק בחגיגות לאומיות לכן נצמדנו לתאריך הלועזי. 17 זה טוב, ט-ו-ב במספרים, אז זה תאריך מצוין.

מה אני אומר לכם? אני הגעתי לכנסת בגיל די צעיר, זו הייתה הכנסת הרביעית. בכנסת הרביעית היה הניצחון הגדול של בן גוריון בהנהגת מפא"י, אבל מאז התחילו להסתבך, התחילו לריב, זו הייתה הפרשה, אם אתם יודעים מה זה, מי נתן את ההוראה לעסק הביש במצרים ועל רק זה המאבק של פנחס לבון מול בן גוריון ובן גוריון כועס על אשכול ובסופו של דבר גם מחליט לפרוש מהכנסת.

אני נכנסתי בכנסת הרביעית, בכנסת החמישית לוי אשכול כראש ממשלה וזלמן ארן כשר החינוך ביקשו ממני לכהן כסגן שר. כשבאתי לזלמן ארן ושאלתי אותו 'מה אתה מצפה ממני?' הוא אמר לי שהוא מצפה ממני לעסוק בכל הדברים שהוא לא אוהב ושהוא לא מבין, שאלתי אותו מה, אז הוא אמר 'ספורט', אחר כך החינוך המשלים, מה שקראו אז מחלקת הנוער בראשות יוסף מיוחס. בסדר גמור, אבל התפקיד של סגן שר, אתם יודעים, בסופו של דבר נועד לייצג את השר והמשרד בכנסת, לחסוך לשר את זמנו למשרד ובכנסת לענות על שאילתות, הצעות לסדר היום וייצוג המשרד בוועדת החינוך והתרבות. באותם ימים, פה אני לא רואה אף אחד ממשרד החינוך - - -

גילה נגר, משנה למנכ"לית.

גילה נגר מבאר שבע, יופי. אנחנו היינו באים, אני הייתי בא לכל אחת מישיבות ועדת החינוך והתרבות של הכנסת כדי לייצג את המשרד, להביא אינפורמציה ולהשתתף גם בדיונים.

מ-1965 נשאתי כבר בתפקיד של סגן שר, הייתי סגן שר של זלמן ארן ואחר כך של יגאל אלון. זה כבר היה בממשלה של גולדה מאיר. היו פעם ממשלות של בן גוריון, אשכול, גולדה. היום כשאני שואל חבר'ה מי הם היו - - -

לא, אותם עוד הם מכירים.

עוד בן גוריון יודעים שיש שדה תעופה על שמו.

גם פארק גולדה.

זה פחות יודעים. אחרי שבע שנים כסגן שר, על רקע ויכוח שהיה בין מזכיר המפלגה שלנו, זו הייתה כבר מפלגת העבודה, מזכיר המפלגה היה לובה אליאב, אומר לכם השם הזה?

כן, כן.

לובה אליאב טען כבר אז שיש פלסטינאים שצריך לדבר איתם וגולדה אמרה לו 'אני פלסטינאית, אין פלסטינאים', הם לא הסתדרו והוא פרש והדור הצעיר במפלגת העבודה ביקש שאני אחליף אותו כמזכיר כללי של המפלגה. הייתי יחד עם גולדה בימים הקשים של מלחמת יום הכיפורים, לא נעסוק בזה. אחרי מלחמת יום הכיפורים, כשגולדה התפטרה ודיין ואלון היו שרופים בגלל שלא ראו שתהיה מלחמה וכאילו אחראים למחדל הזה, אז דור צעיר הציג מועמדות והייתה לי הזכות לעשות הצבעה רבת עם בין שני מועמדים צעירים, יודעים מי זה? יצחק רבין ושמעון פרס. שני הצעירים שהתחילו לריב ביניהם. כשרבין הקים את הממשלה הראשונה שלו כיהנתי בממשלה הזו כשר החינוך והתרבות.

מה שבאמת חשוב לי, אם כבר אני פה, זה להעביר מסר. ממשלת רבין הראשונה, לאחר מלחמת יום הכיפורים הייתה מצווה להגדיל את תקציב הביטחון כי זאת הייתה מלחמה רצינית שבה איבדנו עשרות טנקים ועשרות אווירונים. זה לא מלחמת לבנון השנייה או 'צוק איתן', היה ברור שצריך לבנות את צה"ל מחדש על עוצבות השריון וחיל האוויר שלו. יחד עם זאת מערכת החינוך לא נפגעה. השנה הראשונה, כשהסכמתי אפילו לקיצוץ תקציב החינוך, ידעתי שאפשר במערכת גדולה לחסוך בלי לפגוע בה. עשיתי ויסות של כיתות, דווקא הגדלתי את הממוצע של התלמידים בלי ליצור כיתות גדולות, אבל היו כיתות של 16-15 תלמידים כשהממוצע היה 25-26. אתה יכול להגדיל את הממוצע בלי להגדיל את הכיתות הגדולות. זה היה מבצע ארגוני אדיר של ויסות כיתות.

דבר שני, אני לא חושב ששר החינוך צריך לעבוד במקום רשות המסים, אבל אמרתי שבלית ברירה אני ממשיך את שכר הלימוד המודרג בתיכון, 50% מההורים היו פטורים, 50% אחרים התחלקו לעשר דרגות, אז מי משלם? בעלי היכולת. אם הייתי עושה כבר אז חינוך חינם זה היה לטובת החזקים, אז אמרתי לא, אני מחכה עם זה. עזרתי אחר כך לשר המר בעניין של הרחבת חינוך חובה חינם לשש שנים ולכן גם עם קיצוץ תקציב החינוך לא נפגע החינוך.

בשנה השנייה רבין ושר האוצר, שהיה יהושע רבינוביץ, נתנו לי 100 מיליון לירות ישראליות לתכנית הרווחה בחינוך, לשכונות וערי פיתוח. יכולתי לבוא לאזורים החלשים ולהגיד 'אין בעיה תקציבית, כל רעיון שאתם מסוגלים לבצע ושהמשרד מסוגל לבצע תקציב יהיה'. נתנו באמת עדיפות וזה האתגר הגדול של מערכת החינוך, לסייע לבני השכבות החלשות, לקדם אותם, לנטרל את הקיפוח הסוציו אקונומי לגבי הדור הצעיר. באמת כשמסרנו את המשרד לממשלה הבאה, ממשלת בגין, כאשר זבולון המר מהמפד"ל שר החינוך, מסרנו מערכת חינוך עם יום לימודים ארוך בעיירות הפיתוח ובשכונות, עם מפעל הזנה ממלכתי. היו מסעדות בבתי הספר, הילדים גם למדו לעזור לטבחים.

אי אפשר לברוח מההיסטוריה, ומי שאחראי, נקווה שבעתיד ינהג אחרת, כל זה נהרס תוך שתיים-שלוש שנים. היום הארוך בוטל, מפעל ההזנה בוטל, הילדים הלכו הביתה ב-12:00 כי התחילו להשקיע, איך אמר בגין? צריך להקים הרבה אלוני ממרא וההשקעה בשטחים קיבלה עדיפות. רק רבין בקדנציה השנייה שלו, ב-95', הוסיף שעות לימוד, לא יום לימודים ארוך, לזה לא הגיעו, אבל במקום 12:00 הילדים הלכו ב-13:30. והיה גם מאמץ לקידום טכנולוגי של מערכת החינוך, ועדה בראשות פרופ' חיים הררי, ממכון וייצמן, התחילה המודרניזציה של החינוך.

זהו, לפי דעתי, המסר. עדיפות לחינוך, חינוך מעל לכול. ועוד מילה, כשאת אומרת שאנשי ש"ס לא נמצאים היום וכועסים, אין לי מושג, הייתי שלושה ימים עכשיו בחבר הנאמנים של אוניברסיטת בן גוריון בנגב ולא קראתי עיתונים, אני לא יודע על מה מדובר, אבל אני רוצה להגיד לכם, כשאני נכנסתי לתפקידי כסגן שר כדי להבליט שהממונים על מערכת החינוך הם אחראים בפני כל הורי ישראל, אין להם שום אינטרס פוליטי במערכת החינוך, אמרתי להם במשרד שאני לא מביא מישהו לנהל את הלשכה, מה שלגיטימי, מישהו מהמפלגה, מישהו מהקיבוץ, הלוא נהג ומנהל לשכה אפשר להביא כרצון ממלא התפקיד, אמרתי 'תנו לי את המזכיר או המזכירה הכי טובים שישנם במשרד'. יודעים את מי נתנו לי? אחת ששמה ברוריה נסים.

המיתולוגית, הייתה המקשרת של הוועדה בכנסת.

אחר כך, אבל כשהיא ניהלה את הלשכה היא הייתה הבוסית והיא הבת של הרב יצחק נסים שקדם לעובדיה יוסף. היא הלכה איתי, גם כשחזרתי אחרי שנתיים של מפלגה להיות שר. בזה נתתי ביטוי שמערכת החינוך היא מערכת ממלכתית והיא משרתת את כל - - -

רואים שהיית בכנסת, אהרון, כי אתה - - - נביא אותך לפיליבסטר.

כן, אנחנו רוצים שחברי הכנסת יספיקו לברך אותך בדקה, כי יש לנו דיון, כמו שאתה רואה. בבקשה, חבר הכנסת מוטי יוגב.

ראשית, אתה זיכית אותנו לברך אותך ואני שמח לפגוש אותך, ככה רק שמעתי אותך כבוגר מוסדות החינוך, כבר הייתי בוגר אז במלחמת יום הכיפורים. בהירות המחשבה שאתה מפגין עם חדות הדיבור, מרשימה מאוד והיא מעידה שכשהיית בתפקיד בוודאי זה היה עוד יותר צלול.

הדבר השני, אני מסכים איתך לגמרי, גם בדיפרנציאציה הסוציאלית וגם בדאגה לפריפריה החברתית במובן של יום לימודים ארוך, במובן של הזנה, בכל יתר הדאגות וחינוך בראש. לא יודע להתווכח כרגע על ההיסטוריה ועל מה שאתה אומר, אני מניח שאתה צודק, ונשתדל להמשיך באותם דברים שאתה אמרת, אני מאמין בהם ומאחל לך אורך ימים ושנות חיים יוסיפו לך והרבה בריאות ונחת מכל בני המשפחה שפה.

תודה רבה. חבר הכנסת חיים ילין, בבקשה.

אהרון, אני דווקא לא אתייחס לצד הפוליטי שלך, אלא קודם כל אני רוצה לברך את המשפחה על הגנים. אם תיתנו לי קצת מהגנים שיש לו גם בגיל הזה - - -

נראה לי שיש לך גנים טובים, אין מה לדאוג.

זו הירושה הכי טובה שיכולת לתת לכולם, הרבה יותר מכסף ודירות. אני דווקא רוצה להתייחס ל-11 הנקודות. פגשתי אותך כשהייתי חבר קיבוץ בארי ואמרת לי 'אבל תדע לך שאני הייתי חלק מהגרעין'.

נכון, אני הקמתי את בארי.

נכון, יש לך זכות מאוד גדולה ולכן אני רוצה להגיד לך שאני מאוד מקנא בכל מי שהקים ועשה משהו מתחילתו, וזו הקנאה שיש לי כלפי המתיישבים שהקימו את מדינת ישראל, ושאני, הדור לאחר מכן, נהניתי מאותם פירות שאתם הקמתם. אבל מכל מקום, תמיד אמרתי שכשאני אגיע לפנסיה אני אעשה עבודת גמר, למה? כי הצופים הצליחו להקים את בארי, את חצרים ומעגן מיכאל, ומי שמסתכל היום על שלושת הקיבוצים האלה, הם שלושת הקיבוצים בין המצליחים ביותר בתנועה הקיבוצית שהשכילו להבין שלא רק מחקלאות מתפרנסים, אלא גם מתעשייה. השילוב הזה, של חקלאות, תעשייה וציונות, זה לדעתי הדגל של אהרון והדגל של כל מי שהקים את ההתיישבות באותן שנים.

והענווה של אותם אנשים, אני זוכר עד היום בערוץ 1, כשהכול היה שחור לבן, את הראיון של אהרון בש"ג - - -

גם עכשיו זה שחור-לבן, גם אם אתה רואה צבעים.

אהרון מתראיין בבודקה של הש"ג של חצרים, אני זוכר את הראיון הזה עד היום, וזה רק מראה על האופי של האנשים. צר לי שהיום הענווה הזאת והיושרה הזאת לא קיימים. אני לא אומר שלא צריך להיות פוליטיקאי, אבל צריך קצת יותר להיות בן אדם בשביל לאזן. אז יום הולדת שמח ואני ממש מקנא בך ובמשפחה. מזל טוב.

תודה רבה. חבר הכנסת ברושי, דקה, בבקשה.

קודם כל זה אירוע מיוחד, גם עבורנו, בני וחברי הקיבוץ, לברך את אהרון ידלין כאן בוועדת החינוך בכנסת. אהרון הוא מדור המייסדים ומאלה שיודעים מה היה פה ובעיקר הוא יודע להגיד גם מה הוא חושב שצריך להיות פה. יש מעט אנשים שיודעים לחבר את החיבור הזה של מה קרה פה באמת, מהדור שחיים גורי אומר שאלתרמן היה אומר שבלעדיו זה לא קורה, פעם באלף שנה יש דור כזה. אהרון יודע מה היה פה ויודע להסביר ומאוד חשוב שהוא יודע להגיד לנו גם מה הוא חושב שצריך להיות פה. אין הרבה אנשים כאלה. אני מברך את אהרון והמשפחה. יושב פה בנו, האלוף במילואים עמוס בידלין, והמשפחה כולה.

הוא חזר מההפצצה עכשיו.

לא, עכשיו הוא מפציץ במכון המחקר, אבל מה שאמר חיים, תעשייה וחקלאות, גם ביטחון, גם בנגב וגם בכלל.

ואני רוצה להגיד משפט אחד, בשבילי, כשאנחנו אומרים לפעמים מורי ורבי, לא תמיד ברור למה מתכוונים, כשאני אומר מורי ורבי אני יכול להגיד שאהרון הוא כזה. באופן אישי תמיד התקשרות אליו היא חשובה, עצה ממנו, הוא ליווה בהרבה מאוד החלטות ומהלכים, גם אני זכיתי לתמוך בו בכמה התמודדויות שעל חודו של קול הוא נבחר לתפקידים חשובים, הוא מייצג את התפיסה של מפלגת העבודה האמיתית. לא תמיד אהרון, אני חושב, מרוצה ממפלגת העבודה של היום, אבל לפי דעתי גם אני וגם הוא חושבים שיש מקום להתאים את מפלגת העבודה של היום לערכים שבחלקם הלכו לאיבוד. אולי זה גם חלק מהסיבה לירידת משקלה ומעמדה.

אהרון הוא דמות מופת, גם היום, צנוע, לא מוותר על שום אירוע, מגיע בכוחות עצמו, הוא לא נטל על אף אחד, הוא נכס. אני חושב שזכינו לציין כאן 90 שנה ולאחל לו עד 120 ובעיקר לאחל לנו, מירב, לדור שאחריו, שנדע ללמוד את מה שאפשר ללמוד מהדור הזה ולקחת את זה לצידה לדרך ארוכה, לא פשוטה, שתביא אותנו לעתיד יותר טוב. אהרון, מזל טוב, ולכל המשפחה.

תודה רבה, חבר הכנסת ברושי. וחבר הכנסת יוסי יונה, שגם יש לו יום הולדת היום.

מירב, משפט אחד, חבר הכנסת הרצוג ביקש ממני לציין את ברכתו. הוא רק נחת, אבל הוא מברך אותך ושותף ליוזמה וברכות מחבר הכנסת הרצוג.

הפילוסוף מיר אמר פעם, אדם שמעייניו נותנים לענייני הציבור תמיד שומר על רוח נעורים ועל חדות מחשבה. זה בהחלט ניתן לומר על אהרון ידלין. כחבר מפלגת העבודה אני חייב לומר לכם שזה מפליא, ואני עומד משתאה מול האדם הזה, שכמעט לכל כנס, ולא חשוב באיזה פינה של הארץ מתקיים הכנס, הוא מופיע. מבחינתי אהרון ידלין, הדמות שלך, הפעילות שלך, משקפת בצורה הטובה ביותר איך אני מבין שהחינוך בישראל צריך להיות, שבעיקר דואג לשלמותו של האדם, מימושו העצמי ושוויון הזדמנויות. זו באמת המורשת שאתה הנחלת למערכת החינוך הישראלית. שתמשיך להיות בריא, תמשיך להיות איתנו ומזל טוב.

תודה רבה, חבר הכנסת יונה. חבר הכנסת טרכטנברג ממש ביקש, וסליחה, חבר הכנסת נחמן שי. כולם רוצים לברך אותך.

אז אני אהיה עוד יותר קצר ואני אצטרף לדברי קודמיי. אני קודם כל מברך את משפחת ידלין כולה שהגיעה וכמובן לך, אהרון. באמת בתוך מפלגת העבודה שמיטלטלת כמו ספינה לפעמים בים והיא זקוקה - - -

בים סוער.

והיא זקוקה לא רק לקברניטים, היא גם זקוקה לפעמים למגדלור, אני שמח שאתה המגדלור, לא רק בהופעה שלך הקבועה לכל האירועים, אלא גם לדברים שאתה אומר, בתבונה וביכולת לתת לנו איזה שהיא ראייה היסטורית. אם יש למפלגת העבודה משהו זה באמת ההיסטוריה שלה שדרכה היא יכולה לראות גם את הדברים היום.

אז זה נהדר שאתה פה איתנו ואתה תהיה איתנו עוד הרבה הרבה שנים, כמו שמפלגת העבודה תהיה איתנו עוד הרבה הרבה שנים. תודה רבה לך על כל מה שעשית, בעיקר בעיקר כמובן במערכת החינוך במדינת ישראל. תודה רבה.

תודה רבה, חבר הכנסת שי. פרופ' מנואל טרכטנברג.

מילה אחת. אני לא יודע אם צוין קודם, אבל אהרון תרם ותורם רבות מאוד גם להשכלה הגבוהה במדינת ישראל, למכללות ולסטודנטים ולדיון הענייני במערכת ההשכלה הגבוהה, שהוא לא קל. הוא ממשיך לעשות זאת. אבל מעבר לכך אני רוצה להגיד את הדבר הבא, אהרון הוא סמל של דרך ארץ, שגם הדיון הפוליטי יכול להתנהל אחרת, בערכיות, במוסריות ובדרך ארץ. במובן הזה אתה מופת לכולנו.

ומילה אחרונה, אהרון, אנחנו אוהבים אותך. אתה מקרין אהבה וזה משהו שנשכח, לצערי הרב, מהמגזר הציבורי במדינת ישראל. נאחל לך שאותה אהבה תמשיך להאיר את דרכנו הרבה שנים בנוכחותך העזה.

תודה רבה, חבר הכנסת טרכטנברג. יש בקשה מיוחדת, היא מאוד רוצה.

יש לי ברכה כתובה, אני לא אקרא אותה, אני אעביר אותה למשפחה, אבל כן הייתי רוצה להגיד למר ידלין.

תגידי את שמך שוב.

שמי גילה נגר, אני משנה למנכ"לית משרד החינוך ואני כאן מייצגת את המשרד. כן הייתי רוצה לומר משהו אישי, באמת ברמה האישית, כמי שגדלה בבאר שבע, בעצם באופקים, כילדה. אני חווה לך את תפקידי ואתה לא יודע אפילו למה. אני גדלתי באופקים, התחנכתי בתקופה שבה היה יום לימודים ארוך, חדר אוכל, הייתי תורנית, היה לי תפקיד בחדר האוכל ואני חושבת שבזכות כל מה שהשקעת במערכת החינוך בתקופה הזאת אני נמצאת כאן, ולכן תודה רבה.

תודה רבה לך. אנחנו רוצים לסיים את הדיון, אבל האם יש מישהו ממשפחת ידלין שחשוב לו לומר משהו? לא נעים לי, הרבה אנשים בחוץ, אבל - - -

עמוס.

עמוס, כבר הגעת ואתה בוועדת החינוך. אמנם נראה לי שאתה יותר בחוץ וביטחון - - -

תתרגל, עמוס.

אני מצטערת, יש דיון שהיה אמור להתחיל ב-10:00 ואנחנו גולשים וגולשים, אבל אני לא יכולה פה לעמוד בפרץ האהבה.

נחמן, אתה יודע שאני לא רציתי לתרגל.

אני יודע.

בחדר ועדת חוץ וביטחון, על הקיר יש תמונה של הסבא שלי, דוד הכהן, שהיה חבר כנסת מהכנסת הראשונה עד הכנסת השמינית ואז הוא עשה חפיפה עם אבא ואחרי זה אבא נהיה יושב ראש ועדת החינוך, לדעתי, אתם צריכים לשים פה את התמונות - - -

אין תמונות פה, נורא משעמם פה.

יש לי חדשות בשבילך, עוד ימים ספורים תראי.

התמונות, אפילו רכשנו אותן.

יפה. אני הלכתי למסלול שירות אחר, של 40 שנה בצה"ל ולא התכוונתי אפילו להתקרב לאזור הזה. אני התכוונתי להתכופף ותראו את הבת שלי, קוראים לה רותם, יום אחד היא תהיה פה.

אני ממליץ.

אבל היום אנחנו מדברים על אבא. אבא הוא באמת אדם שגם חינך את תושבי ישראל, את תלמידי ישראל, וגם אותנו. בעיניי הדבר הכי חשוב בחינוך זה הדוגמה האישית, כי אמא ז"ל אמרה לי תמיד 'מאבא תשמע את הדברים הכי נכונים והכי חכמים, אבל מתי שתראה האם מתכוונים לזה זה כשמחלקים את התקציב וממנים את האנשים'. אבא נתן דוגמה אישית גם במעשים שהוא עשה, גם בדרך שהוא הלך, גם באופן שהוא התנהג ואני חושב שיחד עם הדנ"א המאוד משובח גם הסביבה שבה התחנכנו וגדלנו תשמש אותנו לדורי דורות. תודה, אבא.

תודה רבה.

רק עוד מסר בתחום החינוך, החינוך הוא מלאכה מאוד מורכבת כי היא צריכה להתחשב בשלושת ממדי הזמן, עבר זה הנחלת מורשת שהצטברה במהלך הדורות, מורשת יהודית, מורשת אוניברסאלית ואני לא אכנס לפרובלמטיקה, ממד ההווה זה להכין את הדור הצעיר לאחריות למדינת ישראל של ימינו, הנושא של שירות בצה"ל ושירות לציבור הוא נושא מרכזי. ואסור לשכוח את ממד העתיד, להכין לעולם של מחר שהוא עולם דינמי במדע, בטכנולוגיה ובכלכלה. לכן זה אתגר חשוב מאוד.

והדבר השני, כשהחליף אותי זבולון המר כשר החינוך והתרבות הוא אמר לי 'תן לי עצה. עצה אחת, אבל רצינית וחשובה', אמרתי לו 'יש לי בשבילך רק עצה אחת, תהיה שר ממלכתי' ובקדנציה הראשונה שלו הוא היה שר ממלכתי והוא השאיר את המנכ"ל שלי, את אליעזר שמואלי, כמנכ"ל. קדנציה שנייה כבר הייתה אופרה אחרת.

הנכון הוא שכאשר היה המהפך, אז אני הייתי יושב ראש ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, אני צריך להגיד, אני אף פעם לא נמנעתי מהתמודדויות, התמודדתי מול יצחק נבון ואני נבחרתי ואחר כך הוא גם היה שר החינוך בממשלת הליכוד הלאומי. הייתי שנתיים יושב ראש הוועדה ואחרי שנתיים הקיבוץ ביקש שאני אחזור לבנות את הקיבוץ והתפטרתי מהכנסת ולא חזרתי לכנסת.

והדבר האחרון, הזכירו את המשפחה ואת עדה, עדה לבית הכהן, היא אשתי ואם הבנים, יש לי שלושה בנים, 11 נכדים ו-6 נינים. היום אני חי כבר כמה שנים עם בת זוג, אישה אחרת, עדינה, ובאמת בזכות המשפחה הגדולה הזאת אפשר להביט קדימה בתקווה.

אני מאוד מודה לך, באמת, על כל הדברים שאמרת כאן, אהרון ידלין, לכל בני המשפחה הנרגשים והחמודים, יש לומר, אני רואה אתכם כל הזמן שם מאחורה ביציע מפרגנים ומחייכים. יש לך כל כך הרבה במה להתגאות, חוץ מהעבודה הפרלמנטרית שציינתי אותה בוועדה כאן. באמת בסופו של דבר המשפחה והחברות וכל מי שנמצא כאן נמצא כאן בשבילך ובזכותך, אז אני מודה לך בשם ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת ובשם כנסת ישראל ומאחלת לך עוד אריכות ימים ושנתראה פה ביום הולדת 100 שלך. אני לא יודעת אם אני אהיה פה, אבל אתה תהיה פה.

תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:15.