הכנסת העשרים
מושב שני
פרוטוקול מס' 62
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
יום שלישי, ח' בסיון התשע"ו (14 ביוני 2016), שעה 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 14/06/2016
א. הערכות משרד הכלכלה לשנת הלימודים תשע"ז בנושא דרגות סבסוד וכוונת המשרד לאפשר להגיש בקשות בטפסים מקוונים בלבד. ב. המחסור במטפלות מוסמכות למשפחתונים
פרוטוקול
סדר היום
הערכות משרד הכלכלה לשנת הלימודים תשע"ז בנושא דרגות סבסוד וכוונת המשרד לאפשר להגיש בקשות בטפסים מקוונים בלבד.
המחסור במטפלות מוסמכות למשפחתונים.
מוזמנים
¶
גלית יעקובוב - מנהלת האגף למעונות יום ומשפחתונים, משרד הכלכלה
חגי פורגס - עוזר למשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה, משרד הכלכלה
איטה עטייא - סגנית מנהלת האגף למעונות יום, משרד הכלכלה
אלכסנדר בלונוגוב - מנהל תחום מוקד, משרד הכלכלה
ישראל משה פרידמן - חבר העירייה, עיריית בני ברק
משה סוויסה - מנכ"ל רשת מעונות יובלים
ישראל סוויסה - מנהל תחום דרגות, רשת מעונות יובלים
בת שבע סוויסה - מנהלת, רשת מעונות יובלים
יעל שמרגד - מנכ"לית ארגון נשי חרות בישראל
לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.
רישום פרלמנטרי
¶
ס.ל, חבר המתרגמים
הערכות משרד הכלכלה לשנת הלימודים תשע"ז בנושא דרגות סבסוד וכוונת המשרד לאפשר להגיש בקשות בטפסים מקוונים בלבד.
המחסור במטפלות מוסמכות למשפחתונים.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אנחנו פותחים את הישיבה של הוועדה לפניות הציבור בעניין היערכות משרד הכלכלה לשנת הלימודים תשע"ז בנושא דרגות סבסוד, בעניין דרך הרישום, כי יש כוונה לאפשר להגיש בקשות בטפסים מקוונים בלבד, ואני כבר קובע מראש שאני רוצה לאפשר גם מי שאין לו אינטרנט, שיוכל לפנות בפקס או בדרך אחרת. אסור להגביל עוד יותר את האנשים שאין להם אפשרות להגיע באינטרנט. בוודאי שחשוב מאוד לשכלל טכנולוגית את הפניות, אבל לא לשלול זכויות מאנשים שאין להם את זה. הנושא השני שאנחנו נטפל בו, שהוא נושק לנושא הראשון של המעונות וההנחות, זה נושא המשפחתונים. קיבלנו פנייה ספציפית מעיריית בני ברק שאין שם מספיק משפחתונים, אבל שמעתי וגם ידעתי שבערים רבות יש בעיה כזאת, אז זו תהיה נקודת המוצא שלנו.
הוועדה, אני חייב לומר, מלווה את הנושא משנת 2010, מאז שהתחילה פעילות המוקד לקבלת דרגות סבסוד. אני לא מכיר עוד מערכת שלטונית ממשלתית שיש עליה כל כך הרבה תלונות, לפחות אצלנו, מאשר עניין דרגות הסבסוד, בעיקר בעניין הרטרואקטיביות שהופסקה לפני שנתיים. אני רוצה לציין שיש שינויים ושיפורים רבים שחלו בפעילות המוקד, אנחנו זוכרים שלפני כמה שנים היה בלגן גדול מאוד, אבל הורים רבים עדיין מתלוננים על הסחבת והבירוקרטיה שכרוכה בקבלת דרגת סבסוד למעונות וגם למשפחתונים.
זה סוד ידוע שמדובר בדרך כלל בזוגות צעירים שהפרוטה אינה מצויה בכיסם והיוקר של המעונות במגזר הפרטי מאוד יקר ודרגת הסבסוד שמוענקת לילדיהם מעניקה אפשרות לאמא לצאת לעבודה ולפרנס את המשפחה. ידוע לכול שכל כסף שהמדינה נותנת צריך להיות על פי קריטריונים אחידים, כדי שזה יהיה אחיד צריך שתהיה גם תודעת שירות ויעילות במתן השירות לפונים, כי אם מישהו זוכה במשהו שהממשלה נותנת לו הנחה ומישהו אחר נתקל בבעיות בירוקרטיות יש לנו פה כבר אפליה בירוקרטית, בלתי מכוונת, אבל מאוד קשה.
אני מציין עובדה, שתקופה ארוכה אין שר מכהן במשרד הכלכלה וככל הנראה נושא דרגת הסבסוד אינו במצב שמישהו, איש ציבור, צריך לתת את הדין על כך, כי אף אחד הוא לא שר. פקידי הממשלה עושים את עבודתם, אבל מישהו מבחינה ציבורית צריך לתת את הדין, את האחריות, על זה שיש כל כך הרבה בעיות בדרגות הסבסוד. אני יודע ששרי הכלכלה הקודמים, הרב דרעי והשר בנט, ניסו לעשות הרבה דברים אבל כולם יודעים ש - - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
יכול להיות, אבל אני יודע שהיום יש מצב בלתי אפשרי במשרד הכלכלה ואין למי לפנות מבחינה פרלמנטרית וזה לא בסדר. אני לא אומר לראש הממשלה מה לעשות עם התיק, אבל אני יודע שבמשרד התקשורת למשל ראש הממשלה מאוד פעיל באמצעות אנשיו, אולי במשרד הכלכלה הוא גם יעשה את זה.
יש מספר המלצות של הוועדה שמשרד הכלכלה יישם, למשל מדיניות ביטול דרגה באופן אוטומטי לילד ששוהה במעון לאם שיוצאת לחופשת לידה.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
איטה, כן, וכל האנשים הטובים. תני לי עוד שם שאני לא אשכח, כי ברגע שאתה מזכיר שמות אז אם שכחת מישהו זו בעיה.
בתיקון הדבר הזה, כי זה היה בלתי אפשרי. חברת הכנסת מלינובסקי אולי לא יודעת שהיה מצב שאישה שילדה הפסיקו לה את הזכאות עד שהיא זכתה לעוד פעם זכאות עברה כמעט שנה והיו לה בעיות קשות. היום ברוך ה' ברגע שהיא חוזרת לעבודה - - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
לגבי מתן דרגה רטרואקטיבית מרגע עדכון הפרטים, יש תלונות של הורים שבפנייה למוקד כל פעם הם צריכים לדבר עם מוקדן שונה והמוקדנים לא היו מעודכנים והיו תשובות מוטעות. החל מהשנה מוקדן יחויב להמשיך לטפל בתיק מתחילתו ועד סופו. זה גם ייעול גדול מאוד.
תחולת דרגה רטרואקטיבית מתחילת השנה ולא רק חודשיים לאחור, גם זה תיקון שנעשה. אני מציין את התיקונים, כי אנחנו בדרך כלל מטפלים רק בבעיות, אבל גם את התיקונים צריכים ל - - -
גלית יעקובוב
¶
אם יש שינויים בדרגה אז העדכון הוא מהחודש הראשון ולא מהחודש הרביעי, כמו שהיה השנה, אבל אם מגישים באיחור זה עדיין נשאר שזה חודש ההגשה.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אבל אם יש משהו שהגב' יעקובוב אומרת, בהתחלה זה היה שאם זה אושר בעוד חודשיים או שלושה, אז התחלתם רק בסוף, ועכשיו ממתי?
גלית יעקובוב
¶
נכון. אם מישהו היה מראה לנו איזה שהוא שינוי היינו בודקים שלושה חודשים ונותנים לו את ההטבה רק מהחודש הרביעי.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אבל עדיין לא סודר, וזה הנושא שאנחנו רוצים להתמקד בו, הרטרואקטיביות לאנשים - - -
איטה עטייא
¶
אם הורה מקבל אישור מהמעון בחודש ספטמבר ומגיש בחודש מאי אז איפה האחריות שלו לדרגה? אם זה כזה דחוף לו, אז בכל זאת יש פה אחריות.
גלית יעקובוב
¶
אם הוא הגיש וחסרים לו מסמכים זה משהו אחר זה נחשב שהוא הגיש, לא מחכים עד שהוא ישלים את המסמכים.
איטה עטייא
¶
אנחנו מאפשרים להורה, על מנת שהוא לא ייפגע בנושא הדרגה, להגיש שלושה מסמכי חובה, שאלון, אישור קבלה למעון ותעודת זהות. מאותו רגע שהוא הגיש את השלושה האלה זה מתחיל לעבוד. הוא לא מקבל קנס.
גלית יעקובוב
¶
כמו שאת יודעת, ואת מקבלת העתק מאיתנו, אנחנו מוציאים פעם בחודש עדכון לכולם, כולל הסברים של אלכס וכולל הכול. להורים צריכה להיות מינימום של אחריות, הורה לא יכול להיכנס למעון בספטמבר ולהגיש מסמכים במאי.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אולי תרשמי את זה בסיכום, אנחנו מבקשים שיודיעו לכל המעונות ולכל המשפחתונים, שיידעו שלפחות, מה שאמרת, טופס אישי ותעודת זהות שיהיה מיד, אחר כך הם יכולים להשלים.
איטה עטייא
¶
בסדר, לא נורא. תודיעי להורים לשלוח בזמן, ככה הם לא יידפקו. זה יעזור לכולנו. לא, די, מספיק.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
רק שנייה, אני פשוט לא שמעתי את הוויכוחים ביניכן, וטוב שלא שמעתי, כי זו לא ועדה של פוליטיקה, אנחנו ועדה מאוד מעשית ולטובת האזרח.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
את כל הוויכוחים הפוליטיים אני משאיר מחוץ לדלת. לגבי הבעיה שהחל משנת הלימודים תשע"ז תתאפשר הגשת בקשות והשלמת מסמכים באמצעות טפסים מקוונים בלבד ולא יתאפשר משלוח ערכות הרשמה בדואר רשום להשלמת מסמכים בפקס, אני חושב שזו מדיניות שקשה לעמוד בה. כפי שאמרתי, צריך לאפשר להמשיך לשלוח טפסים באינטרנט ובפקס. היועצת המשפטית שלנו אומרת שזה גם מנוגד להחלטת הממשלה, כך שאני לא יודע איך קיבלו החלטה כזו.
ורד קירו-זילברמן
¶
יש החלטת ממשלה מינואר 2016 שמדברת על העמדת ערוץ תקשורת מקוון לציבור, פנייה אל הממשלה כחלופה לפקסימיליה קובעת שיש להנחות את כל משרדי הממשלה ויחידות הסמך לאפשר לכל אדם הפונה ומבקש להמציא מסמכים לעשות כן גם באמצעות כלי דיגיטלי, אבל הם מציינים במפורש שזאת בנוסף לשמירת האפשרות לפנייה באמצעים הנהוגים כיום. אז אני מפנה את תשומת לבו של משרד הכלכלה, זה לא סביר גם שלא יעמידו לרשות פונים שאין ברשותם אמצעים דיגיטליים אפשרות לפנות.
איטה עטייא
¶
מאחר שאנחנו בוחנים את הסיפור הזה כמעט שש שנים אנחנו יודעים מה היתרונות ומה החסרונות של הגשה מקוונת לעומת הגשה רגילה. שלחנו לכם גם את כל היתרונות והחסרונות, הכוונה היא לבוא לטובת ההורה. אל"ף, הוא חוסך לו את הדואר הרשום, בי"ת, כל הפקסים שמגיעים אלינו למוקד, לצערי הרב חלקם הגדול משובש, לא ברור, לא קריא. מה עושה הורה? הורה שולח, הוא אומר 'אני שלחתי', אנחנו לא תמיד יודעים להתמודד עם החומר הזה. אחרי שהגענו בשנה שעברה ל-86% של הגשה מקוונת זו כנראה לא גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה - - -
איטה עטייא
¶
אז אמרנו שהשנה אנחנו נעבור להגשה מקוונת, אבל הנחינו את המוקד לטפל בכל הורה שלא מוכן להגיש הגשה מקוונת, לשלוח לו שאלון ידני, זה גם כתוב בזה שנתתי לך. נכון לעכשיו הורים התקשרו למוקד, הורים שהייתה להם בעיה למלא, אנחנו סייענו להם למלא, ונכון להיום הוגשו 3,500 שאלונים ואחרי שסייענו להורה למלא את השאלון עדיין לא ביקשו. יש לנו יחידה מיוחדת במוקד שהתפקיד שלה זה לשלוח שאלונים ידניים ולטפל בכל מי שמתקשה. לא יהיה שום הורה שירצה לקבל שאלון ידני ולא יקבל מאיתנו.
איטה עטייא
¶
מבטיחה לך שלא יהיה הורה שיינזק בגלל שזה הגשה מקוונת. ולא רק זה, גם יהיה צוות ייעודי שילווה את ההורה הזה, ישאל אותו 'קיבלת?' 'שלחת?'
איטה עטייא
¶
אנחנו עוד לא קיבלנו - - - בצרפתית ועל פי המכרז אם אנחנו נידרש אז נגייס מוקדנים שמדברים צרפתית. עד היום לא נדרשנו לזה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
סליחה, גברתי, נפעיל קצת שיקול דעת, לא נורא. יש לנו באזורים מסוימים בארץ, כמו אזור נתניה, הרבה עולים חדשים דוברי צרפתית, מן הסתם הם מתקשים. טוב שהפנמתם לרוסית וערבית ואמהרית, תודה רבה, אבל יש לנו עכשיו צרפתית, אז כדאי לשים לב לזה ואולי באזור מסוים, אני לא יודע איזה המוקד עובד - - -
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
מצוין, שיהיה לפחות מישהו אחד שיודע להתמודד, שיודע להחזיר שיחה, שיודע לסייע. כדאי לשים לב.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
את זה סיימנו. אני רוצה לומר את מה שדיברנו פה לפרוטוקול. מסמכי החובה הבסיסיים כוללים צילום תעודת זהות, אישור קבלה למסגרת ושאלון הרשמה.
איטה עטייא
¶
אלה השלושה הבסיסיים שמרגע זה זה מתחיל, אחרי זה משלימים את המסמכים. כמובן שעדיף להגיש את הכול ביחד, זה ברור.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אז אנחנו נודיע את זה להורים, אנחנו בשידור חי באינטרנט ובטוויטר וגם במשרד צריך להודיע לארגונים והארגונים צריכים להודיע להורים, בזמן הרישום. כמו שרושמים את כל הפרטים, גם את זה צריך.
אני רוצה עכשיו לקיים סבב דיון על הנושא של המעונות ואחר כך נעבור למשפחתונים. ראשונה חברת הכנסת מלינוב?
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
תודה רבה, כבוד היושב ראש. היה לי מאוד חשוב להיות בוועדה לפניות הציבור כי אולי זה לא פופולרי, כולם רוצים ועדות אחרות, אבל אני כיהנתי 13 שנה כחברת מועצה בחולון אז פניות ציבור זה משהו שהוא כל כך טבעי בשבילי, זה משהו שהוא בסדר היום, לענות לטלפונים, לעזור לאנשים, לטפל בכל מיני בעיות. רק לאחרונה נתקלתי בסיפור, אם תוכלו לעזור לי לתת תשובות אני אשמח מאוד, שלגברת הייתה זכאות לקייטנה ועד שמשרד הכלכלה לא העביר כסף לרשות המקומית היא לא קיבלה את ההנחה שלה. לא הבנתי את הקטע, מה הגברת אשמה בהתחשבנות בין המשרדים. אנחנו כנראה נעלה את זה אחר כך בוועדה אחרת. אם יש פה מישהו ממשרד הכלכלה?
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
לא קייטנה, צהרון שהעירייה מפעילה ואז הוא מוכר למשרד הכלכלה ו מגיע לגברת הנחה, כנראה שהיא הייתה במצב סוציו אקונומי לא מי יודע מה טוב ועד שלא הייתה התחשבנות בין העירייה למשרד הכלכלה היא לא קיבלה את ההנחה שלה, היא שילמה מחיר מלא. זה לא סביר בעליל, כי אם היא קיבלה את ההנחה כנראה שהיא זקוקה לה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
העירייה אמרה שמשרד הכלכלה לא מעביר כסף ו'אנחנו לא נותנים הנחה'. נמשיך, הנושא פה הוא מעונות.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אני כבר פתרתי את הבעיה, היא קיבלה את ההנחה, אבל אם נתקלתי בזה במקרה ספציפי פלוני אלמוני אז כנראה שהבעיה היא מערכתית.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
מעונות יום. אני חייבת להגיד שהילדים שלי גדלו בגנים פרטיים, לא בוויצ"ו ולא בנעמ"ת, משיקולים שלי לא הלכתי למערכת הזאת, אבל זה לא אומר שלא צריך להשקיע במעונות, יכול להיות שצריך לחשוב איך לצרף ארגון גנים פרטיים כדי להוסיף כי אנחנו בבעיה, כי אין לנו, לא מספיק. אז יש גנים פרטיים שאם הם יעמדו בקריטריונים יכול להיות שזה המצב להוסיף כדי להקל. וכמובן שאנחנו צריכים חינוך טוב לילדינו ואנחנו רוצים שהמעונות יהיו לא סבירים אלא טובים ושהאוכל יהיה נורמלי ושהמטפלות יהיו מוסמכות. אז כל זמן שביכולתי, בשיתוף פעולה עם היושב ראש, אני מוכנה לעבוד על הנושא הזה. זה נוגע לכל הציבור, לא משנה איזה ציבור, ציבור דתי או ציבור חילוני או ציבור ערבי או ציבור דרוזי, לכולם יש ילדים וכולם צריכים לשלוח אותם למעונות יום.
אז הבעיה קיימת וכנראה שאנחנו צריכים פה לחשוב איך לפרוץ את הגבולות ואולי להגיע לפתרונות יותר יצירתיים. אני גם חברה, וגם אתה, בוועדת הרווחה והבריאות, יש לנו כלים להתמודד, כל מה שיעלה פה ויצטרך חקיקה והמשך פעילות ומשהו, לפחות אני לרשותכם בשיתוף פעולה מלא. תודה רבה.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
יש לנו מכתב, כמו שאומרת חברת הכנסת מלינובסקי, שהיא פתרה בעיה, יש לנו פה אדם שהיו לו בעיות והוא כותב שלאחר שלושה חודשים של עינוי בשעה טובה נקבעה לי דרגת זכאות. הוא ארגון קבוצת פייסבוק, הורים מטורטרים והוא סגר את זה לבקשת המנהלת שלנו והוא מודה פה לצוות הוועדה והוא מקווה שבשנה הבאה ההליך יהיה קצר יותר ללא עיכובים כאלה. פה יש את החתימה, אני לא אומר שמות.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
במקרה כן. אבל אנחנו נזהרים מאוד עם שמות בוועדה. היועצת המשפטית הודיעה לנו, אני אומר את זה בדרך כלל בכל ועדה שכל בן אדם שלא רוצה ששמו יפורט מבין הפונים, אז לא אומרים את השמות.
בבקשה, מי רוצה לדבר עכשיו?
משה סוויסה
¶
יובלים זה רשת ארצית, עפולה, נתניה, בבני ברק יש לנו ריכוז גדול של מעונות יום, ירוחם, באר יעקב. בנושא הדרגות אני לא יודע אם אני נקרא איש בשורה, אבל מאז שאלכס במוקד בטבריה אנחנו רואים שהדרגות מטופלות בהקדם. אין לנו בעיות עם הורים, הנושא מטופל כמו שצריך. הייתי רוצה להוסיף בנושא של המטפלות, לא רק במשפחתונים, גם במעונות יום, שזו בעיה אקוטית, זו בעיה שנובעת מעצם הפעילות של מעונות היום. אז אני מקווה באמת שכמו שהדרגות, הבעיה נפתרה על הצד הטוב ביותר, בכל אופן לראות עינינו, אז גם בנושא של המטפלות המוסמכות המשרדים הרלוונטיים ירימו את הכפפה וידאגו למעונות יום.
משה סוויסה
¶
הבעיה היא, שבפרט בציבור החרדי ישנן מטפלות שבאות, עובדות קשה משעה שבע עד שעה ארבע או חמש, מטפלת שמתמודדת לאחר מכן גם בעבודה שנייה בבית, מטופלת בילדים, והשכר הוא שכר מינימום, עוד קצת מעל המינימום מה שהארגונים נותנים.
משה סוויסה
¶
יותר, 26, ברוטו. עובדת שבאה לעבוד ועובדת עם ילדים ואנחנו רוצים שהיא תיתן הכול ויש דרישות מטעם משרד הכלכלה והדרישות הן מוצדקות, שיהיו מטפלות מוסמכות, בעלות תעודה, אבל - - -
משה סוויסה
¶
אני שם את הבן שלי היום, ילד בגיל חצי שנה, אצל מטפלת בתינוקייה ואני רוצה לדעת שהמטפלת הזאת היא מטפלת ראויה, מטפלת שעברה הכשרה לטיפול בגיל הרך. אני לא יודע מה תעודה כוללת, אולי נעשה איזה שהיא חשיבה מחודשת לגבי תעודה של מטפלות, אולי עכשיו זה צו השעה לבוא ולתת תעודה של סוג 1 וסוג 2, להביא עוד כוח בתקופה הזאת, בודקים את הניסיון, בודקים את האחריות של זאת שבאה לעבודה. המצב הוא שאין מטפלות מוסמכות
משה סוויסה
¶
סליחה, יש קושי מאוד גדול לאתר מטפלות מוסמכות ויש צורך במעונות יום. אנחנו הארגונים מרימים את הכפפה, אנחנו פותחים מעונות יום ולאו דווקא בשטחים שהמדינה מקצה לנו, אלא אנחנו קונים שטחים, בונים ביוזמה פרטית, אבל כשאנחנו מגיעים לגייס כוח אדם אנחנו נתקלים בקשיים. בציבור שלנו, ברוך ה', מטפלת עובדת שנה, אנחנו מכשירים אותה, אנחנו עושים באחד המעונות שלנו הכשרה פנימית ביחד עם משרד הכלכלה למטפלות, מגיע הזמן שהיא צריכה ללדת, אחרי הלידה היא יוצאת לחופשת לידה ולא חוזרת עקב טיפול בילד. היא אומרת לי, 'אני רוצה לחזור לעבודה, אבל קשה, זה לא שכר מתגמל'. ובעצם אנחנו מפסידים סייעת שהשקענו בה שנה, שנה וחצי, שנתיים, היא כבר הכירה והיא עוזבת את העבודה - - -
גלית יעקובוב
¶
הסוגיה הזאת של כל נושא מעמד המטפלת, השכר שלה, ההכשרה שלה, הנושא של מערך היחסים בינינו לבין הארגונים בנושא הזה ובנושאים אחרים זה הנושא הגדול שנדון עכשיו על שולחן של משא ומתן שמלווה על ידי ועדת העבודה והרווחה וועדת הכספים ואני מניחה שגם הוועדה כאן, שכשנשלחנו נשלחנו לעשות מה שנקרא שיעורי בית של לשבת עם כל הארגונים שמפעילים ולבדוק בדיוק את הצרכים, לבדוק את הצרכים אל מול התעריף שנקבע ושלא נקבע, איך אפשר לשפר את מערך ההכשרה, להתאים אותו למה שצריך, לראות אם צריך להעלות את שכרה של המטפלת, לראות אם צריך לשפר את תנאי עבודתה, לראות אם צריך להוסיף תקינה של מטפלות. כל השאלות האלה זה חלק ממערך שאלות גדול מאוד שנדון כרגע בשולחנות מקבילים אל מול הארגונים ובליווי של ועדת הכנסת.
גלית יעקובוב
¶
כל דורשות העבודה, אין שם דרישות יותר מדי בשמים, מי שדורשת עבודה, בדרישות מאוד בסיסיות יכולה לגשת, גם המספרים מראים - - -
ישראל משה פרידמן
¶
בבני ברק כל המטפלות לומדות במבח"ר, משלמות 4,500 שקל ואף אחד מעיריית בני ברק לא יודע מזה שיש להשיג יותר זול. זה לא נכון.
גלית יעקובוב
¶
במעון, יש לך כמה מסלולים כרגע, מה שיש היום, ושוב אני אומרת, גם זה נדון כדי לנסות להנגיש את זה עוד יותר. יש לך היום כמה אפשרויות. יש לך אפשרות לבוא ולעשות את הקורס אצלנו שהוא קורס ממומן אצלנו, עוד לפני שהתחלת את יומך הראשון בעבודה, לעבור את הקורס, לעבור את הבחינה וללכת ולראות אם את יכולה להתקבל.
גלית יעקובוב
¶
זה לא חייב להיות שאת רשומה בלשכה, את באה ואומרת 'אני כיום לא מועסקת'. פעם היה צריך להביא טופס 22, היום גם את זה לא צריך להביא.
גלית יעקובוב
¶
נכון. אבל עלה צורך גם מתוך הארגונים שאומרים: אנחנו לא אוהבים את המסלול הזה, למה? כי אנחנו מתחילים ללכת איתם, מכשירים ומכשירים, היא באה ביום הראשון, ביום השני היא כבר לא רוצה את העבודה, העבודה קשה לה, לא מתאימה לה, לא נוחה לה, בשביל מה כל זה? אנחנו רוצים למצוא את הדרך לתת את ההכשרה למי שכבר עובדת היום במעונות היום, אנחנו רוצים שתאפשרו לנו להעסיק אותם עוד לפני שיש להם את ההכשרה.
גלית יעקובוב
¶
אנחנו מאפשרים כל עוד היא לא המטפלת המובילה, בדרך כלל שנה. זו הבקשה של הארגונים ואנחנו יכולים גם להבין מאיפה זה מגיע.
שלומית אבינח
¶
גלית, הפניות הן אחרות. מורה רוצה לפתוח משפחתון, נמאס לה להיות מורה והיא רוצה לפתוח משפחתון.
שלומית אבינח
¶
אז בואי תמשיכי בשאלתי, מורה רוצה לפתוח משפחתון בבית. היא מורה, היא הייתה במערכת החינוך, התייאשה ורוצה לפתוח משפחתון. אין לה מטפלת מוסמכת, היא רשאית לפתוח משפחתון?
ישראל משה פרידמן
¶
- - - שתלמד אותם ותהיה אחראית על כל מה שקורה איתם ולשמור על חמישה תינוקות קטנים, בדרך כלל היא גם כן אמא שגידלה ילדים, היא לא יכולה עד שהיא לא תעבור קורס של שנתיים ולשלם 4,500 שקל. במסגרת הקורס היא תלמד מחשבים, היא תלמד המון המון דברים שאין להם שום קשר עם הגיל הרך. זה הרעה במצב, לפני כמה שנים, אפילו בנוהל היה שאפשר להיכנס להתחיל לעבוד במשפחתון ותוך כדי עבודה לעבור את הקורס הזה והפסיקו את זה.
אני מדבר עכשיו מטעם עיריית בני ברק, הטענה שלנו, יש לנו אגף רווחה, יש לנו עובדות סוציאליות מוסמכות שבית הדין סומך עליהן להוציא ילד מהבית, חוות הדעת של עובדת סוציאלית היא בדברים גורליים מאוד וסומכים עליהן, ועובדת סוציאלית תאמר 'האישה הזו, אנחנו מכירים אותה, עבדה אצלנו, אנחנו בחנו אותה, היא ראויה להיות מטפלת עד שתוציא את הרישיון' ומשרד הכלכלה מסרב לזה לחלוטין. אם הם היו מסכימים לעצה הזו, שכל מי שאגף הרווחה, שדי מוסמך, הם אנשים מאוד מאוד אחראים וסומכים עליהם על דברים הרבה הרבה יותר כבדים - - -
ישראל משה פרידמן
¶
אצלנו בעיריית בני ברק יש אגף הרווחה שמנהל את המשפחתונים והם מוסמכים על הדברים הקשים ביותר שהם מחליטים והם לא יכולים להחליט על מטפלת מסוימת שתהיה מטפלת. לכן אין מטפלות, לכן יש לנו בבני ברק היום 780 ילדים שלא הולכים למשפחתונים, אין להם את הזכות המינימלית הזו ללכת למשפחתון או למעון ולכן יש 700 נשים - - - יש מהפך היום בציבור החרדי, יש היום נשים חרדיות שעובדות עבודות - - - פעם הן עבדו רק כמורה, אז הסתדרו עם מטפלת כמה שעות ביום, היום עובדים בהיי טק, עובדים בעריכת דין, עובדים בראיית חשבון, עובדים בעסקים. היום יש מהפכה בציבור החרדי ובמקום שהמדינה, שהממשלה, תעזור למהפכה הזו, צועקים כל הזמן 'הציבור החרדי לא רוצה לעבוד והוא רק נטל' והציבור החרדי מאוד רוצה לתת ולא לקבל, הם רוצים להיות מהנותנים ולא מהמקבלים, וכל הזמן שמים ברקסים בעגלה. העגלה לא יכולה לנסוע, אי אפשר לנסוע בצורה כזו.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
ויש משפחתון. אז בוא נשאל ונבין, אני רוצה לפתוח משפחתון, שיהיו לי חמישה ילדים, שהמשפחתון הזה יהיה מוכר ואז ההורים יוכלו לקבל גם את הסבסוד עבור המשפחתון ואני אעבוד לפי הכללים של משרד הכלכלה. אני יכולה לעשות את זה?
גלית יעקובוב
¶
במקרה של מנהלת משפחתון, היא חייבת להיות מוכשרת. היא צריכה לעבור את הקורס או לעבור את הבחינה. יש אפשרות לעבור את כל הקורס או לעשות בחינה אקסטרנית, אלה שתי אפשרויות שקיימות, אבל היא חייבת להיות בעלת תעודת הכשרה.
אני רוצה להסביר את ההבדל בין מעון למשפחתון. במעון יש כיתה עם שלוש מטפלות בדרך כלל, המטפלת הראשית בכל כיתה חייבת להיות מוכשרת, היא חייבת להיות בעלת תעודה.
גלית יעקובוב
¶
אני יודעת, אני רק רוצה להסביר את ההבדל. במעון, כשיש שלוש מטפלות אנחנו אומרים בסדר, יש מטפלת אחת בעלת הסמכה, יש לה את כל ההכשרה שהיא צריכה, האחרות ייכנסו להתחיל לטפל, כשיש מישהי שאיתם שהיא מוכשרת ואז תוך כדי עבודה יקבלו את ההכשרה, יעברו את הבחינה וכולן יהיו מוכשרות. גם זה לא מצב אוטופי, האוטופי זה שכולם מוכשרים מהרגע הראשון, אבל בסדר, זה מצב קיים.
גלית יעקובוב
¶
לגבי עלות זו שאלה שנייה נפרדת. לגבי מנהלת משפחתון, היא לבד בביתה עם חמישה ילדים, היא חייבת להיות מוכשרת לטפל בהם בכל האלמנטים.
גלית יעקובוב
¶
זה לקבל את ההכשרה בתחומים של איך מטפלים בילד, איך ניגשים אליו, איך מטפלים בעזרה ראשונה אם חלילה קורה משהו, איך מזעיקים. היא לבד עם חמישה ילדים, זאת אחריות מאוד כבדה.
לגבי השיח על הרכב ההכשרה המקצועית והאם אפשר לעשות מודולות או לשנות או לקצר, זה חלק מהדיון שאנחנו עושים עכשיו.
גלית יעקובוב
¶
אם לא לוקחים את הקורס המתוקצב של משרד הכלכלה, שמפעיל, כי יש קורסים מתוקצבים גם לדבר הזה.
ישראל משה פרידמן
¶
ולמה אי אפשר לסמוך על אחת שעובדת סוציאלית אומרת 'יש לה ניסיון, אנחנו מכירים אותה, אנחנו אומרים שיש לה ניסיון'? יש חוות דעת מקצועית שהיא יודעת לנהל חמישה ילדים.
גלית יעקובוב
¶
חוות הדעת המקצועית שאנחנו מכירים בסופו של דבר זה הכשרה מקצועית שאומרת שהאישה הזאת למדה את כל מה שהיא צריכה ללמוד כדי לטפל בחמישה תינוקות. גם עיוני, גם מעשי, ואני אומרת עוד פעם, זה כולל בתוכו גם עזרה ראשונה - - -
גלית יעקובוב
¶
ההרכב של הקורס הזה נבנה על בסיס דוח ועדת הסטנדרטים שאנחנו גם עליו נבחנים פה בכנסת ושואלים אותנו כל פעם גם על הדבר הזה, איך זה שאנחנו התרחקנו כל כך מהדוח הזה שמספר ומסביר בצורה מאוד ברורה מה צריכה להיות ההכשרה של מטפלת שהיא זאת שאחראית על הילדים. אבל אמרתי, גם הנושא הזה וגם היכולת לייצר מודולות קצרות, או כל מיני דברים כאלה, נבחנים עכשיו כדי לנסות לראות אם אפשר ל - - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אני מקבל את ההנחה שלא לכל אחד יש בעיות בריאותיות, שהיא יכולה להיות אחראית על ילדים, בסופו של דבר אחריות על הילדים זה דבר יקר מאוד, אבל יש משהו בסיסי, אמר הרב פרידמן, למשל, שעובדת רווחה, אני לא מתכוון דווקא שעובדת רווחה תמליץ, אבל נניח שאת רוצה לתת להם קורס, להערכתי הפשוטה 40 שעות מספיק בשביל לדעת האם הגברת הזו היא נורמלית, האם היא יכולה לטפל בילד שמקבל - - -
גלית יעקובוב
¶
לא, התפיסה, גם של המשפחתון זה לא שזה בייביסיטר. אם זה היה בייביסיטר זה היה נראה אחרת. אנחנו מדברים על מערכת שהיא סוג של מערכת חינוכית, אמנם לתינוקות, אבל מערכת חינוכית.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אני לא מזלזל, אבל אנחנו מכבידים על אנשים, גם על האמהות וגם על מנהלות משפחתונים.
גלית יעקובוב
¶
אני לא חושבת שאפשר להפקיד חמישה ילדים בידיה של מישהי שאין לה הכשרה לטפל בהם. צריך הכשרה. כמו שצריך הכשרה להיות אפילו מזכירה רפואית או אני לא יודעת מה - - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
יש לי פה עוזר שעובר עכשיו קורס של חובש בכיר במד"א. כמה שעות הוא צריך, את חושבת?
ישראל משה פרידמן
¶
מורה שלמדה ארבע שנים רוצה להיות מנהלת משפחתונים, היא צריכה עכשיו ללמוד עוד 800 שעות? מורה לא מספיק?
ישראל משה פרידמן
¶
רוב הנשים המטפלות, אני מדבר עכשיו על בני ברק, שמחפשות עבודה הן בעלות תעודות הוראה, הן כאלה שלמדו שש שנים חינוך. הם כבר למדו הכול.
גלית יעקובוב
¶
פנייה עד עכשיו הייתה לגבי גננות, איך זה שגננות צריכות לקבל את ההכשרה. הסברנו שיש עניין שגננות לומדות 3 עד 6 ולא לידה עד 3, שיש לזה איזה שהוא ניואנס, אבל הוצאנו מיד הקלה שאומרת שאם את גננת את צריכה רק את המינימום של המינימום, את עושה חודש התנסות, עוברת את הבחינה, נגמר הסיפור, לא רוצים ממך יותר שום דבר. לגבי המורות עוד לא הייתה פנייה, אני מוכנה לקחת את סוגיית המורות, לבחון גם אותה ולהגיד איזה התאמות אנחנו דורשים מהן כדי לעבור.
גלית יעקובוב
¶
אחיות, אם זה במובן שאתם חושבים שכל מה שצריך במשפחתון זה רק לשמור על הילד, אם זה אלמנט חינוכי אז לאחות אין ידע חינוכי מספק לחנך ילדים.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אוי באמת. אני כופר בכל העניין הזה. גם לנו, האנשים המאמינים, מותר לכפור במשהו. אני כופר בעובדה שאמא שמגדלת עשרה ילדים - - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אני אומר אפילו עשרה, צריכה לבוא ללמוד אצל מישהי איך לחנך תינוק בן חצי שנה. באמת, זה נראה לי מוגזם. אני מציע שיהיה פה איזה דירוג. מי שמורה, אחות - - -
גלית יעקובוב
¶
לא, זה לא אותה פרופסיה. להיות מורה עם 30 ילד בכיתה, שזה נורא קשה ואני לא יודעת איך עושים את זה, זה לא אותו דבר כמו לטפל בחמישה תינוקות בבית ולהיות אחראית על כל החמישה.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
המנהלת יעקובוב, תשמעי את הצעתי ותגידי לי אם זה טוב, אם זה מקובל עליכם, דווקא מפני שאתם יושבים עכשיו על קביעת דברים. צריך לעשות איזה שהוא דירוג, דרגה בסיסית זה קצת עזרה ראשונה, קצת להאכיל, שהילד לא ייחנק, קצת לדעת וקצת חינוך פדגוגי, לדעתי בין 20 שעות ל-40 שעות מקסימום זה מספיק. מי שרוצה פרופסיה עם דרגה נוספת יכולה לקבל דרגה יותר גבוהה.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
במהלך העבודה, כמו שאת אמרת בעצמך, נראה אם היא באמת עובדת שם שנתיים-שלוש, היא רוצה להיות - - -
ישראל משה פרידמן
¶
עד לפני שנתיים היה הנוהל הזה ולא קרה שום דבר. הייתה התחייבות שהולכים ללמוד והלכו ללמוד. אבל עכשיו אומרים לא, אי אפשר לפתוח משפחתון. אף אחת לא רוצה ללמוד 800 שעות כשהיא לא יודעת אם יהיה לה משפחתון.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אני מציע שיהיה דירוג ברור. כמו שיש תואר ראשון, תואר שני, דוקטורט, פרופסורה, גם בעניין הזה צריך לפתוח את השוק. שנה אחת, בתוך השנה הזאת היא רוצה לקבל תואר מוסמכת יותר, מדריכה מוסמכת, או שהיא תוכל להכניס עוד יותר ילדים - - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אני מדבר על משפחתונים, וגם במעונות. במעונות, את אמרת בעצמך שזה עובד ככה, שאחת מנהלת אחראית ו - - -
ישראל משה פרידמן
¶
אני מדבר על תקצוב של משפחתונים. יש בבני ברק, כמו שאמרנו מקודם, 780 ילדים, בני ברק זה עיר שיש 6,000 לידות בשנה, זאת אומרת שיש לנו 18,000 ילדים בין 0 ל-3.
קריאה
¶
בין לידה לשלוש. אין גיל 0. ברגע שבן אדם נולד הוא כבר בלידה. בגיל 8 ימים הוא יהודי, אבל - - -
ישראל משה פרידמן
¶
לא, הבן אדם הוא לא גיל אחד, אי אפשר להעריך אותו, אבל הגיל הוא 0. אני מדבר על גיל, לא על האדם.
ישראל משה פרידמן
¶
בסדר. בכל אופן, יש לנו בגיל הזה 6,000 ילדים בשנה, זאת אומרת 18,000 תינוקות יש בבני ברק. אנחנו כעיריית בני ברק מכסים בסך הכול 1,100 ילדים ויש לנו בעיה של 780 ילדים היום. זו בעיה אחת שאנחנו לא יכולים לפתור אותה.
ישראל משה פרידמן
¶
שאין להם. ה-780 ילדים שהם לא מסודרים, הם לא במשפחתון, לא במעונות, 780 ילדים שהאמהות לא יכולות לעבוד, אלה שצריכות - - -
ישראל משה פרידמן
¶
וכנראה שהמדינה מעדיפה לתת להם הבטחת הכנסה, אבל הם רוצים להרוויח כסף, לא רוצים הבטחת הכנסה. זו בעיה אחת.
יש עוד בעיה רצינית פה, יש לנו הרבה ילדים בסיכון. אני אתן לכם דוגמה. כחבר הנהלה פעיל באים אליי כל מיני מקרים, בא אליי בשבוע שעבר אחד, אחרי בדיקות, יש לו תינוק בן חצי שנה, הילד אלרגי לחלב פרה בצורה נוראית, הוא הגיע עד למצב אפתי ולמצב נוראי, הוא גם לא יכול לאכול שום תחליפים, רק לינוק מהאם והאמא לא יכולה ללכת למשפחתון, הוא צריך משפחתון רק קרוב אליו כדי שהאמא תוכל להניק. אין משפחתון קרוב אליו, אז גמרנו, אין מענה. מעון יום אי אפשר לפתוח, אבל אם הייתה לנו אפשרות במשך השנה לפתוח משפחתונים כשיש ילדים בסיכון לא הייתה שום בעיה, היינו מגייסים במקום אחד שפותח משפחתון והייתי פותר את הבעיה.
יש לנו המון בעיות כאלה, של ילדים שנמצאים בסיכון ואנחנו עומדים חסרי אונים. רואים את הילד בצרה, רואים את האמא הנאנקת ואנחנו לא יכולים להושיע ואני לא מבין למה. בגלל שהסיכון לא היה בספטמבר, הסיכון קרה במרץ, אני אגיד, 'גברת, תבחרי לך מתי יהיה לך את הסיכון, בפעם הבאה תגידי לילד שיהיה אלרגי רק באוגוסט', זה זמן הרישום. אי אפשר להגביל את זה, צריך לתת לנו אפשרות לפתוח משפחתון גם באמצע השנה.
ישראל משה פרידמן
¶
כי יש ילדים בסיכון, שנוכל לפתוח משפחתונים. זו בעיה גדולה מאוד. אני לא יודע כמה זה יוצא בתקציב, אבל אם היינו פותרים את הבעיה שהיינו פותחים 160 מעונות השנה היינו עכשיו גורמים לעוד 600 או 700 אמהות עובדות שתהיה רווחה לכל כך הרבה משפחות וככה הגלגל מתגלגל. ועכשיו עצרו את כל העסק הזה.
אנחנו דורשים את זה. שלושה דברים אנחנו דורשים, אל"ף, שלא תהיה מגבלה על המשפחתונים, צריך לפתוח כמה שיש, ובי"ת, שכשיש מקרים שילדים בסיכון תהיה אפשרות לפתוח משפחתון גם באמצע השנה, כי אנחנו לא בוחרים את התאריך שבו הילד נכנס לסיכון, ודבר שלישי, שדיברנו מקודם, שלכל אחת שיש לה תעודת הוראה, של מורה, של גננת ויש לה המלצה מהאגף הרלוונטי - - -
ישראל משה פרידמן
¶
לא משנה, האגף הרלוונטי. שתהיה המלצה, מי שמנהל את זה, אגף החינוך או אגף הרווחה, הם האנשים שמכירים אותם מקרוב והם יכולים - - -
ישראל משה פרידמן
¶
לא, לא אמרתי את זה. אמרתי שכל מה שמגיע - - - דיברתי היום בבוקר עם מנהלת אגף הרווחה, היא אומרת שכמעט כל מה שמביאים לוועדת ההיגוי, שהיא כמנהלת אגף הרווחה, שהיא עובדת סוציאלית מוסמכת כל כך הרבה שנים, ומגיעים למסקנות, ועדת ההיגוי פוסלת את זה.
ישראל משה פרידמן
¶
לא. לא אמרתי את זה. אבל דברים שלפני שנה או שנתיים אישרו היום לא אישרו, החמירו מאוד.
יעל שמרגד
¶
אמנם אני ילידת בני ברק והסבא שלי היה אחד מעשר המשפחות הראשונות שבאו להקים עיר דתית בישראל - - -
יעל שמרגד
¶
אנחנו התכנסנו לדבר על הדרגות ונכון לעכשיו ראיתי מסמך שהגיע אתמול ממשרד הכלכלה, שרק כ-3,000 או 4,000 טפסים הגיעו למוקד. זאת אומרת שמעט מאוד הורים - - -
יעל שמרגד
¶
בסדר, אבל היות שנפתח הרישום מאוד מאוחר, כי נקטנו בהליך של לעצור את הרישום בגלל המאבק מול משרד הכלכלה, שאני מקווה שבאמת עכשיו אנחנו יושבים ואולי נגיע לבשורות והבנות טובות יותר, למען ילדי ישראל, אז חבל שבאמת כל כך מעט הורים ועובדה, שוב, שהמודעות של משרד הכלכלה, שגם עכשיו סיפרו לך שכתבו לך, לך, כבוד הרב, זה לא מספיק. מסתבר שעם ישראל לא מספיק מודע לעובדה, ואמרתי אפילו לגלית בשיחה פרטית, שכל הנושא של מקצוע המטפלות היה צריך להיות משודרג, היו צריכים ללכת ללשכת הפרסום הממשלתית, למנף את כל העיסוק הזה שנקרא מטפלות לגיל הרך.
יודעים היום, מחקרים מוכיחים, פרופ' פנינה קליין ז"ל, כלת פרס ישראל ציינה שמחקרים בעולם מוכיחים שהשקעה של דולר בגיל הרך חוסכת 7 דולר בגיל הבוגר יותר. אם חס וחלילה יש לילד בעיות של שפה או עיכוב התפתחות או דבר כזה, ברגע שאתה עולה על זה קודם אתה מתחיל לטפל בתופעה קודם. לכן החינוך בגיל הרך, ואני מסכימה כאן שחייב להיות איש מקצוע שלומד את המקצוע, שיודע גם איך לאבחן ילדים, יש לנו מדריכות חינוכיות שעוברות במעונות, כך שהדברים האלה חייבים להיות ממונפים.
הנושא של הדירוג, שוב, זה שמשרד הכלכלה יוצא בפרסום על פתיחת הרישום, לדעתי צריך להמשיך ולעסוק בנושא הזה משום שעובדה שלהורים אין מספיק מודעות להיכנס לרישום, לפתוח את הדף, בין אם משדרים את כל הטפסים בהתחלה ובין אם במהלך הזמן, אבל חייב להיות מצב שתהיה מודעות להורים ומודעות זה רק פרסום, גם במעונות וגם על ידי משרד הכלכלה.
ישראל משה פרידמן
¶
בסינגפור המשכורת הכי גבוהה של גננת, בגלל החשבון הזה שיודעים שאם משקיעים בגננת חוסכים המון עבודה. ככה זה.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אבל בסינגפור עשו את זה אלפיים שנה אחרי שחז"ל קבעו שבכל עיר צריך להיות מחנכים ומחנכות וללמד ילדים. אני חושב שאנחנו העם הראשון שעסק בחינוך.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אז תשאל אותי למה הסינגפורים הם אנשים יותר מחונכים ומאופקים מאיתנו? זה בגלל האכיפה. בסינגפור האכיפה היא מאוד מאוד תקיפה. המדינה, אני לא יודע כמה היא דמוקרטית, אבל היא תקיפה ואין שם אזרח שמעז, הוא מחונך ככה, להפר את החוק, לזרוק משהו על הכביש.
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אבל הראשונים לחינוך זה עם ישראל ולכן זה מאוד חשוב. אני לא רוצה שתהיה הגבלה של אנשים לעסוק בחופש העיסוק בנושא משפחתונים ומעונות ועל זה דיברנו, לדעתי ההדרגה בלימודים, בקורסים ובתארים זו הדרך הטובה ביותר. הדרגתיות, כדי לא להגביל אנשים שצריכים להתעסק ולהתפרנס וכן לאפשר ולעודד ולזרז פרופסורה ולימודים והתקדמות והשתלמויות.
אני רוצה לסכם את הדיון, ברשותכם. אנחנו מבקשים לבחון את כל המקצועות שנוגעים לעניין של חינוך ורווחה, שתהיה להם הקלה בהכשרה לצורך הכרה בפתיחת משפחתונים. לגבי הדירוג של מקצועות הוראה, גננת ומקצועות בתחום הלימודים.
לגבי המעונות, אנחנו רוצים לפרסם בכל אמצעי התקשורת שהורים יגישו מוקדם ככל האפשר את טופס הרישום, צילום תעודת זהות ואישור קבלה למעון לצורך קבלת דרגת סבסוד ואחר כך יוכלו להשלים את שאר הטפסים הנדרשים.
רשמנו את הודעת משרד הכלכלה שלא יקרה מצב שבשנת תשע"ז הורה שיגיש טופס בפקס, בדואר, או בכל דרך אחרת מלבד דרך המלך של האינטרנט היום, לא תימנע ממנו דרגת סבסוד. זאת לפי החלטת הממשלה - - -
גלית יעקובוב
¶
לא, עוד לפני החלטת הממשלה הייתה החלטת מנכ"ל אצלנו שאמר שהוא מוכן לאשר הגשה מקוונת בתנאי שאתם נותנים פתרון לכל מי שרוצה ומתקשה להגיש - - -
גלית יעקובוב
¶
לפני שהוא אישר את זה הוא ביקש את זה, וצריך לציין גם את האפליקציה שמאוד עוזרת בנושא הזה. יש אפליקציה חדשה שגם דאגנו שהיא תהיה במכשירים הכשרים, שאפשר בצורה מאוד מאוד מאוד פשוטה להיכנס, לצלם את המסמכים בלי סורקים, להגיש אותם וזה אמור להקל מאוד על ה - - -
היו"ר ישראל אייכלר
¶
הדבר הכי חשוב, אני מבקש את קביעת הכללים שתקבעו בעתיד, צריכה להיות מדיניות כמה שיותר להקל על אמהות עובדות להיכנס למערכת וכמה שפחות בירוקרטיות ולימודים שאינם רלוונטיים למקצוע הזה.
גלית יעקובוב
¶
זה חלק מהמודולות שאנחנו נבחן. אני אומרת, אנחנו הולכים לבדוק את זה. אנחנו נלמד את זה וניתן תשובה. .
היו"ר ישראל אייכלר
¶
אבל זאת הבקשה שלנו ואנחנו נעקוב אחרי זה.
תודה רבה לכם שהשתתפתם איתנו.
הישיבה ננעלה בשעה 12:00.