הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 60

מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום שלישי, א' בסיון התשע"ו (07 ביוני 2016), שעה 14:00

פניות ציבור: הסיוע בשכר דירה אינו מספיק לדירה תקנית

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

ליאת גואלי - מנהלת תחום טיפול בפרט, משרד הבינוי והשיכון

יובל טלר - רפרנט שיכון באגף תקציבים, משרד האוצר

יונית אפרתי - ממונה שילוב בקהילה, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

אבנר עורקבי - יו"ר אה"בה - ארגון הנכים בישראל המיוחד

אהוד בקר
–

מרכז המחקר והמידע של הכנסת

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

ורד קירו-זילברמן

שלומית אבינח

ר.כ., חבר המתרגמים

הסיוע בשכר דירה אינו מספיק לדירה תקנית

ברוכים הבאים הסטודנטים לעבודה סוציאלית. אני חושב שהנושא הוא בדיוק הנושא שתצטרכו להתעסק איתו.

אחד הנושאים.

אחד הנושאים. אנחנו פותחים את הישיבה של פניות הציבור.

דיון משודר באינטרנט בשידור חי, לידיעתכם.

כן, הוא משודר גם בחי.

כל מה שאתם עושים, רואים אתכם.

כן. אנחנו תמיד אומרים עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים. הוועדה לפניות הציבור בעניין הסיוע בשכר דירה, שאינו מספיק לדירה תקנית. אז את זה אנחנו כבר קובעים כאפריורי, הנחת יסוד, שזה לא מספיק.

אנחנו נשמע היום כמה אנשים זכאים, כמה אנשים מקבלים וכמה אחוז מהעלות הם מקבלים. אני מניח שדירה בדימונה עולה יותר זול מאשר דירה בצפון תל אביב, כך שכשאנחנו אומרים בהגדרה שזה לא מספיק לדירה תקנית – אנחנו מדברים אפילו על המינימום בדרך כלל.

הוועדה מטפלת כבר הרבה שנים בנושא הזה של סיוע בשכר דירה ומה שנשאר תמיד קבוע, זה ששכר הדירה נשאר קבוע. אני לא זוכר כמה שכר דירה נתנה המדינה לפני 20 שנה. אולי המנהלת זוכרת. על כמה היה מדובר אז בחודש, כשדנו בזה? גם נשמע מהמומחים.

אני חושבת שכל הזמן זה אותו דבר.

כמה מה?

כמה היו נותנים שכר דירה לפני 20 שנה בערך, 15 שנה.

משנת 2003 הסכום לא השתנה.

אני יכול להגיד 600 שקלים, משהו כזה.

בשנת 2003 כבר.

אני חושב שכן, כן. אני גרתי בדירה בשכר סוציאלי.

והיום?

היום זה פחות או יותר אותו דבר. יש כאלה שמעלים להם בלי שמודיעים להם.

בכל אופן, יש לנו פונים רבים שמלינים שהם מקבלים סיוע בשכר דירה, אבל הם לא יכולים לשכור דירה כי אין להם כסף ויש כאלה שאינם זכאים מבחינת הקריטריונים של משרד השיכון וגם אלה שכן זכאים, אין להם את הפער שאותו הם צריכים להשלים. כדי להיות זכאי אתה צריך להיות עני ואביון ודל וחסר כל, ואז אתה מקבל כבר את הכסף.

שמעתי פעם על תורם גדול מארצות הברית שהיה נותן מיליונים, אבל היה לו תנאי – כל מוסד שנותן מיליון, צריך להעמיד עוד שני מיליון שקלים פעילות כדי שיהיה זכאי למיליון שלו. אז מישהו אמר לי – כל מוסד שנקלע למלכודת הזאת, פושט את הרגל בסוף. כך שגם המיליון שלו וגם שני המיליונים שהובטחו, נעלמים.

אם נקטין את זה פה, אם אומרים לזכאי אתה מקבל 600 שקלים והוא צרי ך לשלם 3,000 שקלים - - -

לא, לא. הוא מקבל יותר מ-600 שקלים.

800 שקלים?

לפי קריטריונים.

שכר דירה אתה מקבל בממוצע, אם אתה זכאי לדירה - - -

יש ממוצע 1,000 שקלים.

1,000 שקלים בממוצע?

ואתה ממתין לדירה, אתה יכול לקבל עד 2,000, 2,000 ומשהו שקלים.

גם 2,000? אבל בדרך כלל הממוצע זה - - -

770 שקלים.

770 שקלים. בכל מקרה הוא צריך להביא מן הצד.

ברור, ברור.

אז אם מדובר באמת בזכאי, עד שהוא כבר זוכה לזכאות כבר אין לו הרבה מאיפה לקחת, אלא מהמשפחה או תורמים.

בכל אופן, משרד השיכון עובד לפי קריטריונים ואין פה שום טענה שהם לא פועלים לפי הקריטריונים, אבל כנראה שצריך לשנות את הקריטריונים. הבעיה היא, הנה, אנחנו אמרנו את זה, שלא רק בהליך הבירוקרטי – אלא ביכולת האמיתית למימוש הסיוע של הזכאים. ושמעתי שיש משפחות שלא מנצלות את הסיוע - - -

כי אין להן.

כי אין להן את השאר. לדעתי זה לא אחוז גדול, אבל כל אחד מהם זה נפש אחת בישראל.

הקריטריונים של משרד השיכון הם לא מתאימים לעידן 2016 לפי התלונות. מדובר בתקציב מדינה שעלה משנת 2003 עד היום בעשרות ומאות מיליארדים וצריך גם להתאים את הסיוע בשכר דירה לפי העלייה בשאר התקציבים.

הקריטריון לקבל סיוע זה חוזה שכירות בתוקף, שכירות במשפחה. למשל מי שמשכיר את יחידת הדיור לילדיהם הנשואים לא מזכים בקריטריון סיוע לשכר דירה. אנחנו נדון על זה, אם זה טוב או רע. יכול להיות שיכול לפתור בעיות של הרבה הרבה זוגות צעירים, אם היו כן מאפשרים להורים להשכיר להם את הדיור. זה היה יכול לעזור גם להורים וגם לילדים.

אני הצעתי בשעתו וגם השנה, לאפשר לא רק להורים, כל מי שיש לו דירה גדולה. אנשים מתבגרים, מבוגרים – יש להם דירות גדולות – עד שהם הגיעו כבר לזה, הילדים התחתנו ונניח שלילדים שלהם אנחנו נגיד שהמדינה לא מכירה, אבל זוגות צעירים אחרים יכולים להשכיר? אז אם אפשר לעשות יחידת דיור עם מטבח נפרד, עם כניסה נפרדת, לפחות בגודל של 70 מ"ר, שיהיה אפשר לחיות בה, אז היו צריכים לאפשר את זה בלי להתרוצץ בעירייה והעיריות מתנגדות. לא כל העיריות. ראשי ערים עשירים בדרך כלל מתנגדים.

הם רוצים כסף.

הם יקבלו כסף מארנונה.

העיריות רוצות כסף. הם רוצים כסף עבור ארנונה.

הם יקבלו, הם יקבלו ארנונה נוספת. דיברתי איתם.

עבור שינוי.

הם רוצים דבר אחד, שזה לא יקרה. הם לא רוצים ילדים, הם לא רוצים זוגות צעירים, הם לא רוצים עניים. הם רוצים שכונות שקטות, שלא יצטרכו לפנות הרבה זבל, שלא יהיו שם גני ילדים ושלא יהיו שם חניות. טוב להם שאנשים זקנים יתבגרו באולמות גדולים עד שייקחו אותם למושבי זקנים, או שאיך זה נקרא היום? דיור מוגן למבוגרים.

זה עיוות, שדיברתי עליו הם השר כחלון. הוא הסכים איתי, אמר אני רוצה להביא את זה במסגרת הרפורמה. אמרתי בסדר, אני אעזור לך, אנחנו נעביר את זה בקריאה טרומית, אחר כך אתה תביא את זה כתכנית שלך. לא, לא, חכה, אני מסדר לך את זה. פתאום מה קרה? אתם יודעים כולכם ששר האוצר מאד מאד רגיש לצורכי הציבור החברתיים, אמר אל תשאל, צלצל אלי ראש עיר ואיים עלי – אני הורס את כל העיריות ואת כל זה ויצטרכו עוד חניות, עוד גני ילדים, עוד מוסדות ציבור, עוד תחבורה. עוד.

הלכתי לכמה מראשי הערים שבשמם הוא דיבר והם כן הסכימו, אבל אותו ראש עיר חזק ועשיר, והיות שאנחנו בשידור חי אני לא רוצה להגיד איפה הוא מחזיק את שר האוצר בעוד מקומות חוץ מהעניין הכלכלי, והוא - - - בו, ואני מצטער על כך. ואם זה משודר, אני פונה לשר האוצר מפה עוד פעם, שוב, לקבל את הרעיון הזה של לאפשר פיצול דירות בלי אישור העיריות ובלי בירוקרטיה. אדם עושה בתוך הדירה שלו, איך זה נקרא מסגרת הבנייה?

במרחב הפרטי שלו.

לו, יש מושג של קווי בניין, כן, בתוך קווי הבניין, הוא לא חורג משום דבר, שיוכל להשכיר לזוגות צעירים ולסטודנטים חלק מהדירה שלו בלי ליצור סלמס, בכמות מסוימת, אבל לאפשר את זה.

אני רוצה לציין שגם יושב ראש הקואליציה ד-היום, דוד ביטן, ביקש להצטרף לרעיון שלי וגם הצטרף ואולי עכשיו, כשהוא יושב ראש הקואליציה נוכל לעשות את זה. אבל פעם אנחנו מדברים על יותר מזה. לבדוק, אני לא קובע עמדה, שהורים יוכלו להשכיר לילדיהם חסרי הדיור יחידת דיור בכספי הסיוע של משרד השיכון. אולי האבא לא ידרוש 3,000 שקלים, הוא יתספק ב-700 שקלים.

אתה לא יכול לעשות את זה היום?

למה?

כי קרוב משפחה לפי הקריטריונים של משרד הביטחון אינו יכול - - -

על זה אני מדבר. אז צריך לעשות חשיבה מחדש. עכשיו לגבי דיור ציבורי. אנחנו יודעים שאין מספיק דיור ציבורי, כך שאי אפשר להגיד – אתם יודעים מה, הם יקבלו דיור ציבור. משפחות שכבר אושרו לזכאות לדירה בדיור ציבורי ממתינות שנים למימוש הדיור הציבורי ולכן המדינה צריכה ומאפשרת זכאות לסיוע מוגדל בשכר הדירה. אנחנו צריכים שהסיוע הזה יהיה רלבנטי ויהיה אקטואלי ויהיה בר השגה.

יש לי פה עוד חומר שהכינו לי בוועדה לגבי נתוני משרד השיכון. יש פה נציג משרד השיכון?

כן.

אז את רוצה שאני אגיד את הדברים או שאתם תגידו? אני אגיד את מה ששלחתם לנו. 144,000 משקי בית מממשים סיוע בשכר דירה. שימו לב כמה עניים יש בישראל – 144,000 משקי בית שמממשים. עוד 7% שלא מממשים. למה הם לא ממשים, כי אין להם את היכולת להשים את הפער. מדי שנה מוגשות בפועל 155,000 תעודות זכאות. זאת אומרת שיש לנו פה יותר מ-10,000 זוגות צעירים שקיבלו תעודות זכאות אבל לא מקבלים סיוע.

שכר הדירה הממוצע שניתן על ידי משרד השיכון הוא 1,000 שקלים למשק בית ועלות שכר הדירה הממוצע – 3,000 שקלים בשוק החופשי. אני מניח שכשאתם אומרים 3,000 שקלים זה לא בצפון תל אביב ולא בירושלים. אני בספק אם בדרום תל אביב כן. אפשר לקבל דירה ב-3,000 שקלים בדרום תל אביב בחודש? גם ספק.

ספק גדול.

ספק גדול. בירושלים וודאי שלא. עלות התקציב השנתי לשכר דירה במשרד השיכון מיליארד וחצי שקלים שמנוצל במלואו. אני חייב לומר שזה סכום הגון. זה נראה ש-1,000 שקלים למשפחה זה כלום, אבל מיליארד וחצי שקלים זה הרבה כסף. תמיד אומרים, לא משנה, יש תמיד מה להגיד, קחו את הסכום הזה - אני מדבר על מיליארדים ועשרות מיליארדים – ותתנו את זה לצרכים הקטנים של האנשים הקטנים, אז מיליארד וחצי שקלים לא יהיה הרבה.

שוב, הקריטריונים לשכר דירה לא השתנו במהלך 20 השנה האחרונות. את אומרת משנת 2003. אין 20 שנה מ-2003.

לא, התקציב לא השתנה, אבל הקריטריונים - - -

הקריטריונים לא השתנו במשך 20 שנה, אני חושב. מי צריך לקבוע את הקריטריונים? אנחנו נשאל את השאלה הזאת. אולי צריך לשבת עוד פעם מחדש על הקריטריונים. בכל זאת, משהו השתנה ב-20 השנה פה.

זהו, אני לא רוצה להאריך יותר.

הדיור הציבורי.

דיברנו שבדיור הציבורי אין מספיק דירות.

אתה רוצה לדבר על הוועדות? על הסקירה?

כן. היות ואין לנו פונים מבחינת פונים פרטיים, אז אנחנו נבקש מאהוד בקר ממרכז המידע והמחקר של הכנסת לפרט לנו קצת יותר, על מה שעוד לא אמרתי, אם עוד לא אמרתי משהו.

תודה יושב הראש. אמרת אכן את רוב הדברים שעלו. אני כן אפרט קצת, אם אפשר, על הקריטריונים עצמם ועל האוכלוסיות השונות שזכאיות לסיוע בשכר דירה. כיום אין לזוגות צעירים קריטריון נפרד משל עצמם כדי לקבל סיוע בשכר דירה. הקריטריונים שיש הם או לקשישים או לפי מיצוי כושר השתכרות ואז אם אתה עדיין זכאי להשלמת הכנסה, אתה יכול לקבל את הסיוע.

מיצוי כושר השתכרות זה כששני בני הזוג עובדים?

לפחות אחד מהם עובד במשרה מלאה ועדיין בעקבות זאת יש להם צורך ואין להם הכנה מספקת לשכירת דירה כמו שצריך. מעבר לכך יש לנו טיעון לדיור ציבורי, שבעצמם מקבלים תוספת שגם הוגדלה לפני מספר שנים, תוספת מיוחדת להם.

על כמה אנשים מדובר הזכאים לדיור ציבורי שאין להם דירה?

כ-2,960, מהם כ-2,590 ממתינים עדיין לדיור ציבורי בכלל, הם חסרי דירה.

נכון לשנת 2016.

כן. אלה נתונים שנמסרו לנו ממשרד הבינוי.

עוד פעם. כמעט 3,000 משפחות זכאיות לדיור ציבורי?

כמעט 3,000 משפחות.

אושרו, שעברו כבר - - -

שאושרו. זאת אומרת שהם ממש דלים עד הסוף.

כן. מהם כ-2,600 משפחות הן משפחות שלא קיבלו דירה בדיור ציבורי והן ממתינות ויש עוד קבוצה קטנה של אנשים שכבר גרים בדיור ציבורי, אבל למשל המשפחה שלהם גדלה והם אמורים לקבל דירה גדולה יותר, או שהם נכים ומחכים לקבל דירה בקומה נמוכה יותר, כדי שיהיה להם קל יותר להגיע. דירה נגישה יותר.

אבל 2,600 ממש אין להם כלום, למרות שהם זכאים.

כן, חסרי דיור.

מותר לי לשאול כמה מהם אנשים חולים?

לא קיבלנו פירוט נוסף ממשרד הבינוי. אם הם ירצו הם יוכלו לפרט יותר עליהם.

אנחנו מדברים על דירות נ"ר, כן?

לא, לא. על כל הדירות, לא על נ"ר. נ"ר זה תקציב נפרד.

נ"ר זה תקציב נפרד, זה לא קשור.

נ"ר זה לחולים?

דירות נ"ר זה לנכים הרתוקים לכיסאות גלגלים וזה תקציב נפרד.

להם יש כן דירות?

להם יש תקציב למי שמוצא - - -

למי שמוצא את הדירה.

הוא צריך למצוא את הדירה בתקציב שניתן לו.

זה משהו אחר.

אז פה אנחנו מדברים חוץ מנכים.

חוץ מנכים המרותקים לכיסאות כלכלים.

בדיוק. אבל מה עם נכים אחרים?

2,000 נכים הם חסרי דירה, שאושרו במסגרת הקריטריונים ו - - -

ב-2,000 האלה יש נכים שלא מרותקים?

יש גם נכים שלא מרותקים.

ואין להם דירה.

לא, בתוך ה-2,000 האלה - - -

כן, כן, בבקשה. תגידי את השם כדי שהפרוטוקול יידע מי את.

יונית אפרתי מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. מה שרציתי לומר זה שבעצם יש את הקריטריונים שמזכים לדיור הציבורי, שעליו אנחנו דנים כעת, שבאמת מי שזכאי לדיור הציבורי מקבל שכר דירה מוגבר. אבל יש אנשים עם מוגבלות שלא זכאים לדיור הציבורי והם באמת מקבלים את אותו שכר דירה שאינו מאפשר את הקיום, כמו אנשים עם מגבלה נפשית, אנשים עם אוטיזם, כשבעצם הסיוע בשכר דירה לא מספיק - - -

והם מקבלים בדיוק כמו כל אזרח בריא ורענן?

כן.

זאת אומרת אין הטבה לאנשים האלה בכלל.

לא, לא.

אולי תגידו, תתקנו אותנו.

נכים מקבלים סיוע יותר גבוה ממשפחות שמתקיימות מהכנסה.

יותר גבוה מ-770?

נכה יחיד מקבל 770. משפחת נכים 1,310 שקלים.

למרות שהם לא מרותקים.

אוקיי, אנחנו מדברים על מרבית האנשים עם - - -

לא קשור לזה שהם רתוקים.

מרבית האנשים עם מוגבלות הם יחידים.

נכון.

אוקיי, אז אנחנו מדברים על זה.

אני רק רוצה לציין הערה. לפני שהייתי נכה הייתי זוג צעיר וקיבלתי סיוע בשכר דירה. זוגות צעירים זכאים לשכר דירה במשך כשלוש שנים, אם אני לא טועה, במידה ויש להם ניקוד גבוה. זה היה או זה כבר נגמר?

הניקוד כבר לא רלבנטי לסיוע בשכר דירה.

זה נגמר? אני זוכר שאנחנו קיבלנו את זה במסגרת - - -

למשכנתא, אתה מתכוון.

לא, במסגרת של סיוע שכר דירה, אם היה לך ניקוד מעל 1,200, אם אני לא טועה, היית מקבל סיוע בשכר דירה למשך שלוש שנים בלבד. כלומר, המדינה באה וסייעה לזוגות הצעירים - - -

אבל היום אין את ההגבלה של שלוש שנים, נכון? זה היה פעם.

היום הקריטריונים יותר קשיחים.

אבל הקריטריונים יותר קשיחים.

והזוגות הצעירים לא עונים לקריטריונים.

בכלל המצב התדרדר מאז שהמדינה התעשרה. כשהמדינה הייתה ענייה – אני אומר את זה ואני אחזור ואומר את זה – כשהמדינה הייתה ענייה מאד, כשאני הייתי זוג צעיר, המדינה נתנה 50% מערך הדירה שעלתה אז, משכנתא – אני חושב שבלי ריבית בכלל. אני רוצה לדייק, אבל כמעט בלי ריבית, בלי הצמדה, בלירות, עד כדי כך שתוך כמה שנים היו הבנקים למשכנתאות – אז היה רק טפחות, אני חושב, היה גם משכן – היו שולחים מכתב – כדאי לכם לסלק את ההלוואה, כי לא כדאי לנו לשלוח לכם כבר את המכתבים, כי זה כבר כסף קטן.

המדינה עזרה, יישבה בכל הארץ, גם בירושלים והמדינה הרוויחה והאזרחים הרוויחו. קופת האוצר הייתה פחות עשירה, נכון, אז היו חובות גדולים וכו', אבל אז היו אומרים שמדינת ישראל היא מדינה ענייה עם אזרחים עשירים. היום הכל התהפך. המדינה עשירה, מבוססת, כל החברות בעולם, חברות האשראי, מדרגות אותה בדרגה הכי גבוהה - האזרחים עניים. רוב האזרחים.

ולכן, כשאנחנו מדברים על סיוע בשכר דירה, אני מקווה, אני לא יודע למה, בשעתו, אני רק יכול לציין עובדה, זה היה בימי מפא"י, אותה מפא"י הנוראה, שלא דאגה כאילו לאנשים, דאגה בפי כמה וכמה מהממשלות שאנחנו שותפים בהן, של הימין, של בגין, של חירות, של שיקום שכונות. כל הדברים האלה זה פחות כסף מאשר מפא"י בשעתה. גם לקיבוצים הם נתנו, נכון, כמובן, גם במושבים, גם בעיירות פיתוח, הם יישבו את כל העלייה מארצות המזרח והיום, אני לא מדבר על היום – בתקופה האחרונה יש קפיטליזם אכזרי במערכת השלטונית.

אני קיוויתי, אני מקווה עדיין ואני אומר את זה לא בשביל ביקורת אלא כדי לעודד – כחלון נבחר כשר האוצר – כולנו שמחנו, כולנו תמכנו – כדי להחזיר את הימים הטובים שהמדינה לקחה אחריות לצורכי הציבור והדיור זה הדבר הכי הכי חשוב. שימו לב, היום דיברו פה על גיור באחת הוועדות – כמה אנשים סובלים מעניין הגיור וכמה אנשים סובלים מעניין הדיור. ובדיור אנחנו יושבים ככה. ברחוב לאנשים אין דירות. אני מצטער שאני משרה אווירה מלנכולית כזאת, אבל זאת המציאות.

אתה רוצה להשלים?

אם אפשר, אני רק רוצה להוסיף בהקשר של הסיוע של המדינה לזוגות צעירים. ראוי לציין שכן בשנים האחרונות יש פרויקטים של בניית דיור מיוחד שמיועד להשכרה וגם לזוגות צעירים. זה משהו שהתחיל בשנים האחרונות, החל משנת 2013 והוא עוד מה שנקרא בחיתולים, בשלבים מאד ראשונים.

בנייה פרטית לזוגות צעירים להשכרה?

זה בניית דירות להשכרה.

בנייה פרטית או בנייה ציבורית?

מדובר בבנייה פרטית.

פנייה פרטית של שיווקי קרקעות על ידי רשות מקרקעי ישראל, כשקרקעות משווקות כאשר היזם יודע שהוא על הקרקע הזאת מחויב לייצר שכירות ארוכת טווח. הוא יזם פרטי, הוא מחויב לשכירות ארוכת טווח במחירים מסוימים, כששיעור מסוים מהדירות נקבע לו מחיר מופחת, והקריטריונים נקבעים על ידי משרד השיכון, בהתאם לדוגמא לקריטריונים של מחיר למשתכן.

זה מה שישבנו בוועדות ותמ"לים, בוועדת הפנים.

במסגרת הוותמ"ל מאושרים כל התכניות שמאושרות, 30% מהתכניות מוקצות לדיור להשכרה, בהנחה שהפרויקטים יהיו כלכליים. יש פרויקטים שבהם ברגע שאין ערך קרקע, שבהם ברגע שתגיד ש-30% מהתכנית מיועדת לדיור להשכרה - - -

לא יהיה כדאי.

לא יהיה כדאי לממש את הפרויקטים, אבל במקומות אחרים, בשוהם זכור לי - - -

יש לך מושג בכמה דירות מדובר בארץ?

במה שאושר במסגרת הוותמ"ל? אני אבדוק את המספר.

תבדוק. מאד מעניין אותי אם מדובר באלפי דירות, שזה בשורה, או שמדובר ב-150 דירות בכל הארץ.

מה שאושר בוותמ"ל כבר, למיטב ידיעתי מדובר באלפי דירות. כן חשוב להגיד שמעבר לזה יש גם שיווקי קרקע ייעודיים, מה שאני דיברתי עליו קודם, ששווקו קרקעות בערים מסוימות, שהיו מתוכננות לדיור בלי הגדרה של דיור בהשכרה והייתה החלטה של משרד האוצר ביחד עם רשות מקרקעי ישראל, להקצות את הקרקעות האלה לדיור להשכרה.

ו-?

והם הוקצו גם ברעננה, בהרצלייה, בתל אביב.

הם נבנים?

אני כבר ראיתי בניין גדול בתל אביב – דירות להשכרה.

יכול להיות שזה פרויקטים פרטיים של אנשים. זה לא הפרויקטים שאנחנו מדברים עליהם, בתל אביב יש - - -

על מה אתה מדבר? איך זה נקרא בכותרת?

זה פרויקטים של דירה להשכיר, היא זאת שמנהלת אותם.

זה בית להשכיר, מה שנקרא?

חברת דירה להשכיר היא מנהלת אותם.

החברה של משרד השיכון, דירה להשכיר?

זו חברה של משרד האוצר. זו חברה ממשלתית שמתעסקת עם זה.

דירה להשכיר. בכמה דירות מדובר בפרויקט הזה?

שוב, אני צריך לבדוק בדיוק את המספר.

תבדוק, זה חשוב. אני רוצה לדעת. אם מדובר באלפים אז זו בשורה. כבר בונים את זה?

הם כבר בונים, בשלבי בנייה. ברעננה יש כבר אכלוס. ברעננה הייתה הגרלה ראשונה ועכשיו אמורה להיות הגרלה נוספת. בהרצלייה כבר נרשמים להגרלה. כפר סבא, יש בחיפה.

בירושלים ובאשדוד.

יש בחיפה מכרז שהסתיים, בתל אביב מכרז שכבר נסגר. בירושלים גם מכרז נוסף שנמצא באוויר. בנוסף לזה, במסגרת תכנית השיווקים לשנת 2016, החלטת ממשלה שאושרה, מסגרת יעדי הממשלה לשיווקים ולתכנון, ככלל במסגרת בתחום הדיור, אושר גם יעד של 2,300 יחידות נוספות בשנה הזאת, לתוספת של דירות להשכרה, כשבמסגרת זה יש את הפרויקט של ירושלים ועוד כ-2,000 דירות נוספות.

תוכל לתת לנו עד סוף הדיון, תבדוק בעצמך את כל המספרים שאתה יודע, תחבר לי אותם, אני רוצה לדעת בכמה דירות מדובר בכלל.

ועלות ההשכרה בהן.

עלות ההשכרה אם הוא יודע הוא יגיד.

במחיר השוק.

חלק מהדירות הן במחיר השוק וחלק מהדירות במחיר מפוקח, שהוא 20% פחות ממחיר השוק.

אבל השאלה, שוב, סליחה שאני מתפרצת, השאלה באמת אם זה קריטריונים של משרד השיכון. כלומר, אין הגמשה בקריטריונים.

נציגת משרד השיכון, את יכולה לתת לנו את רשימת הקריטריונים בגדול?

אין לי את זה. אני יכולה לבדוק את זה.

אודי מהמשרד קיבל.

היא מפורסמת באתר המשרד.

יש לך את זה פה?

אני יכול להוציא את זה.

אבל זה לא בדו"ח שלך?

בדו"ח יש סיכום שלהם.

אז תביא את הסיכום. תקריא אותו. אני רוצה שזה יהיה בפרוטוקול.

על הדיור הציבורי?

לא, על ההשכרה.

אז את זה אני צריך להוציא.

אה, אין לך את זה. בסדר, אז נעבור ליונית אפרתי. את השלמת את הדברים שלך?

אני רק רציתי לומר שמדינת ישראל אשררה את אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, שבאמת מדברת על החיים בקהילה והעדפת החיים בקהילה על פני החיים המוסדיים, וכדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות לחיות בקהילה ככל האדם, צריך לאפשר לו את הדיור הבסיסי. זה תנאי לחיים, זה תנאי לתעסוקה, זה תנאי להשתלבות. וכאשר אדם מקבל 770 שקלים, הוא לא יכול לחיות עם זה, הוא לא יכול לשכור דירה והוא לא יכול להשתלב ככל האדם, הוא לא יכול להתפרנס בכבוד.

יש קריטריונים לגבי נכים שאינם מרותקים? יש לכם קריטריונים? הקריטריונים מקובלים עליכם כארגון שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות?

אנחנו לא מדברים על הקריטריונים. כלומר, הבעיה שלנו היא לא עם הקריטריונים של ה-75% כרגע – זו ההגדרה – 75%, אלא על גובה שכר הדירה וגובה שכר הדירה הממוצע הוא - - -

מה הקריטריון שאמרת 75%?

מ-75% נכות.

זכאי לסיוע בשכר דירה, אם הוא יחיד שמתקיים על 75% אי כושר השתכרות ומעלה.

75% נכות?

אי כושר השתכרות.

מה זה כושר השתכרות.

אי כושר השתכרות.

אה, שהוא לא יכול לעבוד. הבנתי.

אין לו יכולת השתכרות.

אז הוא זכאי ל-700 שקלים?

יחיד כן.

מה יעשה אדם שלא יכול לעבוד, לא יכול להשתכר ב-700 שקלים?

770 שקלים.

770 שקלים. מספר מאד סגולי, אבל - - -

בשביל זה אנחנו רבים שיעלו לנו את התקציב.

אבנר, אתה מדבר במקום נעמי מורבייה.

כן.

בבקשה. מטה מאבק הנכים בישראל.

יושב ראש ארגון אהב"ה – ארגון הנכים בישראל וחבר בפורום של נעמי מורבייה, פורום הנכים. אני רוצה בעיקר להתמקד בנושא של האנשים בעלי המוגבלות שכבר דרים בדירות שהן בשכר דירה סוציאלי, ומה שקורה, קורה דבר כזה שאני יכול לקרוא לזה אפילו פשע מאורגן של החברות המשכנות.

החברות המשכנות יודעות את המצב של הדיירים שגרים בדיור הסוציאלי, עם ילדים נכים, הדירות לא מותאמות - - -

אבנר, לא הזמנו את החברות המשכנות.

לא, אני מדבר על - - -

אז הן לא כאן. אז בוא תדבר על הנושא.

מה שקורה באופן סיסטמתי.

בוא תגיד מה כואב לך.

מה שכואב לי זה שפתאום הם העלו, כלומר אותה משפחה מקבלת סכום מסוים לשכירות חודשית, באופן לא ידוע, מישהו מחליט להעלות להם את שכר הדירה מ-600 שקלים ל-1,000 שקלים, דברים שהם לא יכולים לעמוד בהם.

זה בעל בית פרטי?

לא בעל בית פרטי. אני מדבר על החברות המשכנות בדיור הציבורי. אני לא מדבר על דירות נ"ר, אני מדבר על הדיור הציבורי.

זה החברות המשכנות, אבל הן עושות את המדיניות של משרד השיכון.

הרי הן מקבלות את כל האינפורמציה ממשרד השיכון ומה שקורה לאותה משפחה, הן מקבלות מ-600 שקלים ומעלים להם את שכר הדירה ל-1,000 שקלים, אז היא נמצאת עם ידיים שלובות.

ליאת, החברות המשכנות יכולות על דעת עצמן להעלות שכר דירה, בלי הפיקוח שלכם?

יש נוהל מידרוג שכר דירה, שלפי הנוהל הזה בעצם נקבע איך נקבע שכר הדירה שבן אדם משלם. בדרך כלל למי שמתקיים מקצבאות קיום, לא מעלים לו את הסיוע בשכר דירה באופן - - -

כן, אבל - - -

צריך לבדוק את זה. זה נושא אחר.

הסיבה היא, כשאדם בעל צרכים מיוחדים או ההורים שלו יוצאים לעבוד, מרוויחים 7,000 שקלים, ויש להם גם ילד נכה בפנים - אתה לוקח ממנו 1,000 שקלים, זה טיפת האוויר האחרונה שלו. קח את ה-600 שקלים, תהיה בריא.

אני רוצה לומר שאני פה מבית משפט. אתמול הייתי בבית משפט כדי להגן על משפחה כזאת, שלא יסלקו אותה מהדירה.

דירה של החברה המשכנת?

דירה של החברה המשכנת.

כמה דורשים מהם שכר דירה

דרשו מהם 600 שקלים, פתאום העלו להם את זה ל-1,000 שקלים, עכשיו נוצר להם חוב של איזה 3,000 שקלים, עכשיו זה כבר 16,000 שקלים ורצו לסלק אותם מהדירה. אמרתי להם, - - - סנקציה, עשיתי עצירה. רגע. אני מדבר עם כל הגורמים.

עכשיו בואו נדבר על - - -

ויש גם את הבעיה הזאת של ראשי הארגונים, שמעלים להם את הקצבה בגלל שהוא מקבל פנסיה. בגלל שהוא מקבל פנסיה מעלים לו את שכר הדירה ל-2,000 שקלים. גר בדירת נ"ר.

אבל איזו פנסיה הוא מקבל?

הוא היה פעם במשטרה.

נו, אז כמה הוא מקבל לחודש?

3,000 שקלים. וזה נושא מאד מקורב אלינו, של אחד מהפורום שלנו.

היה לו בשבוע שעבר דיון בכנסת בעקבות הדברים של המנהלת, לגבי אזרח שביקש – זה נושא אחר, לא כל כך קשור לדיור – יותר לעניין של הסיעוד.

ניצולי שואה.

ניצולי שואה. טען שר הרווחה – ואני רוצה להגיד את זה לפרוטוקול – שיש הוראה חד משמעית כבר שנתיים שהפנסיה והרנטה שמקבלים ניצולי השואה – לא נחשבים כהכנסה לגבי המגבלה הזאת, אבל מישהו סיפר לי סיפור, שאני מניח שהוא לא יצטער אם אני אספר את זה לפרוטוקול, כי זה פשוט מסביר את העניין. הוא אומר שצלצלה אליו אישה בת 90, בלי עין רעה, שבעלה חי, כמוה והם עם סיעוד. גיל 90 והם לא מקבלים הנחה. אז הוא שואל אותה גברת, כמה ההכנסה שלך? אז היא אומרת 20,000 שקלים לחודש. אז הוא אמר גברת, שתחיי עד 120 שנה בבריאות שלמה ותשלמי את כל המחיר. באמת, 20,000 שקלים בחודש.

אנחנו לא מדברים על אנשים כאלה שמרוויחים 20,000 שקלים לחודש.

אז זהו, לכן אתה אומר שהוא עבד במשטרה והפנסיה שלו היא 3,000 שקלים, אז תרשה לי לבדוק, במשטרה - באיזו דרגה שהוא לא היה – מקבל פנסיה לחודש.

אני יודע שהוא מקבל. אני יודע, כי זה מאד מקורב אלינו, שהוא מקבל בסביבות 3,000-3,800 שקלים.

יש עובדי משטרה או שוטרים שמקבלים פנסיה כשהם יצאו לגמלאות 3,000 שקלים בלבד?

ברור.

אתה בטוח?

כן. אצלי במשפחה יש גם אחד שמקבל 3,000 שקלים.

טוב, זה נושא לדיון נפרד. אני רוצה לחזור למשרד השיכון ולאלה שאינם נכים ואינם חולים. עד עכשיו הקדשנו לנכים ולחולים. פשוט זוגות צעירים, שכל אשמתם זה שההורים שלהם לא עשירים ואין להם דירה. מה הקריטריונים כדי שהם יהיו זכאים לקבלת סיוע בשכר דירה?

הקריטריונים לסיוע בשכר דירה היום מתחלקים לשניים. מתקיימים מקצבאות קיום של המוסד לביטוח לאומי, שזה הבטחת הכנסה, השלמת הכנסה, נכות, מזונות ביטוח לאומי גם כן, שמקבלות חד ההורית, ואנשים שעובדים וממצים כושר השתכרות. זאת אומרת אחד מבני הזוג עובד במשרה מלאה ואז הם נבחנים במבחן ההכנסה.

עד איזו הכנסה?

זה מתחלק בין זוגות, זוג עם ילד, זוג עם שני ילדים.

בואי נגיד זוג עם ילד.

זוג עם ילד זה בערך משהו כמו 6,200-6,300 שקלים הכנסה ברוטו.

אם הם מרוויחים יותר מ-6,000 שקלים ברוטו?

הם לא זכאים.

הם לא זכאים. איך מצאתם 150,000 אנשים כאלה?

עובדה שיש 150,000 חסרי בית.

יש 150,000 שלא מרוויחים, זוג צעיר עם ילד שלא מרוויחים 6,000 שקלים לחודש, ברוטו?

נכון, נכון.

זאת אומרת שהמצב הרבה יותר חמור עוד ממה שחשבתי.

לצערנו.

אז מה נעשה? איזה המלצות הייתם ממליצים לשנות או להקל קצת על קריטריונים לזוגות צעירים שכן יקבלו?

תראה, גובה ההכנסה המזכה משתנה מעת לעת. אנחנו משנים, אנחנו מעדכנים, אנחנו כן עם היד על הדופק בנושא הזה. אנחנו, במסגרת ועדת אלאלוף, המלצנו לוועדה והיינו שותפים לכל הדיונים של הוועדה ואנחנו מודעים לפער של שכר הדירה שניתן היום על ידי המשרד, לעומת שכר הדירה בשוק החופשי. אנחנו כן המלצנו להגדיל את הסיוע בשכר הדירה שניתן היום.

עמדת המשרד השתקפה באופן ברור במסגרת הוועדה ומסגרת ההמלצות המלצנו כן להגדיל את הסיוע, אבל כמובן שזה הכל עניין של תקציב, כי אם היום הסיוע הממוצע הוא כ-1,000 שקלים, אם נגיד אנחנו רוצים להגדיל ב-1,000 שקלים לכל ה-150,000 משקי בית, מדובר במשהו כמו 1,728,000,000 מיליארד, שזה תקציב לא מבוטל.

לכל אלה שמרוויחים פחות מ-6,000 שקלים – שני בני הזוג.

לכל אלה שמקבלים מאיתנו סיוע. אם אנחנו רוצים להגדיל להם את הסיוע בעוד 1,000 שקלים.

זאת אומרת כל אחד מרוויח פחות מ-3,000 שקלים.

נכון.

כל כמה?

אמרנו, אם אנחנו רוצים להגדיל ב-1,000 שקלים, זה בערך 1,728,000,000 מיליארד, תקציב.

אני מבין שוועדת טרכטנברג, בשנת 2011, המליצה על הגדלת הסיוע בשכר דירה ב-160 מיליון.

ואכן הסיוע הוגדל. במסגרת המלצות ועדת טרכטנברג הסיוע הוגדל.

אבל את אומרת שצריך פי עשרה.

אחרי שהסיוע הוגדל, אם אנחנו רוצים להגדיל יותר, זה התקציב שאנחנו צריכים לקבל.

וועדת אלאלוף המליצה להעלות את הסיוע בשכר דירה ל-950 מיליון שקלים. זה כמעט מיליארד שקלים בשנה.

ב - - -

הגדלת סכום הסיוע בשכר הדירה בסך 950 מיליון שקלים בשנה. זאת אומרת כמעט מיליארד שקלים, ולהרחיב את מעגלי הזכאות לשינוי הקריטריונים. זה לא נהיה. זה נהיה? הוסיפו מיליארד שקלים, של אלאלוף, אני שואל.

אלאלוף, לא קיבלנו.

זה לא בוצע?

זה לא בוצע. אנחנו עוד בדיונים על כל ההמלצות של אלאוף.

אלאלוף הוא יושב ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות והוא איש יקר מאד, ונדמה לי שהוא חבר כנסת בסיעת כחלון – כולנו, ואני מצפה מהאוצר שלפחות מה שאומר החבר החשוב הזה, זה שיוסיפו מיליארד שקלים בתקציב הבא לפחות. הם רוצים עוד לעשות את זה לשנתיים.

שאני אגיד על זה עכשיו?

מתי? מתי תהיה לנו איזו התחייבות טובה של מיליארד שקלים?

וגם גלנט מכולנו.

גם גלנט מכולנו, נכון.

במהלך 8 השנים האחרונות, החל משנת 2008, שאז התחילו לעלות המחירים, גדל היקף הסיוע בשכר דירה בפועל שמשרד השיכון נתן באופן משמעותי. בשנת 2006, לצורך הדוגמא, עמד סך הסיוע על 1,050,000,000 שקלים. בשנת 2015 סך הסיוע עמד על 1.48 מיליארד שקלים.

בעצם הגידול היה בתוספת אנשים.

היה גידול משמעותי מאד של תקציב.

איפה הגידול? השחיקה והעלאת מחירי הדיור היו הרבה יותר גדולים בתקופה הזאת.

אני אומר שני דברים. דבר ראשון, היה גידול קודם כל בהיקף הסיוע כולו, בעיקר בגלל הגידול במספר הזכאים. זה עניין אחד.

של 40%.

ועניין שני, גם בגלל הגידול שליאת דיברה עליו, הגידול בעקבות ועדת טרכטנברג.

גידול של?

של 160 מיליון שקלים. הגדלת הסיוע לזכאים.

ואחרי ה-160 מיליון אנחנו עדיין ב-1.4 מיליארד, אתה אומר?

1.5 מיליארד כמעט.

אז זאת אומרת שמשנת 2008 עד שנת 2016, זה עלה ב-50%, נכון?

משנת 2006 למעשה.

אם אתה מקביל את זה למספר הזכאים שעלה ולמחירי הדיור שעלו, אז זה כמעט פחות ממה שהיה אז, ריאלית.

גם הסיוע הממוצע - - -

מספר הזכאים לסיוע בשכר דירה גם עלה משמעותית?

בטח. מספר הזכאים עלה.

כן, היא אמרה שעלה. 8 שנים.

זה המספר שאני מכיר.

אני לא מכירה את המספרים האלה.

ליאת, יש לך נתונים של שנת 2015 – כמה נתתם?

לא, אין לי. אני יכולה ל - - -

אודי, אתה קיבלת? שנת 2014? 2013?

לא.

ההיגיון אומר כשהאוכלוסייה גדלה יש גידול טבעי, מספר הנצרכים עולה, אנשים לא מתעשרים יותר, ההיפך.

למרות שאני חייב להודות שאנחנו כן רואים בין שנת 2002 לשנת 2006 דווקא ירידה מאד משמעותית במספר הזכאים.

בגלל שהקריטריונים קשיחים יותר.

אני לא יודע אם מדובר באותם קריטריונים, ולא - - -

אתה מזכיר את שנת 2003?

גם שנת 2007. זה - - -

לא, השינוי הזה גם היה חלק מהשינוי במדיניות למתן זכאות לעולים, לפחות כך נכתב על ידי מבקר המדינה.

בדיוק. כנראה היה שינוי בקריטריונים שהיו פחות קשוחים.

שהיו יותר קשוחים?

אז היו יותר קשוחים. אתה כבר היית באוצר באותה תקופה?

לא.

אבל ביבי כן היה שם. אתה זוכר את התקופה, 2003? גזירות?

אני זוכר את התקופה.

נו, אז כנראה שהיה יותר קשוח מאשר אחר כך.

אנחנו רואים ירידה עד שנת 2006. משנת 2006 עלייה. אמרתם קודם שלא היה שינוי בקריטריונים.

בעקבות הגזירות של - - -

גזירות, כן, בלי להגיד שם. כן. לי מותר.

אז באמת בוטלה קבוצה לא מבוטלת של זכאים, שהם היו מגיל 45 עד 55 מתקיימים מהבטחת הכנסה. לפני השינוי הם היו זכאים לסיוע בשכר דירה ואחרי השינוי לא. זה קבוצה - - -

זה שינוי הקריטריונים. בגלל זה ירד. לא כתוצאה מ - - -

אז זה מה שאמרנו. זאת אומרת זה שיש ירידה זה לא בגלל שאנשים - - -

לא, אני לא אומר שיש ירידה. אני אומר שיש גידול מאד משמעותי דווקא בסך ההוצאה התקציבית.

מה עם מיליארד השקלים של אלאלוף? של כחלון? של גלנט? את זה אני רוצה לשמוע כוועדה לפניות הציבור, אם יש לנו אפשרות לבוא לציבור ולהגיד הנה, יש ממשלה חדשה, כבר מתקיימת שנה שלמה, קבינט דיור, מחפשים פתרונות. פה יש לנו אקמולים. זה אפילו לא פתרון. סתם להוריד קצת את החום של כל כך הרבה משפחות, לתת להם סיוע יותר מוגדל בשנים 2017, 2018, בתקציב הבאה. זה מה שאנחנו רוצים.

במסגרת ההמלצות, ועדת אלוני הגישה המלצות במיליארדי שקלים בהיקפים משמעותיים ובשלב הזה לא אומץ הצעד הזה על ידי הממשלה.

שום דבר?

לא, בצעד הספציפי הזה של סיוע בשכר דירה. יש - - - שאומצו הרבה צעדים אחרים.

בתחום הדיור?

גם בתחום הדיור.

תן לי דוגמא.

הוקצו 60 מיליון שקלים במשך שלוש שנים להגדלת תקציבי תחזוקה בדיור ציבורי.

60 מיליון שקלים לשלוש שנים, כמה זה?

60 מיליון שקלים בשנה, למשך שלוש שנים – 180 מיליון שקלים. הוקמו מועדוניות בשכונות שבהן קיים ריכוז גבוה של דיור ציבורי, בהיקף תקציבי כולל של 40 מיליון שקלים. בנוסף ניתנו דירות חדשות לדיור הציבורי - - -

מכספי הרכישה.

מכספי הרכישה, ובנוסף לזה נחתם הסכם של משרד השיכון, משרד האוצר, הסוכנות היהודית ועמיגור לבנייה של 2,650 יחידות דיור נוספת לדיור הציבורי.

מתי זה יהיה?

כבר זה נמצא בתהליכים. מדובר בבנייה. זה תהליכים שלוקחים זמן.

כן, כן, אבל כמה זמן?

התכנית היא תכנית חומש. במשך 5 השנים הקרובות אמורות להתווסף 2,650 יחידות דיור קטנות לזכאי הדיור הציבורי, לממתינים.

אתה מדבר על הוסטלים?

זה יחידות דיור קטנות, לא מדובר על הוסטלים.

נו, זה סלמס.

לא מדובר. אני דווקא מציע ליושב ראש הוועדה ללכת לביקור ב - - -

יש כבר מוכן?

יש פרויקטים אחרים שעמיגור הקימו. גם את הפרויקטים האלה עמיגור אמורים להקים, זה פרויקטים של דיור מוגן דווקא, שהם דומים בצורה מסוימת, דומים ושונים. אני ממליץ לבקר שם, באמת פרויקט - - -

אולי נעשה איזה סיור של הוועדה בעניין.

איפה יש?

דיור מוגן יש בקריית אונו ויש לדעתי בכפר סבא - - -

דיור מוגן זה לקשישים.

נכון, אבל זה פרויקטים שעמיגור עשתה ואותה חברה שאמורה להקים את הפרויקטים האלה.

יחד עם הסוכנות היהודית.

אז זה יהיה רק לעולים?

מה? הדיור המוגן? כן, נכון. בסדר, זה האוכלוסייה. יושב ראש הוועדה דיבר על האיכות של הבנייה ועל הצורה של הבנייה. היא מאד מרשימה. אני מאד ממליץ לבקר.

אבל זה נושא נפרד. אנחנו מדברים על זוגות צעירים ועל חסרי דיור. כל הזמן מערבים את הדיור הציבורי ואת חסרי הדיור. חסרי הדיור הם אנשים שלא זוכים אפילו לדיור ציבורי.

בשביל חסרי דיור משרד האוצר, ביחד עם משרד השיכון, ביחד עם רשות מקרקעי ישראל, פועלים כל הזמן להגדלת היצע יחידות הדיור, בין אם זה באמצעות הסכמי גג, בין אם זה באמצעות עבודה מתמדת מול הרשויות המקומיות, פינוי בסיסי צה"ל, באמצעות הקמת רשות להתחדשות עירונית, שאנחנו פועלים עכשיו, כשאנחנו מאמינים שזה בסוף הכל מספר אחת לירידת מחירי הדיור, ובסוף אלה הדברים שיתרגמו לכיסם של הזוגות הצעירים. וכמובן מעל הכל, פרויקט מחיר למשתכן, שנותן היום ופונה לאותם זוגות צעירים שאתה מדבר עליהם, ובאמת מקטין באופן משמעותי את המחירים.

כמה דירות עכשיו בפרויקט מחיר למשתכן בארץ?

עד היום שווקו לדעתי 25,000 דירות.

בשנה האחרונה?

שווקו, לא כולן נתפסו. בחלק מהמקומות לא היה ביקוש לדירות האלה ופנינו היום ל-70,000 דיור במשך שלוש שנים, למיטב זיכרוני, אבל אני לא רוצה להתחייב על המספר, כי אני לא בטוח.

אם אני אחבר את כל הדירות שהודיעו בארבע השנים האחרונות, עוד מהרב אטיאס עד היום הזה, קרקעות ששווקו לבנייה להגביר את ההיצע ולהוריד את הביקוש, אני כבר היום עם הרבה דירות מיותרות. בינתיים אני לא רואה. אני מניח שדיור לוקח המון זמן בבירוקרטיה - - -

אנחנו גם מאמינים שהגדלת היצע הדיור בסוף תשפיע.

בדיוק, זה מה שצריך להשפיע, אבל צריך לזרז.

אנחנו מזרזים.

בוועדת הפנים של מירי רגב העברנו המון חוקים לזרז ועדות מיוחדות, והאופוזיציה השתוללה וצעקה, ואני אמרתי לא מעניין אותי, אתם צודקים, אבל אני צריך דירות. ולמעשה - - -

והזכיר יושב ראש הוועדה גם את חוק הוותמ"ל קודם, שהוותמ"ל הביא לשיפור משמעותי בעבודת התכנון במוסדות התכנון. בשנה שעברה אושרו 100,000 יחידות דיור, כשלצורך השוואה בשנת 2008, שהיא לצורך העניין השנה של תחילת עליית המחירים, אושרו בכל מוסדות התכנון 24,000 יחידות דיור.

והן נבנות?

זה בתהליכים. אושרה תכנית, עכשיו היא עוברת לביצוע.

נו, בוא נקווה. כי אז קיווינו, אז אמרו לנו שתוך שנתיים-שלוש ייגמר בניין. היום - - -

עכשיו בעזרת הוותמ"ל, תוך פחות משנה בחלק מהפרויקטים מצליחים להשלים תכנון, שזה בהשוואה ל-5-6 שנים.

איך היה פעם?

לעומת התכנון שהיה פער זה שיפור משמעותי מאד והדברים עוברים לביצוע, בין של משרד השיכון ובין של רשות מקרקעי ישראל ואנחנו רואים את הפרויקטים מתחילים לצאת. גם מבחינת היקפי שיווקים של רשות מקרקעי ישראל אנחנו רואים גידול מאד משמעותי בשנתיים האחרונות. שנה שעברה היה 45,000, שנה לפניה היה 50,000. בשנה הזאת אמורים להגיע כבר ל-55,000 יחידות דיור שמשווקות. אנחנו מאמינים שבסוף זה הכלי המרכזי לירידת המחירים.

תוך כמה שנים אתה חושב שאנחנו נתחיל לראות איזו שהיא בלימה של הטירוף של עליית המחירים?

אני לא מנבא דברים בנושא הזה. אני כן אגיד, בנושא של סיוע לזוגות הצעירים - - -

סיוע בשכר דירה, כן.

תכנית מחיר למשתכן שעוזרת באופן משמעותי.

אתה יודע, אם אתה נותן לזוג צעיר דירה במחיר למשתכן הוא מוותר על הסיוע בשכר דירה, אבל הוא צריך לראות דירה.

שמעתי בין הדברים שלך שאתה אמרת שיש מקומות שעדיין אין להם הצעות, דירות שכבר קיימות.

לא, זה לא דירות שקיימות.

לא, מכרזים שאנשים - - -

קבלנים שלא רצו - - -

שלא כדאי להם.

לא כדאי להם לבנות. שאין ביקושים באזורים האלה.

באיזה אזור למשל?

יש ביקושים, הם פשוט ביקושים קצת יותר איטיים.

איפה?

יש מקומות בארץ. בדימונה יש מכרז של 600 יחידות דיור, שמתוכו 150 יחידות דיור חזרו. יש מקומות שבהם הביצוע צריך להתעורר קצת יותר לאט. בבית שמש היה שיווק באזור 4,000 יחידות דיור, כרגע נתפסו רק 500 יחידות דיור.

למה הקבלנים בבית שמש לא רוצים לבנות?

את זה אפשר לשאול אותם.

אולי בגלל שהכנסתם להם דמי פיתוח כל כך יקרים, שלא כדאי להם.

עלויות הפיתוח בבית שמש מבוססות אך ורק על ביצוע עבודות הפיתוח באתר, מדובר באתר מורכב, באתר מאד לא פשוט, בעיקר כשמדובר בסביבה ערבית ולכן - - -

כן, סביבה הררית וסלעים, אבל את הכבישים הבינעירוניים גם הוסיפו להם, אני חושב.

כבישים עירוניים לא הוסיפו, להיפך.

הורידו את זה?

כבישים עירוניים במסגרת מה שאמרתי קודם על הסרת חסמים, תוקצבו גם פרויקטים של בניית כבישים. כביש 38, שיקומו. אנחנו מקווים שבזמן הקרוב אנחנו גם נוכל לדבר על עוד פתרונות נוספים שם.

אתה מכיר את הבעיה בכביש 38 מטעם עבודתך?

אני חושב שמרבית הפתרונות לגבי כביש 38 כבר על השולחן. יש עוד פיתרון אחד שנמצא בדיונים וזה לגבי הנושא של המחלף בצומת הביג.

כן, אבל עד המחלף כבר יהיה שם כביש בשעה טובה?

עד המחלף מרחיבים. הדברים נמצאים בעבודה.

כן. איחלתי לתושבי תל אביב שהיו פה בוועדה והתלוננו על עובדות הרכבת הקלה, שלא יעברו מה שאנחנו, הירושלמים עברנו, עד שראינו פה רכבת. ככה אני אומר לגבי כביש מספר 38. כבר כמה וכמה שנים אני רואה שעובדים ולא רואים שעובדים על הכביש. רואים רק עבודות בכביש, אבל עובדים לא רואים.

דווקא עבודות ההפקעה והעבודות לקידום זמינות כבר באמת התקדמו שם. אני יודע שדברים כבר יוצאים למכרזים.

טוב, אז בבשורה הזאת ובנימה האופטימית הזאת אנחנו השלמנו את הדיון. אני רוצה להגיע לסיכום. הרבה סעיפים אין לנו, אבל הדרישה, הבקשה היא קודם כל לבצע את-. יש לך עוד משהו?

רק בתשובה לשאלתך, קיבלתי את התשובה. אני אגיד את המספרים המדויקים. במסגרת הותמ"ל אושרו עד היום 11,674 יחידות דיור להשכרה ארוכת טווח.

11,000 דירות?

כן.

יפה, תרשמי את זה.

ועד היום שווקו בפרויקטים של דיור להשכרה 1,245 יחידות דיור.

איפה?

תחת הפרויקטים להשכרה של משרד השיכון.

בפרויקטים שאמרתי.

11,000 דירות?

של דירה להשכיר.

זה חברת דירה להשכיר, אז זאת אומרת תוך כמה זמן הדירות האלה יהיו זמינות לדיירים?

זה תלוי גם בביקושים וזה מאד תלוי איפה. יש מקומות שבהם צריך לעשות פיתוח באתרים, ויש מקומות שבהם לא צריך לעשות פיתוח באתרים.

כמה זמן בערך אתה חושב?

אני מתאר לעצמי, שוב, זה גם נוגע לשאלה ששאלת קודם לגבי כל אותן יחידות של הותמ"ל, תוך כמה זמן הן תושלמנה כבר. זה דברים שנוגעים אחד בשני, כי ברגע - - -

אבל ה-11,000 דירות האלה יכולות לפתור לנו את הבעיה של כל הדיון שדיברנו, כי אם דיברת על 2,000-3,000 דיור שחסרות, כמה?

ממתינים, כן.

נו, אז אם יהיה לי 11,000 דירות, אז - - -

לא, זה ממתינים לדיור ציבורי, זה לא דירות כאלה. זה שירות דיור ציבורי.

אבל אם הוא זכאי לסיוע בשכר דירה, הוא גם יכול לקבל - - -

לא, זו לא אותה זכאות.

לא? אתה מדבר רק על נכים?

אני דיברתי רק על הממתינים לדיור ציבורי.

אתה לא מדבר על נכים?

שהם נכים או בגלל סיבה אחרת.

אה, ואנחנו מדברים על זוגות צעירים.

זו לא אותה זכאות.

אבל גם הם מדברים על פחות מ-6,000 שקלים הכנסה לחודש. איזו דירה הם יכולים לקבל? הם יכולים לקבל דירות להשכרה? אתה מדבר על 11,000 דירות להשכרה, נכון?

נכון.

זה לא רק לזכאי דיור.

זה דירות לא שהמדינה מקימה כדירות להשכרה - - -

היא משווקת, אבל יוכל לשכור גם זוג צעיר שאיננו נכה.

נכון.

אז אם יש 11,000 דירות כאלה ויש לנו 155,000 זכאים שמתוכם רובם כבר קיבלו דירות - --

לא, לא.

לא?

לא.

אבל רובם גרים בדירות שכורות. הם לא גרים ברחוב.

לא,גם היום אנחנו מאמינים ש-.

יש פה נתונים שיש 144,000 משקי בית שמממשים סיוע בשכר דירה.

נכון.

לאותם אנשים יש היום דירות בשכר דירה, אבל כשאני אכניס לשוק עוד 11,000 דירות, המחירים ירדו. יהיה להם הרבה יותר קל להגיע לפער, להשלים. זה כל הסיפור – היצע וביקוש. אם אתה תציף את השוק - וזה הרעיון שלי לגבי פיצול דירות. זה היה מוציא אלפי דירות לשוק וזה היה מוריד את המחיר. אני לא יודע לכמה אלפים יש דירות גדולות, אבל אני מניח שזה אלפים רבים. גם במושבים, גם ביישובים וגם של אנשים שיש להם - - -

אפשר לראות כבר היום במרכזי ערים בכמה יחידות דיור זה נעשה, לא בהכרח כחוק.

בדיוק. אמרתי להם, הרי הכורח יעשה את זה ובאופן מעשי זה יעשה. אז תעשו את זה חוקי במקום לעשות את זה באופן בלתי חוקי. אני רוצה לסכם את הדיון.

אפשר רק להגיד משהו קטן?

כן.

היום כל הנושא של הפער וצמצום הפער בשכר דירה, הגדלת מעגל הזכאים, הגדרה מקילה יותר של אמצעי כושר ההשתכרות, נמצא בדיונים והשר הנחה באופן מפורש את כל הצוותים שנוגעים בנושא, לדרוש שיקצו תקציבים, שיתנו מענה בעצם להמלצות שלהם, במסגרת אלאלוף.

כן? שמעת מה שהיא אמרה עכשיו? כדאי שתשמע. נגיד את זה עוד פעם. אומרת נציגת משרד השיכון שמה שדיברנו פה על המסקנות, על שינוי הקריטריונים, הקלות בסיוע, שעל פי המלצות ועדת אלאלוף השר ביקש שמה?

כמובן, הגדלת הסיוע בשכר דירה ל - - -

השר הנחה.

שזה בוודאי חשוב ו - - -

מה?

כפי שציינתי, אחד הדברים שביקשו זה בעצם הגדלת הסיוע בשכר דירה ליחידים נכים שמקבלים היום רק 770 שקלים וזה לא מספיק.

כן. טוב, אז אנחנו רושמים את הדבר הזה. הוועדה רשמה את הודעת משרד השיכון לגבי השינוי בקריטריונים. אנחנו פונים וממליצים באמת לעדכן את הקריטריונים לפי צורכי הציבור של עכשיו ולהקל על אפשרויות של זוגות צעירים לקבל סיוע בשכר דירה וגם להגדיל את הסיוע, בפרט לנכים.

אנחנו מבקשים בקשה צנועה, של 950 מיליון שקלים, לא נגיד מיליארד, כי גם אלי אלאלוף לא אמר מיליארד, שלא ייבהלו. 950 מיליון שוועדת אלאלוף המליצה שיוסיפו בתקציב הקרוב.

אנחנו מבקשים לקדם את ההצעה לפיצול דירות, שדיברנו על זה עם שר האוצר ואנחנו רוצים שמשרד האוצר יעשה את זה, כי אז יש סיכוי שזה יעבור, כי בחקיקה פרטית כנראה זה לא ילך כל כך מהר.

אני רוצה להודות לכם על הנתונים. אנחנו נמשיך לעקוב ונקווה שבפעמים הבאות יהיה קצת יותר קל לזוגות הצעירים בסיוע בשכר דירה.

תודה רבה שהייתם איתנו.

הישיבה ננעלה בשעה 15:01.