הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 59

מישיבת הוועדה לפניות הציבור

יום שני, כ"ט באייר התשע"ו (06 ביוני 2016), שעה 14:00

פניות ציבור לגבי מדיניות בנק ישראל בפריטת כסף קטן

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

עודדה פרץ - עורכת דין, סגנית המפקח על הבנקים, בנק ישראל

ד"ר אילן שטיינר - מנהל מחלקת מטבע בנק ישראל, בנק ישראל

אמיר ספרנוביץ - מנהל אגף ניהול מזומנים במחלקת המטבע, בנק ישראל

שמואל אייזנבך - סגן מנהל היחידה לניהול מזומנים, בנק ישראל

דורית מרקוביץ' - פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

אליצור דב וייזר - עורך דין, ייעוץ משפטי, בנק ישראל

יהודית סירקיס-קרן - מחלה משפטית, בנק ישראל

טיבי רבינוביץ - מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים בישראל

עובדיה זאב - מנכ"ל ארגון קהילת יעקב

אליהו יפרח - מנהל ארגון קהילת יעקב

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

ורד קירו-זילברמן

שלומית אבינח

ר.כ., חבר המתרגמים

פניות ציבור לגבי מדיניות בנק ישראל בפריטת כסף קטן

אנחנו פותחים את הדיון בוועדה לפניות הציבור, לגבי מדיניות בנק ישראל בפריטת כסף קטן. בפתיחת הדיון אני רוצה לומר שאנחנו עוסקים אמנם בכסף קטן, אבל בדיוק היום - דבר בעיתו מה טוב – כולם עוסקים בבעיית הכסף הגדול של אותן עמותות והגמ"חים. היינו היום גם בוועדת הכספים וגם דיברנו עם האנשים הנוגעים בדבר.

בעבר היה כלל בדמוקרטיות, שכל אדם, מכל חברה, בכל גוף, זכאי – עד שיוכח אחרת. מאז בן לאדן הפיל את מגדלי התאומים העולם התהפך. כל אזרח שעובר בבידוק, חשוד שהוא נושא עימו פצצה והולך להפיל את המטוס, עד שיוכח אחרת. אומרים לו להוריד הכל, להוציא מכל הכיסים, עד שיהיה בטוח שהוא לא יכול להפיל מטוס. זה הולך בעניין התעופה וזה נכנס גם לעולם הבנקאות.

בעבר, ברוסיה ידעו שבודקים את האדם מכף רגל ועד ראש כדי שהוא לא יוכל להבריח קצת משקה חריף, שהיה צריך במיסים. אבל במדינות דמוקרטיות אמרו שלוקחים מדגמים ורואים אם אדם חטא, אם אדם עבר עבירה, אז הוא יבוא לדין. מאז בן לאדן התחילו לדבר על מימון הטרור על ידי כסף שחור והלבנת הון. נו, אומרים מימון טרור, אז כולם מוציאים את החגורות, מוציאים את החליפות, מוצאים הכל, מוציאים את הנעלים בבידוק, כמו בתעופה.

וכך הפכה הרשות האמריקאית לבנקאות, כמשגיח כשרות של כל חשבון בנק, לא רק בארצות הברית, לא רק בשוויץ, אלא אפילו במדינה כמו מדינת ישראל. ולא רק אדם פרטי, אלא גם גופים ועמותות – כולם צריכים לעבור את הבידוק של החוק שנקרא פדקה. עד כדי כך שהבנקים שלחו מכתבים לגמ"חים ולארגוני הסעד והעזרה, שהם לא יכולים לנהל את החשבון אצלם אם הם לא ירשמו כמוסדות פיננסיים, עם כל הפיקוח של הממשל האמריקאי.

בקיצור, העולם השתגע וכולנו בצילו של בן לאדן, גם בעניין התעופתי וגם בעניין הכלכלי. אני מקווה מאד, ואני אומר את זה לפרוטוקול, אני מקווה מאד שמדינת ישראל ובנק ישראל יידעו שמצד אחד יש הסכמים עם ארצות הברית וצריך לקיים אותם. מצד שני לא להפוך את הבנקים למנגנוני הגבלה של עמותות, של ארגוני חסד, של מעשים טובים שאנשים עוד עושים. כמה שיש אנשים שעושים מעשים טובים. וגם את האזרח הפשוט לא צריך להפוך לגנב בעל כורחו.

עכשיו אני אחזור לעניין של הכסף הקטן. תמיד ידעו שדין פרוטה כדין מאה. בנק ישראל הוא אחד מהמוסדות העשירים במדינה ולפי תחקירים שהתפרסמו בתקשורת - וכל תחקיר בתקשורת אני מסייג באמיתותו - המשכורות בבנק ישראל הן הטובות ביותר במשק הישראלי. ולכן הדבר ממש מקומם לשמוע שלבנק ישראל אין מספיק כוח אדם או מספיק משאבים לאפשר לאנשים שצריכים לפרוט מטבעות, להגביל אותם גם בכמות וגם במיקום.

הדיון שלנו מתקיים בעקבות פניות של עמותות ומוסדות למטרות חסד, שהתלוננו על המדיניות החדשה בפריטת המטבעות של בנק ישראל. אני קיבלתי את חוות הדעת של היועצת המשפטית שלנו, שאומרת שבנק ישראל רשאי והנגיד בשמו רשאי לקבוע בכללים אלה שירותים ייתן הבנק ביחס למטבע או אלה לא, אבל אנחנו כוועדה ציבורית של פניות הציבור, לא יכולים להשלים עם העובדה שבנק ישראל שולח את אותן עמותות לבנקים פרטיים, שגובים רצפה קטנה, 30%. עמלה קטנה. 30% מהערך הכספי.

מדובר פה באנשים שתרמו כסף - - -

עד 30%.

עד 30%. נכון.

זה יוצא יותר. כי יש גם את הטרחה להגיע לבנקים הקטנים וגם הם מחמיצים פנים וגם – אתם תופסים את התור, ולא נותנים לעשות את זה בכלל בסבר פנים יפות.

כן, את החמצת הפנים הזאת אני זוכר, כשהייתי ילד וסבתא שלי התעקשה שבמקום לקחת את דמי החנוכה ולקנות משהו טוב, צריך להכניס לקופסת החיסכון.

כשאני עשיתי את זה לראשונה, באמת שמעתי לבנק ישראל - - -

רק שנייה. אני אתן לך את רשות הדיבור לספר את כל הסיפור. אני עכשיו באמצע דברי פתיחה.

ואז, כאשר הגענו לבנק עם הקופסאות שלנו, שזה היה כל האוצר שלנו, הפקידים החמיצו פנים והיה שם תור של ילדים והיה צרות צרורות. אגב, אני לא זוכר אף פרוטה שנשארה לי מכל הדן חסכן וכל הכסף הזה, אבל סבתא שלי אמרה – צריך לחנך לחיסכון

עכשיו אנחנו נחזור לעניין שלנו. בנק ישראל שינה את מדיניות הפריטה בשנת 2015. הנגידה, באישור המועצה, קבעה כי היקף שירותי הפריטה שבנק ישראל נותן לציבור בקופות בנק ישראל, יוגבל לסכום שלא יעלה על 5,000 שקלים או 1,000 מטבעות – הנמוך מביניהם – בכל חודש לכל לקוח.

שזה 100 שקלים ו-10 אגורות.

כן. ההיקף נקבע בשים לב לכך, אומר בנק ישראל, שהשירות מוענק לציבור הרחב ומאזן בין המשך מתן השירות לבין התשומות המוטלות על הבנק. הדבר מקומם אותי מאד לשמוע – התשומות המוטלות על הבנק – בגין השירות האמור, וכן הסיכונים והיכולת התפעולית של בנק ישראל לספור, למיין או לאמת את מקור המטבע. אולי אם ישאלו את הפדקה, אם המטבע אמיתי.

אני חושב שמדובר פה באבסורד. מדובר בכספי תרומות. מדובר בעמותות ללא כוונת רווח והתורמים בוודאות לא מעוניינים שהכספים ילכו 30% לבנקים. אנחנו חושבים שגם בנק ישראל צריך להכיל לא רק את עמותות החסד לצדקה, אלא גם ילדים שאוספים כסף בכספת פרטית, כמו שאנחנו עשינו. גם זה כסף שלא צריך לעשות בעיות.

אגב, יש עוד היום ילדים שחוסכים בקופסאות האלה?

הילדים שלי, כן.

כן?

יש להם קופה והם חוסכים.

כן? טוב. אז הנה, יש לנו חוסכים.

לא של דן חסכן, אבל קופת חיסכון.

לא משנה, אבל הם צריכים לפרוט את זה בבנק.

עוד לא הגענו לשלב הזה. עוד לא הגענו לשלב פתיחת הכספת.

יש שירות של דן חסכן, אם אתה מכיר אותו, שירות של בנק הפועלים.

זה ההורים שעושים.

לא, לא.

אני חייב לומר שאני אפילו לא זוכר איך קראו לזה בבנק דיסקונט, כשהייתי אז. כי כל הקופסא הזאת הייתה טראומה בשבילי, אבל אני זוכר שבנק הפועלים עשה אז את הפרסום שלהם. אני לא זוכר את קראו לזה בבנק דיסקונט. טוב, עברו מאז בסך הכל 50 שנה.

אבל במדיניות החדשה אי אפשר לאחד גם כמה עמותות ביחד. יכול להיות שיבואו כמה עמותות ביחד. גם זה בלתי אפשרי, כי יש מגבלה של 1,000 מטבעות, עד 5,000 שקלים.

אנחנו נשמע עכשיו את הפונים ואחרי זה נשמע את בנק ישראל.

יש הודעה שלהם.

לא, אבל אם אני אקריא את ההודעה של בנק ישראל, לא יהיה להם מה להגיד. אז בבקשה, אליהו יפרח, מנהל ארגון קהילת יעקב.

כמו שכולם יודעים, שאנשי עמך ישראל צדיקים, כולם יש להם קופת צדקה, הם חוסכים שקל לשקל, יש להם את ויברך דוד, שמים 10 אגורות, שמים בקופה. הקופה הזאת מתרוקנת אחת לחודש, אחת לחודשיים, מתרוקנת. לאיפה מביאים אותה? אם מביאים אותה לבנק, ייקחו עמלה. הבן אדם רוצה להרגיש – תרמתי. אני רוצה שכל הכסף ילך לצדקה. כל שקל הוא יודע זה מחיה העני, זה מחיה המסכן, זה עוזר לפעילות של עם ישראל בכללי.

אז עד עכשיו היה רגילות, היינו מדברים פעם בחצי שנה. היה את דוד בבנק ישראל, הוא זוכר אותי קצת. דוד היה למטה, היינו מתקשרים אליו פעם בחצי שנה, היינו נכנסים עם האוטו, עם כל הכספים, היה גם אומר לנו למיין בצורה מסוימת, בליעת הרוק, בסדר. פעם בחצי שנה לאגור את הכל. לא נורא. אבל עכשיו בנק ישראל, כבר למעלה משנה אני חושב, כבר 1,000 מעות. 1,000 מעות בחשבון פשוט זה 100 שקלים ו-10 אגורות, שאחת לחודש, הנמוך מביניהם, בכל חודש לכל היותר. את אומרת אני יכול רק 100 שקלים לפרוט. אתה לא יכול לפרוט יותר מ-100 שקלים. מצב אבסורד.

אני לא יודע בכלל מה המקור, או שזה מעצלנות או שאני לא יודע מאיפה זה בא. אחרי שנה שאני מקבל מכתב כזה מבנק ישראל - - -

זה נועד לפי חוק הלבנת הון למנוע את פעולות הטרור.

יופי. גם הלבנת הון, אז אפשר לעשות על כל הכספים. כולם יודעים שהלבנת הון נמצאת גם בבקבוקים, במחזור. בקבוקי המחזור זו הלבנת ההון הכי גדולה. אף אחד לא לוקח את הבקבוק הזה ושומר לעצמו. לוקחים את זה אחרי זה והפושעים יודעים לאסוף את זה והם מלבינים בזה הון.

אם כבר אנחנו מדברים על הלבנת הון, שידברו על הבעיות האמיתיות.

תנסה להתחרות איתם, הם יאמרו לך מה זה להשחיר הון, לא להלבין.

בדיוק. לכו תשאלו את אברג'יל בבאר שבע, כל אחד לקח לעצמו אזור - - -

לא להגיד שמות. תיזהרו. בלי שמות.

בלי שמות.

אני מבקש למחוק את השם מהפרוטוקול.

אי אפשר למחוק. אי אפשר. הדיון גם משודר באינטרנט בשידור חי.

אז תיזהרו, בלי שמות.

בסדר, אין בעיה. זה מצב אבסורד לגמרי שאי אפשר, שמתאספים לך 10,000, 20,000, 30,000 שקלים בחודש לדוגמא מהצדקות, ואין לך מה לעשות איתם. מה קורה אחרי שנה? יתאספו לך 100,000 שקלים, 200,000 שקלים ואין לך מה לעשות איתם. בנק ישראל אומר לך תלך, תסתובב עם המכולות. תלך למכולות, תפרוט. אני הסתובבתי במכולות, אמרתי – צריך לעשות, אין מה לעשות והמכולות לא מסכימות. אף אחד לא רוצה. אגד אומר לך לא, אני מקבל את זה מבנק ישראל, מסודר. אפילו שאתה מסדר למכולות. להיפר נטו סידרתי את זה 10 שקלים בשקית, הוא אומר לך לא, אני מקבל את זה מבנק ישראל מסודר.

אז מצד אחד הבנקים לוקחים את הכל, נותנים לכל המכולות ונותנים לכולם בצורה מסודרת. לא לוקחים, אז זה הכסף של המדינה או לא הכסף של המדינה?

מה באמת עושה חברת אגד, מישהו יודע? עם כל המטבעות?

מקבלים את המטבעות מבנק הפועלים ולא מבנק ישראל.

ואיפה הם פורטים את זה?

בבנקים שלהם. כל אחד איפה שהוא מנהל את החשבון שלו.

משלמים 30%?

לא. אני מאמין שלא.

כל הארץ עובדים עם הבנקים.

כן, אבל משלמים 30%? אגד משלם? אם אגד ישלם 30% מכל המטבעות שיש לו, הוא יפשוט את הרגל.

לאגד יש עודפים.

רגע, רגע, זרקו פה 30%. כדאי, יש פה אנשים מהפיקוח על הבנקים, שידייקו ב-30%. זה נשמע נורא בומבסטי, ה-30%. זה נכון למקרה מאד מאד פרטני ונקודתי.

אז אנחנו נעשה את הדיון בצורה מסודרת. תסיים.

יש לי חשבון. ניסיתי בבנק פועלים, ניסיתי בבנק מזרחי, ניסיתי בבנק דיסקונט, בבנק מרכתניל, בבנק הדואר - --

כמה הם רצו?

כולם רצו לקחת כמעט 30%. כולם. מדברים איתך על כך שעל כל 100 מטבעות לוקחים, או על כל 10 מטבעות לוקחים 3, אני לא זוכר עכשיו, אבל זה היה כמעט 30%. זה היה לא משתלם. אתה בא, מביא להם לדוגמא ב-10 אגורות, אתה מביא 100 שקלים – בסביבות 25-30 שקלים הולך אליהם. זה מצב אבסורדי לגמרי. אי אפשר להתקיים ככה.

אנחנו נבקש את סגנית המפקח על הבנקים, הגברת עודדה פרץ, בבקשה.

העניין הזה של ה-30%, העמלה הזאת נעה בין 2.30 ל-3 שקלים בבנק הכי יקר. זאת אומרת בבנק הכי זול זה 2.30. אז יש טווח של העמלה הזאת.

ל-100 מטבעות.

זה ל-100 מטבעות. במקרה הקיצון, אם כל 100 מטבעות שאתם אוספים בצדקה זה רק 10 אגורות ואתם הולכים לבנק הכי יקר - - -

הרוב בקופה זה 10 אגורות. אנשים בקופה שמים את מה שיש להם בכיס. בדרך כלל, הרוב קופת צדקה, תדעי לך, זה 10 אגורות.

תרשה לי לחשוב שהרוב זה שקל מינימום.

אני מוציא את הקופה - - -

אולי בקופות שאני נותן אני רואה. פחות משקל אני לא זוכר שמישהו נותן.

כן, 10 אגורות.

אז במקרה הקיצון – רק כדי לסבר את האוזן לגבי המספר הזה – בבנק היקר ביותר, אם זה כל 100 מטבעות של 10 אגורות, אז זה באמת יוצא 30%. אבל אם יש איזו שהיא תערובת של מטבעות של בין 10 אגורות ל-10 שקלים, אז זה יוצא כמובן אחוז הרבה יותר נמוך, מבחינת אחוזים. הסכום הוא פיקס, הוא לא לפי סוג המטבע. הוא לא מספר שונה. הסכום הוא בין 2.40 לבין ל-3 שקלים. אפשר ללכת לבנק יותר זול. לא חייבים ללכת לבנק שלוקח - - -

אמרת שהכי זול 2.30. גם 2.30 זה משהו לא נורמאלי.

לא, זה רק בשביל ה-30%. אז ב-2.30 במקרה הקיצון זה - - -

אל תעשו פה דו שיח. אנחנו נעשה את זה אחר כך, בחוץ, אם תרצו, אין בעיה. פה אני רוצה בצורה מסודרת. למה בנק ישראל לא עושה את זה כשירות לציבור? הבנק הוא מספיק עשיר, מספיק גדול, הוא יכול לשים כמה פקידים שצריך פה ואני לא מאמין שצריך כל כך הרבה פקידים, שבאמת יספרו ויתאמו ויתנו לכל אחד את השירות הזה בלי עמלה. מה הבעיה? בנק הדואר יכול לעשות את זה.

זה מנהל מחלקת המטבע בפיקוח על הבנקים.

ד"ר אילן שטיינר?

ד"ר אילן שטיינר.

כן, בבקשה.

ראשית, אני שמח על ההשתתפות בדיון הזה, ואני חושב שהוא בא באמת ממקום של רגישות חברתית, שיש לברך עליה ונאמרו פה דברים קשים כלפי בנק ישראל ועובדיו ואני מבקש להסתייג מהאמירות הללו. אני חושב שבבנק - - -

אם חבר כנסת אמר את זה, בשביל זה הוא נשלח, בשביל זה הוא מקבל כסף. אם מישהו מהקהל אמר, אז אני צריך לדאוג לזה.

אז אני לא אכנס בנעלי יושב ראש הוועדה, אבל בכל מקרה, אני מבקש להקדים ולומר את הדבר הזה. מבחינת בנק ישראל ומחלקת המטבע, אנחנו באמת הכנסנו לתוקף את התיקון האמור, וכפי שפרטתי גם בתשובות לוועדה בכתב וגם בדברי ההסבר שיצאו לאותו תיקון, הרעיון שלנו באמת לשמר את השירות לציבור לאותם ילדים שיש להם את הכספות ואת הקופות, ובשביל זה קבענו רף שמבחינתנו, מבדיקות שלנו, הוא רף סביר והוא ניתן לכל הציבור באשר הוא.

הגורמים שבעצם היום לא מקבלים את השירות כפי שקיבלו בעבר - - -

לא הבנתי. איפה הילדים פורטים את הכסף?

מי שרוצה לבוא עד 1,000 מטבעות או - - -

אבל אתה מדבר על ילדים.

לא, אני לא מדבר על ילדים. אני אומר על המקרים של הציבור, של אנשים בודדים שבאים עם מטבעות בסכומים שהוגבלו בתקנות, הם ימשיכו לקבל את השירות ללא הגבלה. וכשאנחנו מדברים על שירות לציבור, אנחנו מדברים על שירות לציבור הרחב וכל לקוח באשר הוא, ואנחנו לא שמים שום מניעה.

הרף שנקבע בתקנות ועליו גם דובר קודם – 5,000 שקלים או 1,000 מעות – הנמוך מביניהם – בא למעשה לסנן הפקדות של ארגונים, שחלקם זה גמ"חים וארגונים שעושים חסד ואני לא רוצה לפגוע בהם כמובן, אבל גם ארגונים מסחריים שמצאו לעצמם סוג של פרצה. במקום לנהל את עסקיהם אל מול התאגיד הבנקאי שתפקידו לתת להם שירותים, באים לבנק ישראל ומבקשים בעצם שיארוז להם ויעשה את כל הפעילות הזאת בחינם.

אנחנו עשינו בדיקה גם מול גורמים מקבילים בחו"ל, והדבר הזה אין לו אח ורע. אנחנו מעוניינים להמשיך את השירות לציבור במגבלות שאנחנו קבענו ואנחנו רוצים לתת את זה לכולם.

אני מבקש להדגיש, השירות הזה ניתן רק בירושלים. מעולם לא הייתה כוונה וגם אין לנו את האפשרות לתת כאן שירות אוניברסאלי במובן הזה שבנק ישראל יציב קופות בין קריית שמונה ואילת וכל מי שבאמצע.

יש אצלכם הבחנה בין גופים מסחריים, כמו שאמרת – עסקים, לבין ארגוני צדקה?

לא, אין לנו הבחנה שכזאת.

למה?

אנחנו חושבים שההבחנה - - -

אני חושב שגם צריך לתת לבעל המכולת המסכן את השירות הזה, אבל בוא נניח שאתה לא רוצה שסופר מרקט יבוא אליך לעשות שירות חינם במקום בבנק, אבל ארגוני צדקה – למה לא?

אנחנו מתקשים למצוא את ההבחנה או את האפשרות להגדיר קו ברור בין ארגון שהוא למטרות צדקה - - -

מלכ"ר, חברה שאינה - - -

אני יכול להעלות השערה היפותטית, שמחר בבוקר לאחת מרשתות השיווק הגדולות יהיה להן מלכ"ר גם כן, שיעשו חסד, והמלכ"ר הזה ייקח את כל הכספים של אותה רשת שיווק ויגיעו לקופת בנק ישראל.

והם יחלקו את זה לעניים, החברה הזאת?

אני לא יודע מה יחלקו, אם זה לעניים ומה לא, אבל אני חושב שמבחינתנו - - -

אם זה מוסד ללא כוונת רווח, פירושו שהוא יחלק את הכסף לעניים, אחרת הוא ילך לבית סוהר.

אני אומר שמבחינתנו - - -

הוא לא יכול להעלים מס על ידי צדקה.

לא מענייננו כרגע באמת מה כל ארגון עושה עם ענייניו. הם צריכים לדווח לרשויות שהם לא בנק ישראל. אנחנו קבענו את הקו האחיד הזה, שלהבנתנו נותן מענה סביר בהחלט לציבור שהוא לא ארגונים שעוסקים עם מזומן בכמויות גדולות.

אבל למה לא ארגונים? אני שואל שאלה פשוטה – למה לא ארגונים?

מכיוון שלארגונים, בין אם הם מסחריים ובין אם שלא, הם מנהלים את חשבונותיהם בתאגידים בנקאיים, שיש להם את הכלים של דע את הלקוח, של כל הבקרות, של כל הדברים והם אמורים לתת את השירות. בנק ישראל – ואני מבקש לומר את זה בפורום הזה – הוא לא בנק שיש בו שירותים לאזרח שיכול לפתוח חשבון ולקבל שירותים. אנחנו הגוף המרכזי שבסופו של דבר נותן את המלאים למערכת הבנקאית,ך שהיא יכולה אחר כך להעביר את זה הלאה.

האמירות שנאמרו פה על ידי האדונים המכובדים, שיש בעיתיות בכך שב-10 האגורות זה באמת 30%, אנחנו לא באים לסתור את זה. אנחנו חושבים שכשאומרים 30% על פריטה, זה באמת נשמע מאד מאד גבוה. ואמרה סגנית המפקחת שזה באמת המקרה הקיצון של הקיצון אם לוקחים רק 10 אגורות. בעיני, ואני חושב שאני - - -

כמה זה יוצא? סליחה, אני רוצה להבין. כמה זה יוצא עם זה 5 שקלים?

100 מטבעות של 5 שקלים – 500 שקלים, זה 3 שקלים לכל היותר. 100 מטבעות של 10 שקלים – 1,000 שקלים – זה 3 שקלים לכל היותר.

3 חלקי 500 זה 0.6%.

אם זה 5 שקלים, גם אם זה 5,000 שקלים?

500 שקלים.

לא, זה 500 שקלים. 100 מטבעות של 5 שקלים זה 500 שקלים.

הפרוטוקול לא קולט.

רגע, אם אפשר, אולי זה יעשה קצת סדר בדיון. צריך להבחין בין שני דברים. יש את הכללים שנקבעו בבנק ישראל לגבי אופן הפריטה.

מה השם?

אליצור מבנק ישראל. יש את הכללים שנקבעו לגבי הפריטה בקופה של בנק ישראל, שמדברים על כמות של 1,000 מטבעות או 5,000 שקלים, לפי הנמוך. בבנקים המסחריים גובים עמלה לפי כמות של 100 מטבעות. אז לכן אי אפשר להשוות בכך את הכמות של מה שמותר בקופה.

רגע, 5,000 שקלים, אם אני עושה 100 מטבעות, כמה זה יוצא כל מטבע?

אבל אין מגבלה בבנק מסחרי.

אז מה האחוז?

30% מההפקדה.

לא, לא.

על 500 שקל, 100 מטבעות של 5 שקלים – אתה משלם עד 3 שקלים. 1,000 שקלים במטבעות של - - -

3 שקלים על 500 שקלים?

על 500, כן.

1,000 שקלים במטבעת של 10 שקלים – 100 מטבעות של 10 שקלים – אתה משלם עד 3 שקלים.

חבר הכנסת אייכלר, תן לי רגע להסביר. העמלה בבנקים נקבעת לפי כמות המטבעות, לא לפי הערך של המטבע.

ואם זה שקל אחד?

אז אם זה שקל, אז זה 3%. אם זה 5 שקלים, זה יוצא 0.6%. אם זה 100 מטבעות של 10 שקלים זה יוצא 0.3%. מקסימום. בבנק היקר ביותר.

אז ה-30% שדיברנו זה רק על ה-10 אגורות?

לקחת את מקרה הקיצון, אדוני.

שזו למעשה הבעיה.

לא. לכן השאלה שצריכה להישאל - - - גמ"ח או ארגון חסד או אפילו בעל מכולת, זה לא משנה. אם מגיע מישהו לבנקים, אם הוא מביא רק מטבעות של 10 אגורות, יש לו אולי בעיה בהיקף. אבל ההנחה שלנו היא שמביאים תמהיל של מטבעות של שקל, של חצי שקל, של עשרה שקלים, צריך לבדוק את זה באופן יחסי, לא נקודתי.

לא, לא, לא. אני כבר 5 שנים בעסק. שקל - בנק ישראל לא רצה לקבל. כל הזמן הוא אמר - - -

אנחנו לא מדברים על בנק ישראל עכשיו. אנחנו מדברים על הבנקים.

שקל לא?

שקל אף פעם הוא לא קיבל.

למה?

אמרו שהמכונה שלהם מקולקלת - - -

אבל אנחנו מדברים על הבנקים.

ואף פעם הוא לא קיבל.

אז רק מה הוא מקבל, רק עשרות?

הוא קיבל 10 אגורות וחצי שקל.

שקלים הוא לא מקבל?

שקלים הוא לא קיבל. הוא אמר כל הזמן שהמכונה מקולקלת.

אנחנו דוחים את זה עובדתית

הנה, הוא היה כל הזמן למעלה ולמטה דוד, דוד לא פה.

אם אמרת דבר כזה, אני רוצה לשמוע את בנק ישראל. אתה בבנק ישראל על זה?

בהחלט.

נו,מה אתה אומר, לא מקבלים שקלים?

אין דבר כזה. כל מה שהוא אמר כרגע לא נכון.

אתם מקבלים שקל?

מקבלים את כל הערכים. קיבלנו עד אוגוסט 2015 אלפי מטבעות מכל המשק, כולל שקל, ומהציבור, בלי הפסקה. אין לנו בכלל מגבלה בתחום הזה. מה יש בשקל, אני פשוט לא מבין? הוא לא-. אין מגבלה. אין לנו מגבלה.

אין מגבלה של שקל?

אין מגבלה לא של אחד ולא - - -

זה מה שהעובד שלכם אמר, דוד. אתה מכיר את דוד למטה. דוד עובדיה אני חושב שקוראים לו.

אולי צריך לבדוק את זה. אם האזרח אומר, הוא יודע מה הוא אומר. צריך לבדוק את התקל הזה.

אנחנו יכולים להציג לכם את הכמויות שהיו.

בבקשה, מה השם שלך?

שמואל אייזנבך.

שמואל אייזנבך, סגן מנהל היחידה לניהול מזומנים, כן.

זו עובדה שקיבלנו מכל המטבעות, כולל עשרה שקלים וכולל הכל הכל. קיבלנו. יש לנו גם נתונים ויכול להיות שאולי היו לו 100 מטבעות - - -

600 שקלים.

בסדר, אולי היו לו 100 מטבעות, אמרו לו חבל לך להביא את זה, כי זה יעקב לך את החזרה, כי אתה תקבל. אולי. אבל לא הייתה לא כמות. אם הייתה לך כמות של שקל, כמויות גדולות - - -

בוודאי שזו לא מדיניות.

יש מושג שנקרא דבר שאפשר להתברר – אנשים לא משקרים. הוא לא בא להגיד פה דברים בפומבי בוועדה שלא לוקחים שקלים, כשכן לקחו. יכול להיות שאיזה פקיד היה עייף ואמר לו. זה תמיד ככה, או פעם אחת זה קרה לך?

כמה פעמים שאלתי את דוד. אני לא ממציא סתם שמות. אני יכול להמציא? מי שבא איתי כל הזמן וכל הזמן בטלפון הוא היה אומר לו – אין לנו עדיין מכונה של השקלים, המכונה מקולקלת.

וכמה פעמים כן הבאת שקלים? או שלא היה בכלל?

כל פעם היה לי שקלים. בקופות יש גם - - -

אתה יודע מה, בלי שמות. אנחנו נבקש מהמנהלת לברר את העובדה הזאת מול בנק ישראל, שיברר עם העובד.

לא, שתהיה הנחיה שזה לא יקרה.

אפשר להתייחס רגע? ראשית, אם הייתה תקלה חד פעמית במשהו, אני לא יודע.

יש איזו מכונה מקולקלת שם?

אני לא יודע. לא ידוע לי. אני יכול לומר לך, אדוני, שיש לי דו"חות מסודרים ואני יכול להגיד לך מה הופקד בבנק ישראל. בעריך שקל אחד מופקדים מיליונים. בשנת 2014 הופקדו 7 מיליון מטבעות של שקל אחד. אז אין מצב שלא מקבלים שקל אחד.

אתה רואה - - - של זה?

לא, זה מכל הסוגים.

זה רק מגופים גדולים ולא מגופים קטנים כמונו.

אנחנו מערבבים פה מין שבאינו מינו. אם הייתה בעיה נקודתית עם עובד ביום מסוים או במכונה, זה דבר שבוודאי לדעתי לא צריך להתברר על שולחן ה - - -

הוועדה. אבל מה שכן, אתה עכשיו – איך הם קוראים לזה – הרמת להנחתה. 7 מיליון שקלים זה צורך ציבורי גדול מאד. חשבתי שמדובר בכמה - - -

לא, זה גם רשתות וזה קואופרטיבים וזה - - -

הם גם מחליפים?

כן, הם באים גם. בטח.

זה בדיוק הדבר שאנחנו מבקשים לצמצם ולמנוע. כשאנחנו מקבלים, ושוב, יש לנו את הנתונים - היקף הפריטות הממוצעות זה סדר גודל של 60,000 מטבעות לפריטה. אני לא יכול – ואתם יכולים לשוות בעיניכם – מדובר כפי שאמר האדון גם – מגיעות משאיות, מגיעים רכבים גדולים וזה עניין תעשייתי. בנק ישראל, שוב, רוצה ומוכן ונאות לתת את השירותים לציבור. ואדוני, נתת את הדוגמא של הילד שחסך בקופה או מי שיש לו, או בעל המכולת הקטן.

בעל המכולת לא מגיע עם 60,000 מטבעות ויש פרטיות שמגיעות עד כדי 670,000 שקלים לפריטה בודדת. זה היקפים תעשייתיים. לשם כך נדרש - - -

סליחה, זה פשוט מאד למה בעל המכולת לא מגיע. כי בעל המכולת דוחף את זה לציבור והציבור אין לו מה לעשות בזה, אז הוא דוחף אותם לקופה והקופה מגיעה לעמותות.

רק שנייה, אמרת שמישהו פרט 670,000 שקלים?

אני אומר, כן. יש לי את הנתונים.

מי זה?

שווי הפריטות המקסימאליות, ואין לי את זה כרגע לפי שמות, יש לי לפי נתונים, הם מגיעים עד כדי 672,000 שקלים לפריטה.

פריטה אחת?

פריטה אחת. שקלים.

את מכירה מישהו עם 670,000 שקלים?

לא, לא, זה חברות.

אני חושב שאדוני מבין עכשיו יותר טוב למה כוונתנו. את אותן פריטות תעשייתיות שמגיעות עם מאות אלפי שקלים, עם כמויות של משאיות של מטבעות ורוצים בעצם להעמיס על בנק ישראל את אותן עלויות שבסופו של דבר צריכות להיות בתאגידים הבנקאיים, זה דבר שמבחינתנו הוא בעייתי מאד. גם בהיבט של היעילות ויעילות, למרות מה שאמר אדוני על המשאבים של בנק ישראל, היא לא מילה גסה בעיני ואני חושב שאנחנו צריכים לנסות להיות גם יעילים, וגם בהיבטים נוספים שקשורים לאותן תקנות של לדעת מה מקור הכסף – מי הלקוח.

לדברים הללו אנחנו לא מתייחסים, לא בזלזול ולא בציניות ואנחנו רוצים לכבד את זה ולכן קבענו רף סביר.

מ-600,000 שקלים הגעתם ל-5,000 שקלים.

נתתי את הדוגמא המקסימאלית.

בזה אתה צודק. מי שמביא לך 600,000 שקלים – בשמחה. אבל מי שמביא 10,000 שקלים או 5,000 שקלים או 20,000 שקלים - - -

אז את ה-5,000 שקלים ואת ה-1,000 מטבעות אנחנו כבר מקבלים. ואדוני, כשאנחנו עשינו בסופו של דבר את ההתפלגות שלנו, כי לא עשינו איך אנחנו עכשיו קובעים את הסכום, רצינו להכניס בסופו של דבר את המאסה הגדולה של הפורטים כ - - - לציבור. והם ממשיכים לקבל שירות. וצר לי באמת שאדוני כרגע מביא כמויות כאלה גדולות של 10 אגורות שהשירות הזה נמנע ממנו, כי הוא לא עומד בזה - - -

כמה כסף הבאת?

כל הזמן הייתי מביא בסביבות 12,000 שקלים בחצי שקלים וב-10 אגורות.

12,000 שקלים ב-10 אגורות זה 120,000 מטבעות.

כל חודשיים.

אז תבוא כל חודש וזה כבר 6,000.

אז - - - מיליון מטבעות - - -

יכול להיות.

אז לדעתי צריכה להיות איזו שהיא מגבלה.

יש לי רעיון בשבילך. תראה, הוא אומר שהוא מביא - - -

12,000 שקלים.

12,000 שקלים, לא 12,000 מטבעות?

כן.

אה, הבנתי.

אני הייתי שמח אם יתנו הוראה לכל הבנקים שלא יקחו יותר עמלה ושאני אפקיד את כל הכסף שלי - - -

לא, הם לא יכולים לתת הוראה לבנקים לא לקחת בכלל עמלה. לפי נציגות הבנקים, מה שאני הבנתי, כשלא מדובר בעשרות אגורות, אז מדובר פה ב - - -

בשברי אחוז.

שברי אחוז. 0.6 ו-0.3 אחוז.

עד 0.6.

וזה בכל הבנקים?

כן, זה מקסימום 3 שקלים.

אז מדובר פה רק בבעיה של ה-10 אגורות. רגע, לגבי הבנקים הרגילים, לתת להם את ה-10 אגורות, להטיל עליהם – אני לא יכול לחייב אותם ולא יכול אפילו לבקש מבנק ישראל לחייב אותם, כי זה בנק מסחרי. הוא צריך להושיב אנשים, להבדיל מבנק ישראל, שאני כן רוצה לחייב אותם. הם עובדי מדינה, הם מקבלים ממני משכורת בשביל לעבוד.

בנק לא עובד אצלי. בנק עובד אצל עצמו. אני צריך לאפשר לו. אני לא יכול לחייב אותו שיספור עשרות אגורות.

לא אמרתי שיעבדו בחינם. אם בנק ישראל לא רוצה להתמודד מול הלקוחות כי הוא חושד, אולי העלמת מס, אולי אלף ואחד דברים. כשזה עובר דרך הבנקים הפרטיים, אז אין לו את כל החששות האלה, כי זה מבוקר, מס הכנסה, הכל מבוקר. אז ממילא הפיצוי שמי שצריך לשלם, זה בנק ישראל שישלם ישירות לבנקים. הוא חוסך פה את החששות שלו.

שבנק ישראל ישלם לבנקים על זה שאתה פורט שם?

מנעתם שירות, תתנו אותו בדרך אחרת.

אדוני יושב הראש, תסתכל בנתונים שמחלקת המטבע העבירה. אני חושב שהייתה פה פגיעה מינורית גם בהיקף ההפקדות, או שהירידה הייתה באמת זניחה, של שליש, אם רואים את הארגונים הגדולים לעומת האזרח. אילן, תדגיש את זה.

בשאלות שהוועדה הפנתה, אני מבקש להפנות אתכם לשאלתכם מספר 3. שאלתם כמה בקשות לפריטה מתקבלות מדי חודש בשנה, התייחסות לשלוש השנים האחרונות.

אני בדיוק מראה לו את זה.

ובתשובה לכך, אני מבקש שנבין רק את ההיקפים, שמדובר בעניין מקומי ונקודתי. כלומר, עד לשינוי הכללים היו 151 פריטות. שווי ממוצע לפריטה 21,000 שקלים. כמות מעות ממוצעת לפריטה – 58,000 מעות.

אחרי כניסתם של הכללים לתוקף, למעשה מ-151 פריטות בממוצע בחודש, ירדנו ל-107. כלומר, נגרעו מפה כ-44 לקוחות וראו מה קרה לשווי הממוצע ולכמות המעות הממוצעת – ירדנו מ-21,500 לכ-2,000 וכמות המעות ירדה מ-58,600 ל-813. ולכן אדוני, אני סבור שאנחנו מבחינתנו הצלחנו להמשיך לשרת את הציבור הרחב - - -

לא, להפסיק לשרת את הציבור.

לא, להמשיך לשרת, כי אנחנו עדיין מבצעים 107 פריטות.

זה הלקוחות הגדולים.

אדוני, אני מבקש לחדד את הנקודה הזאת, כי היא חשובה לדיון.

למה -600,000 לא מופיע פה?

כי זה שווי ממוצע לפריטה. אנחנו מדברים על ממוצעים. אני רוצה להדגיש, מי שבעצם נפגע – ואני לא בא כרגע לזלזל בפגיעה שהאדון והעמותה כרגע חווים מבחינתם, אבל הם שייכים לקבוצה מצומצמת מאד, של עשרות בודדות של ארגונים - - -

אז אתה יכול להחריג אותם.

לא. שלמיטב הבנתנו כבר חלקם הגדול מצא פתרונות אחרים. ואני רוצה לומר דבר נוסף. לנהל משא ומתן מול ארגונים, בין אם זה חברות תחבורה ציבורית, בין אם זה בנקים, זה דבר שלא רק שהוא אפשרי, הוא גם מקובל ואנחנו מעודדים אותו. וכפי שחלק מהגורמים מצאו פתרונות - - -

מעודדים?

בוודאי.

זו העלמת המס הכי גדולה שיש - - - לקחת את הכסף, לתת אותו למכולת, אף אחד לא יודע מאיפה בא לו הכסף הזה, אחרי זה מ-10 אגורות הוא לוקח - - -

אדוני לא הבין אותי. לא הבנת.

מקורי שזה יבוא לבנק ישראל, רשמי, הכל מסודר. זה כסף רשמי - - -

אליהו, אליהו, אני לא דואג ואתה לא דואג לענייני המס. אנחנו לא התכנסנו בשביל לדאוג שלא יהיו העלמות מס. בשביל זה יש את פדקה, הם דואגים שלא יעלימו מס. אנחנו דואגים שארגוני החסד ועמותות המלכ"ר, שנקלעו לבעיה, כפי שאתה בעצמך אמרת, ד"ר שטיינר, שירדו כמעט מ-60,000 מעות ל-800 מעות - - -

בממוצע.

בממוצע. אנחנו צריכים קצת לעשות איזון בקונטרסט הזה. קודם כל אפשר, אם זה כל כך מעט עמותות, אפשר להחריג חברות מלכ"ר ועמותות. זה דבר ראשון. דבר שני, אפשר להעלות במקום 5,000 שקלים ל-10,000 שקלים. הוא עצמו אומר 12,000 שקלים, אז אפשר 10,000 שקלים, 15,000 שקלים. שזה יהיה סביר. שלא יבואו אליך טייקונים ויחליפו 600,000 שקלים - - -

מה שאדון אליהו יפרח אמר, 12,000 שקלים, אבל למעשה אנחנו מדברים על 120,000 מעות. כלומר, יש פה משחק קצת בין הסכומים לבין הנפח מבחינת הכמות.

למה, אמרת 21,000 זה בערך 60,000 מעות.

אני רוצה שוב להתעקש ולומר שאנחנו מדברים למעשה בצמצום של כ-40 פריטות מדי חודש. אנחנו חושבים שגם מבחינה משפטית – ועורכי הדין של בנק ישראל פה יוכלו להרחיב על כך – זה יהיה בעייתי עד כדי בלתי אפשרי כרגע לעשות איפה ואיפה בין עמותה וארגון למטרה א' או למטרה ב' ואיך אנחנו מונעים את המצב שאותה רשת שיווק או גורם עסקי לא מעביר את המעות שבידיו לעמותה שנמצאת בשליטתו. אנחנו חושבים שזה מאד בעייתי.

אני כן חושב שיש מקום – ונמצאים כאן מסביב לשולחן גם עמיתי, סגנית המפקחת על הבנקים וגם איגוד הבנקים – שתהיה התחשבות מסוימת, נקודתית, באותם מקומות. ולמיטב ידיעתי, אנחנו גם הזמנו, או ליתר דיוק סגנית המפקחת על הבנקים, הזמינה את הגורמים הרלבנטיים, שבמידה והם נתקלים בבעיה נקודתית – יפנו לפיקוח על הבנקים והפיקוח יעשה כמיטב יכולתו להביא לפתרון.

אנחנו סבורים שמדובר בבעיה נקודתית שצריך למצוא לה פתרונות נקודתיים ובעינינו לא מדובר פה בכשל מערכתי. להיפך. אנחנו חושבים שכיום המערכת עובדת בצורה יותר טובה, יעילה, גם לבנק וגם לציבור ואת הבעיות שנותרו – אפשר לפתור נקודתית.

אני ארחיב?

אני רוצה שתעזרי לנו. אם תרחיבי את מה שהוא אומר, אז חבל לי על הזמן.

כן, פנו אלינו כמה חברי כנסת בנושא הזה, בסמוך לזה שהכללים האלה נכנסו לתוקף, הכללים של בנק ישראל והתשובה שנתנו זה שבמקרים ספציפיים שנתקלים בבעיה, זאת אומרת ממש כמו שנאמר פה, אפשר לנהל משא ומתן. זאת אומרת אם מישהו בא ובאת זה יוצר 30% כל הזמן, אז אפשר.

אצלם יכולים לחייב את הבנקים לקחת מקסימום 10%?

לא, אנחנו לא נפקח על העמלה הזאת, אבל מה שאנחנו אומרים, יש פה ממש מקרים נקודתיים.

יש עשרות עמותות שלא הגיעו לפה. הם רק - - -

אני יודעת. אבל אנחנו נתנו את התשובה הזאת כבר בפברואר, לאחד מחברי הכנסת - - -

מה התשובה?

התשובה היא שבמקרים שינהלו דו שיח עם הבנקים, ואם עדיין לא שבעי רצון, שיפנו אלינו, ליחידת פניות הציבור בפיקוח על הבנקים ואנחנו - - -

מאיזה בנק שאין להם דו שיח? מהבנק הפרטי?

מהבנק שלהם. כל אחד עם הבנק שלו. עכשיו, אני רוצה גם לציין שיש פתרון מקומי כבר באחד הבנקים. לבנק הפועלים יש את המכונה הזאת של דן חסכן, שבה בעצם אפשר לשפוך את המטבעות והם מופקדים לחשבון שלך.

הלכתי לשם, זה היה סגור ואין גישה לרכב. ותנסי להרים שתי שקיות של 10 אגרות, של 80 קילו או 40 קילו ותנסי ללכת ברגל לתחנה המרכזית.

אתה לא יכול לצפות שיבוא סבל מהבנק וייתן לך את השירות.

רק סניף אחד נותן את השירות?

לא, יש מכונות כאלה - - -

זו תופעה שהיא מתרחבת.

יש 25.

25? איפה, בירושלים?

25 סניפי בנק הפועלים.

לא, 25 שבהם יש את המכונה הזאת.

כמה יש בירושלים?

בכל מדינת ישראל.

אחד בירושלים?

במלחה. אני לא מכיר עוד אחד.

בתוך התחנה המרכזית יש אחד, אין שם גישה לרכב. וחוץ מזה, זה רק בנק הפועלים.

אבל אתה לא צריך יותר מאחד. בנקודה שאתה מגיע אליה אתה שופך את הכסף ואתה מזוכה.

ואם אין לי בנק הפועלים?

אבל לפני כמה דקות אמרת שהיית בבנק הפועלים ולא נתנו לך את השירות.

זה בנק שלי פרטי. אז אמרתי, - - - אלווה לאישה - - -

אתה מבנק ישראל?

בעוונותיי, כן.

הוא יועץ משפטי, כן.

אדון יועץ משפטי, מה השם?

אליצור.

אליצור דב וייזר, האם יש סיכוי לשנות משהו במדיניות של בנק ישראל בעניין הזה?

מאיזו בחינה? מבחינת הכללים או מבחינת הפיקוח על הבנקים?

מבחינת השירות הזה. לא, פיקוח על הבנקים אני לא חושב שתוכלו.

תראה, אדוני יושב הראש, באופן כללי חוק בנק ישראל, אפשר לקרוא את החוק כמה פעמים, אין שם עניין של שירות לציבור. בכלל, בנק ישראל לא אמור לתת שירות לציבור הרחב.

רק לקחת.

זה כסף שלהם והם לא רוצים אותו.

לא אמרנו שלא רוצים אותו.

זה הפדראל בנק, תבין.

אני אומר, הייתה אסכולה בבנק שגרסה שגם את השירות הזה לא צריך לתת לציבור. הקופות האלה צריכות להיסגר, חד וחלק מבחינת תשומות ויעילות ועלויות וכו'.

תאמין לי, אם הציבור נותן לכם, אז אתם צודקים. יש פה מצב בלתי אפשרי. אני רוצה לסכם את הדיון. האם מישהו עוד רוצה לומר משהו, בבקשה, אחרת אני מסכם את הדיון.

סליחה, אני אומר משהו.

בבקשה.

מאז שהתקנות נכנסו לתוקף באוגוסט, הרבה מאד עמותות מצאו ולחלק מהן אני אפילו עזרתי להן למצוא פתרונות.

למשל?

אבל בשביל פתרונות צריך קצת להתאמץ.

איזה פתרון?

יש היום בשוק ביקושים למעות. זאת אומרת, אותה רשת שזקוקה למטבעות, היא בעצם משלמת לבנק כסף.

לבנק הפרטי.

לבנק הפרטי.

בשביל להוציא מטבעות.

בדיוק. היא גם משלמת.

זאת אומרת שאם הוא ייגש לצרכנייה גדולה, לרשת - - -

אם הוא ייגש, ויכול להיות שלאותה צרכנייה שהוא ייגש כבר לה מישהו.

לא, אני בקביעות עם מנכ"ל הצרכניות וקבוע דוחים ודוחים. יש. מקודם אמרתם שיש 600,000, אז גוף כזה גדול שיש לו 600,000 – בקלות הוא כבר מסודר עם כל ה - - -

הצבירה לדוגמא של 10 אגורות, שיוצאת כל חודש מבנק ישראל החוצה, היא 7 מיליון מטבעות. זאת אומרת הם לא יכולים בכלל לספק - - -

מי לוקח את זה אצלכם, הבנקים? כמה הם משלמים על זה?

כן. הבנקים? אנחנו נותנים שירות לבנקים.

חינם?

לא, מחליפים להם את זה.

משיכה מבנק ישראל היא בחינם. אפשר למשוך מבנק ישראל כמה שרוצים.

זאת אומרת בנק כן יכול לקבל אצלכם את השירות.

לא, הוא לא יכול לקבל את השירות.

לא, את השירות ההפוך, לקבל את המטבעות.

נכון.

נכון, זה מהחשבון שלו.

לא, אבל הוא עושה את זה בפרוטות. אז אולי היועץ המשפטי ימציא חוק שאסור לבנק ישראל לתת להם פרוטות, שיתנו להם רק שיק ושילכו לבנקים לפרוט את זה ושישלמו 30%. אני רוצה לראות שאתם עושים את זה.

וגם לצרכניות.

לצרכניות הגדולות, באותו היגיון – בנק ישראל לא אמור לתת שירות לציבור, בוודאי שלא לצרכניות.

הוא לא נותן לצרכניות.

בוודאי לא לבנקים, סליחה. בוודאי לא לבנקים. אתם עובדים אצל הבנקים?

רק הבנקים מנהלים אצלנו חשבון.

אבל למה שתיתנו להם את השירות הזה? הם יכולים ללכת למתחרה.

יש עוד בנק המרכזי?

טוב, אני רוצה לסכם את הדיון.

יש עוד נקודה, ברשותך – הנושא הגיאוגרפי. השירות שלנו ניתן אך ורק בירושלים עד שנת 2015 וגם היום. כל עמותות הצדקה מאזור צפת, מאזור ראש פינה או מכל נקודה אחרת בארץ - - -

מגיעים לירושלים.

פתרו לאורך השנים את הסוגיות שלהם במקומות הספציפיים שלהם.

הם מגיעים לירושלים. אני מכיר, מצפת מגיעים לירושלים ועד עכשיו בלעו את הגלולה בצורה - - - כבר אי אפשר.

יש לכם בכלל סניפים באזורים אחרים?

אין לנו אף סניף.

אין לכם בתל אביב סניף?

אין לנו שירותי קופה.

אני רוצה עוד פעם להבין, אין סניפים של בנק ישראל בתל אביב?

לא, אין לנו שירותי קופה.

יש משרדים.

יש לנו משרדים, אין לנו שם שירותי קופה.

יש עוד דברים שאתם נותנים בקופה?

כן. בקופות הללו אנחנו - - -

סליחה רגע, אני שאלתי שאלה. האם יש עוד שירותים?

הקופות משמשות אותנו לאזרחים שמגיעים עם מטבע פגום. עכשיו יש לנו את הנושא של הסדרה החדשה, מי שרוצה להחליף שטרות ישנים בחדשים ואנחנו גם נותנים שירותים שקשורים למלוות המדינה, שזה מתבצע דרך חלון הקופה שלנו. זה מה שמשמש.

הקופות שהיו פעם.

אני גם רוצה להגיד לו משהו. אתה בעצם אומר שאתה אפילו מכיר את הפתרון הזה של דן חסכן, רק שאתה אומר שזה כבד לך, שזה לא נוח.

לא שייך, כי זה נכנס לחשבון הפרטי. מס הכנסה מחייב אותי על - - -

לא משנה, אבל העמותה גם יכולה לפתוח חשבון בבנק הפועלים - - -

אבל בתור עמותה אני מקבל קופת צדקה, אני חייב מיד לדווח על זה. אני מיד מוציא קבלה. הכל מסודר. עכשיו, את הכסף הזה אני לא יכול להפקיד. אני צריך להפקיד את זה בחשבון שלי - - -

אבל אתה יכול לפתוח חשבון לעמותה.

אתה יכול לפתוח חשבון.

אני אפתח את החשבון, אבל אני לא יכול להכניס את הכסף הזה, עם כל עשרות האגרות הללו.

למה?

אני לא אוכל להפקיד את זה, כי הבנק ייקח לי על זה עמלות, אז מה?

למה? דן חסכן זה בחינם.

אבל - - - חינם את הקבלה של הכסף הזה?

איך?

אם אתה תביא לבנק, לחשבון שלך את המטבעות האלה, הוא לא יקבל בחינם?

זה רק בבנק הפועלים.

הוא לא יקבל בחינם. אני ניסיתי. אני דיברתי עם בנק הפועלים ועם בנק מזרחי, ששם העמותה יושבת.

סגנית המפקחת רוצה - --

דיברתי עם בנק הדואר והם לא רוצים בכלל.

בואו נשמע מה אומרת המפקחת על הבנקים.

אתה יכול לפתוח להבנתי חשבון של העמותה בבנק הפועלים ולבוא עם השקים. אז אם זה כבד, אז אולי תצברו את זה לא פעם בחודשיים, אלא פעם בשבוע, כדי להקל עליכם וכמה שאתה שופך, זה עלות של פעולה בערוץ ישיר, שזה סדר גודל של 1.5 שקלים. יש פתרון.

זה נקרא לבנות בית חולים מתחת לגשר.

מה?

זה נקרא לבנות בית חולים מתחת לגשר.

למה?

כי הפתרון - - -

אז מה הפתרון?

בכל זאת, לפתוח בית חולים - - - כל פיתרון הוא לא טוב - - -

לא אמרתי שהוא לא טוב - - -

בבנק ישראל, שהוא גם נותן פתרון לארגוני הצדקה בצפת - - -

אנחנו מיצינו את הדיון. אני הבנתי את כל ההיבטים פה. אני רוצה לסכם את הדיון פה, את מה שאנחנו כוועדה מבקשים.

אנחנו נפנה לנגידת בנק ישראל לשנות את המדיניות ולהחריג עמותות או מלכ"רים שאינם לכוונות רווח, וכן לאפשר להם לפרוט את המטבעות בבנק ישראל. כדי שלא ייווצר שוב עניין מסחרי, אנחנו מבקשים במקום להגביל את זה ל-5,000 שקלים, להגביל את הסכום ל-15,000 שקלים בפרטיה אחת.

בלי מטבעות.

מטבעות.

בלי חשבון של המטבעות.

לא, אני מדבר על סכום. ואנחנו מבקשים מהפיקוח על הבנקים לחייב את הבנקים הפרטיים לקחת לכל עמלת פריטה, לכל היותר, 10% מהסכום, לא משנה באיזה ערך.

והדבר האחרון, אנחנו נמליץ לנגידת בנק ישראל לפתוח אפשרות לפתיחת קופה לשירות הציבור גם במרכז. לא יתכן שמיליון תושבי גוש דן לא יוכלו לקבל את השירות הזה. אז צריך גם, אתה צודק, שלא רק בירושלים אלא גם באזור המרכז, שיהיה לפחות אחד.

לגבי הבנקים, המקסימום שאני חושב שאתם יכולים לעשות, זה להגביל ל-10%. הרי אתם קובעים - - -

זה - - -

אתם לא יכולים? אתם קבועים את העמלות.

לא, אנחנו לא קובעים את העמלות.

עמלות זה רק על פי חוק?

אנחנו קובעים את המתכונת, זאת אומרת את השמות של העמלות. העמלות שבפיקוח זה דבר מאד חריג. אנחנו לא - - -

איזה עמלות בפיקוח?

יש לנו עמלה של שעבוד של משכנתא. העמלות שבפיקוח הן עמלות שהן בגין תפיסה של שירות שלא ניתן לקבל אותו בבנק אחר. זה רק כאלה שבעצם מונעים תחרות בין בנקים.

לקוח שבוי.

המקרה הזה אנחנו לא חושבים שהוא עונה בדיוק על העילה של - - -

אז אנחנו נשקול מחדש את העניין של החיוב, כי אני חשבתי שההיגיון אומר - - -

מותר לנו בהתאם לחוק לפקח רק לפי עילות. נגיד אם הלקוח הוא שבוי - - -

עד לסף מסוים.

אם זה שירות חיוני.

מה, פריטת מטבעות זה לא שירות חיוני?

פריטת מטבעות, לא. אני לא חושבת.

השירות החיוני, אנחנו חושבים שהשירות הבסיסי הוא - - -

תשקלו את זה, כי אם זה שירות חיוני צריך להגביל את זה למקסימום 10% עמלה, בפרט במטבעות קטנים, כי שם הרווח - - -

שם הבעיה.

שם הבעיה. ולגבי בנק ישראל, אנחנו נדבר עם הנגידה, נפנה אליה בכתב גם ונבקש ממנה שחייבים. אמנם עשיתם דבר גדול כדי להוריד את זה. אתה מדבר על מאות אלפי שקלים, אז מישהו כאן עושה משהו, אבל כשמדובר על מוסדות ללא כוונות רווח, אני לא רואה שום סיבה ש-15,000 שקלים בפריטה, ימוטטו את הבנק. אני לא חושב שזו בעיה. זה עניין בירוקראטי, של עוד כמה יהודים ששם תהיה להם עבודה, תהיה להם פרנסה, לא נורא, של מונה מעות. כתוב שצריך להתפלל כמי שמונה מעות, כי מי שמונה מעות עושה את זה פרוטה אחרי פרוטה אחרי פרוטה.

אני רוצה להודות לכולכם שהייתם פה ואנחנו נקווה שייצא מזה משהו טוב. תודה רבה.

אגב, ההגבלה של פעם בחודש היא גם בתקנות?

כן. ברור.

הישיבה ננעלה בשעה 14:55.