הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 58

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום שני, כ"ט באייר התשע"ו (06 ביוני 2016), שעה 13:45

דיון דחוף להתמודדות עם תופעת שכחת ילדים ברכב, באמצעות פיתוחים טכנולוגיים מונעים

חברי הוועדה: אורי מקלב – היו"ר

יעל כהן-פארן

יואב בן צור

שי סופר - המדען הראשי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ארז לוי - מהנדס תקינה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

מרב רפאלי - מנהלת תחום חקיקה פנה"צ וכנסת, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

רחל גולדווג - מנהלת אגף מחקר, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

אלכס שפרלינג - מרכז בכיר לביקורת מערכת הסעות, משרד החינוך

דוד פוניס - רמ"ח תקשוב, כבאות והטלה, המשרד לבטחון פנים

ליאת לב - ק' ייעוץ וחקיקה באח"מ, משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

אלעזר כהנא - ע' יועמ"ש משטרה, המשרד לבטחון פנים

אורנה כהן - ראש מדור נמ"ר, משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

אודי דהן - ר"צ ומנהל פיתוח אינטרנט ומובייל, משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

שאול ששון - מנהל תחום תעשיות, משרד הכלכלה והתעשייה

ורד וינדמן - מנכ"לית המועצה לשלום הילד

זיוה שלו - רכזת תקינה, מכון התקנים הישראלי

יעל טרמין - מנהלת מטע"דים בתעשייה האווירית

רמי סקלדמן - ר' מינהל פיתוח ותכנון מתקדם, התעשייה האווירית

ניר טרבלסי - מרצה וחוקר SCE, המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון

אלי ביר - נשיא איחוד והצלה

גבריאל פרידסון - ס. מנהל אגף מבצעים בינלאומיים, איחוד והצלה

חיים וינגרטן - ראש אגף מבצעים, זק"א

אליעזר יפה - סמנכ"ל קהילה, מד"א

אביטל אפל פנקס - דוברת ומנהלת קשרי ממשל, בטרם-המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

יהודה גרוס - יועץ, האיגוד הישראלי למערכות תבוניות לתחבורה

אור עמרי - יו"ר, האיגוד הישראלי למערכות תבוניות לתחבורה

משה בקר - חבר הנהלה, האיגוד הישראלי למערכות תבוניות לתחבורה

אבישי הרשקוביץ - מציג פיתוח, חברות בעלות פיתוחים למניעת שכחת ילדים ברכב

קרן כץ - תלמידה מפרויקט 'מהנדסות העתיד', חברות בעלות פיתוחים למניעת שכחת ילדים ברכב
אמיר עדני - יזם ובעלים, יזם 'רצועת חיים', חברות בעלות פיתוחים למניעת שכחת ילדים ברכב

אילן גולדשטיין - מנכ"ל פוינטר-מערכות מיגון ואיתור ברכבים, חברות בעלות פיתוחים למניעת שכחת ילדים ברכב

נפתלי צנג - סמנכ"ל הנדסה וטכנולוגיות, פוינטר-מערכות, חברות בעלות פיתוחים למניעת שכחת ילדים ברכב

דוד אביטל - מנכ"ל koshwhere, חברות בעלות פיתוחים למניעת שכחת ילדים ברכב

נורית צרפתי - מנהלת בי"ס נתיבות יורם, חברות בעלות פיתוחים למניעת שכחת ילדים ברכב

דורית נגר - סגנית בי"ס נתיבות יורם, חברות בעלות פיתוחים למניעת שכחת ילדים ברכב

יהודית הליפקס - מורה למדעים, בי"ס נתיבות יורם, חברות בעלות פיתוחים למניעת שכחת ילדים ברכב

קרן בסון - מורה בבי"ס נתיבות יורם, חברות בעלות פיתוחים למניעת שכחת ילדים ברכב

יולי דוברובינסקי - תלמידה מבי"ס נתיבות יורם, חברות בעלות פיתוחים למניעת שכחת ילדים ברכב

ניקול זרחין - תלמידה מבי"ס נתיבות יורם, חברות בעלות פיתוחים למניעת שכחת ילדים ברכב

עמית לוזון - סמנכ"ל איתוראן online, חברות בעלות פיתוחים למניעת שכחת ילדים ברכב

ניצן כהן - יזם, מפתח מערכת איי פייז פרויקטים, חברות בעלות פיתוחים למניעת שכחת ילדים ברכב

אבישי שמחוני - יזם, ראש מחקר ופיתוח איי.פייז פרויקטים, חברות בעלות פיתוחים למניעת שכחת ילדים ברכב

מרדכי אודרברג - מוזת תקשורת ומחשבים, חברות בעלות פיתוחים למניעת שכחת ילדים ברכב

מאיר גינזבורג - מנהל פיתוח עסקי, מוזס תקשורת

דרור הראל - בעלים של חברת וויפקלאוד, חברות בעלות פיתוחים למניעת שכחת ילדים ברכב

דורון חסאן - מנהל תחום, אפליקציה simv מעקב אחרי נוכחות ילדים בגני ילדים, חברות בעלות פיתוחים למניעת שכחת ילדים ברכב

גיל דותן - מנכ״ל גארדאן אופטיקל טכנולוגיה - חיישן מתקדם למניעת שיכחת תינוקות ברכבים, חברות בעלות פיתוחים למניעת שכחת ילדים ברכב

עופר שמואלי - יזם ובעלים, חברת קידיטקט, חברות בעלות פיתוחים למניעת שכחת ילדים ברכב

עידן נחמני - מהנדס תקשורת, יזם ובעלים, חברת קידיטקט, חברות בעלות פיתוחים למניעת שכחת ילדים ברכב

רותם טוני - דוברת חברת צ'יילד מיינדר

תומר אהרון - יבואן מערכת צ'יילד מיינדר

עובד מור - מנכ"ל חברת הסעות ע. מור הסעות

שגיא מור - סמנכ"ל פיתוח, חברת הסעות ע. מור הסעות

משה דהן - יועץ משפטי, חברת הסעות ע. מור הסעות

יהושע שדה - מנכ"ל, ארגון חברות ההסעה

שמריהו ארביסמן - יו"ר ארגון חברות ההסעה

אודיה ויינגוט - אמא, משפחה שחוותה טרגדיה עם תינוק שנשכח ברכב

יצחק ויינגוט - אבא, משפחה שחוותה טרגדיה עם תינוק שנשכח ברכב

ישראל לייכטר - סבא, משפחה שחוותה טרגדיה עם תינוק שנשכח ברכב

יצחק לב - פעיל חברתי

אור הרשקוביץ - אורחים

אפרים הרשקוביץ - אורחים

איילת לביא - אורחים

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

אייל לב ארי

ענת לוי

ס.ל., חבר המתרגמים

דיון דחוף להתמודדות עם תופעת שכחת ילדים ברכב, באמצעות פיתוחים טכנולוגיים מונעים

אני מבקש ומתכבד לפתוח ישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה. הנושא הוא דיון דחוף להתמודדות עם תופעת שכחת ילדים ברכב באמצעות פיתוחים טכנולוגיים מונעים.

אני חייב לציין בתחילת הדיון שהדיון הזה נקבע בדחיפות לאור האסון הגדול שקרה אצל משפחת ויינגוט מאשדוד, שאיבדו בחטף את אליה. ההורים של אליה קמו אתמול מהשבעה והם נמצאים איתנו, הם באו באופן מיוחד. לבקשתם הם בוודאי ירחיבו מדוע הם רואים חובה מיד להגיע לוועדה הזאת, ודאי הוועדה הזאת באה בעקבות מותו של אליה ומותם של אחרים, אבל כפי שההורים התבטאו, הם מבקשים ויפעלו ורוצים ומתפללים ומייחלים שזה יהיה הילד האחרון שיקרה המצב שקורה היום, לצערנו. בשביל זה הם נמצאים פה, בשביל זה הם רוצים לפעול ובשביל זה הם גם מבקשים מאיתנו לעשות הכול כדי שאסון כזה לא יחזור.

אנחנו גם רוצים לנחם אתכם, בשם כולם. האסון שלכם היה אסון פרטי גדול שלכם, לא צריך הרבה דמיון ולא צריך להיות בעל רגש גדול כדי להבין כמה האסון הוא גדול, כמה זה כואב, כמה זה מצער. אנחנו איתכם, מנחמים אתכם, לא יודעים איך אפשר לנחם, אבל לחזק אתכם, לתמוך בכם וביחד איתכם להתפלל ולייחל ולפעול ולעשות כדי שדברים כאלה לא יקרו יותר. בשם כולם. אתם הצלחתם, איחדתם את עם ישראל באסון הזה, כולם דיברו, כולם הצטערו, כולם כאבו את כאבכם, כל אחד הרגיש הרבה, הורים לילדים ולא הורים לילדים הרגישו שזה יכול לקרות אצלם והרגישו את הכאב הזה. אבל יחד עם זה, כפי שאתם בוודאי מתארים לעצמכם, כפי שגם דיברו איתכם, כולם שואלים מה עושים, מה עושים כדי שזה לא יקרה שוב. זו חובה ואנחנו מצווים לעשות את זה. כשאנחנו רואים מקרוב דבר כזה, שהורים מאבדים ילד, כמה הדבר הזה כואב, כמה זה מכאיב, זה צריך לדרבן אותנו כדי לפעול וליישם ולא להשאיר את הדברים ככה רק באופן רעיוני ובאופן הצר של הדבר ולהפוך את זה לדברים ישימים ומוטמעים.

ועדת המדע והטכנולוגיה לא נדרשת פעמים רבות לדון בנושאים כאלה, אבל היא כן נדרשת לטפל בפיתוחים טכנולוגיים, בפתרונות טכנולוגיים, בפתרונות ישימים, גם מחקריים, כוועדה שממונה על מחקר, על יישום. אנחנו הוועדה שמרכזת את כל המדענים של המשרדים, נמצא איתנו שי סופר, שהוא המדען הראשי של משרד התחבורה, שפעל גם בעניין הזה בקשר לתחבורה הציבורית, שיש איזה התקן, שידענו לתת מענה ואני חושב שמאז ההתקן, ברוך ה', שלא היה יותר, לא קרה שום אסון ברכב ציבורי, הגם שזה לא תמיד נותן מענה מוחלט.

היית לפני זה ברשות לבטיחות בדרכים, הם גם נמצאים פה בעניין הזה ונמצאים כאן גופים רבים ולכולם מטרה אחת שמאחדת אותנו, איך אנחנו מתמודדים, איך עושים ואיך פועלים בעניין הזה. אני חייב לציין שהיו ועדות שדנו בכנסת, גם חברת הכנסת אורלי לוי, שמאוד רצתה להיות בדיון הזה, שפעלה רבות, הגישה הצעות חוק, חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, שהיא יושבת ראש הוועדה לזכויות הילד. אלה ועדות שמטפלות במודעות, איך עושים יותר פרסום, איך מפרסמים, איך מזהירים ואיך אנחנו גורמים לשילוט שמזכיר, מזהיר, חקיקה, שאנחנו גם שותפים בעניין הזה והן מובילות. ועוד חברי כנסת רבים בוועדות שונות.

אני רואה היום מטרה בדיון הזה איך אנחנו מיישמים את זה הלכה למעשה. אני אגיד מראש שהזמנו אנשים, לא ידענו, אני אומר לכם, משפ' ויינגוט, כמה הרצון של אנשים לעזור, כמה רעיונות, כמה אנשים עם רעיונות הגיעו, לא בגלל שהוא עכשיו ממציא ומפתח פטנטים ויש איזה בעיה שהוא רוצה להרוויח, לעשות אקזיט כזה של כסף. אנשים, חלקם, אולי רובם, אולי כולם, אבל ודאי רבים, שבאו לזה מתוך רצון לפתרון, איך אנחנו פותרים, איך אנחנו מתגברים, איך אנחנו מונעים את הדברים האלה. אנשים טרחו וביקשו להראות ואני אומר מראש, אני מתנצל, לא כולם יוכלו לדבר. אני אעשה את המקסימום, זה גם תלוי בכם, כמה שאנשים ייכנסו, בהתחלה חשבתי עם מצגות, אחרי זה אמרתי אולי מועטות, מה שלא יהיה מובן בהסבר בעל פה. אנחנו רוצים לשמוע את הרעיון, לא רק איך זה עובד באופן מעשי, מפני שאנחנו לא הולכים לפתח את זה, ואני רוצים להציף, שהציבור יידע מה קיים ואנחנו על האפיק הזה, שאנשים יוכלו מיוזמה עצמית, מדאגה, מרצון עצמי באמת לקחת מה שמתאים להם. יכול להיות שזה אינדיבידואלי, יש אנשים שצריך תזכורת, יש אנשים ש - - -

אנחנו לא חוקרים פה למה זה קורה, אבל זה קורה, זה קורה ואני רוצה להגיד לכם, אנחנו לא סופרים, אבל לא מעט אסונות קרו בשנים האחרונות, אבל יותר מזה כמה נמנעו ברגע האחרון, אנחנו יודעים, פונים אלינו. אנשים עכשיו, בציר הזה של השבוע האחרון, כששמעו שאנחנו מקיימים את הוועדה, פנו אלינו, או שהמציאו, או שסתם פנו, 'לי זה קרה, אבל בשנייה האחרונה ניצלתי, נזכרתי כשכבר עליתי', 'הזכירו לי, מישהו עורר את זה'. זה לא שאלה מקרים בודדים שאנחנו לפעמים אומרים שאנחנו צריכים להשקיע בדברים שקורים. אנחנו יודעים לעשות את זה כשזה מגיע לרכוש, חברות הביטוח יודעות לדרוש כל מיני אמצעים לרכב כדי שלא יגנבו אותו, אמצעים, גם מפתחים אותם וגם דורשים יותר ואם יש איזה מכה או יש איזה כיוון מסוים, יודעים בחלק הזה ברכבים מסוימים לדרוש עוד יותר, וכשזה מגיע לנפש אנחנו לא יודעים לדרוש? אנחנו לא יודעים לעשות תקינה? אנחנו לא יכולים לבקש את זה? כמה מכוניות שוות ילד אחד קטן בן שנה וחצי? יש לזה בכלל השוואה? אנחנו לא מחויבים לדבר כזה? אנחנו מחויבים, אנחנו מחויבים למתים ואנחנו מחויבים כהורים לעשות את זה.

אתם מחזקים אותנו. דעו לכם, זה שאתם נמצאים פה אתם מחזקים אותנו. קשה לנו לראות אתכם ככה, אבל אתם מחזקים אותנו. את היגון שלכם ואת הצער שלכם אתם רוצים לתרום לציבור, אתם רוצים לעסוק בזה. זה דבר חשוב מאוד, זה מראה על כוחות נפש גדולים מאוד, שאתם באים לפה ואתם רוצים לפעול. קיבלתי גם מהשבעה שאתם קבעתם לעצמכם יעד, קיבלתם על עצמכם, שזה יהיה הילד האחרון שיהיה הקורבן של הדבר הזה. אתם לא עסוקים, לא באשמות, אתם לא עסוקים בלמה זה קרה, אתם חושבים מה עושים הלאה, על מה מסתכלים הלאה וזה היעד שלנו.

אני אומר שהפתרון לא תמיד צריך להיות אוניברסאלי, אבל אנחנו צריכים להגדיר מה הפתרונות. יש לנו פתרונות שאנחנו רוצים לראות, מה הפתרונות שהם ישימים, במה הם מועילים, יש אנשים שמועיל להם פתרון כזה, יש אנשים שמועיל להם פתרון אחר. מעבר לזה אנחנו רוצים גם פתרון מערכתי, המערכת גם צריכה לתת פתרון. חוץ מהבן אדם עצמו, כל אחד עושה לעצמו את העוגנים שלו, איך הוא יכול להיזהר, איך הוא יכול להישמר, מה יכול לעזור לו, אבל המערכת גם צריכה לתת מענה, אנחנו יודעים לעשות את זה ברכב ציבורי, לא פחות זה צריך להיות גם ברכב פרטי.

אנחנו רוצים לשמוע את משרד התחבורה, היעד שלנו, אתם נמצאים פה, נשמע את כולם, נשמע על מה מדברים, אני גם רוצה לכוון את הדיון הזה גם בחלקים. יש דברים שהם בהגדרה של פיתוח וזאת הגדרה של פיתוח, של רעיון, הוא עוד לא התפתח, עוד לא היה משהו יישומי, יש כבר פתרונות שהם יישומיים, שהם כבר כמעט על המדף, אולי לא כאן, הם נמצאים במקומות אחרים. אנחנו רוצים לדעת מה החסמים שאולי לא מביאים את זה לפה. המחירים, העלויות, זה גם פקטור בסופו של דבר. חלק מהדברים הם אישיים, חלק מהדברים הם יותר לרכב, לכיסא הבטיחות. גם את זה אנחנו רוצים לדעת. יש דברים שלא דורשים שום פעולה ויש פתרונות שגם הגיעו לפה שדורשים פעולה, שיש לה יכולת לפעמים יותר יעילה, אבל אם לא עושים את הפעולה, אז כמו שאפשר לשכוח אז אפשר גם לשכוח לעשות את הפעולה.

אנחנו גם קיבלנו פניות על פתרונות של מעטפת, כמו בגן הילדים, במעון הילדים, אפליקציות כאלה, אפליקציות אחרות. אבל, שוב, זה רוחבי יותר, משהו היקפי יותר, במעטפת, אבל הם נותנים. לפעמים זה יכול לקרות בדרך חזרה, במקרה שלכם זה אפילו לא היה בדרך לגן, זה לא היה מעון ממוסד, גם לא גננת, זה משהו פרטי, כך שזה לא יגיע לכולם. בסופו של דבר אנחנו גם רוצים לדעת אם המוצר הוא מוצר מסוים, אבל אם הוא עם מורכבות בהתקנה שלו, שגם יש לזה משמעות.

כל הדברים האלה ועוד נרצה לשמוע מכם. אני אומר מראש, אני עובר לשלב המעשי של הדיון, שאנחנו נצטרך לצמצם בזמנים ולהיות ממוקדים מאוד. אני גם מציין את השתתפותם של חברי כנסת נוספים שהגיעו לוועדה, חבר הכנסת יואב בן צור וחברת הכנסת יעל כהן פארן, חברת הוועדה. אתם רוצים לדבר עכשיו?

לא, תפתח ונדבר.

אני אבקש גם מהרשויות ומשרדי הממשלה להיות אחרי זה, אפילו שיש לכם משהו להגיד בעניין הזה. בבקשה, יצחק ויינגוט.

אז קודם כל אני רוצה להגיד תודה רבה שבאתי. בעצם הוועדה הזאת זה כבר מה שרציתי. הוא ביקש לקצר, אני אשתדל.

לא, אתה לא לקצר, אתה יכול להרחיב.

אני לא בן אדם מיוחד, אני בן אדם פשוט, אני רק רוצה לשאול שאלה. לכל דבר היום יש תזכורת, יש תזכורת לתנור כשאופים עוגה, יש תזכורת לחגורה, כשבן אדם נמצא בתוך האוטו. הרי כל אחד יודע, הילד הזה היה אהבת חיי, בחיים לא חלמתי שזה יקרה, וגם כששמעתי פרסומות לא חשבתי שזה יקרה לי, אמרתי שאני לא אתקין, ואני רוצה לשאול, לכל דבר יש תזכורת, לאורות יש תזכורת. היה לי אוטו ישן שלא הייתה בו תזכורת לאורות, שכחתי שלוש פעמים את האורות דולקים. יש תזכורת לאורות כשפותחים את הדלת ובחיים זה לא קורה, כי יש את הזמזום הזה שכשאתה יוצא, אתה שומע ואתה שואל את עצמך מה קורה. לכן אני שואל את עצמי למה אין תזכורת לכיסא תינוק.

אני בן אדם פשוט, אבל אני שואל למה אין תו תקן לכיסא תינוק, כי הרי ילד בגיל יותר גדול בסופו של דבר נהיה יותר עצמאי ותינוק הוא לא עצמאי. אני באתי לפה במטרה אחת, לבקש שיהיה תו תקן. כמו שיש משקל, כשאתה יושב על הכיסא וזה מזמזם כשאתה לא לובש חגורה, שישימו משקל בתוך הכיסא וכשאתה פותח את הדלת אם הילד נמצא בתוך הכיסא אז יהיה זמזום, כמו של האורות, והזמזום הזה יזכיר. יש היום הרבה הסחי דעת ושמעתי המון סיפורים של אנשים שזה קרה להם, ואם בן אדם יפתח את הדלת ויש זמזום של האורות אז אוטומטית זה יתפוס אותו, מה יש באוטו והוא יסתכל ישר אחורה. גם עם המודעות שיש לאנשים היום, רק בשבוע האחרון, גיסי השמיע לי חמישה מקרים שהגיעו למד"א שהם שכחו את התינוק. גם עם מודעות אנשים עוד שוכחים. זה נקרא הסח הדעת. אני לא חושב שצריך לקרוא לזה שכחה, גם אני הייתי במקרה של הסח הדעת וכל מקרה שאתה שואל אותו ואתה שומע, אלה מקרים של הסח הדעת. הזמזום הזה מחזיר את הסח הדעת.

אני רוצה שזה לא יהיה בעיה באוטו, שזה יהיה אוטו חדש. אני חושב, מניסיון, כמו שנקבעים חוקים בצבא, צר לי להגיד, אבל אין חכם כבעל ניסיון, זה הסח הדעת, ככה צריך לקרוא לזה והזמזום הזה, כמו של האורות, כשפותחים את הדלת יתפוס את הבן אדם בהסח הדעת והוא פשוט יידע מה קורה.

ואני רוצה להגיד תודה רבה לכולם, כי זה כל מה שאני רציתי וכל מה שאני מתפלל, שאני אהיה האחרון, שאף אחד לא יצטרך להרגיש את הצער שאני מרגיש. אני מבקש שתשקלו את זה, שיהיה תו תקן לכיסא תינוק, כי התינוק לא יכול לפתוח לעצמו את החגורה.

תודה רבה. קשה לשמוע ואנחנו משתתפים בצער. כפי שאתה אמרת, אני גם מקבל את זה, שאנחנו נמצאים פה כדי להעביר את המסר שלך וליישם אותו. אתה צודק בזה שהמודעות קיימת, אני לא חושב שיש מישהו שנוהג ברכב ושם ילדים ברכב לא היה מודע שיכול להיות דבר כזה, אין בעיה של מודעות. הבעיה היא בתזכורות, כפי שאנחנו יודעים. כמו בכל דבר אחר אז גם בדבר כזה צריך תזכורות. אני אמרתי פעם בדיון אחר, שפעם היינו נוסעים לעבודה, היינו בנסיעה לעבודה, היום העבודה נמצאת איתך ביחד, אתה בתוך העבודה, אתה בנסיעה, אתה ברמזור, מסתכל על משהו, לפני הנסיעה, אחרי הנסיעה. היום הנהיגה לא נחשבת לדבר שאתה עושה אותו עכשיו, היא נמצאת כלאחר יד, אנשים יכולים לנסוע מירושלים לתל אביב דרך שלמה, וזה גם קורה לי, אני רואה ואתה לא רואה מה קורה מסביבך, אתה מנותק מהנהיגה, אתה נוהג אבל זה אוטומט מסוים, אנחנו כולנו אוטומטים, אנחנו עולים, הרכב נותן לך את כל מה שאתה צריך כדי לא להיות, את כל האביזרים שנותנים לך ומאפשרים לך לנהוג. פעם היה קשה לדמיין רכב אוטומטי, רכב ללא נהג, אבל היום כשאני מקבל רכבים חדשים, אני נכנס לרכב, אני רק שם את האצבע פה, הדלת נפתחת, אבל היא לא תיפתח אם אני עכשיו רוצה לסגור, אני רק שם כאן והיא נסגרת. הכול על חיישנים, הרכב עובד היום, האוטומציה שיש נותנת והדבר הזה, זה מה שיכול להביא, אלה כנראה הפערים שקרו וקורים בתקופה האחרונה. מה שלא קרה פעם.

אני גם, כמו חבריי, הגשתי הצעת חוק, שדווקא יותר מתמקדת, לא בהצעות חוק אחרות שהתמקדו בשילוט ויציאה מחניונים, גני ילדים, אפליקציות. בהצעת החוק להתקנת מערכת למניעת השארת ילדים ברכב סגור אני דווקא בעד לחייב, לאור הנתונים שהיו בארגון בטרם, כך אני גם מסביר בדברי ההסבר, שב-1.6.2016 אתם דיברתם, ארגון בטרם, על אחת הפגיעות הבולטות בעונת הקיץ, כך נמצא בנתונים שאתם פרסמתם ובין השנים 2008 ל-2016 דווח בתקשורת על 381 מקרים של השארת ילדים לבד ברכב, או הילכדות, נעילה ברכב ובהם היו מעורבים 428 ילדים. 20 מקרים הסתיימו במוות, אבל כפי שאמרנו זה הרבה מדי ולכן אנחנו מציעים שהרישיון לרכב יותנה בחלק הזה, לזה אנחנו שואפים.

רבותיי, עשינו קצת סדר בדברים, גם קצת לפי קטגוריות, ניסינו להשיג את זה, אני חוזר על הבקשה, לתמצת את הרעיון, איך זה עובד. סגן משנה אבישי הרשקוביץ, אתה עזבת קורס קצינים באמצע? אמור להיות. יש לך זכות ראשונים בעניין הזה, פיתוח שפיתחת למניעת שכחת ילדים ברכבים. לאחריו, אני כבר אומר, כדי שיהיו מוכנים על יד הכיסא ולא על המושבים מאחורה, יולי דוברובינסקי, תלמידה. מישהו מבית ספר נתיבות יורם נמצא פה? יש להם פיתוח מעניין, תינתן זכות קדימה לתלמידים שפיתחו בדברים האלה. נראה את זה בהמשך. בבקשה, אבישי.

ברצוני להודות לראש הוועדה, אורי מקלב, חברי הכנסת, מכובדיי, שנתתם לי לפחות את האופציה להציג את הפרויקט שלי. שלום רב, שמי אבישי הרשקוביץ, אני בוגר המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, למדתי במגמת מכונות. אני והשותף שלי החלטנו להקדיש את פרויקט הגמר שלנו, בגלל הנושא הכאוב הזה של תופעה של שכחת ילדים ברכבים ובהכוונה של המכללה שלנו והמרצה שלנו החלטנו לפתח מערכת אמינה ועובדת שבסוף היא גם זכתה כפרויקט מצטיין.

המערכת שלנו עובדת בעיקרון בשלושה שלבים שהחלטנו לכנות אותו DAP, שזה Detect, Alert ו-Protect. ה- Detect, המערכת מזהה את התינוק שהוא נמצא ברכב, Alert, הערכת מתריעה לסובבים אותה ולהורים עצמם על ידי הפעלת האזעקה ועל ידי שליחת מסרון, כמובן שניתן לשנות את זה בהתאם, אם זה לבן אדם יחיד, לקבוצה, בנוסף אפשר, כמו שחברת איתוראן עושה, לשלוח באותו רגע אפילו מישהו - - -

אם יש לו טלפון בלי מסרון?

יש לו את האזעקה.

אם אין לו אזעקה?

אם אין לו מסרון יש את האזעקה של הרכב.

אם מדובר ברכבים ישנים, שאין להם אזעקה ולבן אדם אין מסרון?

גם בחדשים אין אזעקה.

אזעקה, הכוונה לצופר של הרכב, שזה בא מובנה בכל רכב. בנוסף יש את ה-P, ה-Protect, שזה בעצם - - -

אבל בגדול איך זה מזהה שהילד נשכח? הבנו שהוא מזהה שהילד נכנס, אבל איך הוא מזהה שהילד נשכח? כשהמנוע נכבה איך - - -

המערכת בנויה משני תתי מערכות. אחד נמצא במושב של התינוק, שזה מזהה תינוק, המערכת השנייה נמצאת בתוך המוח של הרכב, היא מזהה שהמפתח כבר לא בפנים, אז המערכת נדרכת והיא בודקת - - -

מצב שהמפתח היה בפנים, נסגר ועדיין הילד נמצא על הכיסא, יש משקל לכיסא, זה מתריע בצורה כזו.

שתי המערכות האלה מדברות אחת עם השנייה דרך תקשורת אלחוטית, בלוטוס, וברגע שבאמת הוא מזהה סכנה, על ידי חיישן טמפרטורה, אז כל שלוש המערכות נכנסות לפעולה ובנוסף הוא גם מוריד את החלונות.

ברכבים שיש אפשרות כזאת. הבנתי, זה מובנה על כיסא הבטיחות, חלק אחד, חלק שני בתוך מערכות הרכב, ברגע שמוציאים את המפתח לאחר נעילת המנוע - - - דרך אגב, לנו כבר אין מפתחות, אנחנו קיבלנו רכבים בלי מפתחות. אז צריך עוד עדיין ל - - -

או לעשות חוק, שמי שיש לו ילד קטן חייב רכב חדש.

זה לא יעזור, דווקא בישן, שיש מפתחות.

בנוסף לכך, אם כבר דיברתם על רכבים חדשים, אז הרכב שלנו, חיברנו אותו לרכב יחסית ישן, כמו שאמרתם, כמובן ברכבים החדשים יש מערכות בלוטוס ומערכות מתוחכמות.

באיזה שלב זה נמצא? בפיתוח רעיוני מעשי?

אנחנו סיימנו אב טיפוס, הוא עובד, הוא אפילו נמצא פה למי שמעוניין לראות.

בדקתם מה העלויות שלו?

לנו עלות הפיתוח עלתה בסביבות ה - - -

לא, לצרכן. מחר תמכרו את זה.

באתם בקשר עם יזם שהיה מעוניין, שהוא יודע מה העלויות שלו?

עדיין לא יצא לנו לדבר עם יזם.

וההרכבה, היא גם הרכבה יקרה או שהיא פשוטה?

ההרכבה יחסית פשוטה.

זאת אומרת אדם שרוצה לקנות היום מוצר, אני לא מדבר על משרד התחבורה, אני לא מדבר על תקינה, אני מדבר על הורה שרוצה לקנות, מה הוא צריך בשביל זה?

חייב מתקין לצורך זה?

עדיין לא - - -

בעניין הזה, גם אנחנו שומעים את הדברים ואנחנו גם רושמים, זה לגבי הרשויות המוסמכות לכך, שהם שומעים את הדברים בנפש חפצה ובצורה בטוחה, באווירה הזאת לפעמים כל יזם שיושב עם משרד התחבורה או עם המדען, הוא גם בעייתי והוא גם לא יהיה בסוף. גם אני חושב שבשולחן שיושב עכשיו בעניין הזה, אנחנו כולנו מרוכזים בנושא הזה ולא בתוך סדר היום הכולל שיש ויש עוד גישה, גם בנושא מערכת פיתוחית לגבי השארת הילד ברכב. תודה בעניין הזה, תודה שטרחת. אני מבין ששחררו אותך בגלל שזה הצלת חיים. תמסור למי ששחרר אותך שאנחנו באמת מעריכים את זה שהם מבינים שזו שאלה של הצלת חיים.

הדוברת הבאה היא קרן כץ ואחריה אמיר עדני.

שלום לכולם. קוראים לי קרן כץ, אני בת 17, לומדת בכיתה י"א והאמת שממש מחר יש לי בגרות, אבל היה לי מאוד מאוד חשוב להגיע לכאן, כי אני רואה את הנושא הזה כנושא מאוד מאוד חשוב וקריטי. השתתפתי בפרויקט שקוראים לו 'מהנדסות העתיד' של התעשייה האווירית בשיתוף עם YNET ו'ידיעות אחרונות' והפרויקט הזה נוצר כדי להעצים בנות בתחומי המדע והטכנולוגיה. התחלקנו לעשר קבוצות, כל קבוצה קיבלה על עצמה פרויקט טכנולוגי, למצוא מענה לבעיה ממשית והבעיה שהקבוצה שלי הייתה צריכה למצוא לה פתרון היא שכחת ילדים ברכבים.

אנחנו עשר בנות, כולנו בנות 17 ואנחנו אחיות של ילדים קטנים, אנחנו בעצמנו לפני כמה שנים היינו נוסעות בהסעות ועדיין נוסעות בהסעות לתיכונים ולבתי הספר, אנחנו יודעות לגמרי ממה זה נובע ואנחנו יודעות לגמרי איך להבין את הבעיה הזו מגובה העיניים. שקלנו למעשה פתרון, נמצאת איתי כאן יעל טרמין, שהייתה המנטורית שלנו, אני אשמח שהיא תעזור לי להציג את הפתרון.

יעל, בבקשה. אנחנו גם מודים לכם על המודעות הזאת. היו לנו פניות, הוצפנו בפניות, הופתענו באמת, וגם התחזקנו בעניין הזה, ברצון שאנשים טרחו ואנשים באו מרחוק, מוכנים להפסיד יום עבודה כדי להציג בפני הוועדה את הפתרונות, או שהם בשלבים כאלה ואחרים. בשלב מסוים עצרנו את זה, חדר הוועדה לא יכול היה להכיל יותר וגם עכשיו חלק בעמידה, לצערי, אני מתנצל, בגלל שהוא לא יכול היה להכיל את אותם אנשים שביקשו להגיע. אני גם אומר, גם חברי הכנסת טרחו והגיעו, כך שהנושא הזה הוא נושא שהוא על סדר יומנו באופן אינטנסיבי ואנחנו עכשיו מקווים להעביר אותו לפסים אחרים. בבקשה, יעל.

שמי ד"ר טרמין יעל, אני ממפעל מל"ט מהתעשייה האווירית. אני אחת מהמנטוריות של הפרויקט הזה של מהנדסות העתיד. הבעיה הזאת עלתה בגלל שהחלטנו למצוא בעיה שיש לה גם צורך טכנולוגי, אבל היא למעשה בעיה חברתית שלהערכתנו לא נותנים לה פתרון בגלל שמבחינה כלכלית זה לא השתלם כנראה. אנחנו נתנו לבנות בשישה מפגשים כלים לפתור את הבעיה והדרכנו אותן לאורך כל הדרך. המטרה הייתה למצוא פתרון מגובה העיניים שלהן כצרכניות של היישום.

אז פיתחנו מערכת שהבנות קראו לה טייק קר. זו מערכת למניעת שכחה של ילדים בהסעות ובאוטובוסים ואפשר לעשות לה גם טוויסט לרכבים פרטיים. המערכת מבוססת על רכיב טכנולוגי שקוראים לו RFID וזו טכנולוגיה זמינה ומאוד נפוצה עכשיו. המערכת מזהה זיהוי וברגע שהיא מגלה שיש ילד שנשאר בהסעה היא מתריעה במגוון אופנים. היא לא תלויה בנהג, היא לא תלויה בילד, הילד יכול להיות בכל מנח שהוא באוטובוס. יכולים להיות ילדים עם מוגבלות פיזית, ילדים עם מוגבלות שפתית, זה לא תלוי בילד ויש התרעה ואחוזי הצלחה מאוד גבוהים.

המערכת מורכבת משלושה חלקים, תג, שזה רכיב זיהוי שמופעל על ידי גלי רדיו, שזו קרינה לא מסוכנת. כל ילד נושא עליו תג, צמיד, כרטיס, מדבקה, זה יכול להיות משהו לביש, שהוא מזהה חד חד ערכי שלו, תיכף נסביר. יש באוטובוס בהסעה קוראי RFID - - -

הוא עונד אותו בתחילת הנסיעה, או שהוא מוצמד אליו הביתה, בתוך תיק האוכל?

זה יכול להיות מחזיק מפתחות, זה כל הזמן צריך להיות - - -

כמו הצמיד הזה שיש פה, ממש צמיד כזה אפילו, ככה על הילד. בכל גודל, בכל צבע, בכל צורה. אפשר להצמיד אפילו למשהו ממותג או - - -

הצמיד הזה יהיה בכניסה לאוטובוס? יהיה על הילד כל הזמן?

לא, הצמיד על הילד, הילד צריך לשאת איתו צמיד, מחזיק מפתחות, סיכה.

ילד שישכח את הצמיד בבית לא יעלה לאוטובוס?

אז זהו, אפשר לעשות את זה באפשרות של צמידים שיהיו רב פעמיים ואפשר גם צמידים שברגע שאתה שוכח את הצמיד שלך בבית ואתה רוצה לעלות על ההסעה, אתה לא תוכל לעלות על ההסעה בלי צמיד. צמיד זו דוגמה, אבל זה יכול להיות כל פריט שהוא לביש.

שנייה, הוא יכול לעלות להסעה - - -

זה יכול להיות גם בתיק האוכל שלו, בתיק שלו, שהוא לוקח אותו איתו לבית.

הוא יכול לעלות להסעה, הנהג נותן לו צמיד חלופי מנייר, שעולה 2 סנט, והאפליקציה עובדת. בסדר? זה שאומרים שלא יכול להסעה, הכוונה - - -

תסלחי לי שאני רוצה קצת לנווט את זה, זה עובד על הגישה שצריך משהו לעשות, זה יכול להיות לא משהו יקר - - -

זה טוב אולי להסעה. אצל ילד שמסיעים ההורים באופן פרטי.

וזה מתריע בצורה כזאת או בצורה אחרת?

הילד עולה להסעה - - -

והוא נשכח, מה קורה אז?

יש קוראים, גם לנהג יש מזהה חד ערכי. החישה היא כל הזמן, אתה לא צריך לגעת בכלום, כל הזמן יש משהו שחש שיש ילדים והמזהה הזה הוא חד ערכי. זה אומר שבהסעה יודעים איזה ילדים נמצאים על ההסעה, ותיכף אני רוצה להרחיב בנושא הזה.

ואם הנהג יצא ויצאו כולם חוץ מאחד, מה קורה אז?

אם הנהג יצא יש לו מסופון - - -

איך זה עובד? ברגע שהוא התרחק מהצמיד?

נכון. יש לנו מסופון. לנהג יש את זה על מחזיק המפתחות של הרכב, כשהוא יוצא מהרכב זה המזהה שלו וברגע שהוא יוצא מאזור החישה זה נותן לו התראה. את הפתרון של ההתראה הגדרנו בצורה כזאת, זו התראה שהיא אוטומטית, אוטונומית, לא תלויה באף אחד. היא יכולה לא לאפשר לו לנעול את האוטובוס, היא יכולה לדאוג לאס.אמ.אס שנשלח אליו אוטומטית, היא יכולה לעשות אזעקה באוטובוס, היא יכולה לשלוח אס.אמ.אס להורים, מיקום ג'י.פי.אס. ההתרעה זה כבר החלק שהוא תלוי לקוח, בהתאם לזה אם זה אוטובוס, אם זה מיניבוס קטן וכו'. היתרון של המערכת הזאת שבכל זמן נתון - - -

באיזה שלב זה נמצא? הפיתוח?

הבנות הציגו את המערכת הזאת לפני המנכ"ל אגד בתור פרויקט הגמר שלהם, אחרי שישה מפגשים ואם יורשה לי לומר, הוא נפל מהכיסא והוא מממן להם פיילוט על שישה אוטובוסים לבדוק את המערכת הזאת.

מה העלות של המערכת הזאת?

חשוב מאוד להגיד שהעלות של המערכת הזאת, ביחס לכמה שהיא נותנת וכמה שהיא מכילה, בעצם כל צמיד כזה, העלות שלו ממש מינימלית, זה חצי דולר, משהו כזה. גם המערכת עצמה, היא מאוד מאוד זולה, אם לדבר במספרים - - -

זה כמובן בלי רווח של אף אחד. סך הכול 7,000-8,000 דולר יכולה לעלות מערכת וכמובן - - -

איך זה עובר לרכב פרטי? במקרה הזה זה מול משרד התחבורה, יש תקינה, אין תקינה.

אני רק רוצה להרחיב טיפה, עוד משפט אחד.

זה יהיה גם בחקיקה, זה גם לא ברצון טוב, צריך לחייב את חברות התחבורה הציבוריות.

נכון, בשביל זה הפתרון הזה לא דורש חיווט של אוטובוס מחדש, זה עובד על אוטובוסים ישנים וחדשים וכו' וגם על היסעים קטנים. מה שאני רוצה להגיד, שהערך המוסף של האפליקציה הקטנה הזאת, שלמשל אם קורה מצב חירום עם אוטובוס, עם תאונה, אפשר לדעת בזמן אמת מי הילדים שנמצאים באוטובוס. הורה יכול לשלוח את הילדים שלו להסעה ולקבל מסרון שהילד עלה בתחנה מסוימת וירד בתחנה מסוימת ואם הוא יורד, למשל, בתחנה לא נכונה, גם את זה אפשר להעביר בצורה אוטומטית להורים. מרגע שיש לך את האפליקציה יש לזה מעגלים מאוד רחבים, גם למערכת - - -

יש לזה הרבה יתרונות, הרבה ערך מוסף, חוץ מה - - -

רק חשוב להדגיש שאפשר להתאים את המערכת לרכב פרטי.

באותה שיטה, רק במודל יותר קטן. וכמובן שהעלות שלה תהיה הרבה יותר קטנה, יותר מצומצמת, כי צריכים לכסות שטח פחות גדול.

בסדר, שמענו את הדבר הזה, זה חשוב מאוד. זה הומצא בתעשייה האווירית, אז בוודאי שמבחינה איכותית אנחנו יודעים שזה דבר שעומד בכל מבחן מקצועי. החלק היישומי, אני מניח שכמערכת, היתרון שלה בהסעות ילדים בתחבורה ציבורית. שי נמצא פה, הוא בוודאי יתייחס לזה בסוף הדברים.

לפני שאנחנו עוברים אליך, נשיא איחוד הצלה, אלי ביר, חניך שלי לפני הרבה שנים, הוא אלי ביר לפני נשיא. יחד איתנו נכנס הרב ישראל לייכטר, סבא של ילד שנשכח, לפני שנתיים?

לפני ארבע שנים.

ומאז שקרתה הטרגדיה אצלכם במשפחה אתה עומד בראש ארגון עצמי או בפעילות גדולה מאוד, גם במודעות, גם בחיזוק המשפחות, גם במציאת הפתרונות וגם לחזק את כל מי שמסביב כדי לקדם את הפתרונות ולמנוע ולא רק להתעסק ולהיות ביגון על העבר, לראות איך אנחנו דואגים לחיים. אנחנו תיכף ניתן לכם, תנוח קצת מהדרך, באת מרחוק. אלי, בבקשה.

אנחנו באיחוד הצלה כבר הרבה שנים מתמודדים עם המראות הקשים האלה של משפחות שמגלות שהילדים שלהם, לא עלינו, מתו ברכב. ניסינו כל מיני פתרונות, גם יזמנו חלוקה של עשרות אלפי מדבקות בכל השפות, ערבית, אידיש, עברית, בכל השפות, לשים בתוך החלונות של הרכבים, אבל כל אלה פתרונות טובים לבן אדם ספציפי, אבל לא כולל. לא מצאנו עדיין פתרון שיכול לכלול את כל סוגי הרכבים וכל סוגי הילדים, כי יש ילדים שיושבים על כיסא בטיחות, יש ילדים שנשכבים מאחורה ופשוט נרדמים על הכיסא כולו. יש כל כך הרבה בעיות שצריך למצוא פתרון כולל.

לפני כמה שבועות הייתי בארצות הברית, מצאתי בלייקווד, ניו ג'רסי, אברך שיש לו חברה לסוגי התקנות אביזרי רכב כבר הרבה שנים. הוא מומחה גדולה, הוא עילוי גדול בנושא הזה והוא המציא משהו שיכול למנוע באופן כולל שכחה של ילדים ברכב. אני צילמתי את זה בעצמי בניו יורק, עשיתי פרזנטציה של דקה ומשהו, להראות איך זה פועל, אני אשמח מאוד אם אפשר לראות את זה פה במצגת.

זו המערכת, הבאתי את זה מארצות הברית. הוא התקין את זה במאות מכוניות בלייקווד ובעוד מקומות וזה הציל חיי אדם. הוא גם מונע שכחה של עוד דברים ברכב. אנשים קונים דברים, שמים בכיסא האחורי, יוצאים מהרכב - - -

אני יכול להגיד שאתה סיפרת לי בטלפון שזה בעצם מונע מטלית ותפילין, שאם שמים את זה ברכב מאחורנית, טלית ותפילין זה דברי קודש יקרים מאוד, זה מתקלקל בשמש וזה קרה להרבה וזה הביא אותו בהתחלה, בשלב הראשון, לפני המודעות לחיי אדם, למצוא משהו שלא ישכחו. או הביאו משהו הביתה, שגם קרה לנו, שקנינו משהו ובסוף כשכבר הבאנו את זה הוא כבר היה מקולקל. זה גם קרה. זה נדחף למטה, זה נפל למטה, לא ראינו את זה על המושב, לא היה בסטנדרט ושכחנו את זה.

כולנו שוכחים כל יום דברים ברכב, מכניסים מאחורה משהו ואז עולים הביתה. אני גר בקומה רביעית בלי מעלית, אז כל פעם לרדת למטה אחר כך זה סיוט.

זה טוב לדיאטה.

זה עוזר לדיאטה, כן.

אבל מה שהוא מעלה מלמטה זה משהו שלא עוזר.

(סרטון).

כמה העלות שלה?

הדבר הזה הוא כבר ישים, הוא פעיל. האברך הזה שהמציא את זה, יש לו כבר מאות שהתקינו. הוא מתקין את זה בעלות של 250 דולר כולל התקנה בארצות הברית. שאלתי אותו כמה זה יעלה להתקין בארץ, אני מתאר לעצמי שהרבה פחות, כי זה יהיה גם מסה יותר גדולה. הדבר הזה טוב לכל סוגי הרכבים, גם עם מפתח, גם בלי מפתח, גם אם ילד שוכב מתחת לכיסאות או מעל. ברגע שפתחת את הדלתות מאחורה, אחת מהדלתות, יותר משלוש שניות, הטריגר בעצם ננעל ואז אם לא תעשה את הפעולה הזאת שוב ולא תפתח את הדלת האחורית שוב, סימן ששכחת משהו מאחורה ואז האזעקה תפעל.

יש לזה יתרונות מאוד גדולים, גם בפשטות שלו.

פשטות גדולה מאוד, ואז החלונות יכולים להיפתח.

זה מתאים מאוד לתופעה. אני אגיד ככה, הפתרון מתאים לתופעה, אתה מכניס משהו בדלת האחורית ויצאת את הדרך ולא הוצאת משהו מהדלת האחורית, אז אם לקחת מאחורנית, אז יש לך בעיה גם, אבל בדבר יותר משמעותי אתה יודע שאתה חייב לפתוח את הדלת, אם לא, הוא מתריע בכל מיני התרעות כאלה ואחרות.

זאת אומרת שאם פתחת את הדלת מאחורה סימן שיש לך משהו מאחורה ואז אתה חייב לפתוח אותה שוב.

מה קורה עם רכב שיש לו רק שתי דלתות?

לא שמים מאחורה.

רכב שיש לו שתי דלתות, זו באמת בעיה. בודדים הרכבים האלה, אי אפשר לפתור את כל הבעיות.

אתה לא נותן מענה לרכב עם שתי דלתות, רכב עם שתי דלתות לא משמש משפחה. אני לא ראיתי הרבה משפחות שיש להם ילדים קטנים ויש להם גם רכב - - -

איך מתקינים?

ההתקנה היא על ידי מתקין מורשה.

לוקח שעה אחת להתקין את זה, שעה אחת זה סך הכול, אני יכול להראות כמה זה פשוט, כי אני גם לא מבין כלום בטכנולוגיה, זה כל המוח, יש לו חוטים שמתחברים לדלתות מאחורה, שתי דלתות, כל חוט לדלת, הדלת למצת הרכב, אני לא מבין בכל החוטים, אבל זה ממש פשוט מאוד, שעה התקנה.

יש לי שאלה, זה עובד על זה שפתחת את הדלת האחורית בתחילת הנסיעה ואז כשאתה יוצא אתה צריך לפתוח אותה שוב, לולא זה זה יצפצף. תאר לך שעצרתי באיזה מקום, כיביתי את האוטו, יצאתי, או שלא כיביתי את האוטו ולא פתחתי את הדלת האחורית.

אם לא כיבית את האוטו אין בעיה, כי בדרך כלל המזגן פועל. כל הבעיה הגדולה שקורית חלילה שילדים נחנקים אחרי כמה דקות בודדות זה כשאין להם אוויר. זה לא החום, זה האוויר.

מה קורה כשאתה מכניס שלושה ילדים ומוציא רק שניים?

אם אתה פותח את הדלת ואתה מוציא רק אחד ואתה משאיר אחד באוטו - - -

הוא מעלה משהו שקורה, התופעה קורית וזה קרה כשיש כמה ילדים. אתה הכנסת את כולם ביחד ועכשיו אתה מוציא אחד - - -

אם זה במיניבוס כזה, שכחת אותו מתחת לספסל, הוא נרדם לך.

זה לא פתרון למיניבוס, זה פתרון לרכבים פרטיים, זה גם פתרון לאנשים שפותחים את הדלת ומוציאים את כל הילדים. אם מישהו פתח את הדלת האחורית והוציא רק אחד מתוך שלושה אז זו בעיה.

אז צריך לחשוב על זה.

ב-99% מהפעמים שוכחים ילד אחד באוטו כשהוא מאחורה. ילד אחד, שוכחים לפתוח את הדלת האחורית.

דווקא זה קורה, אלי, זה קורה דווקא כשיש יותר מאחד, הוציאו ילד אחד, הוא כבר היה בתהליך, ביצע שתי משימות ואת המשימה השלישית הוא לא ביצע.

זו המשימה הסופית. ברגע שיצאת מהרכב בסוף הנסיעה.

זה טוב למשפחה עם ילד אחד, בוא נסכם.

לא, ברגע שסיימת את הנסיעה.

הרעיון הוא רעיון מצוין, השאלה איך פותרים את הדברים שאנחנו - - - כרעיון, בפשטות שלו - - - אני גם לא נותן ציונים, כל הרעיונות טובים, אני רק אומר את זה עכשיו כאזרח רגיל, או כסבא לנכדים. יצחק, יש לך את הפריבילגיה, אתה רוצה לשאול שאלה.

מצטער, אבל אם אתה עושה פיזור לילדים בבתי ספר ואתה מכניס את כולם מאחורה בכיסאות הבטיחות.

זה לא נותן מענה.

השאלה שלי, אני לא מסתכל על הצפצוף, השאלה שלי אם זה כשאתה מוציא את המפתח, גם אם פתחת את הדלתות עדיין יהיה צפצוף.

אם פתחת את הדלתות הקדמיות כן, הדלתות האחוריות, אם לא פתחת את הדלת האחורית הוא מצפצף.

פתחת בילדים השניים, אבל אם עצם זה שיש מישהו בכיסא התינוק ועצם הוצאת המפתח עושה צפצוף, אפילו אם כבר פתחת את הדלתות?

זה צריך התקנה בתוך כיסא הבטיחות וזה, למשל מה שהם דיברו, זה רק עם צמיד, אם לא בצמיד אז בכיסא הבטיחות. במגוון שהגיע אליי יש גם כאלה שמתייחסים גם למשהו שיש בקשר בין הוצאת המפתח לכיסא הבטיחות. גם אתה דיברת על כך, אבישי. אתה דיברת על כך שזה משהו בין כיסא הבטיחות למפתח של הרכב. אצלו הממשק בין כיסא הבטיחות לנושא של הרכב, ברגע שאתה מוציא את זה. אנחנו דיברנו על דברים אחרים.

אנחנו נתנו לתלמידים, קרן, גם על ידך, התלמידות האחרות, אנחנו מאוד רואים בהערכה, מעבר לתוצאה של הפיתוח שלכם, אבל שזו החשיבה שלכם הייתה, שזה מה שמצאתם לנכון לפתח ובעזרה של התעשייה האווירית. ברשותכם, אני אעבור עכשיו לאמיר עדני ואחר כך סילבי פאר. בקצרה, בבקשה.

שלום. לצערי גם אני נאלצתי למצוא פתרון כתוצאה ממקרה מצער של קרובה למשפחתי, שלשמחתי הוא לא נגמר באסון. שה' ינחם אתכם ושתהיו בריאים קודם כל.

הפתרון שלנו לא דורש טכנולוגיה, לא דורש סוללות, לא דורש שום פעילות מיוחדת של התקנה ועלויות כספיות. מדובר במוצר של שקלים בודדים בלבד. אנחנו יודעים ועשינו סימולציות כאלה ואחרות שכשנכנסים לרכב אנחנו זוכרים שיש תינוק מאחורה. מה שקורה הוא שאנחנו מתחילים לאבד את הריכוז כשמתחילים טלפונים תוך כדי נסיעה, וכמו שאמרת, כל המרכיבים שנמצאים ברכב מוציאים אותנו מריכוז.

הפעולה היא מאוד פשוטה. יש רצועה שנכרכת סביב חווק ההגה באופן קבוע, כשהנקבה, לצורך העניין, נמצא ליד הסוויץ', ליד איפה שמכניסים את המפתח, ברגע שאנחנו נכנסים לרכב ואנחנו יודעים שהתינוק מאחורה, כי אנחנו עדיין לא שכחנו את התינוק, לפני שנייה חגרנו אותו, הסיכוי שנשכח שיש תינוק מאחורה הוא קלוש, לצורך העניין, אנחנו מקליקים את המפתח פנימה. עכשיו במהלך הנסיעה אנחנו מאבדים את הריכוז, מקבלים שיחות טלפון, מתקשרים, רואים כל מיני דברים בדרך, עוברים כל מיני חוויות כאלה ואחרות, מולטימדיה ברכב וכל מה שכרוך בזה, שכחנו את הילד. ברגע שאנחנו רוצים לצאת, אנחנו פועלים באופן אוטומט כל הזמן, גם בנהיגה, והדבר היחיד שראינו לנכון הוא למצוא פתרון לעצור את המהלכים האוטומטיים שבן אדם עושה במהלך היום שלו.

הוצאת המפתח זה לא אוטומט כבר?

יפה, הוצאת המפתח היא אוטומטית, אבל הוא לא יוכל לקחת את המפתחות כי הרצועה סוגרת את המפתח ולא נותנת לו לקחת את המפתח. כמו שאמרו פה כולם - - -

ואז הוא ייזכר בתינוק?

כן.

אבל גם זה יהפוך לאוטומט.

לא, יש לו פה סימון שמתריע. הדבר הפשוט הזה מתאים לכל המגזרים, גם למי שאין לו טלפון חכם עם אפליקציה. גם למי שאין כסף להתקין מערכת חיישנים - - -

הוא מאוד מיוחד.

הוא מאוד פשוט, שקלים בודדים.

השאלה היא, אנחנו שואלים איך זה נותן מענה לזיכרון. יש דברים שזוכרים וזה נהפך לאוטומט, גם עצם הוצאת המפתח, גם עצם הרצועה. היום כשמבקשים ממני לדעת את המספר של הקוד של האזעקה אני לא זוכר, אבל אני לא טועה בזה, אני נכנס ואני עושה אותו ובסך הכול הרכב אצלי כמה חודשים, חודשיים-שלושה וכששואלים אותי אני לא זוכר, אני לא יודע להגיד לך מה המספר. מדוע? אני כבר עושה את זה עם החזות.

כן, לפעמים אתה לא זוכר את מספר הטלפון שלך.

כן, בסדר. אנחנו מדברים עכשיו על משהו שהוא קשור לרכב, בהשוואה למה שאתה אומר. אני מבין שאם בן אדם מקבל על עצמו, אני עושה את זה רק כשיש לי את הילד. זה נכון בתחילת דרכו, אבל הוא לא יסמוך על הזיכרון שלו, הוא אומר, לא, אני עלול לשכוח ואז אני באמת הולך ואחבר את זה ואני עושה את זה. זה כבר מפותח? יש לך אב מודל?

הפתרון כבר נמסר. יש יותר מ-2,000 בתי אב עם הפתרון, נמכר על ידי 'יד שרה', עכשיו זה עבר על ידינו, יש מועצות מקומיות שכבר רכשו את המוצר, גני ילדים בכל רחבי הארץ מתקשרים ורוכשים את המוצר. הם שמים את זה, זה פתרון יעיל.

איפה רוכשים את זה?

באתר של בטרם, יש את כל הנתונים שלנו.

מה העלות שלו?

שקלים בודדים, 8-9 שקלים. שקלים בודדים, זמנים.

זה מה שחברת חשמל נתנה לכל עובדיה?

נכון. זה פתרון שלי ושל גיסי. המקרה הוא של גיסי מחברת חשמל, הוא הציג את זה לפני שלוש שנים בוועדה עם הגב' חוטובלי.

היתרון של המוצר הזה שהוא עכשיו על המדף, ללא צורך בהתקנה. הוא לא נותן פתרון של 100%, אבל הוא נותן עוד תזכורת, זרז, למה ש - - - יותר מזה זה ודאי, אבל זה עדיין לא נותן את הפתרון המלא, אבל אדם שרוצה היום עכשיו לקנות משהו אז - - - מוכרים את זה בכל חנויות אביזרי הרכב?

לא, כרגע אנחנו מוכרים את זה דרך אתר אינטרנט, דרך בטרם, דרך - - -

לא בטרם, ארגון בטרם לא מוכר, אנחנו מנגישים לציבור מידע על פתרונות שקיימים היום בשוק. אני אשמח לדבר עוד כמה דקות כדי לספר על הנושא.

לפני שנעבור למר לייכטר, עובד מור ושגיא מור נמצאים פה?

כן. ראשית אני רוצה להודות לכם, ליושב ראש ועדת המדע, לחברי הכנסת, מכובדיי. אנחנו מפתחים - - -

אתה גם תחבורה? אתה רק בפיתוחים.

בפיתוחים, כן. אנחנו פיתחנו מערכת שמתמקדת ב - - -

אתה כתוב אצלי כמור הסעות.

נכון.

זאת אומרת יש לכם גם חברה ולאור המודעות שלכם ולאור מה שאתם רוצים למנוע ולאור הנגישות שלכם לעניין אתם - - -

נכון, אנחנו חברת הסעות שפועלת למעלה מ-40 שנה.

אתם אחראים, אתם דואגים, אז פיתחתם משהו בעניין הזה.

נכון, למעלה מ-40 שנה שאנחנו פועלים בהסעות בירושלים. אנחנו פיתחנו מערכת כוללת עבור המגזר הציבורי, מוניות, אוטובוסים, מיניבוסים, שכוללת מספר פיצ'רים מאוד משמעותיים, אבל אני אתמקד כרגע בשכחת הילדים. ישנו לחצן סריקה שמחייב את הנהג לעבור לאורך האוטובוס או המיניבוס על מנת ללחוץ על הכפתור וכך למעשה הוא מבצע סריקה. האוטו לא יכול לכבות אם הוא לא לוחץ על הכפתור שנמצא בסוף הרכב. זה מבצע סריקה אוטומטית, מה שהוא מחויב על פי חוק. כל נהג מחויב בסוף הנהיגה לעשות סריקה. זה פתרון לתחבורה ציבורית, ישנו פתרון נוסף שאנחנו מפתחים כרגע שהוא ללא עלות.

כרגע החוק מחייב את הנהג לעשות סריקה. אתם מוסיפים לחיוב הזה - - -

משהו שלא מאפשר לו לכבות את הרכב אם הוא לא מבצע את הפעולה הזאת. כלומר אם הוא לא לוחץ על הכפתור שנמצא בסוף האוטובוס, כלומר הוא לא מבצע את הסריקה על ידי הלחיצה על הכפתור הוא לא יוכל לכבות את הרכב ולא יוכל לצאת ממנו בעצם. זה לתחבורה ציבורית. לסקטור הפרטי יש לנו פתרון שאנחנו כרגע מפתחים.

הדבר הזה כבר מיושם?

זה מיושם באב טיפוס וכרגע אנחנו יוצאים לפיילוט ראשוני בחברות ההסעה בירושלים.

מותקן באלפי אוטובוסים, לא הפטנט שלהם. יש תקן מחייב של משרד התחבורה.

שי סופר נמצא פה, הוא מגלה איפוק רב, ראיתי, בתוך הדברים האלה. יש לתקן גם מספר, עברתי עליו.

מותקן, עובד והציל ילדים.

נכון. אין ספק שזו מערכת שכבר הוכיחה את עצמה.

אבל עובד נמצא פה בעיקר בשביל הסקטור הפרטי.

זה הפתרון שיש לנו לסקטור הפרטי, אפליקציה שמותקנת על הטלפון הנייד של הנהג, שהפעולה היחידה שהוא צריך לעשות זה לשים את השמות של הילדים שלו. האפליקציה אוטומטית יודעת מתי הנהג נמצא בנהיגה. כאשר הוא מסיים את הנהיגה, באותה שנייה הוא פשוט מעלה זמזום, הופה, האם כל הילדים, הוא מעלה את השמות, יעל, חנה, דני, הוא מעלה את השמות של הילדים שהיו - - -

אני הבנתי, אבל איך הוא מזהה שהוא גמר את הסיבוב הזה?

ברגע שמכובה הרכב והוא יוצא מהאוטו המערכת עצמה יודעת לזהות שהוא עבר ממצב של נסיעה למצב של הליכה. באותה שנייה עולה פופ אפ, האם כל הילדים איתך? האם דנה, חנה - - -

זה רק יהיה בבוקר או בצהריים כשהוא מחזיר? או במשך כל היום, כשהוא גם ייסע בכל - - -

בכל פעם שהוא נוסע. הוא יכול להגדיר לפי שעות, אבל אני חושב שעדיף לעשות את זה, better safe than sorry, לעשות אוקיי אחד, אישור אחד וזה - - -

האפליקציה צריכה להיות פתוחה כל הזמן?

האפליקציה צריכה לרוץ בבקגראונד, כן.

ואם היא סגורה היא תיתן לי התראה?

אפשר לעשות דרך מסוימת שהיא תיתן את ההתראה בכל מקרה. ישנן תוכנות שעובדות בבקגראונד גם כשהן לא מופעלות.

שאלה טובה, אבל זה לא - - -

אבל זה רק בסמרטפונים.

נכון, מי שאין לו סמרטפון לא יוכל להשתמש. הפתרון הזה הוא חינמי, הוא ללא עלות ואין צורך בשום התקנה.

והיום אפשר להוריד את זה?

אנחנו כרגע בתהליך פיתוח מתקדם, אני מעריך שתוך חודשיים זה כבר יהיה ב - - -

אנחנו רוצים להודות לך. זה דבר שאפשר להוריד אותו, זה דבר מקסים מאוד, דבר חשוב מאוד, למי שיש. אנחנו רואים עוד כמה דברים שבסך הכול יכולים לתת תמונה מלאה יותר, אבל כל פתרון וכל מה שנותן לזה עוד זרז ועוד אזכור - - - אני גם אומר שבוודאי, אני חושב שלכל אחד יש את מה שמזכיר לו, יש כאלה שצפצוף מזכיר. אני לא מחשיב את עצמי איש של צפצוף, אני, מצפצפים עליי ואני ממשיך הלאה. זה לא כל כך אומר לי. אני רגיל לזה שמצפצפים עליי. אז דברים אחרים בהחלט יכולים, קריאת שם כן יכולה לדבר אליי. אני אומר, גם המערכות האלה, יש כאלה שיגידו, בקליק הזה שדיברת מקודם, אמיר, יש כאלה שבשבילם זה יכול בהחלט לתת פתרון, הם נמצאים ואחרי זה הם שוכחים. כל אחד והסגנון שלו. אם זה יהיה, אנחנו קודם כל מאוד מברכים ומשבחים ומעריכים שאתם עושים את הדבר הזה, שכל אחד יוכל לעשות את זה.

דרך אגב, ישבנו עם יושב ראש ועדת הכלכלה, איתן כבל, יואב גם ישב איתי ועוד כמה חברי כנסת, על הפתרון שדיברת לרכב הציבורי, אבל לא רק על הילדים, הוא גם מדבר על הפלאפון. דהיינו, הוא גם נותן לחברות התחבורה, אבל הנהג יהיה חייב להכניס את הטלפון שלו לסוג מתקן, שכל זמן שהוא לא הולך עד אחורנית ומנטרל את זה הוא לא יוכל לדבר בטלפון, הוא לא יוכל להשתמש. הוא מנטרל את הטלפון שהוא לא יוכל לקבל - - - הוא יוכל לשמור אצלו את ההודעות שהוא יקבל, אבל הוא לא יוכל להפעיל את הטלפון שלו וזה היה בעקבות תאונות דרכים ובעקבות שימוש של נהגים ציבוריים - - -

אתה בכלל צריך להפסיק את הפעולות של הטלפון - - -

אוה, עד שאנחנו נגיע לשלב הזה, הלוואי. זה עוד הרבה דברים שיש בזה הרבה ערך מוסף. שגיא, יש לך עוד משהו שאתה רוצה להוסיף?

שגם כפתור הסריקה, אפשרי גם לרכב פרטי. גם כן אפשר להתקין אותו, זה אומר שאתה חייב לפתוח את הדלת ולתת לחיצה ורק לאחר מכן אתה מוציא את המפתח.

זה בכל נסיעה, גם אם הילד לא נמצא. בכל נסיעה.

מי שרוצה להתקין את זה בכדי לעזור לו לזכור - - -

טוב שקשה לנטרל את הצפצוף של החגורות, אבל לא מעט אנשים, אנחנו יודעים שהם נטרלו את הצפצוף של החגורות. גם את התופעה הזאת אנחנו מכירים. אני אומר בכל דבר את המעלה ואת היתרון, וזה באמת נכון, כפתור הוא לא שוכח, מצד שני, אם זה דבר שיטריד מאוד וייהפך לכל הזמן, גם כשאין לך ילד, ויכול להיות שהאבא - - -

גם המוביליי, זה מאוד מטריד.

יש לפעמים שבדיוק כל השבוע האמא לוקחת אותו ובמקרה האבא לקח והוא שכח. אז בכל המכוניות, בשתי המכוניות, מכונית של העבודה, לא מכונית של העבודה. אין מענה אחד לכולם, אבל אנחנו מציפים את המגוון המיוחד שיש בהצעות.

אתה יודע להגיד מה העלויות של דבר כזה בערך?

קודם כל האפליקציה מגיעה בחינם, כהורדה חינמית לחלוטין, ללא עלות. הכפתור עצמו, אני לא מדבר על כל המערכת הכוללת לתחבורה ציבורית, שהעלות שלה קצת שונה, אבל הכפתור עצמו, כהתקנה, אנחנו יכולים להגיע לבסביבות 250 שקלים כולל ההתקנה.

אבל כשאתה מדבר על רכב פרטי, מה זה יעשה ברכב פרטי?

זה לא יכבה את האוטו.

זה ימנע כיבוי?

יפה, בדיוק. אי אפשר לכבות את הרכב עד שלא מסתובבים ומכבים את זה ממש. רק אז אפשר לצאת מהאוטו.

זה רעיון טוב.

עוזריי אומרים לי שאנחנו מקבלים תגובות מהציבור. כפי שידוע הוועדה הזאת היא הוועדה הראשונה במושב הקיץ הזה של הקיץ, שהתחיל לפני שבועיים, עבר לשידורים באיכות של HD, זה לא רק שידור אינטרנטי, היום כבר כל הוועדות, אנחנו היינו הנחשונים, ועדת המדע והטכנולוגיה. עכשיו זה בשידור של HD, אני לא יודע אם רואים כאן את המגוון של המצלמות שרואים וגם שומעים ברור מאוד. יש כאן עוד שידור בטוויטר, כך שאנחנו מקבלים תגובות, ההורים משתתפים, שואלים שאלות. בעיקר הם גם למדים מכך וגם מצפים, ואנחנו יודעים שמשרד התחבורה וכל הגופים הרלוונטיים רושמים את הדברים האלה ויראו מה אפשר לעשות במערכת רוחבית לפתרונות רוחביים.

הסבא, ישראל לייכטר. ממש ככה להיות ממוקד. מאוד העריכו את הצורה שהתמודדתם עם האסון הגדול. כיוון שזה לא היה עם הילד שלכם, זה היה נהג, אפילו לא נהג הסעות, אלא המלמד בתלמוד תורה, לא שלו, אבל במסגרת זו המלמד בתלמוד תורה לקח את אחד הילדים לכיתה. בן כמה היה הנכד?

חמש וחצי.

הוא לא הצליח לצאת לבד מהרכב?

הוא נרדם. בדרך כלל כשהוא היה מגיע לבית או לחדר בתלמוד תורה הוא היה פותח את הדלת, הוא היה ילד מאוד ערני, מאוד תוסס, הוא היה מגיע לחדר או הביתה והיה פותח את הדלת ורץ החוצה. פה, הגמרא אומרת אילו חזא, מה זה חזא? כל אותו לילה הוא לא ישן ובבוקר איך שהוא נכנס לרכב הוא נרדם והנהג היה רגיל שהוא יוצא לבד. היו לו עוד ילד וילדה והילד הזה, ולא עלינו ולא עליכם, קרה מה שקרה.

דבר ראשון אני רוצה להודות ליושב ראש, הרב מקלב, שהזמין אותנו. אני מגיע לפה בגלל הבחור שיושב מולי, בגלל הזוג שיושב מולי, משפ' ויינגוט. אני נסעתי אליהם, באתי אליהם הביתה באשדוד בשבוע שעבר לנחם אותם על אבלם הכבד ואז היו שם בעיות עם תקשורת, כן להיכנס, לא להיכנס, הוא מאוד ביקש לקדם מיזם שילד יוצא מהרכב, שהאוטו יצפצף, יהבהב וכו'. יומיים קודם אני שמעתי שהרב מקלב מאוד מתמסר לנושא הזה, מאז המקרה שלו באמת, או כנראה מקודם, אבל שהוא מוכן לקבל כל הצעה ולקדם אותה. אמרתי לרב יצחק, לאברך, אני אפנה לרב מקלב ואני מבטיח לך שאני - - - אתה הבטחת לי, דיברתי איתו בטלפון ואמרתי לו 'אני מקדם את זה'. קיבלתי את מספר הטלפון של הרב מקלב ופניתי אליו, לא ישירות, השארתי לו הודעה והמזכירה של הוועדה חזרה אליי והזמינה אותי לישיבה הזאת.

בעצם אני פה פֶה ליצחק, ולא רק ליצחק. אני שומע מכל היהודים היקרים פה שיושבים, והם מאוד יקרים, כי מי שחושב על השני, אין יקר ממנו. אמנם יש כאלה שעושים את זה בשביל רווחים וכדומה. בפולין היה רב דוביד מלעלוב, האדמו"ר הראשון לבית לעלוב, הבן שלו כבר עלה לארץ, הם כבר שבעה דורות בארץ, הרב דוביד מלעלוב אמר שהאופה, דר בייקר באידיש, קם בבוקר, לפנות בוקר, באמצע הלילה, הוא הולך לאפות לחם והוא עושה את זה בשביל שיהיה ליהודים מה לאכול. הוא לא לוקח כסף? נו, אם הוא לא ייקח כסף איך הוא יוכל לקום למחרת?

תלוי במחשבה, אפשר ככה ואפשר ככה. אם אתה חושב בשביל הפרנסה, אז אתה עושה את זה כמו כל מקצוע, אבל אם אתה חושב שלעשות חסד עם הציבור, שיקום בבוקר - - -

כל יהודי, הוא אמר, הוא היה ידוע באהבת ישראל שלו, כל יהודי בנקודה הפנימית זה לתת ליהודי לאכול. היה לוקח כסף, כדי שיוכל הלאה לעשות את זה.

העיתוי של הוועדה פה, של הישיבה, בהשגחה עליונה, היום ערב ראש חודש סיוון. ידוע בכל תפוצות ישראל שבערב ראש חודש סיוון סגולה תפילת האבות על הבנים, סגולה להתפלל שיהיה נחת מהילדים. אני הבאתי פה את התפילה הזאת, אם אני יכול לבקש מנחמן ידידי שיחלק פה לכולם.

אנחנו נניח את זה וכל מי שירצה ייקח את הדבר הזה. ברשותך, זה בסדר?

אין בעיה.

באמת התפילה יקרה מאוד.

זה תפילה של השל"ה הקדוש. כשהוא היה בארץ ישראל, הוא טמון בטבריה, שכל אחד יגיד בערב ראש חודש סיוון, כל השנה, אבל בערב ראש חודש סיוון במיוחד, שנתפלל שתהיה לנו נחת מיוצאי חלצינו, ילדים בריאים ושלמים, עוסקים בתורה ונזכה לראות מהם שהם יתחתנו, שיהיו להם זיווגים הגונים ודורות ישרים ומבורכים.

עוד דבר, אנחנו נמצאים היום בין פסח לעצרת. בפסח יצאנו ממצרים, בעצרת קיבלנו את התורה. בפסח אנחנו יצאנו ממצרים. אנחנו היינו עבדים לפרעה, אף עבד לא הצליח לצאת ממצרים, היה שם מלך, על העבודה הזרה של המצרים, מה משה ביקש? שנלך לשחוט את הכבשים, אבל פה אנחנו לא יכולים, מאחר שזו עבודה זרה שלהם, האלוהים שלהם היה הבהמות, אז אני פעם חשבתי, מה זאת אומרת? פרעה היה אדם אינטליגנטי, הוא היה מלך, למלך יש משמעות אחרת.

מצרים הייתה אימפריה, היא לא הייתה סתם מדינה.

הוא היה בן אדם מאוד אינטליגנטי, 70 שפות הוא ידע, הוא היה מלך, מה זאת אומרת הבהמה היא האלוהים? מה קורה פה? איך מגיעה לבן אדם אינטליגנטי כזו חשיבה?

מה המסר?

הגעתי למסקנה שפרעה היה מאוד חכם. אצל עם ישראל העיקר זה הנשמה, באומות העולם העיקר זה הגוף, הבהמיות, התאוות השונות, הרצונות, החייתיות, מלשון חיה, אני אמלוך, אני אשלוט - - -

החלק האנושי הוא החלק החשוב.

הגוף, החלק הבהמי. הוא טען שכל השכל צריך לשרת את הגוף.

מה המסר אצלנו?

בעם ישראל להיפך, הגוף צריך לשרת את השכל. זאת אומרת שהשכל, שהנשמה, היא במוח, היא תשלוט על הבן אדם. הגויים, אנחנו מנצלים - - -

אנחנו מחפשים היום דברים טכנולוגיים שישלטו עלינו.

אנחנו נמצאים פה בוועדה של מדע וטכנולוגיה, לצערי, ולא רק לצערי, המדע והטכנולוגיה, תלוי איך משתמשים בהם. אם זה בא לשרת את החלק הטוב, אין כמוהו, אבל זה בא, חללים רבים הפילה הוועדה, כל הצרות - - -

טכנולוגיה זה כמו כל דבר. הרב לייכטר, אנחנו גם דנים פה בתופעות שיש בעקבות הטכנולוגיה, אנחנו צריכים גם את ה- - - אבל אני הייתי רוצה קצת לכיוון - - -

אני כבר מקצר.

הרבה אנשים הגיעו מרחוק ואנחנו מוגבלים בזמן.

אני חשבתי, זה הרי גזירה משמים, שכחת הילדים, כל מה שהקדוש ברוך הוא עושה, הוא מנהל את העולם, למה מגיעה הגזרה הזאת? חשבתי, ידוע שכל העונשים זה מידה כנגד מידה, מה המידה כנגד מידה? אנחנו שוכחים את הילדים בבית והם מטיילים להם בכל המקומות המטונפים ובכל המבואות האפלים, הכי גרוע, עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. במכשירים הקטנים האלה, הם מטיילים להם.

ואנחנו רוצים עכשיו להפוך את המכשירים האלה למשהו שהוא עושה דברים טובים, כמו האופה. ברשותך רק, מילה אחת אם אתה יכול להגיד, אנחנו מאוד מעריכים שאתם, בעקבות האסון שקרה עם הנכד שלך אתה עוזר למשפחות ומחזק אותם באסון כזה וגם באסונות אחרים, אתה לא מחפש אשמים, כפי שלא האשמתם את הנהג, אלא הפוך, אתם חיזקתם אותו וליוויתם אותו והעדתם עבורו עדות אופי, הכול במסר שאם יש אהבה ואם חושבים על השני ואם יש - - -

אנחנו מגיעים לשבועות, לקבלת התורה, ויחן ישראל נגד ההר - - -

כאיש אחד, בלב אחד.

אומר רש"י, כאיש אחד בלב אחד, עם אחדות זה עוצמה. עם אחדות אנחנו יכולים גם - - - אבל כשיש פירוד - - -

תודה. אתה הוספת נופך בזכות זה שאתה באמת הצעת למשפחת ויינגוט להגיע לכאן. אנחנו מאוד מודים, אנחנו מתנצלים על זה שאנחנו לא יכולים את הכול. אנחנו יודעים שגם אחרי ארבע השנים לשכול בן, לשכול נכד, עדיין צריך להתחזק וצריך לקבל תנחומים. אנחנו באמת מעריכים ומוקירים מאוד את הפעילות שאתם עושים בזה. ברשותכם, בסדר? תודה. עצם ההופעה שלך והדברים שנאמרו מכל הלב באמת משפיעים.

ברשותכם, אני אעבור לד"ר משה בקר, לאחר מכן למרדכי אודרבורג.

תודה על הזכות לומר דברים בוועדה. ראשית אני רוצה בהחלט להביע את השתתפותי בצער המשפחה, כי אני יודע שאנחנו עוסקים בתופעה שלאף אחד אין עניין להיות אשם והשאלה היא איך אנחנו מתמודדים עם הבעיה בתכל'ס, בתכלית.

רק התפקיד שלך, בעבר ובהווה.

אני הייתי יועץ בוועדת הכלכלה 30 שנה, הייתי מעורב בהרבה מאוד ועדות והצעות חוק בנושא בטיחות בדרכים, גם בנושא הזה קיימנו לפני שלוש שנים דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה ולצערי אחת הבעיות, ואני אומר את זה לך, כבוד היושב ראש, שהעלאת ההצעות כפי שישנן, היא מאוד מכובדת ומאוד חשובה, אבל לדעתי לא הוועדה תחליט איזה אמצעי יותר יעיל, כן או לא. לזה צריכה להיות ועדה מקצועית טכנולוגית שבפניה יביאו את כל הדברים.

למעשה כמות החומר שיש לי על עשר טכנולוגיות שונות שבאות להתמודד עם הבעיה הזאת וצריך גורם מקצועי. לדעתי החלוקה צריכה להיות רכב פרטי מצד אחד ורכב מסיע נוסעים מן הצד השני ולהתאים את הטכנולוגיה. כמובן לרכב מסיע נוסעים אפשר ליישם טכנולוגיה יותר יקרה, אבל לרכב פרטי זה צריך להיות משהו מיידי וזול.

בנוסף לכל הדברים האלה, ד"ר בקר, גם תהיה תקינה, גם לרכב פרטי יהיה מדובר כנראה רק לרכבים חדשים, יש גם - - -

לא, אני חושב - - -

אנחנו מעלים את הכול ובאמת חלק מהאמירות שיש לך אנחנו מוסיפים עליהם.

כבודו, אני חושב שהוועדה הזאת, חברי הכנסת, צריכים להיות בתחושה של דחיפות. אם נאמר ערב חודש סיוון, עכשיו, לפני ראש החודש, זה מזווית הראייה מקום לתפילה, אני הייתי אומר שאנחנו עכשיו נכנסנו לתקופת סוף האביב ותחילת הקיץ והתחלנו את הקיץ כבר בשבועיים-שלושה הקודמים. המטרה היא איך אנחנו יכולים כוועדה למנוע את התאונה שעלולה להתרחש מחר. לעניין הזה ודאי שכל ההצעות הטכנולוגיות וההתקנה שלהם וחקיקה שמחייבת כך או אחרת והבקרה וכל זה, אלה דברים שייעשו, אבל הטווח שלהם יהיה בעוד חודש, חודשיים, במקרה הטוב. אני מדבר על דברים שצריך לעשות אותם מהיום ואילך.

אני לא רוצה שאנחנו נסגור את עצמנו בעצם העובדה שזאת ועדת מדע וטכנולוגיה. כבוד היושב ראש, אני מעריך שמה שעורר בך את הצורך לקיים את הדיון זה הקדושה של חיי אדם. לעניין הזה אני חושב שמכאן צריכה לצאת קריאה בתכנית מסוימת שצריך כבר מחר לשבת על המדוכה ולהציג אותה בפני הגורמים האחראיים, אם זה משרד התחבורה, שהוא אחראי בכלל על הנושא של רכב ובטיחות, אם זה משרד האוצר, כדי כבר לקיים הליכים שימנעו מצד אחד מיסוי על שום אביזר, שום אביזר שצריך להתקין אותו, בוועדה טכנולוגית מקצועית שתקבל בתוך חודש ימים וכבר תקבע מה היא הטכנולוגיה המתחייבת ליישום.

במקביל לכל אלה לדעתי אחת הבעיות הגדולות זה שאין לנו מספיק הסברה והדרכה שמהווה תזכורת יומיומית. עכשיו הרשות הלאומית התחילה לפרסם, אם שמעתם כבר את העניין הזה של לא לשכוח את הילדים, אבל לדעתי חברות הביטוח מפרסמות את עצמן כדי למכור ביטוח, כמה הן עושות כדי למנוע את התאונות שאחר כך משלמים פיצויים על הביטוח. לדעתי צריך לקבוע שצריך להיות 1% על העלות של הביטוח שהולך לקרן מיוחדת שמפעילים אותה בצורה מיידית, דרך הטלוויזיה, דרך הרדיו, כל הזמן, עכשיו בתקופת הקיץ במיוחד, שיהיו תזכורות להורים שיש להם ילדים, לנהגים שמסיעים, לעשות שטיפת מוח לציבור ותזכורת לציבור על הבעיה הזאת. המקיים נפש בישראל כאילו קיים עולם מלא. לדעתי זאת הקריאה שצריכה לצאת מהוועדה לתכנית פעולה ממחר, שהדבר הראשון, עד שניישם את כל האמצעים של רכישה והתקנה ברכב, שתהיה בתקשורת נוכחות שמסבירה גם על הנושא הזה של השארת ילדים ויש עוד כמה נושאים שהייתי אומר שצריך להיות תכניות קבועות יומיומיות שמעלות את המודעות של הציבור ותזכורת לציבור שמדובר בחיי אדם.

תודה. אנחנו מקבלים את מה שאתה אומר, גם אמרתי את זה בתחילת דבריי, שמשרד התחבורה והגופים המקצועיים הם אלה שבסופו של דבר צריכים - - -

אבל להקים ועדה מקצועית שתשמע את כל אלה לחוד, ולא כאן, שהיא תקבל החלטה איזה אמצעי יותר יעיל או פחות יעיל.

ועדה מקצועית ודאי, וגם יש דברים, אנחנו לא נמליץ על משהו שהוא בלי תקינה או בלי משהו שהוא מומלץ. גם מי שמפתח משהו, הוא עדיין צריך - - - אנחנו מדברים על הרעיון ועל היישום ויש כאלה שאולי יציגו בפנינו, כאלה שיש להם איזה משהו מוסמך. אם התעשייה האווירית עושה משהו - - -

עוד הערה אחת. יש הרבה מאוד חומר על מדינות שקיבלו כבר חוקים ותקנות ומיישמים ואני אשמח להעביר חלק ניכר מהחומר ליושב ראש הוועדה.

אנחנו מודים לך. מרדכי אודרברג.

אני אחות של אבישי. אני רק רוצה להוסיף כמה מילים.

אני לא רוצה לעצור אותך בדיבור, אבל אם זה ממש מספר מילים זה בסדר.

אחי התחיל את הפרויקט בזמן שאני ילדתי את הילדה הראשונה שלי וכמובן הייתי אמא טרייה ואני מאוד מאוד מבינה את המשמעות ואת החשיבות של העניין הזה. אני חושבת שאחי מאוד התרגש והיתרון המאוד גדול של הפרויקט שלו, חוץ מזה שהוא בא לתת איזה שהיא - - -

ההתרגשות לא גרעה מההצגה של הדברים, אנחנו מאוד הבנו את הדברים. כשאתה מציג משהו בהתרגשות, זה דבר שרק מוסיף.

אז חוץ מזה שהפרויקט נותן איזה שהיא הערה בנוגע לזה שנשכח ילד ברכב הוא גם נותן איזה שהוא פתרון, זאת אומרת החלונות נפתחים, גם במידה שנשכח ילד ברכב יש משהו עד שמגיעים כוחות הצלה או איזה שהוא כוח ראשוני וזה משהו שהיה מאוד חשוב לי להדגיש. תודה רבה.

תודה לכם. באמת כל המשפחה ביחד בעניין הזה, זה גם אותנו מרגש.

ברשות היושב ראש, עיקר הדברים, מה שרציתי בהתחלה לומר.

נראה עוד מעט, אבל אמרת דברים שיוצאים מן הלב.

יולי דוברובינסקי וניקול זרחין, תלמידות בית ספר נתיבות יורם מבאר שבע שפיתחו מערכת אוורור סולרית לרכב. מבט חדש לכל העניין. זה יפה מאוד. זה אנרגיה מתחדשת. תלמידות כיתות ז'? אתן תציגו את עצמכם.

כיתה ו'.

מדעניות העתיד. יפה. מי מדברת? יולי או ניקול?

שתינו נדבר.

מי זאת יולי? נתחיל בשם שלך, האות הראשונה קודמת, י'. בבקשה, ספרו על עצמכם.

אני יולי וזאת חברה שלי ניקול והמצאנו מערכת אוורור סולרית לרכב כשהוא לא מונע. במסגרת שיעורי החקר ופתרון בעיות בבית הספר העלינו בעיות. אנחנו חיפשנו בעיות שאנחנו נתקלים בהן בחיי היום יום ושהן באמת יעזרו לנו לפתח משהו. רצינו להתמקד בעונת הקיץ והדרישה שלנו מהמוצר זה שזה יציל חיים כי אנחנו מודעים לכל המקרים שקרו פה. אז העלינו את הבעיה הזאת וחשבנו שאנחנו כן רוצים להתמקד בה ולהמשיך לתכנן אותה.

את סיפרת על הרקע, עכשיו תספר מה פיתחתם. יפה מאוד, חלוקת העבודה ביניהם מפליאה.

פיתחנו מערכת שמחוברת למערכת האוורור של הרכב, היא עובדת על ידי פלטה סולרית שממירה את האנרגיה הסולרית לאנרגיית חשמל, מטעינה את המצבר וכך זה מטעין את מערכת האוורור ברכב.

לא המיזוג, רק מערכת האוורור. זאת אומרת גם אם הרכב סגור וגם אם היא לא מופעלת, גם אם המפתח בחוץ ואף אחד לא נמצא היא מפעילה באופן אוטומטי - - -

היא ממשיכה לעבוד.

באופן תמידי. זה גם מקרר את הרכב מבפנים גם כשאף אחד לא נמצא. אני חושב שגם שהרכב לא חם, כשנכנסים לרכב אחר כך. הבנתי אתכם נכון?

כן.

זאת אומרת באופן תמידי, גם אם ילד לא נמצא, ברגע שיוצאים מהרכב זה מיד מפעיל אותו.

גם בשביל נוחות. גם ברכב יש רעלים שכשאנחנו יושבים, אז גם את זה רצינו למנוע. אבל הכי הרבה רצינו להציל את החיים של הילד.

יפה מאוד. מחיאות כפיים. באתם מבאר שבע?

כן.

חם שם.

נכון מאוד. עכשיו מכאן ואילך כבר יהיה קר במכוניות. הבנתי נכון? שהרכב עצמו, כשנכנסים אליו, גם בלי אדים, כשיש לו מאוורר בפנים זה מפרק את הרעלים. מי תומך בכן, לפתח את הדבר הזה? זה בתוך פרויקט של משרד המדע או משרד החינוך, באיזה פרויקט אתן?

זה פרויקט של בית הספר, שהשתתפנו בו. זאת הייתה מין תחרות כזאת, אני חושבת שזה גם של משרד החינוך. מי שעזרה לנו בתהליך זאת המורה שלנו, יהודית הליפקס, ובעלה שהוא הנדסאי מוסמך, שהוא עזר לנו להרכיב את המוצר ברכב.

אז זה כבר עבד ויש כבר ניסיון?

כן, יש סוג של - - -

כמובן שצריך לעשות חזרות, זה רק השלב הראשוני.

יפה מאוד. באמת חידשתם לנו דברים. שי, שעל פי רוב הוא אדיש לנאמר, אבל במקרה הזה הוא גם מחייך ומרוצה. אנחנו מודים לכן מאוד. גם כושר הביטוי שלכן הוא טוב, לא רק כושר ההמצאה.

חברת הכנסת יעל כהן-פארן.

אני אגיד כמה דברים. קודם כל אני אפתח בזה שאני גם משתתפת בצערכם, משפחת ויינגוט, ממש נכמר הלב. שתי הבנות המקסימות שהציגו עכשיו מאוד מרגשות. בתי הגדולה בגילכן וממש ריגשתן אותי, הגעתן עם רעיון והצגתן אותו כאן מאוד יפה, כל הכבוד, ממש ממש כל הכבוד.

אני רוצה לומר שעוד לפני שידעתי על קיומו של הדיון פניתי לחבר הכנסת מקלב, ליושב הראש, ואמרתי 'בוא נקיים את הדיון', הוא אמר 'הנה כבר יש'.

טלפנת במיוחד.

כן, הבחנתי חצי שעה מאוחר מדי. אני גם שומעת את הפרסומות ברדיו והנושא של מודעות הוא הולך ועולה, אבל עדיין אנחנו לא מצליחים להתמודד עם התופעה. אין ספק שיש מקום להרחיב את הפרסום בטלוויזיה, ברדיו, בכל אמצעי, אבל נשאלת השאלה למה בכל זאת העניין הזה קורה. אנחנו מדברים כאן על מדע וטכנולוגיה ואמר כאן לפני כן ישראל לייכטר, באמת אנחנו לפעמים שוכחים שהטכנולוגיה קצת משתלטת על חיינו. לא סתם אמרתי קודם, אולי בבדיחות, אולי נמציא את האפליקציה שתכבה את הטלפון ברכב, אבל באמת אנחנו כל כך נשאבים לעניינים אחרים כשאנחנו ברכב שזה מסיח את דעתו והרבה הסחות דעת, לא רק בגלל הטכנולוגיה, ברור, גם בגלל תלאות החיים והישרדות יומיומית שמביאים אותנו לא להיות עד הסוף מפוקסים על מה שקורה ומה שיושב מאחורה ברכב. אולי זה משהו שגם אנחנו צריכים לשים כאן לנגד עינינו, את השחיקה המתמדת הזאת של החיים, האינטנסיביות הזאת שלפעמים משכיחה מאיתנו את הדברים המאוד מאוד חשובים, הכי חשובים.

כשפניתי לחבר הכנסת מקלב ואמרתי 'בוא נגיש הצעת חוק' ואני שמחה מאוד, אני ממש רוצה להצטרף להצעה. בוא נניח אותה בפטור מחובת הנחה כדי שהיא כבר אולי תקרה, אם יש מצב, בקיץ הנוכחי, לא רק בכנסת הנוכחית. כי כשרוצים להעביר כאן מהר אפשר להעביר מהר מאוד חוקים. ראיתי חוקים שעברו בשבוע - - -

24 שעות.

זה אני עוד לא ראיתי, אני רק חצי שנה פה. אבל אני חושבת שזה ממש, אם יש - - - תראו, הייתה הרבה ביקורת על האפוד הזוהר ברכב, אבל בסופו של דבר אם יש דרך להכניס משהו לכל רכב, שעולה כמה עשרות ואפילו כמה מאות שקלים בודדות וזה מחייב. פשוט לחייב שבכל רכב תהיה מערכת כלשהי שתוגדר בקריטריונים על ידי תקנות של משרד התחבורה ובסופו של דבר זה יהיה משהו מחייב. בעיניי זה הצלת חיים לגמרי, זה משהו מינימלי שאנחנו חייבים לעשות בשביל לשמור על הילדים שלנו.

והלוואי הלוואי, ושלא יהיה עוד מקרה כזה, לא הקיץ הזה, לא החודש הזה, לא אף פעם. ואם אנחנו יכולים לצעוד קדימה ולמנוע את זה, אז כמה שיותר מהר. תודה רבה.

תודה רבה על הדברים. הצעת החוק, כפי שאת אומרת, זה רק טיוטה כזאת, אנחנו צריכים לחייב התקנה. מה, הגורמים המקצועיים כבר יחליטו, אבל עצם הרעיון שחייבים להתקין משהו והגורמים המקצועיים זה לקדם אותו לקראת פתרון כזה או אחר שייתן את המענה הכוללני.

גם בתוך הדברים, גם אחרי שהבנות דיברו, הדברים האלה גם מדברים אל הילדים, דהיינו הפחד על האחים שלהם. אנחנו רואים את הנוער. הדבר הזה שיכול לקרות וכמעט אין שליטה, זה מטריד את האנשים. אני חושב שהיום החלק של המודעות קיים. פעם חשבנו שכל הבעיה היא המודעות, אני חושבת שהחלק של המודעות קיים וגם מונע הרבה, אבל עדיין אנחנו צריכים עוד תוספת לדברים האלה, בגלל שכל אחד מדמיין לעצמו מה עוברים כדי - - - החוסר, שאין מה לעשות, שנמצאים בלי שאף אחד יכול להושיע, זה מה שגורם לכך שאנחנו צריכים וזה מחייב אותנו לעשות איזה פעולה.

מרדכי אודרברג או מאיר גינזבורג, בבקשה.

שלום, צהריים טובים. שמי מוטי אודרברג, מנכ"ל מוזס תקשורת ומחשבים. תודה לחברי הוועדה שהזמינו אותנו והשתתפותנו המלאה בצערן של המשפחות שחוו וחוות את הנורא מכול.

הפתרון שלנו מלכתחילה מהווה פתרון משלים לאין ספור פתרונות טכנולוגיים שקיימים היום להתקנה ברכב. אנחנו מנסים לתקוף את הבעיה מכיוון אחר היות שחלק גדול מהמקרים שקרו לצערנו קורים בזמן שהילד בדרכו למוסד החינוך. הפתרון שלנו מתמקד במוסד החינוך. כפי שיראה לכם מאיר, הפתרון שלנו הוא זמין, קיים, עובד, מה שהוא עושה זה, כפי שהזכירו מכובדיי קודם, זה נושא הסחת הדעת של הנהג לצערנו לא נראה שהולך להיות יותר טוב, אלא רק יותר גרוע במהלך השנים הקרובות. עם הזמן נוספים עוד ועוד דברים שמסיחים את הדעת ולכן הפתרון שאנחנו חושבים עליו הוא נטרול הגורם של הסחת הדעת על ידי מערכת בקרה של אדם נוסף שיתריע ולא ירפה עד שיקבל תגובה אנושית. לא מספיק לשלוח מסרון אם אנחנו לא יודעים אם המסרון התקבל ולא מספיק לשים צפצוף או תזכורת אם אנחנו לא יודעים שהבן אדם קלט את המסר והפנים אותו וביצע את מה שצריך לעשות.

כפי שהזכיר חבר הכנסת מקלב, אם אני לא טועה, מצפצפים עליו אז הוא ממשיך. הפתרון שלנו מבוסס על אפליקציה שנמצאת במוסד החינוך, אם על המכשיר של המורה, הגננת, מנהלת הפעוטון. כל בוקר בזמן נתון, לפי החלטה מראש, היא צריכה לעבור על רשימת התלמידים ופשוט לסמן, כפי שתראו בתהליך פשוט, מי הגיע ומי לא הגיע לגן. באותה שנייה שהיא מסיימת את מערך הדיווח ילד שלא הגיע לגן, המערכת מתחילה להתקשר באופן סדרתי לאנשים שהוגדרו כמספרי הקשר ועד שהאדם לא מגיב שהוא קיבל את המסר והוא יודע שהילד לא הגיע לגן בגלל א' ב' ג' היא לא תפסיק. מוגדר האמא ואחריה אבא ואחריה סבא ואחריה מוקד החירום, ככל שיוגדר. רק לאחר קבלת האישור, 'קיבלתי את ההודעה', אז המערכת תירגע.

המערכת הזו גם נותנת פתרון למשהו שהוזכר פה קודם, לקבוצות גדולות מאוד באוכלוסייה שהן בעצם מודרות טכנולוגית, אין להן את הסמרטפון ואין להן את היכולת להגיב לא באפליקציה ולא במסרון. לכן הם יקבלו טלפון קולי ועד שהם לא יקישו אישור 'קיבלתי את ההודעה ואני מודע לזה שהבן שלי לא נמצא' זה לא יפסיק. אני אתן למאיר להציג במצגת קצרה מאוד את המוצר, איך הוא עובד

שלום. ראשית, שוב תודות להנהלת הוועדה שהזמינו אותנו להציג את הפתרון. אני רוצה גם לשלוח תנחומים למשפ' ויינגוט, אני מכיר אותם באופן אישי, שניפגש רק בשמחות.

זה המוצר המדובר. זה מוצר, כמו שמוטי, מנכ"ל החברה, הסביר, הוא מוצר קיים ועובד. האפליקציה נמצאת בתוך טאבלט שהטאבלט הזה נמצא בתוך מתקן מוגן שיכול להיות או מקובע על שולחן או על הקיר.

האם זה לא יכול להיות בתוך הטלפון של הגננת?

יכול להיות גם. עוד מעט נזכיר את זה, מה היתרונות של מוצר שנמצא קבוע במקום אחד, לעומת טלפון סלולרי שיש לו כל מיני חסרונות, למשל שלא תמיד הוא טעון, אם יש גננת מחליפה, לא בטוח שיש לה את האפליקציה, זה לא נמצא במקום מסוים. בקיצור, זה משהו כזה שהוא נע ונד, זה מוצר שמיועד להיות במקום מסוים קבוע על הקיר ובפנים מותקנת האפליקציה. אני אראה לכם, ברשותכם,

אם אפשר בקצרה ממש. העיקרון מובן, זאת אומרת זה מצריך התערבות של הגננת.

פה, מה שמוטי הזכיר קודם - - -

אחת מהצעות החוק של אורלי לוי ויפעת שאשא ביטון, שהחוק מחייב את הגננת לעשות פעולה, מעקב אחרי הילדים.

מה שקיים בבתי ספר, שעדיין לא קיים בגנים.

אבל זה לא חוק, זה תקנה, זה נוהל. אני לא בטוח שזה חוק, לא על בסיס כזה, על בסיס אחר.

אז ממש בקצרה, נקודה אחת, הרעיון פה, דובר הרבה על הסח הדעת של הנהג, אנחנו פה הולכים למקום אחר, אנחנו מוציאים את הנהג מהמשוואה ובעצם גננת אחת - - -

אתם עושים את כל הממשקים, גם הממשק של לאן הוא צריך להגיע.

המערכת נקראת 'שומר הטף', האפליקציה מותקנת על גבי המכשיר הייעודי והיא מאפשרת דיווח נוכחות בגן. המערכת מסונכרנת עם מערכת טלפוניה מתקדמת, המערכת מתזכרת את בעל התפקיד לבצע דיווח נוכחות בשעה מוגדרת מראש ומתריעה במגוון של התרעות עד להשלמת הדיווח. זאת אומרת אם הגננת לא עשתה אז המערכת תצפצף לה, תשלח לה הודעה לטלפון, הודעה קולית, למנהל שלה, או למוקד חירום, מה שלא יהיה. מיד עם השלמת הדיווח המערכת מתקשרת להורים שבנם או בתם לא הגיעו לבית הספר, ההתראה מתבצעת ממספר קבוע ומזוהה כך שההורים יוכלו לראות עלה צג 'מערכת שומר הטף', יידעו שזה שיחת חירום שחייבים לענות. קהל היעד זה פעוטונים, משפחתונים, דיברו פה על כל מיני מסגרות, הפתרון הזה הוא טוב ויעיל מיידי גם למסגרות עם חמישה ושישה ילדים.

זה כבר מוצר מדף?

מוצר מדף והעלות שלו מאוד נמוכה. סדר גודל של 150 שקלים בחודש, על זה מדובר.

לחודש?

היתרונות, העברת הבקרה, כמו שאמרתי, לגורם חיצוני תוך נטרול הסחת הדעת של הגורם האנושי. בעל תפקיד אחד מוציא בעצם 35 ילדים ברגע נתון מקבוצת הסיכון. עכשיו אנחנו מדברים על מיליון - - -

אין ספק, אם זה מגיע לכיוון של הגננת או של מי שאחראי, מנהל המעון יודע מי הילדים שלו, הוא לא עסוק בהעברת הילדים, הוא באמת כל כולו מרוכז בילד עצמו וכל ילד שלא נמצא הוא בוודאי יודע.

המערכת הזאת עוקבת אחרי ההודעה עד שהיא מגיעה לגורם אנושי.

במידה שלא מגיע שום מענה אז - - -

אז זה עובר להורה הבא, לטלפון של הבית, לסבא, לאבא, עד שזה מגיע למוקד חירום שמקבל את ההודעה.

לפי התכנון שההורים נותנים.

כן. המערכת מבוססת על טאבלט, כמו שהראיתי, התהליך של זה הוא ממש שניות בודדות עד שמסיימים את התהליך. המערכת מחוברת באופן קבוע לחשמל, אין פה עניינים של כמו טלפון סלולרי ששאלה - - -

הרעיון הוא, מה שהיה חשוב לנו, אני מבין שהשלמתם אותו ונראה שעשיתם אותו בצורה מסודרת, לא רק את הרעיון, אלא הרבה יותר מכך. אתה רוצה להגיד מילה לסיום? ברשותך, אני בלחץ של זמן.

המערכת עובדת, ניתנת ליישום מיידי בכל מוסד.

באמת כל פעם זה מפעים לראות פיתוחים מכל מיני זוויות שתוקפים את העניין או רוצים לעזור לעניין. תודה רבה. תומר אהרון, בבקשה.

ברשות היושב ראש, אני רוצה תחילה להשתתף בצער המשפחה היקרה וכבוד הרב, שלא תדעו צער. קודם כל לפני הכול.

שמי תומר אהרון, אני נציג מטעם היבואן למערכת צ'יילד מיינדר, מערכת בטיחות לילדים ותינוקות ברכב. למעשה מערכת שמתריעה מפני שכחת ילד או תינוק. אני יושב פה ומקשיב, כל מערכת כזו או אחרת או כל יוזמה כזו או אחרת שמוצגת פה, הכול כמובן מבורך, יש לי פה על השולחן מערכת שהיא למעשה מערכת שנותנת חד משמעית פתרון לכל התופעה המזעזעת הזאת.

אנחנו כבר במתח, תגיד לנו מה.

כן, אני לא מדבר על פיתוח, אני לא מדבר על משהו שהוא בגדר של ניסיוני, אני לא מדבר על משהו שהוא בגדר של - - -

תכל'ס, מהו?

תכל'ס אני מדבר על קליפס, בנוי מתפס איי ותפס בי ושלט. אפליקציות, כל אותם הדברים האלה, נכון, זה נחמד וטוב ויפה, זו טכנולוגיה.

איך זה עובד? הציבור גם מאבד את הסבלנות שלו באיזה שהוא שלב.

ככה. תפס איי מתחבר אל כתפיית בטיחות אחת של כיסא הבטיחות, תפס בי מתחבר לכתפייה השנייה, מתאים לכל כיסא בטיחות שקיים - - -

מה עם בוסטרים שזה לא כתפיות? ילד בן 3.5 לפעמים שמים בבוסטר.

אם זה רק בוסטר, יש לנו מערכת נוספת שמקנה אלמנט לאותם הבוסטרים. אני כרגע מדבר על המערכת הזו, מערכת הקליפס. התקנה פשוטה, לא מצריכה התקנה, לא קשור לחשמל לרכב, לא לשום דבר.

מה זה עושה לאחר מכן?

ברגע שאני מגיע לרכב, אני מושיב את הילד על כיסא הבטיחות, סוגר אותו עם האבזם ולמעשה סוגר אותו ביחד עם הקליפס שמעניק אלמנט נוסף.

ואז מה קורה אז? יצאת מהרכב.

שלט שיושב בצרור המפתחות של הרכב, לחיצה אחת. יצאתי מהרכב, ברגע שהתרחקתי מהרכב 15 מטר השלט מתחיל לצפצף ולהתריע, גם כרטט.

ככל שהוא מתרחק ממה שהוא מקרין ככה הוא מתחיל לצפצף.

נכון, ללא הפסקה, עד שאני חוזר בחזרה לרכב ולמעשה משחרר - - -

בקיצור אתה צריך לעשות שני דברים, קודם כל להקליק את זה וגם להחזיר את השלט הזה בתוך הצרור.

בצרור המפתחות.

ואז אתה יודע שברגע שהתרחקת אתה צריך לחזור לרכב.

נכון, ברגע שהתרחקת מהרכב השלט יתריע.

זה כבר מוצר מדף?

זה מוצר מדף. זה פיתוח אמריקאי - - -

לא צריך להתקין משהו בחשמל של הרכב?

לא קשור לשום דבר. התקנה עצמית.

מה המחיר שלו?

ברשותך, חיכיתי לרגע שלי.

סימן שאתה רוצה אולי לשווק את זה. אנחנו לא תכנית שיווקית עכשיו.

לא, אין לי ספק, רק חשוב לי שתדעו. המוצר הוא למעשה משווק משנת 2007 בארצות הברית כבר. אני כשלוש שנים כבר משווק אותו בארץ, המוצר עבר את כל מה שהתקן הישראלי דורש, שלחנו לאמריקאים תרגום של התקן הישראלי, שלחו לנו מערכת שתואמת בדיוק לתקן.

יש לכם תקן?

כן, תקן ישראלי קיים.

אז מה עכשיו? יש מודעות לזה? כמה מכרתם כאלה?

בשלוש השנים האלה אני עבדתי גם עם יבואני רכב כמו קרסו, מוטורס, יבואני ניסן ורנו שמעניקים לכל רוכש רכב אצלם בִּילד אִין את המערכת.

איפה אפשר להשיג את זה?

קודם כל באתר שלנו.

מה העלות שלו?

עלות רשמית של 800 שקל, אבל אנחנו מבצעים הרבה מאוד מבצעים, המחיר מגיע גם לאזור 550-600 שקל לצרכן.

זה באמת לא כל כך זול, אבל יכול להיות שאם תהיה מודעות יותר, זו החלטה אישית בעניין הזה, אני מניח שהפתרון הכולל - - - אבל כפי שאמרנו, גם צריך למצוא פתרון לבוסטרים ולדברים אחרים. אבל יש גם פתרונות אחרים גם כשאין חגורה.

נכון.

זה מקרין אנרגיה?

לא, לא מקרין אנרגיה, המערכת עובדת על תדר רדיו, על RF, למעשה תדר סגור משל עצמה, זה האלמנט של הדריכה, זאת אומרת שהמערכת לא יכולה להתקשר לתדרים אחרים בחוץ ואז למעשה לא תעבוד.

מבחינת התינוק אני מדבר.

לא, שום דבר. אני מחבר את שני התפסים הראשונים והמערכת מתחילה לצפצף באופן אוטומטי.

הבנו, זה משהו לכיסא הבטיחות, לא בהגה, אלא גם בשלט.

ברגע שדרכתי את המערכת, מרגע זה כל התרחקות שלי מהרכב השלט יתריע, גם צפצוף, גם רטט וגם תאורה כמובן.

תודה. תומר, תודה. אני אתן לעוד אחד או שניים לפני שאנחנו עוברים למשרד התחבורה, המשרד לבטחון פנים וגם לרשות לבטיחות בדרכים והמשרדים הממשלתיים הרלוונטיים. דוד אביטל.

שלום. אני אעשה את זה בקצרה ומאוד מהיר. אני היום בכלל עושה משהו, זה משהו שפיתחנו לפני שנתיים. בדקנו את השוק הזה, חקרנו את זה עם פרופ' דיוויד דיימון בארצות הברית למה זה קורה ויש לי פה מסקנה מאוד מאוד פשוטה להגיד לכולם. את המוצרים האלה אף אחד לא יקנה, אף אחד לא קונה מוצרים שנותנים פחד. אנחנו עשינו גיוס המונים, תיכף אני אדבר על הפתרון הפשוט והקל שיש לנו, אבל אנשים לא קונים כי הם מפחדים מזה. זה לא מוצר שתשים אותו בחנות ובן אדם יקנה ובדרך כלל המוצרים לא מצליחים. רק על ידי חקיקה.

אם הוא חייב.

בלי רגולציה זה לא יעבוד. אנשים לא קונים גלאי עשן בבית.

רגולציה יכולה להעביר, אבל השאלה אם הרגולציה על האדם, על הרכב. זה יכול להיות כמה סוגי רגולציות.

אתה זוכר את הסטיקרים על האוטו 'לי זה לא יקרה'?

זה נכון, אבל גם הרגולציה צריכה לחבר. יש רגולציה שאומרת בהתקנה לרכב, ליצרן, יש רגולציה שאומרת כמו שמי שמסיע ילד ללא כיסא בטיחות אז הוא צפוי לקנס, או לא חגור, באותה מידה הוא צריך להיות גם עם התקן כזה. זה גם סוג של רגולציה, גם בזה אנחנו צריכים לדעת איזה כיוון הולכים. גם להטמיע את הנושא של החגורות לקח הרבה זמן, נושא של כיסאות הבטיחות גם לקח הרבה זמן. לא לדבר בטלפון, שלא הצלחנו להטמיע עם רגולציה. לא אומר כולם. ולא לסמס בדרך עוד יותר לא הצלחנו.

אנחנו עובדים גם על מערכות שלא תוכל לסמס בדרך.

זה יכול להיות ביחד, יש מערכות שהן ביחד.

זו מסקנה ברורה, זה מוצר שהשקענו בו לא מעט והפתרון שלו אומר, בדרך כלל על ידי המחקר של פרופסור, שאומר בקונספט מאוד פשוט, שזה פשוט מזכיר לי, בדיוק בעיית הזיכרון הזאת, עם הסטרס שיש לנו ואנחנו צריכים לזכור את המשכנתא וצריכים לזכור להתקשר לבוס ופתאום הבעיה, זה כמו זיכרון מחשב, עד שלא עושים לו ריבוט אין לנו דרך לזכור את זה.

אז פיתחנו מכשיר שנקרא בייביפ שהוא עצמאי. רוב הפתרונות שתראו פה, שצריך לשים להם בטרייה, או שצריך לחבר אותם לאפליקציה, כלומר פתרונות פסיביים, אקטיביים, אבל תמיד צריך לזכור לעשות משהו, פה זה מוצר שפעם אחת שמים אותו במצת וכל פעם שמכבים את הרכב יש פה 100 צלילים שונים, כל פעם צליל 'אבא, תיקח אותי', 'אבא, תזכיר לי', צלילים שונים כדי לשנות את השגרה ופשוט להסתכל אחורה.

אבל במצת הזה, הוא לא מדליק סיגריה, אבל הוא שם את המטען?

זה גם מטען, כמובן, זה גם מטען יו אס בי, זה לא תופס לו פה את המטען, זו בעיה די ברורה. צריך להבין פה כמה דברים. בדקנו את זה בארצות הברית, שם זה בערך במספרים של בערך כל 9 ימים מת שם תינוק והרגולציות שם מפחידות. שם, שלא נדע באמת, אנחנו משתתפים בצערכם, שם כשבן אדם זה קורה לו, זה בבית משפט לא פשוט, כלומר זה מאוד מפחיד שם. בעצם זה פלאג אנד פליי, אתה מחבר אותו, יש לו חשמל, לא צריך בטרייה, אין פה קרינה, אין פה שום דבר.

למה זה צריך להיות למצת? זה לא צריך להיות קבוע, לחבר אותו באופן - - -

כי זה צריך חשמל כל הזמן. כל פעם שאתה מכבה את הרכב, יש לך פה טכנולוגיה שמודדת את הוויברציות ברכב - - -

זה התקנה עצמית, אבל באותה מידה אפשר לעשות את זה גם בהתקנה תמידית.

איפה תשים אותו? אתה צריך חשמל.

חשמלאי של הרכב, כמו כל דבר.

כן, אבל הבעיה הגדולה היא שאנשים לא אוהבים שמתערבים להם ברכב. יש פה פתרונות יפים מאוד - - -

אני אומר, במקביל, אותו פתרון ידני שהוא יכול לשים אותו, בזמן שהוא לוקח, או בהתקנה עצמית, כמו שאתה אומר, הוא יכול באותה מידה - - -

אבל פה זה פלאג ופליי, אתה מחבר וזהו. אתה שכחת מזה, אתה לא צריך לזכור לעשות, זה יפתיע אותך, הצליל כשאתה מכבה את הרכב, אתה פשוט תסתכל אחורה.

ולא מתרגלים לזה שכל סגירה הוא אומר לך - - -

צלילים שונים, כל פעם זה נשמע משהו אחר.

אם זה כל פעם, בכל סגירת רכב הוא אומר לך 'לא שכחת את הילד', נניח, או צליל מסוים, אתה לא מתרגל אליו ואתה כבר לא - - -

זה צלילים שונים, ודבר שני, בגרסה הבאה - - -

אתה יכול לנסוע 80 פעם, אתה סוגר את הרכב ואין לך ילד ורק פעם אחת הילד שלך נמצא.

כן, אבל בגרסה הבאה יהיה לך פה כפתור שאומר לך 'תגיד אם הילד נמצא או לא'. אז יש לנו כמה גרסאות.

אהה, זה כבר אקטיבי.

אני יכול להגיד לך בסיכום שהתאכזבנו מזה שאנשים לא קונים מוצר כזה, עשינו מה שנקרא גיוס המוני באינדיגוגו , אנשים מאוד מאוד לא - - -

לא קונים?

מאוד פרווה לזה. ובאמת על ידי רגולציה, אנחנו נמצאים כבר במשא ומתן עם כמה חברות בארצות הברית, מאוד גדולות, שלקחו את המוצר הזה, אפשר להגיע למחיר של 99 שקל, מוצר שהוא יכול להיות זול מאוד וזה ממש שונה מכל הדברים.

תודה. לפני שאנחנו עוברים למכון התקנים ולמשרדים שאמרתי, יש עוד מישהו שיש לו פיתוח בדקה שיכול להיות שלא דיבר עוד?

כן. שמי גיל דותן, אני מנכ"ל של גרדיאן, חברת סטרט אפ. אנחנו מצאנו פתרון לבעיה הזאת, פיתחנו חיישן אופטי שיודע לזהות כל תנועה ברמת המיקרון, אלפית המילימטר בתוך הרכב, הוא יודע לזהות נוכחות של תינוקות על ידי פעימות הלב שלהם, גם אם הם לא בקו ראייה ישיר לסנסור שלנו. חוץ מהיישום הזה אנחנו משרתים גם יישומים אחרים ועבור היישומים האלה אנחנו עובדים עם יצרניות רכב ברחבי העולם ואנחנו עובדים על להטמיע את הפתרון הזה, ועל הדרך אנחנו פותרים גם את הבעיה הזאת.

אני יכול להראות מספר סרטונים, לא היום, של ניסויים שעשינו עבור היישום הספציפי הזה של שכחת תינוקות ברכבים, שבהם רואים איך המערכת פותרת את זה ללא בעיה.

הוא מתריע, מה הוא עושה בסופו של דבר?

דרך אגב, דוח שמשרד התחבורה של ארצות הברית הוציא ב-2012 אמר שכל פתרון שנקנה על ידי ה-care giver, הנהג או הנוסע, הוא לא מספיק טוב, בין השאר גם 50% ממקרי המוות זה תינוקות שנשכחו ברכב, 30% זה ילדים שננעלו ברכב ועוד 20% על ידי הורים שבכוונה השאירו את הילדים שלהם ברכב, כי הם לא הבינו את הסכנה שיש בזה. אני רואה פה הרבה מאוד פתרונות ואף אחד מהם לא תקף לכל הדברים. אנחנו פותרים את זה כי זה בִּילד אִין בתוך הרכב, אין את נקודת הכשל של למכור את זה לצרכן הסופי, זה יגיע בתוך הרכב, זה ישרת עוד הרבה יישומים חוץ מהיישום הזה וזה יהיה חינם עבור יצרניות הרכב שיבחרו בזה.

מה עם רכב ישן?

טוב שלא נכנסת לפרטים, אני מודה לך.

שלום. אני יושב ראש איגוד חברות ההסעה בישראל ואני לא באתי להציג פתרון לבעיה, אלא באתי לקנות פתרון לבעיה. ידעתי שזימנתם היום ויהיו כאן אנשים שיציגו את הממצאים שהם עשו. העיקרון שלנו והדבר שאנחנו יכולים לעמוד ולעשות את זה זו הבטיחות שלנו. ברגע שאנחנו לא נוכל לשווק את הבטיחות אנחנו לא נהיה קיימים. אנחנו מסיעים מיליון ילדים ביום, עם כמות של 23,000-24,000 כלי רכב, מאוטובוסים עד מוניות, כולל נכים עם עגלות נכים. אנחנו חייבים למצוא פתרונות בסכומים שאנחנו נוכל לעמוד בהם. באיזה שהוא מקום אנחנו נקבל את ההנחתה הזאת ממשרד התחבורה, איזה יום יבוא וזה יגיע ואנחנו חייבים להיות מוכנים וערוכים לזה שנוכל לעמוד בזה, מכיוון שההוצאות שיש עלינו הן גבוהות מדי וקשה לנו להתמודד עם זה.

לכן אני פה פונה לאנשים שמיישמים והעלו כל מיני רעיונות, כל מיני פתרונות לבעיות של שכחה של ילדים, האתר של חברות ההסעה בישראל נמצא בגוגל, להקיש בעברית 'ארגון חברות ההסעה', ישנו כאן שוקי שדה, שהוא המנכ"ל, המקום מתופעל שישה ימים בשבוע, בשעות עבודה סבירות, אפשר לפנות אלינו, להציע לנו את הפתרונות ואנחנו מאוד נשמח. תודה רבה.

יפה מאוד, זה מראה את האחריות שיש לכם, אתה בעצם מציף שזה גם מעסיק אתכם לא פחות מאשר מעסיק את ההורים. במסגרות אחרות, בדיוני הוועדה העליתם כאן גם את הנושא של צילום בתוך הרכב, שהיום חברות הסעת תלמידים, אתם בלא מעט רשויות ומועצות עובדים גם הרבה עם מצלמות כדי לראות מה נעשה ברכב ובקרה על הנהג. זו לא הטכנולוגיה היחידה שאתם מנסים היום להטמיע בתחבורה הציבורית כדי לשפר את הבטיחות, כדי להגביר את הבטיחות, כדי באמת לשמור על שלום הנוסע ובטיחות הנוסעים והילדים.

יש לנו שליטה מלאה והמנכ"ל שלנו, שוקי שדה, הוא בעברו היה איש משרד התחבורה.

אז הוא יודע את זה משני הכיוונים. תודה רבה.

אמנם כמעט בסוף, למרות שאין לי מצגת, כי אנחנו לקראת הסוף. אני אומר דבר כזה, שמענו הרבה פתרונות וזה אחלה, באמת אחלה פתרונות, אחלה יישומים, אחלה רעיונות. אני התבקשתי מבטרם להגיע לפה ולהציג את ה - - - זה אפילו לא אפליקציה, כתפיסה איך אפשר לפתור את הבעיה. לא המצאתי אפליקציה, לא המצאתי שום דבר, אני באתי לפני בערך חמש שנים, חשבתי אחרי כל המקרים, כמו כולכם ששמעתם וראיתם ואמרתי שחייבים לעשות משהו. חשבתי מה אפשר לעשות, איך אפשר לשנות את התפיסה, חשבתי על הרעיון, ניגשתי עם זה גם למשרד החינוך, בזמנו הייתה המנכ"לית שם דלית שטראובר, עם היועצים שלה, עם הקב"סים שלה, עם העיריות, ובאתי עם רעיון.

אמרתי חבר'ה, אנחנו את הכול תולים על מה ברכב, איך ברכב, למה ברכב וזה נכון, זה בסדר, אבל בואו נחשוב על פתרון פשוט. לא אפליקציה של אף אחד, לא בעל הבית של אף אחד, בואו נעשה משהו שבכל מקום עבודה יש. בכל מקום עבודה אנחנו מגיעים לעבודה, מעבירים כרטיס, גמרנו. נעשה את הדבר, נשים שעון, לא צריך אפליקציה מיוחדת, לא צריך שעון מיוחד, השעון הכי פשוט, הדבר הכי זול, נשים שעון בכל גן, נעביר צ'יפ כמו במכון כושר ואת ההתראה איך שאנחנו רוצים.

אחד הדברים שהחבר'ה פה הציגו, לגבי הגננת שצריכה לדווח, משרד החינוך בא ואמר 'אחלה פתרון, איך לא חשבנו עליו? פתרון פשוט, בוא ניישם אותו, רק תן לנו לבדוק מה משרד המשפטים אומר על העניין, כי יש פה אחריות, אנחנו לא רוצים שהגננת תהיה אחראית'. במשרד החינוך באו ואמרו, אני מדבר על 2012, יש פה גם כתובים, אימיילים, על העניין, אחלה רעיון, מאוד פשוט, גם מאוד זול.

זה אפיק אחד, אבל בסופו של דבר לא הכול נעשה בגן ילדים, לפעמים זה יכול להיות גם בדרך חזור מגן הילדים ובדרך לקניות.

יפה, אז החשיבה הזאת - - -

אם אנחנו עושים סטטיסטיקה, כמה פתרונות לכל - - -

ברור שאין פתרון לכול, אבל הסטטיסטיקה, בדרך כלל מה שקורה לילדים, כשאנחנו מביאים אותם לגן, אבות, הורים, סבא, סבתא - - -

חוק מרפי אומר שאם עד עכשיו זה חס וחלילה קרה בדרך לגן ואנחנו נפתור את הגן, אז יקרו עכשיו מקרים בדרך מהגן.

אז התשובה לעניין, דרך אגב, הם התלהבו מהעניין, 'יופי, עכשיו יהיה לנו דוח נוכחות של הגן' - - -

אבל מי יעשה את זה? ההורה יעשה את זה בגן? ההורה הרי לא יורד, הוא מוריד את הילד מהרכב, ילד בן 5, הוא יורד לבד והוא נכנס, האבא לא מכניס אותו לתוך ה - - - השומר פותח ו - - -

בוא נחליט, אני חושב שהאחריות היא של ההורים.

אני מבין, זו אפליקציה של גני הילדים זה משהו יותר פשוט וזה יכול להשתלב בדברים. יש עוד משהו?

לא.

תודה. זק"א, חיים וינגרטן.

שלום, שמי חיים וינגרטן, ראש אגף מבצעים בזק"א. אני שמעתי פה רעיונות נפלאים, אני רק רוצה להגיד דבר אחד, מתנדבי זק"א לא יכולים לקחת את הילדים האלה, לא מסוגלים לטפל במקרים האלה. חלקם ללא רוח חיים, חלקם במצב קשה, זה דבר בלתי נסבל. עד שייצאו כל הרעיונות האלה מתברר שיש בעיה של הסח הדעת, אנחנו רוצים לפנות יותר לציבור שעוברים בכביש, הילד היה כמה שעות ברכב, אנשים עברו ולא שמו לב. אין ברירה כרגע, גם בפרסום לציבור הכללי, אתם הולכים ברחוב, תסתכלו, אין ברירה.

אתה מבקש את עזרת הציבור עד הפתרונות כדי למנוע את הדברים האלה, ואנחנו גם בהזדמנות הזאת מעריכים את עבודת הקודש שאתם עושים ופועלים. אנחנו יודעים שזה לא קל, בסופו של דבר, לטפל, בכל המקרים וגם במקרים האלה, וכל פטירה של ילד מכל סוג שהוא, ואתם עושים את זה במסירות הראויה להערכה. תודה, חיים.

אני עמית מחברת איתוראן. אנחנו הוצאנו פתרון שעובד כבר יותר משנתיים. דיברו פה על פתרונות דומים, אבל הוא בעצם הפתרון היחיד שעבר תקינה, על בסיסו בנו את תקן 6400, מיוחד לחברות ההסעה. הוא מחייב את הנהג, שהוא החיישן הטוב ביותר, לבצע סריקה אחורה. ברגע שהוא מכבה את המנוע, יש לו תזכורת, הוא הולך אחורה, מבצע סריקה, מוודא שבאמת אין אף ילד ברכב. בעזרת מפתח אישי, חד ערכי, הוא חייב לנטרל את המערכת. אם תוך דקה או שתי דקות הוא לא ביצע את זה גם המערכת מצפצפת - - -

בכמה מקומות זה מותקן היום?

בסביבות 5,000 אוטובוסים.

יש גם אלטרנטיבה לחברה שלכם, או שיש עוד חברות?

יש גם אלטרנטיבות, כן.

שהן גם פועלות?

גם פועלות בתחום הזה.

ברכב הפרטי, אנחנו לא יודעים עוד איך זה מיושם.

ברכב הפרטי זה קצת יותר מורכב.

ברגע שתהיה רגולציה כמו בהיסעים זה יקרה.

שמי אילן, אני מנכ"ל פוינטר ישראל. אנחנו בתחום הזה כבר חמש שנים, התחלנו עם ד"ר אביקם, הגענו להרבה מאוד פתרונות עם רגשים במכוניות. אני אסרתי על שיווק מוצר שלא הגיע ל-100% אמינות. אי אפשר לשחק פה במוצרים שהם 95%, 98% אמינות. ל-100% לא הגענו עם כל מיני רגשים שקיימים בארץ עד שפגשנו את גיל. אני מקווה שממנו תצא הבשורה. הבעיה שכרגע אם מתעסקים רק עם ה - - - ולא עם האפטר מרקט, אבל במידה שיהיה להם מוצר לאפטר מרקט לדעתי אנחנו נשמח להתקין אותו. כמובן שאנחנו גם מספקים מוקד 24/7 שיודע לתת גיבוי לכל ההתראות שהתקבלו מהרכב ולא תולים את זה רק בהורים עצמם.

יניב היום מקדם אצלי פרויקט עם ביקון, ששמים משהו פשוט ברכב, אפליקציה, ההורה מתרחק מהרכב והוא יקבל את ההתראות. מה שאני בא להגיד, פתרונות קיימים, רגולציה צריכה להיות על מנת שלחברות תהיה אפשרות - - - אנחנו ניסינו לשווק פעם מוצר דרך חברת שילב וכמובן שזוג צעיר שבא לקנות ציוד לתינוק הקטן, המוכרת לא תדבר איתו על שכחת ילד ברכב. זה לא הולך ביחד.

אתה יודע שאני מנסה לקדם כבר הרבה זמן הצעת חוק, שי מכיר את זה כבר כמה שנים, עוד בכובע הקודם שלו, שמדבר על התקנה של חיישני רוורס. כפי שידוע, 15 ילדים בשנה, בשנה שעברה הייתה הפחתה ברוך ה', במיוחד במגזר הערבי, אבל זה קיים בכל המגזרים, רק לאחרונה היה עוד מקרה שאבא דרס את הילד שלו בנסיעה לאחור. דיברנו על חיישני רוורס ולא הצלחנו לשווק את זה כמוצר מדף, אנשים לא התקינו את זה. על אף שיש מקומות, יש אוכלוסיות, ששם זה מאוד אקוטי. אנשים עם רכבי שטח כאלה או אחרים, נמצאים בתוך בתים וחצרות פתוחות וילדים מסתובבים בתוך החצר, בתוך מגרש החניה, זה קורה, לא הצלחנו לשווק את זה.

דבר ראשון שעשו, כשהנחתי את החוק, בדקו אם יש לי קשר לחברות שמתקינות את המוצר הזה. יש עיתונאי אחד שעושה תחקיר איזה קשר יש לי עם חברה, בסופו של דבר הוא לא מצא, אז הוא אמר שאולי הוא יתחקר אותי וימצא ממני איזה קשר, אמרתי לו 'אדוני, בסדר גמור, אני מאוד מעריך את העבודה שלך כעיתונאי, אבל אני מדבר על רכבים חדשים'. הצעת החוק שלי מדברת על התקנת חיישנים כאלה ברכבים שהיצרן מייצר אותם. דרך אגב, החקיקה לא מתקדמת בגלל שלא מצאנו עדיין תקינה. תיכף נגיע למכון התקנים, עוד לא מצאו תקינה לרכב הזה. אז שאלתי, אז עדיף שזה לא יהיה תקין 100% בתקינה מושלמת, אבל בינתיים בכל שנה יש לנו אסונות גדולים מאוד בעניין הזה, 'לא, אבל אם אנחנו נעשה מכשיר כזה ונחייב אותו ברגולציה כזו או אחרת אז האחריות תהיה עלינו, מישהו יתבע אותנו שהוא לא ראה, זה היה בזווית והוא לא ראה ואולי המכשיר לא נותן את ה-100% מענה'. ככה זה עובד פה. עם כל הכבוד, כשזה מגיע לרגולציה עם שיקול דעת אז כל אחד מסתכל מהמבט שלו ומהמחויבות שלו ומצמצמים את העניין.

אני אתן עוד דוגמה קטנה להצלת חיי אדם, מה שאירופה הולכת. אירופה הולכת ל-e-call, e-callזה משדר גם גלאי תאונה בזמן אמת, בניסויים שלהם זה מקטין את זמן התגובה ב-50% של כוחות ההצלה, מחוץ לעיר זה מקטין 60% מהזמן, בתוך העיר בסביבות 40%. זה הולך להיכנס כתקנה מחייבת באירופה, כל אוטו יהיה עם משדר, עם גלאי תאוצה, שברגע שתהיה תאונה או ייכנס בעץ, בקיר, מיד מוקד יקבל התראה. רגולציה. ברגע שתהיה רגולציה כל אוטו באירופה ייסע עם המערכת, יקטינו ב-50% את זמן ההגעה לכלי הרכב.

בארץ אין בעיה של גלאי, יש מגן דוד. ברוך ה' בזה אנחנו - - -

כל עוד זה לא יהיה חוק. אז יש יבואן אחד שעשה את זה כג'סטה ללקוחות שלו והיום הם מתקינים את זה באופן גורף בכל כלי הרכב של יבואן מסוים.

תודה רבה.

אגב התקינה, רציתי להגיד שהכנו שתי קבוצות תקנים, שתיהן במימון ובהזמנה של משרד התחבורה, אחת לרכב הסעות, קבוצה אחת של שלושה תקנים בנוגע למערכות התראה של השארת ילדים ברכב הסעות. אלה מערכות שמופעלות לפי התקנות של משרד התחבורה שאומרות שהנהג חייב לסרוק את כל הרכב, להגיע לקצה אזור הנוסעים וללחוץ על כפתור, אחרת מופעלות התראות כאשר כל ההתראות מופעלות רק ברכב, כי תקן זה דרישות מינימום.

והוא צריך גם להסתכל אם הילד לא נרדם, החליק למטה ומתחבא לו שם וחשוך בלילה והוא לא רואה כל כך טוב. זה עוד משהו, אבל זה עדיין לא נותן פתרון מלא לפי מקרים שהיו. אני זוכר באופקים, חזרו מחתונה מאוחר בלילה וילד אחד נרדם, השתחל בזווית כזו שלא ראו שהוא שם.

התקן דורש שיחצו את כל - - -

הוא יחצה. הוא חצה והוא לא ראה אותו.

זו כבר אחריות של הנהג. חוץ מזה עשינו גם תקן ל - - -

הוא יכול לחצות ולהסתכל בהודעות שהוא קיבל, להגיע לשם, ללחוץ וללכת. זה גם יכול לקרות. אם נהג יכול תוך כדי נסיעה - - -

זה חייב להיות מקודד, כדי שלא יגיד לילד מאחורה שילחץ בשבילו.

אוה, על זה לא חשבתי. זה עוד משהו. יהיה לו מסטיק לחלק למי שעושה לו את זה. היו הרבה מוצרים שבאו אליכם כדי לקבל תקינה? לא לרכב ציבורי.

לרכב פרטי הכנו תקן. ראינו המון המון המון מוצרים, המון מוצרים טובים, העניין הוא שתקן הוא מוגבל ובמסגרת המגבלות עשינו רק - - - כלומר התקן דן רק במערכות שמותקנות בתוך הרכב או על כיסא הבטיחות או מותקנות על מושבי הרכב.

אבל איך אתם יודעים היום לתת תקינה אם אתם לא יודעים מה הדרישה. רכב ציבורי, זה משהו נפרד ועל זה הם צריכים לתת תקינה, אבל דברים של - - - את החלק הזה צריך להשלים במכון התקנים. בסדר, אתם החלק הסופי של המוצר, של הפיתוח, שאתם תיתנו על זה את החותמת שלכם. אבל אנחנו עדיין אוחזים בשלב, חוץ מהרכבים הציבוריים, שאנחנו לא יודעים מה המפרט שאנחנו מבקשים, אם זה יהיה במה שקשור לרגולציה, אבל אני שואל על דברים שלא קשורים לרגולציה. יש מפתחים שביקשו מכם תקינה על מוצרי מדף שלהם?

לפי דעתי ניגשו למעבדה אצלנו, כלומר אנחנו הכנו תקן בסיס שמטפל רק בחלק מהמערכות, כי יש כל כך הרבה מערכות שאנחנו רק בשלב שמטפל בחלק ו - - -

אני חושב שהורים שיראו שיש הסמכה של מכון התקנים, בדברים האלה שקשורים לחיי אדם אני אמרתי שאם אני פעם אוסיף, אני כבר מוציא, אני בוודאי ארצה משהו שיש לו תקינה. לא שאחד שאני לא מכיר, גם אם הוא מפרסם, גם אם יש לו אתר, כך אני חושב, שהדבר הזה חשוב מאוד.

ברשותכם, המועצה לשלום הילד, גב' ורד וידמן, המנכ"לית החדשה. קודם כל אני מאחל לך בהצלחה.

תודה, אדוני. אני רוצה ברשותך להרחיב טיפה את היריעה. אני יודעת שאנחנו ועדת המדע ומדברים על פתרונות טכנולוגיים, אני חושבת שהפתרונות הטכנולוגיים יכולים להועיל, אבל הם לא חזות הכול. אני רוצה להגיד שני דברים משמעותיים. דיברת, אדוני יושב הראש, על כך שאתה חושב שיש מודעות. הנתונים מלמדים על היעדר מודעות. כשמסתכלים על הנתונים של השארת ילדים ברכב, אני לא מדברת רק על שכחה, על השארת ילדים ברכב - - -

את מדברת על קפיצה ולהשאיר את הילד למספר דקות.

קודם כל לא חלה ירידה בהיקף התופעה. מבחינת הנתונים יש ילדים, כפי שאמרת, אדוני, שמושארים ברכב. כן, אומרים, 'אני אשאיר את המזגן דולק, אני אפתח את החלון טיפה, אני אשאיר אותו לרגע' ולעניין הזה ללא ספק אין מספיק מודעות ולכן כשקמפיינים תקשורתיים, והם מועילים מאוד, הקמפיינים, אבל כשהם יתייחסו גם לנושא של השארת ילדים. רבים לא יודעים, וזו הזדמנות גם להזכיר את זה פה, שמדובר בעבירה פלילית. זו עבירה שלמועצה לשלום הילד היה חלק משמעותי בקידום של העבירה הזו כדי ליצור נורמה מחייבת. למרבה הצער, ולו במקרים של השארה מכוונת ברכב, אין העמדות לדין בכלל, או כמעט בכלל, בשנים האחרונות וזו הזדמנות להעלות את הנושא הזה למודעות.

מבחינת מה ניתן לעשות. יש דחיפות, בכל קיץ יש מקרים שמסתיימים באסון טרגי. בעניין הזה אני קוראת למשרד התחבורה לכל הפחות ליצור איזה שהם תמריצים כדי שבאמת ישתמשו בפתרונות הטכנולוגיים האלה ובינתיים לציבור, שכל אחד יודע, ונדמה לי שאדוני אמר את זה, כל אחד יש משהו שיכול לעזור לו להיזכר, אם זה להשאיר סלולרי במושב האחורי, או תיק במושב האחורי, כל דבר שעשוי לעזור לאדם הספציפי ולא לומר 'לי זה לא יקרה', אלא להיעזר בפתרונות נגישים.

זה בשלב הביניים.

וכמובן לציבור.

תודה. אנחנו גם מאחלים לך הצלחה, אבל אני דווקא הייתי מכוון אתכם, כמועצה שמאוד מכבדים אותה ומחשיבים אותה בכנסת ובמשרדים ממשלתיים, דווקא בחלק הזה של גני הילדים, המעונות, בחלק של האפליקציות, אתם יכולים - - - גם אם אנחנו נעשה תקינה, אבל כל דבר שמוסיף על זה וסוגר את זה אני חושב שזה חשוב. אני חושב שאתם באמת יכולים להיות הזרז של קידום משרד החינוך בפתרונות מעבר למה שמשרד התחבורה עושה.

זאת המלצה שבהחלט קראנו לה בזמן האחרון, לגננות ולמטפלות, לגלות יוזמה וליצור קשר עם הורים כשהילד לא מגיע לגן.

תודה. הרשות לבטיחות בדרכים, לא שכחתי אתכם.

אני אגיד בקצרה וזה מתחבר בסך הכול לדברים שנאמרו פה עכשיו. קודם כל הרשות בדקה אם ניתן למצוא איזה שהם מאפיינים שמגדילים את הסיכוי לאירוע כזה של שכחה. בקצרה, זה בעצם יכול לקרות. זאת אומרת אנחנו מדברים על מאפיינים ברורים ובצירוף נסיבות שגרתיות באמת יש מצב.

יש לנו כמה המלצות, שזה באמת לאכוף את האיסור של השארת ילדים במכונית, לנעול את המכונית ולוודא שאין אנשים. אנחנו נמשיך בפעולות ההסברה שאנחנו בכל קיץ מעלים וכמובן הפתרונות הטכנולוגיים, רק לזכור שעדיין הטכנולוגיות לא מפותחות, הן עדיין - - -

יפה מאוד. זו הזדמנות להעריך את כל מה שאתם עושים בכל הנושא של מניעת תאונות דרכים, אנחנו פוגשים אתכם בעוד ועדות. אני מנסה, בזהירות, כשאתם בחלק הזה, פעם ניסיתם לפתח תקינה בעניין הזה בנפרד? לא על החלק המקצועי אני מדבר, כפי שהיינו בחיישני רוורס, שאתם ניסיתם לעשות משהו שיעמוד בתקינה. בגלל הנתונים, גם אם אין מאפיין, אבל משהו שהוא איזה המלצה שלכם, מתוך כל הדברים שהעלו פה, מה הייתם חושבים שזה בדרגה ראשונה, אני רוצה להגיע לכך שהמסקנה של החלק המקצועי, מכיוון ששמענו כאן מגוון של פתרונות, בסופו של דבר יהיו שניים, שלושה, אבל משהו שכן יאפיין, לאו דווקא שכחה, כפי שנאמר על ההשארה של הילדים, שגם ייתן מענה שאני רואה כבעיה עתידית, ההשארה של הילד ולא בשכחה של הילד. וגם משהו, אם אתם תאפיינו את זה, שיוכל לתת גם בתקינה, שייתן גם פתרון. נניח נהג משאיר את הרכב ויוצא מהרכב וגם בכיסא הבטיחות יש נוסעים, זה יכול לתת איזה התראה מסוימת, צפצוף, שיהיה בפני אדם משהו שיתריע בפניו.

אתם אחד או ביחד? אתם ביחד, אז אחד מכם ידבר, ויש לנו את המשרד לבטחון פנים ועם משרד התחבורה אנחנו מסיימים.

נעים מאוד. אני ניצן כהן וזה אבישי שמחוני, אנחנו מאיי פייז פרויקטים. ראשית באמת אנחנו מצטרפים לכולם ומשתתפים בצער המשפחות פה. אנחנו פיתחנו מערכת שגדלה למעשה עם הבן שלי. הבן שלי היום בן 4 כמעט, אבל מהמקרה הראשון או השני שראיתי בטלוויזיה אמרתי לעצמי איך אפשר למנוע את זה, למה שלי זה לא יקרה? אז נפגשנו, ישבנו, דיברנו ופיתחנו מערכת הכי בסיסית שיכולה להיות, בלי כל הטכנולוגיות המפוארות, בלי אפליקציות, בלי סוללות שצריך להחליף, לא על שלט, כן על שלט, שום דבר.

המערכת עובדת בצורה נורא פשוטה. ברגע שחגרת את הילד המערכת קודם כל מצפצפת. זו בקרה שהמערכת עובדת. נכנסת לאוטו, פתחת את הסוויץ' המערכת נרגעת ומתחילה להטעין את עצמה. עשית את הנסיעה שלך, הגעת לאן שהגעת, ברגע שעצרת אתה צריך לכבות את האוטו, ברגע שנסגר הסוויץ' ישר היא מצפצפת.

זה יכול להיות מצפצף בגלל שהשארת אורות, בגלל שלא שמת על פרקינג.

לא, צפצוף ספציפי של המערכת.

היום המערכת שלי מצפצפת על כך שהשארתי בדרייב, במקרה שלי שאין מפתח זו לחיצה.

יש מגוון צפצופים, אנחנו כרגע - - -

מי היום יודע לזהות על מה הוא מתריע, אם על האור שהשארתי, על החגורה?

לא, אני אסביר. זה צפצוף שיזכיר לך משהו, באותה מידה - - -

אבל אתה נוסע ברכב חדיש, כבר אתה תראה - - -

באותה מידה זה גם יכול לדבר אליך, 'אבא, אני מאחורה'.

וההתקנה? היא דורשת התקנה של מישהו מקצועי?

לא, ממש לא. היא מתחברת לשקע המצת, זה מגיע עם מפצל, יש לך את כל סוגי המחברים שקיימים היום לשקע.

איך הסוויץ' של הרכב מזהה שהכנסת למצת?

יש מעגל באוטו. ברגע שאתה פותח מעגל, שקע הטעינה מקבל מתח, ברגע שהוא מקבל מתח - - -

זה במסגרת רעיון או שזה כבר - - -

זו מערכת שגדלה עם הבן שלי, היא התחילה בסל קל, היום היא כבר בכיסא הבטיחות ועוד מעט היא תעבור לבוסטר. כל זה מחבר, שאתה פשוט מחליף את המחבר, הערכה מגיעה עם כל שלושת המצבים.

פיתחת רק אב מודל אחד?

יש לי ילד אחד. אנחנו יוצאים לייצור, אבל חיכינו המון זמן להזדמנות לדבר, וזה יכול לדבר לכולם.

אז הנה. לצערי, זה בעקבות מקרה, אני בטוח שייתנו לכם הזדמנות להציג את זה בצורה רחבה יותר.

המשרד לבטחון פנים ירצה להוסיף משהו בעניין הזה? אלעזר היה כאן, ראיתי קודם. אורנה? אז אנחנו מגיעים עכשיו למשרד התחבורה. ראיתי שרשמת לעצמך דברים, בוודאי יש לך מה להוסיף בעניין. שי סופר, המדען של משרד התחבורה.

קודם כל, אדוני היושב ראש, אני מברך על עצם קיום הדיון. אני משתתף בצער המשפחות. אני חושב שזה אחד הנושאים הכאובים ביותר שאני טיפלתי בהם, הטעונים והבעייתיים ביותר. אנחנו חשבנו למעשה איך אנחנו יכולים כמשרד, כרגולטור, לטפל בבעיה באמת המאוד מאוד כאובה הזאת. למעשה שהייה של ילד ברכב סגור במשך שעות אחדות ביום חם יוצרת איזה שהוא אפקט מאוד מאוד חזק של חום, הטמפרטורות מגיעות ל-50 מעלות ואפילו יותר וגורמות לילד להתייבשות ולמכת חום.

כשחשבנו איך לעשות את הדברים בצורה הכי נכונה והכי מסודרת, החלטנו באמת לפנות למכון התקנים. פנינו למכון התקנים, נוסד תקן ישראלי, 6400, כשהתקן הזה מכיל שני חלקים שהם מאוד מאוד חשובים, אחד זה רכב הסעות, שגם שם, לצערי, ראינו שהיו קורבנות, ורכב פרטי, שכמובן לצערנו ראינו בעיות בהיבט הזה.

במקרה של רכב הסעות, והציגו את זה החבר'ה מהחברות הטכנולוגיות, מדובר על מערכת שמונעת הסחה קוגניטיבית, מונעת הסחת דעת של הנהג, מחייבת אותו לסריקה מקיפה ומחייבת אותו כמובן להגיע לירכתי האוטובוס. במקרה הזה אם הנהג לא ביצע סריקה תוך זמן מוגדר מכיבוי הרכב המערכת מפעילה התרעה וזה תואר בצורה יפה על ידי מנכ"ל פוינטר.

זה מהחודשיים האחרונים. זה נכנס לתוקף בתקנות מה-1.3?

התקנה הזאת עוד לא נכנסה לתוקף. זאת התקנה, תקנה 83א. אנחנו מבקשים ממשרד המשפטים להוסיף את סעיף קטן א(2), 'לא ינהג אדם ברכב להסעת תלמידים אלא אם כן הותקנה בו מערכת התרעה על השארת ילדים ברכב שעומדת בדרישות התקן הישראלי 6400 חלקים 1 ו-2'. לגבי התחולה, התחולה התארכה, היא לא תהיה מ-1.1 משום שהתאריך עבר, אנחנו תלויים במשרד המשפטים בנושא הזה. אני מקווה שזה באמת יעבור כמה שיותר מהר. מדובר בדיני נפשות.

זה צריך לעבור בכנסת - - -

ברור, בוועדת הכלכלה. אני מעריך שזה גם יעבור, אני חושב שכולם תמימי דעים סביב הנושא הזה.

מכוונים לתקינה אחת, למפרט אחד?

מכון התקנים ישב על המדוכה, ישב צוות מומחים, ועדה טכנית.

ויש פה רק דבר אחד?

לא, היא פתוחה, עובדה שיש מספר חברות שעומדות בתקן.

כל מי שעשה את זה עד עכשיו עשה את זה במסגרת וולונטרית של עצמו, כל החברות שכן התקינו, איתוראן אומר ש - - -

אבל הוא עומד בתקן, איתוראן ופוינטר עומדים בתקן. זאת אומרת אין חברה אחת שזו תכליתה, אלא יש מספר חברות שעומדות בתקן והתקנה 83א', שהיא תקנת תעבורה, מפנה לתקן. בהיבט הזה אני מעריך שאנחנו חולטים בצורה טובה את ההיבט של כלי רכב שמשמשים להסעת ילדים ואני מקווה מאוד שבהיבט הזה לא יהיו לנו יותר קורבנות.

ל-24,000 רכבים כאלה - - -

כן, כבר היום זה מעודכן ב-5,000, מדובר על עוד 19,000. המערכת עצמה לא יקרה, סדר גודל של 1,000 שקלים, מדובר על רכב הסעות שעולה סביב ה-700,000 או מיליון ₪, אי אפשר להגיד שמדובר בסכום גבוה ומדובר פה בהצלת חיים, נקודה.

הסבסוד של משרד התחבורה על רכבים ציבוריים ואוטובוסים הוא גם על אביזרים?

הוא יכלול את המערכת הזאת. מבחינתנו זה כסף קטן, אם בקרן הצטיידות אני מממן אוטובוס שעולה מיליון ₪, להוסיף עוד 1,000 ₪ זה לא סיפור כזה גדול, מה שנקרא, והמערכת מצילה חיים. זאת אומרת אנחנו ראינו ולפחות מהניסיון שלנו - - -

מי שהתקין לא קרה - - -

ברוך ה' לא קרה ולא היו לנו בעיות, לא היה מצב שנהג שכח ילד.

היה מצב לפני שנה בחברת היסעים של פוינטר, ילדה נשכחה באוטובוס ובזכות המערכת הזאת החזירו את הנהג לאוטובוס והוא מצא אותה. הוא פשוט לא הלך לסוף האוטובוס. הוא מצא את הילדה, היא נרדמה על הכיסא.

זו דוגמה מצוינת למצב שבו המערכת פעלה והצילה חיים.

כן, אסור לנו לפרסם כי זה לקוח שלנו, אבל מקרה אמיתי מלפני כמה חודשים.

אני כרגולטור הרבה יותר קל לי עם כלי רכב שמפוקחים, כמו כלי רכב להסעות, וכאן הפתרון היה מהיר ומיידי ונתנו את המענה.

אני מטפל בחקיקה בדבר הזה, חקיקה פרטית שידרשו ממשרד התחבורה. קשה לי להאמין שמשרד התחבורה יעשה את החוק לדרישה ברכבים פרטיים.

אז בוא ניגע בכלי רכב פרטיים. כמו שזיוה, נציגת מכון התקנים, אמרה, אנחנו כן התעקשנו על תקינה לרכב פרטי. היה לנו חשוב שלציבור יהיו מערכות שהן מערכות עמידות טכנולוגית, זאת אומרת אדם שיקנה מערכת, שיידע שהיא עברה את בדיקת מכון התקנים. אבל כאן נשאלת השאלה הגדולה, יש לנו משהו כמו 3.5 מיליון כלי רכב, האם לחייב בכולם, את מי לחייב ובמה לחייב.

שמענו כאן סביב השולחן ערב רב של רעיונות וערב רב של טכנולוגיות, מהטכנולוגיות הפשוטות ביותר כמו שרוך ועד טכנולוגיות שמחייבות מערכות RFID ומערכות חישה כאלה ואחרות. כאן נשאלת השאלה, ואני חושב שזה יגיע בסופו של יום לפתחה של הכנסת, אני חושב שבעיקר לפתחה של ועדת הכלכלה, האם להפוך את זה חובה מיידית לכל בעל רכב, לכל הורה, או שנעשה את זה כפי שזה היום, וולונטרי בצירוף של תמריצים. הייתה גם בעבר הצעה לתת איזה שהוא תמריץ למערכת כזאת לכל מי שעוזב את חדר יולדות. זאת אומרת כל מי שעוזב עם סל קל או כיסא בטיחות מקבל גם מערכת כזאת. צריך לחשוב על הדברים. יכול להיות שזו תהיה גזרה קשה מדי לחייב את כל בעלי הרכב.

לא כל בעל רכב, אבל מי שמסיע ילד בגיל מסוים, נניח בהצמדה לנושא של מחויבות לכיסא בטיחות הוא גם יחויב ב - - - כמו שאתה הבנת שבכיסא בטיחות מחייבים את כולם אז גם אותם חיישנים, אותה מערכת עזר, יהיה צמוד או לא צמוד, או בצורה אחרת, למי שרוצה להסיע ילדים. בסופו של דבר, אני כן מקבל את זה, אני מדבר על עצמי ואני אומר את זה בגילוי נאות, ואני בטוח שגם אחרים, מחכים שמשהו יחייב אותם. אדם, עד שלא מחייבים אותו לא עושה את זה ואנחנו לפעמים מחכים - - - אחת ההרצאות הראשונות ששמעתי כשהייתי חבר בעיריית ירושלים, הייתה לנו הרצאה על בני נוער ודיבר שם פסיכולוג שנראה מאוד פתוח, איך הוא הגדיר את עצמו? יש לו ילד בן 16, צעיר, שהוא חבר שלו, מתירני מאוד, והוא אומר, בסופו של דבר המסקנה שכולם, גם בני הנוער, כאילו המתמרדים, מחפשים גבולות, מחפשים שיחייבו אותנו. אנחנו נשארים כולנו בני נוער וכולנו מחפשים שיכריחו אותנו, שיחייבו אותנו, 500 שקל, 400 שקל, עד שלא מחייבים אותנו, עד שאין איזה רגולציה שאומרת לך שצריך לעשות את זה לא עושים את זה.

שי, מאוד חשוב לי מה שאתה אמרת עכשיו, הכנסת תיצור איזה חוק בעניין הזה. התקינה שלכם, ההמלצה שלכם בעניין הזה, יושב כאן, כמו שאמרת, המקצועיים, יש כאן מגוון של דברים, אולי שילוב של הדברים. איפה השולחן העגול המקצועי שייקח את גם את החלק של המאפיינים בהתנהגות שלנו מול התשובות הטכנולוגיות או הפתרונות היישומיים שיש לנו - - -

אז מה שאני מציע, אדוני היושב ראש, קודם כל לגבי כלי רכב שמשמשים להסעות הנושא חלוט. לגבי כלי רכב פרטיים, המשרד ומכון התקנים ערוכים, יש לנו את תקן 6400 חלק 2, הוא עוסק בכלי רכב פרטיים. כל הצעה שתבוא למכון התקנים, ואני מדבר גם עם מנכ"ל המכון, כל הצעה שתגיע למכון התקנים תיבחן על ידם, יש ועדת מומחים שלהם. אם תבוא הכנסת, ועדת הכלכלה או הצעה פרטית, ותחייב את המשרד לתקן תקנה כזאת, בוא נגיד ככה, המשרד ערוך. המשרד ערוך מבחינה רגולטורית ו - - -

רגולטורית וגם מקצועית.

נכון, מקצועית לגמרי.

לפחות המקצועית לגמרי, אתם יודעים גם לתכלל מקצועית. שי, אנחנו מאוד מודים לך בעניין הזה. בדברי הסיכום שלי במילה אחת אני אגיד את המסקנה בעניין הזה, גם חקיקה ועד החקיקה.

אני אלכס שפרלינג ממשרד החינוך, רציתי להרחיב על מה ששי דיבר, בקשר לרכבי הסעות תלמידים. החל מהשנה הקרובה, שנת הלימודים 2017, תשע"ז, היא הופכת להיות דרישת סף, חובה לכל קבלני ההסעות שניגשים למכרזים.

זו אמירה חשובה מאוד, שתגדיל את צי הרכבים, שאם תעדכן את זה לצי גדול מאוד.

וכמובן שעומדים בתקן 6400.

כן, התקן הופך להיות חובה.

אמרת שאתה מברך אותנו, לפני שאני מסיים.

אפשר להגיד משהו?

כן, אבל אני אתן קודם לרב לייכטר.

אני באתי בשבילו.

אני ישבתי שבעה וקיבלתי הרבה ניחומים, אני רוצה להגיד לכם שזה בשבילי היה הניחום הכי גדול. ממש תודה רבה לכולם.

אנחנו מאוד מעריכים את זה, אתה באמת מחזק אותנו בעניין הזה. נותנים לאנשים להתמודד כנראה לאלה שיכולים להתמודד ואתם מגלים תעצומות נפש, ישבתם פה כמה שעות לאחר שקמתם משבעה אתמול, זה באמת מחייב אותנו בעניין הזה, אתם המחוללים של הדיון הזה. זה מצער לשמוע, אבל לפעמים יש אנשים שתפקידם לתקן אחרים. דרככם, אני מאוד מקווה, בסיכום של הדברים, שתצא תקנה ולא תצא תקלה, עד שאנחנו נאמר די, שלא יהיו יותר צרות כאלה, לאסונות כאלה די, שמענו גם את הרב לייכטר, אלה כמה דברים שנעשו, שעוררו את הציבור, אתה רואה הורים שמעצמם מהאסונות האלה התקינו משהו לבד, מהלבד הם עושים מזה המצאה. חלק מאנשים באו מתוך מודעות, מתוך אחריות שיש. יש היום נכונות של כל המשרדים. כמובן שהכול צריך להיות מקצועי, בסופו של דבר.

אני מסכם את הדברים. אנחנו מאוד מקווים שאנחנו נקדם חקיקה בעניין הזה, וגם את המינוסים בחקיקה אנחנו יודעים, אבל זו חשיבה שלי, אני כנבחר ציבור חושב שצריך להכריח. אם הציבור בסוף יראה שאני גוזר עליו גזרות קשות אז הוא לא יבחר בי יותר, אבל אני, אני וחבריי, כפי שאמרתי, חברת הכנסת אורלי לוי, חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, יעל כהן, בן צור, ויש עוד רבים שנמצאים בתוך העניין הזה, אנחנו רוצים ואנחנו עומדים למבחן שגם אם לא כל האנשים יאהבו את זה, אבל זה מה שאנחנו יודעים שחייבים לעשות.

יחד עם זאת אנחנו נפנה כוועדה, כסיכום של הוועדה, גם למשרד התחבורה, לשר התחבורה, להקים את השולחן המקצועי הזה והציבורי הזה, עם הגופים הציבוריים, שכשאנחנו נבחן חקיקה שנדע על מה אנחנו הולכים, לפי ההמלצות שלכם. אנחנו לא ממליצים על משהו שאנחנו לא יודעים, יש כאן גופים רבים ואתם, כמשרד שמתכלל, שיודע גם לקחת את זה, גם טכנולוגית, גם מקצועית, גם ציבורית, גם חינוכית ויודע לתכלל את כל העמדות האלה, כדי להגיע למשהו שבאמת נוכל להמליץ עליו או לתקן עליו להפעיל את הרגולציה. יחד עם זאת אתה המלצת, ואני מקבל את זה, חברות היום שחושבות שיש להם את המוצר הטוב, מכון התקנים נותן שלב אחד, מדרגה, ביעילות של המערכת, בתקינות של המערכת.

אנחנו נראה, גם בעקבות הדיון הזה, גם בעוד דברים ציבוריים שנעשים, המודעות לעשות משהו אקטיבי תעלה בעקבות כך. הקדוש ברוך הוא, אנחנו כולנו כעם ישראל, שנדע להתגבר ושלא נדע יותר מצער ומשום אסונות וחלק מהעשייה שלנו הוא זה שגם מוסיף לעניין הזה.

תודה רבה לכולם. הארכנו בישיבה, אבל בגלל החשיבות של הנושא.

הישיבה ננעלה בשעה 16:20.