הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 206

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, ז' בסיון התשע"ו (13 ביוני 2016), שעה 9:30

1.גביית יתר בתשלומי הורים - ישיבת המשך

2.בקשה לאישור סעיף השאלת ספרי לימוד במסגרת תשלומי הורים (רשות) לשנה"ל תשע"ז

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

איתן ברושי

ענת ברקו

יוסף ג'בארין

מסעוד גנאים

מנואל טרכטנברג

מרדכי יוגב

פורר עודד

דב חנין

מאיר כהן

חיים הלפרין - מנהל היחידה לתכניות משלימות למידה, משרד החינוך

לירן שפיגל - ממונה מחוז חרדי, משרד החינוך

ד"ר חגית מאיר - מנהלת אגף יישומי חוק ומדיניות, משרד החינוך

גור רוזנבלט - מנהל מינהל רישוי בקרה ואכיפה, משרד החינוך

דודי כהן - מנהל אגף א' אכיפה ובקרה, משרד החינוך

דניאל לורברבוים - רפרנט חינוך באגף תקציבים, משרד האוצר

רינה גוזי - אגף החינוך, עיריית רמת גן

ורד וינדמן - עורכת דין, מנכ"לית המועצה לשלום הילד

שמעון פרי - הסתדרות המורים

שני בראון - עורכת דין, מחלקת ליטיגציה, התנועה למען איכות השלטון בישראל

נילי אבן חן - סמנכ"ל כלכלה ומחקר, התנועה למען איכות השלטון בישראל

שמואל ביבר - משנה למנכ"ל תנועת "בני עקיבא"

זאב גולדבלט - יו"ר פורום ועדי ההורים היישוביים

איריס הרינג - יו"ר הנהגת הורים כפר תבור

יוסי אביב - יו"ר הנהגת הורים, תיכון "תורת נחום", מודיעין

גל בביוף - עורך דין, סיור הנהגת ההורים בישיבת לפיד, מודיעין

רז סרי - חבר הנהגת הורים בישיבת לפיד, מודיעין

פרופ' עמיחי כהן - חבר בוועדת הכספים של הנהגת ההורים בישיבת לפיד, מודיעין

נירית מוסקוביץ' - המשמר החברתי

אסף וינינגר - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

מירב ישראלי

יהודית גידלי

ר.כ., חבר המתרגמים

בקשה לאישור סעיף השאלת ספרי לימוד במסגרת תשלומי הורים (רשות) לשנה"ל תשע"ז

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. 13 ביוני 2016, ז' בסיוון תשע"ו. הנושא על סדר היום – גביית יתר בתשלומי הורים – ישיבת המשך.

הנושא השני – בקשה לאישור סעיף השאלת ספרי לימוד במסגרת תשלומי הורים (רשות) לשנת הלימודים תשע"ז. אנחנו נתחיל מהנושא השני. יש כאן פנייה של משרד החינוך לאשר להם את סעיף השאלת ספרי הלימוד במסגרת תשלומי הורים לשנת הלימודים תשע"ז. יש לציין שהפעם זה נעשה לא עם הגב לקיר ולא ביום האחרון וזה נתן לנו זמן לנשום. אנחנו רואים שזה פחות או יותר אותם סכומים של שנה שעברה.

יש למישהו התייחסות סביב נושא השאלת ספרי לימוד, לפני שאני מאשר?

יש לי שאלה. אדוני יושב הראש, למה בעצם לא מעבירים היום ספרים בקובץ אלקטרוני ואז אנחנו נחסוך הרבה מאד כסף והתשלום יהיה גלובלי, מה שעושים היום בהרבה מאד בתי ספר. נותנים לילדים את כל החומרים, ההתעדכנות של הספרים – לא צריך כל שנה - - -

את יודעת כמה עולה להוריד ספר דיגיטלי?

אני יודעת.

בסוף הם יחייבו. ההערכה שלי, בסוף בסוף זה יהיה מסחרי וימסחרו את זה וזה יהיה יותר טוב.

אבל אדוני יושב הראש, אם מזמינים מכסה מסוימת, זה ברור שזה יעלה יותר זול. מעבר לזה לא יצטרכו את כל העדכונים של הספרים הללו שמתעדכנים, לרכוש כל שנה שנתיים.

אני חושב שזה דיון בפני עצמו, כי אנחנו הגענו להישג כלשהו קודם כל, שאם היה ממוצע לילד, כל הורה היה משקיע בילד ברכישת ספרי לימוד בממוצע בין 600 ל-800 שקלים, הגענו למצב שאנחנו נעים בין 280 שקלים עד כיתה ט' ו-י'-י"ב.

לא יאומן.

לא, זה קורה. יש לי בן בכיתה י'. אז לי'-י"ב, אני חושב שזה - - -

זה סביר.

ההערכה שלי בדיגיטציה, אנחנו עדיין לא שם וזה יהיה גבוה יותר. אבל אין ספק שזה נושא שמתבקשת בו בחינה ויהיה לנו זמן לבחון זאת ולדון בנושא הזה.

חברי הכנסת, חברי הוועדה – מי בעד אישור במסגרת תשלומי הורים (רשות) השאלת ספרי לימוד?

הצבעה

בעד – פה אחד

הסעיף אושר

עבר פה אחד. תודה רבה לכל חברי הוועדה.

גביית יתר בתשלומי הורים - ישיבת המשך

אנחנו עוברים לנושא הבא – גביית יתר בתשלומי הורים – ישיבת המשך. כפי שזכור לכם, בדצמבר 2015 הוועדה הציפה את סוגית תשלומי היתר הגבוהים, שנאלצים הורים לשלם במוסדות חינוך ייחודיים. יש איזה סעיף מקלט כזה, מפלט או מקלט שנקרא מוסדות חינוך ייחודיים. ואז אפשר להפוך את זה לסטראטאפ. ואז הצגנו מקרה של בית ספר במודיעין, שהמחזור היה מיליוני שקלים עם תקורות לבית הספר.

משרד החינוך לקח על עצמו בעקבות הסיכום שעשינו. אמנם קיבלתי את תשובת השר ואני יודע שמשרד החינוך עשה בדיקה בסוגיה הזו. אני מקווה שהבדיקה תוביל היום לאיזה נוהל מסודר ולהקשחת הנהלים, כי תחת המעטה הזה של ההגדרה – ייחודי – מאפשרים לבית הספר לגבות תשלומים. אני לא יודע, אבל בכל אופן בדיון הקודם נוכחנו שהפיקוח הוא לא פיקוח והסכומים הם לא הגבלה. אין ספק שהדבר הזה צריך להיכנס להסדרה.

אני אומר לכם, הסכומים שהיו אז במודיעין זה היה מיליוני שקלים. כפי שזכור לי אין חובה לייעד את זה לא בחשבון בנק ייעודי בניהול של משק סגור. סעיף התקורה, כל מוסד חינוכי יכול לגבות תקורה, לקבוע את התקורה בלי שהדברים-. אנחנו נרצה לשמוע לפני שאני - - -

לא רק המוסד אלא הרשת.

כן. לכן כל סוגית המוסדות, זה נותן תחושה קשה. אני אסביר לכם, עד שלא התמניתי לתפקיד לא ידעתי את תהליך ההפרטה של מוסדות החינוך העל יסודיים. הרשויות המקומיות לאט לאט מעבירות את זה לרשתות. מתנערות מהסוגיה. לא מתנערות לגמרי, אלא מעבירות לרשתות עצמאיות, מסחריות. אפשר לומר שחלק מהשיקולים, לא כל השיקולים, הם גם כלכליים. מצד שני מאפשרים את המעבר הקל הזה להגדרה של מוסד ייחודי. כל הורה רוצה את החינוך המיטבי לילדים שלו, ואז נוצרת פה איזו תחרות ותעשייה וההורים נתבעים ונתבעים ונתבעים.

הערכתי היא שאם אנחנו לא נעשה סדר והדיון הזה לא יביא לסדר, אנחנו נגיע לאותה רמת – סליחה על הביטוי – חזירות שיש לנו בנושאים אחרים מסחריים בחברה הישראלית. אנחנו כולם במיקסום רווחים, בתהליך של מיקסום רווחים והצגת מאזנים ומי שנתבע ומשלם זה ההורים. ולכן במדינה שחוק חינוך חובה חינם, מתפתח בה מסלול תעשייה מקביל לאותו חוק, אני חושב שמשרד החינוך היה צריך להיזעק לכך, להיות נזעק לכך לפני הוועדה, אבל כפי אמרתי, אני לא אקדים את המאוחר.

אני אתן את רשות הדיבור משרד החינוך להציג לנו מה נעשה מאז, מאחר שזו ישיבת המשך. לאחר מכן ניתן גם להורים שהציפו את הנושא הזה. יש גם למרכז המחקר והמידע של הכנסת מצגת, ומיד אחרי ההצגה של משרד החינוך אני אתן לחברי הכנסת, אלא אם כן יש הצעה לסדר.

לא הצעה לסדר. אני רוצה אולי, אם תרשה לי אדוני יושב הראש, הערה אחת על דבריך. יש פה שתי סוגיות וכל אחת מהן היא כבדת משקל. יש את הסוגיה של תשלומי הורים, נקודה. כלומר ללא קשר לרשתות האחרות שפועלות ומפעילות בתי ספר, וזו בעיה בפני עצמה. זו בעיה קשה. הצפנו את זה גם בדו"ח של הוועדה שעמדתי בראשה כמרכיב מרכזי ביוקר המחיה. הרי אתה יודע, לכאורה יש לנו חוק חינוך חובה, אבל זה לא.

ויש בנוסף לזה את הסוגיה של בתי ספר רבים שמופעלים על ידי רשתות, שלוקחת תקורה מאד מאד גובהה וזה מתגלגל הלאה להורים. אבל זה שתי סוגיות.

זהו, אז בסוגיה הראשונה שהעילית אנחנו לא נוגעים כאן, כי הסוגיה הזו נדונה במסגרת הדיון הקבוע כל שנה בסוגית תשלומי הורים, מה שנקרא תל"ן ואחרים וחובה ואחרים, ושם השאיפה של כולנו שזה ייכנס במסגרת איזה, לא רוצה לומר איזה פרומיל באיזה חיוב קבוע וזה ייעלם מן הנוף, כי אני חושב שברגע שיש מסלול של תשלומי הורים, כשיש חוק חינוך חובה, זה כבר מעקר בהגדרה, אבל זה דיון אחר. אנחנו פה דנים במסלול המקביל.

בבקשה, משרד החינוך, מי מציג? מי מדבר?

בוקר טוב, גור רוזנבלט, מנהל מינהל רישוי בקרה ואכיפה במשרד החינוך. אנחנו רוצים, כמו שאמר יושב הראש, להציג את העבודה שנעשתה אצלנו בנושא של תשלומי הורים ובאמת כמו שאמר חבר הכנסת מרגי, נושא תשלומי הורים הוא נושא שמשרד החינוך מתייחס אליו בצורה מאד רצינית ומשמעותית בשנים האחרונות.

אנחנו קבענו מתווה הסדרה. בעצם יש חוזר מנכ"לית שקובע מתווה של הסדרה, שהוא נותן איזה שהוא איזון בין מצד אחד הרצון של הורים לתת יותר באמצעות תשלומים, לבין הרצון להקל את הנטל על ההורים ולתת להורים שקיפות לגבי מה נעשה בסכומים שנגבים מהם במסגרת התשלומים האלה. אנחנו גם עושים עבודה של הידוק הפיקוח על הסכומים הללו באמצעות מערכות מחשב שונות שיש במשרד ואני עכשיו אפרט את הדברים.

רק לפני כן, בהתייחסות למה שאמרת, ברשותך, תתייחס לזה בהמשך - רשות מקומית שאין אלטרנטיבה. זה כבר לא תלוי ברצון ההורים. אם אני לוקח תיכון ממלכתי דתי במודיעין עילית, כשהאלטרנטיבה היחידה זה בני עקיבא, אין - - -

לא, יש שם אמ"ית.

אז תתייחס גם לסוגיות האלה. תתייחס גם לסוגיה הזו. בבקשה.

בסדר, אני אתייחס גם לסוגיה הזו. בכל אופן, המערכת הראשונה שאנחנו רוצים לדבר עליה זו מערכת מחשב שנקראת אפיק תשלומי הורים. זה בעצם אתר אינטרנט שמאפשר לכל הורה במדינה לראות בכל בית ספר במדינה מה הוא הסכום שנגבה מההורים ומה הם הסעיפים, זאת אומרת עבור מה הסכום הזה הולך בפועל. זה אתר אינטרנט מאד מאד מתקדם, מאד נוח לשימוש להורים. יש שם ממש פירוט, כל הורה יכול לראות לגבי הילדים שלו ולגבי כל הילדים בארץ. זו מערכת פתוחה לחלוטין, שקופה. כל בתי הספר בארץ מופיעים בה.

כל מוסד מחויב להזין. בעצם אנחנו לא מאשרים לבית ספר לגבות אפילו שקל אחד מההורים, קודם שהוא הזין את התשלומים במערכת אפיק.

ואנחנו מדברים רק על הממלכתי.

לא.

כולל המוכר שאינו רשמי?

הכל, הכל.

מחויבים?

מחויבים. כולם מחויבים ואף אחד לא יכול לגבות אם הוא לא הזין. ואחרי שהמנהל מזין, זה לא ייקלט במערכת עד שהמפקח לא יאשר שזה סכומים שמותרים בגבייה. זאת אומרת זה התנאי בתוך המערכת ובלי דבר כזה אי אפשר - - -

סליחה, יש לי שאלה אחת. בשלב הזה המפקח או המפקחת יכולים לאשר חריגה? ביכולתם לאשר חריגה?

לא, לא.

כלומר?

מפקח יכול לאשר אם זה עומד בסעיפים. הרבה פעמים בשלב הזה יש שיח בין המפקח לבין בית הספר. המפקח יכול להגיד למנהל בית הספר שים לב, אתה מבקש ממני לאשר א', ב', ג'. א', ב' אני יכול לאשר, ג' אי אפשר לאשר את זה. ואז יש שתי אפשרויות. או שהוא מתכנס לסכום המותר - - -

שהולך לוועדת חריגים.

או שוועדת חריגים. אבל שוב, אנחנו נדבר עוד מעט על מה זה ועדת חריגים, אבל גם, זה לא פתח שמאפשר באופן כללי. אז זה לגבי - - -

סליחה, עוד שאלה לגבי זה. יש הרי תשלומים שהם ההורה מול בית הספר, אבל יש גם כיתתי, שפתאום באים. האם הדברים האלה - - -

אין שום תשלום בין ההורה לבין בית הספר, יהא כיתה, מגמה, מחזור, שכבה, בית ספר, לא משנה – הכל חייב להיות תחת תשלומי הורים באפיק. לבית הספר אין סמכות ואין זכות לגבות אפילו שקל אחד שלא מופיע במסגרת מערכת התשלומים של אפיק.

תתקדם גור. בסדר.

הלאה. אז זה לגבי - - -

אדוני, אלה הנתונים שהועברו אלינו על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת על האחוז המאד גבוה של אי דיווחים בכלל?

נראה את זה אחר כך, את המצגת של מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

אני לא אחראי על זה. עכשיו לגבי חוזר המנכ"לית בנושא תשלומי ההורים. בעצם יש לנו כיום שני חוזרים. אנחנו עובדים על לאחד אותם לחוזר אחד. בעצם החוזר הראשון שיצא כרונולוגית, לפני בעצם כמעט שלוש שנים, שנתיים, זה חוזר הורים שעוסק בנושא תשלומי הורים במגזר הדתי, זה מה שנקרא תל"ן תורני; ויש חוזר הורים לציבור הכללי שנקרא חוזר מנכ"ל בנושא של תשלומי הורים תל"ן, שתל"ן הוא בבתי ספר ייחודים, כפי שנאמר קודם.

בעצם הרעיון של חוזר המנכ"ל הוא שאם בעבר בתי ספר כאלה – ייחודיים או תורניים – גבו סכומים מאד מאד גבוהים ולא תמיד ההורה ידע עבור מה הסכום הזה נגבה, בחוזר המנכ"לית, שני החוזרים החדשים בעצם עושים סדר בנושא הזה. א' הם קובעים סכום מקסימאלי. זאת אומרת גם אם אתה ייחודי וגם אם אתה תורני וגם אם יש הורים שמאד מאד רוצים לתת יותר, אתה מוגבל לסכום מסוים.

בגדול, בגדול, אם אתה נותן את כל החבילה השלמה והגדולה של תוספות הלימודים ותוספות פעילויות ההעשרה וכל התוספות, אתה יכול להגיע לסכום מקסימאלי של 6,800 שקלים לתלמיד לשנה. זה הסכום המקסימאלי שאפשר להגיע אליו, אבל שוב, אני מדבר על בתי ספר - - -

אני אשאל אותך גור. אני לא תוקף, אני שואל. יכול להיות שאתה לא הכתובת. האם במדינה שמדברת הרבה הרבה הרבה ועושה, אני לא יודע כמה היא עושה, בסוגיה של צמצום פערים, 6,800 תשלום מקסימאלי לשנה לילד – האם זה לא מעודד ופותח פערים עצומים בי ילד לילד בחברה הישראלית.

השאלה בהחלט נכונה ובמקומה ואני רוצה לומר דבר כזה. צריך לראות את השטח וצריך להבין את המציאות והמציאות היא שיש הרבה מאד בתי ספר שגובים 10,000 שקלים או גבו 12,000 שקלים, 15,000 שקלים. זה הסכומים שאיתם אנחנו מתמודדים. המגמה שלנו היא להוריד ולהנמיך כל הזמן את התשלומים כלפי מטה. זאת המגמה שלנו וזה קורה בשטח. זה דברים שקורים. אנחנו רואים איך שמאז שיצא חוזר המנכ"לית בשנתיים האחרונות, וזה ילך גם לשנה הבאה ואני מקווה שזה הולך להמשיך, המגמה היא של הפחתת התשלומים כל הזמן. הסכומים יורדים כלפי מטה, אנחנו רואים את זה משנה לשנה גם בחוזרים.

אני גם יושב ראש ועדת החריגים הארצית. מי שרוצה לחרוג מה-6,800 שקלים כשלב מעבר בא אלי למשרד ואני רואה את הסכומים יורדים, בפירוש יורדים משנה לשנה והמגמה היא מגמה של הפחתה.

תרשה לי שאלה פשוט כדי להבין מבחינת המימון של הדבר הזה. בית ספר במסגרת הזאת מקבל מימון מהמדינה באיזה אחוז?

חינוך חינם.

לא.

רגע, שנייה, אני רוצה להסביר. המקומות שרואים בהם גבייה גבוהה זה בדרך כלל בתיכונים. בתיכונים המימון הוא מאה אחוז.

כלומר זה לא הבעיה של ה-70% או משהו כזה.

לא, לא.

לכן אני שואל. ו-On Top מה שנקרא, ומעל לזה הורים משלמים עד 6,000 ומשהו שקלים לילד לשנה.

כן.

אנחנו רואים בנתונים גם 8,000 שקלים.

אני רוצה להבין, תראה, זה סכום, רק כדי לשים את זה בפרופורציה.

מנו, אני מציע, אני רוצה שמשרד החינוך יגמור את ההצגה של הנושאים, מרכז המחקר והמידע של הכנסת יציג את הנתונים מנגד וההורים יציגו מנגד. תאמינו לי שנקבל תמונה מאוזנת ומסודרת. בבקשה.

מאה אחוז.

אז כמו שאמרנו, יש שני סוגי גבייה אפשריים. סוג גבייה אחד זה בבתי הספר הכלליים, שהגבייה יכולה להיות או עבור בתי ספר ייחודיים, שזה בתי ספר שאושרו בוועדת ייחודיים של המשרד, ועדה שיושבת שבעה נקיים על כל בית ספר עד שהיא מחליטה להגדיר אותו כייחודי. זה מסלול ארוך מאד, ואז היא יכולה לגבות תשלומים ייחודיים. או שהוא תורני ואז אנחנו רואים את התורניות גם כסוג של ייחודיות, ואז הוא יכול לגבות עבור הדבר הזה.

מעבר לזה, נאמר כאן, אני אומר זה קיים, בתי ספר שממומנים ב-75% שזה אומר בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים יסודיים, לא בתיכונים. בתי ספר כאלה גם רשאים לגבות מההורים את הפער שבין 75% ל-100%. אנחנו אומרים להורה אתה רוצה לרשום את הילד שלך לבית ספר שהוא - - -

כמה זה הפער הזה?

הערה שלכם של הפער.

מישהו תמחר את זה בכלל?

לכל בית ספר אנחנו קובעים את זה.

זה בין 1,700 שקלים ל-3,800 - - -

זה ה-25% הפער הזה.

זה ה-25% בתלות במצבת התלמידים, בפרופיל הורים, זה שני הגורמים שנלקחים - - -

זה סכום חודשי מה שאמרת עכשיו?

לא, שנתי. הכל שנתי. רק השאלה המתבקשת, האם יש מסלול אישור גם במוכר שאינו רשמי?

בוודאי, כן.

האם זה אותם סכומים שנקטת והאם זה מפוקח?

לא, לגבי הסכום של ה-25% - אנחנו קובעים את הסכום. אנחנו מגדירים לבית הספר מה ה-25% שלו. זה נתון שמחשבי משרד החינוך מפיקים אותו. אם הוא רוצה חוץ מזה עוד לקחת תל"ן תורני וכו', אז פה כאילו הוא לא יכול לגבות על זה עוד סכום גדול, אלא להגיע לתקרה מקסימאלית. זאת אומרת גם אם אתה ממומן בפחות, אתה לא יכול לעבור סכום של תקרה מסוימת.

מי קובע את הסכום המקסימאלי?

ומה הסכום.

לא, אמרתי, הסכום הוא 6,800 שקלים בכל מקרה.

לא, לא, רגע. אני רוצה לחדד את השאלה כדי שיהיה ברור. בין ה-25% ל-6,800 יש הליך בקרה, אישור כלשהו של המשרד?

כן. אישור באפיק ספציפית לכל בית ספר. זה המפקח - - -

אם עלות ה-25% היא 2,000 שקלים ובא המוסד הזה שהוא גם ייחודי, תורני נקרא לזה. רוצה מעבר ל-25% להגיע גם לשעות הוראה נוספות. בסכום הזה, עד ה-6,800 שקלים יש כללים איך זה נקבע?

בוודאי, כן. הכללים נקבעו בחוזר המנכ"לית. תסתכלו רגע, יש כאן טבלה. זה לגבי התל"ן. הטבלה הבאה זה הטבלה הכללית. זה לגבי התל"ן ולא כל כך רואים טוב עכשיו, אבל אנחנו הגדרנו במפורש מה שוויה של כל שעה. זאת אומרת לקחנו כמה עולה להעסיק מורה לשעה לשנה ומחלקים את זה במספר התלמידים בכיתה, ובהתאם לזה נקבע כמה סכום אתה יכול לגבות מההורים.

ניקח מוסד שמוסיף על השעות שאנחנו נותנים, נניח הורים רוצים ללמוד יותר גמרא, רוצים שהילדים בכיתה ג' ילמדו פיזיקה. הם רוצים להוסיף חמש שעות מעצמם ולשלם את זה מכיסם. זה מתאפשר ובתנאי שזה עומד בסכומים האלה. זאת אומרת אנחנו הגדרנו כמה עלות מורה, לחלק למספר התלמידים לשנה, זה הסכום שמותר לגבות מהתלמידים. גם אם המורה לבית הספר יעלה יותר, הוא לא יוכל לגבות יותר מהסכום הזה בכל מקרה. זה ההגדרות שאנחנו מגדירים אותן.

אתה מסכים איתי, במדינה שהפערים הם כה גדולים ואנחנו ב-6,800 שקלים עוד מעט מתקרבים לשכר לימוד בהשכלה הגבוהה, מתקרב לשכר לימוד בהשכלה הגבוהה המתוקצבת, אז זה נראה - - -

לא, לא, שיהיה ברור, אנחנו לא מתלהבים ולא מעודדים בתי ספר לגבות את זה. אנחנו באנו למציאות שבה זה מה שהיה. התפתחה תופעה כזאת במימדים הרבה הרבה יותר גדולים ואנחנו מנסים לתקן את המציאות הזאת.

כמה שנים אתם מתמודדים עם זה בצורה של קביעת סכומי תקרות ונהלים?

בשלוש השנים האחרונות.

רק בשלוש השנים האחרונות. אוקיי, יש לך עוד במצגת?

אני רוצה להגיד משהו, אדוני.

בבקשה.

אדוני, נציג משרד החינוך, אתה יודע, אני שומע אתכם מדברים. אני ניהלתי בית ספר 25 שנים. אני שומע אתכם וזה בדיוק הסיפור של הגבלת הנסיעה שהיא 90 או 100 קמ"ש אבל כולנו נוסעים מעבר לזה. מהנתונים או מהבדיקה שאני עושה בבתי ספר בדרום, במרכז, כל מה שאתם עושים זו המלצה. כולם עובדים או רובם הגדול, במיוחד בתי ספר ייחודיים, עובדים וגובים כסף כמה שהם צריכים, לא כמה שהם רוצים, כמה שהם צריכים. ואני חושב שאבי אבות הטומאה זה שמפקח בית הספר הוא זה שמאשר.

וכשמפקח בית ספר נתון בשיח עם מנהל בית הספר ומנהל בית הספר בא ואומר לו את הדבר הבא, ואני הייתי עד לזה, הוא אומר לו תשמע, אני ארצה להכניס 8 שעות של חמש יחידות בתנ"ך, כי בבית ספר ממלכתי דתי התנ"ך הרבה יותר מורכב, אתה מכיר את זה. ובית הספר נותן לי רק על 5 שעות, אז ההורים שילמו גם את הפער של ה-25% על ה-5 שעות ואת מלוא הסכום על השלוש שעות. והנתונים האלה של 6,800 שקלים, אני מכיר בתי ספר ביישובים סוציו אקונומי 4 כמו בדימונה, שהפסיקו לקבל את המקומיים, כי למקומיים אין כסף לשלם ובית הספר ממלא תלמידים שמגיעים ממרכז הארץ.

אני מבקש ממך ללכת לרבי דוד תורג'מן ולראות שם את הישיבה שמקבלת ממשרד החינוך. שלא מקבלים תלמידים מירוחם ומדימונה, כי אין להם לשלם את המחירים האלה. ואומר לי במלוא הגינותו – מאיר, אני הפסקתי לקבל, באים ממרכז הארץ משלמים את הסכום. אז זה צריך לעמוד לנגד עיניכם. תודה.

תהיה בריא, חבר הכנסת.

אני רק רוצה להבהיר שאי אפשר, מפקח לא יכול לעשות טובה למנהל ולאשר לו - - -

אני לא אמרתי שהוא עושה לו טובה.

כמה מקרים יש שמפקח לא מאשר?

אני אמרתי שהוא מאשר לו.

כמה מקרים יש שמפקח לא מאשר, אתה יודע להגיד לנו?

רגע. אני אומר, מערכת אפיק היום, אנחנו - - -

אבל אנחנו מעודדים אוטונומיה של בתי ספר. המדיניות של משרד החינוך, גם של הרב פירון והרב פירון אחראי על חלק מהמציאות, הייתה לעודד אוטונומיה של בתי ספר, לא לדכא אותם.

אין לי בעיה, שהריבון ישלם - - -

אוטונומיה כלכלית?

שהריבון ישלם ויעודד אוטונומיה.

רגע, חברה. מעמד של מנהל זה לא דבר שבאים לרמוס אותו - - -

אנחנו בעד מעמד המנהל. זה לא מעמד המנהל.

ב', גם את המפקחים לא כדאי להפוך לשום דבר. הדבר העיקרי זה תקציב החינוך, זה לא - - -

איתן, חבר הכנסת ברושי, סליחה, בואו נחזור לסדר שאנחנו רגילים בוועדה. רבותי, מר גור, רגע. אנחנו ניתן לחברי הכנסת להתבטא ואנחנו נמשיך את הסקירה.

חבר הכנסת ג'בארין ראשון הדוברים.

כן, האמת היא שאני מלווה את הנושא של בתי הספר הרשמיים הלא מוכרים בחברה הערבית, שזה בתי הספר הכנסייתיים. ושם קיימת בעיה שהיא בעיה לא קלה. זאת אומרת אתה מדבר על 25% ביסודיים ואז כאילו מאפשרים לגבות את הפער וזה נשמע אוטופי מדי. זה נשמע אוטופי מדי כי לפי המספרים שיש לנו, גם לפי המספרים שלמרכז המחקר והמידע של הכנסת, בבתי הספר הכנסייתיים הללו, שיעור התקציבים שהם מקבלים כשעושים את כל החישובים, זה כמעט שליש ולא 75%. זה כאילו 35% לכל היותר ממה שמקבל תלמיד בבית ספר יסודי רשמי. ואז יש לך פער תהומי בהוצאות של בית הספר. זה לא 25%, הלוואי שזה 25%.

זה לא 25%.

והפער הזה מתגלגל פשוט אל ההורים. ולכן יש כאן קושי. מצד אחד אנחנו רוצים להקל כמובן על ההורים, אבל מצד שני אתם שמים את בתי הספר האלה במצב אבסורדי. מממנים רק שליש באופן השוואתי ממה שממומן בבתי הספר הרשמיים ואז אומרים להם יש לכם תקרה של 2,000 או 3,000 שקלים, אז איך הם יסתדרו?

ולכן אני רואה שהבעיה מתחילה מלכתחילה כשאתם לא משלמים באמת את ה-75%. תודה.

חבר הכנסת מאיר כהן.

בתי הספר הכנסייתיים לא מוכנים להצטרף לרשויות.

בסדר, אבל מה זה קשור? הם אומרים אנחנו מתחילים עם 75%. הם אומרים אנחנו מתחילים עם 75% שישלמו לנו את ה-75%.

לא, אבל אני חייב להגיד - - -

מאיר, אומר לך חבר הכנסת ג'בארין, כשאומרים 75% זה כבר ממזמן לא 75%.

לא, אבל בבתי הספר הכנסייתיים - - -

טוב, משרד האוצר הודה שזה - - -

בבתי הספר הכנסייתיים המבנים שייכים לכנסייה וכשבאים אליהם, אני ראיתי את זה ברמלה ובלוד, כשבאים ואומרים להם תצטרפו לבעלות, אנחנו נתחזק אותם, הם אומרים לא. לכן הם - - - אני רוצה להוסיף.

רק חשוב לי לשמוע.

הוא ישיב אחר כך. תרכז הכל. בבקשה מאיר.

לא, בסדר, אני דיברתי.

איתן ברושי, בבקשה.

אני חושב שהדיון הזה דומה למה שהיה פה ברשותך יושב הראש גם לפני שנה והשאלה המרכזית לפי דעתי היא, וראיתי עכשיו ששר החינוך משקיע הרבה כסף בפרסום יקר בתקשורת למען חמש יחידות ושיפור הלימודים ואולי יש גם תוצאות במתמטיקה ובמדעים. זאת אומרת שמשרד החינוך צריך להגיד בעצם למה הוא רוצה להגיע, משום ששאלת ההוצאות של ההורים היא לא רק כמה משלמים לבית הספר, אלא גם מה מוציאים אחר כך בבית. הרי חלק גדול מהיכולת להתמודד עם מה שנדרש בבית הספר, מחייב את ההורים לתת את שיעורי העזר ואת התוספות בבית הפרטי של כל אחד ואחד.

ולכן השאלה של כלל ההוצאות היא לא רק כמה משלמים לבית הספר שהוא מפוקח, אלא גם כמה עולה מעבר למסגרת הזאת שפה מדברים עליה.

ולכן אני חושב שאחת השאלות שלא הוזכרו פה בדיון, אדוני יושב הראש, זה גודל הכיתה. שר החינוך הוביל מהלך של כיתות א' ו-ב' ואני לא יודע אם אחרי שעצרו את הקייטנות ב-ג' ו-ד' עכשיו יעצרו גם את גודל הכיתה ב-א' ו-ב', אחרי שעשו מסיבות גדולות. צריך להגיד שכאן היחס בין מספר התלמידים למורים הוא אחת ההוצאות הגדולות של בתי הספר, ברצון לא להכביד על מורה עם כמות, עם מספר (לא אומרים כמות), גדול של תלמידים. לכן השאלה היא לא רק כמה משלמים גם מה עושים עם הכסף. האם למשל זה צמצום גודל הכיתה, שהוא מאד חשוב ליכולת לקיים את הרמה הנדרשת. האם מדובר על חיזוק מגמות מסוימות.

אני אבל כן רוצה להדגיש את האוטונומיה של בתי הספר ואני יכול לומר, דיברנו על זה גם בנסיעות לפולין, יש פה הרבה יותר מאשר להראות בטבלה המצומצמת את ההוצאות בגין חינוך. והשאלה היא בעיקר גודל תקציב המדינה ולמה מכוונים אותו.

ולכן אני חושב שאוטונומיה של בתי הספר זה דבר שצריך לשמור עליו והסכמות של הורים צריך לכבד, והרגישות למי שלא יכול לעמוד בחלק מהדרישות, צריך להקפיד על כך ודיברנו על יצירת קופה בבית ספר גם למי שצריך עזרה. והשאלה של גודל הכיתה, נראה לי, אדוני יושב הראש, צריך לטפל ולדרוש איך מתקדמים בהפחתת מספר התלמידים בכיתה.

ואני רוצה להגיד משפט אחרון. מי זה פה מייצג את ההורים? אתם קבועים. אני חושב שהגיע הזמן - - -

סוף סוף יש יציבות שלטונית, אתה רוצה שלא תהיה?

מעולה.

אני לא רואה בזה עלבון, להיפך.

זו מחמאה.

לא, קבועים שבאים אני מעריך את זה.

מתמידים.

אני חייב לציין שהם לא מקבלים על זה שכר והם גם משלמים על הדלק שלהם כשהם באים לכאן.

אמרתי, לכן אני מעריך את זה. אני חושב שהגיע הזמן לעבור לחמישה ימי לימוד בכל מערכת החינוך בכל העולם. זה יקטין את ההוצאות.

אתה יודע שהילדים אחרי החופשה הארוכה עדיין בבית היום. לבושתי הערתי את הבן שלי, הוא אומר לי מה, אתה יושב ראש ועדת חינוך, אתה לא יודע שלא לומדים?

אדוני יושב הראש, יושב פה המגזר הערבי שכל השנים לומד חמישה ימים.

המורים עובדים קשה כנראה.

תן לי. כל העולם המערבי שאליו אנחנו רוצים להידמות וכל ההישגים שהגיעו ואליהם אנחנו רוצים להשתוות, השיגו אותם בחמישה ימים. אני חושב שהגיע הזמן וגם בהתיישבות שאני בא ממנה עשינו את זה מזמן, כולל בתי ספר דתיים, של יישובים דתיים.

אני אומר שהגיע הזמן לפי דעתי לעבור לחמישה ימי לימוד. זה דבר שגם יהיה יותר יעיל וגם יותר נכון.

אני מוכן, בתנאי שנתחיל לספור את ימי הלימודים בפועל. נצמצם את החופשות ונעבור לחמישה ימים.

ועוד אני מציע לקיים פה דיון - - -

להאריך את יום הלימודים ליום לימודים ארוך.

רגע, אני לא סיימתי. עשינו את זה ולא הגענו לפחות תוצאות וגם יום שישי הוא יום מקוצר, בחלק מהמקומות גם מקוצר מאד וגם עלויות של הסעות, כולל מקומות שאתה מכיר. לכן אני חושב שחלק מההתייעלות וגם מהאפקטיביות ובגיל הרך זה גם יחסוך יום חופשה למטפלות, שיום החופשה יהיה יום שישי. הגיע הזמן לעבור לחמישה ימי לימוד. זה לא צריך לפגוע בשום דבר, זה יחזק את המערכת ומהעולם אפשר ללמוד שזה טוב.

יש לך רעיונות שצריך לקיים עליהם דיון, אבל אנחנו כרגע נצמדים לסוגית ישיבת המעקב – תשלומי הורים.

בבקשה, דב חנין.

תודה לך אדוני יושב הראש, תודה על כינוס הישיבה החשובה הזו. אנחנו עוד לא שמענו בצורה מקיפה את הממצאים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אבל כאשר אנחנו נשמע אותם ואני מקווה שזה יקרה מיד, אנחנו נראה הרבה בעיות נוספות לאלה שאתם תיארתם לנו, מכובדי, אנשי משרד החינוך. אנחנו נראה מצבים שבהם אין דיווחים, בכלל אין דיווחים. אנחנו נראה מצבים שבהם העלויות האמיתיות של ההורים הם 8,000 שקלים, הרבה מעבר ל-6,000 שאתם מדברים עליהם.

אני רוצה לומר לכם שהטענה שלי היא לא למנהלי בתי הספר. אני חושב שאנחנו יצרנו מערכת לא נכונה בהתנהלות של מערכת החינוך שלנו, כאשר נחנו הפכנו את בתי הספר ליחידות כלכליות וכאשר אנחנו בעצם מטילים על מנהלי בתי הספר את התפקיד לאזן את התקציב של בית הספר עם כל מיני תוספות ודרישות וצורך להגביר ולתגבר ולחזק את המערכת וגם לעמוד בתחרות מול בתי ספר אחרים.

כל התפיסה הזו של איך נראים בתי הספר היא תפיסה מוטעית לחלוטין. חבר הכנסת ברושי, אני לגמרי בעד אוטונומיה של בתי ספר בהיבט החינוכי, בהיבט הערכי, לגמרי. אבל לחשוב שבתי ספר יכולים להיות יחידות כלכליות זאת תפיסה, לטעמי מטורפת, שמטילה על מנהלי בתי הספר תפקיד בלתי אפשרי בכלל. בלתי אפשרי. מערכת החינוך צריכה להיות מערכת אחת, אינטגרטיבית. בתי הספר צריכים להיות יחידות במסגרת מערכת החינוך, בכל הנוגע להתנהלות הכלכלית שלהם.

ככל שאנחנו לא נמצאים במקום הזה, התוצאה היא שמנהלי בתי ספר יידחפו לגבות כסף, כי הם רוצים לאזן את התקציבים של בית הספר, הם רוצים לספק כמה שיותר דברים לתלמידים, בוודאי במציאות של תחרות בין בתי הספר וככה אנחנו יוצרים איזה שהוא מנוע של אינטרסים, שאתם לא תוכלו לעמוד בפניו, עם כל הרצון שלכם לפקח ולנהל וכדומה.

המפקחים גם הם נמצאים במין מצב בלתי אפשרי. אני לא במקרה שאלתי כמה מצבים יש שבהם המפקח אומר למנהל אני לא רוצה לאשר לך. המנהל בא ואומר – אני מבקש והמפקח אומר אני לא רוצה. כי גם הם נמצאים באיזו שהיא מצוקה בלתי אפשרית.

ולכן אדוני יושב הראש, אני מציע שאנחנו ננהל דיון בוועדה הזו בעתיד, וזה דיון מאד מאד גדול, ערכי ומאד מסובך, על שאלת ההתנהלות הכלכלית של מערכת החינוך - האם לא הגיע הזמן לשחרר את מנהלי בתי הספר מהצורך לנהל אותם כיחידות כלכליות. תודה רבה.

תודה. חבר הכנסת טרכטנברג ולאחר מכן נראה את המצגות, גם של מרכז המחקר והמידע של הכנסת וגם של מר יוסי אביבי, מטעם ההורים שהציפו את הסוגיה במודיעין. בבקשה.

כן, בעקבות גם הדברים של חבר הכנסת דב חנין. תראו, כשפרצה המחאה בשנת 2011, לפני כחמש שנים עוד מעט, הנושא הזה צף בכל חומרתו ולמה? מכיוון שהסתבר שהתשלומים שנדרשים הורים לשלם בבתי הספר הוא כאמור מרכיב מאד מרכזי ביוקר המחייה שלהם וגם מקור של אי שוויון. כי הרי כל המנגנון הזה, הרי מה הוא עושה? הוא גורם לכך שבאותם אזורים, באותם בתי ספר שיש אוכלוסיות חזקות ההורים משלמים ושמענו תעריף של סלקציה גם. כי בית ספר מתחיל לגבות כספים רבים. אז מה לעשות? אלה שלא יכולים לשלם נפלטים ובאות אוכלוסיות יותר חלשות כי הרמה עולה וכו'.

זה מאד דומה למה שקורה למערכת הבריאות, עם הרופאים הפרטיים והשר"פ וכו', וקיצור תורים וכו'. בדיוק אותו דבר.

לתהליך הזה אני קורא תהליך של הטלת מס סמוי. הרי יש את המיסים שאנחנו מכירים אותם – מס הכנסה אתה משלם, מצפה לשירותים. הממשלה ובפרט בעבר, זה הופסק, אבל לדעתי זה חוזר, הייתה במתווה של הורדת מס. לכאורה הכל טוב, מורידים מס וראה זה פלא, מערכת החינוך לא קורסת. למה לא? מכיוון שבעצם מטילים מס סמוי על ההורים ש - - -

הוא ממש לא סמוי.

בסדר.

לא, לא, בהגדרה. הוא התכוון שהוא סמוי בהגדרה.

הוא סמוי בהגדרה.

הוא לא בהגדרה של התקציב.

הוא לא בא לוועדת הכספים לאישור, ולכן אפשר לעשות את זה. הדבר הזה הפך ממש לאחת הבעיות המרכזיות לא רק בתחום החינוך, בתחום הכלכלי חברתי במדינת ישראל ואי אפשר. תראה, אני מאד מעריך את המערכת הזאת שעשיתם, מערכת אפיק. באמת. אבל זה קלאסי, זה דרך כאילו, אתה יודע, להשלים עם התופעה ואז למנוע את הביטויים הכי חריפים של התופעה ושיהיה תחת איזו שהיא שתיקה. זה לא לטפל בתופעה העמוקה יותר ואני לא בא בטענות אליכם, כי אתם עושים כמיטב יכולתכם עם המערכת הזאת.

לכן אני אומר, אדוני יושב הראש, אכן צריך לקיים דיון על כל התמונה הגדולה – כמה כסף זה מהמדינה, כמה מההורים, כמה הולך על התקורה. דיברנו על הנושא הזה לא מספיק נדון. התקורה שמשולמת לאותן רשתות, תקורה שמגיעה לעיתים ל-11%. לאן הולך הכסף הזה? האם זה חוזר לבתי הספר או שזה - - -

והאם בכלל צריך לשלם תקורה.

ברור. אבל את כל הדברים האלה צריך לשים על השולחן, כי אם לא הדיון תמיד יהיה חלקי, פרטני ולא נגיע לעומק הנדרש.

תודה. אז בואו נראה נתונים מהמצגת של מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

ברשותך אני רוצה לסיים את המצגת שלנו עם עוד שני שקפים.

לא, אני מציע שניתן לך את הסיכום של הדברים כדי שנראה תמונה מקיפה. בבקשה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

תודה רבה כבוד יושב הראש. המצגת שאני אציג עכשיו מתחלקת לשני חלקים מרכזיים. בחלק הראשון אני אתן סקירה קצרה מאד לגבי ההנחיות שתקפות היום על תשלומי ההורים שמותרים לגבייה במערכת החינוך. בחלק השני אני אציג ניתוח של נתונים על תשלומי הורים שמשרד החינוך אישר לגבייה במוסדות החינוך השונים בשנת הלימודים הנוכחית במערכת אפיק. הניתוח שלנו מתבסס על מסד נתונים שקיבלנו ממשרד החינוך, לפי פילוחים שונים שאנחנו ביקשנו מהמשרד לספק עבורנו.

ככה – במערכת החינוך נהוגים כבר שנים כמה סוגים של תשלומי הורים. לצורך העניין הזה אנחנו נכנה אותם תשלומי ההורים הרגילים. התשלומים האלה נחלקים לתשלומי חובה ורשות, השתתפות הורים בהזנה, תכנית לימודים נוספת – מה שקרוי תל"ן ורכישת שירותים מרצון. בטבלה הזו אפשר לראות את הסכומים המרביים באותם סעיפים, בחלוקה לשלבי חינוך מ-1,000 שקלים עד 3,000 שקלים, בהתאם לשלבי החינוך.

לאורך השנים נשמעו טענות על גבייה חריגה של תשלומי הורים, מעבר למה שהותר על ידי המשרד. קו פרשת המים בעניין הזה היה דו"ח מבקר המדינה בשנת 2012 שאמר את הדבר הבא:

"במרוצת השנים מסתמנת תופעה הולכת וגוברת של גביית תשלומים נוספים מהורי התלמידים, תוך חריגה מהתשלומים המותרים ובלא פיקוח נאות".

בעקבות דו"ח המבקר משרד החינוך יצא למהלך של הסדרה של הגבייה המוגברת של תשלומי ההורים, הגבייה שהיא מעבר לתשלומים הרגילים שראינו בהתחלה.בשנת 2014 פורסמו על ידי המשרד שני חוזרי מנכ"ל שכוללים כללים שמאפשרים במקרים מסוימים ובתנאים מסוימים גבייה מוגברת של תשלומי הורים. החוזרים האלה עוסקים בתשלומים במוסדות ייחודיים, בתשלומים עבור תכנית לימודים נוספת תורנית בבתי ספר ממלכתיים דתיים וגם בבתי ספר חרדיים בתשלומים עבור מקצועות לימוד ברמה מוגברת ובתשלומים עבור שכר לימוד במוסדות לא רשמיים.

במוסדות ייחודיים, כפי שאפשר לראות, הסכומים נעים בין 2,800 ל-4,500 שקלים בבתי הספר היסודיים. התשלומים האלה אגב כוללים גם את התשלומים הרגילים שהראיתי בתחילת המצגת. בבתי הספר העל יסודיים התשלומים יכולים להגיע עד 6,400 שקלים. יש אפשרות לקבל גם תוספת של עוד 400 שקלים ואז מגיעים ל-6,800 שקלים שעליהם דיבר המשרד.

תשלומים עבור תכנית לימודים נוספת, הסכומים פחות או יותר דומים, כפי שאפשר לראות. סוג נוסף של תשלומי הורים זה תשלום עבור מקצועות לימוד ברמה מוגברת. הגבייה הזו מוגבלת לשני מקצועות התמחות ברמת חמש יחידות לימוד. הסכום המרבי לגבייה לתלמיד בשנה זה עד 1,500 שקלים.

עוד סוג של תשלום אליו מתייחס אחד החוזרים הוא שכר לימוד במוסדות לא רשמיים. מה שהמוסדות האלה בעצם יכולים לגבות זה את הדלתא בין מה שתקציב המדינה, התקציב שמתקבל מהמדינה לבין 100 שעות לימוד פלוס תקורה בשיעור של 15%. בשנת הלימודים הנוכחית רשאים כ-490 מוסדות לגבות שכר לימוד. 57% מהם רשאים לגבות שכר לימוד בסכום של עד 3,000 שקלים. 43% בסכום של למעלה מ-3,000 שקלים.

רק נתון נוסף שלא מופיע כאן, מתוך 490 המוסדות האלה, 400 מהם, לפי בדיקה שאנחנו ערכנו, לא מדווחים במערכת אפיק. 400 מתוך 490 לא דיווחו במערכת אפיק על הסכומים שהם מתכוונים לגבות. לא שכר הלימוד ולא תשלומי ההורים האחרים.

לא מדווחים? אין פיקוח, אין כלום.

לא.

בוא נשמע, הלאה. משרד החינוך יתייחס בסוף.

על פי החוזרים, מוסד שמקיים תכנית ייחודית וגם מקצוע מוגבר או תכנית תורנית נוספת, לא רשאי לגבות סכום שגבוה מהסכום המרבי לגבייה עבור אחת מהתכניות. כלומר, אם מוסד גבה את הסכום המרבי עבור תכנית ייחודית, הוא לא יכול לקבוע סכום נוסף עבור מקצוע מוגבר או עבור תכנית תורנית.

עכשיו אני אעבור לניתוח שעשינו על מסד הנתונים של מערכת אפיק. כפי שאמר גור, כל בית ספר חייב בדיווח במערכת הזו על תשלומי ההורים שהוא מתכוון לגבות מההורים. במערכת הזו אפשר לראות מי דיווח ומי לא דיווח, מי דיווח אבל לא קיבל אישור ולגבי אלה שקיבלו אישור, באיזה סכומים מדובר.

פה אנחנו יכולים לראות דוגמא לחוזר תשלומים מאושר לשנת הלימודים הנוכחית בתיכון לאומנויות בירושלים. תיכון עם כיתות משכבה ז' עד כיתה י"ב. אפשר לראות את התשלומים המאושרים - - -

מה זה? מוכר לא רשמי?

רשמי.

זה תיכון. הוא לא ייחודי במקרה הזה.

תיכון במאה אחזו.

אפשר לראות את הסעיפים, את סעיפי הגבייה שאושרו בחלוקה לפי שלבי חינוך. אפשר לראות שהסכום המרבי שאושר לגבייה בבית הספר הזה הוא בכיתה י"ב – סכום של 2,693 שקלים. כאן אפשר לראות בתרשים הזה את סטאטוס אישור גביית תשלומי ההורים באפיק בשנת הלימודים הנוכחית. אפשר לראות ש-68% מהמוסדות אושרו, דיווחו ואושרו.

אישרו להם? מתוך הבקשות 68% מאושרים? שהוגשו?

מתוך המוסדות שחייבים באישור – 68% הגישו ואושרו. כולם חייבים.

כולם חייבים. לכן שהוגשו, בוא נאמר את זה.

שליש מהמוסדות או שלא אושרו – זה שני אחוזים, או שלא דיווחו בכלל במערכת על כוונה שלהם לגבות תשלומי הורים. לגבי הנתון של בתי הספר שלא דיווחו, אפשר בעצם לומר שבתי הספר האלה נמצאים מחוץ לרדאר של משרד החינוך מבחינת תשלומי ההורים שהם מתכוונים לגבות ואין לנו אינדיקציה בעצם על כמה הם גובים.

4,557 - מה זה המספר הזה?

זה כל בתי הספר שחייבים בדיווח.

בקיצור, יותר מ-2,000 לא דיווחו.

עכשיו, אותם בתי ספר שלא דיווחו - - -

כמה לא דיווחו?

לא דיווחו או לא אושרו.

לא אושרו ולא דיווחו, כמה?

1,469 מוסדות.

מטורף, מה?

לגבי המוסדות שלא דיווחו או אושרו, אם נחלק אותם - - -

זה נתון מדהים.

נחלק אותם לפי פיקוח, אז 62 מהמוסדות האלה הם בחינוך החרדי, 17% מהמוסדות בחינוך ה - - -

גור, אתה מבין למה שאלתי אם גם המוכר שאינו רשמי מחויב בדיווח באפיק?

כן, אבל צריך לומר את האמת. המגזר החרדי בכלל לא היה בסיפור הזה עד לפני שנה.

בסדר.

בסדר? זאת אומרת אנחנו היינו - - -

זו גם תשובה. אין ספק.

לא, אנחנו מגדירים שם. זה נכון. צילום המצב הזה הוא נכון. אני לא מתווכח עם הנתון הזה. זה נתון שאנחנו העברנו, אבל צריך להסתכל רגע על המגמה. אם בעבר במגזר החרדי אף בית ספר לא דיווח באפיק, היום יש לנו אני חושב משהו כמו 30 - - -

38.

לא, לא, זה לא. יש לנו אחוזים ניכרים במגזר החרדי שכבר מדווחים באפיק והאחוז הזה הולך וגדל. בעבר גם לא היינו כל כך מפקחים על המגזר החרדי, אבל היום יש לנו. זאת אומרת צריך להסתכל על זה. אני לא מתווכח עם הנתון הזה, הוא נתון אמיתי, אבל המגמה היא שמספר בתי הספר שלא מדווחים באפיק הולך וקטן משנה לשנה.

אני רוצה לשאול עוד משהו. אתה יודע מה, אני הולך איתך, אבל תסתכל, יש שם 100 וכמה, 116 בתי ספר ו-316 בתי ספר שלא דיווחו.

איפה?

ממלכתי וממלכתי דתי, הם לא דיווחו. מה נעשה עם המנהלים האלה? זה המון. 300 בתי ספר שלא מקבלים אישור מהמפקחת על קליק במחשב, מה קרה איתם? האם הם קיבלו איזה עיצום? מישהו התייחס אליהם?

אז אני אומר, אנחנו הולכים ומשנה לשנה מצמצמים בצורה משמעותית את המספר. דרך אגב, צריך לומר את האמת. הרבה מאד מבתי הספר האלה פשוט לא גובים, לכן הוא לא בא אלי - - -

יש בתי ספר בארץ שלא גובה?

יש. בתי הספר במגזר הבדואי לא גובים בכלל. אנחנו רואים הרבה בתי ספר במגזר הבדואי שלא גובים בכלל. יש גם בתי ספר אחרים שלא גובים בכלל.

התיכון של הבן שלי לא גובה.

חלקם לא באים כי הם לא גובים.

נכון, אמיתי. לא גובה.

לא גובה לטיולים, לא גובה כלום?

לא, יש את הסכום שמאושר. אין שום תוספת מעבר לזה. יצאת לטיול אתה משלם, לא יצאת אתה לא משלם.

גם בתי ספר שעובדים לפי החוזר שאושר כאן בוועדה, חייבים להעביר את הדו"ח באפיק.

באפס. שידווח באפס.

לא, לא, לא באפס. בסכומים שאושרו על ידי הוועדה.

אני אומר מי שלא גובה בכל מקרה חייב דיווח.

אם בית הספר גובה כסף זה חייב לעבור דרך אפיק.

עכשיו לגבי ההערה של חבר הכנסת מאיר כהן. יש אצלי במינהל אגף שנקרא אגף אכיפה, יושב פה דודי כהן, מנהל האגף ואנחנו בהחלט פותחים בחקירות נגד בתי ספר כאלה שגובים ללא אישור. קודם כל להבין מה פתאום גובים בלי אישור, אחרי זה בודקים גם מה נעשה עם הסכומים שנגבו, כי ברור שכשסכום נגבה בלי אישור הוא גם לא מפוקח ואנחנו בהחלט עושים. דרך אגב, היו גם מקרים שדרשנו להחזיר כסף להורים, במצבים שבהם הגבייה לא הייתה על פי הנהלים שלנו.

אז בהחלט נעשה הרבה, אבל זה צילום של תמונת מצב. אני מתחייב לכם כשנבוא לפה שנה הבאה, המצב יהיה עוד יותר טוב. זאת אומרת זה הולך ומשתפר בהקשר הזה.

כפי שאמרתי בתחילת דברי, הנתונים האלה הם על בתי ספר שלא דיווחו ואין לנו אינדיקציה בעצם על כמה הם גובים. יכול להיות שהם לא גובים בכלל, יכול להיות שהם גובים מעט ויכול להיות שהם גובים סכומים חריגים. בתי הספר האלה נמצאים מחוץ לרדאר ואין לנו ידיעה לגבי מה קורה בהם בעצם.

זו חלוקה של אותם מוסדות שלא דיווחו או לא אושרו לפי שלב חינוך. 60% מהמוסדות הם בשלב החינוך היסודי וכ-40% בשלב החינוך העל יסודי. כאן אנחנו יכולים לראות נתונים של התפלגות התשלומים שאושרו לגבייה על ידי המשרד בבתי הספר שאושרו, שדיווחו באפיק ואושרו. אנחנו יכולים לראות, ואני רק אגיד קודם שהנתונים לא משקפים בהכרח את הגבייה בפועל. זה אנחנו לא יודעים מה הגבייה בפועל, אלא רק את מה שאושר על ידי ה - - -

בסדר. חזקה עלינו ש - - -

מה שאפשר לראות כאן זה ש-91% מהמוסדות, הסכום שאושר להם הוא עד 3,000 שקלים ול-9% מהמוסדות אושר להם סכום של למעלה מ-3,000 שקלים בשנה לתלמיד. זו התפלגות של המוסדות שגובים - - -

תחזור לשקף הקודם. תראה, אני איש מספרים. אם החלק הארי נמצא בטווח של מ-1,000 עד 2,000, זאת אומרת שמערכת החינוך יכולה להתקיים די טוב בלי הפלח הזה מ-2,000 עד 10,000 שקלים או 11,000 שקלים. השאלה היא האם הצר שווה בנזק המלך.

בוא נגיד לצורך האיזון, אני מקבל מיילים זועמים מהורים – מה אתה מפריע לנו? אנחנו רוצים להשקיע. אדרבא, שיעשו. אין לי בעיה. אני יודע, יש חוק חינוך חינם, יש קבוצת הורים שרוצה להשקיע בילדים, יתכבדו, יקימו לעצמם בית ספר פרטי ללא השתתפות המדינה. המדינה לא יכולה לעודד פערים כאלה בין ילד לילד. יש חוק חינוך חינם במדינת ישראל. ככה זו ההשקפה. אנחנו נתקדם מזה, נראה מה תפיסת העולם הזאת. כי אם אני רואה שאנחנו מנהלים מערכת ענקית ויוצרים פערים, כולה כולה, החלק הארי נמצא למטה – מ-1,000 עד 2,000 שקלים השאלה היא למה אני צריך ליצור את המסלול הזה המקביל? לתת נתיב מקביל, ואז זה עושק, סליחה.

ואני רוצה לומר לכם, שלא תחשבו שמי שגר ביישוב מסוים אז חזקה עליו שהוא יכול לעמוד בכל תשלום שמשתים עליו. במודיעין זה ציבור כלוא. ההורים במודיעין הם אוכלוסייה כלואה ואנחנו נשמע מיד את ההורים עם המצגת.

רק אם אפשר לשאול מי זה באמת החמישייה הפותחת שם – 11,000 ו-9,000.

אני יודע להגיד לגבי מי זה האחד שהטווח שלו בין 10,000 ל-11,000 שקלים – ישיבת צבייה בפתח תקווה. על יסודי - - -

בוא, החברה הדתיים והחרדיים מובילים בעוולה הזו. וואלה, צריך לומר את זה בצורה הכי מפורשת והכי ברורה.

ועד 2,000, אתה יודע כמה זה באחוזים?

בואו נתקדם. אנחנו בסוף נחמיץ.

עד 3,000 זה 91%. עד 2,000 אנחנו יודעים?

אפשר לעשות את החישוב, זה עוד אני מניח כמה אחוזים.

תמשיך עם המצגת, תסיים.

בסביבות - - - 18% גובים מעל 2,000 שקלים. זו ההתפלגות של המוסדות שגובים 3,000 שקלים ומעלה לפי שלב חינוך. 57% מהמוסדות הם בשלב החינוך העל יסודי ו-33% מהם בשלב החינוך היסודי. אלה אותם מוסדות בחלוקה לפי פיקוח – 55% מהם בחינוך הממלכתי דתי, 30% בחינוך החרדי, 13% בממלכתי יהודי, ו-5% בחינוך הממלכתי ערבי.

אותם מוסדות בחלוקה לפי אשכול חברתי כלכלי, אנחנו יכולים לראות ש-46% מהמוסדות הם באשכולות 1 עד 4, האשכולות הנמוכים. 36% באשכולות הבינוניים – 5 עד 6 ו-18% באשכולות הגבוהים, אשכולות 7 עד 9.

תודה רבה.

בבקשה, יוסי אביבי עם המצגת שלך. יוסי, רק טלגרפית, בקצרה.

כן, מאד קצר. את המצגת ברובה הצגנו בפעם שעברה ולכן אני אתחיל רק עם איזו מילת תזכורת ונמשיך הלאה.

תשלומי ההורים שלנו, ואני לא רוצה לדבר על תשלומי הורים אלא על תקורות, כי הדיון פה דין מיצה את הנושא של תשלומי הורים. אני ספציפית, הילד שלי נמצא בכיתה עם 38 ילדים, שלא יגידו שזו כיתה קטנה ואנחנו משלמים 5,930 שקלים כפי שקבעו. זה התשלומים שמוסדרים - - -

איזו כיתה?

בכיתה ח'. 5930 שקלים.

הם מקבלים שלוש ארוחות ביום?

לא מקבלים לא ארוחות ולא הסעות.

לא שוקו, לא לחמנייה, לא כלום?

שום דבר.

שום דבר. 5,000, זו שערורייה. כיתה ח'.

זה מאושר באפיק. בגלל שאנחנו לא מדברים על שכר הלימוד כרגע, כי זה דיון שהוא נפרד, אני מדבר על התקורות שהרשתות לוקחות. הילד שלי היום נמצא בבני עקיבא ובעיר מודיעין יש לנו שני בתי ספר של בני עקיבא ושני בתי ספר של אמ"ית. יש גם אורט ויש גם יחד ויזמה, עוד כמה רשתות שהן לא דתיות, אבל בגלל שהילד שלי נמצא בבית ספר מסוים, אז אני יכול לתת נתונים על בית הספר הספציפי הזה. אבל משיחות עם יושבי ראש של בתי ספר דומים, המצב הוא דומה.

בגלל שאנחנו מדברים על התקורות ולא על התשלומים, אני בפעם שעברה הצגתי את השקף הזה ואחר כך פניתי עם השקף הזה לכל הגורמים במשרד החינוך ובעירייה, כדי שישללו לי את השקף, שיגידו לי שהוא לא נכון. המדינה נותנת לצורך העניין, לצורך הדוגמא, כי בחטיבה זה 36.5 שעות ובתיכון זה 41.5 שעות, אז לצורך הדוגמא. אם המדינה מעבירה 40 שעות לבית ספר מסוים, אם בית הספר נשאר כבית ספר עירוני, מחלחל למטה 40 שעות. אם ההורים רוצים 7 שעות תל"ן מאושר באפיק וכו', הם למעשה משלמים על 7 שעות שלפי הטבלה הקודמת, אם זו כיתה שהיא גדולה זה 200 שקלים לתל"ן. יוצא 1,400 שקלים תוספת.

בבתי ספר שעברו לרשתות שהופרטו, מחשבים את התקורה, שתיכף אנחנו נדבר עליה, מסך הכנסות המוסד, כולל תשלומי הורים, כולל תמיכה בדשא ובבינוי ובכיסאות, סך הכנסות המוסד. ולכן, כשבאים לגזור את התקורה, אין להם מאיפה, כי דשא בסוף זה דשא וקיר זה קיר וזה פוגע בשעות הלימוד. ומכאן שאנחנו מתחילים עם 36 או 37. ואז כשבאים להגיע לאותן 47 שעות, צץ לנו סעיף נוסף שמשרד החינוך מאשר אותו, שנקרא הפעלת המוסד אחרי הצהריים, שאם הפעילו 11 שעות תל"ן, אפשר לקחת עוד 600 שקלים מההורים.

בוא, אני רוצה פירוט בסוגיה הזו. למה ברגע שהפריטו לרשת תיכונים פרטית, הבסיס הופך להיות 36-37?

בגלל שגוזרים את התקורה.

למה?

התשובות זה לא אני, אני אגיד. גוזרים לנו את התקורה מהמקסימום. אם רצינו להגיע ל-47, את החישוב - - -

רגע, אני שואל. אני רוצה לשאול את השאלות - - -

סליחה, אפשר להבהיר משהו?

מי הדובר?

אני משנה למנכ"ל מרכז ישיבות בני עקיבא.

אז תשב סביב השולחן, ביקשת רשות דיבור, תקבל. אני שואל. המדינה מעבירה 40 שעות בפועל?

כן.

בין אם זה רשות מקומית ובין אם זה רשת חינוך פרטית, מעבירה 40 שעות. למה התמחור צריך להיות לפי 36-37?

זה בגלל שעושים את ה-5% מהטוטאל. זאת אומרת שאם ההורים הוסיפו, החליטו שהם רוצים עוד שעות תל"ן, סך הסכום כולו - - -

אז לוקחים תקורה גם על ההורים וגם על המדינה.

לוקחים תקורה גם מכספי הורים וגם מהמדינה.

ומשיתים אותה על ההורים.

התשובה היא - - -

סליחה, יש פה נתונים לא נכונים, אני מצטער. נתונים בסיסיים. יש לחטיבת הביניים מתנה. תקן ליבה בחטיבת הביניים. תקן הליבה בחטיבת הביניים מדבר על 109 שעות לשלוש שנים, קרי 36 שעות - - -

תחזור לשקף הקודם.

סליחה, 36 שעות לכיתה פרונטאלית, תקן מדינת ישראל. ככה הם - - -

אז שאלתי, שאלתי.

שנייה. בחטיבה העליונה המצב הוא הרבה יותר גרוע. זה פר קפיטה. ובשעה רגילה, בבית ספר - - - הרי יש דיפרנציאציה – אם אתה טכנולוגי, אם אתה עיוני, אם אתה מב"ר. אבל בחטיבה העליונה זה שעה לתלמיד. אז אם בחינוך הדתי הממוצע הוא בין 26 תלמידים לכיתה, אתה מקבל 26 שעות פרונטאליות לכיתה.

יש לי שאלה, סלח לי אדוני.

שנייה, שנייה.

לא, יש לי שאלה.

אני אומר, זה תקנון המדינה - - -

אתה יכול לדבר בפאתוס, אבל אם אני אפספס אותך, אז תן לי לשאול את השאלה, בסדר?

אוקיי.

אני שאלתי שאלה ואני חוזר עליה ומתעקש. במוסד תיכון עירוני המדינה מתקצבת 40 שעות הוראה שבועיות?

התשובה היא לא.

גור?

המדינה מתקצבת בכל מוסד לפי המאפיינים המיוחדים שלו. אני רוצה - - -

לא, לא, בוא. רשות מקומית, איזה מוסד? אני רשות מקומית, יש לי תיכון עירוני. מכובדי, אני נתתי לך רשות דיבור בהתפרצות, אל תתפרץ באמצע.

אני רשות מקומית, יש לי תיכון עירוני, אני לא הפרטתי. עדיין לא התקלקלתי. אני שואל, במצב כזה – אני מקבל מהמדינה 40 שעות הוראה שבועיות?

התשובה היא בגדול כן, אבל אני אומר אתה בדרך כלל גם תקבל יותר מזה. בסדר? זאת אומרת בדרך כלל החישוב של שעות ההוראה הוא קשור לשאלה של למשל נניח שהייתי יכול להיכנס לתכנית מסוימת של מצוינות במתמטיקה.

סטנדרטי. עזוב אותי, בוא. אל תברחו לי לדברים המיוחדים. תיכון סטנדרטי שלא הצטרף לחמש יחידות מתמטיקה מוגבר. תעזוב. בתיכון הסטנדרטי.

לפחות, כן.

40 שעות שבועיות. אני שואל אותך שאלה, למה כשהוא עובר לרשת תיכונים פרטית – הוא מתוקצב פחות או מתוקצב ב-40?

הוא מתוקצב אותו דבר.

אותו דבר.

ההבדל הוא שהרשת שהופרט אליה ניהול התיכון, היא צריכה להתקיים ממשהו. יש לה מטה, יש לה עובדים - - -

בסדר. אין לי בעיה. אני שואל אותך שאלה. למה בתהליך האישור שלך אתה מאפשר תקורה לא רק על החלק היחסי של ההורים, גם על כל סכום התקצוב – שלך ושל ההורים?

אני מאפשר תקורה אך ורק על סכומי המדינה, על סכומים ש - - -

יוסי אביבי, אתה הקשבת?

ויוסי מכיר את זה מצוין. אמרנו לו את זה לא פעם אחת. התקורה היחידה שאנחנו מתירים זו תקורה מתוך תשלומי המדינה, לא מתוך תשלומי - - -

ספציפית במודיעין עשיתם בדיקה?

ספציפית במודיעין יש תיק שנפתח אצלנו באגף האכיפה. יש בדיקה.

זה כבר ארבעה חודשים.

בודקים את זה. גם שמוליק היה אצלנו בדיונים וגם יוסי היה אצלנו בדיונים. עוד אין לנו עדיין תשובות סופיות. זה לא יהיה רציני להציג פה משהו שהוא באמצע תהליך, אבל יש בדיקה מאד מאד רצינית שבה אנחנו בודקים בדיוק כמה שעות המוסד הזה ספציפית קיבל, כמה שעות המוסד הזה נתן לתלמידים והא המוסד הזה לקח את התקורה המותרת או לקחת תקורה מעבר לתקורה המותרת. אם יתברר לנו שהתקורה פה הייתה גבוהה מהתקורה המותרת, אנחנו נדרוש מהמוסד להחזיר את זה להורים או לתלמידים.

תגיד לי, הצורך הזה של המוסד להתקיים, לפני שהוא הופרט, זה היה מוטל על הרשות המקומית?

נכון.

משרד החינוך זה אחד ממשרדי הממשלה של מדינת ישראל? זה נעלם מנגד עיניו שיש פה תהליך של התערטלות, של זריקת אחריות?

הגוף שבעצם מנחה את השלטון המקומי זה משרד הפנים. למרות זאת, מכיוון שזה נושא שנוגע - --

בנושאי חינוך כפי שידוע לי, מי שמקבל מנדט - - -

זה לא נושא - - -

לא, לא, אני לא אוהב, מר גור. תקשיב - - -

אני רוצה - - -

לא, אתה לא יכול. ברגע שזרקת לא תישאר בלי התייחסות, ובמיוחד לא ממני. משרד הפנים לא אחראי ולא מעניק את הסמכות של רשות חינוך לרשות מקומית. רשות חינוך מוענקת מכוח שר החינוך, אז אל תגיד לי משרד הפנים.

לא, אני אומר אני רק אמרתי את זה כפתיח לזה ש - - -

אל תגיד. זה לא שייך לעניין, לא להערה שאני הערתי.

הוצאנו חוזר משותף למנכ"לי משרד הפנים ומשרד החינוך, שמנחה את העיריות בצורה מדויקת איך הן מנהלות את התהליך הזה. אנחנו כמובן לא מודדים את זה, אבל אם והיה ורשות מקומית החליטה לקחת תיכון שלה ולהעביר אותו או להמשיך את ההפעלה שלו באמצעות רשות מקומית – איך היא מבצעת את זה. זה יכול להתבצע באמצעות מכרז, מכרז שהוא בעיקרו מכרז שהוא איכותני ולא מכרז שהוא כספי. הגדרנו שם בדיוק מה התקורה המותרת לגבייה של הרשת. זאת אומרת כמה מותר לרשת לגבות תקורה עבור הפעלת המוסד. הגדרנו את הדברים בצורה מאד ברורה.

ספציפית כרגע החוזר הזה הוקפא בגלל איזה שהוא דיון, אבל מה-1 בספטמבר החוזר הזה יהיה, אמרו להיות בתוקף והחוזר הזה מגדיר את הדברים בצורה מאד מאד מדויקת וברורה, ככה שלא אמורות להיות יותר בכלל שאלות בסוגיה הזאת.

אני יודע שבתחום העסקי לא יצאו למהלך לפני שהדברים סגורים. אנחנו קודם כל מפריטים ואחרי 4 שנים מתחילים להוציא חוזר מנכ"ל ואחרי 4 שנים מתחיל להסדיר את כל סוגיות הרישום והפיקוח על גביית תשלומים. אנחנו קודם כל יוצרים את הבעיה ותוך כדי מתחילים לטפל בה.

לא, לא - - -

ככה זה הרושם.

הרשתות מנהלות תיכונים במדינת ישראל, חלקן - - -

לא יתכן שתקורה שהייתה מוטלת על הרשות המקומית תושת על ההורים, נקודה. לא יתכן.

היא לא מושתת על ההורים.

בהבנת הנשמע יש לי ידע בסיסי. יש לי יכולות בסיסיות.

נאמרים פה דברים מאד קשים, אז אם אפשר טיפה, אם יתאפשר לי לדבר חמש דקות, להציג נתונים. הנתונים פה - - -

אתה יודע מה קשה פה? הדבר הכי קשה פה שהורים נדרשים לשלם בכיתה ח' 5,000 שקלים בשנה לילד. ואתה יודע מה, אני אגלה לך עוד משהו, שממוצע הילדים במשפחה דתית, אתה יודע, מארבעה ומעלה.

אבל תן לי. אני יש לי ארבעה ילדים בחינוך הדתי, אז אם אפשר להגיד מספר מילים.

לא, אתה כאן בתפקיד של מנכ"ל ישיבות בני עקיבא.

אני רוצה לומר, בחינוך הדתי יום הלימודים מתחיל בשעה 07:00 בבוקר ומסתיים בשעה 18:00 בערב, או חמש בערב, שש בערב, תלוי באיזה ישיבות. עזבו את מודיעין, נגיד גם למודיעין.

40% מתקן השעות הוא מעבר לתקן של משרד החינוך. קרי, 40% משעות התקן. מאות שעות תקן בבית ספר זה על חשבון ההורים. עכשיו, בית הספר מפעיל את זה בתשלומי הורים, מעסיק מאות ועשרות מורים עבור השעות האלה. אנחנו לא גובים אגורה אחת תקורה מכספי הורים, נקודה. ומה אני כן גובה? אני מצהיר ותבדקו אותי. אגב, במודיעין אני גובה 5%, שזה מהנמוכים בארץ. אני גובה שכר לימוד בשתי תחנות קבועות - בשישה, שבעה, שמונה אחוזים. רשתות אחרות גם עושות שיפטינג, מעבירות שעות מבית ספר לבית ספר באישור משרד החינוך, דבר שלעולם לא עשינו במרכז ישיבות בני עקיבא.

הדבר שאנחנו מדברים כבר שנים, כבר שלוש ארבע שנים עם מנהל החינוך הדתי בעיקר כשיצא החוזר, כשאני מעסיק מאות מורים, יש לי עלויות נוספות. עזבו את הטיולים, אני לא גובה על זה. כשאני מעסיק מורים, יש לי עלויות עתידיות לא נצפות, מעבר לפנסיה. מי שמעסיק עובדים יודע שיש פיצויים אם אתה מפטר מורה, יש ימי מחלה, ואנחנו גובים סכום של 4-5% על ה - - -

משרד החינוך לא יודע לתמחר את זה?

הוא לא מתמחר נכון את זה.

אה, הוא לא יודע לתמחר נכון? תפנו לבג"ץ.

הוא לא מעביר 230 שקלים. כלומר 7,000 שקלים - - -

אז הכי קל ליפול על ההורים.

לא, לא.

משרד החינוך לא מתמחר נכון, אני נופל על ההורים.

שנייה, שנייה, ועדיין כספית ההורים במודיעין, והגשתי מאזנים לגזבר העירייה. כל פרוטה, בלי תקורה, כל שקל שההורים שילמו על החינוך החברתי, על שבתות וסמינריונים ועל שעות הוראה – על כל פרוטה ששילמתם קיבלתם מענה כספי ושירות, על כל פרוטה.

תודה, תודה. יוסי, תסיים את המצגת שלך בבקשה. תודה.

אני לא רוצה להתייחס ספציפית לבית הספר מודיעין, אלא על נושא של - - -

אבל זה עלה פה.

אבל בואו נמשיך הלאה. יש לנו חבר מועצה שלראשונה-. הנושא הזה עולה 10 שנים ברציפות, וכל פעם בגלל שההורים נחסמים בנתונים, לא מגיעים למסקנות. הפעם יש חבר מועצה שמשתף איתנו פעולה בתוך המועצה ומוציא לנו דו"חות מתוך גזברות העירייה. ועכשיו מוצג דו"ח מתוך גזברות העירייה על הלוח - - -

מה אומר הדו"ח הזה?

שבו נאמר שסך ההכנסות היה לצורך העניין 12,565,000 מיליון, ולקחתם דמי ניהול 620,000. זה 5% מסך הכנסות המוסד, כשהמדינה נתנה לך 8 מליון שקלים וההורים נתנו לך - - -

לא, אבל משרד החינוך מאפשר לקחת 10% כפי שאתה יודע, 10%.

בוא, בוא, אדוני. מאחר והתהדרת קודם כל שאתה לוקח רק 5% - - -

לא, לא - - -

תן תן לי, בוא. יש פה דיון. או שאנחנו עושים פה מסחרה או שאנחנו מדברים בעובדות. התהדרת בזה שאתה לוקח רק 5%? הציג לך נציג ההורים ואומר לך נכון, אתה לוקח 5% אבל לא רק מתשלומי ההורים, מכל התקורה. עובדה. מספרים. אנחנו יודעים.

התשובה היא שמתוך כספי הורים – 60% מכספי הורים או 70% מכספי הורים זה בגין שעות הוראה. על שעות הוראה, אני דיברתי עם הגזבר, בהנחיית רואה חשבון של העמותה, יש מושג שנקרא עתודה מול יעודה. מאזני, זה סעיף מאזני.

אדוני, אדוני, בוא - - -

אני - - -

לא, לא, אני לא אתן לך, סליחה. אין לי את הזמן הזה להיכנס להרצאה מאזנית. אני רק יודע בחשבון פשוט, אם המחזור שלך, של כל המוסד, הוא 12 מיליון שקלים ואתה גובה 600, זאת אומרת שזה 5% על כל התקציב.

לא, לא.

כן. זה הנתון.

לא, זה נתון לא נכון. זה מאד פשטני.

טוב. בבקשה יוסי, תמשיך.

אני מציג פה עכשיו וקודם כל הוכחנו מספרית שלוקחים 5% מסך המחזור. את המינוחים עתודה מול יעודה או דברים כאלה אני שאלתי את ד"ר חגית מאיר ושאלתי את כל משרד החינוך. הם אמרו שהם קובעים שעת תל"ן, זה עלות השעה כדי שיהיה לי מורה בכיתה. מעבר לזה לא לוקחים. כרגע, אני מציג עכשיו - - -

זו עלות שכר של המורה לפי נתוני מינהל כלכלה ותקציבים.

שזה כולל הכל.

כולל עלות מעביד.

כולל הכל.

תודה. הלאה.

גם שעות עוז לתמורה ואופק חדש, גברתי?

כן.

6,700 שקלים?

תודה. תסלח לי אדוני, אני לא רוצה להוציא אותך. אתה מהרגע הזה לא מדבר בלי רשות דיבור. בבקשה.

זאת אומרת מה שיצא לנו כרגע, שאנחנו רואים בחשבון סנדלרים, יש לנו סך הסכום שנכנס מההורים ומהמדינה, 5% מזה דלף לנו החוצה. כשאנחנו אומרים האם לקחו תקורה מכספי הורים, היועצת המשפטית של העירייה אומרת בדקתי ולא לוקחים תקורה מכספי ההורים. הגזבר כותב לנו – לוקחים, כי מותר להם על פי ההסכם שמשרד החינוך אישר.

ד"ר לירן שפיגל ממשרד החינוך אומר – לא ניתן לגבות מתשלומי הורים.

יש חוות דעת משפטית חלוטה בנושא.

מר גור רוזנבלט אומר לא הייתה לאף אחד זכות לקחת מתשלומי ההורים. המנהלת האדמיניסטרטיבית במוסד אומרת – התשובה היחידה שאני מוסמכת לתת לכם הייתה ועודנה 5% מכלל הכנסות המוסד. מנהל המוסד כותב לנו – תקורת הניהול 5% מרשת בני עקיבא זה מחולק ככה – 5% מהכסף הכללי זה מכספי מדינה ו-5% מכספי הורים הולך לצורך פיצויים עתידיים למורים. רפרנט התשלומים עונה לנו, דן גרוסמן, אודה ואבוש, אין לי את הכלים לבדיקת התקורה. הגבייה ואופן השימוש נעשים לדאבוני עדיין בחושך.

אז יגידו לנו בבקשה המכובדים, אנחנו ההורים צריכים גם לנתח את הנתונים, גם לעבור ולשבת ולראות מה חוקי ומה לא חוקי, כאשר זרוע אחת של המדינה – שזה רשות מקומית – אומרת לנו X, זרוע אחרת של המדינה – זה משרד החינוך – אומר Y, וכשאנחנו צריכים לדבר עם מישהו, אומרים לנו במשרד החינוך תפנו לעירייה. העירייה אומרת יש חוזה של משרד החינוך, תלכו לרשת. הרשת אומרת אני גובה בהתאם לחוזה שיש לי ומאושר על ידי משרד החינוך, אנחנו בינתיים הוראת הקבע יורדת לנו כל חודש.

תודה יוסי. תעצור פה.

אני רציתי עכשיו להציע איזה שהוא מודל, מודל חדש. אם אנחנו מדברים על התקורה שהיא לא ברורה, אז אני אמרתי – המודל הקיים כיום, שהמדינה מעבירה לרשת החינוך מההורים, שאין להם חשבון הורים נפרד, זה חשבון שהוא בשליטה מלאה של הרשת. כמה שזה נקרא חשבון הורים, אין לנו זכות חתימה בחשבון הזה, אנחנו לא יכולים להוציא משם שום דבר. זה גם כן עוד מקור הכנסה לרשת. משם גובים תקורה.

אני מציע הצעה. עד שיחליטו פה עם כל הוועדות – משרד הפנים, משרד החינוך, משרד המשפטים.

חגית, תקשיבי להצעה שלו.

אני מציע מודל שהוא טיפה שונה. מה שהמדינה מעבירה לרשת החינוך עבור השעות שצריך לחלחל עד בתי הספר, יועבר בצורה ישירה. יפריטו את הענף שאתם חושבים שהרשת צריכה להתקיים, ותעבירו להם כצינור נפרד את התקורה שלהם ותעזבו את הכספים שאתם נותנים לנו. רשת אמ"ית במודיעין לוקחים 6% מסך הכנסות המוסד, כולל מההורים. רשת מודיעין אנחנו עדיין 5%, אבל זה אומר שכל רשת בהתאם לכוח המשא ומתן שלה מול הרשות, מול המשרד הזה, מפילים על ההורים את התקורות.

עכשיו מה שאנחנו אומרים, שההורים ישלמו ישירות לבית הספר, התקורה תעבור בנפרד, ועד שאתם תחליטו מה צריך להיות המודל הסופי של תשלומי ההורים ושל התקורות, לפחות תהיה בקרה. כי אם הרפרנט אומר לי אני נמצא בחושך, כי הכל נכנס לתוך הסל הגדול ואין לי אפשרות לבקר – זו התוצאה של הבלבול.

תודה. זאב גולדבלט.

קודם כל תודה רבה. אני חושב שהציפו כאן נושא שלדעתי הוא קריטי ואני רוצה להרחיב, או לנצל את הפלטפורמה כדי להרחיב את הנושא הזה מעט יותר. ראשית, זה נראה לי מוזר שרק חבר הכנסת חנין עלה על הקטע ששליש ממוסדות החינוך פשוט לא מדווחים לאפיק.

אז בוא אני אגיד, אני אגלה גילוי נאות. זה לא הוא עלה, זה מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ותמיד זוכה דב חנין.

והוא יושב לידם ומעתיק.

הוא לוקח נתונים. אל תתגרו בי כי אני לא אוהב להישאר חייב.

אני חייב להודות שזו ירידה די דרמטית לעומת המצגת שהייתה לפני שנה בוועדת החינוך, אבל עדיין, שליש זו כמות מטורפת של למעלה מ-1,100 מוסדות חינוך שבעצם לא מציגים לאפיק מהומה.

דבר שני, הבעיה המרכזית שהציגו כאן ממודיעין, שבעצם אין פיקוח אמיתי של משרד החינוך אחרי מה שנעשה ברשתות הפרטיות וצריכים לשים את הדברים על השולחן. וברגע שיהיה פיקוח הדוק על מה שקורה ברשתות הפרטיות, אולי המצב מעט ישתפר.

אני גם לא מקבל את העובדה שרק בשנתיים או ארבע שנים האחרונות, התחילו להיכנס לנושא הזה במשרד החינוך. תשלומי הורים זה נושא שחי במערכת כבר עשרות שנים ונראה לי מוזר שהטיעון הזה, שאנחנו רק עכשיו מתחילים להתעסק בזה, עולה בכלל כאן כטיעון שאמור להחזיק מים.

בראייתנו, אחת הבעיות המרכזיות זה שמשרד החינוך קבע שורה של הנחיות ותקנות בחוזרי מנכ"ל, אבל המשרד עצמו לא מיישם את התקנות ואת החוקים שלו עצמו. ולמעשה בעצם העובדה הזאת יוצרת משבר אמון, לתפיסתי, בינינו ההורים לבין נציגי המשרד, במקרה הזה מנהלי בתי הספר או מנהלות בתי הספר, כי הן הרוב.

אני אתן כמה דוגמאות של פערים בין ההנחיות ובין המימוש, בין החיים בפועל. אחד, שימוש בעודפים. לצערי משרד החינוך לא אוכף את הנחיותיו בכל מה ששייך לשימוש בעודפי הגבייה. עוד יותר מזה, משרד החינוך יצא והגן על מנהלים או על מנהלת אחת לפחות, שעשתה שימוש לא חוקי בניגוד לחוזר מנכ"ל בעודפים האלה, כמו למשל, וזה ד"ר חגית מאיר מוזמנת לתקן אותי אם אני טועה, אבל לא יעלה על הדעת שבעודפי כספי ההורים, יקנו מזגן לחדר סגנית מנהלת בית הספר. ועוד להגיד שזה לרווחת התלמידים. הזוי.

למה, אם היא תבוא רגועה לכיתה.

או, או. אבל מה שאני אומר זה דברים שעלו בבית משפט כטיעון לגיטימי של משרד החינוך, שזה הופך את זה להזוי. וכן, אני ישבתי ושמעתי את זה במו אוזני שם.

דבר נוסף, דוגמא נוספת זה דיווחים על השימושים. אחד הדברים שחוזר מנכ"ל מחייב, זה שבראשית כל שנה ייצאו דיווחים מסודרים להורים, לוועד ההורים המוסדי, על השימושים שנעשו בכספים האלה בשנה החולפת. רק לחלק קטן מדי, להערכתי פחות משליש ממוסדות החינוך, הדבר הזה מתבצע.

הדבר הנוסף זה בעצם, אין לי דרך להציג את זה בצורה יותר יפה אלא שליחת יד של, נקרא לזה הנהלות בתי הספר, לכיסם של ההורים בעצם העובדה שמחייבים או עושים שימוש בכספים של ההורים שמשלמים את תשלומי ההורים, כדי לממן פעילות של תלמידים שהוריהם מסרבים מסיבות אישיות, לא מסיבות סוציו-אקונומיות. לא בגלל עוני או חס וחלילה מצוקה כלכלית, אלא בגלל סיבות עקרוניות So Called. ואנחנו, ההורים שמשלמים, בעצם נדרשים, כדי שאף ילד לא יישאר מאחור כטענת שר החינוך, אנחנו נדרשים לשלם את הכסף הזה. כי משרד החינוך אומר תשתפו אותם, אבל הוא לא מציג מקור תקציבי.

אז בוא אני אגלה לך סוד. בבית ספר שמרשים לעצמם לאשר להם 5,000 שקלים בכיתה ח', אנחנו, גם משרד החינוך במודע משאיר ילדים מאחור. אני לא רוצה להאמין שבזה שהוא גר במודיעין ויש לו ארבעה ילדים, הוא יכול להרשות לעצמו. לא כולם יכולים להרשות לעצמם תשלום כזה.

בוודאי. אתה צודק.

ולא צריך להיות חוקר או מדען שבדק את התופעה. אנחנו תמיד נמצא משפחות, מה לעשות, הפריפריה היא לא רק גיאוגרפית.

הדבר האחרון זה הסירוב בחלק מהמקומות להחזיר את העודפים להורים, למרות שחוזר מנכ"ל מחייב את זה.

בעצם מה שאנחנו באים ואומרים, קודם כל תבטלו בכלל את תשלומי ההורים. לא יעלה על הדעת שוועדת לנגרמן הציגה את הנושא הזה כבר לפני 25 שנים, נכון? מתי הייתה ועדת לנגרמן? אני פונה לאסף.

אני הזמנתי את יצחק קדמן שיגיד.

הוא פרש. למעלה מ-25 שנים ועדת לנגרמן המליצה להוריד בכלל את הדבר הזה שנקרא תשלומי הורים. להוסיף, או פשוט לקחת את המס המטורף הזה שנקרא תשלומי הורים, שזה מס הכי רגרסיבי שיכול להיות, ולהפוך את זה למס פרוגרסיבי בעצם העובדה שמוסיפים 4 פרומיל בסך הכל, או ממס הכנסה או מביטוח לאומי. וזה מכסה את כל תשלומי ההורים מ-א' ועד תו. ואנחנו מציעים לחזור לנושא הזה.

תודה. מנכ"לית המועצה לשלום הילד.

כן, אני רוצה אדוני לנצל את ה - - -

זו קודם כל הזדמנות לברך אותך.

תודה רבה אדוני.

לאחל לך ברכת הצלחה.

חן חן.

נעליים גדולות.

יש לרגליים לאן לגדול בתוכן. אני רוצה לצרף את קולי למה שנאמר פה בראשית הדברים. כשאנחנו מדברים על גביית יתר ולשים את גביית היתר בתוך מסגרות, אנחנו חייבים, שוב, אני מפצירה בוועדה הזאת, שיש בה נכונות, לדון בכל הנושא של תשלומי הורים בכלל.

אמר חבר הכנסת טרכטנברג שזה מס סמוי. אנחנו כבר מזמן אומרים זה מס חינוך. זה מס לכל דבר ועניין. זה מס רגרסיבי. הוא פוגע בכל הרעיון של חינוך חינם. הוא אחת הסיבות המרכזיות להגדלת פערים בין ילדים ואת זה אפשר וצריך לבטל.

ברגע שאנחנו נותנים גושפנקה ועושים הסדרה של גביית יתר, יש בכך משמעות שאנחנו משלימים עם הרעה החולה הזאת ואת זה צריך לשים על סדר היום, גם כשמדברים על גביית היתר והסדרה של גביית היתר.

אנחנו כבר שנים מקבלים פניות מהורים, ואגב גם מילדים, על מה שקורה בתחום הזה. אני אתן לכם רשימה. עכשיו, במה זה מתבטא גביית היתר? גביית היתר מתבטאת בשני דברים מרכזיים. אחד, בגובה של הסכומים אבל גם ביצירתיות. הנה דבר "חיובי" שיוצא מהרשימה של תשלומי הורים שמאושרת בוועדה - יצירתיות מאד גדולה של בתי הספר. מזגנים, מחשבים, כיתות נושא, תכנית בת מצווה, שיעורי שחייה, טקסים, מועדים, גיבושים, מפגשים, אתגרים והרשימה עוד ארוכה. נושאים שגובים עליהם תשלומי הורים. ואז זה צריך להעביר מהעולם.

או שמבקשים סכומים בלי לפרט אותם. מה זה תל"ן? מבקשים תל"ן, אבל בלי לפרט את זה והרבה מההורים חוששים, חוששים להתלונן. יש פה הורים שמדברים על זה בגלוי, אבל יש הרבה הורים ששולחים לנו ומבקשים מאיתנו – תשאירו אותנו בעילום שם כי אנחנו מפחדים שיבולע לילדים שלנו.

עכשיו אני רוצה להעלות כמה שאלות. אחת, מה בכלל מקור הסמכות של גביית היתר, של האישור של גביית יתר. ובכלל מדוע יש אישור? אם יש אישור שנותנת הוועדה לסכומים מסוימים או בחוזרי מנכ"ל, למה בכלל יש אישור של גביית יתר?

וגם להעלות כאן שוב נושא של להוציא את הגבייה מבתי הספר. ברגע שבתי הספר הם אלה שגובים, אנחנו מוצאים פניות של ילדים, וזה דובר כאן בוועדה, שלא מעלים אותם לטיול בית ספר. כתב לנו ילד בכיתה י"ב, שהוציאו אותה מהרשימה של מי שמצטלם לספר המחזור, כי הם לא הסדירו את החוב של שנה שעברה.

אולי את הסתכלת על דו"ח שלפני 20 שנה, 30 שנה? עדיין קיים?

סליחה?

אמרתי אולי את מסתכלת על איזה מסמך מלפני 20, 30 שנה. זה עדיין קיים?

מה עדיין קיים?

אני לא ציני. אני שואל, זה עדיין קיים שלא מצלמים ילד?

זו פנייה מהזמן הזה, בוודאי. אני אפילו לא הבנתי את השאלה.

משרד החינוך שומע את זה? לא, אני חשבתי שזה נעלם כבר. אני חשבתי שזה נעלם.

אני לא הבנתי את הציניות, כי אלה פניות - - -

אני חשבתי שזה נעלם.

לא, זה ודאי לא נעלם. או פניות שמקריאים בכיתה. אנחנו פונים עם הפניות האלה למשרד החינוך ולכן - - -

מקריאים שמות של אלה שלא שילמו.

שלא שילמו, כן. אנחנו מכירים את זה. זה לא פעם ראשונה גם שזה עולה כאן בוועדה.

אתם יודעים מה, אני רוצה לומר מהרהור הלב. חגית וגור, באחד הדיונים כאן שהיו פה נציגי המוכש"ר ותבעו לקבל תקצוב כמו ילדי הממלכתי, כי אי אפשר לעשות איפה ואיפה בין ילדים. ואחת הטענות שהייתה למשרד החינוך מולם, אתם עושים סלקציה, אתם יש לכם ועדות קבלה לילדים שלכם. יש איזה תמורה, אתם צריכים, אתם לא בית ספר רגיל. לא יתכן שתיכון שמתוקצב במאת האחוזים, אנחנו נאפשר לו עוד תשלומי יתר. ואני אומר לכם שאותם תיכונים גם עושים ועדות קבלה לילדים.

למה אני מציף את זה? וודאי שזה לא בא כל הכתפיים לא של ד"ר חגית ולא של מר גור.

אנחנו בבית המשפט העליון בנושא הזה.

אז אני חושב שהדברים צריכים להיות מועברים בשיא עוצמתם להנהלת משרד החינוך. זה לא יכול להיות, אני אומר לכם. אני מצומצם בזמן ואני רוצה להגיע לסיכום, סליחה שהפסקתי אותך. יש פה עיוות שנוצר מתוך הרצון לתת אפשרות להעצים את הילדים שלנו ומי שרוצה להעצים. קודם כל כמדינה אסור שהרצון של הורים להעצים את הילדים שלהם, יאפשר מסלול מקביל עוקף של חוק חינוך חינם שהוא חובה.

אני אומר לכם, אתם מגדירים את זה מס רגרסיבי, מס סמוי, מס גלוי. אין במדינת ישראל חוק חינוך חינם. הוא לא חינם. גם אלף שקלים, שזה הבסיס בשנה, יש משפחות שקשה להם. תוסיף את זה לשאר ההוצאות. נוסיף את זה להשאלת ספרי לימוד, נוסיף את זה לעוד כל מיני תשלומים כאלה ואחרים שנתבעים ההורים לשלם במשך השנה.

אנחנו מדברים על צמצום פערים? זה הכלי שמעצים פערים. האפשרות הזאת, לתת לבית הספר לגבות 5,000 שקלים, זה מזעזע, אני אומר לכם. 5,000 שקלים לשנה לילד בכיתה ח'?

5,900.

ויש גם 6,800 שקלים. ואנחנו מדברים ואני אומר לכם, לפחות שיתכבדו אותם אנשים שמאפשרים את זה לא לדבר על צמצום פערים. שלא ידברו במדינת ישראל צמצום פערים. הפוך. הם נושאים את שם הצמצום לשווא. הפוך. הם מרימים דגל להעצמת הפערים.

להערכתי, אני אומר לכם, יש במשרד החינוך פונקציות שמעודדות את זה. מי שמאפשר הפרטת בתי ספר תוך מתן אישורים כאלה לגביות כאלה ומצהיר זאת במעשה לא רק באמירה.

לסיכום, יש לך משפט סיכום או שאני אסכם?

לא משפט סיכום, אבל להוסיף עוד משהו - - -

משפט סיכום, בבקשה.

שכדאי להעלות בוועדה וזה הנושא של קרן המלגות, שכמעט לא הזכרנו אותה. כמה מנוצל, האם יש פניות לקרן מלגות שנענות בשלילה.

זה יעלה בדו"ח שנעשה על התל"נים ועל תשלומי החובה.

זה גם חשוב.

תודה. התנועה לאיכות השלטון, בבקשה.

שלום, שמי שני בראון. אני עורכת דין בתנועה לאיכות השלטון. אני לא אכביר במילים על הפיקוח. אני בטוחה שכולנו כבר הבנו שהפיקוח כאן הוא באמת דל, אבל אני כן רוצה להציע איזו שהיא הצעה אולי באמת לשכלל ולהפוך את הפיקוח שקיים לצורך העניין במערכת אפיק הזאת, לקצת מהותי יותר ובאמת בקרה שבודקת מה קורה בפועל.

לצורך העניין אפשר ואני מניחה בצורה די פשוטה, גם להכניס נתונים נוספים למערכת הזאת, כמו למשל שעות התל"ן בפועל שבית הספר נותן, וככה בקלות אפשר לבדוק האם בית הספר נותן באמת 11 שעות שמזכות את בית הספר ומאפשרות לו לגבות 600 שקלים נוספים מאותם תמידים.

דבר נוסף, הוא גם יוכל לבדוק באמת רובריקה נוספת של דמי הניהול שנגבים בבית הספר, ואז מאד מאד בקלות אפשר לראות האם זה נגזרת של סך ההכנסות או נגזרת של כספי המדינה בלבד.

תודה. אני חייב לסיים. בבקשה, מסעוד גנאים.

תודה. רב חצי דקה, אדוני יושב הראש. לצערי, כל פעם אנחנו מתכנסים פה בוועדת החינוך כדי לדון בעניין תשלומי הורים, תשלומי היתר והעניין עדיין לא הוסדר, לא מפוקח כראוי. אני רק רוצה להוסיף שיש מסר לא חינוכי גם בעניין. כי מי שיש לו, מי שההורים שלו הם העשירים, כפי שהזכרת, הוא יכול לקבל חינוך טוב, אז מי שאין לו הוא לא מקבל חינוך טוב, לפי ההורים.

אני כמורה לשעבר, אני הייתי עד למצבים שהבן או התלמיד שאבא שלו שילם לבית הספר את הסכום הגבוה, הוא לצערי הרב בעיני המורים וההנהלה הוא הוא המועדף. הוא החמישה כוכבים, לצערי הרב. וזה לא חינוכי בכלל. תודה.

תודה.

אני מודה שהדיון לא תם. לא מיצינו, אבל התמונה ברורה ועולה מהדיון. אני אקרא את נקודות הסיכום:

הוועדה מודה לכל מי שהשתתף בדיון – חברי כנסת, אורחים.

הוועדה מודה למר יוסי אביבי על הצפת הנושא.

הוועדה רואה בחומרה את העובדה שיותר משליש מבתי הספר נמצאו כלא מדווחים בתכניות אפיק על הגבייה.

הוועדה קוראת למשרד החינוך להגביר את האכיפה בסוגיית תשלומי הורים.

הוועדה מביעה את מורת רוחה מכך שעדיין מאשרים בתי ספר סכומים שהם גבוהים מ-1,000 שקלים ומ-2,000 שקלים, וזה עד למצב שיבוטלו תשלומי ההורים כליל במדינת ישראל, ויבוא לביטוי הולם חוק חינוך חובה חינם במדינת ישראל.

הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לקבל לידה את הנוהל שלפיו עובד משרד החינוך לאישור מוסד כמוסד ייחודי תורני. ייחודי ותורני.

הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לקבוע שחשבון תשלומי הורים ישמש כחשבון במשק סגור. הוועדה מבקשת לקבוע נוהל החזר תשלומי יתר להורים. יש בתי ספר שנתקעים עם יתרות. יש נוהל מאד ברור.

אבל - - -

אבל אתם מגבים את אלה שלא - - -

סליחה, סליחה. אי אפשר להעביר משנה לשנה ואי אפשר להעביר וזה, אז תפתרו את כל הבעיות. אנחנו מבקשים לקבוע נוהל והוא ברור לצד אחד כנראה, לא לכולם. נוהל ברור לסוגית החזרי תשלומי היתר להורים.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05.