הכנסת העשרים
מושב שני
פרוטוקול מס' 202
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, א' בסיון התשע"ו (07 ביוני 2016), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 07/06/2016
מעמדם ושכרם של הקב"סים - דיון המשך
פרוטוקול
סדר היום
מעמדם ושכרם של הקב"סים - דיון המשך
מוזמנים
¶
דניאל לורברבוים - רפרנט חינוך באגף התקציבים, משרד האוצר
צהלה עבודי - מנהלת תחום שכר, אגף הממונה על השכר, משרד האוצר
ד"ר סער הראל - מנהל אגף חינוך ילדים ונוער בסיכון, משרד החינוך
חגית מגן - ראש מינהל שכר והסכמי עבודה, מרכז השלטון המקומי
נאוה קרניאל - ממונה על הקב"סים, הסתדרות המורים
אבי קמינסקי - יו"ר איגוד מנהלי אגפי חינוך
אורלי טרי - מנהלת מחלקת קב"סים
עדי צמח - נציגת ועד קב"סים וקב"סיות
דני קציר - נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית
מאיר נח - נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית
יהל קירשנר - מועצת התלמידים והנוער הארצית
לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. 7 ביוני 2016, א' בסיוון תשע"ו. הנושא על סדר היום – מעמדם ושכרם של הקב"סים – אפשר לקרוא לזה דיון המשך, אפשר לקרוא לזה דיון שני.
סוגית הקב"סים נדונה בוועדה הזו, לפחות בתקופה שלי, ואני מתאר לעצמי גם בתקופה שלפני, ושמענו על המצוקה, הן במחסור של הקב"סים, שפחות או יותר לא צריך לעשות מחקר או לקבל דוקטורט כדי להבין את הסיבה למחסור בקב"סים. צריך להיות חסר הבנה בסיסית, כדי לא להבין את הסיבה לכך, כי אני לא רואה סיבה מדוע מורה, שמשתכר בוא נאמר X + 30%, שיתנדב להיות קב"ס – ולקחתי סתם בהערכה את ה-30% - להוריד את ה-30% והוא נשאר עם X בלבד. כי אחד התנאים הבסיסיים להיות קב"ס, לזכות במכרז של הקב"ס, זה שאתה מודיע קבל עם ועדה שאתה הולך לאבד מגובה השכר שלך. מה גם תקינה, בסוגית הקב"סים.
הוצאנו סיכום מהדיון הקודם, קיבלנו גם את תשובת השר לדיון, והשר השיב לנו כך: בשנת הלימודים תשע"ה הכשיר האגף לחינוך לילדים ונוער בסיכון במשרד החינוך מנחי קב"סים במחוזות אשר מלווים את עבודת הקב"סים. בסדר. בנוסף השתלמו בשנת תשע"ה קב"סים במסגרת - - - . השכר של הקב"סים - - - נמצא בתהליך בחינה במשרד האוצר, ארגוני המורים והשלטון המקומי. זה היה בדצמבר, סמוך לזה.
אבל התשובה של השר היא תשובה מאד פרוצדוראלית, נקרא לעניין. זה שמגזרים או בעלי תפקידים במשרד החינוך עושים השתלמויות, כל עובד מדינה עובר השתלמות ייעודית. הן יזומה על ידי המשרד והן יזומה על ידי הארגון היציג שלהם. עכשיו, לגבי כל תביעת שכר, המסלול הוא בחינה מול האוצר וארגוני העובדים וההסתדרות.
יש פה משהו בבסיס, ואת זה הוא לא הצליח להבין או מי שהכין לשר את התשובה התעלם מזה. יש פה בעיה בבסיס. בסיס ההגדרה של הקב"ס. א' חושבים ששכר של מורה צריך להיות יותר גבוה משל קב"ס? אין בעיה. תורידו את התנאי הזה. מה? למה צריך להיות שרופא יעבור להיות קודם כל חובש או אח? תורידו את התנאי הזה ואז יבוא האדם, יתמודד למשרה הזו. אחרי שעבר הכשרה, שיקבעו איזו הכשרה בהגדרת המקצוע צריך לעבור ויחליטו. יש פה בעיה בסיסית.
אתם יודעים מה, בואו נאמר שאני לא קשוב לבעייתם שלה קב"סים, היא לא מעניינת אותי. אני אומר לכם ואני אומר את זה כמעט בידיעה, בגלל ההגדרה הזו, ואני חס ושלום לא רוצה לפגוע בשום עובד, ישנם קב"סים שגם יש חוקים. אם התקינה גם לא נכונה והשכר לא בהתאם, אז גם השחיקה בעבודה היא גדולה. עכשיו, שתבינו היטב, זה לא חכמה לבוא לפה לכנסת ולהציג צמצום בשיעורי הנשירה במוסדות החינוך.
מה לעשות, בתקופה שלנו – איציק שמולי – אתה מהצעירים פה בחבורה – או שאני טועה?
היו"ר יעקב מרגי
¶
בתקופה שלי, כשאני הייתי במערכת החינוך, אתה רק לא באת נחמד אותו יום – סולקת. יכול להיות שהסילוק הזה גרר בכלל הרחקה מבית הספר. היום יעיז מורה להרחיק מבית הספר, גם אם הילד עושה - ותאמינו לי אני הכי פתוח ואני אומר לכם, עדיין יש לי דברים שאני מתפוצץ ואני אומר איך מחזיקים ילד כזה בבית הספר.
אז נתוני הנשירה הם לא תכלית הכל. אדם גם יכול לשבת בכיתה עד 12 שנות לימוד וכלום. ואין מי ש-. ואדם יכול להחסיר ימים רבים במערכת החינוך וזה לא הופך אותו ל-. אז יש איזה מושג מקצועי שנקרא נושר סמוי. בסדר. אז מה עשינו עם זה?
אני חושב שתפקיד הקב"ס הוא לא רק לבוא לוועדת ההשמה או כשיש שבר, נקודת שבר עם הורי התלמיד, או אם אתה בין התלמיד לבית הספר, תפקיד הקב"ס צריך להיות אקטיבי גם ברגיעה, מה שנקרא. ואני לא רואה איך אנחנו מאפשרים לקב"סים לעשות את זה.
יש לי תשובות למה משרד החינוך לא הגיע?
היו"ר יעקב מרגי
¶
טוב. חברי הכנסת, אתם רוצים לשמוע את האנשים המייצגים את הקב"סים? אבי, תציג את עצמך. מה שתחליטו. בבקשה, תציגי את עצמך.
אורלי טרי
¶
לאחר הוועדה שהייתה ובאמת העוול זעק והסיכומים היו ברורים לכולם, שצריך להתגייס ולעשות הכל לזרז את התהליך של תיקון העוול הזה, וזאת על מנת שלא ינשרו קב"סים ועל מנת שיוכלו להיכנס קב"סים חדשים בתנאים מכובדים, שאפשר יהיה באמת לקיים את התפקיד בכבוד מה שנקרא ובאחריות מלאה.
לצערי כבר עברו כמעט 8 חודשים, למרות זה שיש התקדמות והיו שתי פגישות, אבל הקצב הוא מאד איטי ביחס למה שצריך להיות.
אורלי טרי
¶
אוקיי. היו שתי פגישות עם עזרא גנור שעושה את הסכמי השכר, עם הסתדרות המורים, אבי קמינסקי ומדברים, מדברים, מתכננים ומדברים על כל מה שצריך לתקן, אבל הקצב והפגישות הם אחת לכמה זמן, וזה באמת מה שקובע, שאפילו חלק מאלה שהיו צריכים להגיע, לא הגיעו לישיבה היום, כי הם כבר לא קב"סים. הם הספיקו לנשום מהוועדה הקודמת לוועדה הזו. המצב קטסטרופה והעניין דחוף ביותר. דחוף ביותר.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
אבל יש הצהרה על היעד של משרד החינוך? רק תבהירו בין סוגית היישום לבין היעד. האם יש יעד?
אבי קמינסקי
¶
שמי אבי קמינסקי, אני יושב ראש איגוד מנהלי אגפי החינוך בשלטון המקומי, ברשויות המקומיות. בעצם אני ממונה במסגרת החוק על נושא של החלת חוק חינוך חובה, שחל על כל הרשויות המקומיות מתוקף היותי רשם ראשי, ולכן בעצם אני נמצא כאן, כי בעצם אי תקנון הקב"סים בהתאם למה שאנחנו צריכים, עם כוח אדם מקצועי וטוב – כן הגיע, ד"ר סער הראל. מקצועי וטוב – פוגע בעבודה שלנו כרשם ראשי.
אני רוצה טיפה להגדיל את הנושאים.
אבי קמינסקי
¶
אני יושב ראש איגוד מנהלי אגפי החינוך ברשויות המקומיות. מערכת החינוך של היום היא מערכת חינוך מאד מורכבת. היא לא באה לתת כאן תשובות. הוועדה לא תטפל כרגע בכל המורכבויות שיש בתוך התלמידים, אבל התלמידים צריכים סעד מאד מאד גדול ואין למורים את הכלים לעניין הזה. גם הבעיות יותר מורכבות, גם דרכי העבודה יותר מורכבות, גם התחכום החברתי הוא יותר רחב, ולכן בבתי הספר אין תשובות, לא של עובדים סוציאליים, לא של יועצים. לא מספיק כל הנושא הזה.
אחת ממעטפות החיזוק של מערכת החינוך של בית הספר, הם הקב"סים. הם נותנים את התשובה לאו דווקא במקום שבו צריך לבדוק למה הילד לא הגיע. כי זה לא העניין. הבעיה היא עוד יותר הנושא של המניעה, מניעת הנשירה הסמויה. שתלמידים נמצאים על התפר שבין אי הגעה לבית ספר, לבין הגעה לבית הספר והחיזוק של המרקם של העבודה שלהם בתוך בית הספר. הקב"סים מטפלים בחלקים היותר שזקוקים לסיוע באותם בתי הספר ובמערכת החינוך בכלל.
זאת אומרת התפקיד שלהם הוא תפקיד מאד מאד חיוני, והוא התפקיד שבעצם נמצא בחוק, מה שכרגע אין מספיק עובדים סוציאליים, ואין מספיק מדריכי מוגנות ואין מספיק יועצים, ולכן הם נמצאים בחוק. יותר מכך, החובה של הקב"ס בתפקיד הזה, ואני אעשה את זה במשפט אחד – הוא מגיל 3 עד כיתה י"ב. ה תִקְנוּן נכון להיום הוא רק מגיל 5 עד כיתה י'. נכון? עד י"ב כבר?
אבי קמינסקי
¶
ההרחבה בחוק קיימת התִקְנוּן לא קיים. לא הורחבו מספר התקנים לטובת העניין הזה וקיים חוסר. אז כדאי שנאמר את הדברים האלה. זאת אומרת אנחנו מדברים על גילאי י"א, י"ב, מרכז גיל ההתבגרות, מעבר לחטיבות הביניים כמובן. יש עם זה קושי רב. זה ההיסטוריה והתוקף של התפקיד.
ולכן אני נמצא כאן, כי אני נזעק, כיושב ראש האיגוד, לחברים שלי שבעצם לא יכולים לבצע את העבודה בתוקף החובה שלנו כרשם ראשי בתוך הרשויות המקומיות.
אבי קמינסקי
¶
עוד שנייה אחת אני אענה. זה אחד. עכשיו, במהלך השנים הקב"סים היו והועסקו והייתה להם יחידה מסודרת והם עבדו בה. ההסכמים של-. שלום אדוני.
אבי קמינסקי
¶
בסדר גמור. ההסכמים של אופק חדש ועוז לתמורה חייבו, העלו את השכר של המורים ותודה לאל שהשכר עלה. כיוון שאם לא היינו מעלים את השכר, אז גם לא היו מורים במדינת ישראל. והעלאת השכר הזו גרמה לכך שקב"סים לא נמצאים בעבודה, כיוון שהיום הם נמצאים בדירוג אחר, דירוג של בסביבות בין 32% ל-40% שכר פחות. הם נמצאים באיזה שהוא הסכם שכר מלפני 40 שנה, דבר שלא מוביל את העניין.
הדבר הזה הוביל לכך ש-א' אנשים פרשו. שניים, אנשים חזרו למערכת, וזה בסדר. מורים רוצים לחזור למערכת, זה בסדר גמור. והדבר השלישי, הוא גרם לחוסר מוחלט של תקנים שכרגע יש חוסר של 80 תקנים בערך, זה סדר הגדול, 80 תקנים שלא נקלטים, ואלה שנקלטים גם, לא חלקם עומדים בסטנדרטים שאנחנו רוצים לקבל בתוך זה, כי צריך לאייש. אז כשאנחנו צריכים לאייש במשהו, אז אנחנו מתפשרים והפשרה היא פשרה לא טובה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
תקשיב, אני אמרתי במילים לא אקדמאיות. אמרתי עובד שגם התמורה נמוכה, היחס מזלזל, ברגע שיש מחסור בתקנים, זה תפקיד שהוא שחוק. הוא יהיה שחוק גם אם הוא ירצה להיות הכי מסור, ואני לא רוצה לפגוע באף עובד. זה תהליכים שמביאים לשחיקה של עובד – שכר לא הולם, דבר שני, שתדע לך, חוסר בתקינה זה גם התייחסות של מערכת.
אבי קמינסקי
¶
זה משהו אחר, אבל אני אומר מעבר לזה כשאתה מגיע למכרז ויש מספר אנשים טובים, אתה בוחר בין הטובים ביותר את הטוב ביותר. זה בסדר שאתה בוחר בין הבינוניים, אבל אתה צריך לבחור, אז אתה בוחר בינוני, ואת זה אנחנו לא רוצים. אנחנו לא רוצים שקב"סים – אנחנו לא רוצים שמישהו אחד במסגרת עבודת מערכת החינוך, יהיה בינוני. אנחנו תמיד רוצים שזה יהיה הטוב ביותר.
אבי קמינסקי
¶
ומעבר לכך, או שמאיישים תפקידים בבעלי תפקידים שהם בינוניים, סליחה שאני אומר את זה, בלי לפגוע באף אחד. אין לי שם אחד בראש בקטע הזה, אבל זה מה שקורה. אני יודע את זה מניסיון אישי שלי. או לא מאישים, ובנוסף חסר לנו תקנים בנושא של י"א-י"ב, כי המדינה לא תקננה את זה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
לפני שאני מעביר את רשות הדיבור לחבר הכנסת איימן עודה, אני מתאר לעצמי בלי לשאול, גם אם אני אקח את מפת החוסרים ואמפה בארץ, אני יודע כבר איפה זה נמצא, איפה זה זועק ואיפה זה לא זועק. תודה. נתייחס לזה אחר כך.
כן, בבקשה.
איימן עודה (הרשימה המשותפת)
¶
אדוני יושב הראש, אני מברך אותך על קיום הישיבה החשובה הזו. חברי הכנסת, נציג משרד החינוך ד"ר סער, ועד הקב"סים, ועד איגוד אגפי חינוך ברשויות מקומיות.
מי הוא קב"ס? הוא בן אדם שעובד מתוקף חוק לימוד חובה והוא זה שממונה למימוש החוק הכל כך חשוב הזה. לכן אי אפשר להפריז בחשיבות תפקיד זה. אני חושב שהמטרה של הדיון היום, היא לא להציג את חשיבות הנושא, כי הוא כל כך חשוב ולא להציע המלצות ולחזור הביתה, אלא לשאול איך אנחנו יכולים לקיים את ההמלצות שהיו כבר בחודש אוקטובר בשנה שעברה. כי כולנו מבינים שצריך פה לשלב בין משרד החינוך למשרד האוצר ולשלטון המקומי.
גם כאשר מדברים על 80 התקנים, ברור שהבעיה העיקרית, כל מיני בעיות, אבל בין היתר זה נמצא ברשויות מקומיות מוחלשות, בגלל ההצמדה, בגלל שהם לא מצליחים לספק את ה-25% הנוספים. אבל לא רק. הבעיה העיקרית פה, שבן אדם שהוא בעל תפקיד כל כך חשוב, הוא צריך להיות מוכשר. לכן כולם מבינים למה הוא צריך להיות בעל תעודת הוראה. כולם מבינים למה הוא צריך להיות עם ניסיון של שלוש שנים. כולם מבינים למה צריך גם מכרז, בגלל שהעבודה הזו היא עבודה חשובה.
לכן בן אדם שצריך לעבור את כל השלבים הללו, למה שהוא לא יהיה מורה, למה שיהיה קב"ס? למה שיקבל פחות 40% ממורה? במיוחד אחרי עוז לתמורה ואחרי אופק חדש. לכן אני חושב שהבעיה מאד מובנת ואני רוצה להגיד לכם למה יש כל כך הרבה נציגים מטעם האוכלוסייה הערבית, פשוט מאד כי שם הרשויות המוחלשות בעיקר ואנשים שיש להם זיקה חברתית, כמו החברים שלנו, אז הם גם נכחו בישיבה הזו, אבל ברור שיש פה שלושה נציגים מהרשימה המשותפת, כי זה נושא כל כך כואב.
לכן אני מסכם כך
¶
העניין הוא לא עניין של המלצות אלא איך לקדם. לכן, אדוני יושב הראש, אני פונה אליך ואני בטוח שאתה ממש בכיוון הזה, לקיים ישיבה של כל הגורמים ולהתחיל ליישם את ההמלצות של ועדת החינוך. תודה רבה.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
טוב, שוב תודה על הדיון ואני גם מעריך את המאבק שהקב"סים מנהלים בנושא הזה, כי פשוט זה מאבק צודק. כשנחשפתי לראשונה לנתונים, אי אפשר לא להזדהות עם המאבק. והאמת היא שאני יודע עד כמה כבוד יושב הראש רגיש לפגישה באוכלוסיות מוחלשות, ולדעתי יש לנו פשוט סיפור קלאסי, של תקן או של תקנים או של תפקיד שהוא כל כך חשוב, דווקא באוכלוסיות המוחלשות: בחברה הערבית, בחברה החרדית, בפריפריה. כי אנחנו מודעים לאחוזי נשירה מאד גבוהים יחסית. באזור הנגב למשל, שיעור הנשירה בקרב האוכלוסייה הערבית כמעט כפול משיעור הנשירה בקרב האוכלוסייה היהודית. אלה נתונים של משרד החינוך עצמו.
ולכן דווקא האוכלוסיות האלה הן האוכלוסיות שזקוקות לקב"ס שיהיה מרוצה, שיוכל לתרום במלוא הלב לעשייה שלו, ואנחנו צריכים גם קב"סים טובים, לא אנשים שמגיעים לעבודה בעל כורחכם. ולכן זה מאד חיוני, כבוד יושב הראש, אם אנחנו באמת רוצים לקדם את האוכלוסיות הללו, ואני רוצה לקוות שכולנו שותפים למשימה הזו, שנושא הקב"ס יקבל חשיבות בעבודה שלנו.
האמת היא שאני בהחלט מתפלא על משרד החינוך בעניין הזה. כי זה באמת אחת הבעיות העיקריות של החינוך, וזו אחת הדרכים הכי מובטחות כדי לטפל בבעיות החינוך. הנשירה זה אולי מה שמדאיג את כולנו. אנחנו עם נתונים מאד קשים לגבי החברה הערבית. אני לא יודע אם אתה מודע לנתון הזה, כבוד יושב הראש, אבל אם אתה לוקח את השכבה של גילאי 17-18, שזה גילאי י"ב, הגילאים, לא התלמידים, רק 23% בחברה הערבית זכאים לבגרות שיכולה להכניס אותם להשכלה גבוהה בישראל. 23%. זה אומר שאנחנו נשארים עם יותר מ-75% שלא יכולים בכלל להיכנס למוסדות ההשכלה הגבוהה.
מי יטפל בזה אם לא הקב"סים? ואם לא נהיה עם קב"סים מוכשרים שיכולים לעשות את העבודה, אבל זה מתחיל מכאן. ולכן, האמת היא שבישיבה הראשונה לא היו לנו כל כך המלצות נחרצות. כבוד יושב הראש נתן זמן למשרד החינוך ולגורמים האחראים לטפל ולקדם את הנושא. אנחנו שומעים שהקידום לא כל כך מתקדם, אז יכול להיות שאנחנו צריכים אולי לפעול יותר בנחרצות בכיוון הזה. תודה רבה.
יהל קירשנר
¶
קודם כל תודה רבה. יהל קירשנר, מועצת התלמידים והנוער הארצית. אני אתייחס קצת בקצרה לדברים שנאמרו פה כבר. איכות בעיני ובעיני המועצה, איכות העובד, איכות הצוות, ללא ספק מושפעים מהתנאים ומהשכר ואני כתלמיד רוצה צוות חינוכי, רוצה צוות של בית ספר, צוות שמלווה אותי, ובעיקר קב"סים שיש צורך, ואני דווקא אקח את זה לתלמידים שבאמת אולי באיזה שהוא מקום לא נמצאים בבית הספר, שצריכים את הליווי הזה מחוץ אליו. זו מטרת הקב"ס בסופו של דבר, לבוא ולהבין מאיפה נובעת הבעיה.
מעבר לייעוץ ומעבר להמון המון גורמים שנמצאים בתוך המערכת, הקב"ס בא ומייצג ובא ותומך ובא ומלווה מעבר למסגרת הייעוצית. אפילו אפשר לתפוס אותו כדמות שמחוץ לבית הספר, לא מורה, לא איזה דמות שבאה ומעבירה לך חומר לימודי שבא ומכריח אותך בוא תלמד כי אתה צריך את הבגרות. הוא בא ומעביר את המסר – בוא תלמד כי אתה צריך את הבגרות בשביל העתיד שלך.
אני באמת חושב שעלו פה המון נקודות על מצב התנאים, על מצב השכר של הקב"סים, אבל באמת חשוב לומר שהקב"ס, כמו כל צוות חינוכי, נדרש בתוך מערכת החינוך ונדרש בתוך הרשות המקומית ובתוך תחושת התלמיד ותחושת בן הנוער.
אני לא כל כך מודע לכמות אחוזי הנשירה במדינה, אבל אני כן יכול להגיד שלפחות אצלי ברשות – אני בא מאריאל – יש את הצורך הזה ורואים את העבודה ואת העשייה שקיימת גם לגבי הקב"סים שקיימים וגם את שיתוף הפעולה מול הצוות החינוכי, מול היועצת ומחנכי הכיתות.
זה הכל. תודה רבה על קיום הוועדה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
בהתייחסות למה שאמרת, ותיקח בית ספר שאני לא מכיר אותו, אתה יכול לבד לומר כמה תלמידים נעדרים באחוז יותר מהממוצע משאר התלמידים. כמה תלמידים הלימודים שלהם – למרות שהם נוכחים בבית הספר – לא משמעותית בכלל. ולכן שיתוף הפעולה של היועצת החינוכית, צוות ההוראה, עם הקב"ס, יכולים להביא לשיפור המצב, לטיפול בבעיה עוד לפני כן. ברגע שהמשולש הזה הוא לא מתפקד, אנחנו נמצאים במצב של נשירה סמויה ונשירה אפילו מעשית בפועל.
עכשיו, תכפיל את זה ברמות ותרד לאוכלוסיות במצוקה או לרשויות שהן יותר, ואז תבין באיזה סדרי גודל אנחנו מדברים.
חבר הכנסת מסעוד גנאים, שיש לו איזה מילה או שתיים לומר בחינוך, נכון? יש לך איזה ניסיון.
מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת)
¶
תודה אדוני יושב הראש. אני מברך את כולם. אין ספק שהדיון הוא חשוב מאד. אני התייחסתי ונדרשתי לנושא לפני כשלוש שנים, בקשר לתנאי עובדם ושכרם של הקב"סים. אבי יודע את זה וכולם, אבל לצערי הרב לא התקדם דבר.
הנושא של הקב"סים זו דוגמא של עוד דברים במדינה שהולכים הפוך, לצערי הרב. ככל שהתפקיד שלך יהיה חשוב יותר, או חברתי יותר, וככל האחריות שלך תגדל וגך העומס יגדל, השכר שלך יהיה ירוד ונמוך ואתה לא תתקדם. זה עניין של הפסיכולוגים החינוכיים, זה עניין של המזכירות בבתי הספר, שדנו בהן גם פה בוועדה, אבל העניין של הקב"סים – הם עושים את הכל למען המטרה החינוכית שכל ילד במדינת ישראל תהיה לו מסגרת חינוכית בסוף.
לכן לפי דעתי צריך מפה, שהמסקנות של הוועדה יהיו נחרצות בנושא הזה בקשר לשיפור תנאי עבודתם ושכר של הקב"סים, משום שגם אם אנחנו רוצים להגיד שצריך להגדיל או להשלים את החסר, וצריך את זה, יש משרות שהן חסרות בעניין של הקב"סים וצריך להשלים אותן. אבל גם הנושא צריך להיות אטרקטיבי, צריך להיות מכובד. שבן אדם שיהיה בתפקיד קב"ס, שתהיה לו משכורת שהוא יוכל לחיות ממנה באופן שהוא מכובד.
לכן, לפי דעתי, אחד – צריך לעשות הכל כדי לשפר את תנאי העבודה ואת שכרם של הקב"סים. ושנית, צריך להשלים את החסר במשרות הקב"סים וגם צריך דבר יסודי שהוא הגדרה מחדש של המשרה ושל התפקיד, ולפי דעתי זה הבסיס ואנחנו צריכים לפעול למען זה.
ענת ברקו (הליכוד)
¶
טוב, מה שאני יכולה לומר, אדוני יושב הראש, בהמשך למה שחברי אמרו כאן, שבעצם עולה למדינה הרבה יותר לטפל בעבריינים צעירים, מאשר לשלם שכר הולם לקציני ביקור סדיר, נקודה. אנחנו קודם כל צריכים לפתוח את העניין הזה של הקב"סים לעוד מגוון של מקצועות, שהיום חסומים. אנחנו רואים שעובדים סוציאליים שמשתכרים מאד מעט, וגם הפסיכולוגים – כפי שחברי אמר – אבל הם לא רוצים, אין להם שום אינסנטיב להגיע למקצוע הזה.
מעבר לזה, בהגדרת התפקיד לקרב את הקב"סים לצוות, להיות חלק אינטגראלי מצוות בית הספר.
ענת ברקו (הליכוד)
¶
כן, אבל היום רואים בקב"סים כאיזה שהוא גוף שהוא מבקר, הוא לא ממש חלק מובנה וחי את ההוויה של בית הספר. הדברים האלה לדעתי חייבים להיות. הגיל הרגיש הוא אכן 15-16-17 וזה גיל שאנחנו רואים צעירים, שהם גולשים לעבריינות ושתייה, שוטטות, נוער מנותק, זנות, דברים כאלה שאנחנו לא רוצים לראות בחברה שלנו, והמסגרת הזאת שומרת עליהם מכל משמר.
לצערי הרב, הנוער המנותק הזה יוצר תת תרבות עבריינית, שהיא מעסיקה את כל המערכת וזה מתחיל משם וזו כבר הופכת להיות לפעמים קריירת חיים. ולכן אין מה לדבר על זה. כאילו זה מאסט. ולפתוח את זה לקרימינולוגים ולסוציולוגים. קרימינולוגים אני יודעת שיש לכם, אבל גם לסוציולוגים. לאנשים שיש להם השכלה לפחות של תואר ראשון, שיכולים להשתלב, לעשות השתלמויות מיוחדות. זה לא חייבים היות עובדים סוציאליים. אנשים עם איזו שהיא זיקה לחינוך ובאמת להגדיר מחדש את התפקיד, גם במובן הזה שבית ספר יבין שאין לו יכולת לוותר על האנשים הללו.
יש לדרוש לדעת נתונים אמיתיים, אדוני יושב הראש. הם משקרים. הם לא נותנים את הנתונים האמיתיים כדי שהדברים ייראו טוב ויפה.
ענת ברקו (הליכוד)
¶
של הנשירה, של היעדרות תלמידים. יש תלמידים שנעדרים באופן קבוע ולא מדווחים. לא אומרים את זה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
ענת, יכול להיות. בואי תקשיבי, גם אם תקבלי את הנתונים אחד לאחד, מאה אחוז – המושג של נשירה, מה שאת מסתכלת בקיצון לעומת מה שקיים היום, בטוב, אני לא אומר. הסבלנות של מערכת החינוך היא ברוכה בקטע הזה. זה לא כמו שהיה בתקופה שאמרתי, את לא היית. בתקופה שעל כל דבר העיפו ילד הביתה. טוב שאנחנו לא שם, אבל זו עדיין לא תכלית הכל.
ענת ברקו (הליכוד)
¶
מעבר לקב"ס. אני רוצה לראות את המורה ואת המורה הולכים ועושים ביקורי בית ויודעים מי התלמידים שלהם ולמה הם לא הגיעו.
היו"ר יעקב מרגי
¶
סער הראל. תציג את עצמך. תראה, אני אגיד לך, אנחנו היינו בדיון הקודם ואנחנו כבר בדיון שני. יש מחלה שאנחנו יודעים מה הסימפטומים שלה. א', לית מאן דה פליג שהמקצוע הזה הוא נדרש והוא חשוב. צריך להגדיר אותו נכון. נכון שהוא לא המורה, נכון שהוא גם לא היועץ, שלא נתבלבל. הוא לא היועצת ולא היועץ החינוכי, אבל יש פה איזה מערך של שילוב של הכוחות האלה, גם כוחות ההוראה, גם הייעוץ וגם הקב"סים, שצריכים להביא את התוצאה.
יש סימפטום שאנחנו יודעים, ברגע שאתה מבקש בתנאי הסף – מורה עם ותק של לפחות שלוש שנים בהוראה, כל מורה כזה שהולך להתמודד על קב"ס מצהיר שהוא מוותר על 30 פלוס מהשכר שלו. אלא אם כן אתה רוצה מורים שנפלטו ויושבים בבית. אולי. אמרנו את זה בהתחלה, אני לא יודע אם הספקתי לשמוע אותי. אולי צריך לבחון מחדש את תנאי הסף. אולי בשביל להיות קב"ס צריך עוד תכונות אחרות מעבר לניסיון בהוראה. ואז, אתה יודע מה, אם האוצר לא חפץ בהגדרת הסף, לפחות נתאים את זה.
אי אפשר להמשיך ככה. אי אפשר. אנחנו מדברים על זה זמן רב, יש שחיקה, יש נטישה של קב"סים ואי גיוס של קב"סים. אז קודם כל תתחיל עם הנתונים ותן לנו.
סער הראל
¶
טוב, מאה אחוז. בוקר טוב לכולם. ד"ר סער הראל, מנהל האגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון. הקב"סים זה חלק מהמחלקות של האגף. אני רוצה להגיד כמה דברים אולי בסיסיים.
אחד, אין ספק ולא נחזור על זה, חשיבות התפקיד הזה היא דרמטית, התפקיד הזה הוא מהותי מאד במניעת הנשירה. הוא חוליה בחלקים ניכרים לאורך השרשרת של מניעת נשירה, שקשורים גם במניעת או בטיפול בנשירה סמויה, שזה מושג מאד מורכב - פרוגדי 2014, למי שרוצה לקרוא ולהעמיק – ועד הנשירה הגלויה והניתוק – הקב"ס הוא חוליה משמעותית במניעה ובטיפול, ועל זה אנחנו לא חלוקים וגם אין טעם לחזור, אמרתי את הדברים כאן.
אני חושב ש - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
רגע, לטובת הלמידה של הנושא, אני רוצה לשאול. כשאתה אומר לי שהקב"ס או הקב"סית לצורך העניין, זה חוליה משמעותית במניעת הנשירה הסמויה - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
בקבוצות. אז אני לא רוצה לחשוב בגלויה שהם לא קיימים, בסדר. במקרה הקיצון, שפתאום נורה מהבהבת שהורה לא שלח את הבן שלו חודשיים שלושה לבית הספר, תודה רבה, זה כבר, איך אומרים – במוות קליני. אני לא שם. כשאתה מדבר איתי, אני אומר איפה? אתה יודע מה, ואני לא רוצה - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
סער, אני רוצה לחדד את התהייה שלי כדי שתיתן לי את זה בסקירה. אתה יודע מה? ואני אומר לך את זה ויכול להיות שאני עושה את זה בקלות, שטחית, אבל אני אומר את זה, הם לא קיימים. בנשירה סמויה הם לא קיימים. אם ילד יושב, בוא אני אגיד לך - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
מיד אני אתן לך. אם ילד יושב בכיתה, לא נעדר, אבל הוא לא עושה כלום מעבר לשבת בכיתה - - -
סער הראל
¶
אני רוצה לחדד את הדברים. א', תראו, בנשירה סמויה האחריות הראשונית היא של בית הספר. קודם כל אנחנו לא צריכים לבלבל את המושגים.
סער הראל
¶
האחריות הראשונית של מערכת החינוך הקרובה, על המורים, על המחנכים, והאגף ביחד עם בתי הספר עושה הרבה מאד פעולות בהקשר הזה של מניעת נשירה, של פעולות פנים בית ספריות. לגבי הקב"ס, לפחות בשנתיים האחרונות, אנחנו עושים כמו שאתם אמרתם פה בעצמכם, חידוד ודיוק והגדרה מאד עמוקה של התפקיד, כולל הכשרות מותאמות.
ניתן דוגמאות פשוטות סביב ועדת ההתמדה הבית ספרית, סביב החובה שקב"ס יחתום פיזית על התלמידים שנמצאים בכיתות של האגף, כמו כיתור אתגר, מב"ר וחדש, על מנת ליישם את האינטגרטיביות של הקב"ס בתוך המערכת, ועוד הרבה פעולות שאנחנו מפעילים ורוצים שהקב"ס יהיה חלק מהן. לדוגמא, מערכת מידע חדשה מלפני חצי שנה, שבה הקב"ס יודע לראות את המצבות של התלמידים בתוך בתי הספר, והוא יושב גם על המערכת של קידום נוער בתוך המידע.
דרך אגב, אנחנו שקופים מאד במידע. כל מי שרוצה לקבל מידע יכול לקבל ממני מידע מדויק על הנשירה הגלויה, מידע מורכב על נשירה סמויה – על המורכבות שלה בשלושת הפרמטרים שלה. עוד פעם, אם תרצו, אני יכול להתעמק בזה, ומידע מורכב על הפעולות שאנחנו עושים בתוך בתי הספר ומדויק ככל שאנחנו יכולים לתת. אבל אנחנו שקופים מאד במידע שלנו ורוצים להיות מאד גלויים איתו, כי זה עוזר לנו לעשות עבודה מאד ממוקדת.
צריך גם לעשות הבחנה מגזרית פה. יש לנו, כמו שאתם אמרתם, מצוקות גדולות במגזרים היותר חלשים. זה לאו דווקא ערבים, זה גם, אבל זה בהחלט יכול להיות בדואים בדרום וזה יכול להיות מזרח ירושלים וזה יכול להיות חרדים, אבל זה גם יכול להיות אפיונים ייחודיים של ציונות דתית, שהנשירה שם היא נשירה עם היבטים אחרים ומוצאים אותם בקצוות האחרים. יש לנו מגוון רחב של פעולות. דרך אגב, במגזר הכללי רואים ירידה - - -
סער הראל
¶
גם, נכון, במגזר הכללי, אני רק בסקירה כללית, אבל יש הרבה מאד קבוצות ייחודיות שצריכות לקבל מענה ייחודי ומותאם, ולאו דווקא איזו שהיא חליפה גנרית, שהמשרד מכיר. ואנחנו יושבים עמוק על הדבר הזה כאסטרטגיה, כתפיסה, כדי לנסות ולתת מענים מותאמים אוכלוסיות והקב"ס הוא חלק אינטגרטיבי מתוך הנושא הזה.
אני רוצה להגיד משהו עקרוני. אני חושב שהדבר הכי גרוע שיכול להיות, זה שאנחנו ננמיך את ציפיות התפקיד. אני חושב שצריך להגדיל את ציפיות התפקיד. לבוא ולהגיד מה אנחנו דורשים. זאת מבחינתי צריכה להיות סיירת מובחרת. זאת אומרת אם אנחנו מדברים היום על 700 ואנחנו מצליחים לאייש 630, אני יכול להגיד תיכף גם איפה נקודות החולשה שלנו, ואולי צריך גם לחשוב על הגדלה בהתאם להתאמה. לא תמיד הזה העניין של ההגדלה, לפעמים זה העניין של המיקוד והאיכות.
אבל במובן הזה, הדבר הזה מחייב אותנו בעיני קודם כל לאנשים שבאים מתוך מערכת החינוך ומכירים אותה על בוריה. קשה מאד להיות קב"ס שלא מכיר היטב את המערכת הבית ספרית. מאד מאד קשה. ולכן, מי שבא מבחוץ ולא מכיר ולא יודע מה המשמעויות של ההתמודדות הפנימית, בסוף המערכת לא מצליחה לא להבין את השפה שהוא מביא והוא לא מצליח להשתלב בתוכו ולהיות משמעותי. ולכן אנחנו כן בעד שהקב"ס יהיה בעל תעודת הוראה מתוך המערכת, בעל ניסיון מתוך המערכת, שהוא יהיה דמות שיכולה להשפיע על המערכת פנימה. זה בעניין הזה.
אני חושב שהסוגיה המרכזית שיושבת פה על השולחן - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
בוא, אני לא איש מקצוע ואני נתלה באילנות גבוהים, אחד מהם זה אתה, שאתה בא ואומר שאתם בעד שהוא יהיה אחד מתוך המערכת, שמכיר את המערכת, מכיר את השפה. עם כל הכבוד, תתכבדו, אתם מכירים את האגף ההוא שנמצא באזור?
היו"ר יעקב מרגי
¶
לא, לא, תחתכו את זה. תגמרו. אתה לא יכול לצפות ממורה, שיבוא, יתנדב, אלא אם כן אתה רוצה את המורים שנפלטו מהמערכת.
היו"ר יעקב מרגי
¶
רגע, הפרט החשוב הזה שאמרת, שאתה רוצה אותו איכותי, להעצים אותו ואסור לצמצם את התפקיד, והצד הזה שאתה אומר לי חייב להיות עם אותה שפה, עם הניסיון – היא אבן ריחיים על צווארה. אלא אם כן תלך, תעצור את המערכת, תמשוך אנד-ברקס ותלך תגיד רבותי, חייבים לתקן את הלקונה הזאת.
סער הראל
¶
תנו לי, אני אגיד ככה: הדבר הזה, ובגלל זה אמרתי, הנושא המרכזי פה על השולחן בסוף הוא התנאים של הקב"סים. זה הנושא המרכזי, אין לנו ספק. אנחנו גם חושבים ואני חושב שאתם מכירים היטב, ועושים פעולות משמעותיות בהקשר של איכות כוח האדם, ההכשרה, העבודה העמוקה, הגדרת התפקיד. אנחנו לפני חוזר מנכ"ל מחודש בעניין הזה. אנחנו עושים עבודה כל הזמן בהיבט האיכותי.
סער הראל
¶
עכשיו אנחנו בהיבט של השכר. תראו, צריך להגיד, נעשה מהלך גדול לפני שנה - המעבר של הקב"סים לגוף היציג של הסתדרות המורים. זה מהלך משמעותי מבחינתנו. הנושא הזה מאפשר להסתדרות המורים לנהל משא ומתן גם על ההיבטים של הקב"סים. הדבר הזה נמצא, אני מבין, בתוך הרשימה של הסתדרות המורים, בתוך המשא ומתן שמתנהל אל מול החינוך והאוצר - - -
סער הראל
¶
ואנחנו שם. זה מה שאני יכול להגיד על העניין הזה. אני יכול להגיד שאני, כאגף מקצועי, מבין את זה מאד.
היו"ר יעקב מרגי
¶
תקשיב, סער, בתוך עמנו אנחנו יושבים ומיד אני אתן לחבר הכנסת איציק שמולי, אחריך. אני לא רואה בעשור הקרוב איזה פתחון פה לא לרן ארז ולא לווסרמן, אלא אם כן ארדואן ופוטין ילכו, גם הם ילכו, כמו שתבין – אני לא רואה פתחון פה גם ציבורי לאיזה מאבק, שיביא את מה שהבאנו, את המורים בעשור הקודם.
אתה אומר לי, ברוך השם, טוב שנכנסתם לצינור, מה שנקרא. אבל אני אומר לך, הגולה הזאת תגיע לקצה הצינור הבא בעשור הבא.
היו"ר יעקב מרגי
¶
הדלתא הזו חייבת להיות מטופלת לא במסגרת איזה מאבק כולל עכשיו, של המורים או של הסתדרות המורים על איזו השבתה, בסדר? לא יהיה. זה לא הפתרון. הפתרון צריך להיות נקודתי, מאבק נקודתי, לשבת עם האוצר. ואתה יודע מה, גם אתם, גם הסתדרות המורים – שהם לא כאן, נכון?
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני לא יכול לחשוב על זה. קשה לי עם הסתדרות המורים. קשה לי. וזה לא אישי. זה לא אישי. זה ענייני ומהותי.
אני לא רואה את זה. זה חייב להיות, אלא אם כן עכשיו תבוא ותאמר לי בשם שולחיה, שזה הולך להיות ברבעון הבא או במחצית הזו, הולך להיות שזה ה-Issue שלהם. לא יודע.
סער הראל
¶
אני אומר עוד פעם, הדבר הזה חייב והוא נמצא על השולחן. הוא נמצא תחת גוף גם שמקל ומקדם את זה - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
סער, הוא נמצא בפגישה אחת לחצי שנה, בסדר. זה מרגיע קצת, זה כמו אקמול.
בבקשה, חבר הכנסת איציק שמולי.
איציק שמולי (המחנה הציוני)
¶
תודה רבה אדוני יושב הראש. אני אגיד לכם מה הבעיה של קציני הביקור הסדיר. הבעיה היא שאתם זה לא 5 יחידות במתמטיקה. בזמן שאנחנו יושבים פה ומדברים על ערכים ועל חברתיות ועל החוליה החלשה בשרשרת, אז גוזרים את הסרטים במשרד החינוך במקום אחר. עכשיו זה בסדר - - -
איציק שמולי (המחנה הציוני)
¶
וזה בסדר שיש הישגים ומתפארים בהם, אבל בסוף, אדוני יושב הראש, יש משהו אחד שעובר כחוט השני, כמעט בכל הדיונים שאתה מנהל וזו העובדה שהמערכת לא יכולה להרשות לעצמה להשאיר את החלשים ביותר מאחור. זה התפקיד של מערכת החינוך. זה לא רק להקנות מיומנויות וציונים וכל הדברים האלה, שזה חשוב. אבל בסוף, אם בסופו של דבר זו ההתייחסות לחוליה החלשה בשרשרת, אני חושב שמערכת החינוך חוטאת ביג טיים לתפקידה.
עכשיו, אני מעריך את המקצועיות שלך ואני לא מפקפק בה, אבל עצם המחשבה שאתה משפר את ההכשרות ומכניס מערכת מידע למערכת החינוך – זה מה שיגרום לאנשים לבוא – מי ירצה להשתתף בהכשרות שלך? אתה משלם כזאת משכורת עלובה לעבודה כזאת קשה. מי ירצה לבוא?
זה בדיוק אותו דבר עם המעונות. זה עדיין לא אצלכם. למה אתם מבקשים את מעונות היום? תראו איך אתם מתנהגים לקציני הביקור הסדיר. עדיף שיישאר כבר במשרד הכלכלה, אני אומר לך, אם ככה אתם מתייחסים. מה אתה חושב, שאם תכניסו מערכת ממוחשבת כולם ישתחוו? על הכיפאק, אז בצד המקצועי אתם על הכיפאק. אבל מי יבוא?
ואם זה חשוב לכם, כמו שאתה אומר, אז התפקיד שלך זה לא לבוא ולהגיד זה על השולחן. התפקיד שלך זה כמו שאמר יושב הראש, להרים אנד-ברקס ולהגיד למי שצריך להגיד במשרד החינוך, למנכ"לית או אני לא יודע למי, שאם אנחנו לא פותרים את הסוגיה הזאת, ואני מזכיר לכולם שאנחנו ערב תקציב, אדוני יושב הראש, אז אי אפשר להמשיך והדבר הזה יקרוס לתוך עצמו. וזה מה שצריך להתקבל פה.
אני רוצה גם לאתגר את הוועדה. היו מקרים גם בוועדת החינוך וגם בוועדת העבודה והרווחה, שהכנסת בסופו של דבר נאלצה להתערב בחקיקה. אז אני לא חושב שאנחנו עדיין שם, אבל אני מקווה שאתם תבינו את האיתות, כי זה באמת לא יכול להימשך. זה לא יכול להימשך.
היו"ר יעקב מרגי
¶
חבל שאין את הפונקציה הזאת במשרד החינוך בדיון כאן. כי סער, עם כל הכבוד, הוא יכול לבוא לתת את ההיבט, את החשיבות ואנחנו לא אוהבים את זה. גם מתאגרף הכי טוב חייב פרטנר מולו. אין לי פה פרטנר, מה אני יכול לעשות? הוא התחום המקצועי.
חגית מגן
¶
אתה אמרת מאד יפה בוועדה הקודמת שהייתי בה – מה אתם רוצים מהרשויות המקומיות? יש לנו הסכמים קיבוציים, עובדים תחת שיפוי תקציבי בכל מה שקשור למערכת החינוך. יתנו – נוכל לנהל משא ומתן חדש.
אני רק יכולה לבוא ולבשר שמרכז השלטון המקומי, מעבר להסכם הקיבוצי שנחתם במשק על 7.5%, נותן עוד 2% לבעלי השכר הנמוך. יו"ר המרכז התעקש שזה גם יהיה לעובדי חינוך, נוער, חברה וקהילה, ביניהם גם הקב"סים. ואנחנו הולכים לנהל משא ומתן על 2% נוספים שביניהם גם הקב"סים יקבלו את התוספת הזו.
וסרמן, שאמור לנהל איתנו את המשא ומתן, ויתר לארנון בר דוד, יו"ר הסתדרות המעוף, שהוא ינהל את המשא ומתן. אז אנחנו עם הסתדרות המורים בכלל לא בשיח בעניינם. זה רק ככה כדי לסבר את האוזן למה שאמר כאן ד"ר סער, לעניין זה שהם נכנסו למסלול של הסתדרות המורים.
חגית מגן
¶
אין לי מעבר לזה מה להוסיף. אנחנו חושבים בהחלט שהשכר שלהם ראוי וצריך לעלות. מה שהשלטון המקומי נותן לכל בעלי השכר הנמוך, מעבר למה שהוא מקבל במסגרת השיפויים, זה 2% שאין לי שיפוי ממשרד החינוך עליהם. אין לי כלום. זה הרשויות פותחות את הארנק, כי הן מבינות את המצוקה ואת הצורך.
היו"ר יעקב מרגי
¶
התפלאתי על זה. אתמול מרכז השלטון המקומי התחרט כל כך, שהרי קיימנו פה דיון על כל נושא ההימורים של מפעל הפיס. הכל היה מצועצע יפה. לחשוב שמשרד ממשלתי משתף פעולה. אתם יודעים, בשבילי – יסלחו לי כל בעלי הפיצוציות – פיצוציה במרחב הציבורי היא שטח - - -
היו"ר יעקב מרגי
¶
לא, לא שטח הפקר. אם אני אכנס לפיצוציה זה כמו שאני נכנס לאיזה מקום של עבריינים. יש שם דברים, בחסות החוק, מאפשרים את כל התהליך הבקטריאלי של החברה הישראלית. ואנחנו כמדינה מכניסים לשם מכונות. אתם יודעים מה, לא רוצה את היכלי הספורט שלכם, לא רוצה את כל מה שאתם תורמים על ה-20%-25% ואל תשחיתו לנו את הנוער שלנו. זו האמירה שצריכה להיות.
לא רציתי להתייחס בדיון הזה, אבל אל תשחיתו לנו. מי הולך לשם? עם כל הכבוד. יוצא שמי שממן את כל ההתפארות של היכל פיס, היכל פיס, זה העשירונים התחתונים. הדלקת אותי, מה אני אעשה? אני עוד עם ג'ט לג.
נאוה קרניאל
¶
רציתי להוסיף ואחרי זה אני אתייחס. רק רציתי להגיד שהתפקיד של הקב"ס יש בו גם איזו שהיא סכנה, כשאנחנו לא פעם מגיעים – ואני גם קב"סית, אני גם ממונה מטעם משרות הורים ואני גם קב"סית – ולא פעם אנחנו הולכים לביקור בבתים ואני לא אגיד לכם באיזה תופעות אנחנו נתקלים וכמה שזה מסוכן. לא יודעים לפעמים אם אנחנו יוצאים כמו שנכנסנו.
כמו שד"ר הראל סער אמר ואורלי גם כן הזכירה, אנחנו נפגשנו עם תלושי שכר מכל הרשויות המקומיות, שזה בערך למשרה מלאה בסביבות 6,000 שקלים ברוטו.
היו"ר יעקב מרגי
¶
אני אף פעם לא הבנתי. אתה יודע, פעם הייתי בתפקיד שכל חודש הייתי עובר על החוברת הזו של מרכז השלטון המקומי, של המכרזים. לא הבנתי למה כל חודש יש מכרזים לקב"סים. מרכזים לקב"סים. כי אף אחד לא יבוא. בטח שיהיה כל חודש.
נאוה קרניאל
¶
יש, וכשהם שומעים מה הסכום, מה המשכורת, אז הם מיד יורדים מזה. זה לא שווה להם בכלל להתחיל אפילו להיכנס לעניין. בכל אופן, כפי שהתחלתי לומר, אז אורלי הביאה תלושי שכר מכל מיני רשויות מקומיות, כי גם צריך לדעת שרשויות מקומיות שונות משלמות באופן שונה ונותנות תנאים שונים לקב"סים. אני מדייקת? יש שם גם איזו שהיא בעיה גם עם הנושא הזה.
נאוה קרניאל
¶
בכל אופן, עזרא גנור תרגם את המספרים לנושאים שיעלו על שולחן המשא ומתן. הבנתי אתמול מרינה, שהם אמורים לקבוע – רינה מהלשכה של וסרמן – את הפגישה הראשונה מול מיכל, המנכ"לית ורפי בטיט. זה יהיה המפגש הראשון ולהמשיך הלאה לכיוון של השלטון המקומי. אבל אני מסכימה איך שזה לא מספיק זריז. עם זה אני מסכימה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
משרד האוצר. זה אגף הממונה על האוצר בשכר באוצר נכון? לפני כן, יש לי שאלה. אני לא יכול לבוא בטענות על מה שהתשובה ידועה, אני גם לא אשאל שאלה שאני אקבל תשובה שאני יודע עליה. אני רוצה לדעת - יש משהו בקנה? מישהו יצר איתכם קשר? אתם הולכים לטפל בסוגיה הזו?
צהלה עבודי
¶
גם מהדברים שעולים כאן, אני מבינה שבכלל אין פנייה לאוצר. מה שעשיתם, אם אני מבינה נכון, ותקני אותי אם אני טועה, נאוה – זה בעצם גיבשתם בתוך ההסתדרות ובכוונתכם לפנות למשרד החינוך. לאחר מזה אתם צריכים לשבת עם האוצר.
צהלה עבודי
¶
דיברנו בדיון קודם שתעשה פנייה מטעם ההסתדרות לאוצר. היא לא התקבלה. לידיעתי ולהבנתי לא התקבלה פנייה כזו.
צהלה עבודי
¶
אני רוצה גם לומר שאנחנו התקדמנו במובן הזה שנחתמו הסכמי המסגרת. לשלטון המקומי ניתנו 2% נוספים מעבר להסכמי המסגרת. מה שחגית הזכירה כאן זה שיש משא ומתן על 2% נוספים ובתוך זה גם ההסתדרות יודעת לתעדף אוכלוסיות, כמו שעשו לגבי הסייעות. אז בבקשה.
מאיר נח
¶
כן, תודה אדוני יושב הראש. אני רק רציתי להוסיף דווקא כאחד שבא מהמקום, אני תלמיד בכיתת אתגר, לומד ברעננה בתיכון אוסטרובסקי. כיתת אתגר זו כיתה מיוחדת שנותנים בה כל מיני. גם שעות נוספות וגם תגבורים יותר וגם רוב הלמידה נעשית בבית ספר, כי לי קשה, לי ולעוד ילדים בכיתה, קשה ללמוד בבית.
ואני רק רציתי להגיד, יש לי גם המון חברים גם בכיתת אייל בתיכון אביב ובעוד מקומות, שגם חברים שלי היום אומרים שאם לא היו מלווים אותם בתהליך, הם לא היו נשארים בבית ספר ודווקא בגלל זה, העבודה של הקב"סים פה מאד מאד חשובה. אפשר לראות שאם לא עובדים, אז נושרים תלמידים כי הם מתייאשים, דווקא גם בכיתות האלו.
ולכן אני חושב שהם אלה שבאים, עובדים, נותנים את הנשמה. הם צריכים לעבוד בכבוד וגם לקבל משכורת בכבוד וזהו. תודה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
תודה, תודה רבה לך. הוא שאמרנו. הבעיה שלי זה לא עם מה שסיפר לנו מאיר נח. פה זה מקרה שזה עבד. כמה תלמידים כמו מאיר וחבריו לא זכו לזה בגלל תקינה נמוכה, בגלל מחסור, בגלל שחיקה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
זה לא אומר שזה תכלית הכל, אבל אין ספק שאנחנו יכולים לצמצם ושצריך ללוות. אבל שוב, אני אומר לכם, אני יוצא מהדיון הזה יותר מתוסכל מאשר בדיון הראשון.
סער הראל
¶
המספר שציינתי זה המספר המצטבר של הנשירה בגילאים 5 עד 17. מספר מצטבר, זה אם היינו עושים עכשיו פריזינג של המערכת וסופרים כמה ילדים יש לנו מחוץ למערכות המפוקחות של משרד החינוך – אז היינו מוצאים. תראו, זה לא מספר גם ביחס ל-OECD. זה כמובן מספר רע מאד, אנחנו רוצים כל הזמן לשפר אותו ואנחנו בתהליך שיפור מתמיד בעניין הזה והוא קשור בין היתר או מחדד עוד פעם את הנושא של חשיבות עבודת הקב"ס.
סער הראל
¶
זה מגיל 5 עד גיל 17 אני מדבר. זה במגזר הכלכלי פחות או יותר פחות מ-1%. זה בהחלט בקנה מידה - - - אמנם ביחס ל-OECD, אבל כמובן בערכים המוחלטים אנחנו עושים על זה עבודה כל הזמן.
היו"ר יעקב מרגי
¶
תקשיבו, הפנייה שלי פה כרגע היא להסתדרות המורים. אין לי משהו אחר. אם לא תשימו את זה בקדמת הבמה, תשימו את זה בקדמה תרתי משמע, שאתם על זה נזעקים מחר, לא יהיה. לא יהיה. בואי תקשיבי. יושב פה משרד האוצר ואפילו לא הגשתם בקשה. וגם, זה לא שמחר אילו הגשתם בקשה יש מענה. צריך להיאבק. כדי לשנות, להוציא את הקב"סים מהמסלול שהם נמצאים בגלקסיה שלהם, צריך מאבק. דחיפה בכוח מול כל הכוחות. מול אגף התקציבים. כי יש עוד בעלי תפקידים במשרד החינוך שצריכים ובשלטון המקומי.
אם זה לא יהיה במאבק, לא יהיה. מה אני יכול, לבוא לשר החינוך? יש לו ברשימת הפונקציות כמה רשימת בעלי תפקידים וסוגים? יש לו עשרות. הוא מצידו יש מאבק מול האוצר. צריך להגדיר. צריך להגיע.
סער, אני אומר לך, מאחר שאצלך זה מתבטא בצורך, ואמרת פה שזה חיוני, אני קורא – זה הסיכום שיהיה. אין לי משהו אחר. אני לא יכול לנזוף ואני לא יודע בלי לנזוף. לא יכול לנזוף. הדרך היחידה לנזוף זה בהסתדרות המורים. אי אפשר לומר לי שנפגשים פעם ב-.
אני מבקש, ואני מבקש את זה בהיררכיה הגבוה של הסתדרות המורים – לקבוע פגישת עבודה מיידית של הסתדרות המורים, יחד עם האגף, איך זה נקרא?
היו"ר יעקב מרגי
¶
לפני האוצר, בסדר? יחד עם הארגון היציג של הקב"סים – ישיבת עבודה לתיאום ציפיות. אני רוצה שייצא מסמך של משרד החינוך, על הצורך, על הכרה, על ההגדרה לקראת מה, איתו אנחנו נוכל לפעול. על תיאום ציפיות בשטח ולדווח לוועדה תוך 30 יום. זה הסיכום.
אני מבקש תיאום ציפיות, את המסמך הזה. אני יודע שהמסמך הזה הולך להיות מסמך עבודה מול משרד האוצר, אבל אני רוצה לראות את זה.
היו"ר יעקב מרגי
¶
לא, לא, אדוני, אם לא הובנתי, בוא תקשיב לי. עוד מסמך ועוד מסמך ועוד מסמך, אנחנו ננסח את אמנת הלסינקי לניסויים בבני אדם. אני לא רוצה. אני לא שם. אני רוצה את המסמך המתמצת איך משרד החינוך רואה את הקב"ס ואיך האוצר מתקצב את הקב"ס. זה מסמך מתמצת של תיאום ציפיות, לקראת המאבק שלכם, שלכם - לשיפור תנאי הקב"סים. תודה.
אבי קמינסקי
¶
על משהו אחר לגמרי, לגמרי אחר. תקשיב, אנחנו עושים במהלך כל שנה – כל איגוד מנהלי אגפי החינוך עושים סיור במערכת סיור מסוימת. כל שנה למקום אחר. השנה נסענו, היינו בשבוע שעבר במערכת החינוך של חורה.
אבי קמינסקי
¶
תשמעו, מערכת חינוך כל כך יציבה, מערכת חינוך עם עושר. לא עושר של מבנים ודברים אחרים, עושר חברתי עם עושר ערכי ומחויבות של אנשים. זה מה שרוצים לעשות בדבר הזה. פשוט מדהים לראות איך מערכת חינוך פועלת כפי שהיא פועלת. ראש רשות ואגף חינוך, פשוט מדהים. אפשר להתפעל גם מדבר כזה.