הכנסת העשרים

מושב שני

פרוטוקול מס' 199

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, כ"ט באייר התשע"ו (06 ביוני 2016), שעה 9:00

א. קידום התוכנית לבני העדה האתיופית במרכז האקדמי לב

ב. בניית מעונות סטודנטים בקמפוס מרכז אקדמי לב

חברי הוועדה: מרדכי יוגב – מ"מ היו"ר

מירב בן ארי

ענת ברקו

מנואל טרכטנברג

אברהם נגוסה

מירי כהן-אדלשטיין - ראש המינהל לסטודנטים עולים, המינהל לסטודנט, משרד העלייה והקליטה

לאה קסלסי - סגנית ממונה לסטודנטים עולים, המינהל לסטודנט, משרד העלייה והקליטה

אתי מרון - מפקחת פדגוגית בנושא קליטת העלייה, משרד הכלכלה

מיכל גלברט - רפרנטית מדע והשכלה גבוהה באגף תקציבים, משרד האוצר

אראל גלבוע - עורך דין, יו"ר ועדת חינוך, לשכת עורכי הדין

הרב חיים אלישביץ - דיקן הסטודנטים, המרכז האקדמי לב

פרופ' סטיוארט הרשקוביץ - סגן נשיא, המרכז האקדמי לב

אוריאל בן נון - מנהל אגף בינוי, המרכז האקדמי לב

עדי יונס - רכז תכנית אתיופים, המרכז האקדמי לב

יעקב קולטר - דוברות ויחסי ציבור, המרכז האקדמי לב

הילה שי וזאן - מנהלת מחלקת תוכן, דוברות וקשרי ממשל, המרכז האקדמי לב

אלון יומטוביאן - יושב ראש ארגוני אגודת הסטודנטים במרכז האקדמי לב

אבנר רוסלר - דובר אגודת הסטודנטים במכרז האקדמי לב

דר דשן - קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים

לרשימת השדלנים שנכחו בדיון – ראו בקישור זה.

יהודית גידלי

ר.כ., חבר המתרגמים

א. קידום התוכנית לבני העדה האתיופית במרכז האקדמי לב

ב. בניית מעונות סטודנטים בקמפוס מרכז אקדמי לב

בוקר טוב לכל המוזמנים לדיון. הדיון כפי הבנתי ניזום לבקשת המרכז האקדמי לב, אבל אני חושב, לפי מה שהספקתי לעבור על החומר, שיש פה איזו שהיא שאלה וייצוג לגבי כלל המוסדות האקדמיים, ביחס – אם אני מבין נכון – שהדיון ממוקד בשני דברים: אחד, קידום התכנית לבני העדה האתיופית במרכז האקדמי לב בסוגיית ההתייחסות לעולים אתיופים, לעד האתיופית, ליכולתם של יוצאי העדה להשתלב באקדמיה.

כאחד שעוסק בזה בעוד שתי ועדות – גם בוועדת העלייה והקליטה – בשבוע שעבר טיפלנו קונקרטית בקשיים שיש לבני העדה בהבקעת המקצוע של פסיכולוגיה קלינית לדוגמא, וכך גם בהשתלבות נוספת ובהשתלבויות במקצועות נוספים ואני גם בוועדת חוץ וביטחון, ועדה משנה כוח אדם, וגם שם אנחנו עסקנו ונגענו בשאלות שנוגעות להשתלבות האקדמית והאחרת בצבא. אז משם יש לי השלכות.

אני מבין שזה דיון ראשון. אני לא הייתי בדיון הראשון ואני מחליף פה את יושב ראש הוועדה מרגי. דרך יהודית, מנהלת הוועדה, אנחנו נשתדל לשמור על הרצף, אם יהיה צורך בדיון נוסף, וברור לי שיהיה צורך בדיון נוסף. אני ארצה שיהודית תרשום את המשפט הזה, אם הם לא פה – שזו בושה שנציגי המל"ג, כאשר מדובר במוסד אקדמי, אינם מגיעים, הם או נציגי משרד החינוך. אני מתבייש, משום שזה השר שלי. ניסינו לברר. אני לא יודע. אני אשאיר את זה בגדר מתבייש וברור לי שאנחנו נשמע פה את הדברים ונדרוש מהם את התשובות ונדרוש איזו שהיא ישיבת מעקב, שנתייעץ איתך מתי טוב ונכון שנקיים אותה.

הנושא השני – בניית מעונות סטודנטים בקמפוס מרכז אקדמי לב. גם פה אני מבין – ואני פחות בקיא בתמונה הכוללת, אבל נשמע. אני מניח שיש פה גם איזו שהיא תמונה כוללת לגבי מוסדות אקדמיים נוספים. מעט עסקנו בזה. אני עסקתי בזה, אבל זה לא באקדמיזציה אלא בבניית מעונות/פנימיות למוסדות תיכוניים, שהאגף לחינוך התיישבותי ועליית הנוער קיבל. דווקא פה אפשר לשבח את משרד החינוך - פוש כדי לשפץ אותם או להקים אותם, כי כנראה משנות קום המדינה איש לא נגע בפנימיות הללו בחלקן, למרות שהן משרתות בני נוער והן הפכו למסוכנות למגורים.

אז אם כן, אנחנו צריכים להתחיל עם מכון לב, שאתם תציגו את הסיפור וכולנו נתרשת עליו. אהרון, אם תוכלי במקביל ב-SMS או משהו, עם פרסיקו, העוזר של שר החינוך לענייני החינוך האקדמי הגבוה, לראות אם הוא יודע להשיב לנו איזו שהיא תשובה.

הוא בארצות הברית, בגלל זה הוא לא נמצא כאן.

אבל יש עוד כמה נציגים של המל"ג שנמצאים בארץ, למיטב ידיעתי.

מי מציג ממכון לב? בבקשה, פרופסור סטיוארט.

זה מקרה מייצג, כפי שאמר יושב הראש, אבל במישור מאד ספציפי של אקדמיה ובעיקר בטכנולוגיה. מה שאנחנו רוצים להראות היום, שהסטודנטים מאד מאד מצליחים, אבל חסרים להם כמה כלים - - -

פרופסור סטיוארט, תרשה לי להגיד עוד דבר אחד בהקדמה. סליחה שאני קוטע אותך.

כן.

אני מודה שאני מתבייש שאני לא מכיר מספיק טוב את מכון לב, רק את הרוח ואת הגודל ואני יודע שאתם מתאמצים על דברים. אני כן מכיר שם את הישיבה התיכונית, אבל אני כן יודע על שתי חוויות שלי בשלושה שבועות האחרונים, אחת בתעשיות הביטחוניות והשנייה בצה"ל, ששיבחו את בוגרי מכון לב. יהודית, זה חשוב להיאמר – ששיבחו את בוגרי מכון לב.

אני כבר כותבת את זה כמסקנות.

ששיבחו את בוגרי מכון לב בעיקר בצדדים של המדעים המדויקים. אני לא זוכר כרגע אם זה היה בצדדי פיזיקה או בצדדי סייבר, אבל שיבחו מאד את בוגרי מכון לב. זה היה גם בכיוונים של תעשייה צבאית ברמת השרון וגם באלביט בהרצלייה. הייתי השבוע בתעשייה האווירית, אז אני לא יודע אם יש שם או אין שם, אבל ממה שהיינו כך היה וכך גם בצה"ל. את זה אני כן יודע לציין.

תודה רבה. צריך את זה.

אבל אני לא מכיר מספיק.

יש החלטת ממשלה ואני אתחיל בזה, לקידום שילובם של הקהילה האתיופית בחברה הישראלית לשם סגירת פערים. המספרים מדברים בעד עצמם. נעבור על זה מהר מאד. כפי שאתם רואים, לגבי הסטודנטים יוצאי אתיופיה – ואלה נתונים של מרכז טאוב – המספרים הם קשים ביותר וכתוצאה מזה בעצם הייתה החלטת ממשלה לסגור את הפערים האלה, כי הם באמת פערים מאד מאד משמעותיים.

רק שקף אחד על המרכז האקדמי לב, כפי שאמר יושב הראש. יש לנו 4,500 סטודנטים בשלושה קמפוסים. לפני 19 שנה התחלנו את התכנית לאתיופים, כך שזה לא תכנית חדשה ואני חושב שזה היה מאד מוצלח. התכנית הייתה מוצלחת במשך השנים.

יש לנו בערך 95% השמה מהבוגרים וברוך השם הם גם כן התקבלו במקומות עבודה הכי מפוארים, כפי שהזכיר יושב הראש. חלק מהבוגרים שלנו עובדים במקומות שהזכרת. יש לנו לא מעט קצינים בצה"ל. כפי שאתם רואים 30% מהבוגרים שלנו הם קצינים בצה"ל, שזה מאד מאד יפה והיינו רוצים לראות שהמספרים האלה ימשיכו ויגדלו. אתם רואים גם שהם התקבלו במקומות הכי טובים.

מה שמעניין, 42% מהסטודנטים שלנו לומדים הנדסה והדברים האלה מאד מאד חשובים. אני חושב שההצלחות שלהם באמת מעידות על הפוטנציאל בתוך העדה האתיופית.

סליחה, תחזור בבקשה על החלטת הממשלה – איזה מספר ובאיזו שנה?

סליחה, זה הכל פה.

אוקיי, בסדר, אני כבר אבדוק במחשב. תודה.

אני אתן לך את זה.

היא קיבלה תוקף של החלטה ב-31 ביולי.

אני רואה, תודה.

כפי שאתם רואים, יש קיטון בשנה האחרונה. יש כמה סיבות, נגיע לסיבות עוד מעט, אבל אני חושב שזה חשוב מאד. אני מדלג עכשיו לפילוח מאד חשוב של סטודנטים מעל 15 שנה בארץ,שזה 33%. מתחת ל-15 שנה זה 67%. יש כל מיני נפקויות לגבי עזרה להורים ואיך מתייחסים לאותו סטודנט אתיופי שפה יותר מ-15 שנה או פחות. נגיע גם כן לזה.

עד 15 שנה הוא בגדר עולה.

כן.

ועכשיו אישרו את זה גם לבני מנשה.

כן. מה שחשוב זה שכמעט כל הסטודנטים האתיופים אצלנו לומדים במכינה, לפני שהם מתחילים את לימודי התואר, שהם מאד מאד קשים ומאד אתגריים. המכינה, אני חושב, שזה לב העניין. מה שקורה במכינה, וזו אחת הסיבות גם כן לירידה במספר הסטודנטים השנה, בעבר סטודנטים היו גם כן. אנחנו מקבלים תקצוב של כ-6,100 שקלים עבור סטודנט במכינה. מתוך זה 2,200 שקלים הולכים למעונות, 2500 שקלים הולכים לשיעורי עזר והיתרה הולכת לאיזה אבחון לפי פסיכומטרי או משהו דומה.

אין לנו למשל כסף למבחן פוירשטיין, שלדעתנו זה מאד מאד חשוב. זה הכי מתאים לדעתנו לקהילה האתיופית, ופשוט אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו.

כמה זה עולה?

לכל הסטודנטים שלנו זה עולה כ-100,000 שקלים. פר סטודנט זה - - -

פר סטודנט זה 100,000 שקלים?

לא, לא.

לא. ליווי ואבחון. האבחון עצמו זה בסביבות ה-2,000-2,500 שקלים. בד בבד יש ליווי במהלך כל השנה של מנחה שבא ויושב איתם ודן איתם איך ללמוד, איך לסכם וכן הלאה.

עדי, זה השם?

כן.

אני רוצה להעיר שתי הערות. אחת, שצריך לגדוע את חברתנו, מקונן, שעשתה את כל המסע שהשבית את כל ההתייחסויות הייחודיות לאתיופים. הדור הראשון קיבל והיא גרמה לכך שלא יקבלו. כאילו לא צריך פריבילגיות. אמרתי לה הלוואי שהילדים שלי היו הולכים לפוירשטיין. כל אחד היה יודע. היא כאילו לא רוצה להיות מיוחדת. אז זו בעיה פנימית. ואני אומר את כל זה כי הרקע שלי ב- - - עלייה וקליטה הוא יותר חזק.

הדבר השני, הוא אוקיי, זו נקודה לבחינה ואני רושם לי אותה פה, כי 2,200 שקלים זה באמת לא הרבה. וזה עלה גם בישיבה של הפסיכולוגיה הקלינית של המל"ג. אני לא ניהלתי אותה. ניהל אותה נגוסה. אני הייתי בצד, הקשבתי. אבל זה עלה גם שם והתבקשו לתת תשובות. הם לא מצליחים להבקיע את הפסיכולוגיה הקלינית. הרבה מזה זה מנטאליות של הפסיכומטרי ודברים אחרים, שמאד מאד נצרך, בעיקר לאור שנתיים אחרוה, שיהיו בעלי מקצועות כאלה, סוציאליים, פסיכולוגים ועוד ועוד ועוד מהעדה, שיוכלו לדבר עם אנשי העדה.

תמיד אני אומר לפוירשטיין, כיום הם פתחו שתי תכניות בבר אילן ובעברית. על ידי האבחון שלהם הם יכולים להתקבל למקומות יוקרתיים כמו רפואה, גם - - - זה עוזר. אנחנו מחוברים כיום למבחן אומץ לעתודאים. על ידי אבחון של פסיכומטרי של פויירשטיין הם יכולים להתקבל, החברה האלה גם להנדסה, ויחד עם זה גם כן הם יכולים להתקדם בלימוד בצורה הכי טובה.

טוב. הצטרפו אלינו חברת הכנסת מירב בן ארי וחבר הכנסת אברהם נגוסה. אנחנו בדיוק נגענו פה, נציגי מכון לב מסבירים. לצערנו נציגי משרד החינוך והמל"ג הרשו לעצמם לא לבוא. אנחנו מסבירים את הרצון שלהם להעצים את התכניות ליוצאי אתיופיה ואת ההתמודדות שלהם עם הקשיים, כאשר פה עלה הנושא של האבחון של פוירשטיין, שאין להם את התקצוב לקיים אותו, לממש אותו, בכדי להבקיע אל מקצועות מסוימים.

טוב, תתקדמו, תשלימו את החומר, אנחנו נמשיך.

אז לגבי בוגרי הצבא, משרד הביטחון משלם את זה ולפני הצבא זה משרד החינוך. עכשיו, רוב הסטודנטים – ולכן הדגשתי את העניין הזה של אחוז האתיופים שנמצאים פה פחות מ-15 שנה – הם עולים חדשים שלא עומדים בתנאי הקבלה לעתודה. זה אחד מהדברים שבעבר הצבא היה הרבה יותר מוכל לעזור בקטע הזה. היום הם הקשיחו עמדות ולא נותנים דחיית שירות. וכפי שאמרתי, יש לנו 30% מהחברה הנוכחיים שהם קצינים בצה"ל. היינו רוצים לראות שהמספרים האלה יעלו.

אז פה גם כן, מה שקורה, אנחנו צריכים בעצם לוודא שהסטודנט ימשיך במכינה, מהמכינה ללימודים האקדמאים, ואין לנו את הלוקסוס להמר על סטודנט, לתת לו את הצ'אנס, שבעצם מגיע לו. כי התכנית היא מאד מאד יקרה. פר סטודנט זו אחת מהתכניות היקרות שיש לנו. הרוב אנחנו מממנים בעצמנו. זאת אומרת חוץ משכר הלימוד שנגיע לזה בעוד דקה, אבל יתר הדברים, אם זה שיעורי עזר ודברים כאלה.

אני רוצה לציין באמת את העזרה של לאה במינהל הסטודנטים. באמת יש לנו יחסים מאד טובים איתה במשך שנים. לפני שנה בפעילות החברתית, קיבלנו לכל העולים שלנו, כולל אתיופים, כולל צרפתים, קיבלנו כ-10,000 שקלים. אני חושב שלפי הקריטריונים זה מה שדובר.

מה, לסטודנט?

לא, לכולם.

תמיכה אקדמית, שיעורי עזה.

לכל הסטודנטים ביחד?

כן, לכל העולים.

כמה עולים יש לכם?

לא כולם צריכים שיעורי עזר.

כמה מאות. כולל צרפתים, יש לנו היום כ-300 צרפתים.

כמה יוצאי העדה האתיופית?

יש לנו היום 130 ומשהו אתיופים.

אז מה עושים עם 10,000 שקלים? קונים להם גרעינים לשבת.

כן.

טוב, אבל זה בסדר.

אלה הקריטריונים.

אני אתייחס לזה אחר כך, כי הנתונים אצלנו הם אחרים, אבל אני אתייחס לזה אחר כך.

הכסף שחסר לנו, בעצם בשנים האחרונות קיבלנו לא מעט כסף מתורמים פרטיים. השנה כמה מהתורמים הקבועים שלנו העבירו את הכסף לתכניות אחרות, והתכנית מאד מאד יקרה עבורנו.

תכנית המכינה, אתה מתכוון.

תכנית המכינה וגם ההמשך. אנחנו משלמים. בעצם סטודנט אתיופי לא משלם שכר לימוד, לא את המעונות, לא את האוכל, לא את הנסיעות הביתה בשבת. בכל זה הוא צריך עזרה. כפי שכתבנו, כשבדקנו שקצת את האוכלוסייה שלנו, אז רוב הסטודנטים באים ממשפחות ברוכות ילדים, שהם היחידים במשפחה שלומדים במוסד אקדמאי, וזה משהו באמת באמת חריג. ולכן, על מנת לאפשר להם, הם השגרירים הכי טובים שלנו לקהילה, על מנת שיראו שהקצין בא הביתה לשבת. כן.

סטיוארט, אם אתה יכול לקצר, כדי שנוכל לשמוע עוד.

כן. אז אני פשוט רוצה לעבור לשני הדפים האחרונים, כדי שתראה מה הם מקבלים היום. אנחנו מקבלים היום שכר לימוד. אני פשוט רוצה לסבר את האוזן. את ההכנסות משכר לימוד, שיעורי העזר, כפי שאמרתי ש- - - גם כן, תמיכת משרד הקליטה ליוצאי אתיופיה. את תכנית המכינה אנחנו מקבלים. יש לנו ארבעה סטודנטים זה 24,000 שקלים. זה 6,100 השקלים שאמרתי פר סטודנט ודמי קיום ישירות, שהסטודנטים מקבלים וזה גם כן לא מכסה את כל ההוצאות שאמרתי עכשיו.

עכשיו השקף האחרון ובזה נסיים. שכר הלימוד – בעצם זה מה שעלה לנו השנה ומה אנחנו באמת צריכים על מנת שניתן להעביר את הסטודנטים האתיופים לשנה אחרי זה, לשנה א' להתקבל ללימודים האקדמאים.

לרכז התכנית, שזה עדי, אנחנו משלמים את כל המשכורת שלו. אין לנו תקן מיוחד לזה. זה בא מאיתנו. שיעורי עזר – אנחנו באמת היום מסתפקים בעיקר, לא רק, אבל בעיקר בסטודנטים של פרח, שזה עם כל הכבוד לא מספיק. אוקיי, אז שיעורי עזר ואנחנו גם כן צריכים את התגבור של המרצים, ופעילות חברתית, שזה מאד מאד חשוב.

כפי שאמרתי קיבלנו השנה כ-100,000 דולר תרומות. ממשרד הקליטה קיבלו 1.4 מיליון שקלים. חסרים לנו לפחות חצי מיליון שקלים, יותר. ואנחנו זקוקים לפחות לעוד יותר.

עכשיו, כפי שאמרתי בהתחלה ובזה אני אסיים, הבעיות שלנו, אני חושב שהן בעיות שדי דומות לכל המערכת. היינו מאד מאד רוצים להגדיל את התכנית, אבל במצב הזה שעל כל סטודנט אנחנו מפסידים לא מעט כסף, אנחנו באמת עושים חושבים לגבי כל התכנית.

טוב. עוד מישהו רוצה להשלים משהו ממכון לב? אוקיי, אז אנחנו נעבור לנציגים רשמיים שצריכים לתת תשובות.

הצטרפה אלינו חברת הכנסת ענת ברקו, שאני התפללתי שתהיי ראש ועדת משנה לכוח אדם, אבל הלכת לסייבר, אז אנחנו נחפש מי ידאג מהצד של הצבא לאתיופים. אנחנו נעשה את זה. כן, אתה רוצה לומר משהו?

כן, לפני זה אני רוצה להתייחס לנושא. אני מכיר את המרכז האקדמי לב, הוא מרכז מאד מאד מצליח. ביקרתי במקום. נפגשתי עם הבוגרים וגם עם הסטודנטים. המרכז מאד מצליח, וכל אלה שסיימנו מהמרכז הזה משתלבים בתעסוקה. זה מוסד שהוא מודל לחיקוי בקליטת עלייה ובשילובם גם לאחר מכן בתעסוקה.

אני רק שואל שאלה. דווקא הממסד הממשלתי – למה הוא לא מעודד ומחזק את המוסדות האלה? דווקא מוסדות שמצליחים, שהם מרכז כל כך מצליח, למה לא מחזקים אותם? שיעורי עזר שקולטים מעל 400 עולים במרכז הזה, לפי הנתון שהוא אמר 300 יוצאי צרפת, 100 ומשהו יוצאי אתיופיה, זה 400 ומשהו. אז איך אפשר לעשות ב-10,000 שקלים שיעורי עזר, כאשר כולנו יודעים שבגלל הפער של השפה והפער התרבותי הכלכלי, הסטודנט העולה החדש צריך יותר. ב-10,000 שקלים איזה שיעורי עזר אפשר לתת?

אני חושב שיש לנו פה בעיה בתפיסה של הממסד הממשלתי, שדווקא את המוסדות האלה צריכים לחזק אותם. זה צריך להיות שינוי בתפיסה, כדי לחזק את ההצלחות ואת כל ההתפתחויות בצורה חיובית.

לכן אני רוצה לשאול – מה הבעיה של משרדי הממשלה – מה הבעיה להגדיל את הסיוע למרכז האקדמאי לב? איך חשבתם ב-10,000 שקלים שאפשר לעזור לסטודנטים?

טוב.

אני רוצה התייחסות לזה ואחר כך אני אתייחס.

השאלה באוויר. היא חשובה. אנחנו נתחיל עם נציגי משרד העלייה.

כן, מירי כהן-אדלשטיין, ראש מינהל הסטודנטים, משרד העלייה והקליטה. תראו, קודם כל הנתונים אצלנו הם קצת אחרים. אני אשמח לתת אותם. סך הכל סטודנטים עולים ויוצאי אתיופיה שמטופלים על ידינו ולומדים היום במרכז אקדמי לב, כולל מכון טל – 284 סטודנטים, מתוכם 150 יוצאי צרפת והיתר באמת יוצאי אתיופיה. יוצאי אתיופיה יש לנו סך הכל 60 הנתמכים על ידינו והחלוקה לעד 15 שנה, מעל 15 – זה פחות או יותר חצי חצי.

עכשיו תראו, לגבי שיעורי העזר, אני רק רוצה, עוד לפני שאני אגיע לזה, לספר שאנחנו נותנים גם שכר לימוד מלא לכל תקופת הלימודים, גם דמי קיום לכל הסטודנטים, רק כמובן ליוצאי אתיופיה, שזה קיים על פי הוראת שעה מיוחדת. יש לנו מדריך שאנחנו מממנים אותו, שאחראי לקיים פעילויות חברתיות במוסד. גם תקציב לפעילויות חברתיות אנחנו נותנים ומעבר לזה כמובן, כמו שאמרנו, לשיעורי עזר.

עכשיו עוד פעם, התקציב של שיעורי העזר, ואנחנו אמרנו את זה גם בפגישה שהייתה עם השר וגם בפגישה שהייתה עם המנכ"ל כבר לפני שנתיים, אין לנו שום בעיה להגדיל את התקציב. צריך לבוא עם דרישה מסודרת ובשמחה. אני מסכימה איתך. כמובן שזה לא אמור לשרת את כולם, את כל ה-284 סטודנטים, רק ה-10,000 שקלים, ואנחנו נשמח לקראת השנה הבאה לשבת עם לאה ולראות איך אפשר להגדיל את זה, ובאמת בשמחה.

אבל צריך לשים את הדברים בהקשר ואני אשמח להתייחס לזה. מאד חבל לי שהמל"ג לא כאן, כי בדיוק פה קבור הכלב. אנחנו היינו בדיון בוועדה הזו לפני מספר חודשים ודיברנו על כל היישום של החלטת הממשלה, שנוגעת לדרך חדשה ליוצאי אתיופיה, שמדברת על עד 15 שנה נשאר במשרד הקליטה, מעל 15 אור איך שהוא לעבור וכמובן אין פה שום דבר קונקרטי, אבל מה שכן יצא מהדיון הזה, זה הצהרה של מל"ג, שהם הולכים לפתח תכנית הנגשה ייחודית ליוצאי אתיופיה, במסגרת תכנית החומש של מל"ג/ות"ת.

ואני אומרת על אחת כמה וכמה שהמוסד הזה הוא מוסד מתוקצב על ידי ות"ת, ועל אחת כמה וכמה שאני חושבת שהבעיה של שיעורי העזר, ותראו, אנחנו יכולים לכתוב - - -

ו - - - את התכנית שלהם, במסגרת החדשה, של המל"ג?

זו תכנית הנגשה. כמו שיש תכנית הנגשה לחרדים בהשכלה הגבוהה ותכנית הנגשה לערבים, הם עכשיו הולכים לפתח ואני יודעת גם שמפתחים את זה בימים אלה, תכנית הנגשה ליוצאי אתיופיה בהשכלה הגבוהה.

מה, עד היום זה לא היה?

לא, עד היום זה לא היה.

לא, לא, תשמעו, צריך לעשות פה סדר.

רגע, תנו לי לסיים.

צריך לעשות סדר בעניין הז.

שנייה, תנו לי רק לסיים. הם מפתחים תכנית כזאת ואני אומרת שגם בעניין של שיעורי העזר, אנחנו עוד פעם, יכולים לתת שיעורי עזר לסטודנטים שאנחנו תומכים בהם, שזה אומר סטודנטים לתואר. אני מניחה שחלק מהבעיה זה גם שיעורי עזר במכינה. אז על אחת כמה וכמה שהמכינות עכשיו עוברות לטיפול ות"ת, אז עוד יותר אני חושבת שהיה במקום לשמוע את ההתייחסות שלהם א' לגבי המכינות וב' לגבי תכנית ההנגשה שהם מפתחים, כשהתכנית הזו הולכת לכלול גם כן תקציב לשיעורי עזר. זאת אומרת איך שהוא בנוסף על שלנו.

כמובן שעד שזה לא קורה, אנחנו לא יוצאים משום דבר. אנחנו ממשיכים לממן גם את שכר הלימוד, גם את דמי הקיום, גם את שיעורי העזר כמו שאמרתי, אפילו במתכונת מוגדלת, גם את המדריך לפעילויות החברתיות – הכל, כמובן כמו שאמרנו, אנחנו לא מוכנים להעביר שום דבר לאף אחד, אם אנחנו לא נדע בוודאות שאף אחד לא נפגע.

מי זה המדריך שדובר פה? זה בנוסף לעדי?

מדריך חברתי.

טוב. הצטרף אלינו חבר הכנסת מנואל טרכטנברג. מירי, את סיימת?

כן.

אמרת פה כמה דברים חשובים. בואו נראה.

אני רוצה לשאול. באמת יש פה משהו לא ברור. אנחנו יודעים שהעניין של אקדמיה, העניין של סטודנטים יוצאי אתיופיה, נשאר במשרד הקליטה. לא קשור לתכנית החדשה, כי בתכנית החדשה, כשהנושאים האחרים זזו מעל 15 שנים – יוצא ממשרד הקליטה ומתפזר למשרדים שונים – העניין של האקדמיה, מינהל הסטודנטים – נשאר במשרד הקליטה. עד כאן ברור? אז אין מל"ג בלי - - -

לא, לא, היא הפרידה לך והיא אמרה עד 15 שנה אצלם. הם לא משליכים את המקל מידם עד שיהיה מי שיקבל אותם במרוץ השליחים.

לא, לא.

זה מה שהיא הסבירה.

נכון, אבל אני אומר שלמרות שעד 15 שנה נשאר אצלכם, עניין מינהל הסטודנטים לא נוגע ל-15 שנים. הוא נשאר כל הזמן, גם מי שנולד פה מקבל סיוע במינהל הסטודנטים.

כמו שאמרתי. הנושא - - -

כן, אז אני אומר שהמל"ג הוא לא חלק מהעניין הזה, כי אתם במינהל הסטודנטים אחראים בעניין הזה.

אז בוא נפריד עוד פעם.

הייתה דרישה להזיז, להעביר את זה למל"ג - - -

לא, אבל אדוני, בוא נפריד עוד פעם בין המלגות, שנכון להיום, כמו שאמרנו, הכל נשאר, לבין תכנית ההנגשה. תכנית ההנגשה של מל"ג ות"ת לא קשורה בהכרח רק למלגות. היא קשורה להרבה דברים שהמוסד הזה צריך. היא קשורה לתגבור של שיעורי עזר, היא קשורה להנגשה דוגמת פויירשטיין או כלים אחרים. זאת אומרת כל הדברים שדיברו עליהם פה, זה בדיוק זה. זה דברים שמשרד העלייה - - -

זה הלך למל"ג.

כן, זה דברים למשרד העלייה והקליטה אין את הכלים בכלל להתחיל להתמודד עם זה, והמל"ג, שמן הסתם יש לו תכניות הנגשה - - -

ברור, ברור.

והוא מתקצב מוסדות ל - - -

אני רוצה שנספיק לעבור את הגורמים המקצועיים ואז נשאל את השאלות וגם נאפשר לחברי הכנסת.

אפשר רק לענות לגבי שיעורי העזר?

קצר מאד.

טוב. לגבי שיעורי העזר, לפני שנתיים – ואני אומר לגבי המדריך – גם המדריך וגם המדריכה פועלים גם בלב וגם בטל. רק השוני פה לגבי שיעורי העזר, לפני שנתיים ישבנו עם המנכ"ל, אמרנו נגדיל. בשנה שעברה היה 9,000 שקלים וסיימנו את זה בסמסטר א'. דיברנו עם הגורמים, זה לא עלה. גם בהתחלה זה היה 4,000 שקלים והעלו את זה ב- - - והיה 5,000-6,000 שקלים שאישרתם, העליתם ב-5. מה זה נתן? אנחנו בסמסטר אחד מסיימים את ה-10,000 שקלים. אבל דיברנו, זה לא עלה. זה לא שאמרו יהיה חוזה. דיברנו, ישבנו, זה לא, הסכום נשאר אותו סכום.

אז אני מתחייבת שעכשיו – והנה, לאה פה לידי, היא תשב אתכם ואנחנו באמת נגדיל, כי אם יש צורך, אז אנחנו נמצא את המשאבים.

אז זו בשורה טובה לשני הדברים.

ו - - - לבקש הגדלה לקראת סוף שנת הלימודים, כי יש לנו תקציב מסוים שעומד על הפרק.

אנחנו נעשה את זה מראש בצורה מסודרת ואני מבטיחה שאנחנו נמצא עוד משאבים.

אז אני שמח שלפחות את זה. פרופסור טרכטנברג, אנחנו פה התביישנו בתחילת הישיבה שמשרד החינוך לא פה ולא המל"ג פה כאשר דנים במוסד אקדמי עם אלפי סטודנטים, עם 430 עולים מצרפת ואתיופיה ומבקיע, כולנו יודעים, בתעשיות הצבאיות, מי שביקר, או בצה"ל, שמשבחים את בוגריו. אני מודה שאני לא מכיר כל כך טוב את המוסד. אני מתבייש.

אני מכיר טוב.

אוקיי. אבל הייתי באלביט והייתי בתעשייה הצבאית בחודש האחרון, ובשני המקומות האלה הזכירו את בוגרי מכון לב, אז זה שלי. את רוצה להמשיך, או שסיימתם כנציגי המשרד?

נתתי לה את האפשרות.

אוקיי, אז נמצאים פה גורמים ומוזמנים נוספים. עכשיו לפי מה שיהודית והרשימה, נשמע התייחסויות גם של חברי הכנסת. מי ביקש רשות דיבור?

אראל.

אראל גלבוע, לשכת עורכי הדין, כן, מה עניינך?

מה ענייני? ענייני זה זכויות אדם במקרה הזה. קודם כל אני מוכרח לשבח את המרכז. כשאני הייתי בתיכון הוא הוקם כמובן בירושלים, ב - - -, אם אני זוכר נכון. זו אולי המכללה היחידה שבאמת מצליחה להביא אוכלוסיות שאינן נגישות להשכלה גבוהה – להשכלה גבוהה. הם באמת פרויקט ייחודי בצורה בלתי רגילה.

מה שהתכנית - - - וזה האיר את עיני עוד יותר, אסור להניח לתכנית כזו לקרוס וקודם הכל אני חושב שהבושה היותר גדולה של משרד החינוך זה שאין כאן נציג ות"ת, כי בניגוד להתעסקות שלהם במכללות למשפטים, שיש יותר מדי והגיע הזמן שיתפנו גם לתופעה חיובית בחברה הישראלית, ויש כזאת.

מעבר לכך, משרד החינוך בשנת 2010 החליט להכיל את מבחן פוירשטיין, אני לא יודע, אני מבין שמי שלא מתחום החינוך מכיר, על כל האוכלוסייה האתיופית בישראל. ההחלטה זאת נכתבה על קרח לצערי. היא לא יושמה, להוציא נדמה לי בארבעה בתי ספר בלבד או משהו כזה ואחרי שנה חדלו מכך. זה אולי הכלי החינוכי מספר אחת לקידום אוכלוסיות שבמדדים שנמדדים על החברה – אני לא רוצה להישמע לא טוב. על החברה שנתפסת כמעמד בינוני-גבוה ומעלה. האנשים האלה במדדים האלה יפלו.

מבחן פוירשטיין, שזה לא מבחן, אלא זאת תכנית, מאפשר לאותם אנשים להגיע להישגים לא פחות מאנשים עם מנת משכל עם וקסלר מאד גבוה, כי המדדים ודרך הטיפול שונה. וזה חובה לקיים את מבחן פוירשטיין. ואני חושב שצריך למצוא דרך, מעבר לתכנית עצמה, קודם כל לממן את מבחן פוירשטיין במכללת לב. זה הדבר הכי חשוב. זה הכלי מספר אחת לקידום אוכלוסיות שאינן נגישות היום להשכלה גבוהה. הם רוצים את זה והבעיה היא תקציבית וחייבים לתת להם את התקציב.

זה אחד המקרים שבו חייבים להתמקד במקרה הפרטי ולממן את זה באופן מלא. לא על ידי שנור קצת מכאן, קצת מכאן, קצת מכאן, אלא שיהיה מישהו במדינה, משרד החינוך, המל"ג, הות"ת, לא חשוב מי, שייקח על עצמו מימון מלא, כי זו הדרך היחידה לתת לאנשים למצות את זכויותיהם להשכלה גבוהה. אין כלים אחרים היום שמצליחים להגיע לאוכלוסיות האלה.

תודה. מי עוד נרשם? דר דשן, התאחדות הסטודנטים, בבקשה.

זהו, אני אתייחס גם למעונות וגם לעניין באמת של הטיפול בסטודנטים.

אנחנו עוד לא נגענו פה בסוגיה השנייה של מעונות, לכן אנחנו נעשה הכל קצר.

אוקיי. אז כאילו כל העניין בטיפול בסטודנטים יוצאי אתיופיה, כמו שאמרה כאן הגברת ממשרד הקליטה, עד עכשיו באמת לא היו תכניות באקדמיה, שנהגו בטיפול של האוכלוסייה הזאת. זה לא דבר שהמל"ג לא יודע לעשות. זאת אומרת הוא כן עושה את זה עם סטודנטים חרדים, עם סטודנטים ערבים, הוא כן יודע, אבל זה ספציפית היה במשרד העלייה והקליטה. היה לחץ מאד גדול גם שלנו ובאמת עכשיו זה עבר ובחומש הקרוב אמורה להיות שם התייחסות ספציפית. זאת אומרת גם מבחינת תקציב וגם מבחינת תכניות הטיפול עצמן. אז זה דבר ראשון שבאמת אני מאד מקווה שעכשיו זה ישתפר, אחרי התכניות האלה.

כן חשוב לי להגיד שתי מילים על העניין של המעונות. זאת אומרת זו לא סוגיה שהיא ייחודית רק כאן. סך הכל מתוך כל הסטודנטים בארץ, יש רק 6% שגרים במעונות. זה לא שזה לא מוכר כבעיה, זה כן מוכר וגם המדינה החליטה לתקצב את זה. בהתחלה היה על זה תקצוב של 100 מיליון, אחר כך עוד תוספת של עוד 150 מיליון שקלים. לרוב אנחנו פשוט נתקלים בבעיות של תכנון. זאת אומרת ברשויות המקומיות ובוועדות המחוזיות, כל מיני שכנים שמתלוננים, ערעורים לוועדות וזה בסוף הרבה הרבה פעמים מה שתוקע אותנו.

עכשיו ,ברור שנשמח לדון בכל מעונות של כל מוסד באופן פרטני, אבל צריך באמת להבין שיש פה בעיה הרבה הרבה יותר רחבה שצריך לטפל בה באופן יותר כולל וגם ועדת החינוך כבר דנה בה יותר מפעם, לדעתי.

אני כן הייתי שמח להתייחסות של האוצר, מיכל, ואחרי זה נשמע את ההתייחסויות של חברי הכנסת. וסוגית המעונות, שאמנם לא עלתה, אז אם תעלו אותה, אז בשורה. אתם רוצים להעלות אותה בדקה?

את המעונות?

הנושא השני של הוועדה בעצם.

כן, כן, בהחלט. קודם כל אני רוצה להודות - - -

זמנו מוגבל.

לחבר הכנסת נגוסה, שבאמת בא ועוזר לנו הרבה והיה בקמפוס, ותודה רבה על ההתעניינות שלך ועל המילים החמות.

אני רוצה להודות גם לפרופסור טרכטנברג, שהוא באמת יזם את כל המהלך הזה של המעונות, אחרי המחאה החברתית. יש לנו בעיה מאד ספציפית שהיא בעיה רוחבית, בעיה שתוקעת אותנו. אין לנו את הבעיה כפי שאמרת לגבי שכנים או משהו כזה. יש לנו בעיה מאד מאד פשוטה. תציג את זה ממש בכמה משפטים.

אני אציג את הנושא של המעונות, בקצרה. שמי אוריאל בן נון. בשנת 2011, כמו שסטיוארט הזכיר, לאור המחאה החברתית, הממשלה קיבלה החלטה. אישרו פרויקט לקדם מעונות סטודנטים. אנחנו גם נכללו וכללנו את עצמנו בתוך הבקשה. הגשנו בקשה וקיבלנו אישור בשנת 2014. אני אציג נקודה שמטרידה אותנו, אבל יש לה גם, כמו שהזכירו פה, השלכות למוסדות אחרים, מוסדות נוספים.

אנחנו קידמנו בינוי, אין לנו בעיה של תכנון. אישרנו תקציב אצלנו. כל הנושא שנתקע מבחינתנו עכשיו והוא לא הגיע לפתרון, זה כל מודל המינון. אני אסביר מה ה - - - של ות"ת היה. הרי המדינה אומרת אנחנו נותנים משהו כמו 30,000 שקלים למיטה. זה סדרי גודל של 7% מהפרויקט, והמוסדות צריכים לגייס בצורה של BOT או בתרומות, 75% מעלות הפרויקט וככה לבנות את פרויקט המעונות, כאשר מדובר שבכסף שהסטודנטים משלמים כדמי שכירות, הם יחזירו את ההלוואה.

אז אנחנו היינו בקשר כבר שנה עם ות"ת, כי התקדמנו בתכנון ורצינו לצאת כבר למכרז. אנחנו כרגע עומדים עם פרויקט של כ-200 מיטות לפני מכרז, וביקשנו מהם לקבל מימון בנקאי לפרויקט הזה. בא הות"ת ואמר, חברה, אי אפשר לקחת מימון בנקאי. יש חוק לפי חוק יסוד התקציב. תאגיד ציבורי לא יכול לקחת הלוואה ממוסד בנקאי, אלא אם כן באישור של שר האוצר. ולכן אמרנו לנו תצאו למכרז, שהקבלן שזוכה הוא גם יביא את המימון.

אמרנו להם תקשיבו, אם הקבלן שזוכה יביא את המימון, אז אנחנו מגיעים פה להוצאות מימון מאד מאד מאד גבוהות. עכשיו הם עצמם, הות"ת, באו ואמרו תקשיבו, מכללה אחת כבר יצאה למכרז וקיבלה ריבית דו ספרתית. אמרנו להם תקשיב, מוסד ציבורי כמונו ייקח ריבית – אנחנו מדברים על סדרי גודל – סתם לסבר את האוזן – על 17 מיליון שקלים כמימון משלים לפרויקט. הפרויקט הוא 30 מיליון שקלים, המדינה נתנה 6 מיליון שקלים, ות"ת הביאו 6 מיליון שקלים, אנחנו גייסנו 7 מיליון שקלים, חסרים 17 מיליון שקלים לפרויקט של 200 מיטות.

17 מיליון שקלים, אם אנחנו יוצאים למכרז והקבלן יביא את המימון, אנחנו מדברים פה על מימון של ריבית דו ספרתית בין 10 ל-12 אחוז. הוצאות המימון לפרויקט כזה יגיעו ל-20 מיליון שקלים, 23 מיליון שקלים. זה לא סביר.

בדקנו את הנושא הזה מול בנקים. בנקים הסכימו לתת לנו הלוואה בריביות של 4.5-5%. כלומר, הפער הוא משמעותי בין 10 מיליון ל-20 מיליון שקלים רק בהוצאות המימון.

אנחנו גוף מתוקצב. כגוף מתוקצב לא נראה סביר שניכנס להרפתקה כזאת. הגענו לוועדת כספים אצלנו ובוועדת הכספים אמרו חברה, תקשיבו, עם ריביות כאלה אתם לא יכולים לצאת לפרויקט כזה. הוא כבר לא כלכלי.

אני מבין.

הנקודה שאנחנו רוצים להדגיש פה, שאנחנו חושבים שצריך לעשות הפרדה. קבלנים יודעים לבנות. צריכים למצוא את הקבלן הכי טוב שיודע לבנות ובמהירות הכי טובה ובאיכות הטובה. הבנקים, המקצועיות שלהם היא לתת הלוואות ואנחנו צריכים להשיג את ההלוואה הכי טובה שאפשר. אנחנו רוצים לעשות את ההפרדה הזאת. אנחנו לא רואים את הסיכון הגדול יותר לקחת הלוואה מהבנק או לקחת אותה מהקבלן.

אז זה בעצם המשא ומתן שלנו מול ות"ת, ואנחנו מבינים שזה בעיקר נושא שהאוצר צריך לאשר אותו וזאת דוגמא קלאסית שאפשר להחריג לא רק אותנו כמובן, את כל מוסדות ההשכלה הגבוהה שיוצאים לפרויקט כזה.

אני אדגיש עוד נקודה מסוימת. ב-BOT יש כמה סוגים. יש מוסדות שהולכים על פרויקט גדול של 1,000 מיטות, אז הוא מצדיק פרויקט BOT גדול, באים קבלנים גדולים. יש מוסדות בינוניים שהולכים על פרויקט בינוני, אבל יש להם שטחי מסחר. אז גם שטחי המסחר עוזרים לממן את הפרויקט. ויש מוסדות שהולכים על פרויקט קטן וגם בלי מסחר. אז כל ההכנסות, הכל, כל ההחזר בא מדמי השכירות של הסטודנטים. לכן זה מקום להחריג את הנושא הזה ולראות איך אפשר לקבל אישור מהאוצר למימון בנקאי, כי הוא יחסוך סכומים מאד משמעותיים ויהפוך אותו לכדאי.

רגע, אני חייבת לשאול אותך, בגלל שאני עוסקת במעונות ובמכרזי ה-BOT גם עם האקדמיה, גם עם שנקר – למי פניתם באוצר לקבל החרגה?

אנחנו לא ניהלנו משא ומתן מול האוצר, זה ות"ת.

למה? לא, אבל שנייה. אין בעיה. אז ות"ר הוא הצינור. האם הות"ת פנה לאוצר?

בנושא של לב? לא. אני תיכף אתייחס.

אז אני רוצה להכליל את השאלה שלו כמו שאני מבין. אני שמח, חששתי שבעשר אני צריך לסיים. יש פה עוד ישיבה של ועדת החינוך שמירב צריכה לנהל, אם אני מבין נכון?

כן, אבל זה באולם נגב וזה בשעה 10:30.

זה בשעה 10:30, בסדר. חשבתי קודם שזה בעשר והייתי קצר. אז יש זמן להתייחסויות. השאלה המכלילה, אם אני מבין נכון, היא הנושא של מימון של BOT של - - -

לא. חבר הכנסת יוגב, לא. אני חייבת להעמיד אותך על העניין הזה. המעונות.

דקה, מירב. תני לי לשאול. אל תתפרצי. אני אתן לך גם לדבר.

אין מה לשאול. המעונות זה סבל היסטורי במדינת ישראל, מה שקורה עם המעונות.

יפה, יפה, אז אנחנו מבינים שבסוף - - - פעל בזה רבות. הוא יידע, אני מניח, יידע להסביר את זה טוב מכולנו. ומעט להבנתי, אבל אני אפנה את זה לאוצר, למיכל, יכולת לקיחת ההלוואה, שלא תהיה מהקבלן ותשתעבד לו באחוזים של ריביות גבוהות, אלא, למרות שהם גוף מתוקצב, שהם יוכלו לקחת את ההלוואה מבנק. ובכך ייצאו נשכרים כולם וייבנו מעונות בישראל לסטודנטים, בעיקר לסטודנטים עולים.

רגע, עכשיו אני יכולה להעיר את מה שרציתי לומר? סליחה שהפרעתי לך. המעונות האלה זה בושה וחרפה של מדינת ישראל – מעונות הסטודנטים. תכלס, בכל המכללות - - -

מה את רוצה ממנו?

לא ממנו. אני אגיד לך איפה זה מפריע לי. אם יש לך סעיף בחוק שהחוק אומר שההחרגה היא של האוצר, אז אני באמת אומרת – איפה הצינור? ואני רוצה שתסבירי לי, אם יש אפשרות? הרי מתי נבנתה פה מיטה לסטודנט בשנים האחרונות? מתי? אפילו האקדמית, סבל וייסורים עוברים, וכבר יש כסף. אתה יודע כמה כסף? 160 מיליון שקלים שמה מדינת ישראל למעונות. מישהו בונה? אפס.

ועוד 100,000 שקלים בפעימה הראשונה.

לא. זה היה 100,000 ועוד 60,000 שקלים. אני יודעת, כי אני עוסקת במעונות האלה. מישהו בונה? מיטה אחת לא בונים.

אז מירב, אנחנו בניין אחד קודם כל כבר השלמנו. אנחנו מדברים על הבניין השני. בשנה האחרונה קידמנו את כל התכנון, שכרנו יועצים, אדריכל, אני מוכן למכרז.

אני יודעת.

מוכן למכרז. יתנו לי אוקיי עכשיו לקחת הלוואה בנקאית, אני יוצא ישר. אחרת - - -

היא תסביר לנו.

למה לא פניתם לאוצר?

כי אנחנו עובדים מול מל"ג/ות"ת, אנחנו פחות עובדים ישירות. הם ניהלו את המשא ומתן.

יש לי שאלה. יש לכם גם עתודה אקדמית במכללה? במכרז?

כן, כן, בטח.

כן, אחד מהגדולים בארץ דווקא.

באיזה תחומים?

הנדסה.

שתסביר.

נשמע את האוצר, אבל עכשיו פרופסור טרכטנברג.

אני צריך לצאת תוך שלוש דקות.

אז תיתן בכל זאת.

כן, אז מאד קצר, אני מתנצל.

יש לך חלק בדחיפה של הנושא.

כן, אני מתנצל על זה שאני צריך לצאת לוועדה אחרת. אז קודם כל אני רוצה להגיד שאני מכיר ומוקיר את מכון לב. זה מוסד באמת מפואר. אני לא ארחיב, אין לנו זמן, אבל באמת זכיתי להכיר אותו וגם ניסיתי לסייע בכל מיני דרכים.

גם בקמפוס החדש שקיבלנו אודות לך.

נכון. והעובדה שמכון לב התגייס להנגיש את ההשכלה הגבוהה לבני העדה האתיופית, זה מעשה שבאמת ראוי לכל שבח. לא הרבה מוסדות, לצערי הרב, התגייסנו באותה מידה. אז את זה צריך להגיד.

אמירה שנייה. תראו, לגבי המעונות, בשנת 2011 המצב היה שמדינת ישראל לחלוטין לא השתתפה ולו בשקל אחד בבניית מעונות. זה היה מחוץ לתחום. א' – מעונות היו מעטים מאד בכלל, ושנית – היו רק עניין של תורמים למוסדות מסוימים. זהו. מדינת ישראל לא לקחה על עצמה מעולם אחריות. קרה שבאה המחאה, קרה שאני הייתי בו זמנית יו"ר הות"ת ויושב ראש הוועדה, ואתה יודע, לפעמים יד הגורל מתערבת ואז בעצם אותם 100 מיליון הראשונים, אבל זה לא רק הכסף, זה בעצם הפעם הראשונה שיש אמירה שמדינת ישראל צריכה לקחת אחריות מסוימת. פעם ראשונה.

צריך להבין, זו פריצה. זה סדק, אבל אתה יודע, דרך הסדק הזה צריך להמשיך ולהרחיב אותו ובאה הפעימה השנייה. ואז התגלו בעצם הבעיות שאתם מעלים, שהן משני סוגים. יש את העניין של כל הפן הרגולטורי, שהוא באמת קשה - - -

קשה.

בצורה בלתי רגילה. במקרה שלכם, אתה יודע, מספר הישיבות שקיימנו עם ניר ברקת - - -

על המגרש.

על המגרש. אתה לא מתאר לעצמך. אני יו"ר ועדה, אני צריך לדון על המרחק מהצומת? וואו. באמת מדהים הדבר הזה, וצריך להיות ערים לדבר הזה, לקושי הרגולטורי העצום, כי צריך איזו שהיא ראייה מערכתית. אתה יודע, זה לא כל אחד עושה לעצמו ועושה לעצמו במובן של רגולטורים. כל אחד ראש קטן, אבל אתה לא רואה את התמונה הגדולה.

אתה מדבר על הסטטוטוריקה של הקרקע.

לא רק של הקרקע. לא, לא.

לא, בנקודה הזו.

בנקודה הזאת, אבל יש הרבה נושאים נוספים.

אחרי זה הנושא הכלכלי.

אבל בפן הרגולטורי זה לא רק הקרקע, יש הרבה מאד פרטים שם שנכנסים – כמה אפשר לבנות לגובה וכו' וכו'. זה המון דברים. אז זה פעם אחת וצריך לתת את הדעת על זה, כי אם לא כל פעם הדבר הזה יעלה מחדש.

כשאתה מדבר על זה, את מי היית רוצה לראות פה בישיבה הבאה?

גורמים שנוגעים לזה, לפן הרגולטורי, כי זה - - -

מינהל מקרקעי ישראל?

כן. לא רק. גם את הרשויות המקומיות - - -

ועדות מקומיות. הם תקועים שם - - -

מה שמירב אומרת על מה שקורה במכללה האקדמית ראיתי, אבל זה היום ונורא. הכל מוכן.

זה משרד הפנים.

זה לא רק משרד הפנים.

לא, כי כל הרשויות נמצאות באוצר.

בדיוק.

ועדות מקומיות, מחוזיות, היום הן - - - הכל באוצר. הכל באוצר.

מה שאני אומר, אדוני יושב הראש, זה שאם לא מסתמכים על הפן ההוא, גם אם הכל יוסדר בפן המימוני, זה לא יקרה. זה לא יקרה בקצב, אפילו אתה יודע, יש כסף גם כן ואי אפשר להוציא אותו. זה מתסכל בצורה בלתי רגילה, הדבר הזה.

נכון.

בפן המימוני, הבעיה היא בעיה חשכ"לית מה שנקרא. זה נוגע אך ורק לחשב הכללי של משרד האוצר. אפשר להבין מאיפה זה בא, מכיוון שיש חשש גדול שאם אתה פותח אתך היכולת של גופים ציבוריים, מתוקצבים, לא ציבוריים, לקחת לעצמם הלוואות, אתה לא יודע איפה זה ייגמר ואז זה היכולת להחזיר וכו'. אלא מה? שיש כלל ויש שכל וצריך להפעיל גם מול הכלל, שהוא כלל נכון באופן כללי, צריך להפעיל גם שכל ישר.

כשמדובר על תכניות מימון לפרויקט שבעצם הוא מובטח, אלא אם כן חלילה יקרה משהו קטסטרופאלי, יש לך זרם בטוח. ולהיפך, יש עודף ביקוש בטוח של סטודנטים במחירים האלה לאורך זמן. ולכן הבעיה של בטוחות, או הבעיה של סיכון שמצדיק פרמיה לסיכון שבא לידי ביטוי בריבית הגבוהה, זה לא נכון כאן. ולכן אתה מבין שמה שאני אומר שצריך לפנות לחשכ"ל ולבוא ולהגיד את הדברים האלה.

אתה יודע, מדובר על אחד הפרויקטים הכי בטוחים שאתה יכול לחשוב עליהם. ולכן מימון בנקאי בפרמטרים מסוימים, תחת פיקוח החשכ"ל. לא יכול להיות שכל מוסד ילך וייקח הלוואה מבנק, כי אתה לא יודע איפה זה ייגמר הדבר הזה. אז זה דבר שבהחלט הוא לא רק אפשרי, הוא מתבקש.

ואמירה אחרונה זה בעניין תכנית החומש. בימים אלה הולכת ומושלמת תכנית החומש של המל"ג/ות"ת לחמש השנים הקרובות. התכנית הקודמת - והדברים שנאמרו כאן הם נכונים – אני שמתי כיעד הנגשת השכלה גבוהה למגזר החרדי ולמגזר הערבי לא למגזר האתיופי, זה נכון. באותו שלב, אתה יודע ,זה לא היה נראה על פניו כיעד שהוא מול האחרים. אני אומר את האמת. כנראה שיש גבול כמה אתה יכול לעשות.

כיום זה ברור לחלוטין שהנושא של הנגשת השכלה גבוהה למגזר – אני לא אומר למגזר – לבני העדה האתיופית, זה צריך להיות - - -

לצעירים יוצאי אתיופיה.

כן. זה יעד לאומי ממדרגה ראשונה, שצריך לבוא לידי ביטוי בתכנית החומש. שם צריך להפנות את המאמצים ומשרד הקליטה צריך להיות שותף לזה, כי לא יכול להיות שלאורך זמן התמיכה תהיה מפוצלת וסוף הסטודנטים יפלו בין הכיסאות.

שאלה קצרה מאד לי אליך, לפני שאתה הולך. מתוך ועדת הקליטה ומתוך דברים אחרים מצאנו שגם מספרים קטנים, השווה שר הקליטה כרגע את קליטתם של בני המנשה גם ל-15 שנה להכרה בהם כעולים. הוא רצה להמשיך להצעת הממשלה אבל הוא עוד לא הגיע, להשוות את כל תנאי בני המנשה לתנאי עולי אתיופיה, כי הדברים מאד דומים. אז זה בעשרות, זה בבודדות.

אני מציע שבשביל שלא נגיע לדור שני ושלישי גם בבני מנשה, שבסיכום נכליל את זה לבני העדה האתיופית ולבני המנשה. זה נראה לי נכון, לגבי מה שאתה יזמת, חרדים וערבים.

גם לאלה שעלו מתימן.

וגם מתימן. וזה בבודד. הלוואי ויהיה אחד שיוביל את כל העדה.

כדאי להבהיר את זה. אני צריכה ללכת.

מיכל, אנחנו נשמח לקבל את התשובה שלך. נשמע עוד רגע גם את חברת הכנסת ענת ברקו ונשמע אותך. תודה רבה.

כן, ענת.

מה שאני רוצה לומר, שהמרכז הזה אני חושבת שהוא דוגמא של קטר שהוא מכפיל כוח, שהוא משנה חיים של אנשים. כי גם הקליטה שלהם בצבא בסופו של דבר, ברגע שהם באים עם תואר אקדמי במקצועות ההנדסה והם הופכים להיות קצינים, זה שם אותם במקום אחר, גם במובן שחלקם נשארים בצבא, במערכת הביטחון. יש להם עוד אופציות לתעסוקה, שזה מקצועות שהם מאד נדרשים בצבא ומעבר לזה, כשחוזרים - זה מאד ויזואלי – כשחוזרים לשכונה עם הדרגות ועם הסטאטוס הזה, זו מהפכה.

ולכן צריך לעשות הכל, הכל, הכל, כדי לתת כמה שיותר. אני ממש לא מבינה איך עד כה לא הכירו בבני העדה באמת ככאלה שצריך גם לתת להם איזו שהיא העדפה מתקנת ורק למגזר החרדי והערבי. זה לא ברור לי. ואז אנחנו באמת מקבלים את גלי האלימות ואת הזעם הזה, שהוא בחלקו הגדול מוצדק.

לכן אני באמת חושבת ואני מניחה שיש תכניות רצף יחד עם צה"ל, נכון?

כן.

ואם אפשר לפתוח את זה עוד או להרחיב את זה, אנחנו נשמח גם בחוץ וביטחון לבדוק מה אנחנו יכולים לעשות, כי זה פותח אפשרויות אדירות מבחינת תעסוקה וגם הקטע של הביטחון, של המעמד ושל ההתייחסות החברתית, הופך להיות הרבה יותר ברור. שרתו בצבא כקצינים, יוצאים לאזרחות, זו אמירה חברתית שהיא מאד מאד משמעותית.

לגבי מעונות הסטודנטים זו בעיה כואבת. אני מסכימה עם חברתי מירב. זו בעיה כואבת בכל מוסדות הלימוד האקדמיים. מדינת ישראל קשה בלתת מענה לדיור באמת במחיר סביר לסטודנטים, שגם כך עובדים יום וליל כדי להתפרנס, כדי לשלם שכר לימוד שהוא גבוה, וצריך לדעתי לחשוב על משהו מערכתי. ממש.

אני מוכרח לציין מידע אישי שיש את עמידר היום גם עם הפנים לסטודנטים, אבל אני לא יודע איפה זה עומד כרגע בין יושב ראש עמידר לשר הבינוי והשיכון. אבל אני מודה שזו איזו שהיא פרצה שאפשר לבדוק אותה.

אני רוצה לומר לך, חברת הכנסת ענת ברקו לפני מיכל, שבוועדת העלייה והקליטה בשבוע שעבר בראשות חבר הכנסת אברהם נגוסה, זעקתי את הזעקה שלך כלפי המל"ג - שלא פה ואני אזכיר אותם עוד פעם ולא לטובה – שהם אמרו שהם חושבים על זה. שאלתי אותם כמה זמן כבר עולי אתיופיה בארץ, אמרו 30 שנה. אז הם חושבים על זה.

חמור מאד.

ביקשתי שוועדת המעקב - - -

וזה לא עבר להם בראש. ובטח החתך הסוציו אקונומי הצביע על זה כבר הרבה קודם לכן. איך אפשר להתעלם מהאוכלוסייה הזאת כל כך הרבה שנים?

ביקשתי - ואני לא הייתי בקצה, כי נדרשתי לרוץ לוועדות נוספות – מחבר הכנסת נגוסה שיתאם את ועדת המעקב בזמן קצר ביותר, אבל פה אולי נצטרך יותר את מיכל.

מיכל גלברט מאגף התקציבים במשרד האוצר. אז ראשית אני אתייחס לנושא של יוצאי אתיופיה.

השאלה המרכזית אלייך היא השאלה של המימון של המעונות, כפי שעלה בסוף, אבל לפני כן, כלל שאלת יוצאי אתיופיה ואולי גם ראייה כוללת יותר של התכנית. אמנם חסר פה את המל"ג וזה ביחד, אבל ראייה כוללת לגבי ההתייחסות לעולי אתיופיה לפי כל התכנית שנקבעה.

כן. אז ראשית אני אגיד שאני מאד שמחה על התכנית של מכון לב וכמובן שמענו עליה הרבה דברים טובים, כמו גם במוסדות אחרים שמתקיימות מספר תכניות לשילוב יוצאי אתיופיה וזה נושא שהוא באמת חשוב מאין כמוהו ואני שמחה שבאמת עכשיו, במסגרת גיבוש תכנית החומש – וכאן אני אגיד דווקא לשבחי הות"ת, למרות שהם לא נמצאים כאן – שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא ועד כה הדיונים ממש מתקדמים באופן חיובי ובין השאר התכנית תעסוק גם בשילובם של יוצאי אתיופיה, וזה כולל תכנית הוליסטית שאני לא אוכל כרגע ממש לפרט את כל המרכיבים בתקצוב, כי זה עדיין נמצא בבניה, אבל זה כן הולכת להיות תכנית הוליסטית, שתיגע גם במכינות, בסיוע במהלך המכינות, במעטפת אקדמית וחברתית. סיוע לאורך כל התואר, סיוע בהשמה בסיום התואר וכמובן בסנכרון ובשיתוף עם מינהל הסטודנטים.

חשוב לי לציין שכבר היום כל סטודנט אתיופי במדינת ישראל מקבל שכר לימוד מלא לאורך כל שנות התואר. חשוב לדעת ולציין את זה.

ובנוסף לזה גם תואר שני.

וגם תואר שני. תואר ראשון ותואר שני. אני מניחה שזה פרט שלא כולם מכירים אותו.

לא, לא, זה ידוע, אבל אנחנו לא מדברים על עניין המלגות. זה ברור. אמרתי גם קודם, אפילו מי שנולד פה מקבל את זה. זה טוב. לכן אנחנו עמדנו על זה שצריך להישאר במינהל הסטודנטים וזה ברור. צריך להפריד בין הנגשה למלגות. אנחנו מדברים על כך שהמל"ג - - -

נכון. אז אנחנו מדברים על מסגרת הרבה יותר הוליסטית ואנחנו בונים את התכנית גם בשיתוף עם משרד ראש הממשלה ונעזרים גם בגורמי מקצוע בשביל באמת להבין בדיוק את החסמים ואיך אפשר להתגבר עליהם בצורה הטובה ביותר.

אז תגידי לנו מתי.

ואנחנו מקווים שהתכנית תתחיל בתשע"ז, כלומר, עם תחילת - - -

אתם רואים אותה נכנסת לתוך תקציב 2017-2018 שמתגבש כעת?

זו הכוונה.

זאת אומרת שאם אנחנו רוצים לראות אותה, מה התאריך שאנחנו מדברים? חודש? חודש וחצי?

אני לא יכולה להתחייב כי זה הכל תלוי מתי תיסגר התכנית הרב שנתית שאני לא יכולה לציין איזה שהוא תאריך.

כי התקציב ייסגר תוך חודש-חודש וחצי.

כעיקרון, אנחנו מקווים שהתכנית תיסגר עם דיוני התקציב וזה ילך עם הדברים יד ביד, ככל שהתקציב יעבור בכנסת. כלומר, לא משהו שאני יכולה להתחייב לגביו על תאריך, אבל - - -

אבל זה משהו שהמל"ג צריך להציג את התכנית שלו בתוך חודש-חודש וחצי, אחרת הוא לא יהיה בשורות התקציביות.

לא בהכרח. כלומר, אם אנחנו בונים איזו שהיא מסגרת כללית באיזה שהוא תקציב כולל ואחר כך זה יורד לרמת הפרט, אז זה גם אפשרי. נעשה כל מה שניתן בשביל לצאת לדרך עם התכנית בתשע"ז. זו הכוונה גם שלנו, גם של הות"ת ובנושא הזה אנחנו באמת מתוך ראייה שגם הנושא של שילוב חרדים, גם שילוב בני מיעוטים וגם יוצאי אתיופיה, ושילוב נשים גם - - -

אני מבקש שגם אצלך, כשאת באה לדיונים שלנו, תדברי על מה שאנחנו נבקש פה, על שילוב עולים מארצות רווחה או מצוקה. בעניין הזה אנחנו בוועדה אמורים מפה לצאת לישיבה שאני אאלץ לא להיות בה, למרות ש - - -

אני אלמד יותר את הנושא. אני לראשונה שומעת עליו.

גם כשמגיע להנה נער מאוקראינה עם המזוודה של אמא שלו ואין לו מאחוריו לא בנק ולא הורים שיכולים לתמוך, הראייה צריכה להיות כוללת, עניינית, של ועדה שתדע להגיד הילד הזה הגיע לפה בחמישית, או בשישית, או בשביעית. אין לו שום סיכוי להגיע לאקדמיה אם לא יידעו להכליל אותו, ולא רק זה, או רק זה. זו אוכלוסייה מאד מאובחנת, אני שמח. זה חשוב, אבל שההחלטה לא תהיה כזאת שאחריה צריך לרוץ על החלטות נוספות.

ואני אומר לך שלפני שנה עלו לפה 31,400, היה צפי ל-40,000. אנחנו לא עומדים בצפי הנמוך של 33,000, אלא רק במימון של 62% שלו ואנחנו נכשלים בקליטה. ובין היתר הנערים שעולים באזורים האלה של גילאי 13-14 אל ה-18, לא מצליחים. לא להיקלט בצה"ל ולא באקדמיה וזה שובר גם את הדורות הבאים אחריהם וגם את הוריהם.

תשימו את זה עם ראייה כוללת לאותם עולים שעולים ללא גב, מכל היבט. הנער בכפר הנוער, נעלה, הראייה הכוללת. העדה האתיופית צריכה לתת דוגמא, כמו שאמרתי פה, אותן בעיות למנשה או לתימני הבודד מתוך ה-19 שייכנס. זה לא בגלל שהחלטנו על אתיופיה, אז התימני – אני צריך בשבילו אתגר חדש.

אני חושבת שבשנים האחרונות באמת חל שינוי תפיסה מאד משמעותי לגבי כל נושא ההנגשה ובאמת כל הגופים בשיתוף פעולה גם בין משרדי הממשלה, פועלים בשביל להגביר את הנגישות ואני חושבת שגם רואים את התוצאות בשטח, כי איפה שבאמת חלה התערבות, גם - - -

טוב. תשובתך על המעונות.

לגבי המעונות: אז כמובן את הנתונים הכלליים אתם מכירים, שמשרד האוצר כבר הקצה עד היום 260 מיליון שקלים וגם התחייב להקצות 120 מיליון שקלים נוספים, ברגע שייצאו ה-260 מיליון שקלים, וזה בא לתקצב כ-15,000 מיטות ברחבי הארץ למוסדות להשכלה גבוהה.

למכון לב באופן ספציפי אושרה יציאה לדרך עם 275 מיטות, בתמיכה ממשלתית של למעלה מ-8 מיליון שקלים. ככל הידוע לי - - -

270 מיטות?

275. זה לפי הדיווח שאני קיבלתי. ככל הידוע לי המוסדות יכולים לפנות היום לות"ת בבקשה למתן אשראי והפניה באמת נעשית על ידי הות"ת ולאחר בדיקה והמלצה של החשבת של ות"ת. בעצם הבקשה מגיעה לוועדה מקצועית במשרד האוצר, שכוללת נציגים מהחשכ"ל, מאגף התקציבים. כלומר עד היום הנושא היה - - -

כן, ואני חייבת לומר לך, כי עברנו את הוועדה הזאת. יכולתם ואני אומר לך, לא לעשות את הוועדה הזאת. שנים. למה ועדה? למה עוד ועדה ועוד ועדה. יש פנייה של המכללה. הות"ת גם ככה מוות בייסורים. דרך הות"ת, ואז יישב מנכ"ל המשרד ויאשר. למה צריך עוד ועדה? לקח לי חודשיים לכנס אותה. חודשיים. רק בשביל שארבעה אנשים יבואו, שהם עובדים באוצר. למה?

זה היה בנושא - - -

תאמיני לי, אם לא הייתי באמת, ואני גם מודה, אני מכירה את המנכ"ל היטב ואני גם אמרתי לו את מה שאני חושבת על זה ואני אומרת – גם אם העשייה שלי – סתם, עוד ועדה. בשביל מה? בשביל מה? זה לא אדם מן היישוב. זו מכללה עם סטודנטים. עוד פעם תכנסי ועד שהם באים וזאת בחו"ל. אין. אתה לא מאמין. אתה לא מאמין. חודשיים בשביל אנשים שעובדים באותו מקום.

מירב, זה לא רק זה. הפרויקט הזה כבר מוכן. הוא לפני מכרז.

אם לא הייתי עוברת את הייסורים האלה - - -

אני אשמח להתייחס.

כן, הכל מוכן כבר.

אני אשמח להתייחס. קודם כל הסמכות היא לא בידי מנכ"ל האוצר, אלא על ידי שר האוצר והוא זה שנותן את ההיתר.

יוכל היה להיות אצל המנכ"ל. תתקדמי. כן.

זה לפני החוק, זה לא משהו אחר. אם הוא רוצה להסמיך את המנכ"ל אז אפשר לפנות אליו ולבדוק את הנושא. בכל מקרה, עד היום החשב הכללי הוא זה שהמליץ לשר והוא היה הגורם היחיד שדן בבקשה, ללא התערבות של אגף התקציבים. באמת, בעקבות אחד המקרים שעלה – ואני מניחה שעליו מירב מדברת – נוצרה איזו שהיא בעיה והובן לכל הצדדים במשרד האוצר שיש כאן בעיה והדברים צריכים להסתכל באיזו שהיא ראייה יותר רוחבית, של יותר גורמי מקצוע וגם מול אגף התקציבים, שמכיר את המערכת טוב מאד ואת כל הקשיים שלה, במיוחד בתחום המעונות.

ולכן הוחלט על הקמת הוועדה, שנכון, חבלי הלידה שלה היו לא קלים ואכן, עד שהוחלט על הפורום והכל אושר על ידי המנכ"ל וזה קרה, לקח זמן. אך מאז הוועדה תכנסת בתוך פחות משבוע מרגע שמגיעה בקשה. כבר אנחנו יכולים לראות שאחד המוסדות פנה לבקשת היתר אשראי ובאת הוועדה המליצה ושר האוצר חתם על ההיתר.

מי? איזה מוסד?

יש מוסד שכבר קיבל אישור?

כן.

מי המוסד?

או. קודם כל חבל שאנחנו לא יודעים.

עד כמה שידוע לי – רופין.

כן, כן. יש נציג.

יש את הראשון כבר.

כלומר, המנגנון קיים. גם החשב הכללי שינה את תפיסתו ואנחנו מכירים את הנושא של המימון הבנקאי. כמו שאמר חבר הכנסת טרכטנברג, יש לכך גם סיבה שזה צריך לעבור את שר האוצר ויש סיבה שלא כל מוסד יכול עכשיו ללכת ולקבל באופן עצמאי אשראי. וזה צריך לעבור בדיקה כן מדוקדקת, אני חושבת בלוחות זמנים קצרים ובעבודה מקצועית ויעילה, אבל יש סיבה שכך הדברים נקבעו שייעשו.

כמה זמן הוועדה הזאת קיימת? הוועדה המורחבת?

כמה חודשים ספורים.

כמה מוסדות אקדמיים קיבלו אישור?

פנו אלינו עד היום מוסד אחד ועוד המקרה הספציפי שאת מכירה, שלא קשור לדברים.

אנחנו צריכים לפנות דרך הות"ת/מל"ג?

הפנייה נעשית דרך הות"ת.

כן. אתה תפנה ואנחנו נעקוב אחרי זה פה בוועדה, עד שתקבל את האישור הזה.

היום אני אפנה לות"ת/מל"ג במכתב מסודר שהייתי בדיון היום, יש ועדה, אני מבקש שיכנסו אותה, ידונו בנושא שלנו ויתנו לנו תשובה.

יופי.

יותר מבשמחה. אנחנו באמת, בצד של המשרד, עושים ככל שאנחנו יכולים לסייע בנושא של בניית המעונות, כי אנחנו מודעים, מדובר פה באיזו שהיא בעיה שהיא הרבה יותר רוחבית מנושא המעונות. כלומר, אם מדובר על בעיות סטטוטוריקה ועל בעיות אחרות, זה בעיות שצריך לטפל בהן מן השורש בכל התחומים. זה בא לידי ביטוי גם במעונות הסטודנטים, אבל אנחנו כגוף הראשון שפועל בשביל שהכספים דווקא כן ייצאו ונהפוך הוא, נכונים לתקצב את הנושא הזה ולמצוא את הפתרונות לנושא.

טוב, התשובה פה מתבקשת שכשנחזור לוועדת המעקב אז יגידו שזה כבר לפני חודשיים בוצע. זה מה שיתבקש והזעקה של מירב, כשהישיבה הקודמת הייתה לפני כמעט שנה. אני חשבתי לפני ארבעה חודשים. אז אני אבקש פה ישיבת מעקב, כמו שאמרתי, שתתכנס לתקציב של גג חודשיים והיא קובעת, לא אני - יש פה יושב ראש - מה הרצף ומה עושים, אבל זה חייב להתכנס לתקציב, כי אנחנו הולכים לסגירת השורות של תקציב 2017-2018.

אנחנו כמובן שיותר משואפים שהתכנית הרבה שנתית תתכנס לתקציב - - -

ובוודאי קבלת ההחלטה - - -

ולא תיצור לנו בעיה לאחר סגירת התקציב.

ובוודאי קבלת החלטה חריגה שתאפשר, ופה מעמד הקרקע וכל הדברים האלה, אני מבין בסדר, כך שרק האישור הזה שאפשר לצאת לדרך. מעל הכל, אפשר לדבר גבוהה-גבוהה על הדאגה לעולי אתיופיה וכשזה מגיע ליכולת ליישם את זה אז להיות קיר. את סיימת, מיכל או שיש עוד משהו?

טוב, הרב אלישביץ, דיקן הסטודנטים, מכון לב.

כבוד חברת הכנסת דיברה פה על משרד הביטחון. חלק מהדיון על יוצאי אתיופיה ועל השכבות החלשות, צריך להיות בכך שמשרד הביטחון יהיה יותר קל מבחינת גיוסים לאוכלוסיות האלה. מה שקורה, שבחור צעיר שגומר תיכון, שיש לו את התמיכה של מנהל בית הספר וכל החינוך שדוחף אותו ללימודים, נשבר אחרי הצבא. זאת אומרת אדם שאחרי הצבא בדרך כלל מתחיל לעבוד ואז הם לא יכולים ללמוד ואנחנו רואים את האחוזים האלה.

יותר קל ללמוד מיד אחרי התיכון. הצבא הוא חסם מאד גדול כשהוא לא מוכן לדחות גיוסים. למשל בחרדים עשו את זה, נתנו אקדמיזציה. נתנו אפשרות לכל אחד ללמוד לפני הצבא, שלוש שנים לימודים אקדמאיים. חלק עשה צבא כחייל רגיל, אבל באוכלוסיות האחרות משרד הביטחון חוסם את זה וזה חבל. חבל שבחור יוצא אתיופיה, או בן מנשה, שהוא נתמך בגיל צעיר ויכול שוב ללמוד בהשכלה גבוהה, לא יוכל ללמוד לימודים אקדמיים לפני הצבא. זה קורה אצל עולים, בעתודה ב' וכו'. אצלם זה לא קורה וזה חבל.

אוקיי. עוד מישהו פה רוצה להתייחס התייחסות נוספת? חברי הכנסת? כן, אברהם.

אני רוצה לסכם מצידי. אני מברך את יושב הראש על קיום הדיון הזה. אני חושב שזה היה דיון מאד מאד חשוב ואני כהבנתי מסכם את זה גם בדרישה של שיעורי עזר. אני שומע ממינהל הסטודנטים, ממשרד הקליטה על נכונות לקבל תכנית מכם ולשבת על האפשרות של הגדלה.

דבר שני, אני רואה אחרי 30 שנה שהמל"ג מוכן לשלב את יוצאי אתיופיה בתכנית החומש בעניין הנגשה, וזו בשורה טובה גם ליוצאי אתיופיה, גם לבני המנשה וגם תימן. אני אומר שזה חשוב ואני מסכים איתך, אדוני יושב הראש. כל מי שעלה מארץ מצוקה – צריך לשלב אותו. זה חשוב מאד. אחרי 30 שנה זו ממש בשורה לקהילה.

הדבר השלישי. אני רואה גם כיוון חיובי בעניין המעונות, כשאני רואה שאתה פונה ואני שומע נכונות ולכן אדוני יושב הראש, הדיון הזה הצליח בשלושה תחומים. בתחום שיעורי העזר לסטודנטים יש נכונות ובתחום השילוב וההנגשה של תכנית חומש של מל"ג יש נכונות ובתחום המעונות – יש.

אז השגת בדיון הזה שלושה דברים חשובים ויישר כוח. תודה.

טוב. כן, מי אתה?

אבנר רוסלר, סטודנט במרכז האקדמי ומהאגודה. אני כסטודנט במרכז רוצה להגיד שתי נקודות. נקודה ראשונה על שילוב העדה האתיופית במרכז. הרבה דיברו כאן על השילוב שלהם מבחינה לימודית וכו', שהם באים ומשלימים בגרויות ואז מסיימים תואר ראשון. על דבר אחד כאן לא דיברו, או שלא שמעתי אותו, על השילוב החברתי שלהם בחברה הישראלית.

אצלנו - - -

דיברו, ידידי. אתה פשוט באת הרגע.

מצטער.

אז אנא, קצר את דבריך, כי אני צריך לפנות את החדר לישיבה הבאה. דיברו רבות. לא שאני רוצה לקצר את דבריך, אבל אתה אומר דברים חשובים. תגיד חצי דקה ותסיים.

במרכז, מה שמיוחד אצלנו שיש לנו שילוב של הרבה אוכלוסיות – האוכלוסייה החרדית, האוכלוסייה הדתית, אוכלוסייה של עולים כאלה, עולים כאלה, ואז בעצם העדה האתיופית משתלבת בתוך החברה אצלנו במרכז כשווה בין שווים בין כל הסטודנטים, כך שהם לא מרגישים מופלים בצורה כזו או אחרת, אלא משתלבים בצורה רגילה ובצורה יותר חמה.

ועוד נקודה לגבי המעונות. אצלנו הלימודים אצל רוב הסטודנטים הם סטודנטים להנדסה. הלימודים הם 5 ימים בשבוע וכל יום הלימודים מתחילים בבוקר בלימודי קודש, אחרי צהריים לימודי חול. כך שיוצא שסטודנט שאין לו מקום במעונות - ויש כאלה, יש הרבה כאלה - יש אצלנו גם הרבה סטודנטים נשואים – קשה לו מאד להתפרנס ולהחזיק את עצמו מבחינה כלכלית.

המעונות אצלנו נותנים ויש אצלנו גם את המעונות של הנשואים והם נותנים הרבה הרבה כוח לסטודנט להמשיך ללמוד, להחזיק את עצמו מבחינה כלכלית וללמוד בראש שקט. כך שלסטודנטים שאין להם מקום, זה ממש ממש קריטי. כאגודה אנחנו מקבלים הרבה בקשות שנעזור לסטודנטים להיכנס למעונות וכו', רק בשביל שהם יוכלו להחזיק ככה מבחינה כלכלית. תודה.

טוב, אז אנחנו נסכם.

ראשית, הוועדה מציינת בסיפוק שבוגרי מכון לב משתלבים היטב בצבא ובתעשיות הביטחוניות ואני מציין בסיפוק גם את זה שמכון לב הוא מוסד אקדמי קולט עלייה בהיקף שפה דובר על עולים יוצאי אתיופיה ועל עולים יוצאי צרפת, תכניות רבות שנים. זו הנקודה הראשונה.

אני ציינתי וכמו שאת כתבת – הוועדה רואה בחומרה את אי הופעת המל"ג לישיבה ואני מוסיף את נציגי משרד החינוך.

הוועדה קוראת להגדיל את התקציב המיועד עבור סטודנטים יוצאי אתיופיה וארצות מצוקה, כדי שיוכלו להשתלב ולעבור את מבחן פוירשטיין.

הוועדה מבקשת ממשרד הביטחון לתת דחייה בשירות לסטודנטים אלה, בשיעור ובתנאים שהיו בעבר ובתנאים שניתנים לאוכלוסייה החרדית.

הוועדה רושמת בסיפוק את הודעת משרד העלייה והקליטה – אני אומר לכם מירי ואיילת – שהמשרד יגדיל את התקצוב עבור סטודנט יוצא אתיופיה/ארצות מצוקה הלומד במכון לב, ואתם דיברתם על שני דברים – לשיעורי עזר וכשכר סביר למדריך, רכז הפרויקט.

מדריך שלנו.

כן, כן. אבל היה פה דיון קצת בינך לבין עדי בכמה ניתן להעסיק אותו, כדי שבאמת יהיה אפקטיבי למה שהוא עושה, על 130 סטודנטים.

הוועדה קוראת להכיל את מבחן פוירשטיין על כל התלמידים יוצאי אתיופיה, כדי לאפשר אבחון נכון יותר ונקודת זינוק טובה יותר, שתביא אותם להישגים שהם יכולים להגיע אליהם.

הוועדה פונה למשרד האוצר, מיכל, להחריג את מכון לב - וזה לות"ת, למשרד האוצר ולמל"ג - להחריג את מכון לב ולאפשר להם לקיחת הלוואה בנקאית במקום מקבלן. הלוואת אשראי. הדבר ברור. תחת ביקורת החשב הכללי. הדבר יוזיל מאד את עלויות הבנייה של מעונות הסטודנטים.

הוועדה פונה לפשט את הפן הרגולטורי של בניית מעונות. לצורך זה אנחנו נצטרך פה, כמו שאומרת מירב, את נציגי משרד הפנים וועדות התכנון והבנייה.

לא, ועדות התכנון והבנייה עברו לאוצר. אין יותר משרד הפנים. אין. כל דרגות התכנון במדינת ישראל עברו לאוצר.

את הנציג הרלבנטי העוסק בכך.

במינהל התכנון.

כן, מינהל התכנון.

את הפקידים הרלבנטיים במשרד האוצר, במינהל התכנון, בוועדות התכנון והבנייה. הם שם יצטרכו להגיד מי יציג בפנינו, או שאנחנו נציג בפניהם את הבעיה. הם צריכים כבר להציג את הפתרון. זה לא עוזר שאנחנו מביאים להם את הבעיה של מעמד הקרקע בוועדות התכנון והבנייה.

לגבי תכנית החומש החדשה שנאמר שמושלמת בימים אלה – הוועדה קוראת לות"ת לתת תשומת לב מיוחדת להנגשת ההשכלה הגבוהה לעולים בכלל, בדגש על עלייה מארצות המצוקה, בהם יוצאי אתיופיה, בני המנשה, יוצאי תימן ואחרים.

הוועדה רושמת לפניה בסיפוק את הודעת משרד האוצר שבימים אלה נבנית תכנית הוליסטית כזו לתמיכה בסטודנטים יוצאי אתיופיה, שתחל בשנת הלימודים תשע"ז.

אני פה מוסיף דבר נוסף. הרי בשביל לקלוט סטודנטים לתשע"ז בכלל, מעבר לתקציב שנסגר בחודש וחצי הקרובים – למיטב הכרתי והבנתי – אזי גם בסוף הסטודנט צריך לדעת שהוא לומד שם והאקדמיה צריכה לדעת שהיא מכינה לשם מרצים, מורים ועוד ועוד דברים. זה נסגר עכשיו, אם לא היא לא יכולה להעסיק. זה לא שברגע האחרון חסר מנהל. אנחנו כבר מכירים את המודעות של ערב ספטמבר בלימודים הלא אקדמאיים ולחפש מישהו. ככה לא פותחים שנת לימודים.

רוצה לומר ההחלטות הללו צריכות להתקבל, או התכנית צריכה להיות מוצגת בחודש-חודש וחצי הקרוב, כדי שהמוסדות האקדמיים בכללותם – קריית שמונה וספיר - - -

אני לא חושבת שאני הגוף הרלבנטי.

את לא הגוף הרלבנטי. אני אומר לך ככלה של החתן, או כחתן של הכלה, איך שתקראי לו.

שורה תחתונה – הוועדה מבקשת מהמל"ג והאוצר להציג את תכנית החומש ואת תכנית ההנגשה.

אני מבקש וגם מודה למזכירת הוועדה, ליהודית, שעושה עבודה מצוינת. היא תקבע מתי עם יושב ראש הוועדה. אנחנו מבקשים שזה יהיה קרוב.

אדוני, יתקיים דיון של מליאת ועדת החינוך לפי בקשתו של חבר הכנסת מרגי, על תכנית החומש. הוא כבר העיר את ההערות שלו, הוא כבר שלח למל"ג את שלו על תכנית החומש.

אני מתחבר לכך. אני לא ממציא את הגלגל. אני מתחבר כממלא מקומו.

בדיוק.

אז אנחנו נבקש שתהיה תכנית - - -

אני רק אביא לידיעתכם שהישיבה כבר הייתה אמורה להתקיים, רק היא נדחתה מסיבות שונות.

כן, כי הם עוד לא מוכנים.

אז אנחנו רוצים להלחיץ אותם. את תגידי לנו אם זה חודש או חודש וחצי. את המל"ג בכלל טוב היה להעמיד בזמנים יותר קצרים, ואני לא רוצה להגיד דברים חריפים מכל מי שהיה פה בצבא, גם לתת להם לסובב את החדר על התשובות שקיבלנו בוועדת העלייה והקליטה. ובפירוט אני אומר, שבכלל המוסדות האקדמיים, בדגש על מוסדות קולטי עלייה, ובתשובה לשאלות שנשאלו פה, כרגע, ביחס למכון לב.

אני מודה לכל המשתתפים ואני מקווה שביחד, כמו שאמר פה חבר הכנסת, חברי אברהם נגוסה, התקדמנו בשני צעדים. אני אומר שבשביל השילוב הכללי אנחנו צריכים לקבל את התכנית. התקדמנו במה שמשרד העלייה והקליטה אמר והתקדמנו במה שהאוצר נתן אמירתו לגבי המעונות בשילוב המל"ג. לגבי התכנית הכוללת, אני רוצה לראות אותה מוצגת ולא להגיד שיש פתרון לפני שהוצג.

תודה רבה לכל המשתתפים.

הישיבה ננעלה בשעה 10:27.